PAGE

27

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 5

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
‏יום שני, י"ז באייר התשס"ט (11 במאי, 2009), שעה 12:00

1.
הקיצוץ הצפוי בתקציב משרד החינוך

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

דניאל בן-סימון

מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

אנסטסיה מיכאלי

אלכס מילר

ציון פיניאן

נחמן שי

רונית תירוש

שר החינוך גדעון סער

חה"כ זאב בילסקי

חה"כ ציפי חוטובלי

חה"כ שלי יחימוביץ

חה"כ שלמה מולה

חה"כ ניסן סלומינסקי
חה"כ מירי רגב

ד"ר שמשון שושני
-
מנכ"ל משרד החינוך

אדי הרשקוביץ
-
סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

משה שגיא
-
מנהל אגף בכיר לכלכלה ותקציבים, משרד החינוך

שי רינסקי
-
יועץ, משרד החינוך

נילי רייכמן
-
יועצת תקשורת לשר, משרד החינוך

כאמל עטאלה
-
לשכת דובר, משרד החינוך

יונתן (יוני) רגב
-
רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה גרינברג
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

משה בכר
-
אגף השכר, משרד האוצר

שלמה בוחבוט
-
ראש עיריית מעלות + יו"ר ישובי קו העימות וערי פיתוח + יו"ר מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו
-
סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

עו"ד נועה בן אריה
-
היועצת המשפטית, מרכז השלטון המקומי

לינדה ששון
-
דוברת מרכז השלטון המקומי

אריה מצליח
-
מרכז השלטון המקומי

נחום חופרי
-
ראש עיריית רעננה, יו"ר ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי

שמעון סויסה
-
ראש המועצה המקומית חצור הגלילית, מרכז השלטון המקומי

גיל לבנה
-
ראש מועצת שוהם, מרכז השלטון המקומי

אבישי קליין
-
עוזר לראש עיריית רעננה, מרכז השלטון המקומי

מומי בן שימול
-
המועצה המקומית חצור הגלילית, מרכז השלטון המקומי

אריק שוע
-
מנהלת מחלקת החינוך, עיריית תל-אביב

איילת גרדמן
-
דוברת עיריית רעננה, ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי

שמואל ריפמן
-
יו"ר מרכז המועצות האזוריות

פרופ' שלמה ב"ק
-
ראש מכללת קיי (מכללה להכשרת מורים), ראש רמ"א (ראשי מכללות אקדמיות)

פיני כהן
-
מנהל חוות הנוער הציוני, מנהלי כפרי נוער בישראל

פרץ שמעוני
-
מנהל כפר הנוער חוות יערים, מנהלי כפרי נוער בישראל

דפנה כהן-איווניר
-
מנהלי כפרי נוער בישראל

יוסי גושן
-
מנכ"ל המפעל להכשרת ילדי ישראל

יורם דומין
-
המפעל להכשרת ילדי ישראל

עו"ד יפעת בויאר
-
ס' היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד

איציק מימון
-
יו"ר ארגון ההורים הארצי

ישראל פנחס
-
מזכיר ארגון ההורים הארצי

ורד מססה
-
ארגון ההורים הארצי

אבי גור
-
ארגון ההורים הארצי

אתי בנימין
-
יו"ר הנהגת ההורים הארצית

שלמה בן שושן
-
יו"ר הנהגת ההורים העירונית באר-שבע + סגן יו"ר הנהגת ההורים הארצית

רן ארז
-
יו"ר הנהלת ארגון המורים העל-יסודיים

קרן שקד
-
דוברת ארגון המורים העל-יסודיים

יוסף וסרמן
-
מזכ"ל הסתדרות המורים

מוטי סמט
-
הסתדרות המורים

חני לידור
-
יו"ר חיפה והמרחב, הסתדרות המורים

רונית שוורץ
-
דוברת הסתדרות המורים

רוני רימון
-
הסתדרות המורים

סמי עטר
-
מנהל האגף לחינוך באזור + הנהלת איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות

פרופ' אשר יהלום
-
המועצה המתאמת של חברי הסגל האקדמי במכללות ובאוניברסיטאות

ענת פלדמן
-
המועצה המתאמת של חברי הסגל האקדמי במכללות ובאוניברסיטאות

איגור קנובסקי
-
המועצה המתאמת של חברי הסגל האקדמי במכללות ובאוניברסיטאות

נתנאל איזק
-
יו"ר ארגון הסטודנטים והאקדמאים בישראל

עידן איזקוביץ
-
ס' יו"ר ארגון הסטודנטים והאקדמאים בישראל

שמעון אגם
-
דובר ארגון הסטודנטים והאקדמאים בישראל

בועז טופורובסקי
-
יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל

ענת שור
-
התאחדות הסטודנטים בישראל

שי חיים
-
דובר התאחדות הסטודנטים בישראל

דב לאוטמן
-
יו"ר "הכול חינוך"

אסף בנר
-
"הכול חינוך"

ענת קראוס
-
יועצת, "הכול חינוך"

אבנר עורקבי
-
ארגון הנכים בישראל

עו"ד יעל גויסקי
-
לשכת עורכי-הדין

יובל וורגן
-
מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

שי דורון
-
עוזר לחה"כ זבולון אורלב

אלי נדב
-
עוזר לחה"כ אנסטסיה מיכאלי

קרני ברק
-
עוזרת לחה"כ דניאל בן-סימון

שני אוצקובסקי
-
ישראל ביתנו

ליאורה רותם

גלי צדיק

אסתר כנפו

מירב ישראלי


יעל סלנט (מתמחה)

יהודית גידלי

אירית שלהבת
הקיצוץ הצפוי בתקציב משרד החינוך

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט על הכוונה לקצץ בתקציבי החינוך. נקבל את פניו של שר החינוך שיגיע אלינו מייד. נזעקנו לזמן ישיבת חירום בסוגיית הקיצוץ בחינוך. אנחנו, קואליציה רחבה שעוסקת בתחום החינוך, מנהלים מאבק מזה שבוע-שבועיים. אתנו נמצאים יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, מר שלמה בוחבוט, חברי כנסת, ארגוני המורים, ארגוני ההורים. המערכת כולה מגויסת כרגע לסכל את הכוונה הנואלת לקצץ בתקציב החינוך.


אני מקדם בברכה את שר החינוך. כפי שקבעתי עם השר, נפתח במצגת קצרה. נפתח בדברי המנכ"ל שייתן סקירה, ואחריו השר, על כוונת הקיצוצים במשרד החינוך ועל המשמעויות הנובעות מכך. אני מבקש מאוד מכבוד השר ומכבוד המנכ"ל ומיתר הדוברים מקרב עובדי המשרד, לצערי חלק מטקטיקת המאבק של משרד האוצר זה ליצור מסך עשן: יש קיצוץ או אין קיצוץ? מראים כל מיני מספרים. הואיל ואני בוגר המשרד ובקי בנתונים, אני יודע היטב שמדובר בקיצוץ עמוק שמאיים באופן משמעותי על האפשרות של מערכת החינוך לתפקד, וזאת בנוסף לקיצוצים רבים שהיו עד כה. לכן אני מבקש, יש כאן הזדמנות, ובשידור חי, שהשר והמנכ"ל יבהירו היטב את המשמעויות.


אני יכול לבשר לשר שקיימנו עד כה שתי ישיבות בעניין שהוא בתחום אחריותך, אדוני השר. בשעה 8:30 קיימנו דיון על ענייני ההשכלה הגבוהה. מעבר לכל ההחלטות זאת הזדמנות לבשר שוב שבעקבות כל המאמצים והלחץ של השר ושל כל יתר הגורמים, גם של ועדת החינוך, התרבות והספורט כמובן, שר האוצר נאות להסיר מסדר יומה של הממשלה ומחוק ההסדרים את הכוונה להכניס שינויים מבניים בהשכלה הגבוהה. עדיין עומדת על סדר היום סוגיית הקיצוץ שטרם באה על פתרונה.


בנוסף, קיימנו דיון בסוגיית הטלוויזיה החינוכית. מנכ"ל משרדך הצטרף אלינו בשלהי הדיון, וגם שם כתוצאה מן הלחץ אני שמח לבשר על כך שהנושא ירד מסדר יומה של הממשלה. הוא לא ירד מסדר היום הציבורי. נכונו לנו עוד מאבקים רבים, אבל לפחות העניין הזה הוסדר.


אשר על כן, אדוני השר, הואיל והזמן קצר והמלאכה מרובה אני מציע שאתה תפתח ותנווט את אנשי משרדך, קודם כול להבהיר בפתיחת הישיבה על מה מדובר, מה גובה הקיצוץ, מה המשמעויות שלו, מדוע משרד האוצר טוען שהוא מוסיף כסף ואילו משרד החינוך טוען שיש קיצוץ תקציבי. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח ולומר כמה דברים במסגרת, ולהיכנס לפירוט של הדברים.


בתחילת הדברים ברצוני לומר, המצב במשק קשה ומחייב אחריות מצד כולנו. כל הגורמים, כולל הכנסת, צריכים להבין את המשמעויות העמוקות של המצב הכלכלי, שעדיין לא מופנמות עד הסוף. אנו עומדים בפני תקופה קשה ביותר של קשיים גדולים מאוד, צריך להבין את זה. זאת גם הפריזמה של ההסתכלות שלי. אני לא מסתכל על התקופה הזאת כאל תקופה רגילה ותובע את מה שמגיע היה למערכת החינוך שייתבע בדין כי היא נמצאת במצב קשה מאוד.


אני רוצה לומר לוועדה, וגם לציבור כולו, שהמדינות המתקדמות בעולם משקיעות היום בחינוך בעת המשבר הכלכלי. ארצות-הברית, יפן, גרמניה, אוסטרליה, סין, סינגפור – המדינות הללו מבינות שצריך להשקיע בתשתית אנושית. הן מבינות שדווקא בתקופה הזאת, כאשר יותר ויותר הורים ומשפחות יהיו במצוקה ויותר ויותר גורמים מן המגזר השלישי שנכנסו, גם אצלנו וגם במקומות אחרים, לתחום העיסוק בחינוך או הסיוע להיבטים ולפעילויות שונות, יהיו חלשים יותר – זאת דווקא התקופה שהמדינה צריכה להשקיע יותר בחינוך.


מה המצב במערכת החינוך היום – נדמה לי שאין אזרח במדינה שלא מבין. אנו נמצאים גם במשבר שנובע מקיצוצים שהושתו על המשרד במשך זמן רב בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקלים, שפגעו בצורה קשה מאוד בתקציבי הפעולות של המשרד ופגעו גם בצורה משמעותית מאוד בהיקף שעות הלימוד שמקבלים ילדי ישראל. היום ילדי ישראל לומדים 6 או 7 שעות פחות מכפי שלמדו לפני 10 שנים. זה בעצם יום לימודים מלא. כך קשה מאוד לצפות להגיע להישגים טובים יותר.


