הכנסת השמונה עשרה

PAGE
1

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ט באייר התשס"ט (13 במאי 2009), שעה 09:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: החלטת הממשלה לבטל את העלייה מאתיופיה ולנעול את שערי המדינה לעולים

הצעה לסדר של חבר הכנסת שלמה מולה

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

אלי אפללו

אורי יהודה אריאל

רוברט טיבייב

שלמה (נגוסה) מולה

מרינה סולוקין

יעקב צמיר, משנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

יעקב גנות, ראש רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

עו"ד דניאל סלומון, יועץ משפטי לרשות האוכלוסין, משרד הפנים

עו"ד דסי צנגן, הלשכה המשפטית, המשרד לקליטת העלייה

ד"ר דניאל שם-טוב, מנהל המחלקה לשחפת ואיידס, משרד הבריאות

עמנואל סרי, משרד החוץ

ליאת אלרט, מרכזת בכירה, אגף לתיאום ובקרה, משרד ראש-הממשלה

נוגה מליניאק, מנהלת חטיבת עלייה, המחלקה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

שלמה אקלה, מנהל ארגוני עולים אתיופים

קסהון וונדה, מנהל קשרי חוץ ופרוייקטים מיוחדים, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

יוסף פייט, חבר הנהלת ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

הרב מנחם ולדמן, ראש מכון "שבות עם"

אברהם נגוסה, מנכ"ל ארגון מכנף דרום לציון

אדיסו צהאי, הפרוייקט הלאומי האתיופי

עו"ד יסמין קשת, יועצת משפטית לעניינים ציבוריים, טבקה, המרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

דנה גורדון

אהובה שרון - חבר המתרגמים בע"מ

החלטת הממשלה לבטל את העלייה מאתיופיה ולנעול את שערי המדינה לעולים

הצעה לסדר של חבר הכנסת שלמה מולה

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת שלמה מולה בהחלטת הממשלה לבטל את העלייה מאתיופיה ולנעול את שערי המדינה לעולים.


כידוע, הממשלה ישבה כל הלילה ועדיין כנראה יושבת, כך שאין לנו עדכונים למרות שיכול להיות שמישהו מכם מעודכן.

זה תלוי בעופר עיני.

החלטת הממשלה הקודמת מספטמבר 2008 אמרה שיש להעלות את 3,000 בני הפלאשמורה מאתיופיה לישראל. באה הממשלה הנוכחית ועל סדר יומה עומדת ההצעה לבטל את ההחלטה של הממשלה הקודמת.


אני מבקשת לשמוע מחבר הכנסת שלמה מולה את דבריו.

תודה רבה גבירתי יושבת-הראש. זאת פעם ראשונה שאני משתדל בדיון מאז את יושבת-ראש הוועדה ואני באמת מברך אותך. אני חושב שהוועדה הזאת היא ועדה מאוד חשובה מבין כל הוועדות, בעיקר לאלה שעשו את מסלול הקליטה והעלייה, כולל אלי אפללו. אני חושב שהוועדה הזאת היא פלטפורמה שהעולים מגיעים אליה וזועקים את זעקתם ובסופו של דבר המדינה הזאת היא מדינה קולטת עלייה, שקמה להיות ביתו של העם היהודי, ואני מקווה שהוועדה בהחלטותיה, בלחצים שתפעיל על הממשלה, תסייע גם לגורמי העלייה והקליטה כדי להיטיב עם העולים.


אחרי ההקדמה הזאת אני רוצה לומר שוותיקי חברי הכנסת, ובינינו חברת הכנסת מרינה סולודקין ואלי אפללו, וכך גם אני, יודעים שהוועדה הזאת עוסקת בנושא של עליית בני הפלאשמורה, ונדמה לי שזה מה-26 במאי 1991. אני מדבר על הסוגייה הזאת שנקראת סוגיית הפלאשמורה. אני גם חושב שמבקר המדינה נתן את דעתו לגבי ההחלטות שהתקבלו בנושא הזה והחלטות שסותרות האחת את השנייה ואנחנו לא מצליחים להגיע לסוף הסיפור הזה. זה אחד הסיפורים שאנחנו עוסקים בו גם היום, שהממשלה מחליטה, הממשלה לא מבצעת, אנשים מחכים למרות שבסוף יגיעו אבל שיגיעו מתוסכלים וממורמרים. גורמי הקליטה לא יודעים אם להיערך או לא להיערך, לסגור מרכזי קליטה או לא לסגור אותם וכולי.

אני רוצה לקחת אתכם קצת רחוק ולומר שבעיניי מה שקורה בטיפול הזה, בטוח קרה לנו לבתי ישראל לפני שהגענו לארץ. עשו בדיוק את אותו התהליך. לא רצו אותנו, אמרו שאין יהודים שחורים, עד 1972-1973, אז הרב עובדיה יוסף החליט מה שהחליט, עד שהשופט בדימוס, שופט בית המשפט העליון, אהרן ברק, אמר את דבריו בסופו של יום וברגע שהרב הראשי החליט שמדובר ביהודים, היה צריך להעלות אותם. אילו זה לא היה קורה, גם אנחנו לא היינו מגיעים.

אני חושב שגם בעניין הזה, החלטות הממשלה תמיד היו כאלה שלא ידעו האם לקבל החלטה חותכת, כן או לא. לפי דעתי ברגע שב-1991 וב-1992 ועדת רובינשטיין קיבלה את ההחלטות שקיבלה, ואחרי כן היו כמה החלטות, אבל הגענו אז לשנת 2003 ואריק שרון קיבל החלטה שקובעת שצאצא מצד אמו, גם אם הוא ברשימה כזו או אחרת, צריך להעלות אותו.

אני יכול לומר - והחברים היושבים בצד השני מכירים אותי – שאף אחד לא יכול "לסבן" אותי בנתונים ובמספרים בהחלטות שהיו כל הזמן. אני יודע במדויק את המספרים שהיו, על מה דיברנו אתם, איפה דיברנו אתם וכולי. אנחנו הגענו למצב שבו דיברנו עם מחליפו של מר גנות, הרצל גדץ' בזמנו ואמרנו להם שלא יפלטו את מספר האנשים ששוהים בכפרים בתקווה שהם לא יגיעו, ואז נאמר לנו שידונו בהם בבוא הזמן, כשהם יגיעו. אנחנו הלכנו לכל מיני ישיבות אבל גם כאשר הסוכנות הייתה מוכנה להוביל את הנושא ויחד עם סליי מרידור שהיה אז יושב-ראש הסוכנות שהיה מוכן ללכת על מספרים מסוימים וכן הלאה, הם השאירו כאתנן קבוצה של אנשים, אבל מה קרה בסוף? מי שהגיעו, הגיעו ואני יכול לומר לכם שכמעט יותר מ-30 אלף בני הפלאשמורה הגיעו לארץ.

מה קורה אתם היום?

אני לא פוטר גם את הממשלה הקודמת. אפשר היה להמשיך עם אותה תרופה שהייתה של המשך העלייה של 300 אנשים לחודש. אם לא היו עוצרים את העלייה הזאת, יכול להיות שהדיון הזה היום היה מיותר. מה שקורה הוא שהממשלה לא רוצה לקיים את החלטותיה ואני חושב שכרגע צריך לדבר על שתי קבוצות.


יש קבוצה של בסך הכל 8,700 אנשים שיושבים בגונדר. דרך אגב, באדיס אין יותר אנשים. כל מי שנמצא באדיס שטען לעלייה, קיבל תשובה שלילית ואנחנו לא עוסקים בהם. אסור לנו לעסוק בהם. מי שקיבל תשובה שלילית מהמדינה, לא נעסוק בו. אותו דבר לגבי אלה שקיבלו תשובה שלילית ויושבים בגונדר, גם בהם לא נעסוק. אנחנו עוסקים באלה שבאים ואומרים שהם רוצים לעלות לארץ, מבקשים לבדוק אותם על פי הקריטריונים שקבעה הממשלה ואת אלה שלא בדקו.


