PAGE


19

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ח באייר תשס"ט, (12 במאי 2009), שעה 09:30

הקלות בבחינות הבגרות לתלמידי הדרום

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

יעקב אדרי

חיים אמסלם

אלכס מילר

מרינה סולודקין

ציון פיניאן

נחמן שי

רחלה שיפר – מנהלת אגף הבחינות, משרד החינוך

עמירה חיים – מנהלת מחוז דרום, הוועדה המייעצת, משרד החינוך

דוד מנצור – הסתדרות המורים

סטיוארט מירקין – מרכז שירות ילד ונוער במחוז דרום, משרד החינוך

הדר שומן – מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודית גידלי

הילה לוי

הקלות בבחינות הבגרות לתלמידי הדרום

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: הקלות בבחינות הבגרות לתלמידי הדרום. בערב יום הזיכרון ביקרתי בכמה מוסדות חינוך, ביניהם באולפנא באבן שמואל כי רצו שאני אעביר מורשת קרב ואדבר על יום העצמאות, ובכל מקום שהגעתי אליו דיברו אתי על סוגיית ההקלות בבחינות. דיברתי עם לאה רוזנברג והיא אמרה לי שהחליטו לתת הקלות רק בטווח של 10 קילומטרים ובתור בונוס נוסף להכניס גם את אשקלון. שאלתי אותה האם יש נתונים שונים בין שדרות לנתיבות ביחס למספר האזעקות ב'עופרת יצוקה' ומה ההשוואה בין שדרות לבין באר-שבע. למה קבעו דווקא 10 קילומטר, חוץ מזה שיש הבחנות בזמן התרעה?

גם בבאר-שבע לא למדו.

נכון. הראו לי את הנתונים ועל פי הנתונים אין הבחנות גדולות בין כל יישובי הדרום ביחס להשבתות, ביחס לאי לימודים סדירים וביחס לנפילות. הואיל ויושבים פה אנשי חינוך אנחנו מבינים שהעניין הוא לא ספירה של אי ימי לימודים, כי גם אם יש ספירה כזאת, מדובר בכל המתח ובאווירה שמסביב.


אני זוכר מה היה בצפון – בצפון משרד החינוך לא נהג ביד קפוצה וההקלות הן לא תוספת ציונים בהכרח. ההקלות נותנות עוד זמן, אולי מקטינות קצת חומר ונשמע מרחלה בדיוק במה מדובר.

הייתי מנהל בית ספר תיכון במשך עשר שנים ובמשך חמש שנים הייתי סגן ראש העיר בטבריה. במשך תשע שנים ריכזתי את בחינות הבגרות האקסטרניות בתיכון דתי בטבריה ובמבצע שלום הגליל החליטו להוסיף ציון לכל התלמידים.

לא בדיוק מוסיפים ציון.

מעגלים כלפי מעלה.

יש פה אנשים מומחים. יושבת פה מנהלת מחוז דרום, שיש לה עוד זכות כי היא מנכ"לית משרד החינוך לשעבר. יושבת פה מנהלת אגף הבחינות ואלה שתי הנשים שמוסמכות לדבר בעניין. נמצא פה גם דוד מנצור, נציג הסתדרות המורים. רחלה, בבקשה, תסבירי על איזה הקלות מדובר.

כמי שעמדה בראש אגף הבחינות בכל שנות האינתיפאדה – נכנסתי לתפקידי בדיוק ביום הפיגוע בדולפינריום – אני מבקשת להגיד שלמדתי מהנסיון הנורא הזה, שקשה מאד עד בלתי אפשרי לדרג חרדות, סבל, חוויות קשות ואת המצוקות שהתלמידים עוברים באופן כזה שניתן
יהיה לכמת את זה להקלה בבחינת בגרות. הבחינה באה לסכם את הידע וההישגים של התלמיד ואני תבעתי את המונח שההקלה היא לא פיצוי על סבל או על מצוקה כלשהי.


מראשית שנות האלפיים העיר שדרות ויישובי עוטף עזה סובלים קשה מאד מירי קסאמים והפסקות תדירות בשגרת הלימודים. החסר בימי לימודים טופל במשרד החינוך באופן של חריגים. לא ניתנה כל הקלה גורפת, כולל כאשר עמירה באה ממחוז דרום להיות מנכ"לית משרד החינוך וגם אז היא שמרה על הקו שאין הקלות גורפות אלא כל מקרה מטופל לגופו.

מה זה כל מקרה? כל תלמיד?

יישוב ואירוע. לדוגמה, בימי בחינות הייתי בקשר טלפוני עם מנהלי בתי הספר בשדרות והם היו אומרים לי שיש עכשיו 'צבע אדום' ואז אישרנו להם הארכת זמן לבחינה. אם זה היה לקראת סוף הבחינה מצאנו לנכון להחשיב את מה שהתלמידים הספיקו לענות עליו כמאה אחוזים, אם אחרי האזעקה הם התפזרו לבתים. כלומר, בכל אירוע ואירוע נתנו את המענה המיידי הנדרש. זכור לי היטב המכתב שכתב ראש העיר לשעבר לשרת החינוך לשעבר ובו הוא מתגאה שההישגים של התלמידים בשדרות בבחינות הבגרות היו יפים, על אף שהם התמודדו בזה יחד עם כל ילדי הארץ.

אין קבוצת ביקורת, כלומר יכול להיות שהתוצאות יכלו להיות עוד יותר טובות. את בעצמך אמרת שבמשך תקופה ארוכה שדרות מופגזת וכל אחד מבין שאם כל ערב, כאשר התלמידים מתכוננים לבחינות בגרות, יש 'צבע אדום', הם לא יכולים ללכת ללמוד. בזה לא מתחשבים? עם כל הכבוד לראש העיר לשעבר ולשרה לשעבר, יכול להיות שכן עשו עוול לתלמידים?

