PAGE
24

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"ו באייר התשס"ט (20 במאי 2009)

הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

דב חנין

חמד עמאר

דוד רותם

עו"ד עודד ברוק


- המשנה ליועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אלי דוידסון

- קצין מדור חקירות, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק תמר שכט


- ראש מדור תביעות, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ איילת אלישר

- משנה ליועץ המשפטי, משטרת ישראל

עו"ד רויטל גור


- עוזרת היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד גבי פיסמן


- מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילית, משרד המשפטים

עו"ד דני גבע


- יועץ משפטי, משרד ראש הממשלה

עו"ד חווה ראובני

- לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אהרון כהן


- סגן יו"ר ארגון המוניות הארצי

צדקיהו קרני


- סגן יו"ר ארגון המוניות בירושלים

עידו בן-יצחק

יפה שפירא

יפה קרינצה

הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשס"ט-2009

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 12), התשס"ט-2009.


רבותיי, הוועדה הזאת קיימה כמה פעמים דיונים בנושא של אותה הוראת שעה. אני חושב שהנושא הוא כל כך חשוב וכל כך מחייב את כולנו, שלא יעלה על הדעת שדווקא המשרד לביטחון פנים, המופקד על הנושא הזה, יגיש את הנושא כל כך מאוחר ויאלץ אותנו לעשות כל מיני תמרונים על מנת שנאשר את זה בזמן. מבחינתי, בקדנציה הזאת זו תהיה פעם ראשונה ואחרונה שמגישים נושא כל כך חשוב מאוחר מדי, ואנחנו צריכים לעשות את העבודה בחיפזון.

אדוני, אדם יודע שכשאשתו בהיריון אסור לו להתפלל שזה יהיה בן או בת כי זה כבר נקבע.

תפילת שווא.

בדיוק. יש תפילות שווא שלא כדאי להתפלל אותן, בטח לא ב-8:00 בבוקר.

חבר הכנסת רותם, אני רוצה לתת קרדיט. היות שזו חקיקה ראשונה שאנחנו מאשרים בוועדה בקדנציה הנוכחית אני רוצה לתת להם קרדיט. להבא, אני מבטיח לך שאם זה לא חשוב להם אנחנו נתנהג בהתאם.

אני רוצה להגיד לוועדה שהצעת החוק עלתה בוועדת השרים הראשונה של הממשלה החדשה. היא התפרסמה ביום הראשון שניתן היה לפרסם את הצעת החוק, הועברה והתבקש הדיון במועד הראשון שיכולנו לבקש את הדיון. זאת אומרת, לא היו לוחות זמנים יותר מהירים שיכולנו לעמוד בהם.

אני לא מקבל את זה. קיבלנו כבר פניות של כמה משרדי ממשלה, שפנו לפני שוועדת השרים התכנסה, הביאו את העניין לידיעתנו והתארגנו בהתאם, דבר שלא היה פה. כרגע אני לא רוצה להתעמת בעניין הזה, אבל אני מקווה שתיקחו את לתשומת ליבכם להבא. אני מכיר את זה מעברי במקומות אחרים, בוועדות אחרות - זה חוזר על עצמו. אני מקווה שפה זה לא יקרה. תודה רבה, ניגש לעניין.


בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

בוקר טוב אדוני, בוקר טוב עמיתיי. אדוני היושב-ראש, בוועדה הזאת קיימנו דיונים מאוד מקיפים בהצעת החוק הזו. עמדותיי ידועות, אין לי כוונה לעשות במסגרת הדיון הזה פיליבסטר, וגם אין בזה טעם. מבחינת הגישה העקרונית שלי לחוק אני נמצא פה במיעוט, אז רק אחזור עליה ברמה העקרונית.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה חוק מאוד בעייתי. אני חושב שהוא חוק בעייתי גם מבחינה משפטית, גם מבחינה מוסרית והייתי אומר גם מבחינה יהודית. זה חוק שלא ראוי למדינה מתוקנת שיהיה בספר החוקים שלה. בהיסטוריה היהודית אנחנו זוכרים לא מעט מקרים שבהם יהודים היו במצב של אלה שמוגדרים היום שוהים בלתי חוקיים.

חבר הכנסת דב חנין, סליחה שאני קוטע אותך. חשבתי שאתה רוצה להעיר הערה לסדר. מקובל שקודם כול ניתן לנוגעים בדבר להציג את החוק ולאחר מכן אשמח מאוד לשמוע את דבריך. אני מתנצל.

הצעת החוק הזו קובעת כהוראת שעה תיקונים בחוק עובדים זרים וגם בחוק הכניסה לישראל. היא קובעת עבירות לגבי מסיעים ומעסיקים של עובדים זרים, הכוונה לתושבי יהודה ושומרון. בנוסף, היא קובעת עבירות לגבי אנשים שמסיעים ברכב ישראלי.

בגלל חילופי הכנסת נוצר מצב שהוראת השעה פוקעת ביום ראשון הקרוב, וכיוון שהצורך הביטחוני עדיין קיים הגענו כדי להאריך את הוראת השעה עד חודש מרץ.

למה אתם לא מנסים להפוך את הדבר הזה להוראת קבע, ואז לא נחזור על הדברים פעם בשנה? כבר דובר על זה.

אנחנו נמצאים בעיצומה של עבודת מטה גם מול משרד המשפטים.

החוק הזה נקבע מראש כהוראת שעה כיוון שעמדתנו הייתה שההסדר שקיים בו - קביעת החובה על אנשים מהציבור לבדוק אישורים – זו חובה חריגה. ההסדרה שלה כהוראת קבע היא הסדרה שצריך לחשוב עליה מאוד ברצינות. ההצעה הראשונית הייתה לקחת את ההסדר כולו ולקבוע אותו כהוראת קבע. חשבנו שיש צורך בעבודה יותר מעמיקה, לא לקחת את ההסדר בשלמותו ולקבע אותו אלא לבחון אלו מתוך ההוראות הקיימות ראויות לעיגון כהוראת קבע ולגבי אילו מתוך ההוראות ניתן למצוא הסדר חלופי או פתרון אחר, שיהיה קצת יותר מידתי.

מה שאת אומרת שכנראה שזה בכל זאת ימשיך להיות הוראת שעה ולא הוראת קבע.

לא, אני אומרת שהבקשה לקבע את זה עכשיו כהוראת שעה נועדה כדי לאפשר עבודת מטה מאוד מדוקדקת של המשטרה, המשרד לביטחון פנים ושלנו כדי לבחון מה מתוך ההוראות הקיימות ראוי לעיגון כהוראת קבע ולאילו הוראות צריך לתת כיוון קצת אחר.

אז יש לכם שנה שלמה לעניין הזה?