יש משבר שבא לידי ביטוי בהישגים. זה לא משבר שנובע כולו מן העניין התקציבי. גם אינני רוצה ליצור זיקה של 100%. תקצוב סביר או תקצוב הולם הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק. יש שינויים רבים שהמערכת הזאת צריכה לעבור. באתי למערכת ובחרתי באדם המקצועי ביותר והמיומן ביותר, ד"ר שמשון שושני, שהסכים לחזור למשרד לתקופת כהונה שלישית כמנהל כללי על מנת לחולל את המפנה שכל אזרחי המדינה יודעים שהמערכת זקוקה לו.


זה הרגע שבו אנו אמורים לחולל את המפנה כי על-פי הנתונים – והתייחסתי אליהם בפרוטרוט במליאה – במדעים, במתמטיקה, בהבנת הנקרא, בכל המבחנים הבין-לאומיים שאליהם ניגשים ילדי ישראל אנו נמצאים בכיוון של ירידה. אנו חייבים כמשימה מיידית לקחת על עצמנו לעשות היפוך מגמה של הגרפים, ובדרך הזאת להחזיר גם את אמון הציבור שאפשר אחרת. אני מאמין שאפשר אחרת.


הכנו תוכנית ביחד עם מנכ"ל המשרד, תוכנית מפורטת מאוד. התחלנו להציג אותה בפני ראש הממשלה. התחלנו לקיים עליה דיונים גם עם אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר מכיוון שיש לה גם משמעויות תקציביות, אמנם לא גרנדיוזיות. היו תוכניות בעבר שעלו יותר. לפי דעתנו לתוכנית הזאת יש סיכויים טובים מאוד להביא את המערכת למקום אחר.


היום אנו מוצאים את עצמנו במצב קשה ביותר מבחינה תקציבית כתוצאה מכמה דברים, ואני רוצה לפרט כדי שדבריי יובנו. אנשי משרד האוצר אומרים שהתקציב גדל, שב-2009 הוא גדול יותר מאשר ב-2008. קודם כול אני רוצה לגלות לחברי הוועדה סוד. אני רואה כאן גם חברים בוועדת הכספים.

יש 5 חברים בוועדת החינוך, התרבות והספורט שהם חברים גם בוועדת הכספים.

אדוני היושב-ראש, אתה בקי במיוחד כי אתה מנוסה מאוד בתחום החינוך, אבל החברים שעוסקים בנושא תקציבי משרדי הממשלה יודעים שכל תקציב של כל משרד גדול בשנה נתונה יותר מאשר בשנה הקודמת, גם כאשר יש בו קיצוץ. זה נובע מ"טייס אוטומטי", מגידול בהוצאה, מגידול באוכלוסייה. במקרה של משרד החינוך הפעם זה נובע בעיקרו של דבר מדברים שלא יבוצעו בשנת 2009 אלא בוצעו ב-2008, משלושה סוגים בעיקר:


1) "אופק חדש", שהוא הסכם שכר שבו מורים מקבלים יותר שכר על יותר שעות. אין אפשרות לפגוע בדבר הזה, אין אפשרות להסיט את הדבר הזה, וגם תשלום על שחיקת שכר של מורים במשך שנים.


2) מקדם התייקרות כללי, שמגיע לסכומים ניכרים מאוד כאשר מדובר על סכומים כמו של משרד החינוך.


3) חקיקה שהכנסת הקודמת חוקקה, שורה של חוקים בתחום החינוך שיש להם עלות תקציבית, וגם זה במדינה שומרת חוק לא נתון לבחירתך אם לקיים את החוק או לא לקיים אותו.


כלומר, כל הסכומים האלה הם סכומים ייעודיים.

וגם הגידול הטבעי.

אמרתי: מעבר לגידול הטבעי, מעבר לגידול בהוצאה. אלה הסיבות לגידול בתקציב. אבל אלה תוספות ייעודיות שיש בהן אפס גמישות, ולצדן יש פערים תקציביים, חסרים תקציביים בהיקפים של 800 מיליון שקלים בשנת 2009.


כאשר אני מדבר על פערים תקציביים, תדמיינו בור תקציבי של דברים שעליך לממן. למשל נתקבלה החלטת ממשלה חדשה באוגוסט האחרון בנושא הסעות. היא עולה כ-50 מיליון שקל. צריך לממן את זה מהיכן שהוא. אני לא יכול לממן את זה מתוספות שכר שמורים קיבלו לפי דין ולפי הסכמים קיבוציים.

תקיימו הסכם למימון 17.5% מ"אופק חדש". אני רוצה להרחיב על זה קצת את הדיבור. ורוצים את זה גם אחורה כי ראש הממשלה אולמרט לא אִפשר לקיים את זה בשנה שעברה, והוא ידע מדוע לא אִפשר לקיים את זה, כי ידע שאין מקורות אמיתיים בתקציב משרד החינוך כדי לממן 180 מיליון שקל. על הוועדה להבין, כי הוועדה הזאת עסקה ב"אופק חדש" – "אופק חדש" בהבשלה מלאה עלותו 5 מיליארד שקלים. זאת אומרת, בהבשלה מלאה התביעה ממשרד החינוך אמורה להיות של מיליארד שקלים. יש מאין להביא את זה? זה תקציב שהוא 90% משכורות. זה להחריב את משרד החינוך. אני לא כופר בכך שהיתה חתימה על הסכם כזה בין משרד האוצר למשרד החינוך בהנהגתו הקודמת. אינני מצליח להבין את הדבר הזה. אבל לבצע את זה, זה פשוט להרוס את המשרד, את מה שנשאר ממנו. לא בכדִי לא נתנו לבצע את הסיכום הזה בממשלה הקודמת.


באופן הזה יש שורה של סיכומים, שרובם לא בוצעו בעבר ונדרשים כעת עם חילופי הממשלות. יש למשל גידול טבעי של תלמידים, העלות של זה 115 מיליון שקלים בשנה. אנחנו אמורים לספוג שליש. אנחנו נקבל שני-שלישים מן הגידול הטבעי של תלמידי ישראל. אבל תלמידי ישראל גדלים בשלושה-שלישים, לא בשני-שלישים. ואני יכול להציג דוגמאות נוספות.

יש כאן חתימה ואני מבצע. אבל עליי לשאול מאין אני מבצע, או מאין המשרד אמור לבצע את ההיקפים הללו של מאות מיליוני שקלים.


אני רוצה להתייעל, והנחיתי להתייעל. אני רוצה להביא למצב שלא יהיו בזבוזים בכלל. היכן שאני נתקל בדברים האלה אני נותן הנחיה מייד. למשל נתתי הנחיה מייד כשנכנסתי לתפקיד להפסיק את הפרסומים מתקציב המשרד ל"אופק חדש". לא צריך לפרסם. אם זה טוב – כולם יודעים. מי שצריך מידע על הרפורמה, ייכנס לאתר משרד החינוך וייקרא. אין כסף למותרות הללו במצב שבו אנו נמצאים.


אני מוכן ללכת גם לדברים שלא בוצעו בעבר. אמרתי אתמול לאנשי אגף התקציבים שאני מוכן לאחד מחוזות. אבל הצעדים האלה הם "כסף קטן" לעומת התביעה. יש כאן תביעה בהיקף גדול, ומקורות גדולים יש רק שניים, ואני לא מרגיש שאפשר לפגוע בהם.


מקור אחד הוא שעות הוראה. נלך ונקצץ בשעות הוראה? הלוגיקה תהיה: בשביל לממן רפורמה של שעות פרטניות נקצץ בשעות פרונטליות לכיתות שלמות, אחרי כל הקיצוצים של שעות הוראה בהיקפים דמיוניים שבוצעו בעבר? זה יגרום רק נזק ולא יקדם אותנו. קיצוץ שעות הוראה זה פיטורי מורים. אני רוצה שכולם יבינו את זה. כל הנתונים מצביעים על כך שמדינת ישראל צועדת למחסור במורים.


מקור שני הוא פגיעה בשלטון המקומי, שבמהלך השנים הולך ונפגע יותר ויותר, גם על-ידי הבית הזה, ואני מציע גם לבית הזה להיזהר. אני אומר את זה כלפינו, כלפי כולנו, לא מוציא את עצמי מן הכלל כמו בהגדה של פסח. אי אפשר לגלגל עוד ועוד עלויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי. גם השלטון המקומי נמצא במצוקה תקציבית, והשלטון המקומי היום מקבל פחות ארנונה, מה גם שבגדול תקציבי הארנונה לא אמורים לשמש למימון החינוך. בשביל זה משלמים אזרחי ישראל מסים. צריך להבין מה משמעות התמיכות הללו – זה הסעות לילדים, סייעות, פסיכולוגים, שרתים, מזכירים ומזכירות.

אני כבר לא מדבר על הצד האנושי כאן. כל הזמן אנחנו מדברים על כך שאנו רוצים למנוע אבטלה. אז מה נעשה? נעשה צעדים שהמשמעות שלהם הפוכה? אלה אנשים שיאבדו את כל עולמם. לכן אינני יכול ללכת למסלולים הללו, ואם כך אני לא יכול לעמוד בתביעות שתובעים ממני.


אני מבקש להסביר עוד כמה נקודות. דיברתי על הבור התקציבי. זה נתון אחד. יש דברים שמשרד האוצר מציע עכשיו כדי להתמודד עם המצב, שהם לא מתקציב משרד החינוך אבל זה כסף שהולך לחינוך. למשל, צמצום רדיקלי מאוד בהיקף הכניסה ל"אופק חדש", מהיקף של 680 בתי-ספר להיקף של 200 בתי-ספר. בסופו של דבר זה כסף שמוזרם למערכת, בשכר, בשעות הוראה. זה לא טוב.


נכון, המצב מיוחד, המצב שונה, אבל צריך לראות איך להקטין את זה בצורה רדיקלית פחות, כי בסופו של דבר יש מחויבות להשלים את המהלך הזה בתוך 5 שנים. למרות שזה לא רפורמה שלי, למרות שייתכן שכל אחד מאמין שהיה עושה את הדברים אחרת צריך יהיה להשלים את התוכנית הזאת.


נקודה אחרת היא החוק של חברת הכנסת רונית תירוש, על כיתות א'-ב'. זה דבר חשוב שהתחילו ליישם. הוצע לדחות את זה בשנה.

לדחות ולפרוס, במקום על פני שנתיים – על פני 6 שנים.

לא לבטל אלא לדחות. בסופו של דבר זה חוק חשוב כי הוא מאפשר לילדים בכיתות הראשונות ללמוד בכיתות מרווחות יותר את מקצועות הליבה, המקצועות החשובים. זה דבר שאין ספק בחשיבותו.


אני אומר פעם נוספת, אפשר להגיע לפשרות מתוך הבנה שאנו במצב קשה. אבל אני מתאר רק את כל המעגלים. זה בנוסף לבור התקציבי שציינתי קודם. זה לא במקום, אלא בנוסף.


המעגל השלישי הוא מעגל של דברים שנוגעים לתוכנית שהכנו. אם אנחנו רוצים ללכת לכיוונים של שיפור כוח ההוראה, ובסופו של דבר זה המרכיב הכי חיוני להצלת החינוך – ואני חוזר ואומר: יש בישראל מורים מעולים שמחזיקים בשיניים את המערכת בתנאים בלתי אפשריים ומרוויחים שכר מעליב. אבל כולם יודעים שלא כל מי שנכנס היום למערכת הוא מי שבתנאים אופטימליים היינו רוצים שייכנס למערכת. צריך לשנות את הדבר הזה.