נקודת המפנה חלה בחורף, מייד אחרי חופשת סוכות היו מטחים אדירים ברצף, שבלתי אפשרי היה לקיים בו לימודים במשך כחודשיים.

ארבעים קסאמים ביום.

אז, לראשונה, הוחלט במשרד החינוך על התאמה של שאלון לתלמידי שדרות ועוטף עזה בהתאם לחומר שהם הספיקו ללמוד.

כלומר, בנו להם מבחן מיוחד?

צמצמו להם את החומר.

השאלון הקיים לכל תלמידי הארץ הוא גם השאלון שלהם. בחורף יש בחינות אך ורק במקצועות החובה ובמקצועות אלה ביקשתי מכל מפקח מרכז (מפמ"ר) לדבר עם המנהלים בבתי הספר האלה, 10 בתי ספר, ולשאול אותם מה הם הספיקו ללמד מבחינת החומר. אז היתה להם הכוונה על איזה שאלות הם אמורים לענות כדי למצות את הידע שלהם.

כלומר, תלמיד קיבל שאלון ואמרו לו, לדוגמה, שעל שאלות 1, 5 ו-8 הוא לא חייב לענות.

כן.

השאלה היא האם זה לא מקטין להם את זכות הבחירה.

ואם תלמיד ידע את השאלה שאמרו לו לא לפתור, האם ניתנה לו הזכות לפתור אותה?

יש תלמידים שמילאו את כל השאלון.

וגם נתנו הארכת זמן?

כן.

כלומר, צמצום החומר שעליו הוא נבחן.

התאמת הבחינה למה שהוא הספיק ללמוד.

אלה שתי ההקלות שקיימות?

כן, וזה מחורף תשס"ז.

צריך לומר שכל החשיבה לגבי ההקלות שיקבלו בתי הספר היתה בהתייעצות עם הרשויות המקומיות וגם התלמידים היו שותפים. אנחנו רצינו ליצור מצב שבו הבחינות בשדרות ובעוטף עזה תהיינה בחינות קבילות וברמה, כדי שלא יאמרו באקדמיה שבשדרות לא למדו.

אין ויכוח על זה.

טיפלנו בנושא מכמה כיוונים – כיוון אחד הוא מתן תגבורים, וזה היה טיפול מאד רציני ואינטנסיבי במשך כל שמונה השנים האחרונות. התלמידים קיבלו סיוע מאד מסיבי כדי שיוכלו להיות מוכנים והיו ילדים שקיבלו עזרה בקבוצות קטנות כמעט בבית.

האם יש השוואה של גרף הציונים בין האיזור שבו היו ההקלות לבין איזורים אחרים בארץ?

צריך להבין שהיקף ההקלות הוא לא היקף גדול כדי לא ליצור מצב שבו הילדים יידעו מראש שיש להם הקלות, יקלו ראש בלימודים, גם המורים יתנהלו אחרת וכן הלאה. זה היה דבר מאד מאד מרכזי.

איפה הכשלון? האם זה במקצועות מתמטיקה, לשון ואנגלית? עשיתי עבודה בפריפריה ורוב הכשלונות הם בשלושת המקצועות האלה. האם העזרה שנתתם בעוטף עזה עזרה או לא?

ההישגים במחוז דרום בשנת הלימודים האחרונה היו גבוהים באופן כללי, 2% יותר מהממוצע הארצי. לראשונה מחוז דרום עבר את הממוצע הארצי לפני שנה. עד לפני כן הצלחנו לאט לאט להשתוות לממוצע הארצי ועכשיו עברנו אותו. זה הישג וההישג הזה קשור לעבודה מאד מאד אינטנסיבית במישורים רבים, בעבודה מאד משמעותית, בביטול 3 יחידות באנגלית מתוך חשיבה למצוינות, תגבורים משמעותיים ועוד. בשדרות ההישגים עלו באופן מאד משמעותי והם הגיעו ל-84% בגרות.

אני זוכר שהשרה לשעבר הופיעה והצביעה דווקא על עלייה.

יכול להיות שעדיין חסמו תלמידים.

אני רוצה להסביר איך הגענו ל-84% בגרות בשדרות.

מהשנתון או מהניגשים?

בספירה הרגילה.

מכל הלומדים.

עשו לי טובה, אל תיכנסו לזה.

מכל הלומדים. צוות המורים והתלמידים הרגיש אחרי עבודה מאד אינטנסיבית שלנו מול התלמידים והמורים שהם מחזיקים את החוסן של האיזור ושל מדינת ישראל. הם הרגישו את זה וגם אנחנו הרגשנו את זה. הקפדנו לטעת את ההרגשה הזאת בלבם. בהתחלה היו השבתות, ראש העיר סגר את מערכת החינוך כל שני וחמישי והיה גם קשה להתמודד מולו ולהסביר לו: אני, אתה, אנחנו החוסן של מדינת ישראל. אסור שהמערכת תיסגר. אסור. משרד החינוך לקח את הנושא הזה בצורה מאד רצינית וקיבלנו עוד שעות תגבורים רבות. קיבלנו מהמשרד תקציב מיוחד כדי שהתלמידים לא יפסידו חומר. עם זאת, נתנו הארכת זמן במשך כל השנים הללו כי באמצע הבחינה היו קסאמים ו'צבע אדום', אבל הילדים התכוננו לבחינה וידעו את החומר.