הממשלה הקודמת קיבלה החלטה לבדוק 3,000 ואת הזכאים להעלות, אבל ההחלטה הזאת לא מתקיימת מספטמבר האחרון וכלום לא קורה. יש לי חדשות בשבילכם, כי אני לא בטוח שגם זכאי העלייה, אפילו על פי חוק השבות, מגיעים לארץ. שערי העלייה מאתיופיה כרגע סגורים. יש איזה סיפור פיקנטי של משפחה שהגיעה מסודן, זה סיפור ועושים מזה כותרות לשם יחסי ציבור, אבל אלה שטויות.


אני חושב שאנחנו צריכים להיות מאוד ברורים. כרגע אנחנו מדברים על ביצוע החלטת הממשלה מספטמבר 2008, אותה צריך לממש. כדי להשלים ולסיים את סיפור פרשת הפלאשמורה, צריך להרחיב את המספר של 5,000 האחרים שנמצאים בגונדר, כך שבסך הכל זה מביא אותנו ל-8,700 אנשים.


בסך הכל אנחנו עוסקים בסביבות 8,700 אנשים, מתוכם אני יודע שיש הרבה שלא יימצאו זכאים אבל אלה שיימצאו זכאים, אני חושב שצריך להעלות אותם ולסיים את הפרשה הזאת. כל הגורמים שעסקו בעניין, יש להם עניין לסיים את הנושא והראיה לכך היא שהיו כאלה שקיבלו תשובות שליליות, באו ואמרו שנכניס גם אותם כי אולי בכל זאת נמשיך להיאבק עליהם. יש היום תמימות דעים בקרב הרבה אנשים שעוסקים בעניין המבקשים לסיים אותו.


אני מבקש מהוועדה להיות מאוד עקבית, להיות מאוד חדה וברורה כלפי גורמי הקליטה שמתפתלים.


אני הייתי בסדר פסח בגונדר. הייתי בשליחות של IPU יחד עם השר סילבן שלום והלכתי לראות איך אנשים בכל זאת עושים סדר פסח. אני מוכרח לומר לכם שהיו הרבה תרמילאים, אלפי אנשים, הרבה ישראלים שבאו לראות את סדר פסח ואכן זה היה נפלא. אני לא יודע אם כולם בסוף יהיו זכאי עלייה, אני לא יודע לומר, אבל אני חושב שמי שעומד מולנו, רוצה לבוא לארץ. כל החששות שהיו לנו אם העלייה הזאת תיקלט בארץ, תהיה יהודית או לא, הכל התבדה. אנחנו יודעים היום שאלה שנמצאים בארץ הם באמת יהודים טובים ואם יש משהו בשוליים, לא צריך להחטיא את העיקר.


לכן אני חושב שצריך לסיים את הסיפור הזה ואפשר לעשות זאת. חבל שמדינת ישראל צריכה להתבזות ואחר כך לקחת את התינוק האתיופי השחור ולומר שהמדינה קולטת יפה. זה בסדר, אבל צריך להשלים את המלאכה.


אני מודה לך על קיום הדיון. יש כאן הרבה אנשים שעוסקים בנושא ואני מניח שהם יתייחסו.


דרך אגב, דעו לכם שבכנסת הקודמת הייתה הצעת חוק. אני לא אוהב הצעת חוק שמיועדת לקבוצה מסוימת או למשהו מסוים, אבל לא תהיה לנו ברירה ואנחנו נקדם את הצעת החוק הזאת שעברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת וכרגע מונחת בוועדת הפנים של הכנסת. 42 חברי כנסת חתמו עליה וזה היה בעיניי דבר נדיר. אנחנו מחדשים את הדיון בהצעת החוק הזאת כל עוד הממשלה לא תעשה את עבודתה. יש לי יסוד להניח שאנחנו את הצעת החוק הזאת נעביר.

אני חושבת שאם במליאה היו יותר חברי כנסת, היו יותר מצביעים.

נכון.

חבר הכנסת אלי אפללו, שר הקליטה לשעבר, אתה טיפלת בנושא וכמו שאני יודעת אתה תמיד אמרת שלא משנה ואם מישהו רוצה לעלות והוא יהודי לפי קביעת הרב, הוא יכול לעלות ולעבור כאן גיור.

גבירתי היושבת-ראש, אני שמח שחברי חבר הכנסת שלמה מולה ביקש לקיים את הדיון הזה כדי שנדון בהחלטת ממשלה שהתקבלה או לא התקבלה, וברגע זה בעצמי אני לא יודע לומר. אני מקווה מאוד שההחלטה הזאת לא תתקבל כי אומר לכם מה משמעותה. זה בעצם לא להשלים את עליית האנשים שמוגדרים כיהודים, וזה לפי הגדרת הרב הראשי עמר, ומוגדרים כיהודים לפי החלטת הממשלה. נאמר, כדי להסיר ספק, שהם יעברו גיור. האנשים האלו באים ועולים לארץ, עוברים את כל התהליך, הם הופכים להיות יהודים ללא ספק, יהודים כשרים לכל דבר, אבל מה קורה? חלק מהם נשארים היום במחנה וזאת אחרי שאנחנו אישרנו את בואם ואת הבדיקה של שאר האנשים, כי הרי לא כולם מאושרים. חלקם עוברים תהליך בדיקה ואולי לא יאושרו, אנחנו לא מתווכחים על זה, אבל כדי לאשר, כדי להוריד ספק וכדי להשלים את הגעתם לישראל, אני לא מבין את ההחלטה הזאת. חלקם של האנשים האלה, משפחתם כבר נמצאת בארץ. הרי הדבר הזה הוא אבסורד. קבוצות אחרות שמגיעות לארץ, מצרפת או מכל מדינה אחרת, באים לכאן אנשים שחלקם לא יהודים והם באים לכאן לפי חוק השבות והם לא חייבים בגיור. מה שקורה עם אחינו מאתיופיה זה שהם באים לכאן, הם מקבלים תעודת זהות זמנית עד שהם עוברים את הגיור. התעודה היא תעודה שהם מקבלים לתקופה של חמש שנים או לתקופה אחרת. אני חושב שמאה אחוזים מהם עברו גיור כהלכה.

אלף אנשים ביקשו לא לעבור גיור.

ומה קרה אתם?

שום דבר.

הם חזרו בחזרה? אין להם תעודה.

הם נשארו כאן בלי תעודת זהות. אלף אנשים ביקשו לא לסיים את תהליך הגיור.

אין להם תעודת זהות רגילה. אתה מדבר על אלף אחוזים מתוך שלושים אלף עולים, אבל הם גם מודעים לכך שאם הם לא עוברים את תהליך הגיור כהלכה, הם נשארים עם תעודת זהות זמנית ולפי כל קריטריון הם לא צריכים להיות אזרחים שווים ואולי אפילו צריך לעזוב את המדינה.


אני מתפלא על שני דברים. האחד, למה לא ממלאים אחר החלטות הממשלה להעלות אותם ולסיים את הפרשה הזאת? אני לא מבין. רבותיי, כל הבעיה היא תקציבית. האם אנחנו מדברים על העלאת יהודים לארץ וכל זה על בסיס תקציבי? אני לא הייתי עולה לארץ, אולי גם את לא היית עולה, ואולי כל אחד מאתנו לא היה עולה כי מדובר בשיקולים תקציביים. זאת מדינה יהודית? המדינה של העם היהודי? איפה השיקול הזה?


התקוממתי לשמוע על ההחלטה שהתקבלה. הייתה כבר החלטה, הכל סוכם ולכן אני חושב שאנחנו צריכים להקים קול זעקה כדי שמיידית תשונה ההחלטה. צר לי שאין להם נציגים או ועד בהסתדרות שידאג גם להם כי אם היה להם, הבעיה הייתה נפתרת בהינף יד.


אנחנו צריכים להתנגד בכל תוקף להחלטה הזאת ואני מקווה שהממשלה תסיר את החלטתה האי-שוויונית והפוגעת הזאת. אם היא לא תעשה כן, אני שמח שיש לנו בית משפט שיכול לבדוק את אי-השוויוניות ואת הפגיעה באנשים שיש להם זכות לעלות ואלה הם יהודים שנמצאים שם ומוגדרים לפי ההלכה כבעלי זכות עלייה. אי אפשר להפסיק את העלייה בגלל נושא תקציבי.

אני רוצה לשמוע את הגורמים המוסמכים כמו משרד הפנים, משרד הקליטה והארגונים.

