ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 19/05/2009

"חינוך פורץ חומות" - חזון החינוך של ירושלים - פתיחת אזורי רישום

פרוטוקול

 
com_alex

2009-05-24Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 8





מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

‏יום שלישי, כ"ה באייר התשס"ט (19 במאי, 2009), שעה 10:00
סדר היום
1. "חינוך פורץ חומות" – חזון החינוך של ירושלים – פתיחת אזורי רישום
נכחו
חברי הוועדה
זבולון אורלב – היו"ר

אלכס מילר – מ"מ היו"ר

מנחם אליעזר מוזס
מוזמנים
ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים

יצחק פינדרוס - מ"מ וסגן ראש העירייה, מחזיק תיק החינוך החרדי, עיריית ירושלים

דוד הדרי - סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הכספים, עיריית ירושלים

מאשה נוביקוב - סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק הקליטה, עיריית ירושלים

רחל עזריה - חברת מועצת העיר וחברת מועצת החינוך העירונית, עיריית ירושלים

יוסף (פפה) אללו - סגן ראש העירייה ומחזיק תיק התרבות והאמנות, עיריית ירושלים

שלמה רוזנשטיין - חבר מועצת העיר וחבר מועצת החינוך העירונית, עיריית ירושלים

מאיר תורג'מן - חבר מועצת העיר וחבר מועצת החינוך העירונית, עיריית ירושלים

עדנה פרידמן - חברת מועצת העיר ומ"מ חבר מועצת החינוך העירונית, עיריית ירושלים

מייקל אייזנברג - חבר מועצת החינוך העירונית, עיריית ירושלים

עדינה בר שלום - יו"ר המכללה החרדית בירושלים, חברת מועצת החינוך העירונית, עיריית ירושלים

יאיר מעין - מנכ"ל עיריית ירושלים

בן ציון נמט - מנהל מנח"י, עיריית ירושלים

סוהילה אבו גוש - סגנית מנהל מנח"י, ממונה על החינוך במזרח ירושלים, עיריית ירושלים

חיים רובינשטיין - סגן מנהל מנח"י, ממונה על החינוך היסודי, עיריית ירושלים

דבורה גבעתי - סגנית מנהל מנח"י, ממונה על גני הילדים, עיריית ירושלים

נעמי אמיר - סגנית מנהל מנח"י, ממונה על כ"א, עיריית ירושלים

חוה בר טור - סגנית מנהל מנח"י, ממונה על החינוך העל-יסודי, עיריית ירושלים

אבי גיספאן - מנח"י, עיריית ירושלים

שלמה הומינר - מנח"י, עיריית ירושלים

הרב איתמר בר עזר - מנהל האגף לחינוך חרדי, עיריית ירושלים

ברוך הלפגוט - סגן מנהל האגף לחינוך חרדי, עיריית ירושלים

נסים שרביט - האגף לחינוך חרדי, עיריית ירושלים

יעקב סופר - עוזר בכיר לסגן ראש העירייה, עיריית ירושלים

עמיקם דויב - מזכיר ועדת החינוך, עיריית ירושלים

ד"ר יוסי לוי - ועדת החינוך, עיריית ירושלים

שמעון בחכמה - ועדת החינוך, עיריית ירושלים

ברק לוי - גזברות העירייה, עיריית ירושלים

עו"ד דן בן-טל - המחלקה המשפטית, עיריית ירושלים

יפעת אורון-שוורץ - לשכת ראש העירייה, עיריית ירושלים

טל גן-צבי - עוזר ראש העירייה, עיריית ירושלים

אביתר אלעד - דובר ראש העירייה, עיריית ירושלים

הדס קרני - יועצת בכירה לראש העירייה, עיריית ירושלים

מיכל שלם - ראש הסגל של לשכת ראש העירייה, עיריית ירושלים

כרמל טובל - יו"ר מועצת התלמידים העירונית

פרופ' אנה רוסו - ראש המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין

פרופ' מנחם שטיינר - רקטור ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים

יוחנן קירשנבאום - מכון לנדאו

יוסי לוי - יועץ לוועדה, עיריית ירושלים

שמעון מדינה - מסייע לסגן ראש העירייה מר דוד הדרי, עיריית ירושלים

מרטין וילר - עוזר לחברת המועצה גברת רחל עזריה, עיריית ירושלים

שאולי פאר - דוברות משרד החינוך, התרבות והספורט

אילן טל-ניר - מנהל מח' חינוך גבעתיים, חבר הנהלת איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות

מוטי סמט - מזכ"ל הסתדרות המורים בירושלים

גבי עטיה - מזכ"ל ארגון המורים בירושלים

אתי בנימין - יו"ר ארגון ההורים העירוני ויו"ר הנהגת הורים ארצית

יהודה סקר - ארגון ההורים הארצי

מיכאל ורשביאק - מנכ"ל סטודיו ניסן נתיב

עו"ד רפאל מלאכי

יפתח איתן - תלמיד

נעם צדוק - תלמיד

סהר קטן - תלמיד במכללת אורט

הלל אסף - תלמיד

נטע מנשה - תלמידה

ליהי נחום - תלמידה

מעין כהן - תלמידה במכללת אורט

גילה אלדר - מנהלת המחלקה לחינוך לדמוקרטיה

שירלי אברמי - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

איתי פידלמן - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

יובל וורגן - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

הודיה קין - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

שי דורון - דובר של חה"כ זבולון אורלב

ייעוץ משפטי: מירב ישראלי

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת

"חינוך פורץ חומות" – חזון החינוך של ירושלים – פתיחת אזורי רישום
היו"ר זבולון אורלב
אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך, התרבות והספורט שמוקדשת לישיבה משותפת עם חברי מועצת החינוך העירונית של עיריית ירושלים, בראשות ראש העירייה מר ניר ברקת. "התמסרתי" ברצון מלכתחילה לפנייה של ראש עיריית ירושלים, שלכבוד ציון יום ירושלים, שנציין אותו בסוף השבוע הקרוב, במלאת 42 שנים לאיחודה של העיר מחדש נציין זאת בדיון בנושא שהוא אולי ליבת הנושאים וראש הנושאים וראש סדרי העדיפויות של ירושלים, והוא סוגיית מערכת החינוך.

באופן אישי הוקרתי והערכתי מאוד שראש העירייה החליט להחזיק באופן אישי את תיק החינוך. זה לא חזיון נפרץ היום. למרות שכולם יודעים שמפלגתי, הבית היהודי-המפד"ל, מעוניינת תמיד מאוד בתיק החינוך, הסכמנו לוותר לראש העירייה בעיקר בשל אישיותו, הנהגתו ורגישותו כפי שלמדנו בשנים האחרונות. ובגילוי נאות אומר שהקשר הראשון בין ראש העירייה וביני היה על רקע סוגיית החינוך, וגם על רקע סוגיה שנדון בה בהמשך, סוגיית בחירת ההורים, כך הכרנו איש את רעהו. זאת תקווה גדולה לעיר ירושלים שראש העירייה והעירייה מעמידים את החינוך בעדיפות גבוהה מאוד.

בדיון שנתקיים אתמול, שאליו הצטרפתי מאוחר יחסית, לאחר שראש העירייה נאלץ לעזוב, אמרתי שעתידה של ירושלים תלוי בכמה גורמים, אבל אחד הגורמים המרכזיים הוא סוגיית החינוך. כלומר, לחינוך יש משקל גדול מאוד באשר לחוסנה של האוכלוסייה, לאיתנותה, גם לאיתנות הכלכלית שלה. מערכת חינוך מצליחה היא גם אחד הגורמים למשיכת גורמים כלכליים והצלחה כלכלית. מערכת חינוך איתנה, מצליחה וטובה היא גם סיבה טובה למשיכת אוכלוסייה ולמניעת גלות של יהודים מירושלים ליתר חלקי הארץ, ל"ירידה" מירושלים.

אשר על כן, נעניתי, כאמור, ברצון לעשות ישיבה משותפת.

סדר הדיון יהיה כדלקמן: ראש העירייה יפתח בתיאור החזון החינוכי ובהדגשים החינוכיים של העירייה במערכת החינוך בירושלים. בתום הסקירה נפתח דיון. אני מקווה מאוד שנוכל לקיים דיון ענייני במסגרת של שעתיים, זה הזמן המוקצב לנו, בסוגיית בחירת ההורים. כאשר נגיע לנושא הזה אומר גם את דבריי.

בשעה 11:00 איאלץ לעזוב כדי להצביע בוועדות אחרות ויחליף אותי ל-20 דקות חבר הכנסת אלכס מילר.

אדוני, ידידי וחברי, יקירי ראש העירייה, מר ניר ברקת, בבקשה.
ניר ברקת
גם אני, ברשותכם, איאלץ לעזוב לקראת 11:30 כדי לכבד בנוכחותי את הענקת אות יקירי טדי קולק.

ראשית, חבר הכנסת זבולון אורלב, תודה רבה לחברי ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.

אני חייב לומר שבשנים האחרונות יצא לי לא מעט להגיע לוועדה כחבר מועצה וכאיש ציבור. חשוב לי מאוד להגיע אליה גם כראש העירייה וכמי שמחזיק בתיק החינוך בעיריית ירושלים. הייתי רוצה לראות את המפגש הזה לא כמפגש חד-פעמי, אלא כמפגש רב-פעמי, שכן מספר הסוגיות שרלוונטיות למערכת החינוך בירושלים פחות או יותר זהה למספר הסוגיות שרלוונטיות למערכת הארצית. אני רואה חשיבות רבה מאוד לקשר בין המערכת העירונית ובין הכנסת ובין משרד החינוך. על כן חשוב לי שניפגש לעתים תדירות ככל הניתן ונסנכרן את האג'נדה ואת החשיבה.

ברשותכם, אני מבקש לפתוח בחזון החינוכי – היעדים שאנחנו מנסים להציג. חזון הוא מבחינתי מטרה לטווח ארוך שאליה אנו שואפים. לאחר מכן נגלוש לנושאים הנוספים.

בחזון שלי אני רואה את מערכת החינוך בירושלים כדוגמה ומופת לאיכות וחדשנות חינוכית. הייתי רוצה לראות את מערכת החינוך בירושלים אבן שואבת לתלמידים ולמורים-מחנכים. הרציונל, אנחנו רוצים להגיע לתפיסה של "ירושלים תחילה", "כי מציון תצא תורה" באמת. הכוונה, יש הרבה מאוד חדשנות בעולם החינוכי. הייתי רוצה לראות את ירושלים בסיס לחדשנות חינוכית – למנהל טוב שרוצה להשיק קונצפט, לרשת חדשה שרוצה להצליח, למנהלים שמצליחים לבוא לידי ביטוי, למורים מצליחים שרוצים לבוא לידי ביטוי. שיידעו שירושלים היא הכתובת לחדשנות ולאיכות חינוכית. החזון הוא שמכאן תבוא בשורה חינוכית חדשה.

הדרך להגיע לכך היא לשנות את השיח הציבורי ולשים במרכז הבמה בשיח הציבורי בירושלים איכות חינוכית וחדשנות חינוכית. הדרך להגיע למימוש אותו חזון – וזה לא מטרה לשנה-שנתיים אלא מטרה לעשור – היא עקב בצד אגודל להתחיל להניח תשתית להתפתחות וחדשנות חינוכית.

מייד כשנכנסתי לתפקיד כראש העירייה ומחזיק תיק החינוך הקמנו את מועצת החינוך של העיר ירושלים, שהיא בעצם הרחבה של ועדת החינוך. ככל שאנו מתפתחים ומתקדמים גם מרחיבים את המעגלים שנוגעים במועצת חינוך עירונית. מועצת החינוך העירונית נפגשת פעם בחודש. היא פתוחה לציבור. למפגש האחרון שהתקיים לפני כחודש הגיעו כמדומני כ-100 אנשים – מנהלים, אנשי ציבור, ועדי הורים, כל מי שרוצה לשמוע את השיח הציבורי בעיר ירושלים. אני גאה מאוד על כך שכן הדיונים שלנו פתוחים ושקופים, וזה חשוב.

מה השיח הציבורי שעליו אנו מדברים? הצבנו בפנינו 6 נקודות עיקריות שאותן אנו רואים בחשיבות הגדולה ביותר בשיח הציבורי, ששותפים לו, כפי שאמרתי קודם, מנהלים, מחנכים, המערכת העירונית שמוציאה תוכניות עבודה וגם התלמידים.

הנושא הראשון ששמתי על סדר היום הוא קידום מנהלים, מחנכים ומורים. אני רואה במנהלים סוכני שינוי. על-פי הניסיון שלי ב-12 השנים האחרונות בחיכוך עם מערכת החינוך, מנהל טוב ממריא עם בית-ספרו. מנהל טוב מייצר מורים מרוצים. מנהל טוב מביא תוצאות בתחום החינוך. אגב, העלינו את הרף מה זה מנהל טוב. מנהל טוב היום הוא לא רק פדגוג טוב, אלא זה מנהל שיודע להביא איכות חינוך אל תוך בית-הספר, לגייס משאבים לבית-הספר, לדעת לעבוד עם ציבור ההורים ולייצר שותפות איתם, להיות מנהיג גם של המורים. מנהלים הם סוכני השינוי, ונרחיב על כך בהמשך.

אנו רוצים לשדרג את מעמד המורה שכן בסופו של דבר איכות החינוך בעיר ירושלים תלויה ביכולת של המורים לבוא לידי ביטוי בכיתה.

התחום הראשון – קידום מנהלים, מחנכים ומורים.

התחום השני – עידוד מצוינות. מסתבר שבכל בית-ספר, ובכלל ברמת הארץ יש היום יותר ויותר פרויקטים שמייצרים איכות חינוכית ומביאים תוצאות במתמטיקה, בתנ"ך, בעברית, במקצועות היסוד ובדברים נוספים. חשוב לנו מאוד למדוד ולבחון מצוינות בתוך בית-הספר, לעודד מנהלי בתי-ספר להכניס פרויקטים שמייצרים איכות ומצוינות בתוך בית-הספר.

התחום השלישי – תוכניות ייחודיות, כלומר פיתוח התמחות בית-ספרית. יש לנו יתרון גדול, בעיר ירושלים יש קאדר לא קטן של בתי-ספר. אחד היתרונות הגדולים שיכול להיות לפורטפוליו של בתי-ספר זה פיתוח התמחות בית-ספרית. בצורה כזאת, בעבודה נכונה אנחנו כעיר יכולים להציע פורטפוליו של התמחויות.

לי יש 3 בנות, כל אחת מהן לומדת בבית-ספר תיכון אחר נכון להיום. כל אחת מהן, אני בטוח, היתה מצליחה פחות בבית-ספר השני או השלישי: אחת ב"האקדמיה", השנייה ב"זיו", השלישית ב"ליד'ה". כל אחת מהן מצאה בבית-הספר שהיא אוהבת והתקבלה אליו לשמחתי הרבה משהו שמתאים לה יותר. הייתי רוצה שכל ילדי ירושלים יוכלו להתקבל לבתי-ספר על בסיס ההתמחות הבית-ספרית ולמצוא משהו שמתאים להם ותואם את כישוריהם.

התחום הרביעי – מניעת נשירה. בירושלים התפתח במערכת הבלתי פורמלית, בקידום נוער, ברווחה חינוכית, במערכות בתוך המינהלים הקהילתיים הרבה ידע וניסיון איך להתמודד עם ילדים שנשרו מן המערכת הפורמלית. את הידע הזה באינטגרציה חכמה יש להחזיר בחזרה אל תוך בתי-הספר ולהתמקד בנושא אי-הנשרה כתפיסת עולם. יש ערים אחרות שעשו את התהליך הזה בהצלחה גדולה. לנו בירושלים חשוב מאוד להקטין את אלמנט ההנשרה.

