PAGE
25

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ד אייר התשס"ט (18 במאי 2009), שעה 11:30

הסיוע הניתן לפליטי השואה.

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

רוברט טיבייב

אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

נחום איצקוביץ' – מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר אבי ביצור – מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים

שרה זילברשטיין היפש – ראש תחום פניות הציבור, המשרד לענייני גמלאים

יפה וולמן – עובדת סוציאלית ארצית, המשרד לקליטת עלייה

אהוד פראוור – ראש אגף תכנון מדיניות, משרד ראש הממשלה

עליזה ג'אן – הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר

עו"ד שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלי כרמלי – מנהל קשרי ציבור והקרן לנפגעי טרור, הסוכנות היהודית

מזל דהרי – מרכזת בכירה, אגף זיקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

לאה פלוס – רכזת בכירה, מחלקת זיקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

ישראל שוורץ – סמנכ"ל בכיר, אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

רונית מוחתיריאן – אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

שלמה גור – סגן נשיא ועידת התביעות בישראל

חן יוריסטה – מנכ"ל ועידת התביעות בישראל

אורלי יוסף – דוברת ועידת התביעות בישראל

אברהם פרסלר – נציג ועידת התביעות בישראל

רוברט רוזט – מנהל הספרייה, "יד ושם"

אוגניה ברודסקי – מנהלת מרכז לחקר הזיקנה

טוני דיטמן – מנהלת מרכז אשדוד, עמותת "ידיד"

יוסף זלדיס – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

נח פלוג – יו"ר מרכז הארגונים לניצולי שואה

אורי ארזי – דובר מרכז הארגונים לניצולי שואה

אלי ולק – חבר נציג ועד המנהל, מרכז הארגונים לניצולי שואה

אלכס אורלי – מרכז הארגונים לניצולי שואה

אברהם שרנופולסקי – חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות הפנסיה בישראל

זאב פקטור – יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל

יהושע דה-גופר – מנכ"ל הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל

אריאלה מלכה – מרכזת העמותה הפרלמנטרית לזכר השואה וסיוע לניצוליה

אליעזר שוורץ – מרכז מחקר ומידע, הכנסת

דנה גורדון

שלומית כהן

הסיוע הניתן לפליטי שואה

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא שבו נדון היום הוא הסיוע הניתן לפליטי השואה. לפני שנתחיל בנושא הישיבה, אני מבקשת לספר שאתמול, יחד עם חבר הכנסת מיכאלי, ביקרה הוועדה במרכזי קליטה בקריית-ים ובכרמיאל. בקריית-ים נמצאים עולים מאתיופיה, ובכרמיאל נמצאים עולים מחבר העמים ומאתיופיה, והתרשמנו לטובה – גם מהבניין, גם מהתוכניות וגם מהאנשים. הסוכנות מתכוונת לאט-לאט לסגור את כל מרכזי הקליטה.

מחסלים את העלייה.

כנראה. ראינו משפחת עולים שהגיעה מרוסיה, משפחה עם ארבעה הילדים. האבא מספר שהם רק חודשיים בארץ, אבל הילדים כבר במסגרת, הם כבר בבתי-הספר ובגן. הרישום הראשוני בבנק ובקופת-חולים נעשה דרך מרכזי הקליטה. חבל יהיה אם יסגרו את מרכזי הקליטה, במיוחד בפריפריה, במיוחד בערים כמו נצרת עילית, ש-50 שנה קולטת עלייה.

יש פה מישהו מהסוכנות?

כן. אני מנהל קשרי הציבור של הסוכנות היהודית באזור המרכז, אחראי על הנושא של ניצולי השואה והקרן לנפגעי טרור.

אתה מבין בנושא שהיושבת-ראש דיברה עליו?

אני מבין בצורה מועטה בנושא הזה, כי בעבר הייתי במחלקה לעלייה.

מה אתה רוצה להגיד להגנתך בעניין?

להגנתי אין הרבה מה להגיד, פרט לזה שתקציב הסוכנות היהודית מגיע מתרומות מחוץ-לארץ. כמו שאתם יודעים, התרומות קטנות יותר ויותר. אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו מצמצמים, וחלק מהצמצום זה הנושא של מרכזי הקליטה. אני מצטרף מאוד למה שנאמר כאן, והלוואי שהיינו יכולים לא לסגור את מרכזי הקליטה.

חבל מאוד שכאשר מדברים על עלייה אז מדברים על התקציבים.

אני מציע לקיים דיון בוועדה, עם מנכ"ל הסוכנות, לראות את הבעיות התקציביות של הסוכנות, כי אני מבין שיש לזה השלכות מרחיקות לכת.

מנהל מחלקת העלייה בסוכנות אמר אתמול בסיור שיש לו הרבה מחשבות לגבי אי סגירת המרכזים.

אנחנו מצטרפים להצעה של חבר הכנסת פינס.

נעבור לנושא הישיבה. אני מברכת את כל המכובדים שהגיעו היום לישיבה – מנכ"ל משרד הרווחה, מנכ"ל המשרד לענייני הגמלאים, נציגי משרדי הממשלה, ארגוני ניצולי שואה, ארגוני ויטראנים, עמותות. תודה שהגעתם לישיבה בנושא החשוב.

גם הארגונים של פליטי המלחמה.

עד היום אין הגדרה אחת הכוללת בתוכה את כלל ניצולי השואה. בתוך ניצולי השואה יש גם הקבוצה של פליטי השואה, שנשארו מחוץ לתמונה. מדובר על אנשים מעל גיל 70. רוב האנשים האלה הגיעו בעלייה הגדולה, אחרי שנת 90, ועדיין הם נאבקים על הסיוע. בעבר הם נאבקו בנאצים, ופה הם נאבקים בבירוקרטיה הישראלית.


בקדנציה הקודמת הגשתי הצעת חוק שמדברת על פליטי שואה. בקדנציה הזאת הגשתי פעם נוספת את הצעת החוק, ואני מקווה שנצליח לקדם את הנושא ולפתור את הבעיה הענקית. אני מבקשת ממנכ"ל המשרד לענייני הגמלאים, ד"ר אברהם ביצור, לספר קצת.

מי השר לענייני גמלאים?

ראש הממשלה. סגנית השר, ד"ר לאה נס, היא בפועל במשרד. המנכ"ל זה אנוכי.

כולכם שמעתם על הסקר של אוניברסיטת חיפה. 41% מהתושבים הערבים במדינה שלנו מכחישים בכלל את נושא השואה. אם הם לא מודעים, הוועדה תמליץ לשר החינוך בנושא.

צריך לבדוק כמה ילדי ישראל מכירים את השואה.

תודה רבה ליושבת-ראש ועדת הקליטה. זאת הזדמנות לאחל לך בהצלחה. זאת פעם שנייה שאני בישיבה שלך. היתה ישיבה מיוחדת שקיימת לרגל 64 שנה ניצחון על גרמניה הנאצית. היו פה הוויטראנים וזה היה מרשים מאוד. בהצלחה רבה.

המשרד לענייני גמלאים, משמו, עקב העובדה שהוא עוסק באנשים המבוגרים ביותר בישראל ולאור העובדה שחלק לא קטן מבעיות הקליטה קשורים באנשים לא צעירים, בוודאי אלה שמוזכרים בדיון היום, שהצעיר שבהם היה בן שנה ב-1939 והיום הוא בן 71, כך שכולם קליינטים של המשרד הזה. דבר נוסף, אחד הדברים המשמחים הוא שהמשרד הזה מתקיים ללא קונוטציות פוליטיות. הזקנים בישראל צריכים משרד משלהם.

בוקר טוב לחברי הכנסת, לכל הארגונים היקרים, לכל האנשים שאנחנו משרתים אותם. בוקר טוב לשותף הבכיר שלנו, משרד הרווחה, נחום איצקוביץ'. דוח איצקוביץ' המפורסם הוא על שמו. צריכים להגיד את זה בכל הזדמנות. אני חושב שנחום היה הראשון שדיבר ונגע במה שאמרה יושבת-ראש הוועדה, בנושא שנקרא ניצולי שואה ופליטי שואה.

אתה בטוח שהוא היה הראשון שדיבר?

מבחינת העיסוק של הממשלה הקודמת. בעקבות הדוח הזה ומה שהחליטה הממשלה החליטו לטפל בכולם כמקשה אחת, עם אפיונים מסוימים, וזה היה נכון. אני אנסה להציג לכם את הדברים שמופעלים במשרד לענייני גמלאים מול פליטי השואה או ניצולי השואה. אקדים ואגיד שנמסרו בידיכם עמודים שהם פרי עבודה. אני קורא לכם לקחת ולהפיץ אותם לכולם. מוקד מיצוי הזכויות 9444* זה מוקד שהוקם על-ידי משרד הרווחה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, המשרד לענייני גמלאים, התיישב על בסיס מוקד ותיק יותר של המשרד הצעיר של הגמלאים, מוקד לזקנים בישראל. היום הוא נותן את התשובות והולך לבצע את מיצוי הזכויות מול ניצולי השואה. כלומר, לנסות לתת פעם אחת ולתמיד תשובה לכל אדם שיפנה מה בדיוק מגיע לו, האם מהקרן השוויצרית או מההולנדית או מפינטו או מוועידת התביעות. הדפים לפניכם הם ארבעה עמודים שמרכזים את המידע על מי שמוגדר נכון להיום פליט שואה, מה מגיע, מה הוא יכול לפנות לבקש, ממי, באיזו צורה, מה זה המענק החד-פעמי. אני לא אפרט כאן, אם תרצו זה כתוב בעמודים.

אני רוצה לעבור למה שהמשרד התרכז וביצע בתוך החלטות הממשלה ובמה הוא התמקד. הנושא הראשון במעלה הוא המוקד שאותו הזכרתי. המיוחד במוקד הזה הוא לא זה שארבעה משרדי ממשלה הקימו אותו ולא זה שמרכז הארגונים חבר בתוכו ולא שוועידת התביעות נותן לנו את המידע. אדם שפונה מקבל את התשובה, והמטרה היא לבצע לו מיצוי זכויות מלא. המטרה היא לקחת כל פנייה ולהגיד לאדם מה מגיע לו בסוף בקצה.

כמה פונים אליכם?

יש כ-250,000 ניצולי השואה, פליטי שואה, וכל מי שמוגדר בתוך המעגל הזה שנמצאים היום בישראל. עד עכשיו, בשלושה חודשי עבודה, היו אלינו 91,000 פניות. זה אומר שני דברים. האחד, אני לא יודע מה היה עד עכשיו ואין לי שום טענה לאף אחד, אבל כנראה אנשים צריכים את זה מאוד. דבר שני, יש פה עבודה אדירה. היום המוקד מקבל את הפניות ומתעסק בהן. הפניות האלה עוברות, למשל, לוועידת התביעות או לקרן הרווחה וכדומה לתת את התשובות לאנשים. בשלב הבא, יחד עם משרד הרווחה, אנחנו עושים הגדרת והרחבת המומחים לתשובות בזמן
אמיתי, גם הלשכות שאותן הזכרנו בתוך המוקד או על בסיס המוקד, כדי שאנשים יקבלו תשובות ונוכל להגיד לאדם מה באמת מגיע לו.

