PAGE


8

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 9

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ו באייר תשס"ט, (20 במאי 2009), שעה 09:30

תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)
(תיקון), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: רוברט אילטוב – היו"ר

ישראל חסון

רוברט טיבייב

חמד עמאר

עו"ד אפרת אביאני – לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נבות חקלאי – שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר שמעון פוקמונסקי – רופא וטרינר ראשי למחלות עופות, המועצה לענף הלול


יעקב כהן – מזכיר אירגון מגדלי העופות

עידית חנוכה

אתי בנדלר

נועה קברטץ - מתמחה

הילה לוי

תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)
(תיקון), התשס"ט-2009

בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה בנושא: תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)(תיקון), התשס"ט-2009. עורכת הדין אפרת אביאני, את מציגה את הדברים?

כן, אני אציג ובנושאים המקצועיים ישלים ד"ר שמעון פוקמונסקי, שהוא רופא וטרינר ראשי למחלות עופות ומר מבות, חקלאי ומדריך מקצועי בענף הלול.

נציגי מגדלי העופות לא הגיעו כי אין דברים שהם במחלוקת?

עידית


הם הוזמנו ואישרו את ההשתתפות שלהם.

אני יודעת שיש פקקים בדרך וייתכן שזאת הסיבה.

בינתיים תציגי את הדברים.

אולי תגידי ליושב ראש אם יש התנגדויות או שהדברים נעשו בהסכמה?

למיטב ידיעתי אין התנגדויות והגורמים המקצועיים נמצאים בקשר עם נציג הארגון הגדול של מגדלי העופות, יעקב כהן. הוא יודע על התקנות האלה ואנחנו מבינים שהוא אמור להגיע.

למעשה אין התנגדויות כי למעט דבר אחד, כל היתר בא להקל על התקנות שהיו קיימות עד היום מבחינת התנאים המקצועיים, הן בצמצום שטח המחייה והן בהיבטים של מערכת החיטוי. השינויים שאנחנו מציגים היום בתקנות באים להקל על מה שהיה לפני כן כהתאמה למציאות.

בתקנות הללו יש כמה תיקונים – תיקון אחד נוגע להגדרה של סוגי עופות. למעשה, תקנות רישוי עסקים, שאמורות להסדיר את התנאים התברואתיים של כל מבנה הלולים בארץ, לא חלים היום על לולים של כל העופות. יש בתקנות רשימה מצומצמת וכדי להאחיד את הכללים על כל סוגי העופות אנחנו מעוניינים להחיל את התקנות האלה על כל סוגי העופות שמנויים בתוספת לפקודת מחלות בעלי חיים.

בעלי החוות או המקומות שבהם מגדלים את אותם סוגי עופות, שיחילו עליהם לראשונה את התקנות, מודעים לכך? אינני יודעת איזה עופות לא נכללו קודם וייכללו עכשיו. אני עוברת על הרשימה בתוספת לפקודת מחלות בעלי חיים.

מה שנכלל היום זה תרנגולים, תרנגולי הודו, שליווים, פסיונים, יונים ברווזים ואווזים וגם כל מיני עופות מים, אבל יכולים להיות כל מיני גידולים חדשים.

ברשימה רשום יונים, ברבורים, ברברים, מולרדים, יענים ועוד רשימה של עופות.

גם בפקודת מחלות בעלי חיים יש רשימה.

אני קוראת מתוך הרשימה הזאת.

לאחרונה הוספנו חוגלות, למשל. היתה איזושהי בקשה לייבא חוגלות למדינה ורוצים לגדל חוגלות כגידול חקלאי. זה מופיע בתוספת הראשונה לפקודה, אבל זה לא מופיע בתקנות הללו.

אני מבינה, אבל עד כה לא קיבלתי תשובה לשאלתי. סוגי עופות, שעד כה לא נכללו בתקנות וייכללו לראשונה כתוצאה מהתיקון המוצע, האם יש היום לולים לאותם סוגי עופות והאם בעלי אותם לולים יודעים שמכאן ואילך הם יידרשו לעמוד בדרישות תקנות שהם לא נדרשו לעמוד בהם היום?