נושא נוסף – אני אומר רק בכותרות כי זו תוכנית רחבה מאוד: תקשוב של המערכת. כלומר, להכניס את המערכת למאה העשרים-ואחת, ואולי המנכ"ל יפרט אחר-כך – כיתות חכמות, תשתית מחשובית וטכנולוגית שמתחילה להתקרב למה שקורה בעולם, ולהעביר גם השתלמויות למורים בנושאים הללו. אם לא נמהר לעשות את זה, נהיה בפיגור קשה מאוד אחרי המדינות המתקדמות בעולם. אנו מתקרבים לנקודה שעוצמה של מדינה תיבחן בעוצמה של מערכת החינוך שלה.


אנחנו צריכים לזה תקציבים, לא דרמטיים כמו דברים אחרים, אבל אנחנו צריכים תקציבים. אנו מציעים לפרוס את התקשוב על פני 5 שנים, אבל אם נבוא בשביל לשבת ולא לעשות שום דבר וננסה רק לשמור על הקיים – לא נעשה את מה שאנו מחויבים לעשות כלפי עתיד הילדים שלנו וכלפי העתיד של החברה והמדינה הזאת.


הנקודה הרביעית היא ההשכלה הגבוהה. גם זה חלק ממערכת החינוך. ההשכלה הגבוהה על-פי הצעת משרד האוצר, הקיצוץ שמושת עליה בקיצוץ הרוחבי הוא הכי גבוה פרופורציונלית בהשוואה למה שמוטל על כולם.

9%.

במקום 2% – 9%. אני מתרשם, אדוני היושב-ראש.

היתה לנו ישיבה על כך הבוקר.

זה לא בוטל?

לא, זה לא בוטל. בכל המשרדים הקיצוץ לא כולל את נושא הפנסיה והשכר, ומשום מה לגבי ההשכלה הגבוהה הוא כולל את זה. כלומר זה לא 2% אלא 9%. זה קיצוץ דרמטי. צריך להבין מה קורה באוניברסיטאות. האוניברסיטאות היום במצב שהתזרים של התרומות והכסף שקיבלו מחוץ-לארץ, בשל המשבר הכלכלי העולמי נמצא בירידה דרמטית. אנחנו מסכנים כאן גם את התשתית הזאת.


בנוסף לכך, באשר לסטודנטים, יש את הנושא שנדון כאן הבוקר, ואני מבין שקיבלתם את הבשורה, על שלושת החוגים. בסופו של דבר הוחלט לא לבצע את זה. ההערכה שלי, שצריך להודות על כך גם ליושב-ראש ההסתדרות מר עופר עיני, כך אני מעריך. אגב, אני שוקל להצטרף להסתדרות הכללית.

זו החדשה הלוהטת מן הדיון היום, שאיש ליכוד מובהק שוקל להצטרף להסתדרות הכללית ...

אם ראש הממשלה יצטרך להסתדרות הכללית – זה טוב יותר ...

אפילו השר ברק יצטרף אולי להסתדרות הכללית ...

הגעתי למסקנה שאני צריך לשקול את זה ... לגבי השר אהוד ברק זה טבעי פחות מאשר לגביי, אבל לגביי, בהתחשב בזרם הפוליטי שאני בא ממנו, זה אולי צפוי פחות.

אמרתי: זו החדשה הלוהטת.

אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע. זה לא נושא הדיון. אני רוצה רק לתת קרדיט למי שלהערכתי מגיע לו קרדיט במקרה הזה.


אני מקצר בדבריי. אני מציג רק את נתוני הבסיס, כדי שחברי הוועדה יבינו בפני מה אנו עומדים.

בסך הכול, מה גודל הקיצוץ המדובר במשרד החינוך?

רק רגע, אדוני היושב-ראש, תן לי רק לסיים. אבהיר הכול.


נותרה עדיין בעינה בעיה של השתתפות המדינה בשכר לימוד הסטודנטים. יש ירידה מ-26% ל-20%. זה עדיין עומד על הפרק ואני מקווה שבסופו של דבר לא יעבור.

תוכל לחזור על הנתון הזה?

אם לא תהיה החלטת ממשלה חיובית, באופן אוטומטי שכר הלימוד יעלה. במקום שהמדינה מסבסדת 26% היא תסבסד רק 20% ושכר הלימוד יעלה בכ-1,000 שקלים לשנה.

אני רוצה להבהיר עכשיו את כל המכלול.


ראשית, יש לנו פערים תקציביים שנובעים מחסרים. בשנה הנוכחית, שנת 2009, החסרים מסתכמים בכ-800 מיליון שקלים, ואולי קצת פחות – תלוי מה יהיו ההחלטות הסופיות לגבי היקף "אופק חדש" – בשנת 2010.

בכמה פחות? 100 מיליון שקל? 200 מיליון שקל?

כמדומני כ-400 מיליון שקל. הכול בהנחה, שאני סבור שאינה הנחה טובה כי אנו מנסים לשנות אותה, שיורידו את "אופק חדש" להיקפים שמשרד האוצר מבקש.


שנית, אנו זקוקים לכסף מינימלי כדי לבצע את התוכניות שהזכרתי כאן.


דבר שלישי, יש דברים שנובעים מנטל שהאוצר מוריד מעצמו בחקיקה וב"אופק חדש".


אנחנו בפני הכרעה דרמטית מאוד של הממשלה מחר. אנו מנהלים שיחות שיתחדשו אחר-הצהרים עם אגף התקציבים במשרד האוצר. הנחיתי את הצוות המקצועי שלי לעשות הכול כדי למצוא פתרון. התחלתי את דבריי באמרי שזאת שעה קשה מבחינה תקציבית. אני לא מקנא גם במלאכה שמוטלת על משרד האוצר. אבל אני סבור שאנו חייבים לראות את העניין הזה בראייה רחבה. המשמעות היא לא להגיע למקום שיסכן את העתיד שלנו. אם נפגע בחינוך את הפגיעה המלאה שתיארתי, נפגע בעתיד שלנו. אנחנו בוודאי נזדקק גם לקול, אבל לא רק לקול, גם לתמיכה המעשית של הכנסת בהמשך הדרך. אני מצדי מתכוון, במסגרת מה שהם לא קווים אדומים, לנסות להגיע לפתרון. נכון לאתמול בערב, הפערים עדיין גדולים מאוד-מאוד.

תודה רבה אדוני השר. הנתונים שמסרת מבהירים באופן חד-משמעי, על כל פנים מנקודת מבטי, שהדיון מחר בממשלה והחלטת הממשלה משמעותיים מאוד, כי אנחנו לא מדברים על לוח חלק. מדובר על מערכת חינוך שספגה ב-6-7 השנים האחרונות קיצוצים רבים, שעולים לכדי למעלה מ-4 מיליארד שקלים. זה סכום עצום. מדובר על קיצוץ של כ-250 אלף שעות הוראה, סדרי גודל שוועדת החינוך לדורותיה כל פעם הזדעזעה מחדש. אני סבור בהחלט שהגענו לעברי פי פחת.


בעניין החינוך, אדוני השר, יש בשורה טובה, ואני אומר את זה בעקבות השיחות שלי עם חברי הכנסת, שבאמת התמיכה היא חוצת מפלגות. הבטחתי מעל במת הכנסת שגם אם הממשלה תיכשל בהחלטתה, עדיין מותר לנו כאן בכנסת – החוק הוא חוק של הכנסת – לעשות את כל הדרוש, גם בוועדת הכספים וגם ביתר הוועדות, כדי לנסות לא רק למנוע את הקיצוץ, אלא להשיג את הסכומים שיכולים לאפשר למשרד החינוך לצאת מן המדרון החלקלק ומהדהירה לקריסה, לעשות שינוי כיוון ולהתחיל להוביל את מערכת הקידום ולהצעיד אותה קדימה. התוצאות של המבחנים הבין-לאומיים ועוד כל מיני דברים שאין צורך לחזור עליהם, מראים שבאמת נדלקה נורה מאוד-מאוד אדומה.


נרשמו עד כה 7 חברי כנסת וביקשו רשות דיבור ויש גם אישי ציבור שאנו חייבים לתת להם להתבטא. לשם כך הם הגיעו כי אנו רוצים לשמוע אותם. יש לנו עוד קצת יותר משעה לקיים את הדיון. אני מבקש מכולם לצמצם ככל האפשר לדברים העיקריים. זה יאפשר לי לתת ליותר חברים להתבטא. אין צורך לבקש ממני רשות דיבור. בשל צמצום הזמן, יש כבר יותר מדי דוברים ואין מקום להוסיף. ידברו לסירוגין חברי הכנסת ואישי הציבור ואז ניתן לכולם להשתלב.


ראשון הדוברים אחרי השר הוא יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, מר שלמה בוחבוט. הואיל וזאת ישיבה ראשונה שאתה מתארח בוועדה בתפקידך החדש, אפשר עדיין לברך אותך. אני מוקיר מאוד את כל פעליך עד היום ובטוחני שתעשה חיל בתפקידך.

תודה. כבוד השר, ידידיי ראשי הרשויות, חברי הכנסת. קודם כול אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על הדחיפות של כינוס הוועדה הזאת.


אני מבקש להציג את עצמנו. אנו בעצם קבלני משנה של מדינת ישראל. אנו מבצעים מה שהיא מחליטה. אנו מנהלים את מערכת החינוך על-פי חלוקה שאמורה להיות של 75%-25%. אגב, אין קבלן כזה בעולם, שאתה חותם אתו על הסכם והוא מבצע עבודה במיליון במקום ב-10 מיליון שקלים.


והדבר החמור, ממשלות ישראל לדורותיהן, לצערנו, לא מצאו לנכון לקיים, לא אתנו ולא אתכם, דיון מסודר. המדינה היתה צריכה להיפגש עם צוות מוועדת החינוך, התרבות והספורט על מנת לקיים דיונים על הקיצוצים. הייתי חבר כנסת בעבר ואני יודע איך הדברים מתנהלים. לצערי הרב לחברי הכנסת אין מספיק עוזרים מקצועיים, אין להם כלכלנים שיבדקו, וגם לשר האוצר אין כלכלן שיסייע בידו. הוא היה צריך לקחת כלכלן מבחוץ שיכניס אותו לנבכי התקציבים.


דנו היום בקיצוצים, אבל יש עוד כמה דברים נוספים בחוק ההסדרים במשק המדינה שהם בעוכרנו ויעשו בלגן במערכת החינוך.


רבותי, לא יעלה על הדעת שבכל שנה בדיוני התקציב אנחנו צריכים לצאת להפגנות ולאיים. קודם כול יש מרכז שלטון מקומי חדש. מה שהיה עד היום הוא מה שהיה. לא נהיה מוכנים להחזיק מערכת שגורמת לנו לגירעונות.


