PAGE
18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

19/5/2009


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי כ"ה באייר, התשס"ט (19 במאי 2009), שעה 10:00

דו"ח ראש נתיב נעמי בן עמי על פעילות נתיב

ליה שמטוב – היו"ר

רוברט טיבייב

אברהם מיכאלי

נעמי בן עמי

- ראש נתיב

רונן רפאל

- סגן ראש נתיב

ד"ר מלה תבורי

- ממונה תחום בכיר מק"מ

דימטרי אפרצ'ב

- מנכ"ל משרד הקליטה

חנוך צמיר

- משנה למנכ"ל המשרד לקלטית עליה

חנה קורן

- מנהלת אגף בכיר עידוד עליה ותושבים חוזרים

שמואל בן שמואל
- משרד החוץ

פנחס אביבי

- סמנכ"ל מרכז אירופה ואירו-אסיה

גרי קורן


- מנהל מחלקת אירו-אסיה

עמי מל


- מנהל מחלקת קהילות יהודיות באגף התפוצות

יהושוע פס

- מנכ"ל ארגון "נפש בנפש"

דניאל אוברמן

- סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש"

בני ולנטין לידסקי
- מנהל תיאום והפעלה, המשרד לחמ"ע, הסוכנות היהודית

אלכס מרשון

- מנהל אגף עליה חמ"ע ומזרח אירופה, הסוכנות היהודית

מיכאל יידובצקי

- מנהל חינוך בחמ"ע

אלי תרן


- מנהל אזור חמ"ע, נעל"ה

ישעיהו יחיאלי

- מנהל תכנית נעל"ה

ירדנה ויזנר

- מנהלת משרד, ארגון נעל"ה

דנה גורדון

איה לינצ'בסקי

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות. אני מברכת את כל המכובדים שהגיעו, את ראש נתיב, גברת נעמי בן עמי, מנכ"ל משרד הקליטה, דימה אפרצ'ב וגורמים ממשרדיים ממשלתיים וחברתיים.


נושא הוועדה היום הוא דיווח של ראש נתיב, גברת נעמי בן עמי, על פעילות המשרד, אבל לפני הכול אני רוצה לציין את החשיבות הרבה של עבודת נתיב, למען העלייה ולמען העולים ורוצה לברך את כל הנוכחים ומבקשת מראש נתיב לשאת את דברה.

תודה רבה לכבוד יושבת ראש הוועדה, חברים נכבדים, בפעם האחרונה היינו פה לפני כשנה ואני אשמח לשתף אתכם בתובנות חדשות ואולי קצת לחזור על הדברים שכבר דיברנו עליהם בעבר.

אני אעבור במהירות על המספרים שאנחנו מתייחסים אליהם, אנחנו כמובן מתייחסים לזכאי חוק השבות, כאשר המספר, לפי הנתונים הרשמיים הוא 880,000, אני מניחה שכבר כולם שמעו את ההסברים שלנו לגבי המספר הזה, המספר מתייחס למפקדים הרשמיים. ההערכה לוקחת אותנו לכ- 1.5 מיליון. יש הרבה הסברים פסיכולוגיים למספרים האלה.

יהודים לפי ההלכה, כ- 410,000, זכאים על פי חוק השבות-470,000. מאפייני האוכלוסייה המוכרים, עירונית, משכילה, מקצועית, לחצים כלכליים אלה נתונים חדשים, אוכלוסיה איכותית ומתבוננת.


אפשר לראות את המפה עם המספרים מספרים לפי המדינות השונות. על התפלגות האוכלוסיה על פי קבוצות גיל, מלה תיתן הסבר מוסמך יותר לטבלה.

באופן כללי, למרות שאוכלוסיית היעד של זכאי חוק השבות היא מבוגרת, יש מעט ילדים ותמותה גבוהה, יש, גם בברית המועצות לשעבר וגם במערב בגרמניה ובארצות הברית, אחוז ניכר של צעירים, בני נוער ומשפחות צעירות שהן הגרעין של אוכלוסיית היעד של מדינת ישראל. לכן חשוב מאד להתייחס לזה, מעל 25%, ללמוד אותם, להכיר אותם ואת הצרכים שלהם, מדובר על גילאים שבין 15 ל- 44 הגרעין המשמעותי של האוכלוסיות שצריך להיות קשובים להם ללמוד את המאפיינים שלהם כדי לגבש תכניות. בימים אלה אנחנו שוקדים על מחקרים שמנסים להבין מה בני הנוער והמשפחות האלה רוצות, מה מעניין אותם בישראל ומה המצוקות שלהם, על מנת להיות קשובים ולתת מענה מבחינת עידוד העלייה.


מבחינת פיזור והגירה של זכאי חוק השבות, אם לוקחים את העלייה הנוכחית, ממשלת ישראל, על זרועותיה והסוכנות, הצליחו לצמצם את הנשירה המשמעותית לגרמניה ולכן כשמסתכלים על החלוקה, מרבית הגרעין הקשה של האוכלוסייה הגיע לישראל. אם היו לנו שנים עצובות שאחוז ניכר של אוכלוסיית היעד היגר לארצות הברית וגרמניה, עכשיו אנחנו במצב של עליה עיקרית וכמעט בלעדית לישראל.

אם בשנת 2008 יצאו מברית המועצות 7,400 זכאי חוק השבות, 260 בלבד עברו לארצות הברית, שזה מזערי, פרט לכאלה הגיעו זמנית או בלתי לגאלי וכ- 1400 לגרמניה שאלה ספיחים, הורים מבוגרים, איחוד משפחות ולכן מדינת ישראל כיום יכולה להיות גאה בנדבך הגדול הזה שהצליחה למשוך אליה, כאשר הבעיה הגדולה היא של אלה שהיגרו למדינה אחרת, נמצאים בשלבי התבוללות ולעשות עליה או הגירה פעם שנייה זה יותר קשה ואנחנו לומדים גם את האוכלוסיות האלה.

השקף הבא הוא המצער ביותר, אלה הנתונים של הנפקת אשרות, למרות זאת יש בשורה קטנה ומשמחת שאני לא יודעת אם היא מעידה על הכלל אבל לפי הנתונים האחרונים של השנה ממוסקבה, הונפקו עד עכשיו 1655 אשרות בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה שהיה 1354.

מה קורה עם אוקראינה?

צר לי לאכזב אבל עדיין אין עלייה, לפחות לפי הנתונים שלנו, אפשר להכניס הערכות זהירות בעניין הזה ולהגיד שיכול להיות שבתקופה הקרובה כן נראה שינוי, דווקא בחודשי הקיץ, לקראת תחילת שנת הלימודים הבאה, בדרך כלל אנחנו מדברים לא על מצב חירום אלא על עלייה או הגירה בכלל, במצב שהוא לא לחץ קשה, לכן אנשים בוחרים מתי לצאת. אנחנו מצפים לראות שינוי בחודשי הקיץ.

הנתון המדהים הוא ש- 300 יוצאים לארצות הברית זו ירידה דרמטית בעליה לישראל. השאלה אם נעשה ניתוח עומק לסיבות לירידה הדרמטית הזו.

אנחנו כל הזמן בודקים את הסיבות, למעשה בדיקת הסיבות היא גם זו משליכה אחר כך על הפעילות שלנו. אין סיבות חד משמעיות, מדובר בצרור סיבות. קודם כל שיפור המצב הכלכלי, מדובר על אוכלוסיית יעד שהיא כבר לא ציונית, עם כל הזהירות שבדבר אבל חייבים לתת על כך את הדעת. המצב הכלכלי במדינות האלה השתפר, גורמי הדחיפה נחלשו וגורמי משיכה בארץ לצערנו לא התחזקו. אפשר לפרט את זה לאלף סיבות, אני אתייחס לזה בהמשך.


מגמות מרכזיות חדשות- שאלת לגבי העבר, אני מתייחסת למשבר הכלכלי, שהוא חדש, המשבר הכלכלי ברוסיה ובעיקר באוקראינה, שבהחלט אנחנו רואים שינויים והשפעה אבל לצערנו זה עדיין לא השפיע על מספרי העלייה. ביטויי התמרמרות ציבורית לנוכח השלכות המשבר מנוצלים על ידי תנועות וגופים לאומניים. יש עלייה זעירה באנטישמיות, או שינוי באופי, בימים האחרונים בהפגנות של ימי הניצחון היינו עדים למספר אירועים אנטישמיים.