עוד ברוסיה הייתי מנהל קרן תחייה ועסקתי בעלייה לארץ. ארץ ישראל בנויה על עלייה ואם אנחנו גודעים את הענף הזה, אנחנו מסכנים את קיומנו כמדינת ישראל. אני לא מומחה בסוגי האוכלוסייה עליה מדובר כאן, אבל בסדר היום כתוב: החלטת הממשלה לבטל את העלייה מאתיופיה ולנעול את שער המדינה לעולים, איפה אנחנו נמצאים? על מה אנחנו בכלל דנים? יש לי בעיה רצינית גם עם הקהילה האתיופית ואני שואל למה אתם לא הופכים את העולם. צריך לסגור את הכנסת ואת הממשלה. חבר הכנסת מולה, אני אתך. צר לי, באמת צר לי שאין כאן נציגים של המפלגות האחרות, וחבל. אני מסכים עם חבר הכנסת אלי אפללו שבאמת כנראה שאין את הנציגות של האוכלוסייה האתיופית בוועדות השונות כי אחרת עופר עיני היה מכניס את הנושא גם לכאן. צר לי שאנחנו תלויים גם בהחלטות של הרב עובדיה ועופר עיני, וזה מאוד משפיע על החלטות המדינה.

ש"ס תמכה לאורך כל הדרך. אני רוצה לראות מה היא עושה עכשיו בממשלה כי ש"ס הייתה זאת שלחצה דרך כל התהליך לתמוך בהחלטה להעלות את היהודים משם.

אני שמח שחברי מפלגת קדימה נמצאים כאן והם מצטרפים להחלטה שלנו להיכנס למאבק, וכנראה אכן יהיה מאבק קשה. אני מאוד מקווה שיתר חברי הכנסת יצטרפו גם הם אלינו ולכן מאוד רציתי לדעת את עמדת יושבת-ראש הוועדה.

יכול להיות שאני אוריד קצת מהמתח. שר הפנים בפגישת עבודה ראשונה ביקש להבהיר בצורה חד-משמעית את עמדתו לגבי עליית הפלאשמורה. לגבי עולי אתיופיה, הנושא כלל לא לדיון ואני לא מבין את הרמיזות.

לא רמיזות. אני רוצה שאתה תאמר לנו כמה זכאי עלייה הגיעו לארץ מיולי שנה שעברה.

שלחנו נציג לאתיופיה לצורך המשך. הנושא לא לדיון, הנושא לא לבדיקה אלא הנושא הוא טבעי, הוא עקבי, הוא קבוע וחבל לבזבז זמן. יש לנו נציג שנסע, בדק, וזה דבר טבעי. יש לנו אנשים יוצאי אתיופיה בכל הלשכות שהם ממשיכים לטפל בעלייה של זכאי השבות. בזה סיימנו את הנושא הזה.


לגבי הפלאשמורה. שר הפנים ביקש להבהיר. המכתב של הרב עמר שחילקו אותו כרגע, שר הפנים נתן לי אותו ביד, לא עכשיו אלא אצלו במשרד. הוא זה שדאג שהמכתב הזה יועבר לראש-הממשלה.


נכון לאתמול בערב לא היו הצבעות בנושא המחליטים בחוק ההסדרים, אבל שר הפנים הודיע בצורה חד משמעית שהוא יעשה שכל שביכולתו, ואני בטוח שהוא יצליח, לחזור להחלטת הממשלה האחרונה שקבעה שמשרד הפנים ימשיך לטפל בנושא העלאתם של אותם 3,500 שמופיעים ברשימות שטרם נבדקה זכאותם.

יש כאן שתי רשימות. אנחנו מדברים על 8,000 ומשהו.

אני לא רוצה עכשיו להיכנס לנתונים ובכוונה אני לא רוצה להיכנס אליהם.

אבל אני לא מבין ואני צריך להבין.

אני אסביר את עצמי. אני לא רוצה כרגע לתת סקירה בנושא החלטת בית המשפט העליון ובנושא בדיקתו של מבקר המדינה שביקר במקום. אנחנו נעמוד על קוצו של יוד במה שקבע מבקר המדינה, אבל כרגע אני מתחיל בזה שאני מודיע ששר הפנים מתנגד התנגדות מוחלטת לשינוי החלטת הממשלה. בזה מבחינתנו סיימנו את הנושא. שר הפנים מתנגד התנגדות מוחלטת. יכול להיות שכרגע הדיון מיותר.

לא, הוא לא מיותר. אני רוצה לבקש ממך שתסביר לנו למה מספטמבר, מאז החלטת הממשלה, אתם לא מבצעים את הבדיקה הזאת.

אני אענה לך גם על זה. אני לא נחשב לאחד שפוחד לתת תשובות. אני אתן תשובה. אני חוזר ואומר שוב ששר הפנים מתנגד. אני מקווה, אני רוצה להיות זהיר ואני לא קובע כרגע עמדה, שבמהלך היום נדע בדיוק אם הנושא הזה הוצא מחוק ההסדרים, כי אז תיאורטית הדיון כרגע, הוויכוחים והאשמות מיותרים. אם לא, יש שר פנים שעמדתו ברורה, מגובה על ידי אותו מכתב של הרבנות, ואני סומך עליו שהוא ידע איך להגיב.

אנחנו יודעים איך זה יתנהל אם לא. שר הפנים יאמר את עמדתו, אבל יש משמעת קואליציונית והוא יתנהג בהתאם.

שר הפנים הוא מספיק בעל עמדה.

כמו כל שר אחר.

לא, אלי ישי לא כמו כל שר אחר.

אמרתי ששר הפנים יעשה את הכל והוא אמר לי בצורה חד-משמעית שהנושא לא לדיון בכלל. אני חושב שאני אומר דברים ברורים וחד-משמעיים.


לגבי גרירת רגליים מספטמבר ועד היום. באוקטובר 2008, מיד אחרי החלטת הממשלה, הכנו את החומר שדיבר על המשמעויות המיידיות לצורך העלאתם, כולל תוכנית בדיקה, הגעה, צילום מצב כדי שיפסיקו להביא עוד ועוד ועוד גורמים אינטרסנטיים, תחילת בדיקת הרשימות, בדיקה מיידית של חלק מהמשלחת שהייתה אמורה לצאת, חזרה לארץ, קבלה והתחלת בדיקה.

מה זה גורמים אינטרסנטיים?

ישנם הרבה מאוד אנשים שלוחצים כדי להחזיק את הנושא הזה. יש רשימות ואלה אותן רשימות שהוסכם לגביהן, ואלה הן רשימות שבית המשפט העליון בדק ומבקר המדינה בדק אותן ועוד כל מיני אנשים.

עמותות? ארגונים? משרדי ממשלה?

יש אינטרסנטים.

מה זה אינטרסנטים? בינתיים אתם לא מבצעים. אתם רוצים שאנשים ימותו מרעב? אני לא מבין. תביאו את כולם, יבואו לארץ ונגמר העניין. אני אומר לך שכל עוד גוררים רגליים, לא מגיעים לסוף הדרך.

אני רוצה להבין מה זה גורם אינטרסנטי ומי זה אותו גורם אינטרסנטי?

הוא לא יכול לומר. הוא עובד מדינה.

אני אתן לך דוגמה. אם השופט שמגר אמר שתהיה התחייבות של כל הגורמים לחתום שזאת רשימה סופית, אדוני מבין שאני לא צריך לנקוב בשם. השופט שמגר ואתה, חבר הכנסת אפללו, היית באותה ישיבה שהתקיימה אצל ראש-הממשלה הקודם ונאמר בנוכחות כל הממשלה שהגורמים שעסקו בתחום הזה התחייבו שזאת הרשימה ואין בלתה.


אני חוזר בי לגבי האינטרסנטים ואומר גורמים שעסקו בתחום.

ההגדרה שונתה והכל בסדר.

אמרו שזאת תהיה הרשימה ואנחנו נעשה את הבדיקות המתאימות ואנחנו נטפל בנושא הזה.


לגבי העיכוב בתחילת הטיפול. ברור לכל אחד שיש משמעות לבדיקת אלפי אנשים בחוץ לארץ כאן. אני לא מדבר על קליטתם אלא על בדיקתם. העלויות הן לא עלויות דרמטיות, אנחנו שמנו את המשמעויות התקציביות והתקניות והן הועברו למשרד האוצר. אני מניח ומשוכנע שבמידה שהחלטת הממשלה תישאר כפי שהוחלטה, ברור שאנחנו נצטרך להוציא אותה לפועל ויש לזה משמעויות.