ב-2007 המצב החמיר והילדים לא הספיקו חומר ולכן ניתנו להם הקלות, אבל אני לא רוצה שנצא מפה בהרגשה שזה משהו כל כך כבד כי את רוב החומר הם ידעו ועברו את הבחינות. במרחק 10 קילומטרים בעזה מדובר בקבוצת בתי ספר שחוו מלחמה מתמשכת והם חיים בשגרת חירום מאד מאד ארוכה. לכן חשבנו שצריך לבודד אותם מאיזור אחר של 40 קילומטרים, שחווה טילים ב'עופרת יצוקה'. יש הבדל משמעותי מאד בין ילד שחווה שלושה שבועות של טילים, דבר שהוא גרוע וחמור וכו', לבין ילד שבמשך שבע שנים נפגעים הלימודים שלו. בשנה הזאת יש ילדים שחוו ב-1 בספטמבר נפילות של קסאמים.

הוספנו את אשקלון כי אשקלון נכנסה לתוך הטווח וגם אחרי מבצע 'עופרת יצוקה' המשיכה לחטוף טילים. החלטנו שהקבוצה הזאת – 10 קילומטרים פלוס אשקלון – תקבל הקלות כי היא לא הספיקה את חומר הלימודים. אגב, שבועיים אחרי תחילת המבצע הכנסנו את ילדי י"א ו-י"ב בצורה מדורגת חזרה ללימודים בתוך מקלטים, כך שהם לא הפסידו את כל חומר הלימודים. למען האמת, הגשתי בקשה למשרד החינוך לתגבורי לימודים לכל הילדים שנמצאים בטווח של 40 קילומטרים, אבל לא הצלחנו לקבל סיוע כספי בגלל שתקציב המדינה לא אושר. הכל עומד ואני צופה שיהיו המון עודפים. מה יעשו עם כל הכסף? יש המון כסף ואת זה יודעים גם באוצר.

זה לדיון נפרד.

כל הכסף ישב וחיכה ואני אומרת בכאב עמוק ששנת הלימודים מסתיימת ולא הצלחנו לעשות כלום בתחומים רבים בחינוך כי הכסף ישב.

בין היתר גם התגבורים המיוחדים.

גם לזה לא קיבלנו.

את תראי כמה עודפים יהיו על החצי השנה הראשונה.

לקחתי תקציב שלי, של המחוז, המרתי את השעות לשעות אפקטיביות, שעות שהייתי צריכה לעשות לתכניות קיץ ולתכניות מעברים והעברתי אותו לבתי הספר. אמרתי להם: רוצו ותסגרו פערים. אני מקווה שלקראת הקיץ מישהו ישלים את התקציב, אבל כן ניסינו לסגור את הפער.

מה ההחלטה שלכם?

אתמול התקיים דיון חוזר עם המנכ"ל, עם לאה רוזנברג ועם רחלה שיפר והיתה הסכמה שגם הילדים בטווח 40 קילומטר יקבלו הקלה.

יפה מאד.

זה עד אשדוד.

אשדוד, באר שבע, שגב שלום, לקייה וילדי רהט, שנפלו שם טילים.

אין הבדלים מהותיים בין מה שבאר-שבע חטפה לבין מה ששדרות חטפה במבצע 'עופרת יצוקה' בגלל הגראדים.

בבאר שבע הם לא ידעו אף פעם מתי דנילוביץ' סוגר את בתי הספר או פותח אותם.

זה יותר גרוע, זה עוד יותר מקשה.

אנחנו מיגנו את כל בתי הספר בשדרות ובעוטף עזה.

בגלל שבתי הספר שם ממוגנים, הם הראשונים שחזרו, הם הפסידו הכי פחות לימודים.

אבל גם הם ישבו בבית.

בהחלט. בחמש השנים האחרונות פיתחנו מערכת למידה מרחוק שאין לה אח ורע. מאתיים אלף ילדים נכנסו לאתר המחוזי ללמידה, כשהם יושבים בבית ועם תכניות מובנות ומסודרות כי התכוננו ליום הזה, ידענו שזה יגיע.

זימנו את הדיון מכיוון שמשרד החינוך החליט עד אתמול להקלות רק עד 10 קילומטר וקיבלנו פניות שאמרו שיש כאן בעיה.

שיהיה דין שווה לכולם.

אני לא יודע אם דין שווה אבל לא מתקבל על הדעת שדין באר-שבע זה דין תל-אביב. זה לא מתקבל על הדעת.

הוועדה יכולה לשפוט את כל ההתנהלות של מחוז דרום במהלך שמונה השנים, שלא הקלנו ראש. גם סייענו ומצד שני שמרנו על אקלים לימודי, על אווירת לימודים, על אווירת לימודים כי אני לא רוצה ששדרות תיפול גם בהיבט ההישגי, שגם הוא ערכי בפני עצמו.


היה לי מאד חשוב שרהט, לקייה ושגב שלום יקבלו גם הם התייחסות בתפיסה שגם הם היו שותפים למאמץ, וגם אחרים. גם בבאר-שבע ואשדוד צריכים לדעת שהמדינה, אחרי ימים כאלה קשים, מתייחסת ולכן יש הארכת זמן לילדים.

מה האפקטיביות של הלמידה מרחוק?

אני אענה בקצרה. לכל בית ספר יש פורום מול האתר המחוזי ולכל תלמיד בשדרות ועוטף עזה יש לפחות שתי משימות מתוקשבות בשבוע במקצועות הלימוד. תלמיד שלומד גאוגרפיה, למשל, מקבל משימה אחת דרך המחשב. לגבי בתי הספר העל יסודיים – המפמ"רים, יחד עם אתרים של מט"ח ואתרים נוספים שפתחנו....

בלקייה לכל ילד יש מחשב.

להרבה ילדים יש.

גם בבאר-שבע.