קריסה מסתמנת בשלב זה של כלל מערכות החינוך היהודי ומערכות הסעד, ארגונים יהודיים בין לאומיים ומקומיים ופרנסי הקהילה שאינם מסוגלים, כי המשבר הכלכלי פגע בהם, לסייע באותו אופן שסייעו קודם לקהילה היהודית.


גורמי משיכה בארץ- התייחסות למדינות מערב וארצות הברית שבשנים האחרונות הפסיקו לעודד הגירה. זה קרה לפחות בשלוש השנים האחרונות. ישראל נתפסת עדין כמתמודדת עם המשבר הכלכלי, היא לא נמצאת בקטגוריה של מדינות מערב אירופה וארצות הברית. ישראל יכולה להוות אלטרנטיבה מושכת אם יינקטו צעדים נדרשים. בחודשים האחרונים משקיעים הרבה בצעדים האלה, לאחרונה אנחנו משתפים פעולה גם עם משרד הקליטה ואם אכן הצעדים יצאו יש תקווה שנוכל לשווק אותם כמו שצריך וזה יסייע לאותם גורמי משיכה.


מצבה של אוכלוסיית היעד- החלשות משמעותית של הזיקה למדינת ישראל ליהדות ולציונות. אני לא ארחיב כי כולם מכירים, תהליכי התבוללות מואצים בקרב אוכלוסייה זכאי עלייה, בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בפעילות של גורמים ישראליים וציוניים ומטבע הדברים יש השתלטות של גורמים א-ציוניים על הפעילות וחיזקו את חוסר הזיקה למדינת ישראל.

אפשר לציין מהם הגורמים הא-ציוניים?

מדובר ארגונים בין לאומיים לא ציוניים. לא הייתי רוצה להיכנס לזה, זה לא סוד אבל מטבע הדברים זה מעורר ויכוח, אנחנו יכולים להגיד גם על ארגון כמו ג'וינט שהוא ארגון לא ציוני אם כי יש הסתייגויות גם לגבי ארגון ג'וינט. נהוג לדבר גם על חב"ד כארגון לא ציוני אם כי גם פה אני אישית מסתייגת כי הכרתי בעבודתי באוקראינה רבנים שהם ציוניים.

לגבי חב"ד אני מסכים לגבי ג'וינט יש לי ספק. יש עוד ארגונים?

יש ארגונים שפועלים ברחבי ברית המועצות לשעבר, שהם בהחלט ארגונים לא ציוניים.

ארגון כמו ___ ברוסיה ציוני או לא ציוני?

מה אתה חושב?

ציוני, הכרתי את הפעילות שלהם.

הדעות הן לכאן ולכאן אבל בהחלט רוב הארגונים כרגע, ואם אתה מתייחס לא לארגונים בין לאומיים אלא לארגונים יהודיים מקומיים ברוסיה לפחות, לצערנו רובם לא ציונים.

כל ארגון שפועל להתחזקות הקהילה היהודית במקום, גם אם בהכרזה שלו לטווח הארוך, הוא פועל לטובת חיזוק זיקה למדינת ישראל, בטווח הקצר הוא בהחלט לא תורם למאמצים שעליהם מדובר כאן.

פעולות ותהליכים הנדרשים לשינוי המצב- לנקוט פעולות יזומות ומעמיקות על מנת להגיע למרבית קהלי היעד ולהשפיע על חיזוק הזיקה לישראל. מיתוג מדינת ישראל תוך הכרות עם מאפייני זכאי העלייה ולהתאים אתגרים רלוונטיים.


נתיב, כזרוע של ממשלת ישראל, יכול וחייב להנהיג ולהוביל מדיניות לאומית במדינות חב"מ והבלטיות בתחום הזה. על ממשלת ישראל לנקוט פעולות לשיפור ושדרוג מערך הקליטה בדגש על תחומי תעסוקה וחינוך, הצעדים האלה נעשים בצורה אינטנסיבית בזמן האחרון.

עמי מל, מנהל מחלקת קהילות יהודיות במשרד החוץ. אני רואה את נתיב חייבת להנהיג ולהוביל מדיניות לאומית במדינות חב"מ, מדיניות לאומית באיזה תחום?

בתחום שאנחנו מדברים עליו.

זה לא מה שכתוב, זה מתפרש כאילו כל המדיניות הלאומית של ישראל במדינות חב"מ צריכה להיות מובלת על ידי נתיב.

אני חושבת שכולם הבינו את זה בדיוק כמו שהתייחסנו לזה.

אני רוצה רק להבהיר את הדברים.

יעדי נתיב לשנת 2009 – מיפוי ופילוח האוכלוסייה תוך שכלול הקשר הבלתי אמצעי ם אוכלוסיות היעד, בדגש על תקשורת, אינטרנט ובניית מאגר ידידם מעודכן. אנחנו שמים הרבה דגש לאחרונה על תקשורת, מטבע הדברים אנחנו בוחרים לפנות לקהלי יעד צעירים, וחלק מהתקשורת אתם היא לפנות אליהם דרך האינטרנט. אנחנו יוצרים מאגר ידידים, מאפשרים להם פורומים של הידברות אחד עם השני על מנת להגדיל את אותו מאגר של אוכלוסיית יעד שאנחנו פונים אליה. זה לא בא במקום הקשר הבלתי אמצעי.


מיצוי מרבי ומיטבי של הקשר בין מדינת ישראל לאוכלוסיית זכאי עלייה. הידוק הקשר והזיקה למדינת ישראל תוך טיפוח דיאלוג - - -

לא השגרירות מתעסקת עם זה?

השגרירות מתעסקת במה שהיא מתעסקת, אני לא נציגה של משרד החוץ.

מה פירוש "זכאי עלייה"?

זו אוכלוסיית יעד שלנו, יהודים לפי ההלכה וזכאי עלייה על פי חוק השבות.

לגבי האתיופים מהפלשמורה, יש עמדה של נתיב בעניין הזה?

אנחנו עובדים רק בברית המועצות לשעבר, אין לנו קשר עם האוכלוסייה זו.

הנושא של פלשמורה לא נמצא על השולחן הזה מהסיבה שהאנשים נכנסים לארץ לא לפי חוק השבות, הם לפי חוק הכניסה , אחרי תהליך גיור הם מתאזרחים.

לנתיב אין קשר לזה. יזום והובלת שיתופי פעולה בין משרדים וארגונים בישראל ובחב"מ שקשורים לנושאים האלה. שכלול ומיסוד יכולות ההערכות למצבי חירום בחב"מ. שכלול מערך מרכזי התרבות הישראלים בשטח, בדגש על איכות התכנים ומתן מענה לתמורות ואתגרים במדינת ישראל כיום.


שיפור וייעול ממשקי עבודה מטה שטח בתחומי תיאום ובקרה, תוך הקפדה אישית וארגונית על ערכי השליחות, מקצועיות וצניעות, זה יעד פנימי שלנו.

פריסה אזורית במדינות חבר העמים – שליחי נתיב יושבים בשש שגרירויות, 11 מרכזי תרבות, בתקווה שיהיו בקרוב 12. בנוסף לזה 19 נקודות קונסולאריות, חלקן קבועות וחלקם ניידות על פי הצרכים, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.

בוקר טוב, גברתי יושבת הראש, מכובדי, שמי רונן רפאל, סגן ראש נתיב. אני אגע יותר בפעילות התוכן שלנו בשטח ואתחיל במאפיינים, נתיב הוא גוף שמייצג את מדינת ישראל והממלכתיות של שליחי נתיב בשטח היא אחד המאפיינים המרכזיים בפעילות שלנו. יצירתיות וגמישות המתחייבים בעיקר לאור הנתונים שהוצגו קודם והמצב בשטח, שאי אפשר לאפיין אותו בצורה אחת יחידה אלא צריך להסתכל עליו בראייה יותר מורכבת וליצור ולנצל הזדמנויות שקורות במשך הזמן כדי להגיע לקהל היעד ולעסוק אתם בזיקה למדינת ישראל וכמובן זיקה לעלייה לישראל.