התחום החמישי – תפיסת העולם שהילד במרכז. שם הקוד הפנימי של זה הוא "מודל בת-ים". בבת-ים, ובעיר חינוך כמכלול, הצליחו יפה לאבחן כל ילד כבר בבית-הספר היסודי ולעבוד על העוצמות של הילדים. לחזק את הדברים שבהם הם חזקים, לטעת בהם ביטחון עצמי ומשם להמשיך ולהפעיל סביב הביטחון העצמי של הילד, סביב העובדה שהוא יכול להצליח בחיים, להמשיך ולהטמיע הצלחות גם בתחומים אחרים. יש לנו עניין להרחיב את המודל הזה דרך "אופק חדש", שגם אותו אנו רוצים לראות מתפתח וצומח בעיר ירושלים בעזרת מתן המשאבים הנדרשים. המודל הזה הוא אחד הנושאים שאנו רוצים לקדם.

התחום השישי – תקשוב וסביבת הלימודים. ברור לנו לחלוטין, נתתי אתמול דוגמה: אני לא מכיר עסק קטן ומצליח שלעובדים בו אין יכולת לנצל מחשבים בצורה יעילה ולדעת להתמודד עם היתרונות הגדולים שיש במחשבים. החזון הוא להביא את התקשוב לעיר ירושלים, את המפעל הגדול ביותר וגם החשוב ביותר בעיר, להביא אותו לרמה שכל מורה יוכל לפעול עם מחשב ומקרן בכיתה, ראשית מול התלמיד, שנית לתקשב ולתקשר עם ההורים והתלמידים מחוץ לבית-הספר, וזה כמובן מאפשר תקשורת טובה יותר וניהול טוב יותר בתוך בית-הספר, ובין בתי-הספר ומערכת החינוך אל תוך בתי-הספר. יכולת תקשוב בעבודה נכונה מרימה את כל היכולות של המערכות, בהינתן שיודעים להשתמש בה. מניסיון שלי, זה הולך ונהיה קל יותר, לא קשה יותר. אין שום סיבה מדוע לא להרים את הרף של יכולת התקשוב במערכת החינוך בירושלים.

השיח הציבורי הוא סביב ששת נושאים: קידום מנהלים, עידוד מצוינות, התמחות בית-ספרית, מניעת נשירה, הילד במרכז ועבודה על העוצמות של הילדים, ולבסוף תקשוב. אלה שישה הדגשים שבחרנו לשים בראש סדר הדיון. כשאני עורך סיור בבית-ספר, כשאנחנו מדברים עם המערכת הפנימית – אלה הנושאים שחשובים לנו.

אני רוצה, ברשותכם, לדבר על ניהול המרחב החינוכי בעיר ירושלים סביב שישה הנושאים שתיארתי.

על-פי תפיסת עולמי, הניהול פורטפוליו של בתי-הספר בעיר, של המרחב העירוני, הוא ניהול עירוני, מעבר לדגשים הפרטניים שתיארתי, והוא חייב להתבסס על התפיסה שקובעת שלא העירייה מכתיבה לילדים היכן ללמוד, אלא הרחבת בסיס בחירת ההורים והעמקתו היא אסטרטגיה שאסור לעזוב אותה, אסור לרדת ממנה.

ברשותכם, אני רוצה לתאר לכם את התהליך שמתרחש בירושלים לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה. מייד כשנכנסתי לתפקיד, כפי שהתחייבתי לציבור הורדנו את המגבלות והחסמים שהיו על ירושלמים ברישום לבתי-הספר בעיר.
היו"ר זבולון אורלב
לא הבנתי את המשפט הזה.
ניר ברקת
עד השנה הקודמת היו בתי-ספר ייחודיים ואחרים שהיו בהם עודף ביקושים. לחלופין העירייה החליטה שכדי שילדים ילמדו בבתי-ספר שיש בהם חוסר בביקושים צריך להגביל את מספר הירושלמים שנרשמים לבתי-הספר הייחודיים. כך נוצר מצב שאם הילד שלך לא התקבל – הביקוש של הירושלמים לבתי-ספר כמו "ליד'ה", "האקדמיה" ואחרים היה פחות או יותר 1:4 או 1:7, תלוי איזה בית-ספר – אם לא התקבלת לבית-הספר בירושלים כירושלמי היה עדיף לך להעתיק את מקום מגוריך למבשרת או למעלה אדומים ואז הסיכוי שלך להתקבל היה 1:2 או 1:1. מכיוון שהעירייה הגבילה את מספר הילדים הירושלמים שנרשמים לבתי-הספר עם הביקושים הגדולים נוצר מצב אבסורדי, שיש יתרון ללא ירושלמים ללמוד בבית-ספר ירושלמי. זו היתה תפיסת עולם שהעירייה אחראית על המכסות של בתי-הספר.
מנחם אליעזר מוזס
מה הסיבה שדווקא מבשרת? כי שם התלמידים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר?
ניר ברקת
לא. העירייה סברה שאם היא תגביל את מספר הירושלמים בבית-ספר חזק אז הירושלמים האחרים בלית ברירה יירשמו בבתי-ספר שהעירייה רוצה שיירשמו בהם. זה היה שימוש בשסתומים ובלמים ולא באופן טבעי כפי שקורה למשל במגזר החרדי, שם כל אחד יכול להירשם לבית-הספר שהוא רוצה. התפיסה הזאת פסה מן העולם. התפיסה הזאת ירדה מסדר היום העירוני. הסרנו אוטומטית את כל המגבלות שיש לירושלמים לרישום בבתי-הספר בעיר ירושלים. מי שמתאים – מתקבל, בלי שום מגבלה של העירייה בתהליך הזה.
מנחם אליעזר מוזס
אתה מדבר על ביטול האינטגרציה?
ניר ברקת
חס וחלילה. תיכף נדבר על אינטגרציה. המילה אינטגרציה, אני לא משתמש בה יותר. אסביר מייד מדוע. תיכף נגיע לזה, ברשותכם.

כתוצאה מן התהליך הזה ברור שיש היום על המפה שלנו בתי-ספר עם עודפי ביקושים ובתי-ספר עם חוסר בביקושים. זה משקף נכון לכל רגע נתון את הרצון של תושבי העיר ירושלים, באילו בתי-ספר הם רוצים ללמוד. אנו מחלקים אותם, בגדול, בניהול פורטפוליו, לבתי-ספר שבוודאי אין שום בעיה איתם – יש מספר מסוים של בתי-ספר כאלה, שיש בהם שימוש-יתר – ולבתי-ספר שיש בהם ביקוש-חסר.

ההיערכות של המערכת העירונית נכון להיום היא לבחון את הפערים הגדולים: למה בבתי-ספר מסוימים יש איכות חינוכית, מה ניתן ללמוד מהם; איך אפשר לאתגר את מנהלי בתי-הספר שתושבי ירושלים רוצים ללמוד בהם – אולי ניתן לפתוח סניפים במקומות רחוקים יותר ולהוביל אותם לקחת יותר אחריות חברתית. דבר שני, למפות את בתי-הספר שיש בהם חוסר ביקושים ולשאול את מנהלי בתי-הספר – וזה השיח הציבורי שמתקיים היום: חברות וחברים, נכון להיום בבית-הספר שלכם יש ביקוש-חסר. בואו נחשוב ביחד איך להתמודד עם האתגר.

מן הניסיון שלי בשנותיי כפילנתרופ, אני רוצה להציג שתי דוגמאות. אני זוכר שביחד עם האגודה לקידום החינוך, אשתי ואני השקענו ומחשבנו בתי-ספר. אני זוכר שבאנו לבית-ספר "פת" בלב שכונת פת ומחשבנו את בית-הספר והשקענו משאבים נוספים בתוך בית-הספר. לא עזר כלום, בית-הספר נסגר. לעומת זה, בבית-הספר "גואטמלה", שהיו לו נתוני פתיחה דומים מאוד, עשינו אותו תהליך וראה זה פלא, בית-הספר המריא.

אני טוען שיש כמה סיבות להיעדר ביקושים בבית-ספר. הראשונה ביניהן היא איכות הניהול של מנהל בית-הספר. השנייה, איכות המוצרים החינוכיים שיש בתוך בית-הספר. בשורה התחתונה, אם אנחנו רוצים לעזור למנהלי בתי-ספר עם בעיות ברישומים, עלינו לסייע להם להכניס איכות חינוכית אל תוך בית-הספר.

נגמר העידן שהעירייה נותנת ילדים לבית-ספר. אין דבר כזה. הילדים הם לא רכוש שלי, לא רכוש של אף אחד מאתנו. הם רכוש של עצמם ושל ההורים שלהם. השיח הציבורי בירושלים מתמקד בשאלה איך נוכל להפוך את הנוסחה, מן הדיון בשאלה מי אחראי על שיבוץ הילדים לדיון ציבורי על איכות חינוכית.

היום כאשר אנחנו ניגשים למנהל בית-ספר שיש לו קושי ברישום, אנו בעירייה נציע לו סדרה של הצעות לפרויקטים, למותגים, ואוכל להציג סדרה של דוגמאות כאלה, אם תרצו, מאוחר יותר.
היו"ר זבולון אורלב
תציג דוגמה אחת.
ניר ברקת
אנחנו מכניסים עכשיו למשל לעיר ירושלים את פרויקט "תלפיות" של צה"ל. יש לנו שיח עם "תלפיות", שיושבים לשמחתנו הרבה בירושלים ומוכנים להיכנס ל-2-3 בתי-ספר בירושלים. אנחנו מפנים אותם קודם כול לבתי-הספר שיש בהם כרגע פערי ביקוש.

פרויקט נוסף הוא הפרויקט של מר משה איפרגן.
בן ציון נמט
מדובר על פרויקט של שיפור בגרויות. למר משה איפרגן יש רשת ארצית של מקומות שבהם הוא עושה מהפיכה ממש בהישגים לימודיים בבגרות.
ניר ברקת
זה פרויקט נוסף שאנו מוכנים להכניס אל תוך מערכת החינוך בירושלים.

פנימיות יום – זה יום חינוך ארוך שבא עם משאבים. אנחנו מוכנים לתת העדפה לבתי-ספר שיש בהם פערי ביקושים.

נושאים נוספים: התמחות בית-ספרית. גם זה עושה את שלו.

אני יכול להציג שתי דוגמאות יפות לשני בתי-ספר בעיר ירושלים שהיתה בהם ירידה ברישום ובשנה האחרונה יש בהם שוב עלייה במספר הנרשמים. אחד מהם הוא בית-ספר "סליסברג" בתלפיות מזרח. היתה בו בשנים האחרונות ירידה במספר הנרשמים, שנה אחר שנה. נכנס מנהל חדש, איתר תחומים חדשים שבהם הוא פיתח מומחיות בית-ספרית, למשל בתחום הספורט, יצר אווירה חינוכית שונה לחלוטין בתוך בית-הספר וראה זה פלא, בשנה האחרונה, כנגד כל הסיכויים, יש בו גידול במספר הנרשמים.

דוגמה נוספת היא בית-ספר "גבעת גונן". גם שם היתה ירידה במספר הנרשמים במהלך השנים. נכנסה מנהלת חדשה, הכניסה קונצפט של בית-ספר דמוקרטי שבו יש שיתוף גדול יותר של התלמידים בתהליך העשייה בתוך בית-הספר – פרויקט שעובד היטב בערים אחרות. וראה זה פלא, השנה יש עלייה ברישום לבית-הספר.

בשורה התחתונה, קיבלנו החלטה אסטרטגית לזרום עם הצרכים של התושבים ולנסות להתקדם משנה לשנה. זה תהליך לא סטטי אלא דינמי, שבו אנו עוקבים אחר רצון התושבים ומנסים לשדרג את בתי-הספר שיש בהם פערי ביקוש באמצעות השקעה עירונית. אנחנו עומדים בעניין הזה לצד מנהלי בתי-הספר, לייצר גידול בביקושים באמצעות איכות חינוכית. השיח שנוצר הוא סביב איכות, סביב חדשנות, סביב: בואו נראה מה עוד אפשר להביא לעיר שיביא לנו יותר ביקושים.
מנחם אליעזר מוזס
הורים שגרים ברמות למשל יכולים להחליט לשלוח את ילדיהם ללמוד בתלפיות?
ניר ברקת
תיאורטית כן. זאת המגמה.
היו"ר זבולון אורלב
אני מבין גם לאור השאלה שלך שהבחירה של ההורים לא קשורה בהסעות. כלומר אם מישהו בוחר, זה לא מחייב את העירייה להסיע.
ניר ברקת
תיאורטית אתה צודק, אבל אנחנו עובדים קצת הפוך. על המפה של הביקושים שעליה אנו עובדים, אנו יודעים לאתר היכן יש חוסר בביקושים. הרישום בירושלים הסתיים לקראת פברואר-מרס – זה ביקוש של 90% כמעט מהתלמידים – ולאור הביקושים הללו יצרנו מפה התחלנו לחשוב אילו תיקונים צריכים להיעשות.

המטרה שלנו להנגיש את איכות השכונות. למשל פתיחת בית-ספר חזק בשכונות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר תיאורטית תקטין את הצורך בהסעות. במילא אם מסייעים לבית-הספר להרים איזו קופה ציבורית לטובת מלגות ולוודא שהילד בוחר את בית-הספר ללא קשר לרמה הסוציו-אקונומית שלו – זה חלק חשוב מאוד בתהליך עצמו. אנו רוצים לעודד לקיחת אחריות חברתית של בתי-הספר עם עודפי הביקושים.
מנחם אליעזר מוזס
אתה יוצר תשובה לאינטגרציה.
ניר ברקת
בפועל במקום שהעירייה תחליט איך לחבר אינטגרציה, ברגע שמגדילים את יכולת הבחירה של האנשים ו-95% מן הילדים בירושלים מקבלים את בחירתם הראשונה והשאר את עדיפותם השנייה, כי לא נוכל תמיד לקלוע לרצון של כולם, תיאורטית יוצרים אינטגרציה מבלי לומר את המילה. אינטגרציה קשה למדוד. אחי נשוי לתימנייה. מה הילדים שלו? עם מי בדיוק משלבים אותם?
מנחם אליעזר מוזס
הבן הולך אחר האם.
ניר ברקת
בעידן המאה העשרים-ואחת, הכיוון שעלינו לפתח הוא דברים שאפשר למדוד אותם. האם באמת כל אחד יכול לקבל את ההעדפה הראשונה שלו? האם אנו יכולים למדוד איכות? האם אנו יכולים לראות היכן יש פערים ולהשקיע במנהלים איכותיים? זה הכיוון הכללי.
היו"ר זבולון אורלב
באיזה מגזר התוכנית הזאת עובדת – הממלכתי, הממלכתי-דתי, החרדי או הערבי?
מנחם אליעזר מוזס
במגזר החרדי זה עובד באופן מצוין.
ניר ברקת
המוביל הוא המגזר החרדי. במגזר החרדי הבחירה רחבה מאוד.
היו"ר זבולון אורלב
אם תלמיד מ"גור" רוצה ללמוד אצל הליטאים, הליטאים מקבלים אותו?
מאיר תורג'מן
אין לו שום סיכוי, ובעיקר לא אצל הבנות.
יצחק פינדרוס
טעית בשאלה. לפי התשובה שלו, מאה אחוז הוא מתקבל.
קריאה
ואם הוא לא היה שואל על גור והליטאים, אלא היה שואל על אשכנזים וספרדים?
ניר ברקת
אני מבקש להציג את הקונצפט הזה. תפיסת העולם הזאת לא תלויה במגזר. היא תפיסת עולם שבאה לתת שירות לתושב. בכוונה הצגתי חזון אולם יש פערים בין המציאות לחזון. כאשר אנו עושים סדרה של פעולות במערכת העירונית, אני כל הזמן מבקש מן הצוות שלי להסביר האם אנו מתקדמים או מתרחקים מאותו חזון. חזון זה מטרה לטווח בינוני וארוך. כאשר אנו עושים את הפעולות הבסיסיות שלנו השאלה האם קידמנו את ההגעה לחזון או לא. התהליך הזה משותף לכולם אך הרמות שונות. בממלכתי ובממלכתי-דתי, במגזר החרדי ובמגזר הערבי, הרמות של היישום של אותו חזון שונות. אנו נמצאים בנקודות אחרות, עם בעיות שונות של כל מגזר. זה חזון שאני מאמין שמשותף לכל המגזרים, ואליו צריך לשאוף.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אפשר לפתח את הדיון הזה. אני יודע שזה הנושא שרצית להתעמק בו. ברשותך, אני רוצה להציב ברמת העיר עוד כמה אתגרים גדולים מאוד שיש לנו. הדברים הללו לא יידונו כאן היום, אבל אני בטוח שנחזור לכאן ונדון גם בהם.
היו"ר זבולון אורלב
אולי תוכל קודם כול להתייחס לחזון.
ניר ברקת
מכיוון שזה מוקד הדיון, אני רק רוצה להדגיש כמה פערים גדולים שיש לנו בעיר ירושלים.