יש לנו תשעה חודשים.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. פתחתי ואמרתי שעמדתי העקרונית לגבי החוק הזה ידועה, אמרתי אותה בהרחבה ונימקתי אותה בדיונים הקודמים של הוועדה. אני רואה את החוק הזה כחוק בעייתי, גם מבחינה משפטית, גם מבחינה מוסרית וגם מבחינה יהודית. היהודים נמצאו לא אחת בהיסטוריה במצבם של אותם אנשים, שמוגדרים פה כעובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים. לכן לא הייתי רוצה לראות את החוק הזה, ולא הייתי רוצה לראות אותו מוארך מידי שנה. אבל אני מכיר את המצב הפוליטי, אני לא מוצא טעם לקיים כרגע דיון ממושך בוועדה. אני מבקש שתירשמנה לנו שלוש הסתייגויות דיבור, שנוכל להעלות את הדברים במליאה.

אבל אני רוצה לפנות אליך, אדוני היושב-ראש, ואליכם חברי הוועדה בפנייה מסוג אחר, בפנייה פרקטית יותר; לנסות ללכת בדרכה של הוועדה בעבר, שבכל הזדמנות שהחוק הזה היה מגיע לשולחננו ניסינו, כמיטב יכולתנו, להקל בו ולעשות בו שינויים שיהפכו אותו לפחות דרסטי ודרמטי ממה שהוא כרגע.

עניין ראשון שאני רוצה להעלות בהקשר הזה הוא עניינם של נהגי המוניות. החוק הזה מטיל חובה על נהגי המוניות, שאי-אפשר לעמוד בה. נהג מונית חייב לדרוש מסמכי הזדהות מאותו אדם שעולה על הרכב, וזו הוראה מאוד בעייתית.

על איזה סעיף אדוני מדבר?

התוצאה הזאת מושגת מכמה סעיפים. היא מושגת - - -

12א (ג)(2) אומר במפורש שזה לא חל על נהגים כאלה.

להיפך. אני מדבר על סעיף (ד)(2) למשל. הוראה שאומרת שמסיע במונית רשאי לדרוש מסמכים מהנוסע, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין.

"רשאי".

הוא רשאי מכיוון שמוטלת עליו חובה. הוא לא מוחרג מהחוק. חבר הכנסת רותם, תעקוב אחרי הסעיפים ותראה שאני צודק. התוצאה היא ממש בלתי סבירה, כי אם מדובר במפגע שבא לעשות פיגוע בישראל, אנחנו שולחים את נהג המונית להיות בקו החזית, דורשים ממנו לדרוש מסמכים. אם אותו בן-אדם שנמצא במונית הוא באמת מפגע, אז נהג המונית הופך להיות קו החזית, שיצטרך לטפל במישהו שבא להרוג ולפגע. אנחנו מטילים עליו אחריות שאי-אפשר לעמוד בה. נהג מונית, עם כל הכבוד, איננו שוטר ואיננו חייל ואין לו יכולת להתגבר על מפגע, שאנחנו דורשים ממנו להיות קו החזית הראשון בהתמודדות עם המפגע הזה.

אם מדובר במפגע אנחנו מייצרים מצב בלתי סביר; אם לא מדובר במפגע, אנחנו יוצרים מצב של racial screening, כי כל ערבי הופך להיות סוג של חשוד - ברגע שהוא עולה למונית אז נהג המונית צריך לדרוש מסמכים. אז בכל אחד משני המצבים, גם במצב של המפגע וגם במצב של הנוסע התמים, אנחנו מגיעים לתוצאה לא טובה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע תיקון קטן, אבל אני חושב שהוא יכול לפתור את הבעיה הנקודתית הזו, במסורת של הוועדה לשפר את החוק הזה ככל שאנחנו יכולים במהלך הדרך.

ההצעה שלי היא להוסיף את התיקון בסעיף 12א רבתי של החוק, בסעיף קטן (ג) פסקה (2). שם נאמר כך: "לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות;". אני מציע להוסיף: "או במונית כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה". אז אנחנו אומרים שנהג המונית הוא כמו נהג אוטובוס – כמו שנהג אוטובוס לא צריך לדרוש תעודה גם נהג מונית לא צריך לדרוש תעודה. אני חייב להגיד שאני לא מוצא טעם אמיתי להבחין בין נהג מונית לנהג אוטובוס. אם כבר הייתי אומר – לא שאני מציע לעשות את זה – שיש לנו ניסיון רע עם אנשים שעולים לאוטובוסים במטרה להתפוצץ. זה פחות קורה במוניות.

זה לא קורה בכלל.

או לא קורה בכלל. נקווה שגם לא יקרה בעתיד.

הפיצוץ לא קורה, אבל הסעה קורית ועוד איך.

היו כבר כמה מקרים שהסיעו במוניות מפגעים.

תוך עצימת עיניים.

אפשר להפעיל את החוק הזה רק כשמכניסים מהשטחים לארץ, אבל לא בתוך הקו הירוק.

סליחה, אדוני. לא קיבלתם רשות דיבור, אל תתפרצו. יגיע תורכם וגם אתם תקבלו רשות דיבור.

לכן אני אומר שההחרגה הזאת נראית לי ראויה, נראית לי מוצדקת. אני לא רואה שום טעם אמיתי לא לעשות אותה. כמובן, גם למחוק את הוראת פסקה (2) שנמצאת בסעיף 12א(ד)(2). הוראה זו הופכת להיות מיותרת אם אנחנו לא מטילים על המסיע במונית את אותה חובה חריגה ומרחיקת לכת, של בדיקת מסמכים ושל בדיקת שוהה חוקי או בלתי חוקי.

הסתייגות מהותית נוספת, שהייתי מבקש להצביע גם עליה, היא להאריך את תוקף הוראת השעה, לא עד עוד שנה או תשעה חודשים, אלא להאריך אותה עד סוף המושב הזה, עד 29.7.2009, כדי לאפשר במהלך הזמן הזה של מושב שלם גם למשרד לביטחון פנים וגם למשרד המשפטים לבחון את הדברים מחדש ולהביא אלינו הצעת חוק שאיננה רק הארכה, אלא הצעת חוק שכוללת איזושהי עבודת מטה, כמו שנאמר כאן.

כלומר, לעשות הוראת שעה לחודשיים?

כן, לעשות הוראת שעה לחודשיים כדי לאפשר להם ליצור טריגר לעבודה של בחינה יותר מדוקדקת של המנגנונים שבחוק. שתי ההצעות האלה הן כמובן הסתייגויות נקודתיות, בנוסף להסתייגויות העקרוניות שנרצה לדבר עליהן באמצעות הסתייגויות דיבור.

תודה. חבר הכנסת דוד רותם, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בניגוד לדב חנין, אני חושב שהחוק הזה חוקי, מוסרי, הגיוני.

שכחת להגיד יהודי.

גם יהודי, וגם אסביר למה הוא יהודי. הדבר שמטריד אותי יותר, חבר הכנסת חנין, זה שאתה מזכיר לנו שבמשך הדורות היו גם יהודים כאלה. אני לא זוכר שבאיזשהו מקום יהודים הניחו פצצות באוטובוס והתאבדו בכל מיני מקומות משום שהבטיחו להם גן עדן. אצלנו, היהודים, לא מגיעים לגן עדן כשהורגים.

אתה לא מכיר את שמשון הגיבור במקרא? "תמות נפשי עם פלשתים" - לא שאני מצדיק אותו, דרך אגב.