איסוף וניהול הידע, הציגה קודם ד"ר מלה תבורי, אחראית על תחום מידע ומחקר אצלנו, איסוף ניהול הידע נעשה גם על ידי השליחים שלנו בשטח וגם על ידי גוף המחקר אצלנו בנתיב והוא משמש כבסיס לקבלת החלטות בתחומים האלה בהם אנחנו עוסקים.


מאפיין נוסף ומרכזי הוא הטיפול הקונסולארי, דובר על זכאים על פי חוק השבות, שליחי נתיב בשטח הם היחידים המורשים לעסוק באישור זכאות ובבדיקת הזכאות כדי לתת אשראי לעלות למדינת ישראל, זה נעשה בשטח, זה נעשה על ידי הגוף הקונסולארי אצלנו כאן וזה מנדט הקשור לממלכתיות שציינתי קודם על ידי מדינת ישראל.


אנחנו מנסים להגיע לפריסה יחסית רחבה של קשר עם זכאי עלייה, חלקם ברמה של לעדכן אותם שהם בכלל זכאי עלייה, על פי חוק השבות, וחלקם לעורר את הזיקה הזו למדינת ישראל. אנחנו יוצרים קבוצות השתייכות, אנחנו פחות או יותר עוסקים בקהילתיות בעניין הזה, עם קבוצות ההשתייכות אנחנו מקיימים קשר רציף. למשל קבוצות צעירים, סטודנטים באוניברסיטאות השונות, זה לא להגיע לאוניברסיטה ולהגיד כל זכאי העלייה להתאסף כאן, כשאנחנו מדברים על קשר רציף זה סוג של דיאלוג שמחייב פנייה מסודרת לרשויות האוניברסיטאות, אבל מעבר לזה, לעניין אותם, או לבדוק קודם מה המעניין אותם ואז ליצור קשר שהוא קצת יותר מתמשך מאשר מפגש אחד שבסופו מישהו עושה עלייה, זה לא המצב היום. זה מחייב דיאלוג רציף, מכבד ומאתגר את מי שאנחנו באים אתו במגע.


נתיב אישי זו הסתכלות שלנו בתוך העשייה שלנו, כשאנחנו חלק משרשרת שמביאה בסופו של דבר בתקווה, כמה שיותר, לעלות למדינת ישראל , אנחנו חלק משרשרת של ארגונים ומשרדי ממשלה. נתיב אישי הכוונה שלו להגיע לאוכלוסיות עם מכנה משותף, זה יכול להיות מכנה משותף מקצועי, סטודנטים בתחום מסוים, רופאים וכל דבר אחר. זה לנסות לגעת באופן יותר אישי ולחבר לגופים, מוסדות וארגונים אחרים, ומשרדי ממשלה אחרים, שעוסקים מעצם המנדט שלהם בעלייה עצמה. זו יכולה להיות קבוצה שמתארגנת בטשקנט, על בסיס משותף כזה או אחר, שבמהלכו גם מעניינים אותם בתחום העיסוק שלהם במדינת ישראל, איך הם יכולים להצליח, מביאים אליהם, או מחברים אליהם אנשים שכבר עשו את זה, ויש לנו לשמחתנו הרבה אנשים שכבר עלו והצליחו בתחומים השונים, ואפשר בכל תחום היום במדינת ישראל למצוא את אלה שהגשימו, עשו עלייה והשתלבו בצורה טובה בתחומים השונים. החיבור הזה, בין הקהילות שם לקהילה כאן, בין תחום העניין הספציפי לתחומים שקיימים כאן הוא אחד המאפיינים של הפעילות שלנו.


מרכזים לתרבות ישראל שאותם אנחנו מקיימים, הבסיס שלהם למעשה הוא לימוד השפה העברית, אלפני עברית שמתקיימים גם במרכזי התרבות וגם מחוצה להם. מחוץ להם זה גם באזורי הפריפריה, באוניברסיטאות וזה אבן יסוד אצלנו בפעילות. בכל מקום שמרכז תרבות נמצא או מוציא פעילות ממנו החוצה, אולפן עברית, שפה עברית, זה אחד הנדבכים הבסיסיים, נוסף אליה ציון חגי ומועדי ישראל, מעגל השנה היהודי ציוני ישראלי, אנחנו מציינים אותו, אם זה דרך ימי ישראל בפריפריה, אם זה במרכזי התרבות שלנו, בכל מרכזי התרבות יש קבוצות נוער, צעירים, זה מתחבר גם לסטודנטים שעובדים בצורה מסודרת ם תכנית לאורך השנה.


פעילות הסטודנטים היא גם באוניברסיטאות, אנחנו נמצאים בעזרות אוניברסיטאות במרחב שעליו אנחנו מדברים, פעילות כזו או אחרת בהתאם לקשר, בהתאם לעניין, יש פקולטות שעוסקות בנושאים שמוכרים לנו מאד, החל ביחסים בין לאומיים במזרח התיכון ודרך דברים ממוקדים יותר כמו יודאיקה וכו', שם אנחנו נמצאים במסגרות השונות.


ימי ישראל מכוונים אצלנו בעיקר להביא את ישראל של היום, על האיכויות, האתגרים והיכולות. דיברתי קודם על יצירת הזדמנויות, אפילו במצב הכלכלי הדי קשה בכל העולם, עדיין יש תחומים בישראל שאפשר לעניין וליצור את החיבור הזה בצורה טובה. גם ההתייצבות עם המצב הכלכלי, עד כמה שאפשר וגם בתחומים ספציפיים שבהם חסרים אנשי מקצוע טובים בישראל, ציינתי כדוגמה את הרפואה אבל יש מקצועות נוספים שאנחנו מנסים לכוון ולעניין אליהם. להביא את ישראל של היום זה אתגר שלנו בפעילות שם.


הרצאות ומפגשים בתוך מרכזי התרבות ומחוצה להם, לא כולם מגיעים למרכזי התרבות, אחוז גדול מכלל היעד לא מגיע למרכזי התרבות ואנחנו עושים הכול כדי להגיע אליהם. יש מספר תכניות שאני אעבור עליהם בקצרה, בשנתיים האחרונות אנחנו עוסקים יותר במיתוג מדינת ישראל של היום, להביא את איכויות מדינת ישראל היום לשם. זה נעשה גם בלהביא יכולות לשם וגם בלהביא משם קבוצות לכאן במסגרות השונות כדי שיכירו את מדינת ישראל היום.


נתיב צעיר זה פרויקט שהתחיל השנה בשיתוף עם תנועת הצופים העבריים וזה מערך של קבוצות נוער בהם אנחנו עוסקים בחינוך לא פורמאלי עם ערכים ישראליים ציוניים על פי שיתוף פעולה עם תנועת הצופים שלנו, חלק מהמדריכים מוכשרים כאן בארץ, חוזרים לשם, אנחנו עוסקים בעיקר באוקראינה, ומקימים שם קבוצות נוער על בסיס הערכים שעליהם דיברתי.


פרויקט שגרירים שלנו מפתח מנהיגות ציונית, דוגם מתוך האוכלוסייה ומתוך אנשים שאנחנו מכירים, דרך פרויקטים אחרים שאנחנו עושים, אנשים שמובילים תחומים שונים שקשורים לזיקה למדינת ישראל, על האיכויות שלה. אה פרויקטים של שנה בדרך כלל שבמהלכם הם עוסקים בארגון קבוצות למידה, או כל קבוצה אחרת בקשר, עם הנעשה במדינת ישראל. זה פרויקט שרץ גם במרכזי התרבות, גם בפריפריה והוא מאפשר לנו להגיע ליותר אנשים בקהילות השונות.


נעל"ה, שעל פי החלטת ממשלת ישראל לאחרונה, הצטרפנו גם בהיבט של ארגון וגיוס - - -

נעל"ה זו תכנית שלכם?

הצטרפנו.

תיקון קטן, שמי אלכס מרשון, המחלקה לעליה של הסוכנות היהודית, אתם הצטרפתם יחד אתנו לעשות שיווק וגיוס אבל הביצוע והמיון הוא על ידי הסוכנות.

