PAGE
15
הוועדה למאבק בנגע

הסמים והאלכוהול

19.5.09


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 2

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים

יום שלישי, כ"ה באייר התשס"ט (19 במאי 2009), שעה 12:00

תקציב הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

חברי הוועדה: מוחמד ברכה – היו"ר


עפו אגבאריה


חמד עמאר

דני קריבו
- ראש אגף תכנון, תקצוב ובקרה, המשרד לביטחון

פנים


אריאל סיזל
- סגן יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים


דב בארי
- משרד האוצר


יאיר גלר
- מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול


איתן גורני
- סמנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים

ובאלכוהול


שמאי גולן
- דובר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול


אריה פרבר
- חשב הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול


איריס יוגב
- הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

בתשבע פנחסוב

רויטל יפרח


תקציב הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

צהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של הוועדה למאבק בנגע הסמים ואלכוהול. אני עדין בשלב של למידת התפקיד. בעבר הייתי חבר הוועדה ויש לי מושג על תחומי הפעולה של הוועדה, אבל אין לי ספק שעל אף שהיא לא ועדה סטטוטורית מוועדות הכנסת, היא וועדה חשובה ביותר והיא נוגעת לכלל האזרחים במדינה, ללא קשר אם הם מרכז או פריפריה, יהודים או ערבים, עשירים או עניים. הנגע הזה פושה בכל שכבות האוכלוסייה במדינת ישראל. אנחנו אמורים לפעול בתחום הזה גם מתוך גישות של מניעה ושל חינוך וגם של טיפול והרתעה וגם של בריאות. העבודה של הוועדה נוגעת למשרדים רבים של הממשלה אבל היא בעיקר פועלת עם ומול הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.

ראינו שיש חשיבות רבה לקיים את הדיון הזה מהר ככל האפשר, במיוחד אחרי שהממשלה אישרה בשבוע שעבר את תקציב המדינה לשנתיים, שנת 2009 ו-2010, וזו פעם ראשונה שזה קורה, שתקציב מאושר לשנתיים. אני חושב שזה לא בריא כי זה לא לוקח בחשבון את התמורות ואת השינויים החברתיים, מערכתיים כלכליים שקורים במהלך שנה אחת, על מנת לתת עליהם מענים לקראת השנה הבאה, אבל זה מה שאישרה הכנסת ועל פי זה אנחנו נפעל, וזה מה שאישרה הממשלה בשבוע שעבר.

כמובן שבשבועות הקרובים התקציב יונח על שולחנה של הכנסת לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, וזה פרק הזמן החשוב או הקריטי כדי לתקן אי אלו חסרונות או חסרים בתוך הצעת התקציב. מה שיאושר בסופו של תהליך, שאני חושב שזה עד סוף יוני תחילת יולי, שהתקציב יאושר סופית, מה שיאושר זה מה שקיבע גורלות. היות ואנחנו עוסקים במה שאנחנו עוסקים, אנחנו צריכים לדאוג לנושא של המאבק בנגע הסמים והאלכוהול. לכן, ראינו שיש דחיפות לקיים את הפגישה הזאת מהר ככל האפשר, על מנת שסיכומים של הדיונים בענין הזה, נוכל להעביר למשרד לביטחון פנים מצד אחד וגם לידיעת חברי הכנסת, שאנחנו מקווים שיהיו מחויבים לשאלת התמיכה במאבק החיוני הזה, בנגע הסמים והאלכוהול.

אני מקווה שבסופו של יום, לקראת ההצבעה בקריאה שלישית, נמצא עצמנו במקום טוב יותר מזה שאנחנו נמצאים היום. על פי הצעת התקציב שאושרה בממשלה, אושר בסיס של תקציב לרשות בסך של 11 מיליון שקל, שזה לדעתי לעג לרש. זה לא יכול להיות דבר שממלא את המינימום של המינימום הנדרש. אנחנו יודעים שבשנים קודמות היתה מסגרת תקציב דומה אבל בסופה של כל שנה, אחרי תוספות והעברות תקציביות ממשרדי ממשלה שונים או אחרי העברות תקציביות מתוך עודפים, התקציב התייצב על 30,35 מיליון שקל. עוד מעט מנכ"ל הרשות ידבר בעצמו, אבל הרשות היום אינה מציבה רף לממשלה שהוא בלתי ניתן להשגה. על כן, אני חושב שאנחנו צריכים לפעול בימים הקרובים על אישור תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית, על מנת לחזק את הרשות למלחמה בסמים.

אגב, היום התפרסם סקר של מכללת לוינסקי ושל הרשות, שמצביע על מגמות מאוד מדאיגות. לא מדאיגות בעצם ההזדקקות של תלמידים או אנשים צעירים שצורכים סמים לחבריהם. טוב שהם צורכים אבל מה שמדאיג הוא ההזדקקות ליועצים במסגרת בית הספר או למורים היא נמוכה וזה לא אמור להביא אותנו למסקנה שם ממלאים תפקידים מיותרים אלא זה צריך להביא אותנו למסקנה אחרת, שצריך לחזק דווקא את העיסוק של מערכת החינוך בנושא הזה.

אני כמובן יכול להגיד הרבה דברים עכשיו, במסגרת ימי הלימודים וההשתלמות שאני עורך בוועדה הזאת, אבל אני רוצה לברך את הנציגים מהרשות למלחמה בסמים ונציגי הממשלה שהגיעו. אני מציע שבשבילי ובשביל הצופים שצופים בנו בבית, בתור ישיבה ראשונה, שאנשים יציגו את עצמם במשפט או שניים מעבר לשם, ונתחיל את הישיבה.

אני מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים. עוד מעט שנה בתפקיד.

סגן מנהל הרשות למלחמה בסמים קרוב ל-12 שנים. בעברי הייתי איש משטרה כ-30 שנה בתפקידים בכירים בתחום הסמים.

אני חשב הרשות. בתפקיד 17 שנים. בעברי באתי מצה"ל, פנסיונר של הצבא.

ראש תכנון ובקרה ברשות. נמצאת ברשות 20 שנים.

רפרנט רווחה וביטוח לאומי, משרד האוצר.

עורך דין אריאל סיזל, יועץ משפטי במשרד לביטחון פנים.

מהמשרד לביטחון פנים, ראש אגף תכנון, תקצוב ובקרה.

תודה. אני מודה לכולם ואני מקווה שנצא לדרך שנסכם אותה בסוף כאנשים שהתקדמו במטרה שהציבו לעצמם. אני חושב שבוועדה הזאת לא יתגלעו בינינו מחלוקות על רקע אידיאולוגי, פוליטי, כי את המס החיוני הזה של מחויבות למלחמה בנגע הסמים, את זה אנחנו משלמים כולנו. השאלה מה אנחנו עושים בפועל.