בעלי הכנף שלא נכללים ברשימה הזאת לא קיימים היום כגידול מסחרי בישראל. הבסיס המקצועי הטהור לדבר הזה הוא שלצורך מניעת הפצת מחלות, הקריטריונים הבסיסיים תופסים לגבי כל סוג של בעל כנף ללא הבדל מפאת הרגישות שלהם לגורמי מחלות. זאת אומרת, הנקודה הזאת היה נקודה שווה לכולם. אם מחר מישהו יהיה מעוניין לייבא חוגלות ויענה על כל הדרישות, אין כל סיבה מקצועית לייצר מדרגות שונות עם דרישות שונות, ואני מדבר על התשתית הפיסית. לשאלתך – לא, כיום אין כאלה בעלי כנף.

תיקון נוסף מדבר על שוליים של לול, תיקון תקנה 6 לתקנות. אנחנו מבקשים לעשות האחדה של הדרישות ולקבוע ששולי לול יהיו במרחק מטר אחד מהמבנה והם יהיו מחומר מוצק, ולשנות את זה מהדרישה של היום שהיא 1.20 מטר ואדמה דחוסה.

זאת ההחמרה העיקרית ולזה אנחנו צריכים לקבל תשובה מבעלי המקצוע מאחר ומזכיר הארגון לא מיוצג כאן, האם יש היום לולים שאינם עומדים בדרישות האלה וכתוצאה מכך הם יצטרכו לבנות שוליים חדשים מבטון או מאספלט ללולים שלהם? באיזו השקעה מדובר ותוך כמה זמן אפשר לעשות את זה?

לאורך השנים התפתח המדע והידיעה לגבי משמעויות של נוכחות גורמי מחלה, ניקוי וחיטוי לולים אחרי שלהקה מסיימת את חייה הפרודוקטיבים בעת שהלול ריק. גם בתקנות של משקי רבייה בעבר לא היתה קיימת הדרישה לשוליים מאספלט או מבטון, אבל מתוך הידע שהצטבר לאורך 15-20 השנים האחרונות הסתבר שאם ללולים אין שוליים, שהם מאותו חומר של רצפת הלול – אספלט או בטון, רצפה חלקה – אין חלחול ולא מתאפשר נקיון של הסביבה.

כל השאריות הולכות מהלול החוצה, היות ואין שוליים זה מחלחל לתוך הקרקע ומטבע הדברים, את בשטח הזה לא ניתן לבצע שום חיטוי, לא קיים שום חומר בעולם שיכול לחטא קרקע שיש בה חלחול של חומרים אורגניים כגון שאריות של לשלשת וכו'. במשקי הרבייה התקנו את התקנות האלה בשנת 1996, הוספנו את השוליים וכולם בנו שוליים. כמובן שבלולים חדשים הנושא בכלל לא עלה לדיון, בלולים ישנים ניתנה ארכה של שנה וכולם השלימו את הדבר. בתקנות רישוי עסקים, שהן נפרדות מלולי רבייה, אנחנו מדברים על סוגי עופות של מוצר מוגמר – תרנגולות פיטום שאנחנו קונים אחר כך בסופרמרקט, מטילות ביצי מאכל וכדומה. באותם המקומות כתוב בתקנות הקיימות 1.20 מטר שוליים מהודקים. מתוך הידע שהצטבר לאורך השנים הסתבר ששוליים מהודקים הם שטח שמאפשר חלחול של אותם החומרים הלא רצויים לתוך הקרקע וממילא לא מתאפשרים נקיון וחיטוי יסודיים. את זה למדנו לאורך השנים ויש לנו היום מערכות ניטור ובקרה לגורמי מחלה כמו סלמונלה, שהוא שם מוכר לכל אחד בארץ. לכן מצאנו לנכון לאחד את הקריטריון הזה ואין צורך ביותר מ-1 מטר שוליים, אבל חייבים להיות שוליים. המשרד להגנת הסביבה גם יכול לנמק בסוגיית מניעת חלחול של חומרים לא רצויים לתוך הקרקע ואגב, זה נעשה בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה בדיונים מקדימים. ברור שמשק קיים, שיצטרך לשנות את זה, יקבל ארכה שתותאם לאפשרויות הכלכליות וכו'. לא כך הדבר יהיה לגבי לולים חדשים.

מה משך הזמן שאתם נותנים ללולים ישנים?

אני מניח שנצטרך להגיע לאיזשהו סיכום עם הנציגים בארגון מגדלי העופות.

לא הגעתם אתם לסיכום?

לא, כי הדבר הזה לא מהווה החמרה גדולה מכיוון שקיימות היום דרישות של הגנת הסביבה.

מכיוון שהם לא נמצאים אנחנו כבר נגיע למשהו מוסכם כדי לעשות את זה. אנחנו ניתן להם עד שנה, שזה זמן סביר.