אני מקבל את זה, זו טעות, אנחנו לא עוסקים במיונים. לגבי יזמות עסקית, זהו פרויקט שהתחבר למשרד הקליטה, דיברנו על היבטים של משרד הקליטה, גופים שעובדים עם משרד הקליטה להכשרה כאן בארץ, יש עולים חדשים, בעיקר מהאזור שעליו אנחנו מדברים, התחברנו לעשייה הזו ויצרנו מודל של הסברה על יזמות עסקית בישראל בשטח. זהו צוות שיוצא מכאן, עושה שם סדנאות, סמינארים של סופי שבוע ומסביר על היבטים של יזמות עסקית בישראל. המטרה היא לחבר קודם כל למדינת ישראל, המטרה היא להפיג קצת את החששות של אם נגיע איך נסתדר. אני חושב שהשנה זה בא יותר לידי ביטוי עם המצוקה הכלכלית בשטח ואנחנו מגלים יותר שאלות ענייניות איך אפשר להשתלב בתחומים שונים.

מעצם המנדט שלנו שם אנחנו מנסים לייצר משהו שיכול להיות לו קצה או חיבור לפעילות שנעשית פה בארץ ואין לי ספק, לפחות מהסמינארים הראשונים שכבר עשינו, מרבית האנשים מציינים שזה פתאום מגלה להם את ישראל אחרת, ומוריד להם את אי הוודאות של מה כן אפשר לעשות.

לגבי מנהיגות צעירה הסברתי את זה בפרויקט אחר, הכוונה לאתר מתוך קהל היעד שלנו, בעיקר בשכבת הצעירים והסטודנטים, מנהיגות עתידית אפשרית וליצור אתה דיאלוג לאורך זמן.

זהות יהודית – עשינו כמה פיילוטים והתקדמנו קצת בעניין הזה, יש לנו תכניות שמאפשרות לעסוק בחיזוק הזהות הזו בתהליך שמתחיל בחו"ל ומסתיים בארץ, ליצור קו רצף עם המשכיות כאן בארץ.

שאמור להסתיים בגיור בארץ.

תגלית ומסע אלה שתי תכניות שאני מניח שמוכרות למרבית הנוכחים כאן, שמנו דגש בתכניות הללו, וזה קשור לדיאלוג שדיברתי עליו קודם עם האוכלוסייה ולא רק שנביא אותם וזהו, אנחנו עובדים במאפיינים של תגליות ייעודיות כשהייעוד שלהם הוא תחום עניין מסוים. הזכרתי את זה קודם עם אוכלוסיות מאד ממוקדות למשל בחורף האחרון הגיעה לכאן קבוצת תגלית מאוקראינה שכולה היו אנשים מתחום הרפואה ובמהלך סיור התגלית הרגיל של עשרה ימים בארץ, עשינו ששה מפגשים עם תחום הרפואה בארץ וגילינו פער גדול שפשוט לא מכירים, החל מחדש מיון חברת ישראל ואקדמיה בתחום הזה. מצאנו שזה תחום שמאד מעניין את האנשים, זה יוצר מכנה משותף גדול ורצון להמשך. רצון להמשך הם למשל בתכניות מסע שהם למספר חודשים.


קבוצות תגלית נוספות על הפרק הם מתחום האמנות והתרבות, שלזה יש היענות מאד גדולה בשטח, וגם בתחום ההיי-טק, תחומי התעניינות שמשם מביעים עניין ורצים להצטרף ולראות את היכולות פה במדינת ישראל.


על אותו משקל תכניות מספר חודשים של מסע, יש את מסע ייחודי שהכוונה בו להביא קבוצה בהקשר מסוים. התחלנו עם קבוצות כאלה באריאל והם עובדים בקשר עם הקהילה, יש שילוב של אוניברסיטה ועיר שרוצה לקלוט ואירוע הפתיחה היה משולב עם ראש העיר, המנכ"לית וסטודנטים.

הם יבקרו פה בכנסת בקרוב.

כשאני מדבר על לחבר קצוות החיבור הזה בהחלט מאפשר לעיר לקלוט יותר.

ד"ר מיכאל יידוביצקי, המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית, שתי שאלות בהקשר של מסע, האם אתם מתפקדים גם כמארגים תכניות מסע או רק בשיווק ותיווך?

אנחנו לא מארגנים, יוזמים, לארגן זה על פי כתניות מסע.

היום יש תכנית מסע לרופאים בבאר שבע ומתוכננת תכנית מסע לרופאים בחיפה במחזור הבא יש תכנית מדהימה של טבחים באילת, אתה מתכוון לתכניות האלה שהם תכניות מסע קיימות ומשווקות על ידי כל העוסקים בנושא, או שאתה מדבר על תכניות נוספות ייחודיות מעבר למה שקיים או מה שמתוכנן.

גם משולב בתכניות השונות וגם ייחודי, איפה שאנחנו מזהים צורך וזה בתיאום עם הנהלת מסע.

כשאתה אומר תגלית, תגלית זה פרויקט של נתיב, האם אתם משולבים?

תגלית המוכרת היא עשרות ומאות קבוצות שמגיעות, לחב"מ יש נתח בעניין הזה ואנחנו כגוף שפועל בחב"מ יש לנו גם חלק. אנחנו עובדים מול הנהלת תגלית ובתיאום אתם.

במסגרת ההצטמצמויות הכלליות של כל המארגנים כמה קבוצות תגלית אמורות להגיע השנה?

כחלק מהמשאבים שהולכים ומצטמצמים בשנה שעברה הגיעו 18 קבוצות תגלית שלנו בקיץ, אנחנו אל הגוף הגדול בעניין הזה מבחינת הבאת קבוצות, בחורף האחרון הגיעו 9 קבוצות, לקיץ הקרוב מתוכננות 3 קבוצות, זו ההקצאה שאנחנו מקבלים, תגלית זה גם במימון של כספי מדינה ותרומות. לגבי הקיץ הקרוב אני מקווה שנקבל הקצאה גדולה יותר, הפוטנציאל שלנו הוא לפחות 20 קבוצות ויותר.

עם איזה גורם אתם עובדים בעניין הגיור?

מנהל הגיור הארצי.

לא ראיתי את פילוג הנציגות והפעילות.

זה הוצג קודם אם תרצה אשמח להראות לך שוב.

יש לנו את משרד החוץ, סוכנות, ג'וינט, איפה נתיב בהקשר של כל החוליה הזו? אני לא רואה כל כך הבדל, אני כמעט בטוח שאפשר לחלק את אותה פעילות לסוכנות שגרירות וג'וינט וכן הלאה. מניסיון שלי, הייתי מנהל קרן "תחיה" בדגיסטן, הייתי שם כשנתיים וכל הפעילויות של תרבות השכלה וגיור עשינו יפה מאד עם הסוכנות היהודית ועם השגרירות. לא ראיתי שם נציגות של נתיב בכלל, יכול להיות שעכשיו זה קיים לכן שאלתי אם יש את זה באזורים של פעילות נתיב.

אם תרצה אני אעבור אתך בנפרד על אזורי הפעילות כי הצגנו את זה קודם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל הגופים, נתיב תחת משרד ראש הממשלה - - -

יושבים פה נציגי משרד החוץ כך שאני לא חושבת שמתפקידי להסביר את התפקיד החשוב שיש למשרד החוץ של מדינת ישראל, למרות שרוב שנותיי בעברי השתייכתי גם לגוף הזה. נתיב יושב בשגרירויות וכפוף באמנה הדיפלומטית לשגריר. לגבי הסוכנות והג'וינט, עם כל הכבוד לשני הגופים המכובדים האלה ולשיתופי הפעולה שלו אתם וגם של משרד החוץ אתם, אלו לא גופים ממשלתיים.
אני חושבת שאי אפשר להשוות בין העשייה של הסוכנות היהודית לבין עשייה של משרד החוץ של מדינת ישראל.

אני חוזר, שיתפנו פעולה עם השגרירות, זה משרד החוץ נכון?

פנחס אביבי, סמנכ"ל במשרד החוץ שאחראי על האזור הזה, ברשותכם, אני מבטיח להתייחס לנושא של משרד החוץ ושיתוף הפעולה שקיים וכפי שהוא צריך להיות קיים, בכוונה אני שומר את זה לסוף.

אני מבין את התפקיד החשוב ומכבד את זה, הייתה עבודה נפלאה של נתיב, אנחנו מבינים על מה מדובר. יש שינוי גדול מהמצב של היום ואז.

אני מבטיח להתייחס.

אולי תספר גם לי על מה מדובר.

בפורום אחר.