אני רוצה להזמין את מר גלר להביא את דברי הרשות.

תודה רבה. ראשית, הייתי רוצה לפתוח בברכות. אדוני היושב ראש, לקחת משימה חברתית מהמדרגה הראשונה. המשימה אמנם נלווית במשאבים כלכליים אבל בראש וראשונה היא משימה חינוכית, משימה קהילתית, ואין ספק שמדינת ישראל מחויבת במלחמה הזאת, כמו הרבה מדינות מתוקנות בעולם. אנחנו עוסקים בזה הרבה מאוד שנים, נעסוק בזה הרבה מאוד שנים וכל מה שנשקיע היום רק יהיה לטובת החברה, לטובת העם והמדינה, משום שככל שנשכיל להשקיע יותר בגילאים הצעירים נמנע את אותן תופעות, את אותם נזקים קשים מאוד בהמשך הדרך, ואנחנו יודעים לאילו מקומות זה יכול להוביל.

ברשותך, הייתי רוצה לתת במספר מילים את הנתונים לחברי הועדה הנכבדים, על מנת שנבין על מה נסב הדיון הזה. אנחנו עדים במדינת ישראל, והנתונים שאני אומר הם מבוססי מחקר אחת למספר שנים, אנחנו בודקים את עצמנו. אנחנו יודעים שיש במדינת ישראל כ-320 אלף משתמשי סמים ועוד כ-500 אלף משתמשים באלכוהול, שגם עליו אייחד את הדיון בנפרד. מתוכם, מתוך 320 אלף משתמשים בסמים, יש כ-58 אלף בני נוער. מדובר בגילאי 12 עד 18, ואני סבור שבהם ניתן וחובה עלינו למקד את עיקר המאמצים על מנת למנוע את גלישתם במדרון הזה, על מנת למנוע את כניסתם למעגל הסמים, שלחלק מהם היציאה קשה מאוד ועד בלתי אפשרית.

מדינת ישראל היא מדינה מתקדמת. כרוב המדינות המערביות היא עושה הרבה מאוד פעילות ויוזמות בהרבה מאוד תחומים החל ממניעה, דרך טיפול, דרך שיקום, דרך אכיפה, דרך חינוך. היא עושה הרבה מאוד פעילויות לטובת המלחמה הזאת על מנת להצליח בה, והמשרדים בהחלט משתפים פעולה. המשרד לביטחון פנים, שהיום זה המשרד הממונה עלינו, השר הממונה על ביצוע החוק, קיבל את הסמכויות מראש הממשלה והוא כרגע המשרד שמוביל את המדיניות בנושא. וכמובן, גם משרדי הרווחה ,הבריאות, החינוך והמשפטים. למעשה, כל השותפים האלה שם שותפים באותה מלחמה, והרשות עושה את עבודתה על מנת לאגד ולקבוע את המדיניות ולהפעיל את אותן פעילויות כל כך חשובות לטובת הצלחת המשימה הזאת.

אנחנו יודעים שבנוסף, הגופים ששותפים גם כן הם ביטוח לאומי, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ובתי המשפט. יש הרבה מאוד גופי טיפול, גופי שיקום וכולם שותפים לענין הזה, וכולם, כפי שציינת כבר, רואים את המשימה הזאת כמשימה חשובה מאוד, רואים את המשימה הזאת כמשימה קדושה, שהמדינה חייבת להמשיך ולא רק לתמוך בה אלא להעצים את אותן פעילויות על מנת להגיע לעוד קהלים, לעוד ילדים, לעוד בני נוער על מנת שנוכל להגיד שאנחנו מבצעים את משימתנו כהלכה.

לטובת הענין הזה אני עובר למשאב הכלכלי, שהוא - -

ברשותך, הנתונים שנתת הם של הסקר האחרון של 2008?

נכון. הנתונים נכונים לשנת 2008. בחודשים הקרובים יתפרסם סקר נוסף. אחת למספר שנים אנחנו עושים סקר מאוד גדול, מעבר להרבה מאוד סקרים במהלך כל השנים, אבל הנתונים האלה קרובים מאוד גם היום בכל הבדיקות וההצלבות שעשינו. כפי שאמרתי, משרדי הממשלה שותפים, אבל כרגע אני מדבר על נושא הסמים ועוד מעט אעבור לנושא האלכוהול.

יש איזו שהיא חלוקה למגזרים, לגילאים?

כן, בהחלט. אנחנו עושים את הפילוח גם לגבי גילאים וגם לגבי מגזרים. המגזר שמוביל במקום הראשון בשימוש בסמים, ואני מדבר במיוחד ומתמקד בצעירים, זה העולים מברית המועצות, במיוחד הנוער.

גם סמים וגם אלכוהול.

בהחלט. לאחריהם, בני העדה האתיופית ובמקום השלישי, לאחריהם, ילידי הארץ. כאשר אני אומר "ילידי הארץ", אם אני מתייחס, אני לוקח גם את המגזר הערבי וגם את המגזר היהודי, הנתונים דומים מאוד. על כן, אליהם הייתי רוצה להתייחס כמקשה אחת, אבל בהחלט לציין את אותם שני מגזרים שמובילים לרעה בענין הזה, שזה עולי ברית המועצות, חבר העמים, ובני העדה האתיופית. לגביהם אנחנו עושים פעולות מיוחדות. אנחנו מפעילים הרבה מאוד רכזים שמפוזרים בשטח, שהם גם בני העדה האתיופית, כשמדובר בקהילות האתיופיות וגם בתוך הקהילות של יוצאי חבר העמים. אנחנו מפעילים היום 19 רכזים, שעיקר משימתם היא לעסוק בעולי חבר העמים. כמובן, על רקע הכרת התרבות, השפה, קשיי הקליטה, קשיי המעבר, ההגירה בכללותה. אנחנו יודעים שזוהי בעיה לא קלה ויש לה את המשמעויות, שבחלקן, לצערי, מגיעות לכיוון הסמים והאלכוהול.

בישראל יש בין 12 אלף ל-15 אלף מכורים לסמים, נרקומנים, שמדינת ישראל מטפלת ב-50% מהם. אנחנו יודעים להגיע אליהם ואנחנו מנסים להביא אותם למערכי גמילה. לגבי 50% מהם, פחות או יותר, אנחנו מבצעים את משימתנו. ה-50% הנותרים מתרחקים, אינם מעוניינים ורוצים את הטפול שהמדינה נותנת מכל מיני טעמים. זה יכול להיות בגלל שזה משרד ממשלתי, וכן הם אנשים שמבחינה בריאותית, רפואית, הם הרימו ידיים ונוח להם ללכת לכיוון של צריכת סמים ולאו דווקא לכיוון של הפתרונות.