יש לך מעקב על זה?

כן, יש מעקב קבוע.

אני מזמין אותך לבוא לבקר.

אני צריך שאתם תדעו, לא שאני אדע.

אנחנו יודעים, אבל כדאי שגם אתה תדע.

יושב-ראש ועדת ההיגוי השוטפת זה מנכ"ל הרווחה. כל מי שרוצה מוזמן לבוא לרחוב קורזין 1 בגבעתיים ולראות. אני לא איש שיווק ולא פרסומאי ואני לא מקבל על זה משכורת. בואו תראו דבר שהגיע הזמן לעשות אותו. זאת חוויה. אני אומר את זה כאן ומתרגש. הלוואי שבאמת זה יצליח. כדי לחזק את המוקד אנחנו מגיעים לניצולים, זאת המטרה. יושב פה אלי כרמלי. הוא לא נתן קודם תשובה, וטוב שהוא לא נתן, כי זה לא תחומו. תחומו הוא הניהול מטעם הסוכנות של מיזם משותף למשרד לגמלאים ולסוכנות, להוצאת אלפי מתנדבים אחרי הכשרה לניצולי ופליטי השואה שלא קיבלו את המיצוי במוקד או התקשרו ועוד לא טופלו כדי לבצע אתם את מיצוי הזכויות, למלא את הדפים ולרוץ אתם לקרנות למיניהן. עלה המבצע של הסוכנות, הלבשנו את אגודת הסטודנטים, תחת מיליון שקל מלגות לסטודנטים, כדי שהם ישמשו לנו כוח קומנדו לביצוע שחרור בעוד מקומות. המטרה היא פשוטה, להגיע אליהם כדי שאנשים יגידו לנו מה הם צריכים. זה המבצע השני. המבצע השלישי – אם כבר אנחנו באים אליהם, אז באנו להחלטת ממשלה שהטילה על המשרד לענייני גמלאים לחלק אות ותעודה לכל מי שימלא דף על סיפור חייו שנקרא "לדורות", וזה יעלה לאתר אינטרנט שכבר הוקם על-ידי "יד ושם" והמשרד לענייני גמלאים. אנשים ממלאים את הדף, הדף עולה באתר והם זוכים לסיכה שבחרה ועדה ממלכתית בלתי תלויה, ותעודה שאומרת שמדינת ישראל מצדיעה לניצול או לפליט השואה לא רק ביום השואה, אלא גם אומרת לו שמגיעה לו הוקרה והכרה. זה יתבצע גם ייצוגית ב-227 טקסים בכל היישובים היהודיים בארץ. זה יהיה עם אומנים, עם נציגי מרכז הארגונים, עם נציגי ממשלת ישראל, עם נציגי משרד הרווחה, עם נציגים של משרד הגמלאים. הכוונה היא לחלק להם אות ותעודה בכל עיר ובכל יישוב בשנתיים הקרובות, עד תום תקציב 2010. אלה שכבר באים למלא את דף מיצוי הזכויות, ימלאו גם את הדף "לדורות" שיעלה לאתר ואז הם יקבלו תעודה וסיכה.

הרעיון הרביעי שמתבצע הוא פרויקט "והדרת פני זקן". בני ובנות השירות הלאומי הם לא רק לנכים או לבתי-חולים, אנחנו רוצים שיבואו גם לזקנים שלנו. היום כבר הצלחנו להגיע ל-250 בנים ובנות. זה התחיל מ-14 בנות והמטרה היא להגיע ל-1,000 בשנים 2010-2009. זה אומר שכל אחד או אחת מהם יקבל חמישה זקנים ניצולי שואה על שמו לשנת שירות לאומי אחת. זה מפוזר היום בכ-50 ערים בארץ, וזה הולך וגדל. המטרה היא ליווי, להיות בבית עם ניצולי השואה. אתם צריכים לראות כדי להתרגש ולהבין כמה הם זקוקים שמישהו יהיה אתם בגלל הבדידות.

פרויקט מספר חמש, השיניים. לעבוד עם משרד הרווחה זו חוויה לנו, וטוב שזה משלים אחד את השני. לקחנו את ניצולי השואה הנזקקים וזקנים נזקקים בנושא בעיות השיניים, ושמנו עליהם שלושה פרויקטים. פרויקט אחד הוא קרן הרווחה. יושב פה יושב-ראש הקרן, זאב פקטור.

אולי נעשה פעם שינוי של החוק ונכניס את רפואת השיניים לתוך חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

למה רק רפואת שיניים? יש עוד כמה דברים. מה ביחס לזוג משקפיים, שעולה היום 700 שקל? מה ביחס למכשירים שמיעה שעולים 8,200 שקל?

הפרויקט הראשון היה קרן הרווחה שעושה את זה. משרד הרווחה מממן אותה בתקציב מיוחד לעניין הזה. אבל יש עוד פרויקט שנקרא "שיבה טובה". הוא עובד בצפון ובדרום בלבד, והמדינה מתייחסת למי שבמצב חירום בגלל הקסאמים. שם הזקן הנזקק או ניצול השואה הנזקק מקבל משקפיים, טיפול שיניים וכדומה. למה שזה לא יהיה בכל הארץ? בעניין טיפול שיניים עשינו כך עם משרד הרווחה, השקענו תקציב של 10 מיליון שקלים, יוצאות ניידות של משרד הבריאות, אגף רפואת השן, לניצולי השואה הנזקקים שמשרד הרווחה מציג, ועושים תוכנית טיפול ומטפלים בהם חינם. האם נוכל להוסיף לזה משקפיים? הלוואי שזה היה, אם היו עוד תקציבים.


דבר אחרון, אני רוצה לעדכן כדי שאנשים ידעו על ארגונים שמטפלים בהם באהבה כל כך גדולה. על המשרד הוטל לחלק את התקציבים, מה שנקרא מבחן התמיכות הנוראי, למי שמטפל בניצולי השואה. הכוונה היא למרכז הארגונים. יושב פה יושב-ראש המרכז, מר נח פלוג. ב-2008 עשינו חצי מלאכה. ב-2007 שקל אחד לא עבר ממשרד האוצר. ב-2008 המשרד הגמדי, משרד הגמלאים, עשה חצי מהעבודה. השנה אנחנו הולכים על כל הכסף. מדובר על 16 מיליון שקלים. 3 מיליון שקלים במבחן תמיכות, שאני שמח לבשר שביום חמישי נחתם הצ'ק על-ידי החשבת של המשרד ועל ידי. 3 מיליון שקלים לפעילות השוטפת של הארגונים, לכנסים מול הארגונים השונים שמרכיבים את מרכז הארגונים, למימון החיים והעבודה שלהם מולכם, שאתם תוכלו לעבוד אתם. זה כסף שעד היום לא ניתן. 3 מיליון הבאים, בחודש הבא, הם להנצחה, אנדרטאות וכדומה. 10 מיליון חולקו. מיליון אחד לא כל כך נוגע לחדר זה, אלא לקרב על החזרת הרכוש היהודי הגזול ממדינות ערב. 9 מיליון הלכו לנושא החזרת הרכוש היהודי הגזול באירופה. זה מיזם משותף למשרד לענייני גמלאים עם הסוכנות היהודית. ביחד הקמנו קבוצות בארצות באירופה ששם המאבק, ושם התנהל מאבק דרך עורכי-דין ואחרים איך לנסות לטפל ברכוש היהודי הפרטי, הציבורי, בנושא היודאיקה, בנושא החינוך ובנושא ההנצחה. בחודש יוני תתקיים ועדת פראג. צ'כיה, כנשיאת האיחוד האירופי, מעלה על השולחן סוף-סוף את השאלה איך האיחוד האירופי צריך לטפל בבעיה של הרכוש של מי שנספה או ניצול מהשואה, לאו דווקא יהודים. הנושא שלנו, של היהודים, הוא במלוא עוזו בחמשת התחומים – רכוש פרטי, רכוש ציבורי, יודאיקה, חינוך והנצחה. יש משלחת משותפת למשרד הגמלאים עם משרד החוץ. תודה.

תודה לך, ד"ר אבי ביצור, מנכ"ל המשרד לענייני הגמלאים. דרך אגב, המשרד לענייני הגמלאים גם עוזר לנו במה שמתוכנן ב-26 במאי בכנסת, ציון יום היידיש.

שמעתי שרוצים להעביר את היחידה ממשרד האוצר למשרד הרווחה. נח מתנגד לדבר הזה, בעבר תמכת בזה.

זה בוטל.

למה זה עלה? למה זה בוטל?

בחוק ההסדרים יש עדר של עזים שנכנסות, ועדר של תיישים שיוצאים. אתה חבר כנסת ותיק, אתה מכיר את זה.

אחרי הפנייה שלנו קיבלנו הודעה משר האוצר שזה בוטל.

היתה גם אי הסכמה של שר הרווחה, של הביטוח הלאומי. יש בזה היגיון, אבל לא כאשר זה נעשה ללא דיון ממצה מקצועי מספיק בחוק ההסדרים. כשהולכים לעשות מהלך מבני כל כך עמוק, צריך לשמוע את הלקוחות, את הארגונים, את הגורמים המבצעים. זה לא יכול להיעשות באיזו פסקה קצרה בחוק ההסדרים.

בדרך כלל למשרד יש שאיפות אימפריאליסטיות. האוצר רצה להתפטר, משרד הרווחה לא רצה לקחת, זה מעורר חשד.

זה לא מעורר חשד, זאת סוגיה רגישה מאוד. עוסקים בה אנשים שהגורל התאכזר עליהם, עם רגישות מאוד גבוהה, גם של משרד האוצר וגם שלנו. מכיוון שהביטוח הלאומי עוסק בקצבאות ועיקר העשייה והשיקום הן של קצבאות, חשב מי שחשב שזה יהיה נכון לאחד את זה במסגרת ביטוח לאומי באגף נפרד. כפי שאמרתי, לא נעשתה עבודת מטה מספיקה ורחבה. לא היתה התייעצות מספקת לא אתנו ולא עם הארגונים ולא עם הלקוחות. במקומותינו אנחנו לא חוששים לקחת את האחריות, כדוגמת ניצולי שואה שזו אחריות שלקחנו. אף אחד לא הטיל את זה על משרד הרווחה ועל השר הרצוג, אבל אי-אפשר לעשות את זה בלי עבודת מטה רצינית. לכן היתה התנגדות.