שאלה קטנה, דיברת על קבוצות תגלית והן מכוונות ונתת דוגמה של רפואה, על מה מדובר? רופאים? סטודנטים?

מדובר בגילאים 18 עד 27, דווקא באוכלוסייה החב"מית יש כבר כאלה עם תארים והשכלה מתקדמת, הם מתחילים ללמוד בגיל צעיר, גם תגלית נותנת לזה תשומת לב כי האוכלוסייה הזו מגיעה יותר אינטלקטואלית עם מאפיינים קצת שונים מצעירים אחרים.

אתם בונים תכנית ייעודית לאותה קבוצה ספציפית?

בתיאום עם תגלית אנחנו משווקים תכנית שמיועדת לאנשים בתחום מסוים אמרתי למשל רופאים אחיות, אמנות וכו'.

נתקלנו בתכנית סל"ה במרכז הקליטה בכרמיאל, מי עומד מאחורי התכנית?

המחלקה לעליה וקליט של הסוכנות.

בעקבות השואה והגבורה, האזור שאנחנו עוסקים בו ידע תקופות קשות, לא חייבים לנסוע לפולין בשביל זה אבל יש גם נסיעות לפולין, אנחנו עוסקים בסמינארים בתחום הזה וזה מחזק את הזיקה וההכרות, תודה.

אני חושבת שהמפגש הזה היום לא מיועד להמשך קיום נתיב. אלא אם הטעו אותי, כי אני לא התכוננתי לזה.

חס וחלילה.

הערה אחת נוספת שאולי לא באה לידי ביטוי במצגת, כל העשייה שלנו בחבר המדינות, בכל המדינות שאנחנו פועלים, דיברנו על מיתוג ועל שיתופי פעולה על בסיס אוניברסיטאות עם סטודנטים זכאי חוק השבות, הכול נעשה בשיתוף פעולה עם השגרירויות באותן המדינות.

קודם כל אני שמח שאנחנו מקיימים מידי כמה חודשים בכל קדנציה דיונים כאלה, אם זה פעם בשנה אולי נגדיל את זה לפעמיים בשנה כי לדעתי מאד חשוב המפגש הישיר הזה כפי שאנחנו עושים עם הסוכנות היהודית.


המפגש הזה נועד גם לפקח כוועדה על הגופים האלה, לקבל דיווחים על מה שקורה בשטח וגם לתת להם חיזוקים על הדברים הטובים. בקדנציה הקודמת ישבנו עם נעמי בישיבת סיכום ומאז נכחתי בשטח וראיתי את הפעילות של נתיב בשטח, היו מבצעים משותפים, גם של משרד החוץ וגם של נתיב והסוכנות היהודית ושיבחתי את זה בוועדת הכנסת. אני חושב שזה מראה את הפנים היפות של העם היהודי, לא רק מדינת ישראל, זו גם הסוכנות וג'וינט ומשרד החוץ ונתיב שאני בסוף רואה את כולם כעם יהודי, איך יודעים לשתף פעולה ולא רבים אחד עם השני, לצערנו קיבלנו הרבה דיווחים על מריבות שיש על קרדיטים שכל אחד רוצה לקחת על עצמו.

במבצעים שנוכחתי ראיתי ששיתוף הפעולה ביניהם נפלא. אני משבח את שיתוף הפעולה של נתיב עם משרד החוץ, אני לא רוצה להגיד חלילה מי יותר בכיר אבל כולם ביחד, כולל הסוכנות וזה מתבטא בדברים הטובים. קיימנו דיון אחד או שניים בישיבה הקודמת, שיבחנו אותם וצריך לשבח אותם.


לפני חודשיים קיבלתי טלפון מנעמי על מבצע אנושי שהם עשו, סטודנטית של תגלית שהגיעה לארץ, חלתה פה בארץ בצורה מאד חריגה ומה שמדינת ישראל עשתה בשבילה זה משהו חריג מאד. הבחורה טופלה רפואית\, נותחה, עברה השתלת כבד.

היא כבר עולה חדשה עם סל קליטה.

זה היה שיתוף פעולה מלא של כולם יחד.

זה רק מראה שאנחנו כמדינה נראים הרבה יותר טוב, אם המחלקות השונות במדינה משתפים פעולה לכן צריך לשבח אתכם על זה. יחד עם זאת אנחנו חייבים להיות עם היד על הדופק, להיות ביקורתיים, איפה שצריך שיפור צריך לשפר.


אנחנו שומעים הרבה תלונות על מתן אשרות, מתן אשרה בכל מיני מקומות שאין מספיק נציגים. משרד החוץ בסדר כי השגריר לא יכול לתת אשרות, אני מבין שזה לא התפקיד שלהם, מצד שני הבנתי שמי שנותן בסופו של דבר את האשרות זה נתיב, מדובר באשרות עליה. הבעיה היא שאותו נציג לפעמים יושב בארבע מדינות ומצליח להגיע לאותה מדינה בגלל שיקולי כוח אדם פעם בחודש. אנשים אומרים שהם מחכים פעם בחודש למפגש. כשיש מבצעים גדולים אני יודע שמגייסים נציג מאוקראינה ומביאים למקום אחר, השאלה אם הדברים האלה מטופלים? עם כל מגבלות התקציב ומגבלות כוח אדם כדי שנוכל להקל על העלייה המצומצמת שלצערנו יש, כי בקושי יש עליה ואיפה שכבר יש עליה ומקשים על אנשים בגלל פרוצדורות זה לא טוב.


דבר שני, ראיתי בשטח נוכחות של גופים כמו נתיב סוכנות ומשרד החוץ, לגבי הפרויקטים הדברים האלה עובדים בצורה מסודרת, השאלה איך אפשר לשפר עוד יותר, אם למשל השגריר רוצה לקדם משהו שתלוי בנתיב, מי הגורמים שמולו הוא צריך לעשות את זה. למה לנציג המקומי שנמצא במקום אין יותר סמכויות לעשות את שיתוף הפעולה בצורה נחרצת יותר ולא צריך לבוא בכל פעם ולעבור בירוקרטיה שלימה עד שהוא מקבל את שיתוף הפעולה הזה.


נציגי נתיב שנמצאים בשטח כן אמורים לפתור דברים במקום, אמרו לי שכדי לפתור דבר מסוים, עד שלא עושים את כל הסיבוב בחזרה דרך המשרדים בארץ, לפעמים זה לוקח חודשים.

בצדק טענה נעמי שמדינת ישראל בחוץ לארץ מיוצגת באמצעות שגרירויות ישראל ובראש השירות עומד נציג שהוא לא נציג משרד החוץ. שגריר ישראל הוא נציג של מדינת ישראל על כל הגופים שלה והוא אמור להיות הסמכות העליונה לכל המשלחת הישראלית.


ברור שכתוצאה מהעבודה לכל אחד מהגופים נספחות צה"ל, מוסד, נתיב, יש את מרחבי הפעולה שלהם, כולם מתואמים בישיבות סגל בין כל הגורמים. היו שנים שזה לא היה כך. היום, בהנחיה של המשרדים המשותפים אני חושב שבמרבית המקומות אני יכול לומר בגאווה רבה מאד שזה השתנה מאד. לא צריך את משרד החוץ, אני מאמין שגם אל צריך את נעמי בנתיב כדי ליצור שיתוף פעולה ל מאה אחוז במקום, בין הנציגים שלנו.


ההנחיה שלנו לכל הנציגים שלנו זה לשתף פעולה. ההנחיה שלנו במקום שהם לא מצליחים להגיע לשיתוף פעולה לבוא אלינו על מנת שנפתור את הבעיות. הגענו למסקנה שהרבה מאד בעיות שנובעות בעיקר מאישיות של אנשים ולא מהנושאים, באובייקטיביות של המטה אנחנו יכולים לפתור אותם יותר טוב.


האם אפשר לשתף יותר פעולה, כן. לנו יש היום תכנית מאד אמביציוזית שאני בטוח שגם נתיב מברך עליה שמדברת על המצב האובייקטיבי, שגרירויות ישראל בדרך כלל נמצאות בבירות ונמצאות הרבה פחות בתוך המדינה. קהל היעד של מדינת ישראל נמצא בכל המדינה. מי שהחליט, החליט במידה רבה של היגיון שהדרך לפנות לקהלים האלה, שמאד קשה לזהות אותם, כשאתה מדבר על קהל היעד, הם לא רשומים במקום מסוים כקהל זכאים אלא צריך לחפש אותם, הוקם המנגנון שנקרא מרכזי התרבות בכל המקומות, שאני מאד מברך עליו.