הפער הראשון, הכבד מאוד, הוא במספר הכיתות, הן במגזר הערבי והן במגזר החרדי. חסרות כ-1,000 כיתות במגזר הערבי ו-1,137 במגזר החרדי. הפער הזה בלתי נסבל, במיוחד במזרח העיר, שכן האל"ף-בי"ת, הבסיס המינימלי שאנו צריכים לתת לילד הוא קורת-גג. ערכנו עכשיו דיון על איכות, על שאיפה לטווח הבינוני והארוך. אלה התנאים הבסיסיים המינימליים שאנו צריכים לספק, הן במגזר הערבי והן במגזר החרדי.

במגזר החרדי הדבר הזה לא פחות חשוב שכן אנו צריכים לצאת מן התפיסה של משחק סכום אפס במבני חינוך בירושלים. אם לוקחים מבנה שהוא חצי ריק במגזר הכללי ומעבירים אותו למגזר החרדי – כולנו מפסידים. נוצרת דינמיקה שהחברים במגזר החרדי מסיעים את ילדיהם במקום לקבל איכות ליד ביתם ואילו במגזר הכללי נוצר חיכוך. במקום שנדאג להשאיר כל יהודי בירושלים, הן במגזר הכללי והן במגזר החרדי, אנו משקיעים הרבה מאוד אנרגיה בחיכוכים פנימיים מיותרים לחלוטין. אחד הדברים שאמרתי לשר החינוך, ואני אומר את זה כאן לוועדה, צריך לעשות מאמץ עליון לסגור פערים של המגזר החרדי בשכונותיו ולהוריד את החיכוך המיותר.

הדבר הבא הוא ההשכלה הגבוהה. יש לנו יתרון ענק בירושלים, שהיום יש לנו כ-40,000 סטודנטים בהשכלה הגבוהה, חציים באוניברסיטה וחציים במכללות שונות בעיר. הסטודנטים הם משאב אדיר, הן למערכת החינוך והן במגמה להתמודד עם ההגירה השלילית מן העיר ירושלים. אנו פועלים בשנים האחרונות, ונעמיק את זה בשנים הקרובות, לחכך ולחבר את הסטודנטים לעיר, לראות איך מייצרים רגולציה של דיור, איך מסייעים להם להיכנס אל תוך בתי-הספר, לקחת אחריות חברתית. ההשכלה הגבוהה בירושלים יכולה לתרום רבות למערכת החינוך ואנחנו מרחיבים את המעגלים הללו.

היעד השני שלנו הוא להרחיב את מספר הסטודנטים בעיר בעשור הקרוב מ-40,000 ל-60,000 סטודנטים. הרחבת התשתית של מספר הסטודנטים, יצירת מאסה קריטית גדולה יותר של סטודנטים בעיר ירושלים, ביחד עם העמקת הקשר שלהם אל העיר, זה תשובה אסטרטגית, לצד פיתוח כלכלי בעיר, לבעיית ההגירה השלילית מן העיר ירושלים.

נזדקק לעזרת הוועדה, לסייע לנו להגדיל את המכסות של המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים כיעד אסטרטגי. אם נצליח ברמת הכנסת לסגור פערים של כיתות, להגדיל את מספר הסטודנטים בהשכלה הגבוהה בירושלים ולסייע לנו לפתח את האבולוציה של קידום החזון החינוכי בעיר ירושלים, דיינו.

כולי תקווה שמחודש לחודש ומשנה לשנה נוכל להראות התקדמות בנושאים שתיארתי: בפיתוח החזון החינוכי של ירושלים תחילה ושל איכות חינוכית ועוגן חינוכי, ביחד עם סגירת הפערים של העבר – אני לא בא כאן בטענות, אני בא בדרישות – ושדרוג מעמד הסטודנטים בירושלים כעיר אקדמיה.

תודה, כבוד היושב-ראש.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. מי שרוצה להירשם לדיון אנא יעביר איתות או פתק.

אני מבקש לקדם בברכה את מנכ"ל העירייה, מר יאיר מעין, את ראש הסגל, גברת מיכל שלם. נמצאים כאן גם מר בן ציון נמט, מנהל מנח"י, והרב איתמר בר עזר, מנהל האגף לחינוך חרדי, וכן סגני ראש העירייה וחברי מועצת העיר. אני מקדם את פניכם בברכה.

אני מבקשת להתייחס לכמה הערות.

באשר לחזון – אין לי שום הערה על מה שכלול בחזון. החזון משקף בהחלט ראייה חינוכית אסטרטגית רחבה ושם את הדגש בנושאים חשובים שאם יטפלו בהם כראוי ניתן להביא לקידומה של מערכת החינוך בירושלים ולשיפור איכותה. אבל חסר לי שם דבר נוסף, הסוגיה של התכנים. בסקירה שנתת יש פתרון לסוגיה של שיפור רמת הלימודים ורמת ההישגיות. בתוכנית הזאת יש גם שיפור של סוגיית צמצום הפערים על-ידי עצם הניידות של תלמיד שלא קבע את גורלו הלימודי ברגע שהוריו החליטו לגור באיזה מקום שבו יש בית-ספר שאיננו מצליח ויכול לנייד את עצמו ולהגיע לבית-ספר שיכול להביא אותו להצלחה. בסוגיית הערכים אין עדיין פתרון. לצערי, לפחות במגזר הממלכתי אבל גם בממלכתי-דתי וגם בחרדי, אנו מזניחים את הסוגיה הערכית.

ירושלים, בירת העם היהודי ובירת מדינת ישראל, היא הסמל המובהק ביותר של הזהות היהודית של העם היהודי. מחר אעלה הצעת חוק על חובת ביקור בירושלים. אבל תלמידינו גרים בירושלים. אני לא בטוח שמי שגר בירושלים מבקר בירושלים, ואם הוא מבקר בירושלים איני בטוח שבית-ספרו לומד על ירושלים במובן של הערכים, של הקשר להיסטוריה המפוארת שלנו, למורשת האבות, למורשת ישראל, לתרבות היהודית. לכן לפי דעתי ירושלים יכולה להוות דגם ארצי לסוגיית הזהות שלנו כיהודים וכישראלים. אני סבור כי עלינו להקדיש לכך מאמץ מיוחד עם תלמידינו בירושלים.
ניר ברקת
זאת תוכנית העבודה.
היו"ר זבולון אורלב
אשמח אם זה ייכנס לחקיקה שלי. אגב, אני זוקף לחובת סוגיית ההגירה השלילית גם את הסוגיה החינוכית שנובעת מכך שילד לא רואה את עצמו קשור נפשית ורגשית ותודעתית ואמונתית לירושלים. אני גאה בכך שאני ירושלמי. במקור אני לא ירושלמי אלא רמת-גני, את עוונותיי אני מזכיר היום, אבל זכיתי לעלות לירושלים.
בן ציון נמט
חזרת בתשובה.
היו"ר זבולון אורלב
נכון. למרות זה אני משלם ארנונה. למרות שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים לא עומדים, למרות זה אתם גובים. אין הנחה כאן לבעלי תשובה ... הארנונה גבוהה, אבל על כך נדבר אחר-כך בארבע עיניים.

אנו גאים להיות ירושלמים כי ירושלים היא סמל. אני גאה לטייל בחוץ-לארץ וכאשר שואלים אותי היכן אני גר ואני אומר שאני מירושלים אומרים לי: "אה, ירושלים?" מה זה ירושלים? צריך לצקת לזה תכנים עמוקים מאוד.

הדבר השני שאני מבקש לומר נוגע לבעיות הפרקטיות. נציע אולי גם בסיכום הדיון, נדרוש ממשרד החינוך ונחייב אותו שכל פרויקט, כל ניסוי, כל דבר חדשני יופעל גם בירושלים.
ניר ברקת
תחילה.
היו"ר זבולון אורלב
ירושלים תחילה. מתחילים באיזה פרויקט דווקא בירושלים, למרות שאני לא רוצה לפגוע בישובים אחרים, אבל אין ספק שירושלים חייבת חיזוק, מערכת החינוך שלה מחויבת בחיזוק. כאשר מתחילים במפעל הזנה – יש להתחיל בפרויקט בירושלים, כאשר מתחיל פרויקט למצוינות – יש להתחיל בו בירושלים. אפשר גם להתחיל אותו בעת ובעונה אחת בכמה ישובים, אבל ירושלים מספיק גדולה שכל מדגם שאפשר למצוא במקום אחר אפשר למצוא גם בירושלים. זה צריך להוות סמל גם מבחינת משרד החינוך.

אגב, כאשר סיימתי להיות מנכ"ל משרד החינוך והתרבות קיבלתי תמונה מדהימה מטדי קולק עם הקדשה חמה מאוד מכיוון שאני המנכ"ל הראשון שטבע את המושג "מענק בירה". מ-1990/1 במשרד החינוך היתה תקנה תקציבית שנקראת "מענק בירה". למה? ככה. כי זה מעבר לקריטריונים. כי בירה צריכה חיזוק.
מוטי סמט
מה קיבלת ממנו? מענק סודה?
היו"ר זבולון אורלב
קיבלתי ממנו תמונה יפה של משרד החינוך בירושלים ביום שלג. לכן הסיכומים צריכים לכלול גם את הדבר הזה.

באשר לפערי הכיתות, שכולנו ערים להם, אני סבור שזה אינטרס לאומי. דיברנו על כך גם בדיון אתמול. מי שרוצה בחיזוק ירושלים, אדם חרדי צריך לשאוף לכך שגם האדם החילוני ביותר לא יעזוב את ירושלים אלא ימצא בה את מקומו, וכן להיפך, האדם החילוני הקיצוני ביותר, שאני יכול להתפוצץ מהדברים שלו, צריך לשאוף לכך שהחרדי ביותר יהיה כאן בירושלים. אני כבר לא מדבר על הציבור הדתי והציונות החילונית, שאנו באמצע ולכן אף פעם לא סופרים אותנו. צריך להיות כאן רצון של כולם. לכן גם בסיכומים שלנו נכלול את התביעה הזאת ממשרד החינוך, שתהיה תוכנית תלת-שנתית או חמש-שנתית לסגירת פערי הכיתות. אין לי חלומות שאפשר לפתור פערים כאלה בשנה אחת או בשנתיים. צריכה להיות תוכנית לאומית. מישהו צריך לבנות תוכנית. כפי שאמרת, לא כל חזון מתגשם, אבל מוכרח להיות חזון. מוכרחה להיות תוכנית לאומית שתתווה דרך איך להתמודד. הקשיים הם לא רק תקציביים. לא רק שאין תקציב, אלא כדי לבנות בית-ספר צריך קרקע.
ניר ברקת
אנחנו נפתור את יתר הבעיות.
היו"ר זבולון אורלב
יש לי חדשות עבורך. בכמה ערים, גם במגזר הערבי וגם במגזר החרדי עומד תקציב לרשות הרשויות המקומיות כדי לבנות אך הן לא יכולות לממש את זה, למשל בבני-ברק ובאום אלפחם.
ניר ברקת
זאת לא תהיה הבעיה בירושלים.
היו"ר זבולון אורלב
אני שמח על כך. אני רק אומר שיש כאן בעיה. אתה אומר את זה גם לגבי מזרח ירושלים?
ניר ברקת
כן.
היו"ר זבולון אורלב
אני שמח לשמוע על כך, אם כי אני מוכרח לומר שאני יודע שיש בעיות, אבל אני מקווה שאתה יודע טוב יותר ממני.
ניר ברקת
קצב הכנת התוכניות ישיג את קצב השגת התקצוב. ככל שיהיה תקצוב – התוכניות יהיו מוכנות.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו צריכים להתייחס לזה, לעזור לעיריית ירושלים. אגב, לחברי הכנסת שלא בקיאים, ירושלים נהנית ממעמד מיוחד במערכת החינוך. בשעה שכל עיר כפופה למחוז ויש למחוז של משרד החינוך סמכויות באשר לניהול מערכת החינוך העירונית, ירושלים קיבלה 90% מן הסמכויות של הממשלה, שנתונות בדרך כלל למחוז, למינהלת החינוך העירונית המכונה מנח"י. זה קרה בזמנו של מר טדי קולק ז"ל, בסוף תקופת כהונתו של השר נבון, יבדל לחיים ארוכים, ותחילת תקופת הכהונה של השר המר ז"ל. כך שרמת האחריות של העירייה לגבי מערכת החינוך גדולה בהרבה מאשר של כל עיר אחרת.

רשות הדיבור לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, תושב ירושלים.
מנחם אליעזר מוזס
אני תושב ירושלים, יליד ירושלים, חי את ירושלים, חושב את ירושלים, עובד בירושלים.

ברשות חבר הכנסת זבולון אורלב יקירי, אני מקדם בברכה את ראש העירייה על היוזמה המשותפת עם יושב-ראש הוועדה וכן את כל חברי העירייה, ממלאי מקום ראש העירייה, הנציגים, הסגנים, אורחים חשובים ונכבדים. אני מקווה שהישיבה הזאת היא רק התחלה כי יש נושאים רבים שצריך לדון בהם. ראש העירייה הציג את החזון, אבל צריך לפתח הרבה ויש הרבה מה לדבר על כך.

נגעתי רק בנקודת האינטגרציה כי כשהייתי ביחד עם חבר הכנסת זבולון אורלב במשרד החינוך – במשך 33 שנים וחצי עבדנו ביחד במשרד החינוך – כל אימת שעלה נושא האינטגרציה היו קופצים כל ותיקי המשרד: אינטגרציה! קדושת האינטגרציה! השר המר ז"ל וחבר הכנסת זבולון אורלב אמרו: חבר'ה, צריך קצת חדשנות, קצת להתחדש, אבל אז נושא האינטגרציה היה נושא נעול שלא יכלו לדבר עליו.

אני מברך על היוזמה החשובה הזאת. אנחנו רואים במגזר החרדי שזה מצליח מאוד. אי אפשר לכפות על ההורים לאן לשלוח את ילדיהם. ההורים אחראים לילד, מגדלים אותו ומחנכים אותו ורוצים שיקבל את החינוך הטוב ביותר.