ברשותכם, עוד מספר מלים. מי שמענין אותנו ואליו ממוקדת עיקר העשייה זה בני הנוער, גילאי 12 עד 18, אותם 58 אלף נערים ונערות, שם אנחנו רוצים להצליח במשימתנו משום שאנחנו יודעים שכל אחד כזה, גם הסביבה שלו, המעגל גורם להרבה מאוד משמעויות ונזקים שליליים. אם ניקח את אותו נער או נערה, זה משפיע על תפקודו בבית הספר. סגל המורים וההוראה, כפי שכבר ציינת, מתעסק בנושא הזה. המשפחה ודאי וודאי. החברה, האנשים שאליהם הוא מגיע ובא אתם במגע, גם שם הוא גורם לנזקים, ואליהם אנחנו מכוונים את עיקר המאמץ.

אם אני חוזר לנושא של התקציב. תקציב הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, רשות סטטוטורית שמאגדת את כלל התחומים, כפי שציינתי כבר, אכיפה, טיפול ומניעה, חינוך, שיקום, קשרי חוץ. כל אותם קשרים וגם עם משרדי הממשלה האחרים, אנחנו קובעים את המדיניות יחדיו על מנת להתקדם באותן משימות. אנחנו מדברים על תקציב של 35 מיליון שקל לשנה. אותו תקציב, שכיום אנחנו נמצאים במשא ומתן ובמגעים - -

· - -

לא. בסיס התקציב עד סוף 2008 היה קרוב ל-11 מליון שקל. אם אתה שואל לגבי היום בבוקר, תפתח את ספר התקציב ותמצא קרוב ל-11 מיליון שקלים, 10 מיליון ו-700 וכמה מיליון שקלים. את הנושא הזה, אני שמח להגיד שהמשרד לביטחון פנים, ויושב פה איש הכספים של המשרד ואני מניח שהוא ישלים את דבריי. אנחנו נפגשנו כמה וכמה פעמים והצרכים והבעיות הוצגו, ויש כוונה, לפחות כרגע, ברמת ההבנות וההסכמות, לייצב אותנו על בסיס תקציב של 35 מיליון שקלים ולא מדי שנה לעבוד בנתחים שאומרים שאנחנו זקוקים לחסדים ולסיוע מגורמים נוספים. לא שחס ושלום אני פוסל. הכספים האלה שהגיעו אלינו בעבר שירותו אותנו שירות מצוין לטובת המדינה והלוואי וזה יימשך. אבל את בסיס התקציב אנחנו רוצים לתכנן כמו שגוף רציני שמשימותיו ברורות מאוד, מוכרות ומובנות על ידי מדינת ישראל, על ידי ממשלת ישראל, על ידי הכנסת, אנחנו רוצים להגיע למצב שבסיס התקציב יהיה 35 מיליון שקלים והתוספות, שאנחנו מאוד זקוקים להן, כמובן יתקבלו בברכה. הפעילויות שלנו הן פעילויות נטו. כל כסף שיופנה זה לא לטובת שכר או כיוונים אחרים שאינם תמיד מגיעים לפעילות. אנחנו מדברים על משימות ומטרות מאוד מוגדרות, מאוד מדויקות. אז אנחנו כמובן נשמח לתוספות. אבל על בסיס התקציב הזה, של ה-11 מיליון שקל, אותו אנחנו מבקשים לשנות ולייצב את הרשות במהלך השנים הבאות על 35 מיליון שקלים. זו בקשתנו הגדולה, ואני חושב שאת זה אנחנו צריכים לפתור.

ברשותכם, לגבי האלכוהול – בשנת 2005 קיבלה ממשלת ישראל החלטה לצרף אל הנושא של המלחמה בצריכת אלכוהול ברמה השלילית. היא צירפה את זה לרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. לטובת הענין הזה בוצע היערכות לאומית על ידי כלל המשרדים הרלוונטיים. הוגשה תכנית לממשלת ישראל והיא לא יושמה מאחר והיה מדובר בתוספות תקציב למשרדים כמו משרדי הבריאות, הרווחה והחינוך, וכאן המשרדים נדרשו להביע בעמדתם לגבי משרד ראש הממשלה או לוותר על משימות שהם אמורים לבצע בעצמם. כלומר, שזה נכנס להם לתוך תכנית העבודה או שלחילופין הם ביקשו תוספת תקציב. מטעמים כאלה ואחרים לא ניתנו להם תוספות תקציב וגם לא נאמר להם לוותר על משימות, אז בשנת 2009 אנחנו עומדים בפתחו של נגע קשה מאוד שנקרא "אלכוהול". הוא משפיע על רבדים רבים מאוד בחברה הישראלית, בעיקר על צעירים. מעבר לנושא של תאונות הדרכים והנהיגה הקטלנית אנחנו מדברים על תחלואה ועל תמותה בגובה של בין 5% ל-10%. המשאבים המופנים לבריאות, כאשר מדובר על תמותה ותחלואה - -

תמותה בחברה בכלל.

כן, של בין 5% ל-10%, שזה מספרים פנטסטיים, מספרים גדולים מאוד. אני חושב שציינת את זה בדבריך, אדוני היושב ראש, שאמרת בפתיח, שככל שנשכיל להשקיע - -

באיזה גילאים מדובר?

תמותה כללית. בין 5% ל-10% קשור בצורה ישירה או כמעט ישירה לצריכת אלכוהול. מדובר בכל הגילאים, בלי להיכנס לצעירים ומבוגרים. אנחנו יודעים שכ-500 אלף איש במדינת ישראל צורכים אלכוהול, מעבר לטקסים דתיים, אירועים ושמחות, מדובר בצריכה שהיא יומיומית בכמויות משמעותיות.

אני חושב שאת המלחמה באלכוהול, הייתי מציע לכבוד היושב ראש ולוועדה הנכבדה, לקחת כמשימה לשנים הבאות. לתקצב את הענין. הרשות מבצעת היערכות לאומית חוזרת, אחרי שב-2006 ביצעה את ההיערכות הראשונה. אנחנו עושים עדכון יחד עם כל המשרדים הרלוונטיים, נציג את זה לשר לביטחון פנים בעוד כחודשיים שלושה, כאשר נהיה מוכנים, אבל אין לי ספק ואנחנו כולנו יודעים שללא משאבים ראויים ונאותים, לא נצליח לעמוד במשימה. אז, ב-2006, דובר על כחצי מיליון שקלים בשנה. שוב, בסדרי גודל של מדינה זה אולי לא הרבה, אבל יכולנו למנף ולבנות יחד עם הרשויות והגופים האחרים את אותם כיוונים ולהשיג את אותן מטרות שלשמן אני סבור שהוועדה תיתן את ברכתה.