אני חושב שבמצבה של מדינת ישראל היום, זה צריך להיות היעד לשיתוף הפעולה הבא. אני חושב שאם נשלהב ידיים ולמשרד החוץ, שיש לו את האגף לקשרי תרבות ומדע שעובד על הכנת מיתוגה וייצוגה של ישראל היפה בכל העולם וישתמש ביחד עם נתיב באותם מקומות שיש להם וכשאנחנו מביאים דברים, נביא אותם במשותף, אנחנו נעשה את זה בצורה יותר טובה, יותר חכמה, עם חצי מהאמצעים שאנחנו מוצאים אותם היום, אין היגיון זה שהשגרירות תביא משהו למוסקבה ולא תיתן אותו לכל אותם הגופים האחרים ששם.


אנחנו התחלנו לעבוד על תכנית, יש לנו היום שר אחד שאחראי על שני המשרדים, יש לו אינטרס אחד שהוא האינטרס של מדינת ישראל ואני מאמין שבתקופה הקרובה, לשיתוף הפעולה שכבר קיים, רק נביא גוונים נוספים. לדעתי יצרנו כבר אווירה טובה ברוב המקומות, יש מקומות ספציפיים שיש לנו שם בעיות ואנחנו מטפלים בזה. בכל המקומות האחרים נצליח לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים היום אם נעשה את זה בשיתוף פעולה. נבחר יעדים משותפים, נעבוד עליהם בצורה משותפת, נאחד תקציבים במקום שצריך ונגיע לתוצאות טובות יותר.

אני רוצה להוסיף מהניסיון שלי, הייתי יושב ראש קרן "תחיה" בדגיסטן. המקום שהמטה שלנו היה ממוקם היה בעיירה עם 17,000 יהודים. כשהתחלנו את העבודה, קרה דבר פשוט שלא הבנתי אז, גם עכשיו אני לא כל כך מקבל את זה. ערב אחד הגיע הקונסול של השגרירות ואמר דבר פשוט, שמעתי , אני רוצה שתשתפו אתי פעולה, בתנאי אחד, אל תשתפו פעולה עם אף אחד אחר. זה קרה וזה אמיתי.


למחרת באותם שעות הגיע הנציג של הסוכנות ואמר אותו דבר, רק שהנציגים של הסוכנות היו חזקים יותר אז שיתפתי אתם פעולה. צר לי שהעלייה של 17,000 יהודים רק מעיר אחת, נתיב לא הייתה שותפה לזה, לא הכיר אותם.

כמה יש היום?

פחות מ- 1,600 משפחות.

לפחות בשניים שלושה אירועים השנה, חלקם יזמה הסוכנות, חלקם יזמה נתיב חלקם אנחנו יזמנו, עבדנו ביחד, אנחנו בהחלט מרגישים שיש רוח חדשה. סך הכול זו מדינה אחת, יש סירה אחת ואי אפשר להשיט אותה לכיוונים שונים.

בוקר טוב, אני רוצה להתחיל בנימה אישית, כבן אדם שנמצא ב-15 השנה האחרונות בשטח אני רואה שינוי מדהים שקרה לנתיב בשנתיים שלוש האחרונות מבחינת המיצוב שלו, מבחינת הפעילות שלו, כמות האנשים שנתיב מגיע לקשר אתם. סך הכול הפעולה הזו תורמת למטרה המשותפת שלנו להצלת התפוצה היהודית בחבר המדינות.


לגבי שיתוף הפעולה, אני חושב שבשנה שעברה קרה תהליך מדהים שלאחר 15 שנה של עבודה מקבילה לשני הארגונים, אני מדבר על הסוכנות היהודית ונתיב, כשבטח שיתוף הפעולה היה טוב - - -

כמה זמן קיימת נתיב?

משנת 1952.

כמה זמן קיימת הסוכנות? 80 שנה? רק בשנה שעברה התחלתם לשתף פעולה?

בשנת 2008 אנחנו יושבים בשלושה משרדים, שליח ישראלי של הסוכנות, שליח ישראלי של נתיב יושבים באותו מתקן בבניין הקונסוליה. אני מסכים שזו רק הסנונית הראשונה ושיתוף פעולה בתחום התשתיות הוא רק בסיס לשיתוף הפעולה העתידי בתחום הפעילות. כמובן שהסוכנות היהודית זה עדיין הארגון הישראלי הכי גדול מבחינת היקף העולה והתקציבים שהוא משקיע. הייתי רוצה לראות באחד מהשקפים יעד של שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ואני יודע טוב מאד את כל הקשיים.

היעד הזה הופיע במשך שנתיים, זו השנה הראשונה שהוא לא הופיע.

אני לא רוצה להיכנס לבעיות, אני חושב שחלו שינויים בסוכנות ואנשים החכימו וזה שלא הצלחנו בתחום הפעילות בשנת 2008 לא אומר שלא נצליח בשנת 2009. השאלה קטנה, איך את מסבירה את הפרדוקס שהמשבר הכלכלי באוקראינה הרבה יותר מוקדם והתחיל יותר מוקדם מאשר ברוסיה ודווקא ברוסיה יש את רוב העלייה ובאוקראינה לא?

קשה לנו להסביר את זה. נתתי מאד בזהירות את הנתון של מוסקבה, אני לא חושבת שזה כבר יכול להצביע על מגמה אז אל לנו להתלהב.

נושא שכולנו מכירים בשנים האחרונות ועולה וצף מולנו כמשרד החוץ, הוא הנושא של תכנית חפציבה. בין גורמי הדחיפה שצוינו במצגת של נתיב והופיע הנושא של החינוך היהודי כולנו היינו שותפים לחרדה שקיימת בנושא הזה, שהחינוך היהודי במרחב, במקום להתחזק על רקע הירידה במספר העולים, הולך ונחלש. לצערנו לא נמצא פה נציג משרד החינוך, זה נושא שכנראה עוד לא נדון בממשלה אבל זה תפוח אדמה לוהט שנזרק עכשיו מידי הסוכנות היהודית, לא ברור לאיזה כיוון. אנחנו כמובן שנמשיך לסייע בשטח ברמת הנציגויות שלנו בטיפול במורים, אבל זה לא בדיוק תחום ההתמחות של משרד החוץ, הייתי מציע שגם ועדת העלייה והקליטה תיתן על זה את הדעת.

סוגיה נוספת, שמעתי משפט מדאיג מרונן, שלמעשה, על אף הפריסה של המרכזים, שהיא מכובדת, אנחנו עוזרים עכשיו לנתיב לפתוח את המרכז בקתרין בורג, בכל זאת, יחסית מעט מאד אנשים נחשפים ומגיעים למרכזי הקליטה. היינו רוצים לשמוע הערכה מספרית וכנ"ל, מספר המשתתפים באולפנים, זה לעומת אולפני הסכנות, אלא אם כן הסוכנות סוגרת את האולפנים או סגרה את האולפנים.

נתון אחרון שגם מעדיפים לא להזכיר אבל זו תופעה שקיימת, ירידה בקרב העולים, חזרה למקום מוצאם. האם יש הערכה מספרית בנושא הזה?

ההערכה שלנו בשנים האחרונות היא שכ-20% ,25% מגיעים למרכזי התרבות בערים הגדולות. יש לזה המון הסברים, חלקם לא יודעים וחלקם זה לא מעניין אותם כי בערים אחרות יש אפשרויות תרבות אחרות ועוד. בשנתיים האחרונות אנחנו במגמה של עבודה בפריפריה בצורה משמעותית ולהגיע אל קהלי היעד, ללכת אל האוניברסיטאות. הסטודנטים במוסקבה לא בהכרח יבואו למרכזי התרבות של הסוכנות ם לא יהיה דיאלוג יותר רציני, אם לא יהיה משהו שבאמת כדאי לבוא בשבילו כאירוע תרבותי שמחייב קשר.