באיזה היקף תקציבי מדובר?

לא לקליטה אלא לבדיקה.

כדי לא לטעות עיגלתי את הסכום והוא 5 מיליון ו-300 אלף שקלים. הסכום הזה כולל נסיעה, בדיקה, חזרה והתחלת הקליטה.

משרד הפנים מעולם לא מימן את השליחים. מי שמימן את השליחים זאת הסוכנות היהודית. אני רוצה שתחלק לי את הסכום של 5 מיליון שקלים ותאמר לי כמה צריך לבוא מקופת האוצר וכמה צריך לבוא מתקציבי התפוצות.


אני אקשה עליך עוד יותר. כמה תקנים אתה צריך כאן בארץ כדי לבדוק את ה-3,000 אנשים? יש לך פקידים שממילא נמצאים במסגרת החלטות הממשלה, במסגרת העדפה מתקנת לקליטת עולי אתיופיה, כך שאתה לא צריך עכשיו לקלוט פקידים חדשים. תגיד לי למה אתה צריך עכשיו תוספת תקציב מיוחדת לבדיקת זכאות. אני לא דיברתי על קליטה, לא דיברתי על הטסה אלא אני מדבר על משהו אחר.


אנחנו נהיה הגונים עם עצמנו. לא הייתי מצפה, בוודאי לא ממשרד הפנים, שאתם תזרקו את העניין לאוצר. הרי עמדת האוצר ידועה. גם במסגרת חוק ההסדרים עכשיו רוצים לקבור את העניין. מבחינתי, אתם רוצים לשחק משחקים. זאת החלטה מנהיגותית. אם אתם היום במינהל אוכלוסין הייתם מקבלים החלטה מנהיגותית שאומרת שיש לכם החלטה, הנה 3,000 אנשים, אחר כך משרד הקליטה יעמוד דום ויאמר שאין לו תקציב לקליטה? את זה הייתי מבין. אני מבקש, באמת, בואו נהיה הגונים עם עצמנו. חלק לי את התקציב. אני גם רוצה לשמוע את נוגה שתאמר לי מה דעתכם. אתם מעולם לא מימנתם שליחים באתיופיה וגם עכשיו השליח שלך שנסע לאתיופיה, אתה לא מימנת אותו אלא הסוכנות מימנה אותו. אל תספרו את התקציבים שאתם לא מממנים.

אני מצטער ואני מוחה. אני פקיד ואני לא יכול להשיב, כי אחרת הייתי משיב באופן אחר. אני פקיד וכפקיד אני אענה כפקיד.


אני חושב שמדינת ישראל לא צריכה לעסוק בשנור לצורך מימון פעילות שהיא מתפקידה. אני לא רוצה לבנות לא על הסוכנות ולא על אף אחד אחר. אני שמתי תג מחיר ואני לא רוצה לעשות אפליה. אותם הפקידים ממוצא אתיופי שהוצבו בלשכות מינהל אוכלוסין, רשות ההגירה, בכל הארץ, הם מטפלים באוכלוסיית מדינת ישראל ולא חשוב מה צבע עורה. במשך שלוש השנים האחרונות רשות האוכלוסין נותנת מענה שהוא כ-30 אחוזים יותר. אני לא רוצה לקבל תקן אחד במסגרת אפליה מתקנת. אצלי אתיופי, רוסי, רומני, ודגש על רומני, כולם שווים. אם אני שם אתיופי באשדוד, אני לא אקח אותו מאשדוד ואשלח אותו עכשיו לאתיופיה בגלל זה שהוא מדבר אמהרית. הוא יישאר באשדוד, הוא יטפל ברוסי, ברומני ובצרפתי. אם משרד האוצר צריך לשלם, אף אחד לא יתחמק. זה המחיר ואני לא אלך לבקש מהסוכנות כי אני לא רוצה טובות מאף אחד. אנחנו מימנו את אדון סלומון ואני לא רוצה לקבל מאף אחד שקל אחד. זאת חובת המדינה והמדינה תממן את העלות.

אתה צודק.

מחר בבוקר יבקשו מאתנו לבקש מהג'וינט לשלם עבור השליח שלנו ואז אני לא שולט בנושא.

אתם במשרד הפנים במשך כל השנים – אני לא מאשים אותך, אני לא מכיר אותך, אולי פעם ראשונה אני פוגש אותך – אם שיניתם משהו, זה בסדר גמור ומקובל עלי, אבל בשורה התחתונה מספטמבר ועד היום לא הבאתם אף אחד. זאת השורה התחתונה. צריך לדבר על ביצוע החלטת ממשלה.

אתה לא יכול להאשים אותי. יש הבדל במדיניות שר כזה או אחר. אני אומר בצורה ברורה שבחודש אוקטובר הבהרתי את המשמעויות למשרד הפנים ולא חיכיתי. אני מדגיש ומייצג עכשיו את שר הפנים שהודיע לי והורה לי לעשות הכל ולטפל בנושא הזה לאחר שהיום תתקבל החלטה לגבי שינוי או השארת ההחלטה על כנה. אני מבטיח לך שזה יטופל במיידית.

חבר הכנסת מולה, היית צריך לשאול את שר הפנים הקודם כשהייתה אפשרות לשאול אותו.

שאלתי אותו הרבה פעמים. היה לי ויכוח קשה אתו ואני לא מסתיר זאת.

הייתה החלטת ממשלה.

אני מבקש קודם כל לאחל ליושבת-ראש הצלחה רבה. אני שמח על קיום הדיון הזה. אני לא חבר בוועדה הזאת אבל אני אשמח לקבל זימון קבוע ואשתדל להגיע.


נמסר לי על ידי הממונה על התקציבים שההצעה של משרד האוצר בעניין הפסקת העלייה ירדה מסדר היום של הממשלה.

היא לא ירדה.

יש אינפורמציה אחרת.

נכון, הבוקר הייתה אינפורמציה אחרת.

אני מציע לקבל את ההצעה שנכתבה על ידי חבר הכנסת מולה. נדמה לי שמר גנות לא יוכל להוסיף על זה. זה עניין של מדיניות. מר גנות ערוך וברגע שיאמרו לו, הוא יפעל.

הוא פקיד בכיר אבל הוא לא יכול להחליט החלטות פוליטיות.

אני מציע לקבל את הסיכום הזה ולמצוא גם זמן לדבר על קליטתם של העולים, ואולי אפשר לעשות זאת עכשיו כי השיטה ידועה. מכניסים עז בצורה לא נעלה אף אחד, כל המדינה רועשת וגועשת, לא מדברים על ה-800 מיליון או על התוכנית הידועה והאוצר אומר שהצלחנו. עסקו כל היום בזה, הזיעו קשות כולם, הסכמנו להוריד את מה שמראש ידענו שלא יהיה, אבל את הדבר הזה של ה-800 מיליון סידרנו.


אני מציע לקבל את ההצעה הזאת ולדבר גם על הקליטה. הרי בסוף העולים האלה יעלו ואין מי שיעצור את זה. יכולים לעכב את זה עוד קצת, דבר שכשלעצמו הוא חמור, אבל עצם העלאת ההצעה היא שערורייה לא כי עושים אותה אלא בכלל שמישהו יכול לכתוב את זה במדינת ישראל אחרי שישים שנות קיומה. לכתוב שלא יבואו עולים, פשוט אין מלים. אני מציע לקבל את ההצעה ולדבר על מה עושים עם תוכנית החומש.

אותו הדבר עם ניצולי השואה.

אני לא רוצה שנימצא במצב שאי אפשר לקלוט אותם כראוי, את האנשים שהגיעו למדינת ישראל.

נמצאים כאן גורמים ממשרד הקליטה ומהסוכנות, ואנחנו נשמע גם אותם.

אני לא מעודכן במה שקרה בשלוש-ארבע השעות האחרונות ובאיזה סטטוס אנחנו כרגע נמצאים, אבל אני אומר את הדברים נכון ללפני שבע-שמונה שעות.