באשר לתכנים – אני מזדהה עם כל מילה שאמר חבר הכנסת זבולון אורלב.

באשר לפערי הכיתות – אחת הטענות של משרד החינוך, ואני נפגשתי אתם, שבירושלים יש מוסדות כלליים שהם חצי ריקים או רבע ריקים וצריך לעשות משהו. לא ייתכן שהמדינה תשקיע עוד ועוד כסף בזמן שעומדים מוסדות חינוך חצי ריקים, ואף בשכונות חרדיות. למשל בשכונה מתחרדת כמו רמות יש בתי-ספר אדירים. נאמר לי שמביאים לשם תלמידים מכל העיר כדי שימלאו את הכיתות, בו בזמן שתלמידים אחרים יושבים בקרוואנים. מי שנכנס לירושלים ורואה את הקרוואנים ברמות בצד שמאל ובצד ימין, זה ממש בושה.
ניר ברקת
אולי נבקש ממר פינדרוס לספר לך איך התמודדנו עם הסוגיה הזאת. ברור לנו שצריך לצאת מן המשחק סכום אפס. אם אתה לוקח מבנה שיש בו קצת מקום ריק ומכניס בו שתי כיתות חרדיות, בתוך שנתיים-שלוש תואץ ההגירה השלילית, תואץ הדינמיקה של שינויים בשכונות.
היו"ר זבולון אורלב
החילונים של אותה שכונה לא יעברו לשכונה חילונית אחרת, אלא יעזבו את ירושלים.
ניר ברקת
כיצד פתרנו את זה? צריך לצאת מן המשחק סכום אפס. מר פינדרוס ירחיב את ההסבר.
מנחם אליעזר מוזס
אני מעוניין לשמוע כי זה דיאלוג חשוב מאוד.
יצחק פינדרוס
יש כאן דבר שערורייתי אחד. ביחד עם הרב רביץ ניהלנו מלחמה במשרד החינוך בנושא הזה. כאשר ראש העירייה דיבר על 1,193 כיתות חסרות, יש ויכוח שאני לא מתעלם ממנו על 24 כיתות פה ועוד 24 כיתות שם, על 48 כיתות. אמר ראש העירייה בצורה גלויה מאוד: אני לא רוצה לגרש את החילונים מירושלים, ויש לזה השפעה פסיכולוגית. נכון, יש שם רק 100 ילדים, אבל הכנסת כיתות חרדיות לבית-הספר גורמת לחילונים תחושה שהם נעלמים מירושלים. לקחת את 48 הכיתות הללו כבנות ערובה על 1,193 כיתות – מי שמנהל את המערכת מבין שזה שערורייה אמיתית. זה לא הוגן.
מנחם אליעזר מוזס
אז שלא ימכרו לנו לוקשים.
יצחק פינדרוס
אומר ראש העירייה: 48 הכיתות – נתמודד אתן. יש בעיה, אני לא מתווכח. אבל יש היגיון בזה. לא צריך להציק לאנשים, להוציא אותם מן השכונה ועל בסיס הדבר הזה "לתקוע" 1,193 כיתות.
היו"ר זבולון אורלב
אני מזמין אותך לשכונת גבעת מרדכי. פעל שם בית-ספר ממלכתי בשם "אליישר" אך האוכלוסייה החילונית התבגרה והתמעטו הילדים ואין מספיק תלמידים בבית-הספר. תושבי השכונה הדתיים עמדו על כך שימשיך להיות שם בית-ספר ממלכתי, ואם אי אפשר ממלכתי רגיל שיהיה ממלכתי של החינוך המיוחד שאליו מסיעים תלמידים מכל רחבי העיר. יש להם גדר משותפת עם ישיבת "חברון", ולישיבת "חברון" יש רחוב משותף עם ציבור חילוני, ויש ברוך-השם שלום בית. אני מקווה שאף אדם חילוני בגבעת מרדכי לא מרגיש לחוץ ולא מרגיש שעליו לעזוב את השכונה או שלקחו לו משהו, לא את התרבות שלו ולא שום דבר אחר. זאת יכולה להיות דוגמה איך חיים ביחד באותה שכונה. אני לא רוצה לעשות אידיאליזציה מוחלטת, לא הכול מושלם, אבל ניתן לחיות ביחד בשכונה אחת. זה בדיוק אותו דבר גם אם השופרסל מתחרד ומכניסים בו את כל ההכשרים למיניהם והבד"צים למיניהם, ואני לא רוצה. אני רוצה לאכול ירקות מהיתר מכירה, אני רוצה לפרנס את חקלאי מדינת ישראל ולא רוצה לאכול ירקות מייבוא.
קריאה
כבר עברה השמיטה.
היו"ר זבולון אורלב
יש עדיין ספיחים.

צודק ראש העירייה. כאשר אתה בוחן סוגיה נקודתית, אל תבחן אותה נקודתית. תראה את האינטרס הכללי, תראה את המסר הכללי שיוצא, האם זה לטובת העיר או לא. אני אומר שוב, אין אינטרס לאף אחד ממנהיגי ירושלים שאיזה תושב שהוא, תהא דעתו ואמונתו אשר תהא, יעזוב את ירושלים. זה לא האינטרס שלנו.
מאיר תורג'מן
שלך אולי לא. של אחרים כן.
היו"ר זבולון אורלב
ייתכן שאתה צודק.

חבר הכנסת אלכס מילר, לך אני לא נותן כעת רשות דיבור כי תחליף אותי בעוד כמה דקות. נתחיל בחברי מועצת העיר שביקשו רשות דיבור. ראשון ביקש מר מאיר תורג'מן, בבקשה.
מאיר תורג'מן
תודה. אדוני היושב-ראש, ראש העירייה, אני מברך מאוד על הדיון הזה. שמעתי בקשב רב את דבריו של ראש העירייה, ולמרות שאני באופוזיציה אני מוכן להעיד שראש העירייה באמת שם את נושא החינוך בראש מעייניו, לא מהיום אלא מזה שנים רבות. אך אני סבור שיש כאן איזו בעיה, שאנשים לא רואים את המציאות.

החזון הוא דבר יפה ומבורך, אך אני סבור שאתה לא חי בשטח ולא מבין על מה אתה מדבר. אם היית מסתובב בשכונות העיר היית רואה איזו אפליה יש, איזו גזענות, איזה עוני – ואני מביא כאן נתונים של אגף הרווחה של עיריית ירושלים, שבירושלים 120,000 תלמידים נמצאים מתחת לקו העוני. יפה לדבר על החזון ועל מנהלים חזקים ובתי-ספר חזקים, ולא רוצים להזכיר את המילה אינטגרציה אבל זה שקוף מאוד בירושלים. מה לעשות, חבר הכנסת מוזס, שירושלים היא לא כפר שמריהו. בירושלים יש חרדים שצריך לתת להם מענה, יש ערבים שצריך לתת להם מענה, ולא כולם הורים עשירים. אני לא יודע אם ראש העירייה יודע כמה תלמידים הולכים מידי יום לבית-הספר בלי סנדוויץ', והאם הוא יודע כמה תלמידים הולכים ברגל לבית-הספר כי להורים שלהם אין כרטיסייה לתת להם. כאשר מדברים על חיזוק בתי-ספר, מדברים על לעשות בתי-ספר לעשירים ובתי-ספר לעניים.

אתן דוגמה משכונה שחייתי בה שנים רבות, שכונת גילה. בגילה 30%-40% מהתושבים הם שומרי מסורת שמקבלים חינוך של האוכלוסייה הדתית-לאומית. כמה בתי-ספר בגילה יש של הממלכתי-דתי? רק בית-ספר אחד, שאף הוא מקרטע. למה? היכן כל התלמידים שאתה רוצה שילמדו בתוך השכונה? היכן כל ההורים? הילדים לא לומדים בתוך השכונה כי בתוך השכונה לא נותנים להם מענה חינוכי.
היו"ר זבולון אורלב
כך אומר ראש העירייה.
מאיר תורג'מן
בחלק מן הדברים אני מצדיק את ראש העירייה.
היו"ר זבולון אורלב
ראש העירייה אומר שהעובדה שאין ביקוש הדליקה נורה אדומה שמחייבת עכשיו את העירייה לשאול את עצמה: רגע, מה קורה כאן? למה הורים מן האוכלוסייה הדתית-לאומית לא שולחים את ילדיהם ללמוד בבית-ספר "הרוא"ה" שבשכונה?
מאיר תורג'מן
אין יותר את בית-הספר "הרוא"ה". נשאר בית-ספר ממלכתי-דתי ב', כך הוא נקרא. למה? כי ההורים החזקים מעדיפים לשלוח את הילדים שלהם ל"חורב", ל"נעם", שם הם יכולים לשלם 3,000 שקל דמי שכלול ודמי תגבור. מי נשאר בשכונה? רק התלמידים החלשים, שלהורים שלהם אין כסף לכרטיסייה, שלהורים שלהם אין כסף לשלם 3,000 שקל דמי שכלול, המסכנים שמשאירים אותם באיזו פינה. כך יקרה אם יפתחו את אזורי הרישום בירושלים.
היו"ר זבולון אורלב
על-פי מה שאתה מתאר עכשיו, אתה מתאר מצב של הקדנציה הקודמת כלומר אזורי הרישום כבר פתוחים. אם הורים בגילה יכולים להוציא את ילדיהם לכל מיני מקומות - - -
מאיר תורג'מן
דיברתי על בתי-ספר פרטיים.
בן ציון נמט
מר מאיר תורג'מן מתכוון לבתי-ספר שיש להם ביקוש על-אזורי.
היו"ר זבולון אורלב
זה לא משנה. כבר היום הם יכולים לבחור לעצמם בתי-ספר.
מאיר תורג'מן
מי יכול לבחור? רק העשירים.
היו"ר זבולון אורלב
איך תפסיק את זה?
מאיר תורג'מן
אם אאפשר את פתיחת אזורי הרישום בצורה לא מושכלת – ואני לא נגד פתיחת אזורי הרישום - - -
ניר ברקת
מה זה "בצורה מושכלת"?
היו"ר זבולון אורלב
אני מתנצל שאני צריך לגשת להצבעה. חבר הכנסת אלכס מילר יחליף אותי ל-20 דקות ועוד אחזור לכאן.
מאיר תורג'מן
כשאני מדבר על פתיחת אזורי הרישום בצורה מושכלת, זה לא צריך להיות בסיסמאות, אלא לאחר בדיקה מעמיקה של כל הנושא, לראות מה קורה בדיוק. זה שונה בכל שכונה. אי אפשר לעשות בגילה מה שניתן לעשות ברמות, שם האוכלוסייה שונה והציבור שונה. דיבר כאן חבר הכנסת זבולון אורלב על הסעות, שזה שורש הבעיה. גם אם הורה שגר ברמות ורוצה לשלוח את הילד שלו ללמוד בבית-ספר בתלפיות, לא תמיד הוא יכול לעשות את זה מבחינה כלכלית. אני אומר כאן באחריות, יושבת כאן יושבת-ראש ועד ההורים שיכולה להעיד על הורים שאין להם כסף לכרטיסייה עבור ילדיהם כדי שיוכלו לנסוע לבית-ספר שמאוד היו רוצים שילדיהם ילמדו בו.
ניר ברקת
אני לא מבין מה אתה מציע.
מאיר תורג'מן
בינתיים אני מדבר ואציע מה שאציע כאשר אחליט על כך. העיקר לא לזרוק סיסמאות לאוויר.

ביקרתי בבת-ים, שם באמת נעשתה עבודה רצינית בנושא החינוך. בעיריית בת-ים, ראש העירייה עשה עבודה רצינית מאוד, בשיתוף עם משרד החינוך, ולקח שם תלמידים – ובזה אני קונה את מה שראש העירייה אמר – ונתן לכל תלמיד להתבטא בדבר שבו הוא הכי טוב, ללמוד ולהתעסק בנושא שבו הוא הכי אוהב לעסוק. ניתן לראות שם תלמידים, גם מעולי אתיופיה ומעולי רוסיה, שלומדים בהתלהבות: זה אוהב ספורט – מתעסק בספורט, זה אוהב מדע – מתעסק במדע.
היו"ר אלכס מילר
אבקש ממך לקצר כי רשימת הדוברים ארוכה מאוד.
מאיר תורג'מן
אצלנו בירושלים לא נערכה הבדיקה הזאת. הזכיר כאן ראש העירייה את הבנות שלו שלומדות כל אחת מהן בבית-ספר אחר. הבת שלי היא מורה בבית-ספר יוקרתי מאוד בירושלים, ואני אומר את זה כאן על השולחן: יש בתי-ספר שלא רוצים תלמידים חלשים בקרבם, לא טוב להם עם זה. זה מוריד להם את ממוצע הבגרויות, זה יוצר שֵם לא כל-כך טוב לבית-הספר. אבל מה לעשות, התלמידים האלה באים מבתים לא כל-כך חזקים, שלהורים שלהם אין כל-כך הרבה כסף. אז מה, נזרוק אותם? נניח אותם בצד? זאת נקודה שאף אחד לא נותן עליה את הדעת.
ניר ברקת
על מה אתה מדבר? אתה פשוט לא מכיר את מערכת החינוך ולא בדקת את הדברים לעומקם.
מאיר תורג'מן
כבוד ראש העירייה, אני מכיר את מערכת החינוך בירושלים עוד לפניך וטוב יותר ממך.
היו"ר אלכס מילר
אני מבקש ממך לסיים את דבריך. רשימת הדוברים ארוכה מאוד ואנו צריכים להתכנס. בדרך כלל קובעים מגבלה לאורחים, 3 דקות דיבור ולא יותר.
מאיר תורג'מן
אסיים ואומר שאני מבקש מוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לא לאפשר כרגע את פתיחת אזורי הרישום.
ניר ברקת
זה קיים כבר שנתיים. על מה אתה מדבר?
מאיר תורג'מן
אני מכיר מורים, מנהלים וועדי הורים שלא מסכימים שאזורי הרישום ייפתחו במתכונת שבה רוצים לפתוח אותם ומתנגדים גם מבחינה מקצועית. נאמנה עליי שהם מקצועיים יותר ממני בוודאי. צריך לעשות עבודה רצינית לפני שפותחים את אזורי הרישום וצריך להתייחס גם לאוכלוסייה החלשה. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. גם אני רוצה להתייחס לנושא, ברשותכם. קודם כול, אני מברך אותך, כבוד ראש העירייה. הייתי שותף לישיבות רבות שבהן היית נוכח לפני שנבחרת כראש העירייה. כמדומני זאת הישיבה הראשונה שאתה נוכח בה בתור ראש העירייה. נכון? קודם כול, ברכות.

אני מברך אותך גם על שלקחת אישית את נושא החינוך. בכל עיר זה אחד הדברים הכי חשובים שראש העירייה צריך לעסוק בהם. כמובן שאם בסופו של דבר נגיע למצב שלפחות חלק מן החזון שלך יתממש ויהיה שינוי ושיפור, כפי שאנחנו מכירים את מערכת החינוך אי אפשר לראות תוצאות מייד, נוכל לראות אותן אך ורק לאחר תקופה מסוימת, אבל אני מקווה מאוד שהדרך שבחרת היא הנכונה ובסופו של דבר ילדי ירושלים יקבלו את המגיע להם.