אני מאוד מודה לך על הסקירה.

אני רוצה להוסיף מספר מלים. אנחנו עובדים מזה לא מעט שנים לפי תכנית עבודה מסודרת, לפי יעדים לשנים הקרובות, לשנה הקרובה ולשנה הנוכחית. אנחנו יודעים יפה מאוד לאן אנחנו רוצים ללכת, אבל קצב ההליכה שלנו תלוי באמצעים שיש בידינו. לאור מה שהזכיר המנכ"ל, החלק שאנחנו מקבלים בתקציב הבסיס מהממשלה מספיק לנו להישרדות עצמית. זאת אומרת, הכסף לא מאפשר לנו שום פעילות. הסכום הראשון שמאפשר לנו פעילות בשנים האחרונות זה הסכום שאנחנו מקבלים כתוצאה מסכמים קואליציוניים, כאשר גופים כאלה או אחרים באופוזיציה או בקואליציה מצליחים לגייס כספים שאותם הם מייעדים לטובתנו. השליש השלישי היה כשהיינו במשרד ראש הממשלה, מנכ"ל המשרד היה מקצה לנו את השליש השלישי בצורה כזאת שהיה סוגר לנו את הסוף של תכנית העבודה, וכך גם בנינו את התכנית שלנו, בשלושה שלישים, שליש ההישרדות, שליש הפעילות הראשונה ושליש הפעילות השנייה.

אנחנו מקווים שמה שישתנה כעת זה שהמשרד לביטחון הפנים יעמיד את הבסיס התקציבי על 35 מיליון שקלים, שזה לא יספיק לנו לאלכוהול, אין כאן פרוטה אחת לאלכוהול - -

את כל ה-35 זה לסמים?

כן, זה לא כולל אלכוהול. היום אנחנו עושים סמים ו-אלכוהול. זה לא שאנחנו לא עושים כלום בנושא האלכוהול, אנחנו מנסים איך שהוא לחבר את הדברים האלה ביחד. סופו של דבר שהסמים מתקפחים. לכן, מאוד חשוב לנו להעביר את המסר הזה לכולם, שאנחנו חייבים לקבל תקציב סביר. אני לא חושב שהפרזנו בבקשות. מי שייקח את תכנית העבודה שלנו, והעברנו את זה גם לכבודו ולמחלקת המחקר שלכם, יראה שזה לא תקציב שהוא בשמים, וזה באמת תקציב הכרחי וחיוני.

תודה.

אני רוצה להוסיף כמה מלים על דברי קודמיי. אם ניקח את הנתונים בטבלה שנמצאת במצע לדיון, אנחנו רואים שמדינת ישראל מעמידה 31 מיליון, 24 מיליון, לפי שנים, בביצוע של הרשות למלחמה בסמים. אבל איפה הקץ'? הקץ' הוא בתקציב המקורי. במהלך השנה קיבלנו תקציבים, קיבלנו מהעברות כמו מהסכמים קואליציוניים, שרים אחרים העבירו. מה המשמעות של בסיס נמוך? אנחנו פועלים בסדר גודל של 60 רשויות. יש לנו מתאמים שמרכזים את הנושא ברשויות האלה. אנחנו מגייסים אותם, עוברים מכרז ברשות יחד אתנו, מכשירים אותם. לדבר הזה יש תקציב. כשאנחנו מתחלים את השנה עם בסיס נמוך, אין לנו מה לשלם לרשויות. הרשויות מבקשות שנחתום אתם על חוזים ואנחנו לא יכולים לחתום אתם - -

אתם לא יכולים מחוץ לבסיס הזה.

בדיוק. אין לנו כסף לחתום אתם חוזים. מה עושות הרשויות? לא כל הרשויות אבל ברשויות החלשות, במגזר הערבי או רשויות שלא יכולות לשלם או נמתין כמה חודשים עד שנקבל את התקציב ונחתום אתם על חוזים, מפטרים אותם. ואז שוב מתחיל התהליך. מקבלים את התקציב, מגייסים אותם שוב - -

האם התקציבים שאתם מקבלים מחוץ לבסיס הם צבועים?

לא, בדרך כלל הם לרשות הרשות. בשנה שעברה קיבלנו סדר גודל של 600 אלף מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, וזה יועד לרשויות במתחמים האלה, לרשויות במגזר הערבי, הבדואים בדרום או רשויות אחרות, אבל במסגרת פעולות הרשות לתגבר את הנושא. אבל כשאתה לא מקבל את זה בבסיס, אתה יוצר תהליך שכל הזמן אנחנו צריכים לפטר, הרשויות מפטרות, אנחנו מגייסים שוב, מכשירים ושוב מפטרים.

לפטר ולאלתר. גברת יוגב, רוצה לומר משהו?

לא, אני חושבת שקודמיי השלימו את התמונה.

יש לי שאלה אליך: במסגרת התכנון והבקרה, האם נעשה מחקר אמפירי לגבי עלות הטיפול במספר מסוים של צורכי סמים או נרקומנים? נגיד שלוקחים 1000 אנשים כאלה, מה אפשר היה לעשות באותו כסף לצורכי מניעה וחינוך וכדומה? בסופו של דבר, בהתרשמות כללית ראשונית אני חושב שההזנחה עולה יותר.

זה בהחלט נכון.

אם משקיעים מראש, בסופו של דבר זה לחסוך. אני לא רוצה להגיד מלים של הערכות אלא האם נעשה משהו מחקרי?

לא נעשה מחקר שמשווה את ההשקעה בטיפול ושיקום לעומת השקעה במניעה אבל אנחנו יודעים ששקל של מניעה קונה הרבה יותר מאשר שקל של טיפול ושיקום. הטיפול מאוד יקר, אחוזי ההצלחות לא מאוד גבוהים. במקרה הטוב אנחנו מדברים על 30%,40% הצלחה. מניעה, אם היא נעשית החל מגיל הגן, כמו שאנחנו מראים את רצף המניעה, חינוך הורים וילדים, חינוך מגזרים, הסיכוי שיגיעו לשימוש בסמים הולך וקטן. עשינו פעולה מאוד יפה של ילדי מכורים. נכנסנו למשפחות של מכורים, שהאבא או האמא מכורים לסמים ויש שם ילדים קטנים עד גיל 3,4 ולימדנו את המשפחה איך לטפל בילדים מתוך כוונה להקטין את הסיכוי של הילדים האלה להפוך בעצמם לילדים בסיכון לשימוש בסמים ואלכוהול.