צוין בהתחלה הנושא של מאגר הידידים, להגיע לפריפריות, להגיע לכולם ואם זה באינטרנט, אם זה בטלפון ואם זה בלהגיע פיזית לכמה שיותר. לכן היציאה לפריפריה מבחינה מהותית בשנתיים האחרונות, אנחנו עובדים על זה ביתר זאת.

25% שמגיעים זה הרבה, כמה זה בהשוואה לארצות הברית?

ההערכה היא שכ-20% מגיעים לפעילות במרכזי התרבות, זה תלוי איך מסתכלים על זה, אנחנו מחפשים גם את ה-80%.

אני חייבת לציין שחל שינוי ואנחנו עדים לשינוי הזה במהלך השנה האחרונה, שינינו את דפוסי הפעילות שלנו ובמקום לשבת במרכז ולחכות שיבואו הפכנו את זה למשהו יותר אקטיבי וזו הסיבה שאנחנו פועלים יותר באמצעות האינטרנט ויוצאים למוסדות האקדמיים ומנסים לאתר שם את אוכלוסיית היעד שלנו. עכשיו אנחנו מתחילים לראות שיש תוצאות, זה בהחלט מגדיל את מספר אותם המתעניינים בפעילות.

אמנם הנושא הוא נתיב, אבל היות ונאמרו כמה משפטים שמתייחסים לסוכנות, אני מבקש בכל זאת להגיב כדי שלא יסתובבו בחלל האוויר גרסאות לא מדויקות. מסתובבות גרסאות לא מדויקות ביחס לשני דברים שהוזכרו, לצורך העניין, הסוכנות היהודית לא יצאה מפה עם חפציבה, היא לא זרקה מפה את התפוח הלוהט הזה, הסוכנות אמנם צמצמה באופן משמעותי, עקב המשבר הכלכלי, את התמיכה בפרויקט חפציבה במסגרת תקציב ליבה, אבל התמיכה באופן כללי בפרויקט נמשכת. רק לפני עשרה ימים הסתיים מסע שורשים של יהודי חפציבה כש-300 ילדים, בעלות חצי מיליון דולר של הסוכנות היהודית, סכום שהיא גייסה מתורמים מחוץ לסוכנות, סיירו ברחבי בלרוס והתוודעו לעולם התרבות היהודי של היהדות הליטאית והבלרוסית. כמובן נעשים מאמצים כבירים מול ממשלת ישראל כדי לתת גם תמיכה ראויה לבתי ספר.


לגבי האולפנים אני רוצה לציין שרק בחודשים האחרונים נפתחו במוסקבה 20 כיתות חדשות של אולפן במוסקבה, שזה יותר ממה שנפתח בשנה שעברה או בשנה לפני כן. ההבדל המהותי שקרה השנה לעומת כלה שנים הקודמות הוא שהשנה הסוכנות היהודית עוברת לאולפנים ואגב, גם לפעילות אחרת בתחום החינוך, על בסיס גביית דמי השתתפות. מבחינתנו דמי השתתפות זה לא רק צורך כלכלי זה גם ערך חינוכי. אני חושב שבכל חזית ובכל תחום חובתנו, זו עמדתנו העקרונית, אנחנו חייבים לשנות את הדפוס ולהפסיק עם מתן שירותים בחינם, זה מה שאנחנו עושים בתחום האולפנים והם עוברים לבסיס כלכלי אחר, גביית כספים עבור ההשתתפות באולפנים. מהנתונים שמצטברים אחרי כמה חודשים של פיילוט אנחנו רואים שסך הכול המערכת לא רק שלא נפגעת אלא שבמקומות אחרים היא אפילו מתחזקת כתוצאה מזה.

מנכ"ל משרד הקליטה בבקשה.

ברשותכם אני רוצה לחזור לנושא הדיון, הנושא הוא נתיב. קודם כל אני רוצה לברך על ההצגה ועל העבודה הברוכה שנעשית על ידי הארגון בחבר המדינות. אני חייב לציין, גם מתוך הכרות אישית ומעמיקה עם השטח הזה במשך ארבע שנים, כאשר הייתי שליח של הסוכנות, ראש נציגות בדרום מזרח אוקראינה של המחלקה לעליה, מאז כניסתה של נעמי לתפקיד חל שינוי דרמטי במובן החיובי של פעילות נתיב לפחות באזור הזה שהכרתי, גם מבחינת מקצועיות, עומק, שיתוף פעולה והרבה דברים נוספים. העבודה שאני ראיתי, והייתה לי אפשרות לעשות השוואה, ללא שום ספק אני יכול רק לשבח אותה, ואין לי ספק שהמקצועיות בכל הנושא רק תלך ותתרחב ואני בהחלט רואה בזה ברכה, באזור שלצערי הרב, לפי מה שאני רואה לאחרונה דורש שיפור בהתייחסויות על ידי גורמים שצריכים לתת התייחסות לנושא.


אני רואה ונעמי ציינה את זה, במהלך השנתיים הקרובות זו הזדמנות פז למדינת ישראל לנצל, אם אפשר לקרוא לזה כך, את המצב הכלכלי שקיים שם לעומת המצב הכלכלי היחסית הרבה יותר יציב ויכולת של מדינת ישראל לטפל בנושא, לטובת הנושא של עידוד עליה. לכולם ידוע הנושא של התקציב שעדיין לא אושר וזה בהחלט מעכב אותנו בצורה מאד קשה, אני מאד מקווה שעד סוף החודש נוכל לצאת עם התכנית של עידוד העלייה בשיתוף עם הסוכנות היהודית.


אני רוצה להכין את זה היטב כי אני נמצא בתפקיד רק שבועיים אבל אין לי ספק שצריך לעשות מאמץ, לרכז מאמץ בטיפול בנושא של עידוד עלייה בתקופה הקרובה, גם לרכז מאמצים גם תקציבים. אני אעשה מאמץ אישי שעד סוף החודש לצאת עם הצעה מפתה לאותם ארגונים שמטפלים בנושא על מנת שנוכל לרכז משאבים ולפעול ביחד.

האם נתיב עובדת גם בקרב אוכלוסיית היורדים הגדולה שיש ברוסיה ובאוקראינה בעיקר והאם יש לנו נתונים לגבי מספר החוזרים כתוצאה מהמשבר הכלכלי העמוק נמצא שם, חוזרים למדינת ישראל האם יש בכלל התעניינות? לגבי פרויקט חפציבה אני שמח לשמוע שהסוכנות ממשיכה לטפל בזה, למיטב ידיעתנו, מרבית המורים שעובדים, שנשלחו ממדינת ישראל במסגרת חפציבה למדינות חב"מ, חוזרים ארצה ואין להם מחליף, אם אני טועה אנא תקן אותי. האיתותים שאנחנו מקבלים מהשגרירויות שלנו זה פחות או יותר אור אדום, אנחנו נמצאים בפני משבר מאד קשה ואם הסוכנות לא מסוגלת היום לטפל בזה על ידי משלוח מורים כתוצאה מהמשבר הכספי, יכול להיות שוועדת העלייה והקליטה צריכה לעשות דיון חירום בנושא כי אנחנו חייבים להעלות את הנושא הזה לראש סולם העדיפויות שלנו.

עכשיו קיבלתי טלפון מאחת המורות באודסה מתכנית חפציבה שהם חוזרים לארץ.

זה טוב לחזור לארץ.

אני רוצה להתייחס לנושא של החוזרים, לגבי המספרים, הם מאד לא מדויקים, יש מספרים מאד שונים, לנתיב אין מנדט לפעול בקרב התושבים החוזרים, יחד עם זאת בתקופה האחרונה אנחנו נמצאים בתהליך של שיתוף פעולה מואץ עם משרד הקליטה בתחום הזה ונפתח את הדגם הנכון.


אני רוצה לספר מהחוויות שלנו ממוסקבה וזו דוגמה לשיתוף פעולה, ביקרתי במוסקבה, ובדרך כלל אני נפגשת עם השגרירה, היה רעיון לנסות לעשות אירוע לישראלים, לאותה אוכלוסייה שאתה מתייחס אליה. זה היה חודש לפני הבחירות והוחלט לעשות משהו סביב הבחירות, נעשה משהו במרכז הישראלי הגיעו הרבה מאד אנשים, התעניינו מאד, הביעו נכונות להמשיך להיות בקשר, הציעו לסייע בכל דבר שאפשר וככה התחיל הקשר.