הציניות לא במקומה כי אני מדברת עכשיו על שדרות ועוטף עזה, 12 אלף תלמידים, שם לכל ילד יש מחשב בחבירה שלנו למבצע 'מחשב לכל תלמיד' עם משרד ראש הממשלה.

בישראל יש לכל 12 תלמידים מחשב, ש-50% מהם מחשבים מאד מאד ישנים.

במבחני החורף ילדים נכנסו לתוך האתר, שם חיכה להם מורה 24 שעות לשאול אותו שאלות במתמטיקה ובאנגלית והם למדו מהבית עם מישהו שיושב מולם.

אתם מרגישים שיש שיפור בידע?

נראה את הבחינות שהיו עכשיו.

יש תועלת רבה בלמידה מרחוק. כמה תועלת? יש על זה מחלוקות ודיונים, אבל בכל מקרה זה לא חלופה מלאה להוראה מסודרת במוסד חינוכי. אגב, כל הסיפור הזה נבדק גם במלחמת המפרץ הראשונה, אז הטלוויזיה החינוכית היתה פעילה, אבל נקיים על זה דיון.

נשמח לבוא ולהציג את הנושא.

האם ההחלטה אתמול היתה לגבי אשקלון ובאר-שבע?

ההחלטה הסופית היא שכל עוטף עזה בטווח 7 קילומטרים פלוס אשקלון, שנכנסה לתוך העניין, יקבלו הקלות. יש כאן מסמך עבה שמציג את העניין, אבל בשלוש שורות אני אומר שמדובר על הנחיות מפמ"רים להקלות בבחינות הבגרות לתלמידים נבחנים, אלה שמות בתי הספר, כל מפמ"ר מול כל מקצוע בבתי הספר. המפמ"רית לתנ"ך, למשל, אומרת כך: בפרק ראשון, קטע שלא נלמד הורידו 12 נקודות.

ההקלות הן בשני מובנים: הראשונה, התלמידים לא צריכים לענות על שאלות מסוימות בבחינה כי הם לא הספיקו ללמוד אותן, בשעה שכל תלמידי ישראל צריכים לענות עליהן, כלומר, מתאימים את חומר הבחינה למה שלמדו. ההקלה השנייה היא תוספת זמן.

יש גם בחירה גדולה יותר.

החומר הזה הושלם אחר כך?

מה לגבי אשדוד ובאר-שבע?

שם מקבלים רק הארכה של זמן.

האם היו לפניכם הנתונים של ההבדלים בנפילות בין נתיבות לאשקלון?

היה מאד קשה לקבל את הנתונים האלה משום שפיקוד העורף הפנה לדובר צה"ל, דובר צה"ל אומר שלא מוכנים לתת את הנתונים מטעמי ביטחון וכך הגעתי, למעשה, לקבלת דיווח מקצין הביטחון של הדרום.

יש פער משמעותי בין אשקלון לנתיבות?

אין מה להשוות בכלל. באשקלון נפלו 66 טילים, מהם 4 לאחר סיום מבצע 'עופרת יצוקה'. בנתיבות לא היו נפילות.

היו נפילות.

היה הרוג בנתיבות.

4-5 טילים.

ההקלות שניתנות ביישובים שנמצאים 7 קילומטר פלוס אשקלון, אם כן, הן הקלות בחומר הלימודים והקלות בזמן. מה ההקלות ביתר היישובים?

25% הארכת זמן.

יש לכם ביטחון שבכל יתר בתי הספר מחוץ ל-7 קילומטר ואשקלון כולם למדו את כל החומר? זה נבדק?

כן.

כתוצאה מהפסד הלימודים של מבצע 'עופרת יצוקה', לראשונה פרסמנו את מיקוד חומר הבחינה כבר בינואר במקום במרס.

את מיקוד החומר שעליו תהיה הבחינה נהגו לפרסם בערך בפסח, כלומר עד פסח התלמידים צריכים לשנן את כל החומר ורק בפסח מיקדו אותם בחומר. כל שר עשה רפורמה בבחינות הבגרות וגם מיקוד הלמידה הוא פטנט של אחד השרים, שלא אזכיר את שמו. יושבת ראש מועצת התלמידים בדרום, איפה את לומדת?

אני לומדת בבאר-שבע, בבית ספר מקיף רגר בכיתה י"א. מנסיוני, משרד החינוך לא ממהר לתת הקלות גם בשביל שזה לא יפגע בתלמידים, לא ברמת ההשכלה התיכונית שלהם וגם כדי שלא תהיה בעיה להתקבל לאוניברסיטאות בשלב יותר מאוחר. אני לא רואה שום הבדל בין העיר אשקלון לבין עיר אחרת, למשל אופקים, נתיבות או קריית גת. לא למדנו את אותו מספר ימים והפסדנו חומר רב. ישבתי במשך כל חופשת הפסח עם מורים שנתנו מהזמן שלהם ולימדו, אבל זה לא קרה בכל בתי הספר כי יש מורים ויש מורים.

כמה זמן לא למדתם?

במשך חודש. גם כשמשרד החינוך התיר לחזור לבית הספר אלה לא היו לימודים. זה לא כמו בשדרות, שם הם כבר רגילים לזה. בזמן שהיה 'צבע אדום' היתה המולה בכיתה, היה בלאגן ואי אפשר היה להתרכז. רוב השיעורים עסקו בחזרה לשגרה, איך חיים עם זה ואיך לומדים עם זה.

השלמתם את כל החומר?

לא השלמנו את כל החומר. יש לי בחינה בתנ"ך ב-7 ביוני ואני אומרת לכם שאני מודאגת. המועצה קיבלה מאות מכתבים ואנחנו די אובדי עצות. ברגע שראינו את הכתבה שאשקלון קיבלה הקלות ישבתי מול המחשב ובאמת לא הבנתי מה ההבדל בינינו.