"תמות נפשי עם פלשתים" זה אחרי שהוציאו לו את העיניים, גזזו את מחלפותיו והלכו להוציא אותו להורג, אז הוא אמר: כשאני מת אני לוקח אתכם אתי. אבל זה סיפור אחר, לא דומה בכלל. אל תשווה את הסיפור הזה לשום דבר שדומה למה שיהודים עשו באיזשהו מקום כי מישהו עשוי לפרש את זה שהאנטישמיות יש לה סיבה.

אני מציע לך לבוא אתי בבוקר. כפי שאתה יודע, אני שב"ח. אני שוהה בלתי חוקי, קניתי קרקע בשטחים המשוחררים ולכן, על פי פסקי הדין של הרשות הפלסטינית, אני אמור להיות נידון למוות. ראינו שיש פסקי דין כאלה. אני עובר את המחסומים ונבדק בהם, ואני מציע לך לבוא בוקר אחד למחסומים ותראה מי עושה את העבודה הטובה ביותר בהכנסת השב"חים האלה, ותראה איך שנהגי המוניות הם מומחים בדבר. הם מגיעים שלושה מטר אחרי המחסום, מחכים שם, מגיעים האנשים הבלתי חוקיים, רצים לאוטו ועושים סיבוב, והופ הם ברחו. אז מותר לי לבקש מהם קצת יותר אחריות.

מה שמטריד אותי בעניין זה כשאני מסתכל על הסטטיסטיקות ורואה שבין 1 בינואר 2008 ל-31 בדצמבר 2008, 600 תיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור. רבותיי, תחליטו: אם יש תופעה של שב"חים ואנחנו רוצים למנוע אותה, איך אתם יכולים להגיד לי שתפסתם נהג מסיע, שב"ח או מלין ואתם אומרים שאין עניין לציבור? זה הרי דבר בלתי סביר לחלוטין, בסטטיסטיקות שלכם. אני מסתכל על הכמויות ורואה דבר פשוט – ניקח את מחוז ירושלים כי אני מכיר אותו - זו בדיחה
אם נפתחו 190 תיקים. בואו נצא עכשיו מפה, בתוך חמש דקות אני מארגן לכם 250 איש. בשנה 190 תיקים נפתחו וב-13 אין עניין לציבור, ב-45 אין ראיות? משהו לקוי בעניין הזה.

אם תינתן לנו רשות הדיבור, יש הסבר.

אאפשר לכם.

אני מסתכל על נספח ג' ובכלל לא מבין אותו. במחוז צפון הוגשו 36 תיקים. נפתחו 3,590 באותו שנה בכל הארץ, ובסך הכול הוגשו 961 כתבי אישום. איפה כל היתר? זה לא מספר התיקים שנסגרו, כי נסגרו רק 1,500, אז היו צריכים להגיש פה 2,000 תיקים. אני הרי מכיר את עבודת התביעה המשטרתית ואת עבודת החקירה, זה תיק שבתוך יום יש כתב אישום ובתוך שבוע ימים גם צריך להיגמר בבית המשפט.

3,600 תיקים סך הכול, 1,500 נסגרו, 730 פתוחים ו-960 - - -

איפה אתה מסתכל?

אני מסתכל על סוף נספח א', ואז ההפרש הוא 961, שעליהם יש כתבי אישום.

אני מדבר על הטבלה העליונה, שבה יש סך הכול. בסך הכול נפתחו 3,590 תיקים; בסך הכול נסגרו 1,586 תיקים, אז ההפרש ביניהם הוא 2,000. היו צריכים להיות מוגשים 2,000 תיקים.

לא, 504 פתוחים.

מה זה 504 פתוחים?

עוד לא החליטו מה לעשות אתם.

עוד לא הגישו כתב אישום, עוד לא החליטו מה לעשות עם התיק.

צריך לזכור שהנתונים האלה הוצאו ב-1.1.2009. יכולים להיות תיקים מדצמבר שהם עדיין בתהליך.

אם הגשתם בינואר ובפברואר תיקים של 2008 תגידו לי כמה, כי אני רואה שבסך הכול הגשתם 961 תיקים בשנת 2008. הרי לא כל ה-1,200 החסרים לי נתפסו בדצמבר והוגשו בינואר. זאת אומרת, אנחנו נותנים את הכלים ומישהו לא משתמש בהם, ואז אל תכניסו אותנו לדחיפות. אם אתם לא צריכים את הכלי - - -

תודה רבה לחבר הכנסת רותם. יש הערה של היועץ המשפטי של הוועדה.

ראשית, אני רוצה לתקן את החבר הכנסת חנין שהתייחס לסעיף קטן (ד)(2). ההתייחסות היא לסעיף קטן (ד)(1)(א) שאומר: " לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל" - פה נמצאת הדרישה לבדוק מסמכים.

אתה צודק, תודה על ההערה.

פסקה (2) דווקא נוספה על-ידי הוועדה כדי להבהיר את הקושי בין החובה להעלות כל נוסע לבין העניין הזה.

אז זה גם (א) וגם (2). תודה.

לגבי הערותיו של חבר הכנסת רותם לעניין סגירת תיקים מחוסר עניין לציבור - לפי הנוהל של המשטרה מנימוק של חוסר עניין לציבור יש לסגור תיקים רק במקרים חריגים, וזה לא עולה בקנה אחד עם זה שאחד מכל שישה תיקים נסגר מהטעם הזה.

דבר נוסף, העלה חבר הכנסת רותם שאלה של פער בין המספרים. חשבנו שנכון לתקן את זה. הסיבה שנוצר הפער היא בגלל המקרים שתיק נפתח ב-2008 ואנחנו ב-2009 לא יודעים מה קרה אתו. לכן אנחנו מציעים לתקן את זה כך שהדיווח שניתן לנו כל שנה יכלול דיווח גם בשנה העתידית, מה קרה לאותם תיקים שנפתחו ב-2008. תיקים שנפתחו ב-2008 – כמה מתוכם נסגרו, כמה מתוכם הוגשו כתבי אישום וכן הלאה.

אתה יכול להסתכל על ההפרשים האלה גם ב-2007, יש לך את זה בטבלה התחתונה. נסגרו 1,500 תיקים.

אלה שנסגרו ב-2007 כוללים גם כאלה שנפתחו ב-2006, ואולי אפילו כאלה שנפתחו ב-2005.

לא, לא.

על זה בוכה הנביא, כי אתה מבין שאם אני מסתכל ורואה שגם ב-2007 ההפרש בין 1,519 ל-3,600 זה 2,000 תיקים ואני רואה שהוגשו בסך הכול 1,200 תיקים, אז לא יכול להיות שיש עדיין 1,000 שהם פתוחים ולא הוגשו לבית המשפט בעבירות מסוג זה, אלא אם כן צריך לשנות את מחלקת התביעות של משטרת ישראל. זה בשבוע הבא אצלי.

הם לא תמיד פתוחים אצלנו.