זה מחייב תיקון בתקנות כי הן קובעות שזה חל תוך שלושים ימים מיום פרסומן של התקנות. נוסיף את זה כשתגיעי לקריאת התקנות.

אנחנו מדברים רק על השוליים.

כן, על התקנה שמדברת על השוליים בלולים קיימים.

תיקון נוסף מדבר על דרישות המרחק בין לול ללול. דרישות המרחק בין לול ללול היום הן 12 מטר מסיבות מקצועיות, שמר נבות יפרט, והסברנו שבגלל התפתחויות טכנולוגיות יש היום לולים שמבחינת בטיחות ביולוגית הם יותר בטוחים. לכן אפשר לצמצם בדרישת המרחק ולבנות לולים במרחק של פחות מ-12 מטר, אבל לא פחות מ-8 מטר.

לול מבוקר זה לא דבר חדש, נכון?

לול מבוקר קיים בארץ כבר שלושים שנה.

לא שלושים, אני עבדתי בלול מבוקר כשהייתי בן 17, וזה קצת יותר משלושים שנה.

השוני הגדול בלולים המבוקרים הוא בנושא מערכת האוורור. מערכת האוורור שאתה מדבר עליה היא מערכת אוורור רוחבית ובמערכת כזאת, מכיוון שאנחנו פולטים את האוויר אחד כלפי השני, יש הגיון לרווח בין שני המבנים. המרחק 12 מטרים נגזר מזה שרוב הלולים בארץ בעבר היו לולים פתוחים, שהשתמשו באוורור טבעי. לשם אוורור טבעי היינו צריכים את אותו מרווח כדי לאפשר לרוח הטבעית לגלוש ולעבור ללול הבא. היום אנחנו מדברים על אוורור מנהרה, יש מאווררים בצד אחד, כניסת אוויר בצד שני, המבנה אטום לחלוטין לכל אורכו ולכן אין שום הגיון ואין שום סיבה שיהיה מרחק של 12 מטר. הייתי אומר שאפילו 6 מטר היו מספיקים, אבל הגענו למספר 8 מטר מתוך נסיון בשטח. יש שוליים של הלול, שממשיכים עוד 1.20 מטר ואני צריך שיהיו לי בין שני הלולים 6 מטר כדי שתוכל לעבור שם משאית. מזה נגזר כל עניין ה-8 מטר.

הטכנולוגיה התקדמה, אין צורך במרחקים הגדולים וזה יביא לצמצום משמעותי בצורך בקרקעות, במיוחד עכשיו, כשאנחנו הולכים לרפורמה בהטלה. במקום שנצטרך שטח של 20 דונם, יכול להיות שנצטרך רק 15 דונם.

איזו רפורמה בהטלה? אתה מחזיק מטילות בלולים מבוקרים?

כן, ודאי.

אגב, בניגוד לתקנות האלה בהן לא שמענו על התנגדויות, לרפורמה בענף הלול יש לא מעט התנגדויות.

אנחנו לא נוגעים בזה כרגע.

זאת הצעת חוק שתידון בוועדה בבוא העת.

אתה עושה לול מבוקר מטילות, שהוא אוטומטי? בסוללות?

כן. אנחנו מדברים על לולי סוללות קומות, ובעולם כבר הגיעו ל-16 קומות גובה. בארץ הגענו לשמונה קומות ומבחינת תנאים, שיפרו להם את תנאי החיים בצורה משמעותית. היום אתה מבקר את האקלים בתוך הלול, אתה שומר על טמפטרטורה שהיא בתחום התרמו-ניטרלי של העוף, בדיוק מה שהוא צריך ומה שהוא רוצה, ואתה לא מבזבז מזון על חימום או קירור הגוף. לעוף יש שתייה חופשית, אוכל חופשי ומרווח לזוז בתאים יותר גדולים, לא בתאים צפופים וקטנים. לכן, מבחינת תנאי החיים יש פה שדרוג כלפי מעלה.

אני אקרא את התקנות. "תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)(תיקון), התשס"ט-2009.

תיקון תקנה 1. 1. בתקנה 1 לתקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ"א-1981 (להלן – התקנות העיקריות) –
(1) אחרי הגדרת "לול חדש" יבוא:

""לול מבוקר" – לול בו מותקנת ופועלת מערכת לבקרת אוורור, טמפרטורה ולחות ותנועת האוויר אליו וממנו היא מבוקרת".