פניתם למישהו?

פנינו במכתב לשר ובגלל זה הזמינו אותנו לדיון כאן.

לא, לא בגלל זה. לא ידעתי בכלל שפניתם לשר. סיפרתי קודם שבערב יום העצמאות הייתי בסיור לדבר על יום העצמאות ושם שמעתי על הבעיה, לכן מתקיים הדיון הזה.

קיבלנו מאות מכתבים מתלמידים וממורים ששואלים מה אנחנו מתכוונים לעשות בנושא.

מי זה אוריאל יפרח?

הוא היושב ראש הארצי והוא לא הצליח להגיע היום.

תודה. מרינה, בבקשה.

באתי לכאן כתושבת הדרום לומר תודה. היו רשויות מקומיות איתנות ומערכת חינוך איתנה. בניגוד למה שראינו בצפון במלחמת לבנון השנייה, לא היו עיריות בדרום שעזבו את מקום העבודה שלהם ומשרד החינוך עבד כל הזמן. בגלל זה רב תודות לכולם כי אנחנו מאד מעריכים את מה שאתם עשיתם.


אני קצת מופתעת כי ישבנו כולנו תחת הפגזות בזמן המלחמה מאשדוד, אשקלון, באר שבע וכל הדרום. השפעה יש על כולם וגם כשהייתי עם בעלי בחו"ל הייתי דרוכה וזה מצב לא נוח. במערכת החינוך חייבים לתת הקלות לכל האיזור, בוודאי לא לעשות זילות של מה שהיה, אבל הארכת זמן חייבים לתת.

הם החליטו להוסיף 25% בזמן לכל הדרום.

אתם רואים מה שקורה, יושבת ראש מועצת התלמידים הסבירה לנו שהיא השוותה בין אשקלון לבין שאר המקומות והרגישה לא בנוח. אולי צריך לתת זכות בחירה בין השאלות שאתם נותנים כי אני חושבת שאנחנו לא נפסיד מזה, אבל בכך נראה יחס ועזרה לתלמידים לחזור לשגרה בכל האיזור. תודה.

תודה. אלכס, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. בכל הנושא הזה יש שני דברים חשובים, ראשית, המחויבות של משרד החינוך ושלנו, כאנשי ציבור, לדאוג לכך שכל מי שנפגע מהמערכה צריך לדאוג לכך שאותם תלמידים יקבלו את מה שמגיע להם לא רק בבחינות אלא גם מבחינת הידע. אנחנו לא רוצים שיווצר מצב שבו יש חור בהשכלה של אלפי תלמידים וכאשר הם ייכנסו למערכת אקדמית ובסופו של דבר יהיו במערכת הכלכלית של המדינה, אם יהיה להם חור בהשכלה פספסנו פה משהו. גם אם אתם נותנים הקלות, זאת חובתכם לבוא ולהשלים את הידע.


שנית, מערכת הפיקוח של משרד החינוך יכולה לבחון באיזה בתי ספר כן ניתן מענה, כמו שציינה נציגת מועצת התלמידים, ובאיזה בתי ספר לא ניתן מענה לתלמידים, מה הסיבה לכך והאם אפשר להשלים את החומר. לא יכול להיות שיש מורים שיכולים לתת מעצמם עוד קצת שעות ולתרום אבל בתי ספר אחרים לא עושים את זה. צריך לראות מה הסיבה בדיוק. למדתי בבית ספר בבאר-שבע, אמא שלי מלמדת שם ואני יודע בדיוק מה המצב בדרום. אני חושב שחשוב שמשרד החינוך ישים יד על כל מה שמתרחש, אחרת נפספס את זה ואז נבוא לכאן ונדון בכך שיש בעיה בקבלה של תלמידים לאוניברסיטאות. אנחנו רוצים רמה גבוהה באקדמיה ולכן אני חושב שיש למשרד החינוך מחויבות להשלים את החומר החסר. תודה.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

גם אם יש הארכה בזמן הבחינה, למי שלא יודע זה לא עוזר.

אלה ההתכתבויות שלי אתם – מה קורה עם בתי ספר, שבהם אומרים: לא למדנו את החומר בגלל המלחמה.

אנחנו מדינה שנקלעת, לצערנו, לא פעם למצבים מהסוג הזה. האם כל פעם אתם תופרים את החבילה לפי הנסיבות? אולי היה חשוב בכל מקרה, גם כדי להרגיע את התלמידים, שייאמר להם כשמתחיל מצב חירום שאתם תתנו את דעתכם להיבט הזה. אולי אפשר להעביר לתלמידים את המסר תוך כדי המצב כי זה יחסוך לכם הרבה מהפניות של הורים ותלמידים, וזה יכול מאד להרגיע אותם. לדעתי, מנקודת ראות של תלמידים והורים זה יכול להיות דבר חשוב.

אתה צודק. בעוטף עזה ידענו את זה כל הזמן ובמבצע האחרון אמרנו שנבדוק את המצב ונבוא לקראת התלמידים. אי אפשר לתת תשובה מראש או הנחיות של הקלות מראש כי לא רצינו שהתלמידים יפסיקו ללמוד. זה קורה לילדים, שכאשר אומרים להם שיהיו להם הקלות, הם מפסיקים ללמוד, וכך גם אצל המורים. הלכנו על מסה של תגבורים, אנחנו נותנים הארכת זמן ואני רוצה להציע דבר נוסף, שעשינו גם בהתנתקות. אז הצענו הקלות לילדים לא רק בהארכת זמן אלא לבחון אחר כך את תוצאות הבחינות ואם אכן יש איזורים מסוימים שנפגעו יותר מאחרים, לתת להם 10% או 15% כפקטור. אני מציעה שמשרד החינוך יקיים דיון מייד עם קבלת תוצאות הבחינות ובמידה שהילדים נפגעו אין שום סיבה שהם ייפגעו. אם הארכת הזמן והתגבורים שנתנו לא הועילו, נבדוק את זה שוב.