עוד הערה לגבי הדיווח – הדיווח שניתן לנו הוא לפי חלוקה למחוזות. הדיווח הזה פחות מאפשר לוועדה לפקח על הצורך בחיוניות ובאפקטיביות של החוק, מאחר שהחוק במובן המחמיר שלו, עם ההוראות המחמירות יותר והסמכויות הרחבות יותר, הוחל באזור מרחב התפר – אני מדבר על מסיעים. בשאר חלקי הארץ הוראות החוק, מבחינת חובת ההוכחה בבית המשפט, הן ככל עבירה פלילית אחרת. הבעיה המרכזית היא באותו מרחב תפר, שבו נטל ההוכחה שהתושב הזר הוא שוהה בלתי חוקי הוא על הנאשם. פה נמצאת עיקר הבעיה, ולגבי זה דרושים עיקר הנתונים. כאשר אנחנו מקבלים נתונים על מחוז המרכז, אין לדעת מהנתונים האלה כמה מהמקרים האלה הם במרחב התפר וכמה בנתניה או בראשון.

מג"ב 1,550 תיקים - זה עיקר מרחב התפר. יש הוראת משטרה שמחליפה את מג"ב במשטרת ישראל.

כשמדברים על מחוז צפון, הוא נמשך עד אחרי חדרה. יש מוקדים בעייתיים, ומה ששואל היועץ המשפטי זה למה לא למקד את זה בקטעים הבעייתיים בנמצאים מחוז הצפון, ואז לפחות אנחנו יודעים איפה יש פעילות יתרה בקו התפר.


אני מבין שאתם נציגי המוניות. בבקשה.

אני יושב-ראש ארגון המוניות בירושלים. לחוק הזה יש טעם לא טוב ויש לו ריח של גזענות. דיברו על השוהים הבלתי חוקיים, איך זה יכול להיות שפטרו את האוטובוסים וקווי השירות? הלוא כל הפיגועים שהיו היו באוטובוסים. זאת אומרת, המדינה שלנו התירה למחבלים לעלות לאוטובוסים חופשי, ואנחנו יודעים: 18 הרוגים, 20 הרוגים. מה אומרים לי? זה אוטובוס, אין לו זמן לבדוק. זאת אומרת, מה שיותר ימותו, מה אכפת לנו. זה לא אכפת לנו בכלל. באים אליי. זה שהמשטרה נכשלה והמג"ב נכשל והשוטרים - - -

האוטובוסים לא נמצאים בקו התפר ומסיעים - - -

מה זה קו התפר? אם הוא בא מבית-לחם – ואני לא יודע על מה הוא מדבר, הוא לא מבין את החוק כנראה. הוא צריך ללמוד אותו הרבה.

תסלח לי, מה הסגנון הזה? אני מבקש ממך, או שתשנה סגנון או שתיתן לאחרים שיציגו אותך.

אני מתנצל אם פגעתי בו. אם אני תופס מישהו בצומת פת והשב"כ, המודיעין וכל כוחות הביטחון נכשלו בתפקיד שלהם לעצור את אותו מתאבד או אותו מחבל שבא להתפוצץ פה, אני לא יודע אם הוא מחבל או לא. אומרים לי: אתה תבקש ממנו אישור שהייה. אני לא יודע מה זה אישור שהייה בכלל. מישהו נתן לי סמכות בכלל לבקש ממנו איזשהו אישור, לבדוק אותו? פתאום אחרי 200 מטר תופס אותי מג"ב, ויאללה כתב אישום ועניינים. זה לא התפקיד שלי, אני לא שוטר. יש משטרה ויש מערכת ביטחון במדינת ישראל, זה התפקיד שלהם. שיורידו אותו מהמונית, ואם הוא שוהה בלתי חוקי אז שהם יעצרו אותו. זה לא התפקיד שלי.

שלא נדבר על אוטובוסים עם מתאבדים – וזה הכי כואב לי – שפטרו אותם. זאת אומרת, מחבל עולה ומתפוצץ, והוא פטור. החוק הוא לכולם. אדרבא, אוטובוס שלוקח שוהה בלתי חוקי צריך להחרים לו את האוטובוס, או קו שירות - תחרים לו את המונית שלו. אם מישהו הביא מחוץ לקו התפר שוהה בלתי חוקי בידיעה מראש תחרים לו את האוטו, אבל לא תיתן אישורים למחבלים להתפוצץ באוטובוסים. חוק מדינת ישראל נותן למחבלים להתפוצץ ולעשות כאלו נזקים? בושה וחרפה. אנחנו יודעים איזה תוצאות של הרוגים. פשוט בושה וחרפה שלוקחים אותי, כמונית ספיישל. החוק של המשרד התחבורה שאתה לא יכול להפריד מונית ספיישל ממונית שירות או מאוטובוס, בלתי אפשרי. מונית זה רכב ציבורי לכל דבר, בדיוק כמו אוטובוס, בדיוק כמו שירות, ולהפריד את המונית הזאת מהאוטובוס או מקו שירות זו חוצפה ממדרגה ראשונה.

תודה רבה. בבקשה, אדוני.

אני נמצא במרכז הארץ, בתל אביב. החוק הזה לא ניתן ליישום. אל"ף, 50% מהאוכלוסייה בארץ יש להם חזות מזרחית; 20% זה ערבים, 50% מהאוכלוסייה הם בני עדות המזרח שהם שחורים עם זקנים. כל נוסע שני שאתה מסתכל עליו, מבקש ממנו תעודת זהות, הוא מסתכל עליך וקורע לך את הריפוד. מתחילות קללות וסכסוכים ואתה לא יוצא מזה.

אני למען הביטחון, אבל את החוק הזה צריך ליישם רק על אלה שבאים מקו התפר, לא בפנים. עשו לנו קן אפור, קו ירוק, קו צהוב, עשו לנו כל מיני קווים, לא נותנים לנו מפה, לא מדריכים אותנו. אנחנו לא יודעים בכלל מה זה הקו האפור, הקו האדום. כתבנו לביטחון הפנים מכתבים, כתבנו לשר. שום דבר, הוא לא עונה לנו. אופיר פינס כתב להם, ביקשנו מפה - מנהלת הוועדה יודעת, גם היא כתבה מכתב לביטחון הפנים. גייסו אותנו לעמוד בקו הראשון.

גייסו אותנו למשטרה ללא שכר.

גייסו אותנו לעמוד בקו הראשון, להתעמת עם כל ערבי ועם כל איש מעדות המזרח. זו בושה וחרפה. גם החיים שלנו קשים, הפרנסה קשה, הכול קשה אצלנו. עולה אצלי עיראקי, אני צריך לבקש ממנו תעודת זהות. אין לי לא ניסיון, לא הדרכה, לא יודע לקרוא - - -

יש לי אישור שאני יכול לבקש ממישהו תעודת זהות? למה אתם מסבכים אותנו?

תטילו את החוק רק על זה שבא מקו התפר לכיוון הארץ או מהשטחים לארץ.