(2) בהגדרת "מפעל פסדים", במקום "פקות מחלות בעלי חיים" יבוא "פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 (להלן – הפקודה).

(3) במקום הגדרת ""סוג של עופות" יבוא – ""סוג של עופות" – מהעופות המפורטים בתוספת הראשונה לפקודה.

תיקון תקנה 6. 2. במקום תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא –


"6. סביבת הלול


רצפת הלול ושוליה החיצוניים, עד למרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר חיצוני של הלול, יהיו עשויים מבטון או מאספלט הניתנים לניקוי ולחיטוי בקלות".

תיקון תקנה 19. 3. בקנה 19 לתקנות העיקריות:

האמור בה יסומן "(א)" ובסופה יבוא:

"(ב)" על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לתת רשיון ללול מבוקר אם המרחק בינו לבין לול מבוקר אחר באותו שמק עופות הוא 8 מטר לפחות ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:

(1) בכל אחד מהלולים פועלת מערכת אוורור מנהרה לאורך הלול בלבד.

(2) בכל אחד מהלולים תנועת האוויר לאורך הלול היא לאותו כיוון.

בנושא מערכת אוורור מנהרה ראיתי שאין לזה הגדרה ואני נכנסתי לאינטרנט כדיללמוד מה זה.

בעולם מכירים את זה בתור tunnel ventilation וזה לא רק לגידול עופות אלא מגדלים כך גם חזירים, בקר וגם מנהרות שכלי רכב נוסעים בהם, מאווררים אותן בדרך הזאת. הרעיון הוא שהמבנה הוא אורכי, שאיבה של מאווררים מהצד הרוחבי, הלול סגור והכניסה רק בצד השני של הלול.

השאלה היא האם יכול להיווצר ויכוח בינך לביני, כבעלת לול, כשאני אומר שמה שיש לי זה מערכת אוורור מנהרה ואתה תאמר שלא כך, או שזה מונח שטעון הגדרה בתקנות.

לפי מה שנסחנו אני חושב שזה די ברור, כי אנחנו מגדירים אוורור מנהרה בתור כזה, שאנחנו שואבים את האוויר מצד אחד והאוויר נכנס מהצד השני של המבנה. בכל מקרה, אם אנחנו מציבים לול ליד לול, תמיד ארצה ששני המאווררים יפנו לאותו כיוון.

צודקת הגב' בנדלר. למה אתה מגדיר תצורה טכנולוגית? למה אתה לא מגדיר צורת פליטה? מחר יחליטו שאוורור מנהרה אינו טוב ויעשו אוורור אנכי. אתה צריך תצורת פליטה מסוימת, שלא מופנית כלפי הלול השני.

גם באוורור גג זה לא מופנה כלפי הלול השני ומבחינתנו זה לא טוב.

תגדיר מה אתה רוצה למנוע ולא את התצורה הטכנולוגית של זה.

אני חושב שזה מושג שברור לחלוטין לכל מי שמצוי בתחום ולא יערערו עליו.

אם בעוד שנתיים יפתחו תצורת אוורור אחרת, מה אז?

יכול להיות שהיא תהיה מתאימה ויכול להיות שלא ואנחנו נצטרך לבדוק את זה.

אם אתה מתכוון לעשות את זה ככה, זה בסדר.

אני רוצה לוודא שמערכת אוורור מנהרה, ואתה אומר שזה מונח שברור למי שעוסק בעניין, מיוצרת על ידי יותר מספק אחד בארץ.

כשאת מקבלת הצעת מחיר לבניית לול מהספקים השונים, וקיימים בארץ חמישה גדולים, מגדירים במפורש בכותרת: לול אוורור מנהרה, בלהבדיל מלול אוורור רוחב.

לא ענית לה על השאלה. האם יש יותר מיצרן אחד של לול אוורור מנהרה.

כן. למערכת המאווררים יש עשרות יצרנים, לא אחד.

תודה על התיקון. לא מדובר על ספקים אלא על יצרנים וספקים.

יש למישהו עוד שאלות?

אני מציעה לתקן את התחילה. 2(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 2, יהיה 30 ימים מיום פרסומן. ובעת תחילתה של תקנה 6 לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 2 לתקנות אלה, שנה מיום פרסומן.

נכון. אני מעלה את התקנות להצבעה בכפוף לתיקון.

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים )(תיקון), התשס"ט-2009 נתקבלו.

התקנות אושרו פה אחד. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:55