למי שנמצא במרכז אולי יש את היכולות, אבל ככל שמתרחקים לפריפריה רואים התמוטטות. באה המדינה ואומרת: אתם יודעים מה, יש לנו עכשיו פטנט. בואו ניקח מהגדולות ונעביר לקטנות. גם זה לא ילך, פשוט לא ילך. זה לא מקובל עלינו ואנחנו לא מוכנים לכך.


רבותי, אנו מייצגים 7.5 מיליון תושבים, מתוכם 1.25 מיליון ילדים. כל מי שנושא באחריות, אנחנו וכמובן גם אתם כוועדת החינוך, התרבות והספורט, לא יכול להרשות שהמצב הזה ימשיך כפי שהוא. מצד אחד, מקצצים, גורמים לנו לגירעונות, ואחר-כך –


אני יודע, אדוני השר, שבממשלה הזאת יש שרים שכבר משמיצים את השלטון המקומי, שאומרים שאנחנו לא יודעים לנהל את הדברים. בבקשה, בואו תיקחו את בתי-הספר היסודיים, תיקחו את גני-הילדים, תיקחו את החינוך הבלתי פורמלי, את החינוך המיוחד. אנחנו מוותרים. אתם יודעים מה, אנו מוכנים בכל חודש להעביר שיק למשרד החינוך על סך 25% ההשתתפות שלנו. אני אומר לכם, זאת אחת התוכניות. אם המדינה לא תבין פעם אחת ולתמיד שמערכת החינוך זה לא הוצאה, שמערכת החינוך זה העתיד, אז יש בעיה למדינה, יש בעיה לממשלה.


אני לא מבין כיצד אומרים שלא מקצצים. מר רן ארז, אינני יודע אם כבר גונבה שמועה לאוזניך, אבל כבר אתמול התחילו ברשתות החינוך לפטר 1,450 מורים בערי הפריפריה. אלה מפוטרים נוספים שיסתובבו ברחובות ויעזבו את הפריפריה.


בג"ץ עטאלה – זה נושא שהיו חייבים לתת לו פתרונות. הולכים לסגור את כל גני תת-החובה בפריפריה. למה? עד היום זה היה חינם. החל ב-1 בספטמבר זה יעלה 700 שקל לילד. אף אחד לא ישלם את הסכומים הללו.


רבותי חברי הכנסת, משרד החינוך באמצעות משרד האוצר ביטל את כל נושא השיפוצים בבתי-הספר, זרק את זה עלינו. כל נושא חידוש המבנים ובניית הכיתות. לקחו לנו 50%. הורידו את כל התקציבים של מפעל הפיס.


יש עוד כמה נושאים שאני חייב לציין בפניכם שמופיעים בחוק ההסדרים. אדוני היושב-ראש, חשוב שתורידו אותם מסדר יומה של הכנסת.


קודם כול, רוצים לקצץ מהרשויות הגדולות ולהעביר לרשויות הקטנות בנושא חינוך;


מדברים על שינוי הקריטריון של המרחקים מבית התלמיד לבית-הספר. עליכם לדעת שילד שעד היום הלך 2 קילומטרים לכל כיוון, מ-1 בספטמבר אפשר שילך 3 קילומטרים, ובכיתה ה' – 4 קילומטרים;


מדברים על פתיחת אזורי רישום. מישהו החליט לחסל את כל החינוך הממלכתי. ברגע שפותחים את אזורי הרישום, ובעיקר בישובים מסוימים, אני לא צריך להגיד לכם, תהיה תחרות. מדברים היום על שקיפות, שהכול יהיה שקוף באינטרנט ויידעו מה המיצב של אותו בית-ספר ומה רמת הלימודים בו וכולי. יהיו בתי-ספר שבעקבות זה ייסגרו;


מדובר על עידוד הקמת בתי-ספר יסודיים פרטיים. זה מופיע בחוק ההסדרים במשק המדינה;


מדובר גם על קיצוץ של 50% בהרחבת תוכנית "אופק חדש" ובפיצול כיתות. זה לא ילך. אנו כראשי עיריות, כל אחד מאתנו נאבק, רצה להיכנס ל"אופק חדש", ואמרו לו: תחכה בתור. מדובר ב-680 בתי-ספר. היום לך תתחיל להיאבק כדי להיכנס לרשימת 250 הכיתות.


רבותי, אנחנו מחזקים כל מי מכם שיוצא למאבק. מחר בבוקר בשעה 12:00 נצא להפגנה מול משרד ראש הממשלה ומול שר האוצר. למרות שאני אומר לכם, אולי אנחנו עוברים על החוק. נעבור על החוק. משום מה לא נתנו לנו אישור להפגין אז אנחנו מתחכמים. ננצל את החוק. בכל מקום יהיו 40 מפגינים – מול משרד האוצר 40 מפגינים, מול משרד ראש הממשלה 40 מפגינים. ביום רביעי אני קורא לכל הארגונים ללא יוצא מן הכלל. אני מברך את המכללות שהחליטו להצטרף. אני קורא לאוניברסיטאות ולכל מערכת החינוך בארץ לשבות אתנו ביום רביעי לשעתיים. זאת שביתת אזהרה. אנו נפגשים היום עם שר האוצר ורוצים להראות לו את הנקודות האפלות שלצערי נערי האוצר לא תמיד מראים.


אינני יודע אם אני צריך להגיד את זה. אני מציע, אולי כדאי ששר האוצר החדש יתחיל להביא אנשים מבחוץ, בני 40 ולא ילדים שרק סיימו את לימודיהם באוניברסיטה ויש להם רצון להיכנס למערכת, להיות מנכ"ל של בנק הפועלים ושל כל מיני מערכות. מדוע? זה בעוכרנו. אתם יודעים איך זה הולך – הרפרנט אומר: "אדוני, תביא לי בבקשה קיצוץ מאותו משרד, אני צריך 700 מיליון שקל. אם לא תביא לי את זה, יש לך בעיה". הרפרנט לא שואל אף אחד. אי אפשר להמשיך לנהל מערכת כל-כך חכמה וכל-כך שצריך לעשות עתיד לה בדרך הזאת. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, קודם כול ברכותיי לשר. אדם שכל הזמן כיוון את עצמו למשרד המשפטים, כל-כך בקי היום במשרד החינוך בזמן כל-כך קצר? יישר כוח לכבוד השר. אתה באמת בקי מאוד, ואני גם מחזק את ידיך במאבק שלך.

תודה רבה.

הייתי רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אולי טוב שאני מדבר אחרי יושב-ראש מרכז השלטון המקומי. קרה דבר במדינת ישראל, ולא עכשיו. השלטון המקומי למעשה מחזיק הרבה מאוד מן החינוך במדינת ישראל. זה לא קרה מכיוון שמישהו כיוון לכך. פשוט התושב מתקשר ואומר: אני רוצה לדבר עם ראש העירייה. הוא בא לדבר עם ראש העירייה ואומר לו: תחליף את המנהל בבית-הספר. אומר לו ראש העירייה: אני לא יכול לעשות את זה, תפנה למנהלת המחוז. אומר לו: אתה יודע איפה יושבת מנהלת המחוז? אומר: כן, היא יושבת כאן. אומר התושב: אם אתה יודע, תיסע אתה ותסדר לי את העניין. הבחירה הישירה, אדוני השר ואדוני היושב-ראש, הביאה לכך שראשי הרשויות הם שמוטל עליהם היום העול. לא הייתי משתמש במילה "קבלנים", למרות שיש בזה הרבה, אבל הם אלה שהציבור מצפה מהם להביא את החינוך והם נבחרים על כך. לא ראיתי ראש רשות אחד שנבחר אי-פעם מבלי שדיבר כל הזמן על חינוך, חינוך, חינוך.


אדוני השר, הסתיימה מערכת בחירות והיתה לאנשים הרגשה שהממשלה עכשיו מביאה משהו חדש שלא היה, משהו חדש שייתן באמת לאנשים תחושה מסוימת. יושב כאן מר דב לאוטמן, חתן פרס ישראל, אדם שאת כל חייו הקדיש לחינוך ואכן טורח להגיע עד לכאן לישיבה כי הוא מקווה שבאמת באיזה מקום נצליח להביא למשהו חדש, ויש התחלות, והתחלנו.


באה הממשלה הזאת, אדוני השר, ואני חייב להגיד לך את זה למרות שאני תומך בך במאבקך ויודע היכן אתה נמצא, אבל אתה עדיין חבר באותה ממשלה. בא ראש הממשלה וברגל גסה מחזיר אותנו שנים אחורה. לכן אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, בואו נשב כאן כולנו ונעשה חזית אחת כדי לא לתת לממשלה הזאת להחזיר אותנו אחורה.


אמר היועץ של שר האוצר שהצבא אולי קצת גדול על המדינה הזאת.

סליחה שאני מתפרץ לדבריך, חבר הכנסת בילסקי, לפי דעתי גם אתה עדיין לא יודע מה עמדת ראש הממשלה בנושא הזה. ייתכן שאני מבקש יותר מדי כי יש פיתוי לאיש אופוזיציה לתקוף מייד את ראש הממשלה. אפשר להתאפק קצת. בואו נראה איך הדברים נגמרים, ובואו נראה את מי צריך לתקוף ומי צריך לתקוף. בכלל, גיליתי שבחיים הפוליטיים כאשר אתה מנהל את הדברים על בסיס ענייני ולא על בסיס פרסונלי הציבור מקבל את זה טוב יותר. לכן, למרות שמנסים מאוד להסיט את הדיון לאפיקים פרסונליים ופוליטיים, אני כל הזמן מתעקש לדבר על החינוך. אני מוכן גם שימשיכו לעשות מאמצים. אני לא מתכוון לסטות מזה.

חבר הכנסת בילסקי, אנא תואיל לקצר את דבריך.

פשוט השר הוביל אותי למקום אחר. אדוני השר, למרות מה שהערת לי, אני לא מתכוון למשוך את דברי השבח והקילוסין שהרעפתי עליך בהתחלה. אני נשאר דבק בהם. אבל עדיין אני חוזר ואומר לך שאינני יודע אם אני חס וחלילה פגעתי בכבודו של ראש הממשלה. אני בהחלט לא מתכוון לעשות את זה, ואני מוכן גם בהחלט לחכות עד מחר בצהרים. נראה לאן מתקדמים הדברים. אבל אני מודיע לך, אדוני השר, עשיתי דרך ארוכה כדי להגיע לכאן ולשבת כאן ולהיות ביחד עם האנשים שיושבים מסביב לשולחן ולא לתת לממשלה הזאת להחזיר אותנו בנושא החינוך אחורה. זה נושא אחד שכולנו מאוחדים סביבו. הממשלה תופתע כאשר תראה בכנסת הזאת איך שבאמת אופוזיציה וקואליציה הולכות ביחד. אני כבר מציע את שירותיי הטובים לך, אדוני השר, בכלל בנושא החינוך ובנושא הרשויות המקומיות וגם במלחמה בקיצוץ. אני מוכן לעמוד לידך ולעשות הכול כדי שלא נחזיר את החינוך אחורה.

תודה רבה.