את אומרת שזה לא מעשי עכשיו לעבור על כל בית ספר ולראות מה לא למדו.

אחרי המיקוד הם היו אמורים להספיק את החומר.

כלומר, להבטיח שרמת הציונים בבית הספר שבו לומדת הדר, למשל, לא תיפול מהממוצע של שלוש השנים האחרונות ואם לצורך זה יש להגביה לכולם את התוצאות, כך ייעשה.

אנחנו נבחן את זה.

למה לא נהוג מראש בפיקוח של משרד החינוך שכאשר יש בעיות, יש דיווח ישיר למערכת הפיקוח, גם מקצועית וגם כללית, מה נלמד ומה לא? למה אנחנו עובדים את זה בדיעבד?

לא נכון מבחינה פדגוגית וחינוכית לעשות את זה מראש, כי זה יוצר מצב של ירידה במוטיבציה גם של המורים וגם של התלמידים.

אנחנו נמצאים עכשיו מול מספר שאלות: האם למדו, מה החומר בהשכלה ומה אנחנו יודעים על מה שנלמד ומה לא? מה הנזק?

מול המיקוד מינואר ועד עכשיו אפשר היה להדביק את הפער.

דוד מנצור, נציג הסתדרות המורים, שגם הוא איש חינוך, בבקשה.

אני רוצה להתייחס להערתו של חבר הכנסת אלכס מילר – לפעמים אנחנו שוכחים שגם המורים הם בתוך המלחמה.

זה רק מחמיר את השאלה שלנו.

גם אם המורה יבוא לעבודה, לא בהכרח הוא יוכל ללמד כי גם הוא בתוך המערכה.

דיברתי על מה שקורה אחרי המלחמה, לא בזמן המלחמה.

יותר מזה, יש מצבים בהם מורים לא הגיעו לעבודה ומשרד החינוך לא עשה להם לינץ', דבר שאני מברך עליו, מפני שהיו להם בעיות אישיות קשות – הילדים שלהם לא הלכו לבית הספר, הילדים עם חרדות וכו'. אלה מצבים מאד לא פשוטים. לא מדובר רק בתקופה שבהם בתי הספר היו סגורים אלא גם כשבתי הספר היו פתוחים לא בהכרח כל המורים היו מסוגלים ללמד, לא כל התלמידים הגיעו ורמת הקליטה שלהם היתה שונה. קשה מאד לדון בשאלה איפה כן לימדו ואיפה לא לימדו בחופשה. אני מאמין שהרבה מורים נתנו ונתנו ובאו על חשבונם בשעות ובימים לא שגרתיים ואני מאמין שזה קרה בכל מקום.

אנחנו לא מתעסקים פה בדמגוגיה. אני רוצה לדעת בסוף הישיבה שמשרד החינוך יגיד שאין שום בעיה בהשכלה של התלמידים האלה. אתם עושים הקלות במבחנים וזאת הדרך שלכם להתמודד עם המצב המיידי, אבל בסופו של דבר אני רוצה לדעת שהכל הושלם, גם אחרי המבחנים.

תודה. סטיוארט מירקין ממשרד הרווחה, בבקשה.

אני מרכז את שירות הילד והנוער במחוז הדרום. במהלך המלחמה פעלנו באינטנסיביות בקהילות בדרום בקרב הילדים והנוער, ולמעשה אנחנו פועלים עד היום בצורה פרטנית ובצורה קבוצתית בטיפול בבני נוער שסבלו ועדיין סובלים מחרדות ומפחדים. בעוטף עזה המצומצם מצב המלחמה עדיין קיים, כלומר אי הוודאות. שלשום נפל קסאם בכפר עזה וזה גורם לוויברציות חזקות עד היום בכל עוטף עזה המצומצם, ובצורה ובמינון שונים גם לכל הדרום. זאת אומרת, יש ילדים שלא כל כך יצאו מזה עד היום ועדיין צריכים טיפול.

באיזה היקף מדובר? 10%? 50%? 80%?

יש לנו מספר קבוצות שעדיין פועלות ואני יכול לבדוק את זה ולחזור עם משהו יותר קונקרטי.

אתה לא יכול לתת לי מושג כללי? זאת מגיפה או מדובר בבודדים?

ברוב הלשכות שלנו בדרום יש עדיין פעילות בקרב ילדים ונוער. אני מדבר על התקציבים שאנחנו משלמים לזה.

למה גורמות החרדות האלה?

קושי בריכוז, קושי בביטחון העצמי, דבר שהילדים מדברים עליו בעצמם. זה הקול שצריך להישמע כאן, אבל את ההיקף קשה לי להגיד.

על זה הדיון, שאתם לא יזמתם ואנחנו יזמנו.

מה היה קורה אם לא היית עושה סיור בכמה יישובים ולומד על הבעיה? איך היינו יודעים עליה ואיך היא היתה מקבלת תשומת לב לפחות, אם לא יותר מזה?

יומיים לפני הבחינה הגדולה אחד הכתבים בדרום היה מצליח סוף סוף לחדור את סדר היום הלאומי ולפוצץ את הפרשה הזאת, או יום אחרי הבחינה. היו יוצאים החוצה עם הבחינה באנגלית, למשל, ואומרים שאת הספר שהם נבחנו עליו הם לא הספיקו ללמוד. אז היה מתחיל כל הבלאגן, זה המקובל במדינת ישראל, דרך שערוריות. אגב, זאת מחזוריות קבועה במערכת החינוך – יש חודש מסוים של הסמים, יש חודש מסוים של האלימות. יש חודשים קבועים. זה לא נגדך.