אפתח ואומר שהעבודה שנעשתה בשנתיים האחרונות הביאה להישגים רבים מאוד בציבור ניצולי השואה, והיא לא היתה יכולה להתקיים אלמלא היה כאן שיתוף פעולה בלתי רגיל בתוך הממשלה בין משרד האוצר, שבהתחלה התנגד מאוד ואחר כך הסכים, לבין משרד ראש הממשלה וראש הממשלה, בין הארגונים עצמם – משרד הגמלאים, משרד הרווחה, הקרן לרווחת ניצולי שואה שהיתה בתוך העניין, ועידת התביעות וארגונים אחרים שלא אפרט כאן. כולם חברו ביחד. יש כאן הרבה אנשים טובים שהיו שותפים שלנו למהלך. זה לא היה מהלך פשוט. בסוף התהליך, בתקציב המדינה ל-2009 יש תוספת תקציבית לנושא ניצולי שואה של כמעט 2 מיליארד שקל. אני הולך ישר לסוף מבחינת ההסדר התקציבי, אל יקל הדבר בעיניכם. אחרי הרבה שנים שבהן המדינה עשתה מה שהיא נדרשה לעשות על-פי החקיקה שהיתה בשנות ה-50 ולא יותר מזה. מצאתי לנכון לפתוח דווקא במלים של פרגון לשותפים שלנו.


לפני כשנתיים, כאשר השר הרצוג נכנס לתפקידו ונכנסתי אתו, הוא הטיל עלי לעמוד בראש ועדה. הגשתי את הדוח של הוועדה, שידועה בשם דוח איצקוביץ', שהיתה מורכבת מכלל משרדי ממשלה ומארגוני הניצולים. שם נקבע לראשונה שיש שני מעגלים, וצריך לתת מענה תקציבי לשני המעגלים. חברת הכנסת סולודקין, נכון שהיו אחרים שאמרו את זה לפני כן, אבל בדוח ממלכתי, עם כותרת של ממשלת ישראל ומדינת ישראל, לא נמצאה מאז היווסדה של המדינה התייחסות כלשהי מקצועית מקיפה לסוגיה הזאת.

זה לקח 10 שנים לדבר בכנסת, ואחר כך זה נעשה.

יכול להיות. אני מדבר על 30 יום מרגע שהוטלה עלי המשימה. אפשר לבדוק את מה שאני אומר. אחר כך זה התגלגל לסדרה של פעילויות וחקיקה. אני זוכר את מה שאמר זאב פקטור, שנמצא כאן: מי שניצל הוא ניצול. אבל כל מהלכי ההתדיינות, לרבות הוועדה הממלכתית בראשותה של השופטת דורנר, קבעה קביעות ברורות מאוד שהן אינן שנויות במחלוקת לפחות מבחינה משפטית, הן שנויות במחלוקת אולי מבחינה ערכית, מבחינה מקצועית. השורה התחתונה, כפי שפירטת בפתח דברייך, היא שאכן יש הבחנה בכלל החוקים בין פליטי השואה לניצולי השואה, אם כי בחקיקה האחרונה ובכללים האחרונים הרחבנו את היריעה. דבר ראשון, כשאנחנו נכנסנו למהלך התקציב שהקרן לרווחת ניצולי שואה קיבלה מהממשלה נע בין 10 ל-15 מיליון שקל, וגם זה בעיכובים גדולים. זאב פקטור עושה לי סימנים שזה היה פחות. אנחנו הצלחנו לקבל החלטה. בשנת 2008 הועברו לנושא של רווחת ניצולי השואה, כולל ל"עמך" וגם למרכז הסיוע שאבי פירט עליו בשותפות המצוינת הזאת, כ-100 מיליון שקל. ב-2009 הועברו 200 מיליון שקלים. זה לכל סל השירותים האישיים, החל משעות סיעוד טווח קצר, שעות סיעוד טווח ארוך, בשיתוף עם ועידת התביעות ועם גורמים נוספים, בהיקף רחב מאוד, כולל שיניים ומשקפיים וכל מיני דברים מהסוג הזה. בשנת 2009 זה יהיה 200 מיליון, זה בבסיס התקציב. ב-2010 זה גם יהיה בבסיס התקציב. המעגל שנהנה מזה הוא לא רק המעגל הראשון של יוצאי מחנות, גיטאות ומסתור, אלא גם מי שמוגדר באופן רחב ביותר כפליט שואה. זאת אומרת, זכאי לקבל מהקרן. לא עשינו כאן הבחנה דקדקנית. אם הוא צריך שעות סיעות, מקבלים מעבר לביטוח הלאומי עוד 9 שעות סיעות, וזה גם בהסכמה עם ועידת התביעות ובהסכמה כוללת, וכך זה היה. אני מקווה שזה גם לא ישתנה. בנושא של התמיכות, במהלך התמיכות הפנים-משרדי, העברנו כבר את המנה הראשונה של הסכמה על 100 מיליון. עם אישור תקציב המדינה יהיה עוד 100 מיליון. זה בוועדה משותפת לכלל משרדי הממשלה.

מר איצקוביץ', אתה מדבר על כסף. כמה אנשים קיבלו?

יש לנו נתונים מלאים גם כמה קיבלו מהקרן. מקבלים גם מהקרן וגם מכלים נוספים, גם מ"עמך" ואחרים, ללא הבחנה. מקבלים למעלה מ-150-140 אלף ניצולים בכל הסיווגים השונים.

פליטים בתוכם זה כ-140 אלף איש.

גם הפליטים מקבלים. לא כל הפליטים זכאים באופן אוטומטי לפי ההגדרות של הקרן. ההגדרה של סף הכניסה לזכאות בקרן היא ההגדרה הרחבה ביותר שקיימת, והם יוכלו לפרט בפנינו מה ההגדרה. היא לא הגדרה של הבטחת הכנסה, היא הגדרה הרבה יותר רחבה, על-פי הסכמה עם ועידת התביעות, כי חלק ניכר מהכסף מגיע מוועידת התביעות. אם ירצו יציינו כאן כיצד הדברים עובדים.

לפי הדוח שאנחנו קיבלנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, מדובר – אני מדברת רק על פליטי השואה...

אני לא חושב שיש שם הבחנה.

יש, כי ועידת התביעות מתייחסת לאנשים שהיו בגטאות.

אני מדבר על השירותים ולא על ההקצבה. אני לא מדבר על קרן 2, שנותנת קצבה חודשית. אני מדבר על 200 מיליון שקל שהמשרד נותן, המדינה נותנת, ועוד סכום גבוה מזה מוועידת התביעות, שביחד נותנים סל שירותים לניצולי שואה ולפליטי שואה. לדעתי ההיקף הכללי מתקרב לכחצי מיליארד שקל, ואין כאן הבחנה. דיברתי על סל שירותים, לא דיברתי על קצבה. בקצבה את צודקת, קרן 2 איננה נותנת לכל פליטי השואה קצבה, אבל הם יוכלו לדבר בשם עצמם. אני יכול גם לפרט את הדברים.


הדבר השני שבא לידי ביטוי זה כאשר הלכנו לנתח מה קורה עם האוכלוסייה החלשה בגילאי 80, שאין להם דירה. בהבטחת הכנסה התברר שיש 74,000 פליטי שואה שנמצאים במעגל של הנזקקים שאין להם דירה והם חלשים, ולכן על-פי החלטה של הממשלה נהנו לא רק פליטי השואה אלא כלל זקני ישראל שהם באותו מצב מקצבה של 200 שקל ועוד 300 שקל לדיור. נמצא כאן ישראל שוורץ, הוא יוכל לתאר את זה טוב ממני. ההיקף התקציבי של זה הוא כחצי מיליארד שקל בשנה. בתוך זה כלולים גם פליטי שואה. היה קשה מאוד לא להכניס מי שהגיע מעיראק. גם הוא עבר את הפרת והחידקל ברגל והגיע לכאן, ואם הוא בגיל 80 ומצבו זהה לפליטי השואה הוא זכאי לקבל גם כן. זה מבחינת ההקצאות של השירותים.


באשר לנושאים שנוגעים לקצבאות עצמן. יש פליטי שואה מסוימים שקיבלו גם סכומים חד-פעמיים מקרן "עתיד וזיכרון" ועוד קרנות. יש לנו על כך רשימות.

200,000 קיבלו כל אחד 5,000 מארק.

יש כאלה שלמרות שזה שנוי במחלוקת והם כלולים בהבטחת הכנסה, הם קיבלו גם מהחברה להשבת הרכוש סכום של 6,000 שקל, וגם פה לא נעשתה הבחנה. זה היה לפני שנה.

12,000 איש.

נכון, אבל לא נעשתה כאן הבחנה, אלא המבחן היה סוציו-אקונומי שלהם. יש בידי כל ההישגים וכל הסכומים שמקבלים ניצולי השואה שהם בהגדרה. אני חוזר ואומר, שמי שייכנס לדוח איצקוביץ' או מי שייכנס לדוח דורנר יראה שדוח דורנר ציין את זה, גם מבקר המדינה ציין שמעולם מדינת ישראל לא קבעה קביעה חד-משמעית לגבי שני המעגלים. אבל השופטת דורנר בוועדה שלה בחרה לתת מענה והתייחסות בהשוואת הקצבאות רק למעגל הראשון, ולא למעגל השני. אלה העובדות, ועל כך אין חולק. לכן ההצעה שאתם מציעים כאן, בהתייחס לעובדות, היא שאלה שצריך להציב אותה ולראות באיזו מידה ניתן או לא ניתן. זו שאלה ברמה של ראש הממשלה, יצטרכו להציג אותה בפניו. היא שאלה לגיטימית בנושא הזה. במהלך הזמנים יש גם פסקי-דין שכללו אוכלוסיות נוספות שהיו בתפרים, שהיו גם בהגדרה או של פליטי שואה או אוכלוסיות שלא הוכרו, כמו יוצאי תוניס ולוב שלא הוכרו, כמו חלק מהרומנים שלא הוכרו, כמו חלק מהגטו בבודפשט שלא הוכר בשעתו.

זה במשא-ומתן מול הגרמנים, זו לא שאלה של פסיקה או חקיקה.

פסיקת הבולגרים, למשל, הכניסה את כל האוכלוסייה של יוצאי בולגריה, שהם היו למעשה בהגדרה פליטי שואה, והממשלה שילמה 300 מיליון שקל על הנושא הזה.

גם לגבי העדה הלובית היתה פסיקה של בית המשפט המחוזי.