תודה רבה. הדובר הבא הוא מזכ"ל הסתדרות המורים, מר יוסי וסרמן. גם ממך אני מבקש לדבר בתמציתיות.

מכובדי, אנו תומכים תמיכה מוחלטת במאבקו של שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך למען מערכת החינוך של מדינת ישראל. שר החינוך לא נאבק למען משרד החינוך, אלא עבור עם ישראל וילדי ישראל, עבור אלה שחיים כאן היום וגם עבור אזרחי העתיד של מדינת ישראל. החינוך הוא תשתית קיומית לקיום החברה בישראל. לא תמיד השכלנו להבין את זה. רבים אמרו שזה כך, אבל לא עשינו הרבה על מנת שזה יתקיים.


אני מקווה שאדוני היושב-ראש, המוכר לי כאיש חינוך מזה שנים רבות, יידע וישכיל לאחד את כל חברי הכנסת מכל הסיעות למען מערכת החינוך לתמיכה שהיא בהחלט, כדבריך, חוצה מפלגות.


הנושא השני, שאומר בקצרה על-פי בקשתך, הוא "אופק חדש". מכובדי חברי הכנסת, אדוני השר, היושב-ראש, ארגון עובדים לא עושה רפורמות. ממשלה עושה רפורמות. שמענו, קיבלנו ונעתרנו לבקשת הממשלה לחתום על הסכם קיבוצי, על רפורמת "אופק חדש". לא היה לנו קל. היה לנו קשה מאוד-מאוד-מאוד, אבל האמנו ואנו מאמינים שזו הדרך הנכונה לשדרג את מערכת החינוך של מדינת ישראל, את מעמדם של המורים ושכרם ולהביא את טובי האנשים למערכת החינוך של מדינת ישראל. לכן לא יעלה על הדעת שממשלת ישראל בראשות מר נתניהו, ששוחחתי אתו לא מעט בשנים האחרונות, והנושא של החינוך הוא נושא מוביל בעיניו - - -

סליחה שאני מפריע לך. משמעות הצלצול כרגע, שישיבת הכנסת במליאה מתחילה. קיבלנו אישור מיושב-ראש הכנסת, נוכח דחיפות הישיבה, לקיים את הישיבה תוך כדי ישיבת הכנסת. אם יהיו הצבעות נצטרך לעצור את הישיבה, לעלות להצביע ולחזור לכאן. בבקשה תמשיך. לכן גם השידור החי עובר עכשיו למליאה.

אני בטוח ששר החינוך רוצה לבטא ולקיים את מדיניות ראש הממשלה. שמעתי ממנו יותר מפעם אחת: הכול למען מערכת החינוך. לכן ממערכת החינוך אסור לקחת. למערכת החינוך צריך לתת על מנת שאפשר יהיה לקיים ולו חלק מן התוכניות שהממשלה בראשות מר נתניהו ומערכת החינוך בהובלת השר גדעון סער וד"ר שמשון שושני, שהגיע למען הגשמת המטרות האלה למשרד החינוך, רוצים לבצע.


לא יעלה על הדעת שראשי הרשויות המקומיות, חברי הכנסת, משרד האוצר, שר החינוך והמשרד יסכימו לצמצם את "אופק חדש" כי זה היסוד לקידום המערכת. זה לא הרפורמה, אלא זה היסוד הראשוני של הרפורמה. עליו אפשר לבנות עוד ועוד רפורמה גדולה ואמיתית ומלאה לילדי ישראל.


אני מבקש מכל חברי הכנסת, ואני פונה לראש הממשלה, לעשות הכול, גם בימים קשים כאלה, לא לקחת ממערכת החינוך. צריך לתת למערכת החינוך ולאפשר לשר ולצמרת המשרד להוביל את החינוך במדינת ישראל. אנחנו עומדים מאחורי השר.

תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אלכס מילר. אחריו מר דב לאוטמן.

תודה, אדוני היושב-ראש. רציתי להביע את מחאתי על המצב שאליו הגיעה מערכת החינוך. אני יושב במשכן הזה כבר 3 שנים ומידי שנה אני עֵד לכך שהמערכת הזאת נמצאת בהישרדות קיומית.


כבוד השר, אדוני היושב-ראש, ילדי ישראל זקוקים לרפורמה בכל המערכת, רפורמה שמגובה על-ידי משרד האוצר ולא נקלעת למצבים של חוסר רצון להשקיע. אנו מגיעים למצב של קיצוץ רוחבי (flat) אוטומטי ללא מחשבה רחבה. אם נאפשר רציפות של קיום ההסכמות שנתקבלו בעבר, נגיע לרציונל של עבודה במשרד החינוך, שהוא בין המשרדים הכי חשובים, אם לא הכי חשוב שקיים היום בממשלה.


אני מקווה שעד למועד אישור התקציב, כל הבעיות וכל הפינג-פונג הזה בין משרד האוצר ומשרד החינוך בשאלה מי אחראי על מימון ההסכמים שנחתמו בעבר יסתיים ונשב כאן ונדבר על יעדים ועל הרפורמות שיהיו במשרד החינוך, גם בתוך המשרד וגם באופן כללי בכל המערכת, ונדבר על העתיד של ילדי ישראל ולא על הישרדות של ילדינו. תודה.

תודה רבה. רשות הדיבור למר דב לאוטמן, חתן פרס ישראל. היום הוא עומד בראש עמותת "הכול חינוך" שמגייסת לפעילות אנשים רבים שמעולם לא היו קרובים לשדה החינוך. יישר כוח. אחריו חבר הכנסת ציון פיניאן.

אדוני השר, יושב-ראש הוועדה, אדוני המנכ"ל, תיקון טעות: לא עסקתי כל חיי בחינוך, אלא כל חיי עסקתי בתעשייה. הייתי תעשיין, אבל מאז רצח רבין התעניינתי בנושא החינוך.


בשנים האחרונות בעיקר אני הרבה-הרבה יותר מודאג מבעיית החינוך מאשר מן הבעיה של החיזבאללה והחמאס. הפערים שנפתחים בחברה הישראלית צריכים להדאיג אותנו הרבה-הרבה יותר מן הבעיות הפוליטיות-מדיניות שישנן. הפערים בחברה הישראלית מסכנים מאוד את עתידנו. אנחנו רואים מה קורה לפערים הללו בעשור האחרון. מדינת ישראל הולכת ומידרדרת. ילדי ישראל הגיעו כבר למקום 42 במתמטיקה והעם הלומד בתורה ירד למקום 30 בהבנת הנקרא. רבותי, זה לא בא בחשבון, לא עולה על הדעת שנסכים להמשיך לחיות עם זה.


אין ספק שזה נובע מהיעדר תקציב נאות, אבל לא רק מהיעדר תקציב. זה נובע מאיכות המערכת, מאיכות ההוראה, מאיכות המורים, מאיכות המנהלים. יש שורה ארוכה של דברים שצריכים להיעשות על מנת לסגור את הפערים בחברה הישראלית. קיצוצים בתקציב בוודאי לא יעשו את זה.


מספרים לנו סיפורים ואנו קמים בבוקר ולא יודעים בכלל על מה מדובר. ברור היום שמדובר כאן על קיצוץ של כמיליארד שקלים בתקציב שנובע מ"אופק חדש", אבל זו העובדה. הייתי מצפה שתקציב משרד החינוך יעלה, לא ירד. יעלה על מנת שנוכל לשפר את איכות ההוראה, על מנת שנוכל לשפר את איכות הלימודים של הילדים.


רבותי, לא מתקבל על הדעת שאחוז לא מבוטל מן הילדים שלנו לא זוכים לקבל את החינוך שבו זוכים ילדים אחרים. ילדים מסתובבים ברחובות בלי יכולת ללמוד. יש אלפי ילדים שלא הולכים לתיכון ומעשנים סמים.


לכן אני פונה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לשר החינוך, כמובן לשר האוצר ולראש הממשלה. רבותי, אין דבר חשוב יותר מהגדלת תקציב משרד החינוך. אין חשוב יותר. זה חשוב יותר מתקציב הביטחון. האמינו לי, אפשר במשרד הביטחון לקצץ מבלי לפגוע בביטחון, אבל במשרד החינוך אי אפשר. לכן, בשם קבוצה גדולה מאוד של אנשים שאכפת להם מה שקורה במערכת החינוך, אנשי רוח, אנשי אקדמיה, אנשים שעוסקים בחינוך, אני פונה אל שר האוצר, אנא, אנא קחו זאת בחשבון. בואו נחליט שבשנים הקרובות מגדילים את התקציב ומשפרים את מערכת החינוך. בואו נחליט שבעוד 10 שנים נחזיר את מדינת ישראל לעשירייה המובילה בחינוך ולא למקום 42. זו צריכה להיות המטרה. בואו נציב לעצמנו את המטרה הזאת. אני אומר לכם, עם ישראל חזק מספיק, יש כאן די אנשים באקדמיה שמסוגלים לעזור להוביל אותנו למצב טוב יותר.


אני מודה לוועדת החינוך, התרבות והספורט שלומדת ועובדת על הנושא, וקורא לה לא להיכנע, לא לוותר ופשוט להמשיך במאבק על מנת להגדיל את התקציב ולשפר את איכות החינוך. תודה.

תודה רבה למר לאוטמן. רשות הדיבור לחבר הכנסת ציון פיניאן. אחריו מר רן ארז.

תודה רבה. ראשית, הערה לחבר הכנסת בילסקי. התמיכה בחינוך היא חוצת-מפלגות. זה הגוף היחיד שכולם יחד אתו, נגד הקיצוץ. גם אני כחבר הקואליציה נגד הקיצוץ ובעד החינוך, ואף יותר מכך.


עדות לחשיבות החינוך בעינינו אפשר לראות בכך שבוועדה הזאת יש 5 חברים שהם גם חברי ועדת הכספים.


הקיצוץ הוא גזר-דין מוות לשני גופים: גם לחינוך וגם לשלטון המקומי. אני איש השלטון המקומי וגם איש חינוך. מר שלמה בוחבוט אמר רק מקצת הדברים, כיצד יתרום הקיצוץ בחינוך לקריסת השלטון המקומי. אחרי החינוך, שבעזרת השם לא יהיה קיצוץ, נושא השלטון המקומי צריך לבוא לדיון ויש לבחון איך ניתן לסייע בו.


החינוך הוא אבי אבות קיומה של כל אומה ואומה. השר אמר שכל אומה נמדדת בחינוך ילדיה. הכול מתחיל ונגמר בחינוך. אני קורא לכל החברים שלנו, אל לנו לתת אפילו שקל אחד לקיצוץ. אדרבה, צריך להוסיף לחינוך.


אני אומר כל הזמן משפט: כל הדואג לשנה זורח איתה, כל הדואג לשנים נוטע עצים, אבל כל החרד לדורות מחנך בני אדם. אנחנו באים לכאן כי אנו חרדים לדורות של העם שלנו, לדורות של המדינה שלנו, ואכן צריך לתת הכול בחינוך. בעזרת השם ניתן לחינוך ונפיק תפוקה חיובית למען ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל. תודה.