אם אני צודק, אם עדיין לא הורמו ידיים, זאת לא החלטה אלא זה ברמת הצעה. צריך לזכור שעדיין יש הבדל.


ההצעה שהגיעה במסגרת חוק ההסדרים לא תואמה עם משרד הקליטה ומשרד הקליטה לא ידע עליה בכלל אלא בדיעבד. ההצעה היא הצעה נטו של משרד האוצר.


ההודעה השלישית שלי, ברוח הדברים שאמר מר גנות, היא בשם השרה. אני יכול לומר שהיא נגד ההצעה והיא בעד קיום החלטת הממשלה מספטמבר 2008.


אלה דברים ברורים שנאמרים גם לצורך הפרוטוקול.


כמה מלים לגבי זווית הקליטה. אנחנו כמובן לא עוסקים בנושא בדיקת הזכאות שהוא פרורוגטיבה של משרד הפנים ואנחנו מטפלים בכל מי שהוגדר כזכאי על פי הקריטריונים של החלטת הממשלה ובדיקת משרד הפנים. מנקודת המבט שלנו אין שום הבדל בין עולה שנקרא פלאשמורה או בתה ישראל וכולם זוכים בדיוק לאותו טיפול ולאותה מערכת קליטה שמלווה אותם בשנים הראשונים שלהם במדינת ישראל.

אתם נמצאים בתהליכים בהם אתם גם סוגרים מרכזי קליטה.

זאת שאלה לסוכנות.

לא, גם למשרד הקליטה. כרגע העולים לא מגיעים, אתם סוגרים את מרכזי הקליטה ובעוד חצי שנה, שלושה חודשים או תקופה כלשהי, יהיה זרם של עלייה ועכשיו נחזור למנטרה ונאמר שאין לנו מקומות כי הרי סגרנו את מרכז הקליטה. השאלה שלי היא האם נעשתה איזושהי עבודת מטה, עבודה לעומק, חשיבה, בהנחה שהחלטת הממשלה תבוצע כך שבעיית הקליטה לא תעכב את המשך העלייה של האנשים.

אמנם את מרכזי הקליטה מפעילה הסוכנות היהודית, אבל המימון והתקצוב בא ממשרד הקליטה ולכן בהחלט אנחנו הכתובת הראשונה לפחות לשאלה של חבר הכנסת מולה.


מאחר שאמרתי מה דעת המשרד על ההחלטה, אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהעלייה תימשך בהתאם למה שנאמר ובהתאם לבדיקות. לגבי קצב ההגעה, לא ברור, אם כי החלטת הממשלה מספטמבר 2008 מדברת למיטב זיכרוני על מאה עולים בחודש, אם אני לא טועה.

אני לא זוכר את המספרים.

אנחנו נעמוד בכל החלטה, בהנחה שנהיה מתוקצבים. עד לשינוי הדרמטי הזה היינו אכן מתוקצבים. בינואר 2009 היינו מתוקצבים לקליטת 3,600 בני הקהילה האתיופית שאמורים היו להגיע למדינת ישראל. בהנחה שלא קרה שום דבר בשעות האחרונות, התקציב הזה עומד לרשותנו ואנחנו נמשיך לקלוט את כל מי שיגיע.

כמה עולים הגיעו?

בחודשים האחרונים לא הגיעו אנשים כי החלטת הממשלה הקודמת לספטמבר 2008 מולאה ובוצעה. בעקבותיה הגיעו סדר גודל, מתוך רשימות אפרתי, של 16 אלף פלוס ובזה מוצו כל החלטות הממשלה. ההחלטה של ספטמבר 2008 היא החלטה נוספת ועליה דיבר חבר הכנסת מולה.

אני רוצה שוב לעשות את ההבחנה שחבר הכנסת מולה עשה – שגם מר גנות ומר צמיר עשו - וזאת כדי שזה יהיה בפרוטוקול. אנחנו ממשיכים להביא עולים מאתיופיה גם בימים אלה, עולים שהם זכאי חוק השבות. באפריל-מאי הגיעו בסביבות 42 אנשים והם זכאי חוק השבות. הייתה שליחות משותפת של נציגה שלנו ונציג של משרד הפנים, נבדקו קרוב ל-200 אנשים וב-6 ביוני תתקיים שליחות נוספת, אז יבדקו עוד כ-300 אנשים בגונדר.

אלה רק לזכאי חוק השבות.

זכאי חוק השבות. כשאמר מר צמיר שלא הגיעו אנשים מספטמבר, הוא התכוון לכך שלא הגיעו פלאשמורה, כאילו זכאי חוק הכניסה. זכאי חוק השבות, אנחנו ממשיכים להביא כמו שאני מביאה אותם מכל העולם. כשאומרים שלא הגיעו אנשים, הכוונה שלא הגיעו זכאי חוק הכניסה, מהפלאשמורה.

גם זכאי חוק השבות, אם הבאתם 5-10, הבאתם רק בחודשים האחרונים.

הבאנו בדצמבר 20 וכמה. אני יכולה להציג לך את הנתונים.


אני חושבת שהדיון כאן הוא על הפלאשמורה, על זכאי חוק הכניסה ולכן אני שמה בצד את זכאי חוק השבות.


מבחינת הסוכנות היהודית. אנחנו מבצעים את החלטות הממשלה. אם יאמרו לנו להביא אלף עולים מהפלאשמורה בשנת 2009 או אלפיים או 500, אנחנו ערוכים לבצע את מה שצריך, אם זה לשלוח שליח קבוע לאתיופיה, למרות שהיום מדובר בשליחות ניידת אבל שמרנו את התקן ואנחנו יכולים לאייש אותו תוך שבוע, אם זה להתארגן במרכזי הקליטה יחד עם משרד הקליטה וכולי. כלומר, אנחנו ערוכים לבצע את החלטות הממשלה ואנחנו נעשה את מה שהממשלה תחליט. אנחנו לא מתערבים בתוכן של ההחלטה. אנחנו צריכים להיות מוכנים לבצע. שאלת על תוכניות מגירה, ואכן זה כך.

גם הסוכנות עושה ראש קטן. אנחנו יודעים לומר את זה. אתם עושים ראש קטן מאוד.

הם אומרים שהם מוכנים.

בתקופה של סליי הסוכנות הייתה יותר אקטיבית.

כרגע אין לי שליח קבוע באתיופיה, אבל אני אומרת שיש לנו מחויבות להיערך ולתת פתרון לכל החלטה שתתקבל בממשלה.

תודה לשלמה מולה על היוזמה הברוכה בהעלאת הנושא לדיון וזאת כדי לקבל נתונים אמיתיים ולשמוע את הגורמים השונים. אתמול שמעתי ברדיו בשפה הרוסית שסופה לנדבר לא מסכימה עם התקציב של משרד הקליטה.

צריך לעזור לה.

לפי מה שאנחנו שמענו ממינהל האוכלוסין ולפי דעות אישיות, אלי ישי אף פעם לא יכול להירדם בשמירה. לכן אני חושבת שכל הגורמים מבינים את המצב. גם אני בעד הטיוטה שלך וחושבת שצריך לקבל אותה. מאוד חשוב לא להוסיף התלהבות יתרה וגוונים של דמגוגיה לנושא קדוש. אני קוראת ועוקבת אחרי מה שקורה עם הפלאשמורה וכשהייתי סגנית השרה, יחד עם רוחמה אברהם שהייתה סגנית השרה במשרד הפנים, היינו בטוחים בשנת 2005-2006 שיכולים לסגור את הנושא אבל נושא של עלייה ממדינות כמו אתיופיה אף פעם לא נסגר וגם זה צריך להיות ברקע. למשוך את הדבר, זה אומר לסבך אותו ואת זה אנחנו חייבים לומר. אם יש החלטות ממשלה, חייבים לבצע אותן כי המשך מתמיד הוא לא לטובת המדינה.


אני מודה ליושבת-ראש על כך שאנחנו יושבים כאן ודנים בנושא כל כך רגיש ועדין ושומעים את הדברים הנכונים.