התוניסאים הוגדרו. ברגע שנמצא שהיו שם מחנות ריכוז, לזכותם של אנשי האוצר ייאמר שהם הכירו בהם. זה מופיע גם בדוח שלי, שיש 9,000 יוצאי צפון-אפריקה, שלראשונה הוכרו אחרי שזיהו את העניינים האלה. אבל לא כל מי שנמצא בכל מקום הוא ניצול שואה או פליט שואה, במקום שבו מדינות הציר שלטו ולא הנאצים שלטו. ההיסטוריונים שנמצאים כאן ייטיבו לתאר את המהלך הזה. בין יתר הדברים, לגבי המעגל הראשון, המורחב, יש גם סדרה של הטבות נוספות שנוגעות לארנונה, שנוגעות לסל שירותים שאיננו נוגע בקצבה אלא דמי הבראה, שהם השנה 2,400 שקל, בשנה הבאה יגיעו לכמעט 7,000 שקל. ויש גם קבוצות רבות שנפלו בין הכיסאות, שלשמן נחקק החוק שהשלים את החוק של יורי שטרן עליו השלום, שהם מקבלים קצבה של 1,000 שקל לחודש, קיבלו גם רטרואקטיבית. בין היתר קיבלו כמעט את כל הזכויות שקיימות בתוך המערכת הקצבתית האחרת. לצערנו הרב, מתוך ה-8,000 שנאמר לנו עליהם על-ידי נח והחבורה המכובדת שיושבת כאן, הצלחנו לאתר רק כ-3,000. במיצוי זכויות האחרון שהיה, איתרנו כ-500 חדשים שלא רצו להגיש מקום המדינה, ועכשיו לעת זקנה מגישים. עבודת מיצוי הזכויות שאבי תיאר אותה כאן נעשית לכל אדם לגופו. חלק ניכר מהפניות הם של כאלה שכבר קיבלו והם בודקים אם יש להם תוספת של זכויות. גם מי שזכאי לקבל מיצוי זכויות, רוצה לבדוק אם מגיע לו יותר, ואנחנו מתייחסים לכולם ובודקים אותם עם צוותים מקצועיים. איתרנו כ-500 כאלה שהם חדשים לחלוטין. 40% מהפניות של מרכז מיצוי זכויות הולכות למה שמוגדר "פינטו", ללשכה לשיקום. 90% מהפניות הולכות לקרן, כי יש חפיפה ביניהם. הודענו על כך שאנחנו נכנסים למהלך של נושא של סבסוד תרופות. אני כרגע עומד בראש הצוות שמגבש את הקריטריונים. אני מעריך שנעשה את זה בדרך הכי פשוטה שאפשר. ראש הממשלה הודיע על זה באחת מישיבות הממשלה הראשונות שלו. אנחנו נגבש את הדברים האלה, ואשמח מאוד אם גורמים נוספים יצטרפו למהלך לסבסד את התרופות לניצולי שואה. לא הגדרנו את תחום המהלך, כיוון שזה סל שירותים. אני מקווה מאוד שהוא יכלול גם את פליטי השואה בנושא הזה, אבל עבודת המטה כרגע מתבצעת באופן מלא.

איך התגברנו על הפרוצדורה של הטפסים? בזמנו היתה תלונה קשה מאוד, גם שפה וגם בירוקרטיה שלמה עם טפסים שאנשים לא הבינו איך למלא.

מילאו גם אנשים שלא היה מגיע להם.

השאלה לגבי איזה גורם אתה שואל. יש 20 גורמים שצריך למלא אליהם טפסים. למרכז מיצוי זכויות יש טופס פשוט, הוא גם מקוון, אפשר לעשות אותו דרך האינטרנט. כאשר הפעלנו את הקמפיין של האינטרנט, תוך פרק זמן של חודש הגענו כמעט ל-3,000 פניות מקוונות, שבני המשפחה או חברים או מתנדבים עזרו במילוי הטפסים. הם פשוטים מאוד. התהליך נמצא בעיצומו, ויש לנו עוד דרך ארוכה על-מנת שנהיה מרוצים. יש דוברי שפות במרכז מיצוי זכויות.

גם הטפסים הם ברוסית.

אתם תשקלו גם לסבסד מכשור?

לא, אנחנו מדברים רק על תרופות.

מה עם מכשירי השמיעה?

בתוך הקרן, ב-200 מיליון, אנחנו מאפשרים על-פי ההסדר בינינו גם לתת מכשירי שמיעה וגם פרותטיקה וגם משקפיים. זה בתוך המכלול של השותפות בינינו לבין ועידת התביעות שמופעלת על-ידי הקרן לרווחת ניצולי שואה. זה כחצי מיליארד שקל. בין היתר בנושא שיניים יש לנו קרן נוספת, שאבי דיבר עליה, והיא גם מתוך כספי משרד הרווחה. כמעט אין לנו בעיה בתחום הזה. יש לנו בעיה עם פרותטיקה ועם טיפולים לא מיידיים, אבל אלה דברים שהם בתחום הטיפול שלנו. בשנתיים האחרונות נעשו צעדים עצומים במהלך הזה, ולצערנו הרב רבים מניצולי השואה לא זכו. כל יום נפטרים 40-30 ניצולי שואה, ולכן לוח הזמנים לא עומד בידינו. אנחנו עובדים בטירוף הזמנים ורואים בזה משימה על-מנת לתת את המענה המלא. אני מניח שאתם יודעים שהוויטראנים כלולים בכל ההסדרים האלה. יש חוק הוויטראנים. יש כ-8,000.

ויטראנים ובלוקודניקים.

יש עכשיו הסיפור של סטלינגרד, שגם הוא נכנס לעניין.

וגם מוסקבה.

יש הרחבה של המעגלים כל הזמן. בסוף יש קבוצה מסוימת שהיא לא מקבלת, ואם היא במצב כלכלי קשה היא מקבלת רק מהביטוח הלאומי את התוספת המיוחדת, ומקבלת ממשרד השיכון אם הם חסרי דיור. אלה סוגיות שמונחות על שולחנכם ועל שולחנה של הממשלה. זה לא אומר שאני מרוצה, אבל אם לפני שנתיים כל האוכלוסיות שדיברנו עליהן לא היו בתוך המשרד, בכל אופן נעשה מעשה גדול מבחינת הצדק החברתי והצדק הכלכלי.

תודה למנכ"ל משרד הרווחה. כמו שמרינה סולודקין אמרה, חבל ש-10 שנים היו צריכים לדבר. כמו שאמרת, מדובר באנשים מבוגרים.

עד שהעניין יתפוצץ.

כל שנה ב-10 השנים האחרונות זה התפוצץ לפני יום השואה, וכל שנה לא עשו כמעט כלום. זה בא ביחד.

מי שפוצץ את זה וצריך להגיד לו תודה, ועידת התביעות מנהלת נגדו משפט דיבה. לשלוח זר פרחים היה עדיף.

היו צריכים לא לשקר.

זה מה שגרם לשינוי הגדול.

עובדות הן עובדות, אמת היא אמת.

אני אוכיח לך שזה אחרת, חבר הכנסת פינס. יש כוח לתקשורת, אבל גם עובדות בשטח. הגישה הממשלתית השתנתה. כל שנה היו הפגנות.

היא השתנתה. אם אני אומר לך, אתה יכול להאמין.

קיימת קבוצה קטנה שנופלת בין הכיסאות, והיא נכים שעוברים מקצבת נכות לקצבת זקנה. בסך הכול יש 19,000 איש, אבל לא כולם ניצולי שואה. יש חלק קטן מאוד, אולי 2,000-1,000 איש, שעקב זה שהם לא מקבלים את הבטחת הכנסה הם לא זכאים לכל ההטבות שמגיעות להם. אבל הסכומים שהם מקבלים הם כמעט אותם סכומים, אולי 50 יותר ממה שמקבל קשיש רגיל.

אני מוכן, ביחד עם השר הרצוג ומנכ"לית הביטוח הלאומי, לבדוק את הסוגיה הזאת. עו"ד שי סומך ממשרד המשפטים יעדכן.

ועדת שרים לענייני חקיקה דנה ביום ראשון בהצעת חוק של זאב אלקין בנושא הזה. לפי מה שמסרו לי, היא החליטה לתמוך בקריאה הטרומית, ואחרי הקריאה הטרומית אמור להיות תיאום עם הממשלה.

חוסר ההתחשבות בנושא של קבלת קצבת הזקנה יהיה בלי לפגוע בזכאות לקבל את השלמת ההכנסה, ואז כל הזכויות המקיפות ייכללו בעניין הזה.

המגמה היא שבחוק הטבות לניצולי שואה הקבוצה הזאת תיכלל.

אגב, בקרב מקבלי קרן 2 זה קיים באופן אוטומטי. לגבי קבוצות אחרות זה לא קיים. השר הרצוג הודיע שהוא תומך במהלך הזה.

זה קיים בגלל החוק הזה ב-2008, של פטור ממיסוי של הכסף מגרמניה.

קרן 2 קיים שנים רבות לפני כן, משנות ה-90.

חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

אני מסכימה מאוד שיש פריצת דרך ויש תפקיד גדול לארגונים של ניצולי שואה. חבל מאוד שאני לא רואה את כל הארגונים של פליטי שואה.

נמצאים. שרנופולסקי מייצג אותם.

אבל אני מכירה עוד שישה, שאחרי הישיבה שלנו העבירו טענות אלי שלא הזמנו אותם. זאת קבוצה גדולה מאוד.


אני חושבת שהדיון היום הוא חשוב מאוד. ליה ואני עשינו בנפרד חוקים לזכויות לפליטי שואה. אנחנו חושבים שחייבים להכיר בזה. בוודאי שאנחנו מבקשים עזרה של כל חברי הכנסת וכל ראשי ועדות ומשרדים. אפשר להסכים מה אפשר לתת לאנשים, ואנחנו מדברים על שעון שמתקתק אחורה, כי גם פליטי השואה הם בני 70 פלוס. אני לא מדברת על ניצולי השואה, שהם יותר מבוגרים. היום ישבתי בישיבה של ועדת הכספים, ואין תוכניות של הדיור הציבורי, וזה דבר שבראש ובראשונה מבקשים מהאנשים האלה שהיה להם שני אסונות בחיים. אסון אחד היה בזמן המלחמה, לניצולי שואה, וגם לפליטי שואה היה סבל שוועידת התביעות הכירה בסבל הזה. דבר שני, אנחנו צריכים לומר בצורה ברורה מאוד שהאנשים האלה הגיעו למדינת ישראל בלי חסכונות, בלי רכוש, בלי שום דבר. בוודאי שמדינת ישראל עשתה מה שהיא יכולה בשנות ה-90, אבל בשנות ה-2000 הנחות בתרופות, דיור ציבורי – הכרה בכל המעגל של ניצולי שואה זה דבר שאתם עושים בהתנדבות.

זו החלטת ממשלה.

אני מדברת גם על פליטי השואה.

כל 250,000 האנשים.