אני מציע שתחשבו על הרעיון הזה, אולי זה יהיה יותר משכנע בדיונים עם המשרדים בעת הכנת התקציב. כנראה שלא רק הערכים של חברה נקייה עושים את העבודה, יכול להיות שצריך להוסיף לזה גם מחקרים.

רוב הפעילות של הרשות מלווה תמיד במחקרי הערכה ומחקרים מסכמים. מחקר מהסוג הזה, בזמנו, רצינו לעשות. הבעיה התחשיבית מאוד קשה ולמדנו מארצות הברית, ניסו שם גם לעשות, מאוד קשה לעשות הערכה כי אתה לא יודע אף פעם במה אתה. הבעיה היא שאם אתה טוב במניעה, אתה לא יודע את זה. אם אתה רע במניעה, אתה כן יודע את זה.

הייתי משלים את הדברים: אנחנו יודעים שמדינת ישראל בתקציב ישיר מדי שנה, כ-500 מליון שקל מוקצבים לענין הזה ומתוכם כ-200 מיליון שקלים למשטרה ושירות בתי הסוהר, ועוד כ-300 מליון שקלים לטובת משרדי הממשלה האחרים. אנחנו גם יודעים להגיד ששוק הסמים במדינת ישראל מגלגל כ-7 מיליון שקלים בשנה. כלומר, הנושא של הפשע המאורגן ושל פשע בכלל ושל אלימות ושל נזקים חברתיים אחרים, וכבר דיברנו על הביטוח הלאומי וכל גופי הטיפול והשיקום האחרים, בסך הכל מדובר פה על סכומי עתק של מאות מיליוני שקלים. את מאות מיליוני השקלים האלה שהמדינה משקיעה, אין ספק שאם היית משקיע חלק קטן מתוכם במניעה, אני מניח שהם לא היו מגיעים למצב של אותם בוגרים בשימוש בסמים וכאמור, לאותם נזקים חברתיים כל כך כבדים. דיברנו כבר על המעגלים המשפחתיים, מעגלי התעסוקה, מעגלי הלימוד. אין ספק שכשאתה מודד את זה בשלבים מאוחרים יותר ואת ההשקעות הממשלתיות, אתה תגיע לסכומים פנטסטיים.

נתון נוסף – הטיפול הרפואי. כשמגיעים אנשים לטיפול רפואי בבתי חולים, זו השקעה אדירה וזה לא כל כך קל. אני לא מדבר על השיקום אלא על הטיפול הרפואי הפיסי. זה לוקח המון זמן בבתי החולים וזו השקעה אדירה באשפוז הזה.

אלה הם אותם 500 מליון השקלים שדיברתי עליהם, שזה כולל גם את האשפוז.

חבר הכנסת עפו אגבאריה יודע בדיוק על מה הוא מדבר. הוא מכיר את הענין מהצד השני, של הטיפול בחולים.

צהריים טובים. כפי שנאמר פה, במסמך, שהוצג בפני הוועדה - -

סליחה, לפני שאתה מתחיל, אתה בהחלט הולך לענות למה 11 ואחר כך יוצא בסוף 35, ואיך זה שאתה רפרנט של משרד האוצר ובחומר שלפנינו לא ידעת שהמשרד לביטחון פנים הגיש הצעה לממשלה על 35 מיליון שקלים.

לא, לדעתי נעשה פה בלבול כשדיברתי עם הבחור. אני אעשה זאת בקצרה כי אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר פה ואני גם לא רוצה להשתמש בסיסמאות. כפי שאנחנו יודעים, לקראת דיוני תקציב כל שנה, ובטח ובטח גם בשנה כזאת, המשרדים השונים באים עם הדרישות השונות שלהם ובסופו של דבר, מי שמחליט על מסגרת התקציב ומי שקובע את גודל התקציב או איך לחלק את העוגה התקציבית זה לא משרד האוצר אלא כמובן ממשלת ישראל. בשנים האחרונות החלוקה הזאת נעשתה, כפי שבחרו לעשות. הבעיות, כפי שהציגו הנציגים של הרשות, הבעיה שיש לך סכום מסוים בבסיס ויש לך דרישות ותוך כדי שנה אתה צריך לעבוד הן בעיות מוכרות ויש במקומות נוספים. אבל במסגרת המשאבים וסדרי העדיפויות שהממשלה קובעת, זה מה שנקבע ועם זה צריך לדעת לעבוד. כל דרישה של מעבר או כל שינוי של תקציב צריך להיעשות דרך המשרדים הרלוונטיים ודרך אישור הממשלה לאיך היא מעדיפה לתקצב את הנושאים השונים שיש לה לתקצב.

הממשלה היא אתה במקרה זה. אתה נציג הממשלה, אתה נציג משרד האוצר. לכן, הייתי מצפה לתשובות שלא יגלגלו... ההיגיון של הדברים להחלטות של הממשלה. אתה מיצג את הממשלה ואתם מודעים במשרד האוצר, לא אתה אישית, שבסופו של תהליך, בסוף השנה, מה שהרשות תוציא זה 30,35 מיליון. מה הרעיון פה?

בסופו של דבר, הרשות מוציאה את סכום הכסף שהיא מתוקצבת תוך כדי השנה. בשנה אחת זה יכול להיות 35 מיליון ובשנה אחרת זה יכול להיות פי 2 או חצי מזה.

על פי 2 אני מסכים.

הלוואי והיינו יכולים פי 2 בהכל, בטח בתחומים כאלה כמו הרשות למלחמה בסמים. אני, אישית, מתעסק גם מול משרד הרווחה.

תסתכל על הנתונים מ-2005,2006,2007,2008. כולם מתחילים 11,19,15,12 ואחר כך הניצול בפועל זה 22, 19,24 וכולי. זאת אומרת, יש משהו שהוא לא תקין בהתנהלות.

אבל שוב, הבסיס התקציבי, מה שקורה תוך כדי שנה הם אי אלו שינויים תקציביים שקורים בעקבות החלטות של ראשי ממשלה, בעקבות החלטות של שרים שונים, שבמקשים לעשות הסטות תקציביות כדי לבצע פעולות ברשות למלחמה בסמים. אלו לא כספים שאיתם נבנתה השנה או מה שאנחנו קוראים בבסיס התקציב. בסופו של דבר, כאשר יש דרישה לשנות משהו בבסיס התקציב, זה נעשה במסגרת הדיונים שנעשים במשרדים השונים, במסגרת סדרי עדיפויות שהמשרדים השונים מציבים לתוספות התקציביות שהם רוצים כל שנה ולא על ידי משרד האוצר, ואת זה חשוב להבין.