באשר לפתיחת אזורי רישום – אני אישית וגם סיעתי כמובן תומכים מאוד בנושא הזה. זה צריך להיעשות כמובן בחוכמה, בהתחשבות בכל ההיבטים. הנושא הזה מופיע גם בהסכמים הקואליציוניים שלנו עם מפלגת הליכוד. לפי הבנתי, זה דבר שנמצא או אמור היה להופיע בחוק ההסדרים. עדיין לא קיבלתי את הנוסח הסופי שהממשלה הצביעה עליו.
יובל וורגן
זה יצא מחוק ההסדרים.
היו"ר אלכס מילר
אני מקווה מאוד שנצליח בדרך כזאת או אחרת להחזיר בפיילוט את הנושא הזה לחלק מן הערים.
ניר ברקת
ירושלים תחילה.
היו"ר אלכס מילר
בשבוע שעבר שוחחתי על כך עם שר החינוך. אמרתי לו שמפלגתי וסיעתי, שיש לה 15 מנדטים, תומכת בעניין הזה. אם יש צורך לעשות איזה מהלך בכנסת, בחקיקה או בפעילות בוועדת החינוך, התרבות והספורט, אנחנו כמובן נתמוך בכך. אני יכול להגיד מדוע אני תומך. אני סבור שאין ולו הורה אחד שייתן את הילד שלו לבית-ספר לא טוב. כאשר יש לו אפשרות לבחור ויש תחרות, התחרות היא כנראה על-פי ההישגים ולא על-פי מקום המגורים. זה גם תשובה לשאלתך. אני מסכים אתך שבמקרה שההורים לא יכולים להרשות לעצמם לשלוח את הילד לבית-ספר אחר בשכונה אחרת ולהסיע אותו לשם, בשל ההיבט הכלכלי, דווקא לדברים הללו קל בהרבה למצוא פתרון מאשר לקחת את כל בתי-הספר שנמצאים באזור במצב סוציו-אקונומי נמוך ואז למצוא פתרון לאותם אזורים. השאיפה היחידה של בית-הספר צריכה להיות להישגים, ולא כפי שיש היום. אני מכיר מנהלים רבים מאוד שיושבים בבית-ספרם ויודעים שכל התלמידים שרשומים באזור שלהם ילמדו בבית-ספרם. זה מה שהם מקבלים משנה לשנה והם לא צריכים להתאמץ והמצב שם מידרדר. יש דרך לסייע לכל מי שלא יכול לעמוד בהסעות מבחינה כלכלית. הרי אנחנו לא מדברים על בתי-ספר פרטיים. זה בעצם הרעיון, למנוע התחזקות של בתי-ספר פרטיים.
מאיר תורג'מן
היום בירושלים בתי-הספר הפרטיים הם המובילים והחזקים.
היו"ר אלכס מילר
זאת התשובה. מה זה ביטול אזורי רישום? הכוונה שכל בית-ספר מסובסד, בית-ספר מטעם המדינה ישתפר. זה לא משנה מבחינה התשלומים שההורים יצטרכו לשלם. התשלומים יהיו אותו דבר, על-פי החוק. מה שישתנה זה בסך הכול כיצד הילד יגיע לבית-הספר. כאשר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מאשרת בכל שנה את תשלומי ההורים, עלינו לפקח שגם הדבר הזה מתבצע. כאן אני מבקש גם את עזרתכם כחברי מועצת העיר.
ניר ברקת
חברי מועצת העיר רתומים לנושא. אני מודה שיש חבר אופוזיציה אחד שאולי סבור אחרת, אבל בסך הכול 30 מתוך 31 חברי המועצה מבינים את הצורך בשינוי.

אני מבקש לומר דבר נוסף. המשאבים העירוניים, המשאבים הציבוריים צריכים להתחלק על-פי ההעדפה הבאה:

ראשית, בתי-ספר ציבוריים. ברור שאנו מעדיפים בסדר גודל השקעה בבתי-ספר ציבוריים. אסור לנו להרחיב את ההפרטות בתחומים הללו, וככל שנצליח להשקיע באופן חכם יותר במערכת הציבורית כך יהיה לנו יתרון.

הדבר השני הוא איכות בית-ספרית. מניסיון שלי, מנהלים שמייצרים דינמיקה חיובית סביבם ומוכיחים שיש להם יכולת ניהולית, בהם שווה להשקיע. נתתי דוגמה בתחילת הדיון, מהניסיון שלי. לצערי לעתים משקיעים כסף רב אחרי מנהל שלא מספק את הסחורה החינוכית-הערכית הטובה וזה "כסף טוב" אחרי "כסף רע", במרכאות כפולות. לכן חשוב שנשקיע במנהלים, שנציב מנהלים טובים במקומות שבהם יש לנו בעיות, וראו זה פלא – הדברים ימריאו.

זה נכנס תחת הכותרת איכות הוראה במערכת הציבורית, בפרויקטים איכותיים שהוכיחו את עצמם, בין אם בערים אחרות ובין אם במקומות אחרים בירושלים. צריך להמר פחות, ואם לא בטוחים – עושים פיילוט: מפעילים את התוכנית בבית-ספר אחד או בשניים.

צריך גם לתת הזדמנות לבתי-ספר חדשים. היום יש יותר ויותר בתי-ספר חדשים שרוצים לטפס את העליות של ירושלים. אנו צריכים להיות מסוגלים לתת להם להביא חדשנות לעיר ירושלים. בצורה הזאת אפשר להתמודד עם חששות אמיתיים, ואני מכיר ומבין את החששות.

אני חייב לספר עוד דבר אחד. שמעתי את האמירה: קודם כול לייצר שוויון ורק אחרי זה להכניס רפורמות. לעולם אין שוויון. בכל רגע נתון במספר גדול של בתי-ספר יש מי שמצטיינים ויש מי שנמצאים מאחור, בכל רגע נתון. החוכמה שלנו כמערכת לאתר, דרך מיפוי, להבין היכן יש פערי ביקושים, היכן יש פערי ביצועים, ללמוד מן הביצועים הטובים, וזה לא בהכרח בשכונה חזקה, וללמוד היכן הבעיות.

הייתי בניו-יורק לפני חודש ושם לא בוחנים את התוצאה של בית-הספר, אלא את הערך המוסף שנותן בית-הספר, ומשקללים את הציונים ברמה הסוציו-אקונומית של הילדים. התגמול של עיריית ניו-יורק הוא לא למי שמביא את התוצאות הכי טובות, אלא למי שמוציא את מרב הפוטנציאל מן הילדים. אני רוצה לאמץ את המבחן הזה. אנחנו עובדים עם כמה קרנות שמוכנות לקדם את הנושאים הללו בירושלים. זה המבחן האולטימטיבי מבחינתי, לראות איך בית-הספר מוסיף ערך מוסף חינוכי לילדים. אם אנחנו מתמקדים בזה, אפשר למדוד את זה ואז כל הדינמיקה ששמענו קודם ממש לא רלוונטית.

אני מבקש לציין שיש כאן תלמידות, כרמל טובל וליהי נחום מבתי-הספר "זיו" ו"ליד האוניברסיטה", אחדות מני תלמידים רבים שמתלווים היום לנבחרי ציבור בעירייה ובכנסת. יש כאן גם תלמידים נוספים שמתלווים לחברי מועצה, לשמחתי הרבה. אני שמח מאוד על כך. תרימו ידיים כל התלמידים המתלווים. קודם כול, יישר כוח לכם. בעוד יומיים, ביום חמישי חברי הכנסת שעדיין לא נרשמו מוזמנים לעשות כך: אנחנו מלמדים בבתי-ספר – חברי מועצה, חברי הכנסת ושרים מלמדים במסגרת שבוע חינוך.

אני חייב לציין דבר נוסף, שביחד עם ארגון המורים והסתדרות המורים ערכנו ביום ראשון כנס משותף גדול מאוד כדי לכבד את המורים בירושלים. זה השתלב עם פעילויות נוספות שעשינו ב"שבוע פורץ חומות" בירושלים, שאני שמח מאוד לומר שעד כה מתקדם כשורה.
יוסף (פפה) אללו
כדאי גם שיום אחד חברי הכנסת ילוו אותנו.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. אנחנו ממשיכים בדיון. אנחנו מברכים כמובן את התלמידים. רשות הדיבור למר אילן טל-ניר.
אילן טל-ניר
אני חבר הנהלת איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות. קודם כול, אני מבקש לברך את ראש העירייה על החזון החינוכי. במצב החינוך במדינת ישראל, כאשר בא ראש עירייה, ראש בירת ישראל, עם חזון חינוכי אין ספק שזה יכול להפיח רוח טובה מאוד בחינוך, שזקוק לרוח טובה עבור עבודתו.

היום נושא בחירת הורים אי אפשר כמעט שלא להזדהות אתו. צריך לברך עליו. היו די ועדות ציבוריות שראו את הערך של בחירת הורים, אבל צריך בעיניים מאוד-מאוד פקוחות לראות את הסכנות שקיימות בצדו. אני סבור שאין צורך ללמוד במשך שנים את הסכנות ורק אז להתחיל בתהליך בחירת הורים. יש דרך לבצע את זה נכון.

תרשו לי להתפעל מאיזה פרט קטן, שאיני יודע כמה מכם שמו אליו לב. כאשר ראש העירייה דיבר, הזכיר את מערכת החינוך בבת-ים. זה לא דבר שקורה כל יום, שראש עירייה אחד מזכיר לטובה עיר אחרת כדוגמה.

אני מכיר מקרוב את מערכת החינוך בתל-אביב, שבנתה מודל של בחירה מבוקרת וניסתה להתגבר על הסכנה הגדולה שבבחירת הורים. הסכנה היא של הגדלת הקיטוב שבין אוכלוסיות. בצד בחירת הורים, כל איש חינוך במדינה היום מדבר, ואנשי החינוך גם עושים הכול כדי לבצע את קידום שוויון ההזדמנויות. שוויון הזדמנויות משמעו שאדם לא משכיל שגר בשכונה מרוחקת, יהיו לו אותן הזדמנויות כמו לחברו המשכיל בשכונה אחרת.

זה אומר מידע, קודם כול, כי באופן רגיל השכבות החזקות יודעות יותר על בתי-הספר הטובים ויש להן נכונות רבה יותר לשלוח את הבנים שלהן למקומות רחוקים כדי לקבל חינוך טוב. אז קודם כול מידע. זה דבר ראשון.

דבר שני, הידיעה שהבן שלהם יוכל ללמוד באותו בית-ספר מצוין, ויש בירושלים בתי-ספר מצוינים, והם מרוחקים מן השכונה שלהם, וזה לא יעלה להם יותר כסף מאשר לאחרים. אם אני לא יכול להסיע את הילדים שלי תהיה לי הסעה חינם. זה קיים בעיר תל-אביב למשל. ניהלתי בית-ספר בתל-אביב אליו הסיעו תלמידים משכונה מרוחקת שבחרו ללמוד אצלי והעירייה מימנה את ההסעות הללו.

דבר שלישי, אנו יודעים שבתי-ספר טובים גובים כסף – כן באישור ועדת החינוך, לא באישור ועדת החינוך. גובים כסף. אני באופן אישי סבור שימשיכו לגבות כסף, כי בניגוד למה שוועדת החינוך, התרבות והספורט אומרת, לדעתי בתי-ספר לא יכולים להתקיים בלי תשלומי הורים, ולעתים גם תשלומים גבוהים. צריך להבטיח שההורה שבא לבחור יידע שילדיו יוכלו ללמוד בבתי-הספר הללו מבלי שיצטרכו לשלם תשלומי הורים גבוהים.

אם זה יתקיים בבחירה מבוקרת, ולא בית-הספר יבחר את תלמידיו הטובים אלא התלמידים, באמצעות העירייה, יוכלו להירשם, תבוא עליך הברכה, אדוני ראש העירייה.
היו"ר אלכס מילר
אני חוזר ואומר שכל בית-ספר שגובה תשלומי הורים בסכום גבוה מזה שאישרה ועדת החינוך, התרבות והספורט לפני תחילת שנת הלימודים, עובר על החוק.
אתי בנימין
80% מבתי-הספר עושים את זה.
היו"ר אלכס מילר
אני מקווה מאוד שמשרד החינוך יטפל בחומרה ברשויות הרלוונטיות. לא סתם אנחנו מתכנסים כאן כדי לאשר את תשלומי ההורים הללו. כאשר נדון בכך במסגרת דיון על אישור תשלומי הורים אני מקווה מאוד שנדון גם על נושא האכיפה.

רשות הדיבור למר מוטי סמט.
מוטי סמט
שלום לכולכם. אדבר בקצרה, על אף שאני יכול להרצות שעתיים על הנושאים שעלו כאן, ועלו נושאים רבים מאוד. כל נושא האינטגרציה, ושוויון הזדמנויות, ורישום, ואזורי רישום – כל נושא הוא נושא לגופו שיש מקום לדון עליו.

אני רוצה להעיר הערה אחת לחברים. אני יושב כאן בקדנציה השלישית ואותם נושאים שעלו בזמנו של מר אהוד אולמרט כשהיה ראש העירייה חוזרים על עצמם.

חזון הוא תקווה. המועצה הזאת נבחרה והיא נמצאת בתחילת דרכה, אז אני מאמין קודם כול בחזון כי יש תקווה. אבל על אף הכול היו חסרים לי כאן כמה דברים בסיסיים.

כאשר ישבנו כאן בקדנציה הקודמת, הישיבה החלה במסירת נתונים בסיסיים על מערכת החינוך בירושלים כדי לראות את המציאות האמיתית. למה אני אומר את זה? מחוז ירושלים הולך וגדל במספר התלמידים ובמספר המורים אך העיר ירושלים הולכת ופוחתת משנה לשנה, לצערנו. זאת המציאות. השאלה איך מתמודדים עם מציאות שכזאת, ואני אומר את זה כבר 10 שנים.

היה פעם סגן ראש עירייה שנפטר, מר שמואל מאיר ז"ל. הוא ישב אתי במרפסת ברמות ואמר לי: אתה רואה את הגבעה ממול, רכס שלמה? עד שלא נתפוס כמה גבעות שכאלה ירושלים לא תגדל במספר מוסדותיה אלא תלך ותפחת. זאת המציאות האמיתית. מי שיראה את הנתונים של מספר התלמידים שאמורים להיכנס למוסדות חינוך בעוד 5 שנים לעומת מה שקרה לפני 5 שנים ועד היום, הנתון הולך ופוחת. אף אחד מאתנו לא אשם כאן, אבל השאלה נשאלת בקול רם, למה. השאלה נוגעת לדעתי לחינוך, לאיכות, לאזורי רישום – כולם זקוקים לשיפור. הבעיה הבסיסית היא למנוע מילדינו לעזוב את ירושלים. מגדלי בתי-הספר שפורחים נמצאים במודיעין, בבית-אל, בגוש עציון, באפרת ובמבשרת ואילו מספר התלמידים בבתי-הספר שלנו הולך ופוחת.

הייתי מפקח ארצי במשרד החינוך במשך 12 שנים. מר ניר ברקת, אני אומר לך, השאלות שנשאלו תמיד, למה מספר התלמידים ומספר הכיתות הולך וקטן.
ניר ברקת
זה נוגע לכלכלה ולדברים אחרים ולא נוגע לוועדת החינוך, התרבות והספורט.
מוטי סמט
אין לי טענות. את הדברים הללו אמרתי לראש העירייה הקודם ולזה שלפניו. לכן אני מאמין בחזון ותקווה, אולי.

דבר אחרון, היות ואני מכשיר מנהלים ומרצה במכללה ועוסק בפרישת מורים, מספר עודפי המורים ב-10 השנים האחרונות בירושלים הולך וגדל. כשחבר הכנסת זבולון אורלב דיבר על מענק הבירה, אמרתי לו שהוא קיבל מענק סודה כי היתה הבטחה עוד בזמנו של השר רובינשטיין שהתקנים, מספר בתי-הספר והכיתות חייבים להשתנות.