תודה רבה לך. אנשי המשרד לביטחון פנים, אנשי משרד המשפטים, כל הגורמים המקצועיים - הייתי שותף לדיון הזה גם בפעם הקודמת, כשיושב-ראש הוועדה היה חבר הכנסת אופיר פינס, והטענות האלה עלו כבר אז. הייתי שותף לזה. לומר את האמת, הסיפור של נהגי המוניות הוא בעייתי. מצד אחד, הם חשופים לענישה כתוצאה מזה שמסיעים שב"חים, ומצד שני החוק לא נותן להם שום כלים לבדוק את זהותו של הנוסע במונית.

כבר אתמול העליתי את הנושא הזה במליאה וגם בצוות המשפטי של הוועדה. אני שואל, מה אתם מצפים? נהג מונית זה לא פרייבט, זו הפרנסה שלו. אני לא בא להגן על נהגי המוניות העבריינים שבמכוון מסיעים שב"חים. אני מדבר על אותו נהג מונית תמים שעבר בקו התפר, מישהו הושיט יד ועצר אותו והוא הסיע אותו. התברר שהוא שוהה בלתי חוקי. מה אתם מצפים? אני מבקש מכם תשובה לאותם נהגי מוניות. מה הם צריכים לעשות?

בנושא נהגי המוניות - הנושא הזה טופל ובוועדה הזו החוק צומצם רק לאזור מרחב התפר בעניין המסיעים. בתל-אביב אין שום בעיה.

לא נכון, עוצרים אותנו גם בתל-אביב.

אני לא יודעת על מה עוצרים אתכם בתל-אביב, אני יודעת מה החוק אומר.

אני מבקש, הערת הערה שגם בתל-אביב. המשטרה אומרת שלא. תביא נתונים.

הלכתי כמה פעמים למרחב ירקון לשחרר את המונית. צלצלתי גם לאדון הנכבד הזה - רפ"ק דוידסון - כמה פעמים, שיעזור לנו לשחרר מונית שנסעה מיפו לפתח-תקווה, והוא לא רצה לשים יד וגם לא רצה לענות לי. דברתי עם המזכירה. אין לנו מפה, אין לנו הדרכה, אין לנו שום דבר. אנחנו לא יודעים איך לאכול את זה.

אישור שאציג למישהו, אישור חוקי כמו לנהגי אוטובוס. אין לנו.

מיד ידובר כאן באופן ספציפי. רציתי להגיד משהו במישור היותר גבוה. בפעם האחרונה שהוועדה כונסה בעניין של החוק הזה לקחנו על עצמנו לחשוב על הסדרי קבע והסדרים יותר מקלים בהקשר הזה. עם זאת, לא יכולנו להתעלם מהמציאות הביטחונית, שהיא לא פשוטה בכלל. הקשר בין מסיעים לבין טרור הוא קשר מאוד עמוק. לכן, כשהבאנו הצעה למשרד המשפטים הוא אמר: אנחנו מבינים, אבל בכל זאת דורשים מכם לעשות משהו יותר מקל. התחייבנו להביא הצעה שתהיה בהסדרי הקבע ומן הסתם תהיה יותר מאוזנת.

אבל עד להסדרי הקבע, מה עושים עם נהגי המוניות?

כל מה שאנחנו מבקשים עכשיו זה רק תוספת זמן שתאפשר לנו לעשות עבודה כמו שצריך. ההצעות הקונקרטיות שעלו הן נעימות לאוזן, אבל צריך לנתח אותן מול התופעה. השוואה של נהגי מוניות לנהגי אוטובוס, כמו שנאמר כאן, לא מתאימה לתופעה כי התופעה היא שהסעת המפגעים - - -

יש לכם מספרים, כמה נהגי מוניות מסיעים?

יש לנו הכרות עם כל מיני דברים בשטח, יש לנו חוות דעת מודיעיניות. אני יכולה להגיד לך שהתופעה הזאת הולכת ומעמיקה. ההסדרים של המסיעים הופכים להיות בצורה של רשתות, בצורה של הסעות בתשלום – ההסדרים האלה הולכים ומתרחבים. לכן אני חשובת שזה לא אחראי לעשות תיקונים כהרף עין. אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות תיקונים שיעמדו מול התופעה.

גברתי, אני לא מבקש תיקונים, אני מבקש פתרונות. את מדברת על תקופת זמן קצרה, נכון. הוראת השעה היא רק לתשעה חודשים, אני מסכים אתך, אבל אל תשכחי שבשביל אותו נהג מונית זה כל עולמו. מחר משביתים לו, מחלטים לו את הרכב – הוא בבעיה.

לאורך השנים אנחנו שומעים את זה. ניתנו כל מיני הסדרים לנהגי המוניות, בין השאר ההסדרים של היפוך הנטל ודרישת המסמכים שצריך להציג חלים רק באזור מרחב התפר, במקומות שבהם הם צריכים לחשוד שאם לוקחים מישהו מצד אחד לצד שני צריך לחשוד שאותו מישהו הוא שוהה בלתי חוקי. אבל אם לוקחים מישהו מתל-אביב ליפו ההסדרים האלה לא חלים. ניתנה להם סמכות בחוק לדרוש מסמכים, לבקשתם, כדי לעזור להם לעמוד במשימה הזאת. לכן אני אומרת שבסך הכול הסיפור של נהגי המוניות מוכר וטופל על-ידי החוק. הסדרים אחרים, אני מבקשת לעשות אותם בצורה אחראית, אחרי שנגיש הצעה שעומדת מול המאפיינים של התופעה.

אני מוכן לקבל את הבקשה שלכם, אבל בואי נייעל קצת את העבודה. יושבים פה נציגי נהגי המוניות ואומרים שעצרו מוניות. הוא נאלץ להסתובב מפקיד לפקיד, להתחנן לשחרור אותה מונית. פעם עונים לו פעם לא עונים לו.

אתם יכולים לעשות ככה, אבל אנשים מדברים בשפת היומיום, אנשים מדברים על עובדות בשטח. הם מתפרנסים מזה.

לכן לפני שנה הוועדה - - -

מנהלת הוועדה מעירה לי עכשיו שגם לוועדה פנו מספר פעמים. אני לא רוצה את זה בחקיקה, אבל אני מבקש מכם: בואו נקבע היום כתובת שנהג המונית שיש לו בעיה, יש לו כתובת ושיזכה למענה. יש אפשרות כזאת או אין אפשרות כזאת?

ראשית, לעניין הפניות שלהם, אנחנו ממחזרים טענות שעלו בדיון הקודם. גם בדיון בשנה שעברה עלתה בדיוק אותה טענה על המונית שנתפסה ביפו ונסעה לפתח-תקווה. אדוני, הם פנו אליי, זה טופל באותו יום. אין שום בעיה.

יתרה מזאת, כמשטרה, כדי לבסס את כתב ההגנה שלנו על אכיפת החוק נדרשים להביא נתונים מאוד מפורטים. אנחנו מדברים פה על עניין בעל חשיבות לאומית. נהגי המוניות מעלים פה טענות. יש נתון שאתם יכולים לתמוך, כמה מוניות נעצרו? כמה כתבי אישום הוגשו נגד נהגי מוניות?

אבל אתם עוצרים, אחרי שבוע משחררים, אחרי ריצות שלנו של שבועיים.

בית המשפט משחרר לנו את המוניות בניגוד לרצונם. זה גורם לנו הוצאות כספיות.