תיקח למשל את הנתונים מ-2006 ל-2009, ותראה את הקיצוץ בתקציב. אני לא מדבר על התוספות. יש כאן מגמה להוריד את התקציב.

אני רק רוצה לציין שוב שגם כאן, הקיצוץ בבסיס התקציב, כמו שאני לא לוקח - -

הבעיה העיקרית נשארת והוא אותו דיון עקרוני עם הממשלה, איך היא מתייחסת לתחום הזה. האם היא מתייחסת לזה כנושא שמצריך טיפול והתייחסות או כסרח עודף של כל מיני משרדים. זה דיון שהוא עם הממשלה ומול הממשלה, כל ממשלה אגב, ויש משהו פגום בשיטה. רק עכשיו שמעתי שבתוך ה-35 אין תקצוב לנושא של המלחמה באלכוהול, וזה איום ונורא. אנחנו מדברים לא על איכות חיים אלא על החיים עצמם, כשמדובר על 5% או 10% שסיבות התמותה במדינת ישראל נוגעים בצורה זו או אחרת לאלכוהול. אנחנו בהחלט לא מדברים על רמת החיים אלא על החיים עצמם. אם הממשלה לא נותנת את הדעת על הענין הזה...

אני רוצה להתייחס לדברים של נציג האוצר: תראה, החלק השני של התקציב שלנו, שאולי הגדול שבהם נובע מהסכמים קואליציוניים - הנושא של הסמים הוא לא נושא של מפלגה זו או אחרת או צירוף של מפלגות. זה נושא שמאחד את כולנו, מהימין הקיצוני ועד השמאל הקיצוני, נכון? לכן, יש בזה מן הפגע שאנחנו צריכים להיות תלויים באיזה שהוא משא ומתן פנימי, שלפעמים מצליח יותר ולפעמים מצליח פחות. אף אחד לא מבטיח לנו שבשנה הבאה יהיה הסכם קואליציוני שיבטיח לנו 15 או 20 או 10. אנחנו כל הזמן אנחנו עומדים על כרעי תרנגולת. במסגרת הדיונים, במסגרת ההעברה של האחריות אלינו, למשרד לביטחון פנים, אנחנו מנסים ביחד לייצב תקציב שיהיה 35 מיליון בדרך זו או אחרת, אבל שהסכום כסכום יהיה מובטח. כאן אנחנו צריכים הרב המאוד את ההסכמות והרצון הטוב שלכם. בזמנו, בתפקיד של הנציג הזה ישבתי אני. הדברים מאוד תלויים במשא ומתן וברצון הטוב לא רק של המשרד אלא גם של האוצר וההיענות שלו לבקשות של המשרד, וכאן פנייתנו אליכם.

שוב, ההיענות של האוצר כלפי המשרדים האחרים נעשית לפי אך שהמשרדים האחרים מחליטים להגיש את הבקשה. זאת אומרת, איפה הם מציעים לקבוע את התוספת הזאת או תוספת אחרת בסדרי העדיפויות שלהם. בסופו של דבר, אם האוצר מחלק, זו לא החלטה - -

גם אם תגיד את זה מיליון פעמים, זה יישאר אותו דבר. תחסוך את זה...

השורה התחתונה היא שזו אף פעם לא החלטה של משרד האוצר.

אני ראש אגף תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון פנים. כפי שהוצג גם על ידי המנכ"ל ונציגי הרשות, ההעברה של הרשות אל תחום האחריות של המשרד לביטחון פנים נועד בראש וראשונה לפעול לחיזוק התחום שנקרא "מלחמה בנגע הסמים והאלכוהול". אנחנו, והשר בראש המשרד, ראינו לנכון להעביר את הרשות במסגרת הקשרים הטבעיים שיש לתחומי הפעילות של הרשות לתחתומים הנוספים ביטחון הפנים, אם זה במשטרה ואם בשב"ס ובכלל לעולם הפשיעה, המניעה, ולכן ראינו לנכון להעביר את הרשות.

הרשות, כפי שידוע, הועברה אך לפני מספר שבועות ואני לא בקי בכל ההיסטוריה של השנים האחרונות, של ההתפתחות התקציבית.

תצטרך לתת תשובות בעתיד.

כפי שהזכיר המנכ"ל, כבר נפגשנו כמה וכמה פעמים במהלך השבועיים האחרונים כדי לנסות להבין וללמוד, ובזה אנחנו עושים מאמץ גדול כדי לסגור את הפערים הקיימים נכון להיום. מאחר והדיון הוא בנושא התקציב, אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים שעלו פה, גם מדברי נציגי הרשות וגם מדברי האוצר: כפי שהוזכר גם בנייר שהוכן בכנסת, השר לביטחון פנים, בעת ההצעה להעביר את הרשות, הציע למסד את בסיס התקציב של הרשות על כ-35 מיליון שקל, דבר שבסופו של דבר הממשלה לא קיבלה בעידודו הנדיב של האוצר כמובן. לכן, אנחנו היום מקבלים רשות עם בסיס התקציב כפי שהאוצר, ביחד עם משרד ראש הממשלה או בלעדיו, קבעו אותו. לפי מיטב ידיעתי לא 11 מיליון שקל אלא 9 מיליון שקל אחרי ההחלטות האחרונות של הממשלה בנושא הקיצוץ, אבל אני לא בקי בסכומים המדויקים - -

מר קריבו, אני מתנצל שאני קוטע אותך. אני רוצה להבין איך הדברים מתנהלים: אתה משרד שקיים בתוך ממשלת ישראל. משרד האוצר הוא גם משרד בתוך ממשלת ישראל. משרד האוצר אומר לנו 3,4 פעמים רצופות שהם קובעים את הדברים על פי סדר העדיפות של הממשלה, אז הוא לא הממשלה אלא מישהו אחר. אתה אומר שהצעתו של השר לביטחון פנים לא התקבלה בגלל התנגדות האוצר. איפה אנחנו נמצאים? באותה ממשלה?

אכן כך.

אנחנו אמורים לתווך ביניכם?

לא. אני ציינתי עובדה בנייר שהוכן בכנסת, כדי להעמיד את הדברים על דיוקם. השר לביטחון פנים - -

סליחה שוב, אבל משתמע מהדברים של האוצר שהם לא התנגדו או תמכו בדבר כזה או אחר.