בשכונה כמו רמות היה בית-ספר ממלכתי עם 27-32 כיתות והיום יש שם 3 וחצי כיתות. המוסד הוא משלט בשכונת רמות. כאשר יסגרו אותו – כל האוכלוסייה תעזוב, וחלק גדול מן האנשים יעזבו את העיר. יש מקום גם למוסדות קטנים. ועוד דוגמה קטנה, בבית-ספר "פרדס" היו בעבר 24 כיתות והגיע היום ל-9 כיתות שאינן תקניות. מה יקרה? ברגע שהוא ייסגר, וחושבים אולי בתוך שנתיים לסגור אותו – ואני לא רוצה לציין שמות של בתי-ספר נוספים – החשש שלי שהאוכלוסיות הללו יעזבו את ירושלים.

ברגע שתְפתח לפי החזון התעשייתי והכלכלי שלך את אזור הארנונה, תפיסת כמה גבעות, בניית מגורים לזוגות צעירים שלא יעזבו את העיר, אז תגיע תעשיית הילודה. בתוך 5 שנים הדברים ייראו אחרת, כי כיום המספר הולך ופוחת. אני מאמין בחזון, מאמין בתקווה. ניתן לך יד. אסור להפריש מורים אלא יש להשאיר אותם.

גם הגמלאים שפרשו יהיו מוכנים לתת לך סיוע, אפילו בהתנדבות, למשל בטיפול בפרט. הקמתי להם שתי מכללות. תנצל אותנו. נעבוד ביחד.
היו"ר אלכס מילר
תודה. רשות הדיבור למר פפה אללו.
יוסף (פפה) אללו
שלום לכולם. לא באתי לכאן לדבר עם מר ניר ברקת על נושא החינוך. אנחנו מדברים על זה כל יום. הדלת פתוחה. זו לא הבעיה. באתי לכאן לדבר עם חברי הכנסת וטוב שנכנסו כרגע גם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אורלב, וגם חבר הכנסת מוזס על מנת שישמעו כמה מילים בנושא.

מערכת החינוך בירושלים מחולקת לשלוש: מזרח העיר, מערב העיר והסקטור החרדי. כאן דיברו על החרדים ועל מערב העיר. לפיכך אתייחס רק בקצרה למזרח ירושלים, לא כי זה הנושא הכי חשוב אלא כי זה הנושא שאף אחד כמעט לא מדבר עליו.

דיברתם על חזון, דיברתם על תקווה. האם יש תקווה שם? יש חזון שם? יש שם צוות מבנים? אפשר לעשות צוות מבנים היכן שחסרים 1,500 מבנים לפי הנתונים של מכון ירושלים? בשנת 2010 יהיו חסרים במזרח העיר 1,800 מבנים. במזרח ירושלים אי אפשר כמעט לדבר על כך שיש חינוך. יש משהו שמעסיק כמה ילדים על מנת שלא יהיו ברחוב, אבל זה כל מה שניתן להם. אין חינוך. דרך אגב, אין לי ויכוח עם היחידה בירושלים שמטפלת בנושא החינוך במזרח העיר. הם עושים כל שאפשר, אבל אם אין משאבים אי אפשר לעשות כלום. אין ניהול עצמי.

היתה תוכנית הוליסטית – והייתי רוצה שהיושב-ראש ייקח את זה על עצמו – שבאה לשפר את מצב החינוך במזרח ירושלים. הבעיה של מזרח ירושלים היא לא רק חוסר כיתות, אלא חוסר משאבים על מנת שהתלמידים יוכלו לקבל חינוך, אפילו לא איכותי, אלא חינוך פחות או יותר כפי שצריכים לקבל כל הילדים. ביטלו את התוכנית ההוליסטית לפני 3 שנים ולא קיבלנו שום תחליף במקומה.
היו"ר זבולון אורלב
אני כבר אומר לך, בהסכמת ראש העירייה נקיים דיון מיוחד על כל הסוגיה המורכבת של החינוך במזרח העיר.
ניר ברקת
קודם כול נקיים דיון במועצת החינוך העירונית ונבוא לכנסת לדיון משותף.
יוסף (פפה) אללו
הייתי מבקש, אם כבר אתם מקשיבים, מי שלא רואה את זה לא מאמין. הייתי מבקש לצאת ולראות. לערוך סיור ואחר-כך לקיים דיון, ואז נבין מה קורה שם.
היו"ר זבולון אורלב
קיבלנו את בקשתך.
יוסף (פפה) אללו
היום תוצאות הבגרות בשכם גבוהות יותר מאשר במזרח ירושלים.
היו"ר זבולון אורלב
מר אללו, דרך אגב, הורדת כבר את השלטים שלך?
יוסף (פפה) אללו
לא.

זה פצצת זמן. אמרתי את זה כבר, ואמשיך להגיד. אם לא נטפל, אנחנו נסבול בסוף.
היו"ר זבולון אורלב
תודה. לצערנו עלינו להיפרד מראש העירייה. הוא הודיע כבר בתחילת הישיבה שעליו להשתתף בטקס של הענקת תואר "יקיר טדי קולק". הפעם אני לא מקבל את התואר אז אני לא צריך להיות שם, אבל עליו לחלק שם את האות הזה ביחד עם יושב-ראש הכנסת. אני רוצה להודות לך, אדוני ראש העירייה. אנחנו ממשיכים בדיון.
ניר ברקת
תודה רבה לכל החברים והמשך דיון מוצלח. תודה רבה על ההזדמנות.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. רשות הדיבור לחברת מועצת העיר, גברת רחל עזריה.
רחל עזריה
תודה. לאחר חילופי השלטון בירושלים, קיבלנו לידינו עיר שמתמודדת עם אתגרים לא פשוטים וזקוקה להחייאה. אחד האתגרים הראשונים שהציב ראש העירייה הוא שמירת הצעירים בירושלים. אמנם כאשר הם צעירים מאוד וסטודנטים הם מתעניינים באוניברסיטה ובתרבות ובבילויים, אבל מהר מאוד ברוך-השם אנשים מתחתנים ויולדים ילדים ואז אנחנו מגיעים להורים הצעירים.
יהודית גידלי
אז כבר לא מעניין אותם תרבות?
רחל עזריה
אם תשלמי לי את הבייבי-סיטר ...

אחד הנושאים המרכזיים שעולים על סדר היום של הורים צעירים הוא נושא הגיל הרך. לצערי, לאורך כל הדיון לא שמענו אף מילה על הגיל הרך. שמענו הרבה מאוד על בתי-ספר. אין זה מקרי. הגיל הרך פעמים רבות נשכח. לא מתייחסים אליו כמעט בכלל, ובהתאם גם גובה ההשקעה. אם רוצים לוודא שהצעירים יישארו בירושלים, אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות הוא להפוך את הפירמידה ולהשקיע השקעה משמעותית מאוד בגיל הרך. נדמה לי שגם הממשלה והכנסת צריכות לתת את הדעת לעניין הזה מכיוון שהיום בעצם אין שום סיבה לאנשים להישאר בירושלים כאשר 10 דקות נסיעה מירושלים מגיעים כבר למקומות שבהם לא צריך לשלם אף שקל כמעט כדי לשלוח את הילדים לגן בגלל החוק המבורך מאוד והתקנה המבורכת מאוד של יהודה ושומרון. אבל ברגע שחוזרים לירושלים התשלומים גבוהים מאוד. אינני יודעת אם ניתן לשנות את זה בצורה דרמטית ולתת בירושלים הקלות כפי שניתנות ביהודה ושומרון, אבל בוודאי צריך להבין שהשקעה משמעותית בגיל הרך בירושלים תאפשר להשאיר את הצעירים בעיר. אני מכירה המון זוגות שאמרו לעצמם: למה לנו להישאר, בואו נעבור. מחוץ לירושלים הדיור הרבה יותר זול, הנסיעות – זה לא נורא, גם כך כולם תקועים בפקקים בירושלים, אז ניסע 20 דקות קודם. השקעה בגיל הרך תשאיר את הצעירים בירושלים. נדמה לי שאם אנו חושבים על המעמד היצרני והיצירתי בירושלים, ואנו חייבים להשאיר אותו בעיר, אז זה הדבר הנכון לעשות.

אמשיך בעניין הזה עוד משפט אחד. גברת דבורה גבעתי, שאחראית על הגיל הרך בעירייה, אישה מבורכת, מובילה ביחד אתי מהלך שגני העירייה יפעלו גם בחודש יולי. זה דורש השקעה תקציבית ממשלתית לא גדולה במיוחד, אבל זה בדיוק מסוג הפעולות שאם אתה משקיע בהן אתה יכול לוודא שיהיה שינוי בעיר, שינוי שנראה אותו לשנים רבות.
גבי עטיה
כמו מה למשל?
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אני מוכרח לומר לך שהדברים שאמרת על סוגיית הגיל הרך בהחלט ראויים ונכונים. צריך לתת לזה באמת תשומת לב. היום יש הסכמה בין-לאומית רחבה מאוד באשר למשקל של החינוך בגיל הרך. ראש העירייה לא נמצא כאן אבל אני סבור שאילו היה שומע את ההערה גם הוא היה תומך בכך שגם הסוגיה הזאת תיכלל כאחד מן היעדים שהוא ציין.
רחל עזריה
נשמח לקבל כל עזרה בעניין הגיל הרך בירושלים.
בן ציון נמט
הערה אחת לדברים שנאמרו. היחס של המדינה לגיל הרך עומד ביחס הפוך לרמת ההצהרה. כולם מבינים שצריך להשקיע בגיל הרך, ואפילו המציאו איזה משפט על היפוך הפירמידה, אך באופן מעשי משרד החינוך משקיע בגיל הרך הכי פחות.
היו"ר זבולון אורלב
בגלל שאין שם מבחנים בין-לאומיים.
רחל עזריה
בדיוק בשל כך. אין כניסה לאוניברסיטה, אין מבחני פיזה. בואו נעשה מבחני פיזה בגיל 3.
יהודית גידלי
יש ביפן.
היו"ר זבולון אורלב
רשות הדיבור לגברת אתי בנימין.
אתי בנימין
אין לי ספק שנושא פתיחת אזורי הרישום והמטרה שכל הורה יוכל לרשום כל ילד שלו לאן שהוא חפץ, זה דבר חשוב. אבל אי אפשר לעשות את זה בצורה שזה נעשה – לקום בוקר אחד ולומר: אנחנו פותחים את אזורי הרישום. חייבים להיערך לדבר הזה. בוועדת החינוך, התרבות והספורט הקודמת – חבר הכנסת אורלב, לא היית באותה ישיבה ואולי אתה לא יודע, או אולי קראת בעיתונים – ראינו את הנתונים שהגיש לנו מר בן ציון נמט וראינו מה קרה כאשר פתחו את אזורי הרישום. יש בתי-ספר עירוניים טובים בעיר ירושלים שהרישום אליהם ירד השנה לפחות ב-2 כיתות, למשל בגימנסיה ובבתי-ספר נוספים.
היו"ר זבולון אורלב
מה ההסבר?
אתי בנימין
אפשרו לכל ילד להירשם להיכן שרצה ואז רוב הילדים הלכו לבתי-הספר הייחודיים. אפשרו להם ללכת לבתי-הספר הייחודיים, חיזקו את הייחודיים והחלישו את בתי-הספר העירוניים. זאת אומרת, כבר פתחנו אפשרות להעמקת פערים, של חינוך לעשירים וחינוך לעניים.

דיבר כאן ראש העירייה על שותפים לשיח ציבורי. לצערי ארגון ההורים בירושלים לא שותף לשיח הציבורי. אין לנו שום שיתוף עם ראש העירייה בשיח הציבורי.
היו"ר זבולון אורלב
אבל אני רואה שאת חברה במועצת החינוך העירונית.
אתי בנימין
אני חברה במועצת החינוך העירונית. על-פי חוק. על-פי פקודת העיריות נציג ועד ההורים העירוני חבר במועצת החינוך העירונית, וגם זה אחרי שעתרתי לבית-המשפט. יש סכסוך אישי בין ראש העירייה וביני כיושבת-ראש הארגון ולכן אין שום שיתוף של הורים בעיר ירושלים בכל הקשור למערכת החינוך. צריך להפריד את הסכסוך האישי מן העשייה החינוכית. זה דבר אחד.
היו"ר זבולון אורלב
למה? את תמכת בפרוש?
אתי בנימין
זה לא קשור. זה התחיל הרבה לפני כן. זה לא נושא לדיון בשולחן הזה.

אם פותחים את אזורי הרישום חייבים לדאוג שיהיו הסעות לכל התלמידים, שיוכלו להגיע לאן שהם רוצים להגיע. חבר הכנסת אורלב, אתה יכול לבדוק את זה גם מול משרד החינוך, ירושלים היא אחת הערים הבודדות שלא מאפשרת הסעות לתלמידים שגרים בריחוק של 4 קילומטרים מבית-הספר שלהם.

יתרה מכך, לאחרונה עיריית ירושלים קיצצה 3.5 מיליון שקלים מתקציב ההסעות. הילדים שגרים בשכונת פת ואין להם שם בית-ספר ממלכתי-דתי, והובטח להם שיוכלו ללכת ל"דוגמא" ול"אוולינה" – עד היום ניתנו להם הסעות ומהיום אין הסעות. הילדים שגרים בשכונת מוסררה, עד היום ניתנו להם הסעות ומהיום אין הסעות. פוגעים באוכלוסייה החלשה. לא ייתכן שעיריית ירושלים תעשה חגיגות במיליוני שקלים, מצד אחד, ומצד שני תפגע באוכלוסיות החלשות ותקצץ בתקציב ההסעות.
היו"ר זבולון אורלב
זה קוצץ בתקציב 2008 או בתקציב 2009?
אתי בנימין
בתקציב 2009, אם אני לא טועה.
בן ציון נמט
כן, ב-2009.
היו"ר זבולון אורלב
אדבר עם מחזיק תיק הכספים. אם את אומרת שהוא מנע נסיעה של תלמידי פת - - -
דוד הדרי
אין זה נכון. אם רוצים, ניתן לפתוח את הנושא הזה לדיון.
היו"ר זבולון אורלב
נאמרים כאן דברים לפרוטוקול הכנסת. הדברים הללו יירשמו בספר תולדות הימים. לכן כדאי, אם מישהו מבקש להעיר הערות זה המקום.
יצחק פינדרוס
מר דוד הדרי, נרשם גם שהיושב-ראש פנה אליך.
אתי בנימין
חסרים תקציבים למניעת נשירה ויש המון ילדים שנשרו. פניתי לאחרונה לא פעם לגברת חגית משה מעיריית ירושלים בנושא תקציבים לילדים למניעת נשירה. היא אמרה לי בפירוש: אין תקציב לילדים הללו.
היו"ר זבולון אורלב
אין קציני ביקור סדיר?
אתי בנימין
יש קציני ביקור סדיר, אבל אין תקציבים לילדים שנושרים מבתי-ספר. אין תקציבים על מנת לאפשר להם להיות בלימודיה, אין תקציבים על מנת לעזור לילדים הללו. כל הדברים הללו חשובים מאוד, לפני כל דבר אחר. אי אפשר לצאת בהכרזות בומבסטיות ולהגיד שפותחים את אזורי הרישום מבלי לטפל בכל הדברים הקטנים הללו, שהם קטנים אבל חשובים מאוד.