עכשיו אתם מגישים תביעה שנהג מונית נסע לבית-שמש. בית-שמש זה קו התפר?

יש לכם נתונים שאפשר להתייחס אליהם? לטענות בעלמא - - -

יש לי. יש לי עשרות כתבי אישום.

השופט לא מקבל את הטענות שלו בבית המשפט. אנחנו משלמים כספים - - -

עולה לנו עורך דין 2,000 דולר ואנחנו יוצאים מזה.

הוא לא דובר אמת. אנחנו הולכים לבית המשפט, מוציאים כסף, עשרות אלפי שקלים, בגלל פקיד שלא מתייחס אלינו.

שב, שב.

בגלל הבן-אדם הזה עולה לי כסף.

אבל בדרך הזאת לא תשיגו שום דבר.

אבל הוא לא אומר אמת פה.

מה זה לא אומר אמת? תפסיק עם הסגנון הזה. אתה לא עוזר לחברים שלך בגישה הזאת.

עם כל הכבוד, זה עולה לנו כסף. הם מסבכים אותנו בכסף.

אדוני, אני מבקש.

אני פונה למשטרה, אתם מבקשים מהם נתונים. יכול להיות שיש להם נתונים, והם לא באו ערוכים לזה עכשיו. אבל האמן לי שמהדברים נשמעת כאן זעקה אמיתית. זה שהדברים חוזרים על עצמם זה לא מחזור, זה כנראה קורה בשטח, זה קורה במציאות, אחרת הדברים לא היו חוזרים על עצמם. אני נאלץ להושיב אותם ולהרגיע אותם, אבל אם הדברים לא היו מפריעים זה לא היה נראה ככה.

ואם מדובר בחמישה מקרים, אדוני?

לא נכון.

אני רוצה להגיד לך, גם מקרה אחד הוא מקרה חשוב בשבילי, מפני שמדובר על פרנסה של בן-אדם. אני לא מקל ראש בהתחייבות הביטחונית שלכם כלפי אזרחי מדינת ישראל - - -

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להפנות את תשומת ליבך לעובדה שנציג המשטרה תומך בעמדת נהגי המוניות. אם מדובר בחמישה מקרים, אז למה אנחנו לא צריכים באמת להגיד שנהג מונית הוא כמו נהג אוטובוס. אם זה בסך הכול חמישה מקרים, בשביל זה צריך חוק?

נהגי המוניות, לאורך כל השנים הייתה מגמה של הקלה אתם. כפי שעורכת הדין אלישר אמרה בתחילת דבריה, יש הבדל בין אוטובוס למונית.

את הדברים האלה שמענו, אבל אתה אומר דבר והיפוכו. מצד אחד אתה אומר שאין בעיה של נהגי מוניות, אז אם אין בעיה של נהגי מוניות בואו נתייחס אליהם - - -

לא אמרתי שאין בעיה. אם יש לנו בעיה של נהגי מוניות, הדין לגביהם - - -

אמרת שאין מקרים כאלה. נכון? חמישה מקרים, אתה אמרת.

לסובב את הדברים שלי ואחרי זה גם לא לתת לי להשיב - - -

אני רוצה לפתור את הבעיה ולא רוצה דברת. אני רוצה לפנות לאנשי המשטרה, אני מבקש מכם, אני לא רוצה להכניס את בחקיקה ולא בתיקונים ואני מוכן להמתין בסבלנות עד שיימצא פתרון. יחד עם זה אני דורש לתת לי עכשיו כתובת, איש במשטרת ישראל, שנהג המונית יודע שזאת הכתובת והוא יפנה ויבקש פתרון. זה מה שאני מבקש מכם. זה אפשרי מבחינתכם? כן או לא?

אנחנו צריכים לזכור שבתיקון הקודם לחוק וצומצמו מועדי התפיסה ליומיים בלבד. אם המשטרה תפסה לו את הרכב כי מתקיימים חשדות לביצוע עבירה הוא יכול לפנות אליי, הוא יכול לפנות לבית המשפט – הרכב יישאר תפוס.

למה הוא צריך לפנות לבית המשפט?

הרכב לא נתפס סתם, הוא נתפס כי יש ראיות ויש חדש לביצוע עבירה. אם אין חשד הרכב לא נתפס.

אם יש חשד ויש ראיות – אני לא נכנס לזה, אתה צודק. מדובר פה שאין חשדות, אין ראיות. הנהגים האלה פונים בשמם של אלפי נהגים מוניות שפונים אליהם. אתם מרימים גבה כאילו דבר לא קורה אבל תבינו, להם יש בעיה.

צריך רגע לעשות פה סדר. קודם כול, אם צריך כתובת - יש כתובת.

אני רוצה שם, כתובת, טלפון, מי הגורם שאליו יפנו. גורם אחד.

הגורם הוא אני, אבל בכפוף לזה שיהיה לי גורם אחד אצל נהגי המוניות.

אני מקבל את זה, שאתה תהיה גורם אחד ונציג יושב-ראש ועד נהגי המוניות, שנקבע עכשיו, רק הוא רשאי לפנות אליך כדי לפתור את הבעיה. אני חושב שאם הגענו לסיכום הזה, אני מקבל את זה.

אדוני, יש שלושה ארגונים.

אי-אפשר להעסיק את כל המערכת בפנייה של מאות נהגי המוניות. זה לא ילך. יש כתובת אחת, תפנו אליה. מצדכם תקבעו נציג אחד שייצג את כולם, והוא הגורם שיפנה לתחנת המשטרה.

אני מבקש שייתנו לנו בדיוק מה זה קו התפר. אני רוצה לדעת: בית-שמש זה קו התפר? אין לי מפה, אין לי שום דבר. איפה הם רוצים שלא נעלה נוסעים? שיגידו לנו, אנחנו לא יודעים בדיוק. שייתנו לנו קו, זה קו התפר.

נושא אחד פתרנו, את נושא הכתובת. אני מבקש מכם, תקבעו מי האיש מטעמכם.

אנחנו יכולים לקבוע שניים, ירושלים או תל-אביב.

אנחנו מבקשים גורם אחד שירכז הכול.

אני מציע שיהיה נציג אחד.

אני אהיה הנציג.

אהרון כהן יהיה הנציג של כל נהגי המוניות בכל רחבי הארץ, יהיה בקשר ישיר אתך. אתה תבדוק את הדברים. אני מאוד מקווה שלא נצטרך להתערב בעניין הזה.

אני מבקש שייתנו לי רשימה מדויקת איפה זה קו התפר.

רגע, זה הנושא השני. מיד אני מגיע גם לזה. בבקשה, אדוני.