אני רוצה לצטט את חבר הכנסת אריאל שאמר את אחד הדברים החשובים. אני חושש, ואני מקווה שאני טועה, שההחלטה הזאת היא החלטה שבאה להסיט את הוויכוח העיקרי שעומד לנגד עינינו בקרוב והוא ביטול שתי תוכניות שהן חשובות ביותר ואני מדבר על תוכנית החומש ועל התוכנית הלאומית. אני מקווה מאוד שהממשלה הזאת לא תבטל את תוכנית החומש כי בממשלה הקודמת, בתקציב שהצבענו עליו בפעם האחרונה, תוכנית החומש לא התבטלה. אני אפילו יכול לומר – וחנוך צמיר יכול לצטט, אם הוא זוכר – שהגדלנו את תקציב משרד הקליטה בעוד 70 מיליון שקלים וזאת בנוסף להבטחה ולהצבעה שתוכנית החומש תתבצע וזה בלי קשר לתוכנית הלאומית שגם עליה הייתה הסכמה.


מה שחשוב, כמו שאמר חבר הכנסת אורי אריאל, הוא הטיפול כאן בארץ, לתת להם זכות להשתלב בחברה בצורה הוגנת ובצורה נכונה. אם רק נביא אותם ונשאיר אותם באותו מצב ולא ניתן להם העדפה מתקנת, תהיה לנו בעיה קשה מאוד.


אנחנו מתווכחים ואני שומע מאורי אריאל עכשיו שבאגף התקציבים, כמו שאני רגיל, הם מכניסים עז ומוציאים עז, כפי שהם עשו עכשיו, והפעם לא מדובר בעזים אלא בעדר שלם. אני הייתי יושב-ראש קואליציה ואני יודע מה זה. אני ניהלתי משא ומתן. להעביר תקציב בפעם הראשונה במדינת ישראל לפני הזמן? זה לא היה קל. פשוט מורידים מראש את כל העזים ולא מגיעים לתקציב שיש בו כל כך הרבה דברים שחברי הכנסת מתעסקים בהם כאשר מדובר בגזרות שאין בהן בכלל הגיון. יש פוליטיקה שאני מבין שצריך לרצות אנשים כדי לקבל הישגים ואז מכניסים להם דברים כדי שהם יאמרו שאנחנו הצלחנו להוריד דברים ואנחנו הצלחנו לעשות את הדברים האלו, אבל זה לא הדבר הנכון.


כאמור, חבר הכנסת אורי אריאל אמר שני דברים חשובים מאוד וזה בעצם הדבר הכי חשוב.


גבירתי היושבת-ראש, אני מקווה ואני סמוך ובטוח ששרת הקליטה תעמוד ותיאבק על הגדלת התקציב שאני קיבלתי עת כיהנתי כשר הקליטה. כשעבר התקציב בממשלה הקודמת, הגדלנו את התקציב בעוד 70 מיליון שקלים בלי קשר להקטנה ובלי קשר לקיצוצים. גם בקיצוצי פלט שהיו, משרד הקליטה לא נפגע בשקל אחד ואפילו הגדלנו את התקציב במהלך השנה בתקציב נוסף.


אלה הדברים החשובים כי הם יודעים ששם תהיה להם בעיה קשה. גם במשרד הקליטה, בישראל ביתנו, ב-ש"ס יהיה קשה להסביר לציבור איך מבטלים החלטה להעלות עולים לארץ, אבל כדי לומר שמעלים את העולים אבל מבטלים דברים אחרים, מזה אני חושש.

שוחחתי אתמול בערב עם שרת הקליטה והיא וכל המשרד שלה נאבקים על התקציב.

אני סמוך ובטוח שהיא תצליח, אבל בואו נראה מה יהיו התוצאות.

אני מברך את היושבת-ראש ומאחל לך הצלחה. אני מברך גם את יוזם הדיון, חבר הכנסת שלמה מולה. אני רוצה להתייחס לעניין של הצעת האוצר ולומר שזה מראה את יחס ממשלות ישראל כלפי עליית יהודי אתיופיה. כל השנים אמרו יהודים, לא יהודים וכולי, אבל אנחנו ידענו שהבעיה האמיתית היא השיקול הכלכלי וזה דבר שלא עושים בארצות אחרות ובעליות אחרות אלא רק בנושא של יהודי אתיופיה, אז עושים שיקולים כלכליים. זאת בושה.


אני רוצה להתייחס לדבריו של מר צמיר, שהחלטת הממשלה בוצעה ו-16 אלף הגיעו ולומר לך שהחלטת הממשלה מ-2003 לא בוצעה במלואה. יש עדיין 8,700 אנשים שממתינים בגונדר להיבדק על זכאותם על פי החלטת הממשלה משנת 2003. הממשלה בורחת מהחלטות אלו ולא בודקים אותם.


ההחלטה שהתקבלה בספטמבר הייתה איזושהי קוסמטיקה לעל החלטת הממשלה הקודמת שאמרה שבמקום לבדוק 8,700, אנחנו נבדוק 3,000. איך יבדקו מתוך 8,700 את ה-3,000? יעשו הגרלה? אנחנו הרי יודעים שיש רשימה סגורה של 8,700 שממתינים שם בתנאים לא תנאים. 74 אחוזים מהם, יש להם משפחות מדרגה ראשונה בארץ כמו הורים, ילדים, אחים ואחיות. איך משרד הפנים יקיים הגרלה ויבדוק 3,000 מתוך 8,700?


לכן זאת קוסמטיקה, זאת עוד טקטיקה וטריקים כדי לפגוע בעליית יהודי אתיופיה. צריך לבדוק את כל 8,700 על פי החלטת הממשלה משנת 2003. זה הפתרון.


לגבי הצעת האוצר, זו הצעה מבישה מאוד ומביישת את מדינת ישראל כמדינה יהודית. בגלל אתניות של צבע עור, מציעים לבטל את עליית היהודים מאתיופיה, כאשר הרב הראשי מתחנן ואומר שצריך להעלות אותם. באיזה מקום קורה דבר כזה? שמעתי בדרך לכאן שההצעה לא הוסרה אלא עושים כל מיני טריקים של צמצומים וקריטריונים, לצמצם מתוך ה-3,000, ומקשים מאוד כדי שכמה שפחות יבואו לכאן. כולכם עובדים במערכת וכולנו יודעים כמה ממשלת ישראל הקציבה לעידוד העלייה מהארצות האחרות. האם אותה רוח קיימת גם בארצות האחרות? בואו נאמר את האמת.

אנחנו, בני הקהילה, לא ניתן להצעות האלו לעבור, אנחנו נילחם עד שכל מי שזכאי מתוך 8,700 הממתינים יעלה למדינת ישראל. אנחנו לא ניתן לגזענות הזאת להתקיים ונילחם בה. כל הטריקים שעושים, כל הסיפורים, לא יעזרו. צריך להעלות אותם.

לכן אני מבקש מהוועדה הנכבדה לקבל החלטה חד-משמעית ולקרוא לממשלה לקבל החלטה לבדוק את כל 8,700 הממתינים שם על פי החלטת הממשלה משנת 2003. זה צריך להיות הפתרון לכל הבעיות האלה.

אני רוצה לברך את יושבת-הראש ולברך על קיום הדיון הזה. לא כל כך ברור בסופו של דבר אם ההחלטה ירדה מסדר היום או לא, אבל אני באמת רוצה להתייחס לעניין של הקליטה עצמה בתקווה שהיא כן ירדה.

יש אנשים שלא יודעים מה זה טבקה. אני יודע על הארגון, אבל אולי תאמרי עליו כמה מלים.

טבקה היא עמותה שנותנת סיוע משפטי ליוצאי אתיופיה ונלחמת על זכויותיהם.

עושים עבודה נהדרת.

מדובר גם בהעצמה של הקהילה. אצלנו אין אפליה, יש עובדים ומתנדבים גם יוצאי אתיופיה וגם לא.