אני רוצה להציג דוגמה לפתיחת אזורי רישום. בשכונת פסגת זאב, לפני כשנה היינו עדים כאן בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לדיון שהתקיים בנושא בית-ספר "יד המורה". הם אמרו: אנחנו רוצים שילדים מפסגת זאב שרוצים להירשם אלינו, יאפשרו להם באופן חופשי להירשם. מנח"י סגרו את הרישום, לא אפשרו לילדי פסגת זאב להירשם ל"יד המורה". באתי למנח"י ואמרתי: לא ייתכן שמצד אחד לא תאפשרו לילד לצאת מן השכונה, ומן הצד האחר לא תחזקו את בתי-הספר. תנו חיזוק לבתי-הספר בפסגת זאב, בואו נחזק אותם. מנח"י הקימה ועדה משותפת למנהלים, להורים ולמרכז הקהילתי, שעובדת כבר שנה שלמה בחיפוש פתרון לחיזוק בתי-הספר בפסגת זאב. בא ראש העירייה מבלי להיפגש עם הוועדה, מבלי לדבר עם התושבים, מבלי לעשות כלום והוציא הנחיה גורפת שכל ילד שעולה לכיתה א' בשנת הלימודים הבאה יוכל להירשם לבית-הספר "יד המורה". חבר הכנסת אורלב, למרות שיש בפסגת זאב בתי-ספר תיכון וחטיבות ביניים ובתי-ספר יסודיים ממלכתי וממלכתי-דתי, מפסגת זאב מידי בוקר יוצאים 500 תלמידים אל מחוץ לשכונה. לא ייתכן דבר כזה. עיריית ירושלים צריכה לתת על כך את הדעת.
היו"ר זבולון אורלב
המסר שלך ברור. אני מוכרח לומר לך שהבנתי גם דברים ברורים מאוד מראש העירייה, שהפתרון אינו לכלוא את התלמידים בניגוד לרצונם, אלא לראות את זה כאתגר ולטפל בבתי-הספר, בדוגמה שלך בפסגת זאב, על מנת שלא ייצאו 500 תלמידים מפסגת זאב למקומות אחרים. קודם כול, יש פקקים בגלל הרכבת. אינני יודע איך יכולים לצאת 500 תלמידים משם. אומרים שאנשים בקושי יכולים לצאת מפסגת זאב בבקרים.
דוד הדרי
עומדים 40 דקות בפקקים.
היו"ר זבולון אורלב
את צודקת. לו העירייה מצד אחד תאפשר בחירת הורים – אני לא אוהב לקרוא לזה פתיחת אזורי רישום – מבוקרת, תוך שמירת האינטגרציה, ואולי אגיד על כך כמה מילים בסוף, ולא תטפל בצד השני של המטבע, כלומר לזהות את נקודות התורפה בבתי-הספר שבהם יש כשלים, אז חבל על הזמן. הבנתי מראש העירייה שהוא מבין היטב שזה חלק בלתי נפרד, חלק מהותי מן התוכנית.
אתי בנימין
קודם כול צריך לחזק את בתי-הספר ורק אחר-כך לאפשר בחירת הורים.
היו"ר זבולון אורלב
נער הייתי וגם קצת בגרתי. באשר לסדר דברים – אני אומר תמיד שיש לעשות ביחד. מי שאומר לעשות על-פי סדר מסוים מתכוון כנראה שזה לא יהיה. בתרבות הישראלית, הכוונה לא לעשות. צריך לעשות את זה, ולעשות את זה. אני מסכים שאי אפשר לעשות רק דבר אחד. זה לא מתקבל על הדעת כי אז באמת ייווצר עיוות.

מר דוד הדרי, מה קורה עם ההסעות מפסגת זאב?
דוד הדרי
אני רוצה להתייחס. ביקשתי זכות דיבור.
היו"ר זבולון אורלב
רשות הדיבור למר דוד הדרי, סגן ראש העירייה, תושב גבעת מרדכי, מטעם המפד"ל-האיחוד הלאומי.
דוד הדרי
אני יושב-ראש סיעת המפד"ל בירושלים.
היו"ר זבולון אורלב
נכון, וממלאת המקום שלו, גברת עדנה פרידמן, מאותה סיעה, גם כן נמצאת כאן.
דוד הדרי
תודה. באשר להסעות, אענה בקצרה. אני חייב להודות שבדיוני התקציב הפנימיים הייתי בין אלה שתמכו דווקא בהמשך הסדר ההסעות כפי שהיה עד היום, עד שקיבלתי את ההסברים. נאמר לי שנכון שיש קבוצה קטנה מאוד של תלמידים בחינוך הרגיל שמקבלים הסעות. לא בחינוך המיוחד – כמובן שהחינוך המיוחד ממשיך לקבל את הסעותיו על-פי חוק.
אתי בנימין
לא דיברתי על החינוך המיוחד אלא על החינוך הרגיל.
דוד הדרי
בחינוך המיוחד הכול ממשיך כסדרו כפי שצריך.

בחינוך הרגיל היתה קבוצה קטנה מאוד של ילדים, קטנה מאוד יחסית בפרופורציות, שקיבלה הסעות, וקבוצה הרבה-הרבה יותר גדולה שלא קיבלה הסעות. את האפליה הזאת רצו להפסיק. לכן החליט ראש העירייה, גם משיקולים תקציביים וגם בשל קביעת סדרי עדיפויות, לאותה הקבוצה "האליטיסטית" (במרכאות) הקטנה שמקבלת הסעות שלא מקבלים רוב רובם של תלמידי ירושלים – ואמרתי בהתחלה בסוגריים שאני אישית הייתי בעד להמשיך את הסעתם – לאותה קבוצה לא לתת את ההסעות.
מנחם אליעזר מוזס
מאיזה איזור הם באים?
דוד הדרי
בשולי הדברים אני מבקש לומר, משרד החינוך כרגע שינה את הקריטריונים של ההסעות. אם עד היום נתנו הסעה לכל מי שמתגורר 3 קילומטרים מבית-ספרו, העלו את הרף וכעת זה 4 קילומטרים, ומי שהיה לו 4 עלה ל-5 וכולי. במסגרת העלאת הרף הזאת אני יודע שבימים אלה נערכים כל מיני דיונים כדי לבחון את המשך צעדינו. איני יכול לומר מה תהיה ההחלטה בדיוק כי הדיונים עדיין מתקיימים, אבל הנושא עומד על הפרק.
היו"ר זבולון אורלב
אם מותר לי להעיר, אם היה מתברר שיש קבוצה שמופלית לטובה והיא קבוצה חזקה מאוד, לא הייתי מעיר הערה על שביטלו לה את ההסעות. אבל במקרה הזה, לפחות על-פי ההכרות שלי, ביטלו לאוכלוסייה בשכונת פת, שהיא בכל זאת – איני יודע באיזה סיווג ארנונה היא נמצאת אבל אני מעריך שהיא לא בדיוק האוכלוסייה החזקה.
דוד הדרי
אבל ביטלו גם בשכונת פסגת זאב ובשכונת גבעת מרדכי.
אתי בנימין
וגם בנווה יעקב.
דוד הדרי
ביטלו הסעות בכל מיני שכונות. היכן שהיו הסעות, שחלקן באמת, אני מודה, לא היו מוצדקות - - -
היו"ר זבולון אורלב
למה אי אפשר לעשות הבחנה מה מוצדק ומה לא מוצדק?
דוד הדרי
אני חוזר ואומר, מדובר על מספר שולי בהחלט של הסעות מתוך ההיקף הגדול של ההסעות שצריך היה לתת. בעניין הזה קיבל ראש העירייה החלטה. ראש העירייה החליט לא ליצור כאן אפליה ולפיכך לעצור את ההסעות ולהפנות את התקציבים למקומות אחרים בתחום החינוך.
אתי בנימין
אבל אין לתלמידים הללו בתי-ספר בשכונתם. אז מה עשינו? אתם חייבים להסיע אותם.
דוד הדרי
יש להם גם היום את ההסדרים של הכרטיסיות.
היו"ר זבולון אורלב
סוגיית ההסעות תעלה על שולחן הוועדה. נערוך דיון וייתכן שנביא גם את הסוגיה הזאת. כאשר אתה אומר שזאת החלטה של ראש העירייה – ראש העירייה לא נמצא כאן להשיב.
דוד הדרי
אני יודע שראש העירייה בודק את הסוגיה הזאת בימים אלה.
היו"ר זבולון אורלב
אני מציע שהנושא הזה ייבדק. קודם כול, אם יש הסעות לא מוצדקות ניתן גיבוי מלא להפסיק אותן. מה שלא מוצדק לא צריך להסיע. אבל מה שמוצדק לא צריך להפסיק בגלל שאין אפשרות לתת גם לאחרים. כלומר לא צריך להתיישר כלפי מטה אלא רק כלפי מעלה. ואני לא אתערב בעניין גבעת מרדכי.
דוד הדרי
אתה מתאר לעצמך כמה פניות בטלפון קיבלתי בבקשה לחדש את ההסעות.
היו"ר זבולון אורלב
אני מדבר לגופו של עניין. יש מדדים סוציו-אקונומיים וכדומה. אני גם מודע למצוקת התקציב של העירייה. אנחנו כאן לא גבירים שאומרים לעירייה לחלק תקציב לזה ולחלק תקציב לזה. אם יצטרכו להחזיר את ההסעות הללו יצטרכו הרי לקצץ במקום אחר, זה ברור.
בן ציון נמט
זה חלק העירייה של מה שלא מחויב על-פי חוק.
היו"ר זבולון אורלב
רשות הדיבור לגברת עדינה בר שלום. ברוכה הבאה בצל קורתנו.
עדינה בר שלום
למען הפרוטוקול, אני יושבת-ראש המכללה החרדית בירושלים. מאחר וכולם דיברו כאן על החינוך בגיל הרך, שהוא חשוב מאוד בעיני, אסיט קצת את הדיון לנושא ההשכלה הגבוהה בירושלים, לאקדמיה.

המכללה החרדית קיימת בירושלים כבר 7 שנים. יש לנו היום 700 סטודנטים וסטודנטיות.
היו"ר זבולון אורלב
איפה הקמפוס שלכם?
עדינה בר שלום
הלוואי וזה היה קמפוס. יש לנו מקום שכור.
היו"ר זבולון אורלב
בירושלים של מעלה?
עדינה בר שלום
בירושלים של מעלה. נקווה להיות בירושלים של כבוד גם. אנו נמצאים במתנ"ס "תקוותנו" ברחוב המ"ג 5 והמקום צר מלהכיל.
היו"ר זבולון אורלב
גברת עדינה בר שלום לא יודעת שהייתי היושב-ראש.
עדינה בר שלום
בעזרת-השם בשנה הבאה נגיע ל-1,000 סטודנטים, לאחר 7 שנים של פעילות. התחלנו עם 23 תלמידות בלבד. נעזרנו גם בעיריית ירושלים שתמכה בנו מאוד-מאוד בהתחלה. יש לנו כבר 200 בוגרות.
היו"ר זבולון אורלב
אתם מחלקים תואר אקדמי?
עדינה בר שלום
כן. עד היום חילקנו תואר אקדמי מאוניברסיטת בר-אילן ומן המכללה האקדמית הדסה. אנחנו מרכז – נקראים אכסניה לאוניברסיטאות בישראל. מלמדים אצלנו אוניברסיטת בר-אילן, המכללה האקדמית הדסה, האוניברסיטה הפתוחה, ובשנה הבאה תתחיל לפעול אצלנו גם אוניברסיטת בן-גוריון. אוניברסיטת בן-גוריון תלמד פסיכולוגיה; אוניברסיטת בר-אילן מלמדת עבודה סוציאלית, מדעי החברה, לוגיסטיקה, חינוך, תואר שני בייעוץ חינוכי ותואר שני בעבודה סוציאלית; המכללה האקדמית הדסה מלמדת קלינאות תקשורת, מדעי המעבדה הרפואית ומדעי המחשב. מדובר ב-11 חוגים במכללה שקיימת בסך הכול 7 שנים.
היו"ר זבולון אורלב
מתי זה ייפתח גם לבנים?
עדינה בר שלום
המכללה החרדית פתוחה לבנים. יש לנו היום 200 בנים, ובשנה הבאה נגיע בעזרת-השם גם ל-500 בנים.
היו"ר זבולון אורלב
בוודאי בקמפוס נפרד, הלא כן?
עדינה בר שלום
אכן בקמפוס נפרד. הבנים לומדים באותו מקום, אבל יש להם כניסה נפרדת וקומה נפרדת.
יהודה סקר
באילו מקצועות?
עדינה בר שלום
הבנים לומדים מדעי המחשב ולוגיסטיקה. הבנות לומדות את שאר המקצועות שמניתי. בשנה הבאה הבנים ילמדו גם עבודה סוציאלית מאחר ויש לזה ביקוש, וגם פסיכולוגיה.
מנחם אליעזר מוזס
מי תומך בכם?
עדינה בר שלום
עד היום התמיכה היתה בלעדית למשרד האוצר דרך המועצה להשכלה גבוהה, כמו סטודנטים רגילים מן המניין. עיריית ירושלים, כפי שאמרתי, תמכה בשנתיים-שלוש הראשונות, ומאז ועד היום אין תקציב בעיריית ירושלים לתמיכה במכללות. מאחר ואני סבורה שההשכלה הגבוהה לחרדים היא יותר מהשכלה אקדמית, משום שהשכלה גבוהה היא גם בישיבות שלנו, ואני מאמינה בזה בכל לבי, ומי שמכיר אותי יודע שהשכלה גבוהה בעיניי זה לימוד תורה, אבל השכלה אקדמית מקדמת את האוכלוסייה בדרך לפרנסה, בדרך להשתלבות בחיים. אני סבורה שמעניינה החשוב של עיריית ירושלים לתמוך במכללה, ביחד עם כולם, כדי שנגיע למקום ראוי ליותר, לקמפוס, ונוכל לטפל בכל שכבות האוכלוסייה.
היו"ר זבולון אורלב
צריך לומר באופן ברור מאוד שייסדת ואת עומדת בראש מפעל חינוכי בעל חשיבות מן המעלה הראשונה.
עדינה בר שלום
תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
סללת דרך חדשה חשובה ביותר לציבור החרדי, כשהכול נעשה מתוך הסכמות ובלי מחלוקות.
עדינה בר שלום
ברוך-השם.
היו"ר זבולון אורלב
ועדת החינוך, התרבות והספורט ואני, בכל דרך שניתן נשמח לסייע, אם כי צריך לומר שבאשר למוסדות להשכלה גבוהה – כך הם נקראים בחוק, אין מה לעשות, כאשר נהיה בשלטון האמיתי נשנה את זה, התכוונתי כאשר יהיה ראש ממשלה מן המפד"ל - - -
מנחם אליעזר מוזס
יהיה שר אוצר מן המפד"ל ושמו זבולון אורלב.
היו"ר זבולון אורלב
החוק מגביל רשויות שלטוניות כמו ממשלה ועירייה לעזור למוסדות אקדמיים שלא דרך הוות"ת. כלומר לא יכול שר אלמוני או שר פלוני להגיד: אני רוצה לעזור לאוניברסיטה פלונית. השר לפיתוח הגליל והנגב לא יכול לומר: אעזור מתקציב המשרד. אז יש עם זה בעיות כלשהן.
עדינה בר שלום
יש דרכים כשרות לסייע.
היו"ר זבולון אורלב
אבל אני מאלו שיודעים גם איך מתגברים על הבעיות הללו.
עדינה בר שלום
לא זו הבעיה. הבעיה, שצריך להקים קמפוס, וזה עבודה גם של עיריית ירושלים. אני מעריכה מאוד-מאוד את ראש העירייה שהעלה את הנושא הזה לדיון.
היו"ר זבולון אורלב
וגם עניינו של העם היהודי. כפי שאת יודעת, תקציב המדינה והרשויות המקומיות הוא לא המקור למימון הקמת קמפוסים להשכלה אקדמית.
עדינה בר שלום
יש לנו דוגמאות. עיריית תל-אביב הקצתה מקום לקמפוס ונתנה מבנה; עיריית ראשון-לציון סייעה להקמת מוסדות להשכלה גבוהה. יש תקדימים וצריך ללמוד מהם.
היו"ר זבולון אורלב
הוועדה תהיה שותפה מאוד-מאוד נאמנה. אני מאמין גדול מאוד במהלך הזה.
עדינה בר שלום
תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
בזמנו סייעתי לאוניברסיטת בר-אילן. היו הרבה בעיות עם מה שנקרא "מחוץ לקמפוס".
עדינה בר שלום
גם הרב אריה דרעי עזר כאשר היה שר הפנים. הוא הפריט מגרשים.
מנחם אליעזר מוזס
יש לי רעיון. ראש העירייה דיבר קודם על 48 כיתות, שני בתי-ספר ריקים באזורים חילוניים. אולי אי-אפשר לתת את זה לחרדים כי זה יביא להגירה שלילית, אבל בניין כזה יכול להיות מיועד לקמפוס. למה שיעמוד ריק?
דוד הדרי
משרד החינוך התנגד.
עדינה בר שלום
הבניין קיים ומשרד החינוך לא רשאי לתת אותו להשכלה הגבוהה.
בן ציון נמט
יש כאן ערבוב בין מחט לשחת.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו מתקדמים. הדובר לפני אחרון הוא מר מיכאל ורשביאק, מנכ"ל סטודיו ניסן נתיב. מר יהודה סקר, איני יודע אם נוכל לאפשר לך לדבר. רשמת לי פתק רק לפני רגע. היתה רשימת דוברים ותכננו את הדיון. עלינו לסיים בשעה 12:00.
מיכאל ורשביאק
כבוד היושב-ראש, אקצר בדבריי. אני מודה לעיריית ירושלים שהזמינה אותי לדיון הזה על אף שאני כאן כנטע זר. מה למנהל מוסד תרבות בדיון שמתרחש היום? אבל אנחנו רואים את עצמנו בהחלט כמוסד חינוכי, ואפילו התאמנו את מערכת הלימודים שלנו בירושלים – יש לנו מוסד בתל-אביב ובירושלים – לנושא התרבות היהודית. הייתי רוצה לומר רק שני משפטים.