אני יודעת שלא, אבל מייד אחרי המלחמה הוצאתי, כמנהלת מחוז דרום, מסמכים ובקשות גם לתגבורים וגם בנושא ההקלות. המסמך העבה הזה יצא אחרי עבודה מאד אינטנסיבית לא כי מישהו פוצץ את זה בתקשורת אלא כי אנחנו הלכנו ובדקנו בכל בית ספר מה קרה עם חומר הלימודים. אני בודקת את זה ולא מחכה לשערוריות.

את מוכנה להעיד בפנינו שכל בית ספר בדרום בכל כיתה השלים את החומר כאילו לא היתה מלחמה.

אני אהיה הוגנת ואומר את האמת. מינואר, כשקיבלו את המיקוד, ועד היום היו צריכים להספיק את החומר עם כל התגבורים, כי החומר כבר היה מקוצץ, וזה חומר הבחינה. בשלושת החודשים ינואר-מרס ידעו את החומר המופחת והיו אמורים להספיק אותו. עם זאת, מאחר וקיבלנו את התמונה שזה לא מספיק, אני אישית ביקשתי את תוספת הזמן, דבר שמראש לא רצו לתת אותו. צריך לדבר בהגינות כי אני מעלה את זה מתוך השטח והמשרד קשוב לעניין. כשאני אומרת למנכ"ל, לרחל וללאה שהיו אמורים להספיק את החומר, נתנו לי את תוספת הזמן. גם בעבר, בזמן ההתנתקות לקחנו פקטור אחרי הבחינה. אנחנו לא משאירים את השטח חשוף.

הבעיה עם פקטור היא שהוא נותן מענה לממוצע ולא נותן מענה לתלמיד הבודד. הוא עושה צדק בית ספרי, אבל הוא לא עושה צדק לתלמיד הבודד, שנמצא באחת מקבוצות החרדה, למשל. אנחנו צריכים להיות קשובים כדי להיות הוגנים כלפי תלמידים שעל לא עוול בכפם נקלעו לסיטואציה הזאת. למה הם צריכים להפסיד את עתידם? בחינת הבגרות היא במובן מסוים מפתח לעתידו של התלמיד. תמיד אפשר לתקן, לשפר וללכת למכינה, אבל זאת בחינה משמעותית.

אני חייב לומר עוד משהו באשר לזילות התעודה – כפי שאמרת, מדינת ישראל צברה נסיון וזה לא המקרה הראשון. היו לנו מלחמות בצפון ואני קשור איתם כבר מראשית שנות השמונים, עוד לפני מלחמת 'שלום הגליל'. תמיד המשרד התמודד עם השאלות האלה ועמדה תמיד השאלה: מה יקרה אחרי זה באוניברסיטאות? האם הם יתייגו את בוגר צדנציגר בקריית שמונה ויגידו: זה בוגר 1981, שם המר השתולל וכו'. הבדיקות מוכיחות שאין לזה שום זכר ואין לזה שיור מכיוון שהמשקל של בחינות הבגרות הוא אמנם משקל, אבל יש גם את הבחינות הפסיכומטריות, שלהן אין שום קשר לתכנית הלימודים.

מהיכרות עם השטח אני משוכנע שזה לא מציאותי לדרוש היום ממשרד החינוך לבדוק כל בית ספר ומה שהמשרד עושה בשדרות הוא יעשה בעוד 110 בתי ספר. זה לא מציאותי כי בכל בית ספר יש כמה כיתות ובכל כיתה יש כמה מקצועות. זה לא מעשי כרגע שהטיפול ה"כירורגי" שנעשה בשדרות ייעשה בכל האיזור, אבל בכל זאת אני חושב שהארכת הזמן לא נותנת מענה ולכן אני חושב שפתרון הפקטור הוא האפשרי היחידי. לאחר הבחינות ולפני פרסום הציונים צריך לעשות בדיקת פקטור, להשוות את הציונים הבית-ספריים למה שהיה מתוך הנחה שזה צריך להיות שווה, פחות או יותר, לממצוע שלוש השנים האחרונות ובהתאם לכך לא מעלים ציון אלא מורידים ציון.

אפשרות הבחירה שניתנת לאשקלון לא מוזילה את המבחן מכיוןו שעדיין לומדים את אותו החומר. אם יום או יומיים לפני הבחינה מפרסמים שבמבחן הזה תהיה בחירה, אני לא אלמד פחות חומר אלא אני אלמד נושא אחד הרבה יותר טוב מנושאים אחרים וזה גם יראה את ההתחשבות של משרד החינוך בתלמידים.

זה לא מעשי כרגע כי אנחנו מקיימים את הישיבה יותר מדי מאוחר. אי אפשר לעבור עכשיו על 400 כיתות ולעשות בדיקה פרטנית ב-600 שאלונים של בחינות הבגרות.

אשקלון שונה מכל היישובים כי כבר בספטמבר-אוקטובר התלמידים חוו טילי גראד לתוך בית הספר ומאז הם הפסידו הרבה ימי לימודים, בשונה מכל היישובים האחרים. לכן החרגנו את אשקלון.

לא דיברתי על התאמה פרטנית לכל בית ספר אלא כמו שנעשה בבחינות הבגרות במתמטיקה, שם אפשר לבחור את השאלות.

מה זה משנה לך אם אומרים לך שאפשר לענות על כל השאלות ואם יתברר בסוף שהממוצע של הכיתה שלכם הוא פחות מהממוצע של שנים קודמות, יתאימו את הממוצעים בהתאם.