אם כן, אני באמת רוצה לברך על קיום הדיון הזה ולנצל את ההזדמנות שנמצאים כאן נציגי הרשויות הרלוונטיות כדי לדבר על הנושא שאף אחד לא העלה, הנושא של התיאום. אני במקרה שמעתי את מר צמיר מעיד באיזשהו הליך משפטי ולכן כשהוא דיבר עכשיו, באמת נזכרתי שכל הזמן הטענה היא שאין תיאום בין הרשויות. כשעומדים להגיע מספר מסוים של עולים, בני הפלאשמורה או לא בני הפלאשמורה, אין מספיק תיאום בין הרשות המקומית בה הם נקלטים, הסוכנות, משרד הקליטה, אף אחד לא יודע על שום דבר אלא פתאום הם נוחתים ממש בסדר גודל של שעות או ימים ואין הודעה מוקדמת למרות שכן יודעים על הגעתם מראש. זה יוצא בעיות חמורות כמו למשל בעיה של קליטה בבתי ספר. כאן זה קשור גם לרבנות הראשית כי הם הרי מחויבים לעבור גיור לחומרה שהוא בעצם הליך גיור לכל דבר ועניין, ואז הילדים מחויבים ללמוד בבתי ספר דתיים. יש רשויות בהן אין הרבה בתי ספר דתיים ואז אין מספיק מקום עבור הילדים האלה, אז אנחנו מוצאים את עצמנו כל 1 בספטמבר עם ילדים שיושבים בבית והם מחוץ למסגרת לימודים מכיוון שבתי הספר לא מוכנים לקלוט אותם ואומרים שיש יותר מדיי ילדים, זה יוצר גטאות, זה יוצר בעיות וכולי. ההורים הלא אתיופים מוציאים את הילדים שלהם ומעבירים אותם לבתי ספר אחרים בטענה שהרמה יורדת. בעיות רבות כאלה אפשר למנוע אותן אם היה יותר תיאום מראש והיה אפשר לפעול לפחות בשלב של מרכזי הקליטה, אבל גם אחר כך משרד הקליטה, כאשר אני חושבת שיש לו איזושהי יד במגורי הקבע. כאן זה גם קשור למענקים ולמשכנתאות. ניתן היה לפזר את האוכלוסייה בצורה כזאת שיהיו פחות בעיות ופחות אפליה בנושא הזה של קליטת תלמידים בעיקר, כי בסופו של דבר הילדים מאוד נפגעים מזה ואני לא צריכה לדבר על ההשלכות של האפליה והגזענות. אני חושבת שצריך לנצל את ההזדמנות כדי לפתור את הבעיה הזאת.

עלו כאן נקודות חשובות, אבל אני לא חושב שזה היה נושא הדיון. הדברים שנאמרו כאן, יכול להיות שהם שווים ישיבה נוספת. אז משרד הקליטה יבוא ויציג איך הוא מטפל בנושא הקליטה, אבל אי אפשר בדרך עקיפה כזאת לפתוח סמינר.

אני מזמינה את יושבת-ראש הוועדה ליזום דיון כזה. יכול להיות שזה נכון שצריך להיערך לזה מראש, אבל זה דיון מאוד חשוב.

אנחנו ניזום דיון בנושא ובנוסף נבקר במשרד הקליטה.

ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה מפעיל תוכניות חינוכיות בקליטה בארץ אבל אני באתי לכאן כבן הקהילה, כאזרח מדינת ישראל, כי אני רואה שהעלייה קשורה לתקציב וזה מקומם אותי. מצדי שיסגרו את כל השלוחות בחוץ לארץ וייקחו את התקציבים לאתיופיה. אני לא רוצה שלא נוצרי ולא מוסלמי יעלו לארץ, אבל לא יכול להיות שיהודים שזכאים לעלות מתעכבים בגלל תקציב. קראתי את העיתון ולא האמנתי שהמדינה עושה את הדברים האלו. אולי גם אז, בשנות ה-80, לפני שעלינו, היינו מנותקים מהעם היהודי בגלל התקציבים. אני חושב שיש הרבה שליחים של הסוכנות שיכולים לעודד לעלות ארצה, אבל אלו יהודים שמחכים לעלות ארצה. תסגרו את כל התקציבים ותפנו לכאן. תבדקו ותעלו את כולם ואחר כך נעסוק בקליטה שלנו כאן בארץ.

גבירתי יושבת-הראש, אני מברך אותך. אני מרכז את הוועד הציבורי בנשיאותו של הנשיא שמגר. אני מלווה את היהדות שלהם עוד מאתיופיה. במשך שנים ועדת הקליטה תמכה בחום בעלייה מאתיופיה ואני מקווה שהדברים אכן ימשיכו גם עתה.


אני רוצה לציין כמה עובדות. האנשים שממתינים בגונדר הם לא נמנים על קבוצה חדשה מיוחדת, על שבט חדש, אלא אלה אחים ואחיות של אותם אלה שנמצאים בארץ והם כבר יהודים לכל דבר. האנשים ששם מופיעים, אלפים מהם, במפקד שעשינו בשנת 1999 והם לא נבדקו עדיין. כלומר, יש ביניהם שממתינים. קודם הם המתינו בכפרים, עכשיו בגונדר, בעיר, והם ממתינים שנים. יש אפילו – יודע את זה היטב משרד הפנים ויש לו אפילו שמות – אנשים שממתינים 11 שנים בגונדר ואלה אנשים שהוריהם עלו, שהם היו ברשימות, והבנים שלהם, הילדים שלהם גם היו ברשימות, אבל בגלל שהם גדלו, הם התחתנו, ולכן הם לא עלו ובמשך 11 שנים הם ממתינים. יש את הרשימות האלה במשרד הפנים. כלומר, יש כאן קבוצה שכפי שהראשון לציון אמר הם יהודים לכל דבר, לפי הנתונים ולפי הניסיון. כ-85 אחוזים הם מצאצאים ליהודי אתיופיה מצד אימותיהם. כלומר, על פי ההלכה הם יהודים. הם חיים כיהודים. שלמה מולה היה בליל הסדר שם אתם. הם אכלו מצה, הרימו ארבע כוסות, למדו את הלכות הפסח, אפו 240 אלף מצות שם, הם מתפללים שלוש פעמים בכל יום. אז על מה אנחנו מדברים?


אני רוצה להתייחס לתנאים בהם הם שוהים. יש כאן כמה אנשים שהיו כאן. שלמה מולה היה שם כמה פעמים, גם חנוך צמיר היה שם. המצב הוא לא שאפשר להמתין עוד שנה ועוד שנה.

הם מחכים כבר 11 שנים.

יש כאלה שמחכים 11 שנים ו-10 שנים. רובם מחכים מספר שנים, בין שתיים לחמש-שש שנים. הם מחכים שם בתנאים מאוד קשים. הג'וינט ששמע את הרוח שנשבה ממשרדי הממשלה, החליט לסגור את המרפאה והוא עומד לסגור אותה. זאת לא החלטה תיאורטית. יש פאניקה. ב-21 במאי סוגרים את המרפאה ויש פאניקה בקהילה ואצל הקרובים כבר שמעתי את השאלה מה קורה. אין יותר טיפול רפואי. מי שמבין יודע מה קורה אם אין טיפול רפואי לאנשים שממתינים במצבים קשים.

גבירתי היושבת-ראש, סעי לאתיופיה, בקרי אותם בבתים שלהם ותראי ממה הם חיים. הם חיים ממה שמשרד הקליטה נותן לקרובים שלהם כאן בארץ. העולים שמקבלים כאן קצבה, שולחים להורים שלהם ולילדים שלהם שממתינים שם כדי שיוכלו לשרוד.

אני אסע עם חבר הכנסת מולה.

תבינו מה זה לשרוד באתיופיה. יש לזה מחיר במשך השנים. אנשים נפטרים, אלה שהיו יכולים לחיות. תינוקות שהיו יכולים לחיות נפטרים. מדובר באנשים שיכלו להתקיים בארץ בצורה מכובדת וללמוד בבתי ספר איכותיים אבל הם ממתינים ומבזבזים שם את חייהם. המצב לא קל וזה בלשון המעטה.


אני רוצה לומר משהו לגבי התקציב. יש את דוח ברודט המפורסם ויש דברים שהם הגיוניים מאוד. השקעה שם, להכין אותם לעלייה ולהעלות אותם מהר, תחסוך למדינת ישראל הרבה מאוד. החינוך שם זול מאוד, אם משקיעים את המעט עד שהם עולים, וככל שיגיעו מהר ארצה, הם ייקלטו מהר וטוב יותר.

אפשר לעשות שם את הגיור.

זה בהחלט רעיון טוב מאוד. אפשר להציע את זה לממשלה. אם יהיה רצון טוב מצד הגורמים, נוכל לפתור את הבעיות במהירות.