תודה רבה. רשות הדיבור למר רן ארז. אחריו חבר הכנסת מוחמד ברכה.

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, המנכ"ל, חברי הכנסת. "תבן אין ניתן לעבדיך, לבנים אומרים לנו עשו". מערכת החינוך נמצאת היום במצב שתלמידים בחינוך העל-יסודי לומדים 8.5 שעות שבועיות פחות מאשר לפני מספר שנים. קיצוץ אדיר, שאם סופרים בו את השעות שלומדים היום מכיתה א' ועד יב', זה אותו מספר שעות שלפני 6-7 שנים למדו מכיתה א' ועד יא'. גזלו מילדי ישראל שנת לימודים שלמה. ועל הרקע הזה רוצים עכשיו לעשות קיצוץ נוסף.


המערכת בקריסה. התוצאות מדברות בעד עצמן. האלימות והערכים – לא צריך להזכיר. קיצוץ נוסף רק יחזק את המדיניות שקיימת היום במערכת החינוך, שמי שיש להם אמצעים עוברים לחינוך הפרטי. יותר ויותר הורים התייאשו מכך שהממשלה תדאג לעתיד ילדיהם ובוחרים בחינוך פרטי, או בחינוך חצי-פרטי, ומשלמים עשרות אלפי שקלים בשנה בנוסף לתקציב המדינה על מנת לדאוג לחינוך הילדים. ומה עם אלה שאין להם? אלה – דינם להישאר חוטבי עצים ושואבי מים במדינת ישראל שכל כוחה בהון האנושי, ביכולת האנושית.


כולנו סבורים שהחינוך חשוב ושאסור לקצץ וצריך להוסיף, זה כבר אקסיומה. השאלה מה אנו עושים. נימדד לא בדיבורים, אלא במעשים. בסופו של דבר זה מה שסופרים. אני מבקש ומציע לכל אחד ואחד לא להסתפק בכך שאמר דברים יפים וצודקים, אלא גם לעשות אותם. אני מקווה שבצורה כזאת נוכל כולנו, בצעד הראשון לחזק את שר החינוך במאבק שהוא מנהל נגד הקיצוץ, כי אנו תומכים בו. הוא למעשה ראש הממשלה של מערכת החינוך ואנו רוצים שהוא יצליח. אבל זה לא מספיק. עלינו להיות מוכנים גם למעשים. תודה.

תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו מר נחום חופרי, ראש עיריית רעננה ויושב-ראש ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי.

למראית עין יש אחדות-דעים בחדר הזה, אבל המצב ייבחן כמובן לא היום. אולי במידה מסוימת בשביל השר זה ייבחן מחר בישיבת הממשלה, ובשביל חברי הכנסת ייבחן בבוא העת, בשעת המבחן האמיתית כשנבוא להצביע על התקציב. אני מקווה שכל מי שעמדו כאן והתחייבו, יעמדו על המחויבות שלהם.


יש לזכור שהקיצוץ המוצע לא נוגע בכל התקציב של משרד החינוך. אם נדבר על 27-29 מיליארד שקלים של תקציב משרד החינוך, הקיצוץ המוצע אינו בתוך הסכום הכולל, אלא הקיצוץ יתנקז לרצועה של כ-10% מן התקציב הלא קשיח של משרד החינוך. זאת אומרת, זה יכול להגיע לממדים מפלצתיים, לקיצוץ של קרוב ל-20%, של חמישית מן התקציב של המשרד שהוא לא קשיח, שהוא לא משכורות ולא החזקות ולא כל מיני דברים כאלה.


אני מסכים לאמירה של השר, שאם המצב יוותר בעינו אנו עלולים להגיע לקריסה. אבל אני רוצה גם להזהיר מפני מצב, שאולי עושים קיצוץ גדול ואחר-כך יתפשרו על החצי ועל הדבר הקטן, שגם הוא יהיה מספיק קשה ומספיק נוקשה ומספיק מסוכן ויפגע במערכת החינוך בכללותה.


הדברים יבואו לידי ביטוי לא רק באיכות הלימוד וברמת הלימודים, אלא יכולים להיפגע תלמידים בעצם זכותם לקבל חינוך, בעצם זכותם שיהיה להם ספסל לימודים, בעצם זכותם שיהיו להם חדר וכיתות. גם על-פי התוכנית של הממשלה הקודמת ושל שרת החינוך הקודמת לבנות 8,000 כיתות במהלך 5 שנים, כאשר 30% מזה בתוך הציבור הערבי, אחרי חישוב ניתן למצוא, לאור המחסור שקיים, שיזדקקו ל-30-32 שנים בקצב הכאילו מואץ הזה כדי לסגור את הפערים במחסור בכיתות לימוד. כלומר, אנחנו לא מדברים על איכויות ועל הפעלות ועל חינוך לא פורמלי, אלא על עצם הקיום של ספסל לימודים, על סיפוק ספסל לימודים לכל תלמיד.


אם דיברנו לפני רגע על כך שהקיצוץ יתנקז לאותה רצועה של 10%, הקיצוץ הזה לא יתפרס על פני כל האוכלוסייה. מי שיספוג את הקיצוץ הזה הן בעיקר השכבות החלשות, כי לשכבות החזקות והמבוססות יהיו תחליפים ויהיו אפשרויות להשיג חינוך פרטי. כפי שיש היום שירותי שר"פ או שירותי בריאות פרטיים, יהיו שירותי חינוך פרטיים.

יהיה שח"פ – שירות חינוך פרטי.

שמענו גם מה אמר יושב-ראש מרכז השלטון המקומי על עידוד הקמת בתי-ספר יסודיים פרטיים. מי שייפגע מהקיצוץ הזה זה לא 20% מסך כל התלמידים, אלא זה יתנקז לקרוב ל-80%, 90%, אם לא 100% של התלמידים מהשכבות החלשות, הן בפריפריה והן ברחוב הערבי. אני סבור שזו בכייה לדורות. זה למעשה ינציח את האומללות, ינציח את הנחשלות וייצור חוסר שוויון שהוא בלתי נסבל.

אני רוצה לומר מילה לידידי מר שלמה בוחבוט, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי. אל תמהר לוותר על מערכת החינוך לטובת הממשלה, גם תמורת שיק שאתה תעביר על סך 25%, כי מה שיקרה, ייתכן שבשלב הראשון הם יסכימו – על אף שאני סבור שלא יסכימו – בשלב הראשון הם ינהלו את זה, אבל לאחר שנה הם ימכרו את זה. הרי אנו חיים בעולם של הפרטה. והאנשים יבואו אליך, לא אל שר החינוך ולא אל חבר הכנסת אורלב ולא אליי. יבואו אליך. לכן המערכה צריכה להיות מול הקיצוצים, מצד אחד, ומול מגמות ההפרטה, מצד שני.


לסיום, אדוני השר, אני עומד מאחורי הדברים שאמרת בסקירה שלך, שהיא עדיין בטון אופוזיציוני. אולי עדיין לא נכנסת אל תוך נבכי הקואליציה. אבל אני מקווה מאוד שהדברים שאמרת היום לפני ישיבת הממשלה, אחרי ישיבת הממשלה, כאשר יוחלט מה שיוחלט תמשיך לעמוד מאחורי הדברים הללו למרות שיש לך היום אחריות מיניסטריאלית על כל החלטה של הממשלה, אבל אם המכה תהיה כל-כך קשה ולא תוכל למלא את תפקידך וייעודך כפי שהצגת היום, אני סבור שתחטא למצפונך אם תמשיך לנהל את המשרד ברמת קיצוצים כל-כך טרגית וכל-כך קשה. תודה רבה.

תודה רבה. רשות הדיבור למר נחום חופרי, ראש עיריית רעננה ויושב-ראש ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי. בעברו היה מנהל בית-ספר. אחריו חבר הכנסת שלמה מולה – לא נמצא כאן. אז חברת הכנסת רונית תירוש.

אדוני שר החינוך, אנו חולקים את אותה הערכה כלפיך על המאבק הענייני בנושא הקיצוץ בתקציב החינוך.


אני רוצה להזהיר את כולנו. כולנו מדברים כאן על הצורך בחיזוק מערכת החינוך. זה מחייב אותנו להוסיף תקציבים כי הקצאת משאבים לחינוך זה לא הוצאת כסף, אלא השקעה. יש לי תחושה שבמשרד האוצר לא מצליחים להבין את זה. גם אין זה מתפקידם להבין את זה. זה תפקידכם, תפקידה של הממשלה, של הכנסת וכל אנשי הציבור. התפקיד שלנו להסביר מה ההבדל בין הוצאה כך סתם ובין השקעה.


יש לי תחושה שמה שעושים לנו הוא תרגיל. דחפו לנו הרבה מאוד "עזים". חלק הספיקו כבר להוציא. עוד מעט יוציאו עוד קצת, וישאירו אותך אדוני השר ואותנו רק עם קיצוץ "קטן" של 200 מיליון שקל, שמאחוריו יתחבאו עוד כמה קיצוצים וקיצוצונים.


אתם חברי ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ומשרד החינוך צריכים להסביר שמדובר כאן בהשקעה, וצריך עכשיו להשקיע יותר כי המצב שלנו לא טוב. אנו חייבים להשקיע יותר. זה דבר ראשון.


דבר שני, אני רוצה להתעכב בקצרה על התהליך שקרה בשלטון המקומי. אנחנו מידי שנה מקבלים הקצאה קטנה יותר ממשרד החינוך, שמקבל את התקציב ממשרד האוצר, ובמקביל אנחנו מבצעים יותר. כשאמר יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, מר שלמה בוחבוט: בואו וקחו מאתנו את המטלה, ניתן לכם שיק, הוא התכוון לשאול איך אתם תספקו הסעות בחינוך המיוחד עם שיעור ההשתתפות שמשרד החינוך נותן לנו. נראה אתכם. אנחנו ניתן את שיעור ההשתתפות שלנו באחוזים, כמוכתב, בפריפריה ובכל מקום לפי ההקצבות ולפי האחוזים. נראה את משרד החינוך מספק את ההסעות בחינוך המיוחד עם אותו תקציב, נראה אותו. זה מה שיש לו, אני יודע. כך קורה לנו בשלטון המקומי. שנה אחר שנה אנחנו מבצעים יותר, משקיעים יותר, לוקחים מהארנונה שתפקידה לספק שירותי ניקיון, סלילת כבישים וגינון, אנחנו לוקחים מאותה ארנונה ומשקיעים יותר בחינוך. לא כי אנו רוצים לטייב את החינוך, אלא כי אנו רוצים לקיים אותו. כאן יש בעיה קשה מאוד לשלטון המקומי. ברגע מסוים המיתר הזה יפקע ולא יהיה מסוגל להחזיק יותר מעמד. עוד כמה רשויות מקומיות יצטרפו למעגל הנחשלים, עוד כמה רשויות מקומיות לא יוכלו לבצע את התפקיד הזה. לאט-לאט המיתרים האלה יפקעו.