לאנשים זה חשוב מאוד. עכשיו יש לנו יחסים יותר טובים גם עם ועידת התביעות, שקיבלה כמה דברים שבלוקודניקים הם המעגל השני של ניצולי שואה. עכשיו המאבק זה פליטי סטלינגרד, שראו בסרטים דוקומנטאריים מה היה בסטלינגרד. לאף אדם לא היתה יכולת לשרוד שם בלי שהיו פליטים. יש גם קבוצה מאורגנת של פליטי מוסקבה, שגם מבקשים להכיר בהם. על זה אנחנו גם רוצים לשמוע. אבל קודם כל עזרה ממשית. אני מבקשת מאוד מהגורמים הרלוונטיים שיושבים כאן לתמוך ולמצוא את הפשרות בחוקים של ליה ושלי על זכויות של פליטי השואה. תודה.

תודה. חבר הכנסת פינס, בבקשה.

אני חושב שבהחלט יש מקום לברך על הפעילות ועל העבודה, גם של משרד הרווחה, גם של המשרד לענייני גמלאים. אני חושב שהשינוי ניכר לעין ומורגש. למה זה לקח כל כך הרבה שנים, זה ויכוח שאין טעם כרגע לדוש בו. יחד עם זה, יכול להיות שיש אנשים שהיו שמחים גם לקבל רטרואקטיבית במקרים קיצוניים. אני מציע לשקול את הדבר הזה. אני חושב שיש מקרים של גילאים מבוגרים מאוד שסבלו מאוד ושבאמת נמנע מהם לקבל סיוע. אני לא יודע כמה יש כאלה, אבל אם יש כאלה אני חושב שאפשר גם לשלם רטרואקטיבית. כמה זמן נשאר לאנשים האלה לחיות?


היה לנו תמיד הסיפור הזה של 1953. מה קרה עם זה?

היו שני תאריכים קריטיים, אוקטובר 1953 ו-1 בינואר 1947. שניהם בוטלו.

1953 עדיין לא בוטל.

המשמעות היא שהוא בוטל לגבי המעגל הראשון. מי שהיה במחנות ריכוז, בגטאות ובמחנות שעבדו בהם בעבודת פרך מקבל היום קצבה מהמדינה אחרי התיקון של 2008, ולמעשה לגביו בוטל דה-פקטו התאריך.

איך זה בוטל?

החוק לא בוטל. הם מקבלים תשלומים לפי חוק שבשנת 2010 יגיעו לסכום של 1,600 שקלים, שזה 1,000 שקלים במזומן ו-600 שקלים בשובר שירותים. זה יגיע לסכום שניתן לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ונכה של 25%. אלה זכויות דומות, לא זהות, אבל למעשה לגביהם התאריך בוטל אם כי הוא נשאר בחוק, כי מדובר בחוק אחר.

אין ספק שהעניין של 1953 זו אחת העוולות הנוראיות ביותר שמדינת ישראל אי פעם עשתה נגד אזרחיה. מאז שאני בכנסת היו ניסיונות לשנות את זה.

המסלול שלהם הלך לוועידת התביעות.

אני שמח שיש בעניין הזה שינוי משמעותי. אלה מסוג השנים שהייתי מפצה אותם רטרואקטיבית, כי הגיע להם עשרות שנים לקבל והם לא קיבלו. הם קופחו.


דבר שני הוא לגבי המאמצים לאתר. אני לא יודע אם באמת יש 8,000, ואני שמח שאיתרתם עוד 5,000 מעבר ל-3,0000. השאלה היא אם אפשר להקדיש לעניין הזה את מרב המאמצים כדי להגיע לתוצאה האופטימלית, שנעשים כל המאמצים לאתר את מי שעדיין נמצא אתנו.

זה מה שעושים.

תודה. יש עוד בעיה עם ביטוח לאומי בנושא הסיוע של מטפלות. אדם מגיע לגיל 80 ועדיין עושים לו מבחן תלות, האם הוא יודע להרים את המכנסיים, האם הוא יודע לסגור את הדלת. אני חושבת שמעל גיל 80 אסור לעשות את זה.

ראיתי היום מבזק שנתפסה אישה בת 95 שנהגה במהירות של 135 ק"מ בשעה.

אני רוצה להעיר דבר שלא עולה בקנה אחד עם משרד הרווחה. מתברר שיש חילוקי דעות בינינו. בוועדת העבודה והרווחה דנים כבר עם חבר הכנסת חיים כץ בנושא גיל 90, שבגיל 90 יבוטל מבחן התלות או שיימצאו לו הקלות. דבר שני, סגנית השר לענייני גמלאים יוצאת ביוזמה לחקיקה של גיל ה-80. כלומר, אדם שהגיע לגיל 80 לא יעמוד במבחן התלות.

יורם מרציאנו מציע את גיל 75.

בכל העולם יש רק עוד משרד גמלאים אחד, באוסטרליה. באוסטרליה מבחן התלות נעשה לא על-ידי הביטוח הלאומי, אלא על-ידי צוות שיש בו רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי ואיש הביטוח הלאומי. זאת אומרת, לא מי ששומר על הקופה בא לבדוק מי זה הזקן. נציג משרד הגמלאים בא לטפל בזקן ולהחליט אם הוא ראוי או לא. אולי הגיע הזמן לבדוק מה עושים בדיוק במבחן התלות הזה. אני חושב שהוא לא לרוחו של אף אחד, גם לא של חברי הטוב.

אין כאן נציג של הביטוח הלאומי.

אמרתי את דעתי.

אבל אתה בממשלה. ה-ADL זה מבחן בין-לאומי, הוא לא נקבע על-ידי ממשלת ישראל. יש עליו הרבה מחלוקות והרבה ויכוחים והרבה ניסיונות למצוא מבחן חלופי יותר ידידותי. כל מקרה שמגיע אלינו ללשכת השר או ללשכת המנכ"ל של איזושהי אמירה שמישהו מרגיש שלא נהגו בו כשורה, אנחנו מלווים את זה אישית. לפני שנמצא מבחן בין-לאומי אחר תקף, אני מציע לא לומר דברים.

מדינת ישראל יכולה ללמד את הבין-לאומי כל מיני דברים. דבר שני, כמו שניערו את האבק מ-60 שנות אי טיפול בניצולי שואה ובפליטי שואה, אז גם בזה אפשר לטפל. כמו שהזקנים שלנו הם לא שקי אגרוף, הגיע הזמן להגיד את זה, לא יקרה דבר אם נגיד לממשלה בואו ננער אבק מכמה דברים. הממשלה עשתה דברים יפים מאוד בעניין ניצולי השואה, אני אומר את זה בגאווה. הרבה בזכותכם, הרבה בזכות אחרים. הגיע הזמן לעשות את החברה הזאת נחמדה יותר בעוד כמה דברים.

מר איצקוביץ', ללמוד מאוסטרליה זו לא בושה.

אני לא מתבייש. הייתי שם פעמיים ולמדתי שם הרבה דברים.

בשבוע שעבר, כאשר ציינו 64 שנים לניצחון בנאצים, ויטראן אחד, שהיום הוא בן 99, אמר שאבא שלו נפטר בגיל 104, אבל לא ממחלה אלא מנפילה מהסוס.

יצאנו במבצע לחלק עט של הקרן הקיימת לכל זקן וזקנה שמגיעים לגיל 100. מצאנו 869 כאלה בישראל.

עד 120. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, אני חושב שצריך להרבות בדיון מהסוג הזה, לצערי, בגלל הסרבול שיש לנו בחקיקה של טלאי על טלאי שהיה במשך שנים. אני מסכים שיש תפיסה חדשה גם בממשלה סוף-סוף לתקן את העוול הגדול שנעשה לציבור היקר הזה שאנחנו חייבים לו הרבה מאוד, ואולי מתחילים לתקן במקצת. נכון שמר איצקוביץ' תיאר פה את המצב שהיום שני המשרדים ביחד, ומשרד הרווחה במיוחד, אחרי הדוח המיוחד שלך ואחרי ועדת החקירה בראשות השופטת דורנר, התחלנו לתקן דברים. אבל אני עדיין חש, גם מהקדנציה הקודמת, שעשינו כל פעם חקיקה, ואחרי החקיקה הזאת ידענו שאנחנו עושים טלאי קטן, יש עוד הרבה אנשים שאנחנו משאירים אותם בצד. וכל פעם נרגיש עוול כלפי אותם אנשים. נכון שהכול הגדרות, הכול חקיקה משפטית כזאת או אחרת, אבל אני עדיין חש שאנחנו צריכים מצד אחד לפקח על אותם חוקים, ומכיוון שהיו כל כך הרבה טלאים צריך לפקח אם זה מבוצע או לא. אני לא יודע אם במשרדים עצמם יודעים אם התיקונים תוקנו. אבל תפקידנו גם ליזום ארגון של כל החקיקות שהיו עד עכשיו, לראות מה חסר ולשים את זה על השולחן.

חוק ניצולי השואה, זה מה שצריך לעשות.

כמה שזה כואב ששומעים כל יום, לצערנו, על בודדים או על עשרות שנפטרים ונעלמים מן העולם, לא נוכל לשבת עוד חצי שנה ועוד שנה ועוד שנתיים ולחוש אחר כך נוח. יכול להיות שסדרי העדיפות של המדינה הם אחרים, אבל את זה צריך לשים בסדר עדיפות עליון, כי לא נוכל לסלוח לעצמנו. זה נקרא נזק שאינו ניתן לתיקון. האנשים שהלכו מן העולם, אחרי מה שעשו להם במשך עשרות שנים, ולדעתי מדינת ישראל פשעה כלפיהם, לא טיפלה בהם כמו שצריך. הטלאי על טלאי לא נותן פתרון.

תודה. שלמה גור, סגן נשיא ועידת התביעות, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. צריך לברך על שני הדברים, על הדיון הזה ועל כך שהממשלה נכנסה בשנתיים האחרונות לפעילות מוגברת, ובזה היא מצטרפת לוועידת התביעות שעושה את העבודה הזאת מאז ראשית שנות ה-50 ופועלת בכל העולם, בשם העם היהודי. אבל סדרי הגודל העיקריים שלה הם כמובן במדינת ישראל. אם מאז שנת 1953, שזה ההסכם הראשון, הועברו באמצעות ועידת התביעות כ-70 מיליארד דולר פיצויים לכ-600,000 יהודים בעולם, סדר גודל של כ-40% הגיע לישראל. דהיינו, אנחנו מדברים על 28 מיליארד דולר שהגיעו למדינת ישראל בפיצויים אישיים. זה בנוסף לפעילויות בנושא רווחה כוללת. אלה שני המסלולים שוועידת התביעות פועלת בהם, האחד זה הפיצויים האישיים והשני זו פעולה באמצעות הארגונים הפועלים בתחומי הרווחה ובתחומי החינוך וההנצחה בנושא השואה. אלה שני הערוצים שבהם פועלת ועידת התביעות.