לגבי המספרים. כבר חמש-שש שנים יש הסכמה של כל הגורמים שיש מספר מסוים – יש אפילו חתימה בין הסוכנות לבין הארגונים המלווים את הקהילה מארצות-הברית – ויש הסכמה על המספר הזה. אחרי כן הממשלה קיצצה וקבעה מכסה מקוצצת של מספרים והותירה בחוץ אלפים ואלה צועקים ומבקשים לבוא.


זו שעה שאנחנו אומרים אותה, כבוד הנשיא שמגר אמר אותה, המכתב בידיכם, של הסכמה בין בתוך הקהילה, בין בקרב הפעילים למענה, בין הראשון לציון בנושאים האלה. הקבוצה תיבדק על ידי משרד הפנים לפי הקריטריונים של 2003 וזאת במטרה להביא אותם מהר ולא תהיה שום פעילות ושום עלייה נוספת. הקבוצה הזו תעלה ובא לציון גואל בעניין הזה. אני אומר את זה לגורמי הקליטה, לסוכנות היהודית, למשרד הקליטה. אתם עושים דברים גדולים. אין שום ספק שהעלייה הזאת, יש יותר מ-30 אלף, ואני חושב שאין אפילו אחוז אחד שלא עוברים תהליך גיור. יש כאלה שלא הצליחו מסיבות בירוקרטיות ואחרות. אם יש כאלה שלא רוצים, תן לי את הרשימה.

אני בטוח שאתה רוצה את הרשימה.

אני מכיר אותם. הם באים אלי. הם רוצים לעשות את התהליך הזה. הם רוצים להיות יהודים טובים והם יהודים טובים.

באתי מטעם השירות לבריאות הציבור במשרד הבריאות. לנו יש רק מסר אחד ושאלה אחת. מזה מספר חודשים צמצמנו את הפעילות של המרפאה הייחודית שפתחנו אז בשגרירות ואנחנו מחזיקים אותה על אש קטנה, אבל היינו ממש מאוד מרוצים לדעת אם וכאשר תתבצע במלואה החלטת הממשלה כי אז אנחנו צריכים להגדיל את ההיקף של המרפאה כולל לגייס רופא וכולי, דבר שדורש קצת זמן. הנושא של התיאום הוא מאוד חשוב. בינתיים אנחנו מחזיקים את המרפאה ולא מבקשים כלום.


מה שאנחנו כן מבקשים זה בנוגע לטיוטה. אכן, זה צריך להיות דיון נוסף אבל יש פה הרבה היבטים רפואיים וצרכים רפואיים שאנחנו מתמודדים אתם וכדי להתמודד על המספר הנוסף יידרש תקציב. אנחנו נהיה האחרונים שנשים רגל לעלייה של אנשים מסיבות רפואיות.

אני חושב שהמאבק של שרת הקליטה לתוספת התקציב למשרד שלה, גם בהיבט הזה וגם בהיבטים אחרים, ראוי להערכה. אני מקווה שכולנו נסייע לה להשיג את מה שהיא מבקשת.


אני הייתי רוצה לפנות דווקא למר גנות. שמעתי עליך שאתה אדם מאוד אמיץ ואני חושב שאני לא רוצה לקלקל את החגיגה או לשבח או לגנות את קודמיך. תאמין לי שאם משרד הפנים יהיה חד וברור בעניין הזה, אפשר להגיע לסוף פסוק.


אני אומר לך יותר מזה. גם כשאנחנו דרשנו לתת תשובות שליליות לאנשים באתיופיה, תבדקו ותראו שלא היה ערעור על תשובה שלילית. אמרו לנו שעל זה תהיה אינתיפאדה, אמרו לנו שיהיה בלגן, אמרו לנו שיש בלגן בארץ, אמרו לנו שיהיה בלגן באתיופיה, אבל האנשים קיבלו תשובות שליליות, יושבים בבית ולא קרה שום דבר. אני אומר לכם גם עכשיו שאם אתם תהיו מספיק אמיצים, תנו תשובה ל-7,800 אלה, תחליטו להביא 4,000, תחליטו להביא 1,000, אבל תנו להם את התשובות הברורות, תאמין לי שאתם עושים שירות נכון למדינת ישראל. כל גרירת רגליים, אני חוזר ואני משתמש במושג הזה, בטענה תקציבית וכן הלאה, אני אומר לך שאתם גוררים את הדיון הזה לעוד שנה, לעוד שנתיים, לעוד שלוש שנים ואז אנחנו נכנסים לסחרור גם של בעיית הקליטה, כולל בעיית הבריאות. אני אומר לך שהקזנו דם, שמשרד הבריאות הקיז דם כדי לפתוח את המרפאה הזאת באתיופיה. אתה לא יודע כמה תהליכים עברנו כי בריאות הציבור חשובה. אומר לך כרגע משרד הבריאות שהוא לא יודע מה לעשות. אם אנחנו נחזור להחלטה הזאת עוד פעם, לבדיקה להתחלת תהליך העלייה, עוד פעם אנחנו מגיעים לעיכוב.


אני קורא דווקא למשרד הפנים, ויש עכשיו רוח חדשה כפי שאתה מציין של שר הפנים, ומבקש מכם לקחת את המנהיגות הזאת של בדיקת האנשים האלה, תנו להם תשובה, תביאו לנו נושא מוגמר ובצד הציבורי לגבי האם יהיו עוד מספרים או לא, אני אומר לך שאם אתם לא תגיעו להחלטה הזאת, יכול להיות שיהיו לך עוד אנשים על ה-8,700 ואתה תצטרך להסביר ולהסביר. הרצל גדז’ עשה טעות מרה מאוד כשהוא לא לקח כמכלול את אלה שישבו בכפרים. אם הוא היה עושה את זה, תאמין לי שהיינו מגיעים לסוף פסוק.


אני מציע שנקבל את טיוטת הצעת ההחלטה שלי כסיכום של הוועדה ואני חושב שאנחנו כן צריכים אולי להוסיף כאן את הדאגה שלנו מכך שהג'וינט רוצה לעזוב ולא לתת את הטיפול הרפואי. אי מתן טיפול רפואי, ואנשים מגיעים לשם, יסכן לנו את בריאות הציבור כאן. הג'וינט נותן סיוע הומניטרי לרואנדה ולכל מיני מקומות שאין להם שום קשר ליהדות. אם הוא נותן, למה שלא יהיה נדיב וימשיך לתת את הטיפול הרפואי באתיופיה, עד שהמדינה תקבל את החלטותיה? זה אינטרס ציבורי שלנו ממדרגה ראשונה לדרוש מהג'וינט להמשיך לתת את הטיפול הרפואי במקום. זה לא אומר שכל מי שהג'וינט נותן לו טיפול רפואי ומר גנות נותן לו תשובה שלילית, שאנחנו צריכים להעלות אותו. ממש לא. אנחנו לא צריכים. אני אומר לכם שההוכחה היא מה שקרה באדיס. היו שם יותר מאלפיים אנשים, הם קיבלו תשובות שליליות, והם שותקים. זה בסדר גמור וכך צריך לנהוג.

צריך להבין דבר חשוב. מתוך חמשת חברי הכנסת שהשתתפו בדיון היום, ארבעה הם עולים חדשים. אני רואה את החלטת ממשלת ישראל כסימפטום למחלה קשה של מדינת ישראל. העלייה לא צריכה להיות תלויה בתקציב.


כפי שאמרתי קודם, מאוד רציתי לדעת את עמדת יושבת-ראש הוועדה בנושא הזה. אני מצטרף לטיוטת הצעת ההחלטה של חבר הכנסת שלמה מולה.

תודה לכולכם. שמעתי את הדברים של חברי הכנסת, של משרדי הממשלה והגורמים הנוספים. אני חושבת שאנחנו לא יודעים עדיין מה הממשלה באמת החליטה. כאן אומרים שזה כן ירד מסדר היום, אבל מצד שני אומרים שעדיין לא. אני חושבת שהוועדה תקיים דיון נוסף בנושא ואז תגבש את כל המסקנות.

אנחנו לא צריכים להיות חותמת גומי של הממשלה. אנחנו חברי הוועדה.

אני יושבת-ראש הוועדה ואני מחליטה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30