לפני שבועיים היה אירוע במרכז הישראלי במוסקבה לרגל יום העצמאות של מדינת ישראל וזה היה אחד האירועים הגדולים שהיו לנו השנה. היו שם הרבה ישראלים שבו ורוצים להמשיך את הקשר. לא היו אתם בקשר, הם מעוניינים, חשנו שיש כן נכונות, רצון והם צמאים לזה, יכול להיות שיש פה התחלה טובה כן לפעול, תקווה למשהו.

הפעילות של משרד הקליטה, אני מדבר על הקדנציה שלפני ההחלפה של השרים והמנכ"לים, דווקא בתחום של החזרת תושבים חוזרים היא ברוכה ללא שום ספק והצלחה של חזרת 12,000 ישראלים זו בהחלט הצלחה. בעיקר מדובר על מדינות המערב ואני יודע שקרוב ל-20,000 אנשים שרושמים במערכת קיימים ויש רצון לממש את זה בתקופה הקרובה.


אני רואה בזה פרויקט פיילוט הפרויקט הזה לא עבד במדינות חבר העמים ויש בכוונת השרה ובכוונתנו להרחיב את הפעילות הזו לאזור של חבר המדינות. לצורך העניין נלחמנו בנושא של עידוד העלייה אבל גם לצורך העניין הזה נלחמנו בפעילות האחרונה סביב הנושא של תקציב. נכון לעכשיו קיבלנו את התוספות הנדרשות ואנחנו מתכוונים לבנות תכניות בנושא הזה וללא שום ספק אנחנו רואים בנתיב שותף בכיר וחשוב ביותר.

חנה קורן, מנהלת האגף לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, בהמשך לדבריו של המנכ"ל אני רוצה להגיד שאוכלוסיית הישראלים שנמצאת בחבר העמים היא מאד מגוונת. ישנם אנשים שעובדים שם במהלך השבוע וחוזרים, יש הרבה מאפיינים ויש גם סקר ומחקר שנמצאים היום בשלבים שונים של עבודה. שיתוף הפעולה עם נתיב יוביל אותנו לפתיחה של פעילות מסודרת במוסקבה ובקייב, כאשר נשים את הדגש לפנות לכל הקהלים כדי לקרב אותם ולנסות להציע להם את כל מה יש לנו להציע היום לתושבים חוזרים. ההוכחות, כפי שאמר מנכ"ל משרד הקליטה הם במספרים היחסית יפים מאד שהצלחנו להביא במסגרת מבצע "חוזרים הביתה ב-60". זה לא פשוט, האזור לא קל לחדירה ויש כל מיני נושאים שעדיין טעונים פתרון אבל בינתיים שיתוף הפעולה מוליד פניות אלינו למשרד לבדיקה של הזכאויות של תושבים המתעניינים לחזור.

יש פער גדול בין תושבים חוזרים שעובדים מולם כבר שנים במערב לבין קהילת התושבים החוזרים למדינות חב"מ, מדובר על קהילה מאד צעירה מבחינת הזמן שהם חזרו, אנשים לא זזים הלוף ושוב, חווית ההגירה או העלייה היא חוויה די טראומטית, השאלה אם באמת אפשר לקחת דפוסים שנהוגים במערב, שהם מצליחים עד נקודה מסוימת, שגם לא נגזים, אנחנו טופחים לעצמנו יותר מידי על השכם, זה חשוב לעבוד אבל אנחנו יודעים בסופו של דבר אנחנו מצליחים להגיע לפלח קטן מהאוכלוסייה, רוב הישראלים לצערנו הרב נשארים בארצות הברית ובניהם כבר אמריקאים, זה מהניסיון שלי וזו בעיה.


השאלה אם באמת כאן מדובר בבעיה נוספת של קהילת חוזרים מאד צעירה, הם רק עכשיו חזרו או לפני שנתיים, אנשים לא יחזרו אחרי שנתיים שוב. השאלה אם אלה אותם דפוסים או שאפשר לפתח מודלים אחרים.

לכן אנחנו עושים את המחקר הזה כדי לראות את המאפיינים, להבין אותם ולבנות את ארגז הכלים שייתן לנו את האופציה להגיע אליהם ולנסות להציע להם לחזור. החוסן היחסי של כלכלת ישראל הוא כן כמו שנאמר דבר מאד מהותי בכל העבודה שלנו.

זה נושא מעניין שאפשר לדבר עליו ואפשר להקדיש לנושא את אחת הישיבות לזה. הטיעון שלך מעניין, יש טיעונים הפוכים שאנשים שנמצאים תקופה קצרה יחסית הרבה יותר קל להחזיר אותם הביתה, יש טיעונים לשם ולפה אבל זה נושא שבהחלט הייתי שמח אילו היינו מקיימים בו דיון, נוכל להיערך לזה ולתת תשובות ולשאול שאלות.

ישעיהו יחיאלי מנעל"ה. אני רוצה קודם כל לברך על הצטרפות נתיב למאמץ נעל"ה, אני חושב שזה דבר חשוב, צריך להזכיר לותיקים ולומר לחדשים שנתיב היא זו שילדה את תכנית נעל"ה ויזמה אותה והעובדה שהם חוזרים לתמונה היא גם בבחינת עטרה ליושנה, שזה מבחינת הצדק ההיסטורי, אבל גם מהבחינה הזו שביחד אפשר יהיה לעשות יותר.

הדבר השני, כאשר היינו בדיון הקודם, הצעתי לוועדה וזה לא הסתייע בקדנציה הקודמת, לקיים פה דיון רציני בשאלת החינוך היהודי ברחבי חב"מ. אחרי 20 שנה של השקעה אדירה, גם של המדינה וגם של ארגונים אחרים, אנחנו קוראים פה התרחקות התבוללות, איך זה מסתדר אחד עם השני? שלא לדבר על זה שבעצם ארגונים לא ציוניים הם היום אלה שמחזיקים את מערכת החינוך.

קל להילחם על החזרת תקציבים וכדומה השאלה היא האם אנחנו פועלים נכון בכך שאנחנו מקימים מערכת שבסופו של דבר היא מניבה תוצאות מסוימות. אני מציע לקיים על זה דיון, השאלה היא לא תקציבית, יש פה שאלה ערכית של מדיניות חינוך ומדיניות ציבורית ומן הראוי שהוועדה הזו כאחראית, גם על העלייה והקליטה מצד אחד וגם על תפוצות תיתן דעתה על העניין הזה.

תגדיר לוועדה מה זה ארגונים לא ציוניים.

אחרי ההתייחסות של גרי רציתי לא להגיב והתאפקתי, אבל אם גם ישעיהו העלה את זה, אני מצטרפת להצעה שלך לקיים דיון כזה, אני חושבת שזה חיוני מאד, הטיפול בתקופה האחרונה בגיוס כספים למערכת החינוך, לחפציבה ספציפית ובכלל הוא מאד שטחי, אם פתאום צריכים דחוף סכום כסף זה בוער ואז כולם נותנים רק על כך את הדעת אבל אף אחד לא יורד באמת לעומק הבעיה.

אני יכולה לספר מהחוויות שלי באוקראינה מהתפקיד הקודם, כשהייתי באה לביקורים, לפחות בחלק מבתי הספר, היו רצים לפינה מוציאים את הדגל, שמים אותו ובזה היו מסתכמים הסממנים. לכן הדברים האלה, הוצאת הדגל מהפינה כשמגיעה שגרירת ישראל לביקור קצר, לא יכולים להשפיע על אותם נתונים מדאיגים מאד.

נסכם את הדיון. קודם כל אני רוצה לברך את ראש נתיב, גברת נעמי בן עמי על עבודת נתיב וגם על הסקירה שקיבלנו בוועדה. כמו שאמר חבר כנסת מיכאלי, שלפעמים כל אחד רוצה לקחת לעצמו את הקרדיט, אני חושבת שזה לא המקום לויכוח מי צריך לקחת את הקרדיט, יש לנו מטרה משותפת והמטרה שלנו היא עבודה למען מדינת ישראל ולהביא לפה יהודים מכל הארצות.

אנחנו בוועדה נמשיך לעקוב אחרי הפעילויות השונות של כל הגורמים הקשורים לעלייה ואני בטוחה שתמיד נמצא שפה משותפת ונעבוד יחד בשיתוף פעולה. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40