אני מבקש לומר מילה על חוק ההסדרים. מה שקרה בכנסת הקודמת לגבי חוק ההסדרים, מן הראוי שיקרה גם הפעם. חוק ההסדרים, שמנסה לשנות סדרי עולם במחי יד של חקיקה זריזה, לא ראוי לכנסת ישראל. אם כנסת ישראל תאמץ את חוק ההסדרים – ואני פונה לא רק לוועדת החינוך, התרבות והספורט אלא באופן כללי – אם תאפשרו את העברתו של חוק ההסדרים זה בעיניי אקט לא דמוקרטי. בתוך חוק ההסדרים יש הרבה מאוד שינויי סדרי עולם, גם במערכת החינוך. דיברו כאן על כמה דברים ולא אוסיף עוד. זה דבר לא ראוי. כל שינוי מדיניות צריך שיתקיים עליו דיון ציבורי פתוח ומסודר, כפי שמתקיים בתהליכי החקיקה הרגילים במדינת ישראל.


והדבר האחרון, "אופק חדש". אדוני השר, "אופק חדש" לא נעשה בזמנך. הוא אולי לא הרפורמה האידיאלית. כולנו היינו רוצים עוד – לחזק עוד יותר את המורים, לבצע שינויים טובים יותר. אני בטוח שגם מר וסרמן היה מוכן ורוצה לשפר אותו. אל תשאיר אותו מאחור. גם כאשר יהיה קשה וגם כאשר יהיה צריך למצוא מן הגורן ומן היקב, תמשיך לבצע ולהוביל אותו. זה דבר חדש. יש בו לדעתי שינוי תפיסה שלם, עם כל המגבלות וכל החסרים. יש כאן שינוי תפיסה שלם על מעמדו ותפקידו של המורה. תודה רבה.

תודה רבה למר נחום חופרי. רשות הדיבור לחברת הכנסת רונית תירוש. אחריה נציג משרד האוצר ואז נציגי ההורים.

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אדוני המנכ"ל. אני מבקשת לגלות, אדוני השר, שבזמנו, לפני שקיבלת את התפקיד ייעצתי לך לא לקבל אותו.

לא היית היחידה.

ולא הקשבת לעצתי, הן מתוך רצון להיות במקום הכי חשוב והכי משפיע, לדעתי, והן כנראה מתוך אמונה שראש הממשלה רוצה וירצה לקיים את ההבטחות שלו. אני חייבת לומר בכנות, זה לא נשמע לי אז כמו הבטחת בחירות משום שהייתי ערה לעובדה שראש הממשלה הנוכחי, דאז יושב-ראש האופוזיציה, עבד במשך חודשים ארוכים ופגש אנשים שונים, כולל את המנכ"ל, כדי לעבד תוכנית חינוך טובה.

אם מישהו רוצה לדעת מה התוכנית – זאת התוכנית. (מציג חוברת בפני הנוכחים.)

זאת חוברת ממצה מאוד, ברורה ובהירה מאוד. גם אני קיימתי שיחות אתו ואני יודעת שהוא התכוון באמת. לכן האמנתי אז שאתה לא שועה לעצתי משום שאתה מאמין שראש הממשלה יממש את ההבטחה שלו לציבור, לא רק כי הוא מבטיח לציבור אלא כי הוא מבין באמת שאין ברירה. הגענו לתחתית שממנה אין לרדת ואנו חייבים למצות את הפוטנציאל שמצוי בעם הזה ולחזור למיקום המכובד שהיה לנו בעבר. לא שעית לעצתי, והלוואי ואתבדה ואכן סיבותיך יאמתו את הדבקות שלך בתפקיד.

את בעצם אומרת לי שבפעם הבאה כדאי לי לשמוע בעצתך.

אם מותר לי רק בקריאת ביניים. אני מוכרח להגיד לך שבמידה והוא יצליח במשימה, גם בגיבוי שלנו, ולא רק שלא יהיה קיצוץ אלא בתהליך הוא יצליח להבריא את מערכת החינוך אז אני שמח שהוא לא שמע בעצתך.

ברור. אמרתי: הלוואי ואתבדה. אבל אני בתחושת דז'ה וו.

אני סבור שיש לכך סיכוי.

אנחנו כאן כדי לסייע.


הנה עצה קטנה נוספת שלי. צריך לדייק במינוחים ובסמנטיקה. אני רואה את המתקפות שמתחילות כתהליך הסברה של משרד האוצר. שר האוצר אומר: על מה מדבר שר החינוך? לא היו שום קיצוצים. אולי הוא צודק בעניין הספציפי הזה, משום שכאשר אנחנו מכוונים לאותם 800 מיליון שקל – זה לא קיצוץ שנפל על משרד החינוך, אלא התחייבות שנתנה השרה הקודמת כדי לממן את הרפורמה "אופק חדש".

לא רק.

בין היתר, או הרוב. אני סבורה שזה העניין.

זה נבע מחקיקה של הכנסת שאינה מתוקצבת, מהחלטות ממשלה שאין להן כיסוי, וגם מהתחייבויות של שרת החינוך הקודמת.

בעיקרן זה התחייבויות למימוש הרפורמה, זה עתירות לבג"ץ שעומדות לפתחו של משרד החינוך שצריך לקיים אותן, זה חוקים שצריך לקיים, כמו החוק שהזכרת על הקטנת כיתות א'-ב' לקבוצות קטנות יותר, כמו חוק חינוך חובה עד כיתה יב'. אני חושבת שאדוני היושב-ראש שותף להצעת החוק הזאת של חבר הכנסת לשעבר מלכיאור, ויש לי תחושה קשה שזה הולך להיכלל בחוק ההסדרים, דהיינו יזרקו לרחוב את כל התלמידים אחרי כיתה י', אלה שלא מיישרים קו עם המערכת, המונשרים למיניהם, ואז שוב נראה אותם מסתובבים כנוער שוליים.


יש לי חשש מן הגזירות הבאות, והגזירות הבאות הן לא רק הקפאה של חוקים, אלא לפי דעתי משרד האוצר טרם הביא לידיעת הציבור את הקיצוצים האמיתיים במערכת החינוך. אני לא רואה איך הוא מביא 14 מיליארד שקלים, שזה ה"חור" בתקציב כרגע, מבלי להשית על משרד החינוך קיצוץ. שני המשרדים הגדולים ביותר, שנתח התקציב הכי גדול מצוי אצלם ומהם אפשר לשאוב מיליארדים, הם לא משרד התקשורת עם 50 מיליון שקלים, אלא משרד החינוך עם 30 מיליארד שקלים ומשרד הביטחון. לכן אני מזהירה כבר כעת. אמנם עכשיו השר שטייניץ אומר שלא יעשו קיצוצים נוספים. אני חוששת מאוד שההתחייבויות הן כבר סיפור ישן, זה ירושה. ב-2009 עוד נפגוש ונתעמת עם קיצוץ שעדיין לא דיברו עליו. נציג משרד האוצר בוודאי יגיב. אני מבקשת למען הגילוי הנאות, תאמר לחברי הכנסת האם אתם מתכוונים להשית בתקציב 2009 קיצוץ נוסף על משרד החינוך.


אמר שר החינוך בתגובה לדבריו של חבר הכנסת בילסקי, שאולי ראש הממשלה לא מודע לקיצוצים.

לא אמרתי שהוא לא מודע. אמרתי שלא צריך להקדים בהתקפה על ראש הממשלה כי לפי מיטב ידיעתי ראש הממשלה רוצה לעזור לחינוך. לכן אני מבקש לומר לכולם, לחברי האופוזיציה ולמי שאינם חברי האופוזיציה, תתאזרו בסבלנות.

נכון. אני לא באה לתקוף את ראש הממשלה. גם בהיותי בקואליציה לא חשבתי שנכון לתקוף אותו אז על דברים טובים שהוא עשה. אני עניינית.


אנחנו קוראים בעיתונים שראש הממשלה מבטל גזירות של משרד האוצר, ואז הפרשנות היא שהוא לא היה מודע, לא גילו את אוזנו, דבר שנראה לי מוזר, או ששר האוצר לא היה מודע. אחרת אי אפשר להסביר את התזזית הזאת, שמשיתים משהו ואחר-כך מודיעים שמבטלים.

דווקא אפשר להסביר.

כיצד? כפיצול אישיות? אינני יודעת להסביר.

אם שר החינוך לא יסביר לך, אני אסביר.

אני מאבדת את תמימותי אט-אט, או מהר-מהר. אני חוששת שפקידי משרד האוצר, אלה שאנו אוהבים להקניטם או להוקיעם אבל בסופו של דבר הם המלכים, הם מבינים את רוח המפקד. ראש הממשלה – באמת לא פרסונלית אלא עניינית – היה שר האוצר כאשר אני הייתי מנכ"לית משרד החינוך ואז ספגנו בין 15-17 קיצוצים. אז רוח המפקד היתה ברורה. ניתן היתר להתיר את דמנו במשרד החינוך וספגנו הרבה מאוד קיצוצים של מיליארדי שקלים רבים. הלוואי וראש הממשלה לא מודע למה שעושים פקידי משרד האוצר, אבל פקידי משרד האוצר חייבים לנתק את עצמם מרוח המפקד של אז בהיותו שר האוצר. היום הוא ראש הממשלה. הוא בא עם תוכנית טובה, אמיתית. הוא עבד עליה זמן רב. הציבור באמת התבגר, ראינו את זה גם בבחירות האחרונות. הבטחות יש לקיים, וזאת היתה הבטחה. ראוי שנערי משרד האוצר יפנימו את זה מהר. והנה, לא הייתי פרסונלית כלפי ראש הממשלה.

תודה רבה. רשות הדיבור למר יוני רגב, נציג משרד האוצר.

איזה יופי להתחיל עם משפט של חברת הכנסת תירוש: "הבטחות צריך לקיים". זו בדיוק ההתחלה שרציתי.

הרמתי לך להנחתה.

בניגוד לתקופתך כמנכ"לית משרד החינוך, שהיו אז קיצוצים במשרד, אנחנו לא מדברים על קיצוצים. המצגת היפה עם הרקע האדום: קיצוצים במערכת החינוך, ובפירוט של הטבלה: דרישת משרד האוצר לקיצוץ – נאמר כבר על-ידי השר, אבל צריך להבהיר, מדובר על קיום מחויבויות חתומות שלצדן היתה תוספת גדולה של משרד האוצר. אמרה חברת הכנסת תירוש: הסכמים צריך לקיים. כשמגיעים לסיכום עם משרד האוצר - - -

כל ההתחייבויות הללו הועלמו והוסתרו מן הכנסת, חרף ישיבות שהשתתפת בהן כאן.

זה ניסוח עדין למה ששרת החינוך הקודמת הציגה בפני הכנסת.

כשניסינו להוציא משרת החינוך הקודמת פרטים: תגידי, מה בדיוק ההתחייבויות, מה אנחנו משעבדים – אגב, הכנסת לא קיבלה מידע מלא. ההסכמים הללו לא מופיעים במסמכים גלויים, איש לא קרא אותם, איש לא ראה אותם. נשמח לקבל אותם. המידע הזה לא ניתן לכנסת בזמנו. אגב, אני מעריך שאחרת ועדת החינוך, התרבות והספורט היתה שוללת מכול וכול את ההסדר הזה.