אני קצת ספקטית לגבי זה שזה באמת יקרה.

זה קרה גם בעבר.

אל תהיי סקפטית. לכנסת יש שני תפקידים – אחד לחוקק חוקים, ואנחנו עושים את זה במרץ, לפעמים במרץ יותר מדי גדול, והשני הוא לפקח על הרשות המבצעת. הדיון הזה הוא במסגרת תפקידנו בפיקוח על הרשות המבצעת. אנחנו לא יכולים לתת להם הוראות אלא באמצעות חוקים, אבל שר החינוך, כשהוא הושבע לשר, התחייב לכבד את החלטות הכנסת. אם אנחנו נחליט הוא יצטרך לכבד את זה ואין כאן מאבקים כוחניים. בא משרד החינוך, משקף את הדיונים שלו, משקף את השיקולים שלו, זה עומד תחת בקרה ציבורית ויש תקשורת והשיקולים ייצאו ויתבררו. אני מניח שהתקשורת בדרום תעסוק בזה כי זה מעניין את תושבי הדרום. אני מעיד בפנייך שאם משרד החינוך יאמר שהוא ישתמש במרכיב הפקטור כדי להבטיח את הממוצע, נכון, זה לא נותן פתרונות פרטניים לתלמיד מסוים, שיכול להיות שהוא נמצא בחרדה אישית יותר גדולה, אבל זה נותן פתרון קהילתי במציאות הנוכחית. לו הדיון הזה היה מתקיים בינואר, התמונה היתה נראית אחרת אבל בינואר עוד לא היו בחירות ולא היתה ועדה.


ברשותכם, אני רוצה לסכם בתיאום גם אתכם, שוועדת החינוך קיבלה פניות מתלמידים וממורים במחוז הדרום בשאלה מדוע לא יינתנו הקלות לתלמידים במחוז הדרום בטווח עד 40 קילומטר, כדילהבטיח הגינות בתוצאות בחינות הבגרות. הוועדה רשמה לפניה את הדיווח של נציגי משרד החינוך, לפיו עד 10 קילומטר והעיר אשקלון יונהגו הקלות שיבואו לידי ביטוי בהארכת זמן ובהתאמת השאלון לחומר הנלמד בפועל. בטווח שבין 10 ל-40 קילומטרים (קרית גת, אשדוד, באר-שבע, נתיבות, אופקים, לקייה, שגב שלום, רהט וכו'), החליט המשרד להנהיג בשלב זה הקלה בתוספת זמן לבחינה של 25%. במהלך הדיון הועלתה הצעה נוספת כדי להבטיח שממוצע הציונים בבתי ספר אלה לא ייפול מממוצע הציונים בבחינות הבגרות בשנים האחרונות – תחליטו אתם אם לשנה אחת או לשלוש שנים.

אנחנו משווים לממוצע רב שנתי של עשר שנים.

אנחנו לא באים להחליף את אנשי המקצוע.

בדיוק כפי שנעשה בעבר.

יפעל משרד החינוך להתאים את הממוצע של בחינות הבגרות תשס"ט לממוצע הרב שנתי וזאת כדי להבטיח שתלמידים במחוז הדרום לא ייפגעו.


אני אומר בהגינות שאני מניח שאתראיין בנושא הזה. בהחלטה הפורמלית אני מקבל את הניסוחים שלכם, אבל בדיבור שלי אני אומר קצת יותר.

בתחום הציפיות שלך מה צריך לעשות?

כן. מדינת ישראל יכולה ללמד את העולם ועמירה היא מומחית בינלאומית איך מפעילים תלמידים בזמן מלחמה כמו שד"ר יוסי לוי היה מומחה בינלאומי איך עושים את הדבר הזה בצפון. לצערנו, מדינת ישראל צברה הרבה מאד נסיון איך מפעילים תלמידים בתקופות חירום
ותחת חרדות. הוועדה מאחלת לכל התלמידים בכלל ולתלמידי הדרום בפרט הצלחה בבחינות הבגרות. איך אתם רוצים לפרסם את זה?

אני רוצה לשמור על הדינמיקה ועל המוטיבציה של המורים והילדים לפני הבחינות.

אם הדר מבטאת את הלכי הרוחות, אני חושב שהרגעת התלמידים היא גם חשובה ויש לזה גם ערך. אנחנו בעצם אומרים להם: חבר'ה, אל תיבהלו, אל תיכנסו לפאניקה, המדינה לא מקפחת אתכם ואל תחשבו שעושים פרוטקציה לאשקלון. אתם לא תיפגעו, מעמדכם בקרב תלמידי ישראל יהיה כבעבר.

הם לא יודעים את כל מה שנעשה פה?

אני משתדל לנהוג בהגינות עם המשרד. אחרי הסיור בדרום צלצלתי לראש המנהל הפדגוגי, שגם היא אשת חינוך רצינית ושאלתי אותה מה קורה. היא אמרה לי שיינתנו הקלות רק לתלמידים שמתגוררים בטווח של 10 קילומטר. אמרתי לה שזה לא יילך ושהם עושים טעות מאד גדולה. אמרתי לה שזה יתפוצץ, אני לא רוצה לקיים על זה דיון ושהם צריכים להוביל את זה. היא חזרה אליי ואמרה: קיימנו דיון, אנחנו מתעקשים על 10 קילומטר. החלטתי לקיים דיון ואז הם התכנסו אתמול בערב.

אני התעקשתי.

והחליטו על 25% הארכת זמן. עכשיו בדיון הוספנו גם את עניין הפקטור. אני אומר בהגינות שקרוב לוודאי גם בלעדינו היו עושים את התאמות הממוצעים. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45