דובר פה על הסכומים. בפריצת הדרך הראשונה מדובר על מעגל ראשון או מעגל שני. אני רוצה לומר שבוועידת התביעות אין הבחנה בין מעגל ראשון למעגל שני לאורך כל השנים. הפעילות של ועידת התביעות היא חובקת כל. כל מי שהוא ניצול, פליט, זוכה לטיפולה של ועידת התביעות, ופריצת הדרך הראשונה מעבר למסך הברזל היתה כבר בהסכם של 1980, לאחר כמעט שבע שנים של משא-ומתן מול הגרמנים, שעד אז אף אחד מעבר למסך הברזל לא זכה, לא ניצול ולא פליט ולא כל גורם אחר. אחרי כמעט שבע שנים של משא-ומתן נעשתה פריצת הדרך, וזו קרן הסיוע שזה אותו חד-פעמי, שזה מעין סל קליטה למי שיצא מעבר למסך הברזל. הנכללים בהגדרה הזאת היו ניצולים, פליטים, וזה היה הסדק הראשון במסך הברזל ובמענקים שמשם התחילו רק להיפתח. ועידת התביעות מנהלת שנה אחר שנה משא-ומתן מול הגרמנים לשני דברים. האחד, הרחבת התכולה, ואם תרצו אזכיר כמה דוגמאות. הזכירו פה את לנינגרד, זה נכון, זה ב-2008. 2006 זה התוניסאים. מייד אדבר על 2009. הרעיון הוא להרחיב את התכולה לאנשים נוספים ולהגדיל את גובה הפיצויים. זה מה שאנחנו עושים בתחום של המשא-ומתן מול הגרמנים. הצד השני של זה, והזכירו פה השבת רכוש – ועידת התביעות קיבלה מעמד של ארגון יורש לגבי רכוש של יהודים ממזרח גרמניה, וזה שוב כתוצאה ממשא-ומתן ארוך, קשה, כדי לאפשר את העובדה שרכוש שלא נתבע על-ידי יורשים במסגרת הסכם האיחוד הגרמני לא יחזור לממשלת גרמניה, אלא יהיה לטובת העם היהודי בכלל. זה אפשר לוועידת התביעות להגיש כ-120,000 תביעות, שמתוכן רק בכ-14% זכינו. אבל זה מאפשר את עיקר הפעילות כשמדובר על הקרן לרווחת ניצולי השואה ועל הפעילויות בתשתית ועל "עמך" ועל המוסדות הגריאטריים ועל דיור מוגן. זה הכסף שאפשר את הפעילות הזאת.


אם אנחנו מדברים על ההקצאות, או מה קורה עם הכספים האלה מעבר לפנסיות האישיות. כפי שאמרתי, נשלים את הפנסיות האישיות. דובר על 1980, שזה קרן הסיוע. זה עבר לאותו הסכם ב-1992 על סעיף 2, שזה במידה רבה אפשר פעם ראשונה לניצולים שהיו מעבר למסך הברזל ויצאו משם לקבל פנסיות. זאת היתה פריצת דרך רחבה יותר. ב-1998 אפשרו לאלה שנשארו שם, כי אחרת נוצרה אפליה בין אלה שיצאו לאלה שנשארו. ב-1998 הוקמה קרן מיוחדת גם לאלה שנשארו שם. כך שכל הזמן יש מאמץ להרחיב ולהעמיק את הפיצויים המתקבלים מממשלת גרמניה. בשנה האחרונה, רק לפני חודשיים, היתה פריצת דרך נוספת, וזה ב-19 במארס, ויש פה חברים, כמו נח, שהיו גם בצוות המשא-ומתן. בראש הצוות, כדי לתת עוצמה ותחושה של עוצמה של העם היהודי מול הגרמנים, עומד לא אחר ממי שהיה סגן שר החוץ האמריקני וסגן שר האוצר האמריקני, סטיו אייזנשטט, שניהל בשם ממשלת ארצות-הברית את המשא-ומתן על הסדר הבנקים השוויצרים והיה מעורב מאוד בכל נושא השבת הרכוש. כך שבמשא-ומתן הזה, שהוא משא-ומתן קשה, כל שנה יש הישגים של הרחבה והעמקה. כמו שאמרתי, בהסכם האחרון, וכאן זה נוגע ישירות לנושא שאנחנו עוסקים בו והפליטים, זו אותה אפשרות להגיש בקשה שנייה לקרן הסיוע. מדובר בסדר גודל של כ-14-13 אלף איש, מתוכם 7,500 בישראל. דובר פה על מאמצי הנגשה וגישה, עד היום, חודשיים מאז הפרסומים והפניות האישיות לכל אחד מהאנשים האלה, כ-4,000 איש כבר הגישו. מעדכנים אותי שבימים האחרונים זה הגיע עד כדי 5,000.

רק בארץ?

רק בארץ.

זה כולל פליטי שואה?

רק פליטי שואה.

חברת הכנסת ליה שמטוב שאלה אותי, ואמרתי שזה מיועד רק לפליטים, כי אלה שנפלו בין הכיסאות הלכו לחקיקה הישראלית.

האם מדובר על 270 אירו לחודש או שזה מענק חד-פעמי?

מדובר על 2,556 אירו מענק חד-פעמי.

מה עם ה-270 אירו לחודש?

היום זה 291 אירו, וזה לניצולי שואה.

האם יש כוונה להרחיב את זה גם לפליטי שואה?

אלה סוגים שונים של מענקים. חובותיה של מדינת ישראל כלפי אזרחיה צריכות להתמלא מצד אחד, ואנחנו נמשיך להרחיב ולהעמיק את מה שניתן במשאים-ומתנים עם הגרמנים. חשוב לזכור שהפעילות של העם היהודי לטובת כלל העם היהודי אינה מחליפה את חובותיה של ממשלת ישראל כלפי אזרחיה. אם דיברנו על המסלול האישי, קיים גם מסלול הפעולה באמצעות הארגונים לטובת רווחת ניצולי השואה ופליטי השואה. כפי שאמרתי, אין שום הבחנה בין פליט לניצול. הוזכרה כאן הקרן לרווחת ניצולי השואה, ואנחנו היינו הראשונים שבירכנו על כך שכבר ב-2008 פעם ראשונה ש-25 מיליון דולר הועברו לקרן. להזכיר לכם שמאז 1995, הגורם היחיד, האמין, הקבוע שמעביר כספים לקרן, הוא ועידת התביעות. בשלוש השנים האחרונות אלה סדרי גודל של בין 200 ל-250 מיליון שקל בשנה, בין 55 ל-57 מיליון דולר לשנה, שזה הגורם העיקרי שמממן את הקרן, כולל בשנים שלא קיבלו משום מקור אחר. זה הגורם האמין והעקבי ביותר שקיים לקרן. וזה בנוסף על התמיכה המאסיבית בשאר הארגונים נותני הסיוע, בין אם זה סיוע אישי בארוחות חמות או במנות חמות וחלוקת מזון, שבשלוש השנים האחרונות אנחנו מדברים על סדר גודל של 7 מיליון דולר, וזאת בנוסף לפעילות בתחומי התשתיות שמסייעים לדיור מוגן שהוזכר כאן, למחלקות גריאטריות, למרכזי היום. בסך הכול, אם אנחנו לוקחים את שלוש השנים האחרונות, אנחנו מדברים על סדר גודל של 195 מיליון דולר לפעילות הזאת. בנוסף על כך לתשתיות סדר גודל של 34 מיליון דולר.

המנכ"ל מבקש סליחה, הוא רוצה לצאת.

אני מתנצל בפני החברים שלא אצליח לשמוע את כולם.

כפי שפעלנו בעבר בכל אחד מהתחומים בכל משא-ומתן כל שנה להרחיב ולהעמיק, כך נמשיך לעשות. השנה, כיוון שההישגים של ה-19 במארס האחרון, אותה בקשה שנייה להגדלת הסכומים בקרן מרכז ומזרח אירופה, שהשווי הכספי רק של ההישגים האלה הוא סדר גודל של 80 מיליון דולר, אבל לא הושלמו כל הנושאים שהיינו חפצים בהם. יושב פה פקטור, שמכיר אותם היטב. אחד הדברים זה הגדלת הסכומים שמגיעים מממשלת גרמניה לצורך סיעוד. כיוון שגילי האוכלוסייה משתנים, בשנים האחרונות התחלנו במשאים-ומתנים כדי להביא לידי כך שממשלת גרמניה תהיה מעורבת בפעולות הסיוע והקצאות ייחודיות לנושא הסיעוד. ב-2008 פעם ראשונה היתה הגדלה משמעותית, סדר גודל של 70 מיליון דולר. מכיוון שזה לא הושלם ולא נכנס למשא-ומתן במארס, התקיים סיבוב נוסף של משא-ומתן לקראת סוף השנה בחודש נובמבר, שאחד הנושאים המרכזיים יהיה הגדלה של נושא הסיעוד שתאפשר לנו להגדיל את הסיעוד. זה אומנם בכל העולם, אבל 55% מזה מגיעים לישראל. הסכומים האלה ברובם עוברים לקרן ולסיוע באמצעות הגורמים האחרים.

תודה. יושב-ראש מרכז הארגונים לניצולי שואה, נח פלוג, בבקשה.

כפי שאמרו פה ד"ר אבי ביצור ונחום איצקוביץ', בשנתיים האחרונות אנחנו מודים שחל שיפור במצב של ניצולי השואה. היום אין בארץ ניצול שואה שהיה תחת כיבוש הנאצים שאין לו זכות לרנטה חודשית, או מגרמניה או ממדינת ישראל. לפני 20 שנה רק 40%-30% היו זכאים לרנטה חודשית. שאל חבר הכנסת פינס מה קורה עם 1953. קרן סעיף 2 נתן זכויות לכל אלה שהיו במחנות בגטאות ובמסתור תחת כיבוש הנאצים, בעצם פיצוי חודשי כמו אלה שהגיעו עד 1953 ארצה. כל הבעיה של הבדל בין מעגל ראשון למעגל שני זאת בעיה של הגרמנים. הם הכירו באלה שהיו תחת כיבוש הנאצים, שמגיע להם בתנאים מסוימים, אם איבדו בריאות וכו', רנטות חודשיות. לפליטי שואה הם לא היו מוכנים. אני הייתי במשא-ומתן במשך שנים, אנחנו העלינו את הנושא, הם אמרו: גם לנו היו 17 מיליון פליטים, אף אחד לא קיבל. הם לא היו מוכנים לתת פנסיות חודשיות לפליטים. אחרי משא-ומתן קשה מאוד, הם הסכימו לתת תשלום חד-פעמי לפליטי שואה שעזבו את ברית-המועצות והגיעו למערב. ועידת התביעות חילקה בעולם ל-350,000 פליטי שואה, לכל אחד 5,000 מארק או 2,556 אירו. בארץ קיבלו 200,000 איש. אותם 20,000 איש שלא קיבלו בגלל זה שהיו צעירים מ-65-60 הצלחנו בישיבה האחרונה עם הגרמנים, והם הסכימו, למרות שהחוק שלהם אומר שאי-אפשר בפעם השנייה להגיש תביעה. הם הסכימו שבאופן יוצא מהכלל אפשר יהיה להגיש תביעה שנייה, ובעולם כולו 14,000 איש יוכלו לקבל את התשלום החד-פעמי.