מאחר ובסיס התקציב מבחינתם הוא 11 מיליון שקל, הם התנגדו להגדיל אותו ולהעמיד אותו בצורה מסודרת על 35 מיליון שקל, שזו בעצם היתה ההצעה של השר לביטחון פנים בעת ההעברה של הרשות. כפי שהזכרתי, להבנתי, היום התקציב של הרשות ל-2009 הוא לא 11 מיליון שקל אלא 9, וזה מה שאנחנו, כמשרד לביטחון פנים, כנראה נקבל ממשרד ראש הממשלה, כי עד עכשיו בסיס התקציב היה שם. הזכיר את זה גם המנכ"ל, שיש צורך להעמיד את בסיס התקציב של הרשות על בסיס איתן, יציב, שסביבו ניתן לתכנן את תכניות העבודה השנתיות והרב-שנתיות. זה גם מה שהבהרנו לרשות בפגישות שקיימנו בשבועות האחרונים אבל עם זאת, מאחר ואנחנו מקבלים 9 מיליון שקל, אין הרבה תקווה או יכולת שלנו להגיע, בסופו של דבר, במכה אחת, ל-35 מיליון שקל.

מהמקורות שעומדים לרשותכם, אתה מתכוון.

נכון. אם רמת הפעילות היתה עד עכשיו כ-35 מיליון שקל, וזה מה שאני מבין, אני מצפה מהאוצר, שהוא המקשר בסופו של דבר, להעמיד את אותם מקורות שעד עכשיו היו, לרשות המשרד לביטחון פנים/הרשות הלאומית למאבק בסמים ואלכוהול. הוזכר קודם שההתפתחות של בסיס התקציב של השנים האחרונות, אני, כפרשן לצורך הענין, רק יכול להצטרף למה שנאמר. יש פה מגמה ברורה של צמצום ההקצאות על פני השנים, כאשר רמת הביצוע נשארה אותו דבר ומבחינתי, כמשרד לביטחון פנים, אני מקבל גוף שאמור לפעול ב-35 מיליון שקלים, כאשר האוצר, כמקשר, מעביר לי 9 מיליון שקל. דבר בעייתי שמקשה עד מאוד להגיע לתוצאה הרצויה מבחינת כולנו. בתקופה הקרובה נמשיך לשבת עם הרשות כדי שנראה איך אנחנו מגיעים למשהו שאפשר לבנות אותו, בסופו של דבר, הן מבחינת היכולות והרצונות והן מבחינת התקציבים הקיימים, אבל כפי שהזכרתי, אנחנו צופים ומצפים גם מנציגי האוצר, שעד עכשיו טיפלו בכובע אחר קרי: משרד ראש הממשלה בסוגיה הזאת, לרתום את הכסף שעד עכשיו הוקצה לרשות, לשיכונה החדש של הרשות.

כאמירה יותר אופטימית – אני יכול להבטיח שבסיס התקציב, כפי שהוא היום, יהיה יותר גדול ממה שהוא היום במשרד לביטחון פנים.

בסוף תהליך החקיקה של התקציב או כפועל יוצא של העברות תקציביות בתוך המשרד.

מבחינת המשרד לביטחון פנים, ללא כל קשר לאוצר, אנחנו נדע להגדיל את התקציב. אני בכוונה לא נוקב בסכום כי אני לא יודע - -

לא הייתי צריך למהר עם ההודעה הזאת...

בכוונה לא נקבתי במספר, אדוני היושב ראש, אבל לא העברנו את הרשות כדי לפגוע בה אלא ההפך. לכן, האמירה שלי לא מחייבת מבחינת סכומים אבל כן כהצהרת הכוונות שלנו.

מר סיזל, תרצה להוסיף?

מאחר והדיון פה סביב היבטים תקציביים, אני חושב שאין צורך שאוסיף לדברים.

אנחנו נטיל עליך להגיש הסתייגויות על התקציב של המשרד לביטחון פנים.

ראשית, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך אותך כי לא הייתי נוכח בבחירה שלך, ולאחר לך בהצלחה. אני רואה חשיבות רבה לוועדה, לפעילות של הוועדה ולרשות במלחמה בסמים. כשאנחנו מדברים ורואים מספרים, 320 אלף משתמשים שמתוכם 58 אלף בני נוער, זה מדליק נורה אדומה אצל כולם ואנחנו צריכים לפעול. כשאני שומע מנציג האוצר 11 מיליון או 9 מיליון, שיחליטו ביניהם ונדע אם זה 9,10 או 11, אבל כשאנחנו מדברים על בסיס תקציב, אנחנו אומרים שנוסיף את התקציב, הרשות למלחמה בסמים צריכה לתכנן את התקציב בתחילת שנה, ועבודה נכונה צריכה להיות תכנון רב-שנתי ולא תכנון של שנה. כשאנחנו מדברים על תקציב של 9 מיליון שקל או 11 מיליון שקל, אנחנו מתכננים לפי 11 מיליון שקל. וכשאני מתכנן 11 מיליון שקל בתחילת שנה, ובסוף שנה יש לי 35 מיליון שקל, אפילו אם אני יודע לנצל הכי טוב את הכסף, אני לא אנצל אותו בצורה הנכונה. אני רואה לנכון שמשרד האוצר שלקח את האחריות עליו, והמשרד ביטחון פנים שיזם את היוזמה להגדלה ל-35 מיליון שקלים, לשבת ולהחליט בתחילת שנה שהרשו למלחמה בסמים תדע לתכנן את עצמה לתכנית רב-שנתית איך אנחנו מגיעים ל-35 מיליון שקלים כבר בתחילת שנה, כי אנחנו יודעים מאיפה להביא את הכסף. אם כל שנה אני רואה לפי הנתונים שיש לי שאנחנו מתחילים ב-9 מיליון או 11 מיליון שקל, ובסוף שנה יש לי 31 מיליון שקל, סימן שיש את הכסף ויש מאיפה להביא את הכסף. אז במקום שנגיע בסוף שנה ל-32 מיליון שקל, שבתחילת השנה יהיה 35 מיליון שקל ושהרשות למלחמה בסמים תדע לתכנן את עצמה בתכנון רב-שנתי, ואנחנו יכולים להגיע למספרים יותר נמוכים בסוף השנה ואולי בעוד מספר שנים נשב כאן ולא נדבר על 58 בני נוער. תודה רבה.

רציתי להגיד שלדעתי 320 אלף משתמשים, אני חושב שזה אמנם נתון סטטיסטי, אבל בפועל יש הרבה יותר. מניסיוני, אני יודע חושב שיש הרבה אנשים שלא רוצים להזדהות ולא רוצים להראות שהם משתמשי סמים וזאת מכמה טעמים, שאחד מהם זה בגלל שקיימים המרכזים האלה, שהם מבודדים, ולא בסמיכות עם מרפאות וקופות חולים קיימות. לדעתי, צרי לשקול נתון כזה, אם אפשר לצרף איזו שהיא מרפאה במקומות מגורים, ביישובים ובמיוחד בכפרים הערבים, שהטיפול יהיה בסמוך לקופות הקיימות וזה יקטין את הסטיגמה שהחברה יכולה לתת לאנשים האלה.