התמונה שהתגלתה לפניי היום, תמונת מצב החינוך בירושלים היא תמונה קשה, ומצד שני קשה היה שלא להתרשם מן המצגת של ראש העירייה, איך הוא מתכוון לנסות ולתקן את התמונה הזאת.

מבין הנוכחים כאן אני בוודאי לא אהיה זה שיצטיין בציטוט מן המקורות, אבל בכל זאת, נאמר: "אם אין קמח – אין תורה", ולא להיפך.
היו"ר זבולון אורלב
למען האמת, המשנה ממשיכה: "אם אין תורה – אין קמח". מה שבטוח, שזה מתחיל בקמח ונגמר בקמח.
מיכאל ורשביאק
מסתבר שהקמח חשוב מאוד. לא יהיה מוגזם לבקש ולעשות את המאמצים הגדולים ביותר שיכולה ועדת החינוך, התרבות והספורט לעשות על מנת שהמדינה תשים את ירושלים בראש דאגותיה בנושא החינוך והתרבות, מפני שיש פיגור גדול מאוד לעומת מרכז הארץ בנושא הזה. אני יודע שאתה, כבוד היושב-ראש, מכיר את הנושא לאשורו.

בהצלחה לכם ותודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אני יודע גם כחבר הוועדה בקדנציה הקודמת שהוועדה פעלה, כאשר היה איום לסגירת סטודיו ניסן נתיב, כדי שהמוסד לא ייסגר.
מיכאל ורשביאק
האיום עדיין קיים.
היו"ר זבולון אורלב
נעמוד לרשותכם. האסטרטגיה שלנו פשוטה מאוד: כל מוסד, כל אדם, כל מגזר חשוב בירושלים. נעשה כל דבר אפשרי כדי שכולם יוכלו להתפתח. תודה.

רשות הדיבור למר דוד הדרי.
דוד הדרי
תודה. בשל קוצר הזמן אשתדל לקצר בדבריי.

באשר לאזורי רישום – אני בהחלט בעד, אבל בשולי הדברים, חייבת להיות תחרות הוגנת. לא ייתכן שתהיה פתיחה של אזורי רישום כאשר חלק מבתי-הספר ידיהם קשורות מאחורי הגב. כיצד יתמודדו עם בתי-הספר הטובים יותר? בסך הכול התהליך נעשה בצורה טובה, אבל בהחלט צריך לשים לב לכך שתהיה אכן תחרות הוגנת, ואם צריך לפצות פה ושם על חסכים כאלה או אחרים את בתי-הספר שנפגעים יש לתת להם העדפה כדי שהתחרות תהיה שווה וסבירה.

במסגרת הדיון הזה אני רוצה להצטרף לידידי יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אורלב. אם אפשר לבקש שמהדיון הזה תצא איזו החלטה מעשית, הייתי שמח מאוד לגעת בשתי נקודות.

נקודה אחת, אכן לגבש ביחד עם עיריית ירושלים תוכנית מסודרת, תוכנית ללימודי ירושלים שתפעל בכל רחבי העיר ולכל בתי-הספר. קודם כול בירושלים עצמה. אם אמרנו שרוצים להעביר הצעת חוק שכל תלמיד בארץ יהיה חייב לבקר בירושלים, בואו נתחיל בתלמידי ירושלים. כל תלמיד בירושלים חייב ללמוד את לימודי ירושלים, מגזר-מגזר על-פי שאיפותיו, אמונתו ודרכו.
שלמה רוזנשטיין
יש בתמיכות.
דוד הדרי
אומר ידידי מר שלמה רוזנשטיין שאנחנו נותנים לזה תמיכות, אבל בואו נקבע את זה כחובה. כל ילד בירושלים חייב ללמוד לימודי ירושלים, כל אחד בדרכו שלו. אם נקבל החלטה או המלצה כזאת, זה בהחלט יקדם את מערכת החינוך בנושא ירושלים, לקראת יום ירושלים.

דבר שני, הרי אנו נמצאים כאן גם לכבוד יום ירושלים. אנו צריכים בוועדה הזאת, ודרך חברי הכנסת לבקש לקבל החלטה להגדיל את מענק הבירה. יש מענק בירה באופן כללי ויש מענק בירה בתחום החינוך. את מענק הבירה בתחום החינוך אנו צריכים לבקש להגדיל. ואם לא מגדילים, לפחות כסמל, הרי יש קיצוץ בכל הפעילות בכל משרדי הממשלה, של 6 אחוזים וחצי. לפחות כסמל לחינוך בירושלים, את מענק ירושלים לא מקצצים. זה אמנם שַי מאוד-מאוד-מאוד סמלי, אבל לכבוד יום ירושלים, אם תתקבל החלטה כזאת בהחלט נוכל להתברך בה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. מר יהודה סקר, ביקשת שתי דקות. אתן לך דקה.
יהודה סקר
השאלה שלי מופנית למר בן ציון נמט, מנהל מנח"י. יש בעיה קשה בהר חומה.
היו"ר זבולון אורלב
זה לא הדיון.
דוד הדרי
אגב, השכונה נקראת חומת שמואל, על שמו של מר שמואל מאיר ז"ל שהוזכר כאן לפני כן.
יהודה סקר
אדוני היושב-ראש, יש בעיה קשה של בית-הספר הממלכתי-דתי בהר חומה. יש טענות קשות של ההורים שם.
היו"ר זבולון אורלב
מר יהודה סקר, כנראה לא היית בתחילת הדיון. הדיון היום אחר לגמרי. אם יש לך בעיה, תפנה אליי בכתב בצורה מסודרת. אני מבטיח לך שנטפל בזה.
מנחם שטיינר
אפשר להשיב לך תשובה לשאלה למה בבתי-ספר חזקים כביכול פחת מספר התלמידים?
היו"ר זבולון אורלב
לא ביקשת רשות דיבור. אני ממש מתנצל בפניך אבל בשעה 12:00 אני חייב לסיים את הישיבה. לכבוד יום ירושלים, תסלח לי.
בן ציון נמט
זאת ישיבה חגיגית. אגיד דברים ממש בקיצור.

מדובר במערכת הכי מורכבת, מערכת גדולה ביותר עם 213,000 תלמידים – זה גודל של עיר בינונית בארץ – שלומדים בתוך מערכת החינוך. תלמידים שמספרם גדול יותר מכל תושבי חיפה לומדים על ספסלי מערכת החינוך בירושלים. העיר מורכבת מ-3 תת-מערכות: החרדית, הערבית והציונית, שבתוכה יש את הממלכתי והממלכתי-דתי.

בישיבה חגיגית אפשר להצהיר הצהרות רבות, אבל בסופו של דבר ביום-יום יש ירושלים של מעלה ויש ירושלים של מטה, שם אנחנו עובדים קשה, והצרות לא פשוטות.

בקדנציה הקודמת זכינו להיות כאן בדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת 7 או 8 פעמים במשך שנתיים. אני מציע שהישיבות הללו יתחדשו בדיונֵי עומק.

יש בירושלים שלושה נושאים מרכזיים שנוגעים לבעיות המרכזיות של ירושלים בכלל.

המתח הראשון הוא הפער הכלכלי – מתח גדול מאוד בין עשירים לעניים, וירושלים היא עיר ענייה.

המתח השני הוא בין דתיים וחילונים בירושלים, ומזרח ירושלים.

המתח השלישי הוא המתח הביטחוני. הדיון שלפני הקודם שלנו כאן התקיים אחרי הפיגוע במרכז הרב, דיון על הביטחון בירושלים. אני מקווה מאוד שיותר לא נידרש לדיונים מן הסוג הזה.

אבל דיוני עומק הם לב ליבו של העניין. יש חזון ויש הצהרות ויש הכול. את הדברים הללו צריך לפרוט לפרטי פרטים.

נאמרו כאן היום הרבה דברים לא מדויקים ואני שתקתי. אמרתי לעצמי שבישיבה חגיגית אין זה הזמן המתאים לדון בדברים לעומק, אבל יש צורך לדון בדברים לעומק, וירושלים היא עיר נפיצה.

אגב, היא לא עיר לפיילוטים. ירושלים היא עיר שצריך לנהוג בה בזהירות רבה מאוד. פיילוטים זה נחמד, אבל ירושלים היא עיר מורכבת.
היו"ר זבולון אורלב
אתה אומר שאם מתחילים בפרויקט "אופק חדש", לא צריך להתחיל בו בירושלים?
בן ציון נמט
לא כך אמרתי. פרויקטים לאומיים – בוודאי שכן. אבל בין פיילוטים ובין גימיקים יש הבדל, ועלינו לחדד את ההבדל.
היו"ר זבולון אורלב
לא דיברתי על גימיקים. ברגע שמשרד החינוך גיבש תוכנית ויש לו כסף רק ל-50 בתי-ספר, במקום להפעיל את 50 בתי-הספר בפיזור ארצי, אני אומר: קודם כול תתחילו בירושלים.
בן ציון נמט
אין ספק. הבעיה שהרבה מאוד מיזמים באים אלינו כרצון לניצול של משאבים.
היו"ר זבולון אורלב
לא התכוונתי שאתם תהיו חייבים. התכוונתי שמשרד החינוך יהיה חייב.
בן ציון נמט
אנו מברכים על כך מאוד.

דבר אחרון, יש לזכור שתל-אביב חוגגת מאה שנים לקיומה. אנחנו חוגגים 3,000 שנה לירושלים. יש כאן מסורת ארוכת-שנים.
היו"ר זבולון אורלב
למעלה מ-3,000 שנה. חגיגת ה-3,000 היתה בתקופת אולמרט. השתתפתי אז בכל האירועים וקיבלנו את כל התמונות.

אני מבקש להודות לכל הנוכחים. זאת היתה ישיבה חשובה מאוד של ועדת החינוך העירונית עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.

נסכם כעת את הדיון. זה יהיה הסיכום של החלטות הוועדה. אם מישהו רוצה להעיר הערה, אני מבקש שלא יעיר באמצע דבריי כי זה מנתק לי את חוט המחשבה. אבל אתם יכולים לרשום לעצמכם הערות ותוכלו להעיר לאחר מכן. אם זה הערה של חבר הכנסת אז אני לא יכול להעביר שום החלטה בלעדיו כי אנחנו אחד מול אחד ואני צריך רוב, לכן אם יש הערות לחבר הכנסת מוזס יעיר אותן תוך כדי הסיכום, אבל אם יש הערות לחברים אחרים אאפשר להעיר בסוף הדברים אם החסרתי דבר מה. אחרי כן מנהלת הוועדה תנסח את הסיכום בצורה ראויה, שתצא גם עברית מתוקנת מתחת לידינו.

1) ועדת החינוך, התרבות והספורט מקדמת בברכה את ועדת החינוך העירונית, רואה חשיבות רבה לדיונים המשותפים ומקבלת את ההצעה שדיונים אלו יימשכו גם בעתיד. לצורך כך מבקשת הוועדה מראש העירייה, ככל שירצה, להציע לוועדה נושאים לדיונים משותפים, ואנו ניענה להצעות ברצון.

2) ועדת החינוך, התרבות והספורט רשמה לפניה את החזון החינוכי וההדגשים העיקריים שהציג ראש העירייה באשר לתוכניות לקידום החינוך, שיפור מערכת החינוך והעלאת רמת איכות החינוך בירושלים, ורואה בהם מדיניות חינוכית ראויה להשגת המטרה.

3) בנוסף לחזון ולעקרונות שהציג ראש העירייה, רואה הוועדה חשיבות רבה להפעיל תוכנית חינוכית בעיר להעמקת המורשת של ירושלים, להנחיל את הערכים שירושלים משקפת, בכל מגזר על-פי דרכו.

4) כמו כן, מציינת הוועדה כי ראוי לבחון בחיוב לכלול בעקרונות גם את סוגיית הגיל הרך.

5) הוועדה רשמה לפניה את סקירת ראש העירייה באשר לסוגיית בחירת ההורים, ורואה בה סוגיה חינוכית מורכבת המחייבת התייחסות מפורטת כדי להבטיח את הצלחתה.

כעיקרון רואה הוועדה בחיוב גישה של בחירת הורים, ובלבד שהתוכנית מבוצעת בעת ובעונה אחת עם מתן מענים ופתרונות לכל המרכיבים הקשורים בתוכנית הזאת.

הוועדה מציעה גם שתהיה בקרה צמודה, ליווי אקדמי ובחינת משובים כדי לבחון את התוכנית.

6) הוועדה דורשת ממשרד החינוך לגבש תוכנית רב-שנתית שתביא לצמצום פערי הכיתות, הן במגזר החרדי (מחסור של 1,193 כיתות) והן במגזר הערבי (מחסור של כ-1,000 כיתות), כדי לבנות תוכנית לאומית להשלמת הפער.

7) כמו כן, הוועדה רשמה לפניה גם את יתר הסקירות שנמסרו, בין היתר באשר להשכלה הגבוהה וההשכלה האקדמית לחרדים, והשאיפה להגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים בעיר מ-40,000 ל-60,000.

8) הוועדה תקיים דיון נפרד בסוגיה המורכבת של החינוך במזרח ירושלים.
מנחם אליעזר מוזס
צריך לציין גם את נושא ההסעות.
היו"ר זבולון אורלב
9) במסגרת דיון שתקיים הוועדה בנושא ההסעות, תידון גם הסוגיה הקשורה לעיר ירושלים.

אין הערות? תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10

קוד המקור של הנתונים