צריך להבין שהחוק הזה הוא במצב שבו ניתן סיוע לשוהים בלתי חוקיים, לעבריינים בעצם. זה שחוק מטיל איסור על סיוע לעבריינים, זה נשמע הגיוני. מעבר לזה, החוק דרוש מבחינה ביטחונית משום שאנחנו יודעים שיש צורך להרתיע סייענים של שוהים בלתי חוקיים מלפעול להסעתם, הלנתם והעסקתם של שוהים בלתי חוקים וזאת משום שיש קשר הדוק בין סייעני השב"חים לבין הטרור בפועל. החוק הזה מהווה אמצעי חשוב, הוא המינימום הדרוש כדי לצמצם. אי-אפשר למנוע לגמרי את הבעיה שנוצרת משהייה בלתי חוקית של שב"חים שגרים באזור עוין ומקיימים קשר עם אותו אזור. השוהים הבלתי חוקיים הפכו לגורם המנוצל על-ידי ארגוני הטרור בשטחים לצורך קידום פעולות טרור. הם עושים לאור הקושי של ארגוני הטרור להחדיר היום מפגעים, בגלל גדר ההפרדה וכל מיני אמצעים נוספים שננקטים נגדם. כלומר, יש קושי וזה הופך להיות אמצעי חשוב לארגוני הטרור, שמנצלים את העובדה שהם עוברים מצד לצד ונמצאים בישראל, כדי לקדם את העניינים שלהם.

הנושא של ההסעה הוא קריטי. מי שיש לו מגע קרוב מאוד באותם אזורי תפר, שבהם נאספים אותם שוהים בלתי חוקיים, בהרבה מקרים זה מוניות שמבצעות את הפעילות הזאת באופן שוטף, כדבר יומיומי. הדרישה היא בסך הכול להימנע מעצימת עיניים כשאוספים אנשים שקרובים לקו התפר וחשודים כשוהים בלתי חוקיים. היו מקרים של פיגועים שיצאו לפועל בגלל שנהג שמסיע שוהים בלתי חוקיים נוקט בשיטה של עצימת עיניים. היו מקרים שזה הפך לפיגוע הלכה למעשה, ועצימת העיניים הפכה להיות עבירה שקושרת את המסיע לרצח או לניסיון לרצח או שותפות בפשע. כלומר זה מצד אחד לעזור לנהג, לומר לו: תואשם בסיוע לרצח בגלל שעצמת את העיניים לנוכח האפשרות שמי שאתה מסיע אותו הוא שוהה בלתי חוקי, אז תברר את זה מראש.

איך הוא יברר את זה?

פה מדובר בקו התפר.

איך אתה מצפה שנהג המונית יברר את העניין הזה?

משום שהמיקום שממנו הוא אוסף את האיש הוא קו התפר.

בסדר, אנחנו מוכנים לקבל את זה שמקו התפר לא נסיע שב"חים. אבל אם אני לוקח מיפו לבית-שמש לא יעצרו את האוטו ל-30 יום.

מעניין אותי לדעת, איך הוא בודק אם הוא שב"ח או לא שב"ח?

היתר שהייה.

אנחנו לא מכירים את האישורים האלה בכלל, לא יודעים מה זה.

את זה אני אפתור.

איזו סמכות יש לי לבקש?

סמכות בחוק.

סמכות בעל-פה?

אני שומע שזו סמכות בחוק שמאפשרת לך לבדוק.

אבל הבן-אדם תעודה. הנוסע אומר לי: מי אתה בכלל? לקחתי כורדי אתמול, נתן לי מכות בגלל שביקשתי ממנו תעודת זהות.

"מסיע במונית כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה רשאי לדרוש מנוסע - -"

כתוב שרשאי, זה אני יודע. אבל הוא מבקש ממני תעודה.

" - - מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין".

אבל הוא מבקש ממני תעודה. מה, אני אציג לו את המסמך הזה? לנהג אוטובוס, למשל - - -

אל תיתמם. ברגע שהחוק אפשר לך לבקש מאותו נוסע אישור שהייה כדין, אתה יכול לבקש ממנו. ולא – אל תסיע אותו.

לנהג אוטובוס יש תעודה, הוא מציג את התעודה. אין לי תעודה כזאת.

אתה נהג מונית, יושב ליד ההגה.

יש לו אישור.

אז האיגוד שלכם יכול להוציא תעודת נהג מונית.

לא נתנו לנו, ביקשנו. נפגשנו עם שר הפנים, הוא אמר שלא נותן לנו.

מענה יש? זה שאתה לא מכיר מה זה אישור שהייה כדין - - -

החוק הזה, למי הוא מתייחס, רק לערבים או לפיליפינים, לסינים, לטורקים ולרומנים? נכון שהחוק הזה הוא חוק גזעני ומתייחס רק לפלסטינים ולא לפיליפינים? זאת אומרת, אם אני לוקח פיליפיני שאין לו אישור שהייה לא עושים לי כלום; אם אני לוקח סיני שאין לו אישור שהייה לא עושים לי כלום; אם אני לוקח בחורי ישיבה מסוממים, שמתעסקים בסמים – זה נתון מדויק, 30% מהישיבות פה בירושלים הם בסמים, והם שוהים בלתי חוקיים – אם אני לוקח אותו אתה מחרים לי את האוטו? לא.

תודה רבה לך. זה בדיוק דומה לאותם נתונים שהבאת על נהגי המוניות שמסיעים שב"חים.

כבודו, אני עובד עם ישיבת מאיר - - - והוא מוזמן לבוא ולבדוק, לעשות בדיקת סמים אצל בחורי הישיבה האמריקנים. אתה תראה את זה תתעלף.

בסדר, כשהנושא הזה יהיה על סדר היום אזמין אותך. אשמח לשמוע. לא קיבלת רשות דיבור. עד כאן, זהו.

אני חושב שאנחנו הולכים לפספס פה את העיקר – אני אומר את זה לנהגי המוניות. יש פה כוונה ורצון טוב ומבינים את הבעייתיות שבעניין, אז או שאתם רוצים לקבל את הפתרונות או שרוצים להציג את הדברים ללא פתרונות. יש כרגע פתרון. הפתרון הוא שעל פי החוק יש לכם אפשרות לדרוש מסמכים ומותר לכם - - -

תן לי תעודה.

אני לא נותן לך שום תעודה. על פי החוק אתם יכולים לבקש מסמכים. זה שאתם לא מכירים איזה מסמך לבקש, פה אני מבקש מהגורמים במשטרת ישראל שתהיה דוגמה לטופס כזה, שהם יידעו. אני מניח שלא כולם מכירים, אז לפחות צריך להראות להם את זה, שיידעו במה המדובר. אחרת, מה הועילו חכמים בתקנתם?

אדוני, הגורם האמון על מתן אישורי כניסה לפלסטינים זה צה"ל – מינהלת התיאום והקישור, ולא משטרת ישראל. את הפנייה הזאת אולי כדאי להעביר לצה"ל, אין לנו.

תסייע בזה, תתווך.

אין לי.

רבותיי, כל אחד מנסה לעשות לעצמו חיים קלים. יש פה בעיה אמיתית, או שאתם מנסים לפתור אותה או שאתם רוצים להשאיר אותה. אני אומר לכם, אם העסק לא ייפתר בואו נפסיק את הדיון ונתקדם בפעם אחרת, כשיימצא פתרון. אם זה מה שאתם רוצים, אני מוכן.