דבר שני, אני חושב שהמפגעים העיקריים בסמים זה המשפחות, וזה גם בתי הספר אבל זה יותר המשפחות. הנזק הרבה יותר. דבר נוסף, שאולי המשרד לביטחון פנים צריך לשקול. יש תופעה של מפיצי סמים ואנחנו מתייחסים אליהם בקלות. אמנם הם לא משתמשים, אבל הם סוחרים בסמים. אני ראיתי מקרים שהם נכנסים בדלת מסתובבת, ויש כזאת דרך קלה אתם, וגם בהם צריך לטפל בצורה שהולמת את המצב, כדי שלא יפיצו עוד יותר.

דבר אחרון, אדוני היושב ראש, הייתי מקווה לשמוע איפה קיימים מרכזי גמילה, במיוחד מסמים, כי זה קצת שונה ממרכזי גמילה מאלכוהול, ולדעתי יש מחסור גדול במגזר הערבי, שיש מקום לטפל בו. לכן, אני פונה למשרד האוצר שישקול את הדברים. אם התקציב כזה קטן, בסופו של דבר כל התקציב ישלם פי כמה יותר אז למה לא לתקצב את הדברים האלה ולנסות לפתוח יותר מרכזים במגזר הערבי? תודה.

אני מניח שיש ארגונים פילאנטרופיים שעוסקים בענין הזה. אני חושב שבעתיד נרצה לראות אותם אתנו בדיוני הוועדה.

ברשותך, הייתי מבקש לענות לחברי הכנסת. הנתונים והמספר 320 אלף כולל גם אתה אלה שאנחנו יודעים שאינם מצהירים. כלומר, יש לנו את אותן הערכות וזה נעשה בצורה מאוד דיסקרטית ואנונימית, והמספרים די דומים למדינות המערב האחרות. אנחנו עושים את ההשוואות אתם. אנחנו יודעים שמספר המשתמשים של אותם 58 אלף ו-15 אלף נרקומנים, גם כאן המספרים מאוד דומים לעולם המערבי, וזה נעשה בהצלבות מספריות מהרבה מאוד כיוונים ואנחנו יודעים לשקלל גם את הנתונים האלה.

הדבר השני שהייתי רוצה להגיד, יש בהחלט מחסור באתרי גמילה בקהילות טיפוליות בדרום הארץ. אני מקווה שבחודשים הקרובים נחנוך את המתקן המרכזי ברמת הנגב, במועצה האזורית שנקרא "רוח מדבר", וזה ייתן פתרון לאותה בעיה שהיתה בדרום ואנשים לא רצו מטעמים משפחתיים או אישיים לנסוע לקהילות טיפוליות רחוקות יותר. זה מעשה חשוב מאוד גם לטובת הנגב. זה יעסיק שם עוד 80,100 איש כסגל טיפולי, וגם לאוכלוסייה עצמה כמובן שהשירות הזה הוא חשוב ביותר.

מילה על הנושא של גיוס תרומות כי הוא עולה חדשות לבקרים. מדינת ישראל לא תורמת, לא הגופים העסקיים ולא אנשים לטובת המלחמה בסמים. זה לא תיאטראות, תזמורות או אתרים אחרים שלטובתם נרתמים הרבה מאוד אזרחים ותורמים תרומות נכבדות. אתן את המספרים: אגודת אל-סם, שמפעילה מערך טלמרקטינג וגם יושבי הראש שלה הקודמים היו נשות חברה ועסקים מאוד רציניות, לא מצליחה לגייס מעבר ל-500 שקלים לשנה. מדובר בין 400 ל-500 וזה סכום עלוב כאשר אנחנו מדברים במלחמה בסמים. 400 אלף שקל, כאשר מדובר על מערך התרמות מקצועי כולל כל מיני אירועים ואנשים ואישים שעוסקים בענין הזה חדשות לבקרים, לא מצליחים. האזרחים אינם מעוניינים לתרום לטובת המלחמה בסמים. חבל מאוד. גם אני הופתעתי מאוד עם כניסתי לתפקיד מהתופעה הלא רצויה והלא ראויה הזאת. החברה צריכה להבין שגם החלש ראוי לאותה תרומה, אבל כנראה נוח לאותם גופים עסקיים ופרטיים לתרום למקומות יותר יוקרתיים שנראים יותר טוב מבחינת יחסי הציבור, ולא לטובת המלחמה בסמים.

תודה לכולם. אני רוצה לומר כמה מילות סיכום כי אני רואה בדיון הזה פתיחה של דיון ולא סיום. אני מקווה שנסכם את הדברים בצורה אחרת אחרי ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית של התקציב. בכל אופן, עמדת הוועדה למלחמה בנגע הסמים היא שאנחנו תומכים בעמדת השר לביטחון פנים ובעמדת הרשות להגדיל את בסיס התקציב ל-35 מיליון, וגם לתת תשובה לנושא של אי תקצוב המלחמה באלכוהול.

דבר שני, אני מבקש במסגרת הוועדה או במסגרת הקשרים שלנו עם הרשות לציין או לזהות את המקורות הנוספים שנוספו לבסיס התקציב על מנת שכשאנחנו נעסוק בענין הזה מול משרד האוצר או המשרד לביטחון פנים או מול הכנסת במסגרת של הסתייגויות, נדע מאיפה צריך לקחת לאן. פחות או יותר כמובן, לא נעשה את זה בצורה שרירותית אבל לפחות נקבל מושג איך הפך בסיס התקציב בשנה הקודמת מ-12,315 ל-31,075. מאיפה בא ההפרש הזה? אז אמרו הסכמים קואליציוניים, אמרו העברות תקציביות. אני דיברתי עם מנכ"ל הרשות שניפגש עם יו"ר ועדת הכספים. אני חושב שהוא יכול למלא תפקיד מאוד חשוב בענין הזה, לאחר אישור התקציב מה אפשר לעשות.

יש דברים שננסה לשים אותם על סדר היום. הצטברו בתוך הדיון הזה הרבה דברים. הנתון של אל-סם, של 500 אלף, זו יכולה להיות תרומה של איש אחד, של מוסד כלכלי אחד. זה מדהים.

אנחנו לא מסכמים מעבר לזה אבל אני חושב שנידרש לענין הזה שוב בתקופה הקרובה. יהיו לנו פגישות עם השר לביטחון פנים, ננסה לפגוש את שר האוצר ויושב ראש ועדת הכספים, וננסה לקדם, זה התפקיד שלנו, אין לנו תפקיד אחר. בתפקיד שלנו, להבדיל מוועדות אחרות, אין מחלוקות.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:05)