בארץ זה 7,500 איש.

מהכסף ששלמה דיבר עליו, שבא מהרכוש היהודי ללא יורשים, בעזרת ועידת התביעות ובהתחלה הממשלה בסכומים קטנים הקמנו את קרן הרווחה והקמנו את "עמך", והגופים האלה נותנים עזרה נקודתית לניצולי שואה מהמעגל השני בעיקר. רוב העזרה מקרן הרווחה ומ"עמך" הולכת לפליטי שואה, שגם מצבם הכלכלי הוא הכי קשה. כי אנחנו עשינו פעם בדיקה. יוצאי גרמניה, יוצאי פולין, יוצאי רומניה – בערך 2% מיוצאי המדינות האלה קיבלו השלמת הכנסה. הם באו ארצה בשנת 1945, עבדו, הסתדרו, רוב ניצולי השואה מקבלים גם פנסיות. רק כ-2% מקבלים השלמת הכנסה. לעומת זה, יוצאי ברית-המועצות שבאו ב-20 השנים האחרונות, מבוגרים יותר, לעתים לא עבדו, 50% מהם קיבלו השלמת הכנסה. זו הבעיה הכלכלית. במשא-ומתן עם הממשלה העלינו את הנושא של פליטי שואה. הממשלה הסכימה לתת הטבות מסוימות. נמצא פה אודי פראוור, שהוא היה המנוע בוועדה. בערך חצי מיליארד שקל היו תוספות לפליטי שואה. אבל פה יש הבעיה הכלכלית, לכן אנחנו מברכים על כל שיפור במצב.

בשביל זה יש ועדה. אני זוכרת שבקדנציה הקודמת לא היה כל כך שקט בוועדת הקליטה ובוועדת הרווחה, ומאז השתנו הדברים. כנראה מפה צריכה לצאת צעקה נוספת גם לפליטי שואה ולשאר האנשים המבוגרים.


נציגת הלשכה לשיקום הנכים, בבקשה.

כפי שצוין, הלשכה לשיקום נכים מטפלת ברוב ניצולי השואה, חוץ מאלה שמקבלים פיצויים אישיים מממשלת גרמניה. הלשכה מטפלת במובן הזה שחלק מהם זכאים על-פי חוק נכי רדיפות הנאצים, שמגדיר את אלה שעלו עד אוקטובר 1953 ארצה, ואלה במסגרת נכותם זכאים גם לתגמול וגם להטבות בנושא של טיפול רפואי בכל מה שקשור למחלות המוכרות כתוצאה מהרדיפה. זה עד 2007. ב-2007 נכנסה קבוצה נוספת של חוק יורי שטרן המנוח. הקבוצה הזאת
זכאית היום למענק חד-פעמי שנתי ולהטבות שהן מענק הבראה והחזר מס קנייה על מוצרי חשמל. ב-2008 הורחב חוק ההטבות במובן הזה שנכנסו אלה שנקראו המעגל הראשון, אלה שהיו במחנות ריכוז, גטאות או מחנות שעבדו בהם עבודות פרך, ולא פוצו משום מקור, לא דרך קרן סעיף 2, בטח לא דרך ממשלת ישראל, כיוון שהם עלו אחרי 1953. בהחלטת הממשלה שהתקבלה ב-2008 נכנסה המסגרת הזאת גם לטיפולה של הלשכה לשיקום נכים. הקבוצה הזו נכון להיום מקבלת 1,000 שקלים לחודש מענק הבראה שנתי והטבות שהן החזר מס קנייה, הנחות בארנונה, שזה גם מתייחס לחוק יורי שטרן, ופטור מאגרת טלוויזיה שהוא היום שולי, כיוון שנכון להיום רוב האוכלוסייה הקשישה בישראל זכאית.

אבל זה לפי ההסכם הקואליציוני.

הפטור מהנחה לזקנים שניתן הוא בעקבות הסכם קואליציוני, זה לא חוק.

נכון להיום כולם זכאים להטבה הזאת. הצעת החוק שמונחת לפני הוועדה היום מתייחסת לקבוצה שלצערנו לא הוכנסה מבחינת הקריטריונים. הם מוגדרים כבורחים, והבורחים בהגדרת חוק ההטבות המורחב לא נכללו כזכאים למענק השנתי הזה. אנחנו, כמובן, כמו כל אחד אחר, נברך במידה שיתקבל החוק ונשמח לטפל גם בקבוצה הזאת.

את יכולה לומר לנו איזה חומר פרסומי אתם יכולים לעשות או עושים בפועל כדי לדעת את כל הזכאויות, כל הטלאי על טלאי שתיארתי קודם? הרי התיקונים האלה נעשו במשך שנים. איך זכאי היום יכול לקבל את החומר הזה כדי לדעת שמגיע לו משהו? מי מסביר לו את זה?

במסגרת חוק ההטבות לניצולי שואה ותוכנית הסיוע הממשלתית היו פרסומים בעיתונות, ברדיו. יש המון אתרים של ניצולי שואה.

שהם לא יודעים איך להיכנס לזה והם לא יודעים איך להגיע לזה.

יש מרכז המידע ויש 9444*.

האנשים שמגיע להם וקיבלו מכתבים בדצמבר 2008 שמגיעים להם ימי הבראה וכל הזכויות, עד היום לא קיבלו את הכסף. אני מקבלת מכתבים שאתם שלחתם. מה קורה אתם?

מבירור אחרון שאני עשיתי בתחילת מאי, נוצרה קבוצה קטנה מאוד של 400 איש שעדיין לא קיבלו את מענק ההבראה. חלק גדול מהאנשים האלה יקבל בסוף חודש מאי את מענק ההבראה הזה. הלשכה לשיקום נכים הכפילה ושילשה את עבודתה מבחינת מספר הניצולים שהיא מטפלת בהם, ואילו כוח האדם של הלשכה ושל החשבות שלנו לא גדל בהתאם לכמות העבודה שנכנסה. לכן זה לוקח זמן.

ומי שנפטר בינתיים וקיבל את המכתבים?

היורשים זכאים. הקדמנו תרופה למכה בכך שכאשר הודענו לאנשים על הזכויות האלה, הודענו להם שהחל מחודש ינואר. לא הגדרנו שבחודש ינואר הם אמורים לקבל, אלא ידענו שאנחנו עלולים להיתקל בבעיה והודענו שהחל מחודש ינואר יהיו זכאים למענק ההבראה הזה, ואכן כך פעלנו. במהלך כל חודש שילמנו קרוב ל-18,000 ניצולים.

אף אחד לא הלך לאיבוד, אם קיבלו את המכתבים האלה אז הם יקבלו.

בוודאי. במידה וחלילה ניצול הלך לעולמו, הם פונים אלינו.

אז הם לא מקבלים 100% זכויות. הוא נפטר והוא לא יקבל כלום, אבל גם היורשים שלו לא יקבלו את כל הזכויות שהגיעו לו.

אנחנו מדברים על מענק ההבראה, והם יקבלו. גם נכה במסגרת חוק נכי רדיפות הנאצים שהלך לעולמו, היורשים מקבלים מיום הגשת התביעה עד יום הפטירה את 100% שמגיע לו. במידה שיש אלמנה, היא מקבלת לתקופה של 36 חודשים את 100% התגמול, לא 100% ההטבות.

יושב-ראש איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה.

אני אומנם יושב-ראש האיגוד, אבל אני גם חבר הנהלה של מרכז הארגונים ומייצג כאן גם את מרכז הארגונים. חבל שחברת הכנסת סולודקין הלכה. אני גם מייצג את פליטי השואה, כי רוב האנשים שעלו ארצה מ-1947 עד היום מלטביה או מאסטוניה הם פליטי השואה.

הנושא של היום זה פליטי השואה.

חברת הכנסת מרינה סולודקין שאלה איפה נציגי הארגונים. יש נציגי ארגונים.


אני רוצה להתחיל בנימה אישית. אני משתתף בישיבות ועדת העלייה והקליטה כ-20 שנה, בכובעים שונים ובתפקידים שונים, ואני בפעם הראשונה יושב בהרכב החדש עם היושבת-ראש החדשה של הוועדה. אני מאחל לכם הצלחה בעבודה החשובה מאוד. הייתי שותף לכמה דיונים והחלטות של הוועדה.


אני רוצה להתייחס לדברים שהושמעו כאן על-ידי שני המנכ"לים שנאלצו לעזוב אותנו, במיוחד למה שאמר מנכ"ל משרד הגמלאים לגבי הסברה איך הפליטים ידעו על זכויותיהם. הוא ציטט לנו את המספר 9444*. אני רוצה לציין שנעשתה עבודה לא מעטה גם לפני שהמספר הזה התחיל לפעול, ומשרד הגמלאים יחד עם מרכז ארגונים של ניצולי השואה ארגן סדרת מפגשים, הרצאות או כנסים, ובהם ניצולי השואה ופליטי השואה קיבלו הסבר ממצה וחומר הסברה. לראיה, בינואר בקריית-חיים התקיים כנס שהשתתפו בו כ-200 איש. משרד הגמלאים, מי שארגן את המפגש, עזר לנו בהסעה. הסענו אנשים מעיירות בצפון ואנשים השתתפו.


אני רוצה להתייחס גם לכסף שהוזכר כאן וישנו במסמך שהוכן לקראת הישיבה. 3 מיליון שקלים לפעילות השוטפת של הארגונים, 3 מיליון שקלים לפעילות הנצחה, ו-9 מיליון מיועדים לפעילות החזרת הרכוש היהודי הנגזל במזרח אירופה. אני רוצה לקוות ש-9 המיליון האלה אכן ינוצלו למטרה זו, כי אם המאמצים האלה יישאו פרי, מי שייהנה מזה יהיו פליטי השואה, כי זה הרכוש של ההורים שלנו, של הסבים שלנו, שנשאר באירופה ונגזל גם על-ידי הגרמנים אבל גם על-ידי הסובייטים אחר כך, ומאבק לקבלת הרכוש הזה הולך ומתמשך גם בלטביה, בליטא ובארצות אחרות. בפולין נעשה מאמץ גדול מאוד, ואני חושב שחשוב שארגונים ישתלבו במאמץ הזה, כי אחרת אותם יהודים מעטים מאוד שנשארו בשטח שהיה כבוש והיום זה ברית-המועצות יקבלו את הכסף, ורוב היורשים החוקיים, שזה הרכוש של אבותינו, חלקם יופקר.