באופן כללי, משטרת ישראל לא נוהגת להדריך מהן הוראות החוק, איך נראים אישורים, כי אם חס וחלילה אנחנו צריכים להעמיד לדין יכולים לבוא אתנו חשבון סביב הדבר הזה. לכן אני מבקשת ממך, המטלה הזאת היא באמת לא במגרש שלנו, אנחנו לא מנסים להתנער ממנה. היא גם לא עולה בקנה אחד עם ההשקפה העקרונית שלנו, שאנחנו לא מדריכים אנשים בהוראות החוק.

שמעת שביקשתי שתדריכו את האנשים?

יש גורם מוסמך - - -

אני מצפה מכם שתראו להם את ההיתרים האלה, שיידעו מה לבקש.

זה לא ההיתרים של המשטרה. לכן אני אומרת, יש פה ארגון מסודר של בעלי מוניות, שייפנו למנגנון התיאום והקישור, יבואו אתם בדברים, יציגו להם את מה שצריך. אני בטוחה שלא תהיה עם זה בעיה. אני מבקשת שהמשטרה לא תהיה מתווכת בעניין הזה.

יש כאן נציג של משרד התחבורה? מה הסיבה שאין תעודות לנהגי המוניות?

מבחינתנו, נהג מונית הוא מי שיש לו רישיון נהיגה לנהוג במונית. יש לו רישיון נהיגה, כתוב לו על זה שהוא רשאי לנהוג במונית, אנחנו לא מסדירים את זה מעבר לכך. אנחנו נותנים לו רשות לנהוג.

כלומר על רישיון הנהיגה כתוב "נהג מונית" וזה מהווה אסמכתא.

כתוב שיש לו דרגה מתאימה.

תודה.

איש הביטחון דיבר על הכנסת אנשים מהשטחים לארץ. אני מוכן לקבל את העצה שלו, שלא נכניס שב"חים מהשטחים שלהם לכיוון הארץ. על זה אני מוכן לקבל את הדין, ולא יעצרו נהג מונית שנוסע מיפו לבית-שמש, יעמידו אותו למשפט ויעצרו לו את האוטו 30 יום והוא יקבל קנס של 5,000 שקלים. לזה אני לא מוכן. מי שיכניס שב"ח מהשטחים לארץ – תקרעו אותו. אתה יודע מה? לקחת לו את רישיון המונית. לזה אני מוכן לתת יד.

הבנתי. לגבי סוגים של אישורי כניסה לארץ - - -

אנחנו נדאג לזה דרך צה"ל.

אנחנו, כוועדה, מוכנים להיות לכם לעזר. אם יש בעיה תיפנו למנהלת הוועדה, יפה. למשטרה קשה לעשות את זה, ניקח על עצמנו את המשימה ובלבד שיהיה לזה פתרון. תודה רבה.


עידו, אולי תציג את המפה.

השטח שנחשב כמרחב התפר לצורך החוק הזה הוא בין הקו השחור לקו הכחול, זה כולל מצפון החל ממעבר גשר הירדן, דרך כביש 71 מדרום לעפולה, כביש ואדי עארה - - -

האם המפה הזו ידועה לכוחות הביטחון?

היא מופיעה בחוק.

אז אם היא מופיעה בחוק אפשר להפיץ אותה, אין בעיה עם זה.

היא פורסמה ברשומות.

אף פעם לא נתנו לנו מפה כזאת אף על פי שביקשתי אותה כמה פעמים.

אדוני הנכבד, נפתרה הבעיה. תקבל אותה.

אנשי המשרד לביטחון פנים, יש בקשה לגבי הנתונים שהוועדה ביקשה בפעם הקודמת ולא קיבלנו אותם.

מדובר בנקודות שהעליתי קודם, לגבי פער בין השנים ולגבי מרחב התפר.

לגבי הפער בין השנים, אני סבור שלא אמורה להיות עם זה בעיה, זו שאלה של מערכות סטטיסטיות. לגבי הפילוח השני, בין הקווים הכחול והשחור ובפנים הארץ - אני לא חושב שהמערכות המשטרתיות תומכות בכזאת חלוקה. הרזולוציה הגבוהה ביותר אצלנו היא על פי תחנות משטרה, וחלקן עובדות בשני התחומים. לכן קשה לפלח איפה התיק נפתח, אם בצד הזה או בצד הזה.

זה להיכנס פרטנית לתוך תיקים. המערכות הסטטיסטיות שלנו לא נכנסות לרזולוציות כאלה, אלא רק לפי תחנות. מאחר שהתחנות לא בהכרח ממוקמות פה או שם – כלומר שהיקף הטיפול שלהן הוא מהצד הזה של הקו או מהצד האחר של הקו - לא ניתן לעשות את זה.

הרצון לראות את זה, גם אני חיפשתי אותו. אבל מכיוון שאין לנו את זה עכשיו ואנחנו מדברים על הארכה מאוד קצרה, עד שנגיע להסדרים עמוקים ואחרים, אני מציעה לא לעשות בהם עכשיו שינוי. ללכת עכשיו לחפש במחשב איך אנחנו עושים את השינוי הזה - - -

אמרת היום שתי הערות חשובות, ואני מציין אותן. בביקור הבא שלכם כאן בנושא הזה אנחנו מקווים שהדברים יהיו מיושמים. תודה. עידו, בבקשה.

"הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשס"ט-2009. תיקון סעיף 1 – בחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה), התשנ"ו-1996, בסעיף 1, ברישה, במקום "עד ליום ו' בניסן התשס"ט (31 במרס 2009)" יבוא " עד יום ט"ז בניסן התש"ע (31 במרס 2010)".

תודה רבה.

אדוני, נצביע קודם על ההסתייגויות? יש שתי הסתייגויות מהותיות: אחת, בעניין התאריך; שניה, בעניין השוואת נהגי המוניות ונהגי האוטובוסים.

אני מעמיד את ההסתייגויות של חבר הכנסת דב חנין להצבעה. קודם כול, אני מעלה את ההסתייגות של התאריך. חבר הכנסת דב חנין מבקש להאריך לחודשיים בלבד. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – 3

ההסתייגות לא נתקבלה.

שלושה נגד, אחד בעד, ההסתייגות לא נתקבלה. ההסתייגות השניה היא בעניין השוואה בין מוניות לאוטובוסים. חבר הכנסת דב חנין, אני לא רוצה להעמיד את זה להצבעה כי אני יודע מראש מה תהיה התוצאה. אני חושב שהיה פה ניסיון הוגן לפתור את הבעיה.

אדוני עשה מאמץ, ואני מעריך את זה. אני חושב שעדיין הבעיה קיימת.

טוב. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לגבי השוואת נהגי מוניות לנהגי אוטובוסים?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – 3

ההסתייגות לא נתקבלה.

שלושה נגד, אחד בעד, ולכן ההסתייגות נופלת.

כעת אני מעמיד את התיקון לסעיף 1 להצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשס"ט-2009 להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התיקון לחוק – 3

נגד – 1

התיקון נתקבל.

שלושה בעד, אחד נגד, לכן התיקון מתקבל. תודה רבה. אני מבקש להעביר את זה לקריאה שניה ושלישית במליאה. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:10.