אני רוצה להציע לעשות מאמץ של הסברה ולהביא לידיעה על זכויות. צריך לנצל את הפרסומים של הארגונים השותפים במרכז הארגונים. הארגון שלנו, למשל, מפיק שלוש-ארבע פעמים בשנה גיליון שלנו שמופץ ביותר מאלפיים בתי-אב, ואני חושב שזה ערוץ תקשורת ישיר למשפחות של פליטי השואה.


אני רוצה להודות לאנשים שהכינו את שני המסמכים האלה שמונחים כאן, כי כמעט לראשונה רוכזו כאן כל הזכויות וכל האפשרויות. השאלה היא איך זה יגיע לאותם פליטים שיושבים בבית וחלקם לא יודעים ולא ידעו עברית, וחלקם גם לא יכולים לזוז מהמקום. תפקיד מרכז הארגונים של ניצולי השואה להביא את זה לידיעת קהל היעד הסופי.

תודה. שמענו פה שמתרגמים לכל השפות.

נכון, אבל בשביל זה צריכים כסף כדי לשלוח.

מר שרנופולסקי, בבקשה.

אני מייצג פה את תנועת חזית הכבוד, שמאחדת מעל 50 ארגונים ציבוריים, כולל 15 ארגונים של ניצולי השואה. אני גם חבר ועד של מרכז הארגונים ניצולי השואה. יש דבר לא פחות חשוב, שגם קשור לשיפור מצבם של ניצולי השואה. מדובר על החוק להגדלת קצבאות לניצולי השואה ולקשישים הנזקקים שעבר בכנסת בשנה שעברה. כידוע, ניצולי השואה שעברו את גיל 80 בשנה שעברה כבר קיבלו קצבאות חדשות, אבל אלה שלא עברו את גיל 80 עדיין לא קיבלו שום דבר.

הם צריכים לקבל תוספת של 130 שקל.

זה תלוי בגילאים, במצבם, האם הם גרים בדירות שכורות וכו'. אני פונה לוועד קליטת העלייה, שבזמן שידונו בחוק ההסדרים, שגם ייקחו בחשבון את הצורך ליישום של החוק להגדלת קצבאות, גם באופן רטרואקטיבי מינואר שנת 2009. זה חשוב מאוד. קל-וחומר ש-50,000 הקשישים הנזקקים שגרים עכשיו בדירות שכורות צריכים לשלם כ-70% מהקצבאות שהם מקבלים עכשיו לשכר דירה. זה מצב בלתי נסבל. לכן חשוב מאוד לקחת את הדברים האלה בחשבון. תודה רבה.

תודה. אלה דברים חשובים מאוד. האם מישהו יכול להתייחס לנושא של גיל 70 פלוס?

יש החלטת ממשלה להגדלת קצבת הזקנה, אבל אני לא מכיר את הפרטים. האוצר או הביטוח הלאומי יכולים למסור פרטים.

מר זאב פקטור, בבקשה.

כפי שהוזכר פה, אני האחראי לטוב ולרע על מה שמתרחש היום בקרן רווחת ניצולי השואה. לא אלעיט אתכם בהיסטוריה. זה לא מדע מדויק, ולכל אחד יש היסטוריה משלו. אבל זה יהיה מעשה שלא ייעשה אם אני לא אוסיף אי אלה פרטים על כל מה שכבר נאמר. רציתי באופן מיוחד לציין את שמו של יהודי יקר אשר יושב פה בינינו, מר אברהם פרסלר, נציג ועידת התביעות במדינת ישראל, אשר הושיט לנו יד כמו שאף אחד אחר בתקופה הקריטית ביותר לא הושיט. הוא ויהודי נוסף, אשר יושב בוועידת התביעות באמריקה, מר סאול קגן, אשר יחד אתי ועם גברת אסתר פרייס מהביטוח הלאומי ישבו שעות רבות ומצאו את המפתח הנכון ואת הדרך לביצוע של מתן שעות סיעוד נוספות לאנשים אשר את מסכנותם קשה היה לתאר באותה תקופה, אשר שכבו בודדים במיטותיהם עם השעות הקצובות האלה, שלא רק שימוש כשעות סיעוד, אלא גם שימשו כמטבע אשר תמורתה אפשר היה לקנות אצל הביטוח הלאומי כל מיני שירותים. אם מישהו היה זקוק גם לחיתולים ורצה לקבל חיתולים, הוא היה צריך לוותר על מספר שעות ובתמורה היה מקבל את החיתולים. המצב היה בכי רע, ואני מוותר על ההיסטוריה, על-מנת לא להעלות סומק של בושה על פני ישראלים רבים שמשום מה לא נמצאים פה עכשיו בינינו. אני יכול להגיד גם שמות, גם של חברי כנסת ותיקים. התמורה התחוללה באותו רגע שיהודים כמר פלוג, כמשה זמבר, כזאב פקטור, השתחררו מהעול של סיפוק קיום למשפחותיהם והתייצבו בשורה אחת לעלות ולהזכיר לאזרחי מדינת ישראל את בעיית ניצולי השואה. הבעיה הזאת היתה מונחת בפינה הכי רחוקה בתוך התודעה של עם ישראל. מצבם של ניצולי השואה היה בכל רע. אנחנו התחלנו להוציא אותם מתחת לגשרים בחיפה ומעל לספסלים בשדרות רוטשילד ולהביא אותם למיטה ולארוחה. כך זה התחיל. אנחנו באמת שמחים, יחד עם כל העם ועם כל היושבים פה מסביב לשולחן, גם על כך שהכנסת מקיימת דיונים אשר היו צריכים להתקיים לפני 20 שנה. היום אנחנו דנים על עניינים שהיו צריכים להגיע אז.

תודה רבה. נציגת עמותת "ידיד" בבקשה.

אני מטפלת בעמותה בתפקיד רוחב בנושא של ניצולי השואה, מיצוי הזכויות. במסגרת הפונים שלנו יש הרבה מאוד פונים שהם ניצולי שואה או פליטי שואה ועולים שאנחנו נותנים להם ייעוץ. אנחנו עובדים עם המון מתנדבים, והעבודה שלנו היא בעיקר הסיוע שהמתנדבים נותנים גם בליווי האישי, גם במיצוי הזכויות שלהם כניצולי שואה אבל גם במיצוי הזכויות שלהם בכלל כקשישים ופנסיונרים בחברה הישראלית. אנחנו עוסקים עכשיו במילוי טפסים לניצולים, בתרגום, בהגשת בקשות לדיור מוגן ובטיפול בכל מיני בעיות מול הרווחה, מיצוי זכויות בתחום הצרכנות, אזרחים ותיקים בעיר. מספר הפונים שמגיע אלינו הוא גדול מאוד. עיקר העבודה שלנו היום היא במציאת אנשי קשר שעובדים עם הניצולים ביישובים ומעבר למענה הפרטני לאנשים שכבר ממילא מקבלים, גם לתת הסברה ומידע בתוך הוסטלים ובתי-אבות או לוויטראנים על כל הזכויות שמגיעות להם כתושבים בכלל, לאו דווקא כניצולי שואה. גם בנושא של ניצולי שואה אנחנו ערוץ שמאפשר להם להגיע למידע.

תודה.

אני רוצה לומר לכל הנאספים פה, שאנחנו אומנם יושבים פה עם קורת רוח לא קטנה, אבל אני רוצה לומר לכל אחד ואחת מאתנו ששום דבר אשר יש היום לא מובטח גם בכספת סגורה לגבי העתיד. אני מקבל אזעקות ואורות אדומים מכל הצדדים, כך שכל לילה אני הולך לישון עם כאבי בטן וראש, וכל הגוף שלי כואב. ואני כבר לא כל כך צעיר כפי שאני נשמע. היו נכונים על-מנת להבטיח את מה שלא עשינו במשך 60 שנה ולהמשיך להבטיח. אנחנו צריכים לעמוד על המשמר. ייתכן שעוד מאבקים רבים לפנינו. על כל פנים, לא ינום ולא יישן שומר ישראל. תודה רבה.

אני נציגת המשרד לקליטת העלייה. התבקשתי להגיד כאן שאנחנו נתרגם את החוברת של זכויות ניצולי השואה בישראל לרוסית. נגיש את זה לאגף פרסום. יש כאן כמה גופים שכתבו את החוברת.

צריכים לבדוק את החוברת הזאת לעומקה ולראות שהיא מעודכנת עד הסוף לפני שמתרגמים אותה. מבחינת הסוכנות היהודית אני רוצה לציין לגבי הנושא של ניצולי שואה, פליטים, מעגל ראשון ומעגל שני, שבאמצעות משרד הגמלאים עשינו עבודה בשנה שעברה בפרויקט מיוחד להגעה יחד עם המועצה הלאומית להתנדבות לניצולי שואה וטיפול בהם. הפרויקט הזה ממשיך בגדול. בזכות משרד הגמלאים נגיע לכמויות הרבה יותר גדולות באמצעות מתנדבים לניצולי שואה ומיצוי זכויות שלהם.

אני מנהלת המוקד מטעם משרדי הממשלה. אני מבקשת שכל פרסום בשם הממשלה יעבור באמצעותנו, כי בסופו של דבר הבלבול כל כך גדול אצל פליטי השואה מבחינת למידת הזכויות שלהם, שאנחנו צריכים לראות איך מעבירים את החומר כך שיוכלו לנצל אותו.

תודה. אני רוצה להודות לכולכם שהגעתם לוועדה. תודה למר אליעזר שוורץ ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהביא לנו את המסמך. מדובר פה על נתונים שכל הארגונים נתנו. הוועדה רוצה לברך גם את מנכ"ל משרד הרווחה וגם את מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים על העבודה שלהם. הוועדה קוראת למשרד הגמלאים להרחיב את פעילות איתור פליטי השואה, כדי לאפשר להם מיצוי זכויותיהם. הוועדה קוראת למשרד הרווחה לבדוק את 19,000 הנכים שמקבלים את גמלת הזיקנה ולא מקבלים השלמת הכנסה. הוועדה מבקשת להגיש לוועדה דוח המלצות, כיצד ניתן לפתור את הבעיה שלהם. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לרכז את כל דברי החקיקה השונים שמתייחסים להגדרת הפליטים וניצולי השואה ולהציג את זה לפני הוועדה.

בדוח איצקוביץ' יש הגדרה של החוק.

כמו שאנחנו יודעים, הנושא הוא רגיש, והזמן פועל נגדנו. הוועדה תתכנס שוב לדון על הנושא הזה. אני מברכת את כולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25