אמרתי את זה. כאשר שרת החינוך לשעבר הציגה את הדברים משרד האוצר שתק.

אני מבקש שתתנו לי לסיים את דבריי ואז אשמח לשמוע את כל ההתקפות. לצד ההתחייבויות של שרת החינוך לשעבר – אני רוצה להדגיש כאן, זה לא רק התחייבות של שרת החינוך, למרות שאיני סבור שהתחייבות של שרת החינוך הקודמת שווה פחות, הרי יש רציפות שלטונית, אבל היתה התחייבות גם של המנכ"ל.

באמת, יש רציפות שלטונית?

למה ההסכמים לא קוימו בזמנה?

היתה התחייבות גם של המנכ"ל הקודם, מר שמואל אבואב, וגם של המנכ"לית הקודמת של משרד החינוך, בידיעת גורמי המקצוע. אני לא רואה כאן שבאים ואומרים: בואו נחשוב על הדברים, אולי התחייבו על דברים שבלתי אפשרי לקיים, ובואו נראה גם איך עושים התאמות בחלק של האוצר ובחלק שלנו, נראה איך מגיעים לפתרון, אלא מציגים את זה כאן כקיצוצים. אתם אומרים שהאוצר מנסה לקצץ. למען האמת, זה תוספות. לא יעזור, אין צבע שונה לכסף. תמיד זה כסף צבוע. אמר את זה אתמול גם הממונה על התקציבים בישיבה עם שר החינוך. לא נותנים לשר כסף: קח ותבזבז כרצונך. כאשר יש תוספות תקציב הן צבועות. נכון, "אופק חדש" היא רפורמה. ישבנו ימים כלילות וחתמנו על סיכום – משרד החינוך, משרד האוצר, הסתדרות המורים. לבוא עכשיו ולומר שיש כאן קיצוץ?

אני מבקש להבהיר, המדינה חתמה מול הסתדרות המורים ואחרי זה היה סיכום מול שרת החינוך.

לפני כן.

אבל לא באותו מהלך. זה לא היה חלק מן המהלך של ההסכם הקיבוצי.

נכון, כי כאשר הממשלה אומרת: בואו נראה מה היכולת התקציבית שלי לשנים הבאות, בוודאי היא לא חותמת עם ארגון עובדים על החלוקה התקציבית בין המשרדים. זה נעשה בתוך הממשלה, אין ספק. יש כאן בעיה, נכון.

אז אין קיצוצים? תשיב בבקשה על כל השאלות.

אני כאן מבחינתי עד הערב ואהיה מוכן לענות על כל השאלות שתשאלו, רק אני מבקש שתאפשרו לי להגיד את דבריי ואז אענה לכול.

הכי קל שמשרד האוצר מגיע בסוף ואומר: "הנה, זה חתום. תקיימו". לדעתי זה לא נכון. לדעתי הכי קל לומר שהמשרד לא מקיים שום דבר מההתחייבויות שלו, ומדובר כאן על שום דבר. לא עושים עבודה קשה כדי לראות האם יכולים לבצע, וזה היה הרושם שהתקבל עד כה, ואומרים למשרד האוצר: תן את השיק שעליו התחייבת, אבל תן גם את השיק שלי. לא מסתפקים בכך שהמשרד לא ייתן את החלק שלו ונראה מה עושים, אלא דורשים ממשרד האוצר שייתן גם את השיק של משרד החינוך. ראיתי כאן את הרשימה. הכי קל זה לצבוע סכומים שהמשרד נותן כבר שנים ולהגיד שהאוצר צריך לתת אותם. יש כאן דוגמאות כאלה כדי לנפח את הבעיה, שיהיה רשום כאן "קיצוצים במערכת החינוך בסך 800 מיליון שקל".


"אופק חדש" – אני האחרון שאפשר להגיד עליו שאינו רוצה להתקדם כי הזמן שהשקעתי עם מזכ"ל הסתדרות המורים במקום להיות בבית, עבדתי לילות שלמים, ובסופו של דבר במשא ומתן יושבים לא השרים אלא הפקידים שעוברים על כל אות ואות. האמינו לי, "אופק חדש" זה אחד הדברים שעשיתי מתוקף תפקידי ב-4 וחצי השנים האחרונות, אחד הדברים שאני גאה בהם. אבל כשמשרד החינוך אומר שהוא לא מוכן לתת שקל, והמשרד עד היום לא נתן שקל אחד ל"אופק חדש", ולא המיליארד השקלים שעליהם מדברים, אלא שקל אחד - - -

הוא אמור לתת. אבל השרה הקודמת שיקרה לנו.

הבנו שההסכם הזה היה אמור להיות ממומן ממשרד האוצר.

הטעו אתכם.

למה ראש הממשלה הקודם גיבה את מערכת החינוך, שהיא לא צריכה לתת שקל אחד? אמרת שמשרד החינוך לא נתן שקל אחד ל"אופק חדש" מלכתחילה, לא רק היום.

אתקן אותך, השר סער. ראש הממשלה לא נתן למשרד החינוך ליישם את הקיצוץ בשלטון המקומי מתוך הגנה על השלטון המקומי. הוא לא אמר שום אמירה על כך שמשרד החינוך צריך לקיים או לא לקיים את רפורמת "אופק חדש". המשרד פשוט הוריד בבסיס של השלטון המקומי וכן קיים את מלוא "אופק חדש". זה לא העניין. זאת היתה האמירה וסיכום הדיון של ראש הממשלה הקודם. הוא דיבר על השלטון המקומי.


אני לא רוצה לפגוע ב"אופק חדש", משרד האוצר לא רוצה בכך, אבל אם משרד החינוך לא נתן עד היום אף לא שקל אחד לתוכנית איך מצפים שמשרד האוצר ימלא את כל החוסר ונתקדם בקצב שלו?


אני מבקש להתייחס לשאלה של חברת הכנסת תירוש על הקיצוצים. אני לא יודע כרגע להגיד לך מה הממשלה תחליט כדי למלא את הפער הזה. יש כאן שר בממשלה שלדעתי יוכל לעדכן אותך טוב יותר ממני. אני יכול להתחייב בפניך שנכון לרגע זה אין הצעות שאתם לא מכירים, הצעות קונקרטיות. בסופו של דבר יצטרכו להגיע למסגרת תקציב – להגדיל, להקטין.

לא ראיתי את ספר התקציב, עדיין לא קיבלנו אותו.

אין עדיין ספר תקציב. ספר התקציב מתקבל רק אחרי אישור הממשלה.

לכן אני שואלת אם מכוונים לקיצוץ נוסף.

נכון שמשרד החינוך, בניגוד לקדנציה הקודמת, לא הוחרג בקיצוץ הרוחבי שנכלל ב"מחליטים" כבר עכשיו. אז אי אפשר להגיד שאין קיצוצים. בקיצוץ רוחבי משרד החינוך יינזק, בניגוד לכל הקדנציה הקודמת. התחילה קדנציה חדשה ומשרד החינוך לא הוחרג.

יש קיצוץ של 100 מיליון שקל?

כך זה מופיע כרגע. אינני יודע לאן זה יגיע.

אתקן גם כאן. זה לא בניגוד לכל הקדנציה הקודמת, אלא בניגוד לשנת 2008 בלבד. זה היה הסיכום החתום, שאף הוא נחתם מול שרת החינוך.

פעם קראתי לפטר את שרת החינוך הקודמת ועכשיו אבקש שיחזירו אותה כי לה אתם מבטיחים להחריג את משרד החינוך. נוציא עצומה שתקרא להחזיר אותה ...

אז יצטרכו להחזיר גם את מר אולמרט ...

חברת הכנסת תירוש, תגידי שמשרד האוצר לא יקיים את המחויבויות שלו ומשרד החינוך לא יקיים את מחויבויותיו.


יש כאן בעיה. נפגשנו כבר כמה פעמים עם מנכ"ל משרד החינוך, ואתמול נפגשנו עם שר החינוך, ונמשיך להיפגש, כפי שהשר אמר, כדי לפתור את הבעיה. אנחנו כמשרד האוצר לא באים בקטע של: יש רציפות שלטונית, ככה תקיימו, לא מעניין אותנו כלום, אבל אנחנו אומרים שיש כאן בעיה. כאשר הוצגה בפני הממשלה הקודמת ובפני הכנסת הקודמת הצעת התקציב לשנת 2009, שלא עברה, היא התבססה על סיכומים ועל הצעת תקציב שנעשתה בצוותא עם משרד החינוך. כלומר הפער של 14 מיליארד שקל שעליו אתה מדבר לא כולל את כל המחויבויות הללו של משרד החינוך. ההנחה היתה, וכך ההצהרות של שרת החינוך הקודמת, שההתחייבויות יקוימו. לדוגמה, סמנכ"לית המשרד אמרה: אנחנו הולכים לקיים את הצו של השלטון המקומי, ואם לא, הנה אני נותנת לכם התחייבות על מקורות אחרים. היא היתה כל-כך בטוחה. כלומר, לא נכון להציג את זה כדבר שלא התייחסו אליו. בשנה שעברה משרד החינוך השקיע כסף רב במקום השלטון המקומי.

מבחינת הכנסת יש בעיה גדולה מאוד עם ההתחייבויות הללו שהועלמו והוסתרו. גם מבחינת סדרי שלטון – זה לא איזה הסכם קטן של 5 מיליון שקלים, אלא הסכם על סך מיליארד שקלים ב-5 שנים, עם משמעויות גדולות מאוד. מה שמרגיז באמת, שניסינו כל פעם להוציא משרת החינוך את המידע כי היו לנו חשדות, כי שמענו הדלפות. אמרנו: תאמרי את האמת. בוועדה הזאת האשמתי אותה שהיא אינה אומרת אמת בגין ארבעה דברים, וזה היה אחד מהם. ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אמורה לפקח על הממשלה ואמורה לקבל את מלוא האינפורמציה ללא כל הסתרות. מתברר שיש מסמך שמשנה סדרי בראשית, ומיליארד שקל במשרד החינוך ב-5 שנים זה שינוי סדרי בראשית על אף ש"אופק חדש" יכול להיות חיובי מאוד.

אם יהיה שר חינוך שיישם את המסמך הזה, הוא יסגור את משרד החינוך. זאת המשמעות. שר חינוך שיחליט ליישם את המסמך הזה על סך מיליארד שקל, מחליט למעשה לסגור את משרד החינוך. אני לא מתכוון לסגור את משרד החינוך.

ואיך נותנים הלוואה כאשר מראש ידוע שלא יחזירו אותה?

תודה. יש לנו שני נציגי הורים שאני מבקש לתת להם רשות דיבור. ראשון, מר איציק מימון, יושב-ראש ארגון ההורים הארצי, בבקשה, ובקצרה. אחריך גברת אתי בנימין.

הילד איננו ואני, אנה אני בא? אדוני שר החינוך, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת זבולון אורלב, המנכ"ל ד"ר שושני, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, חברי כנסת, מכובדי. כאשר אני שומע כאן את הדברים על המסמך שהוסתר מאתנו, אני קורא כאן לוועדה לפתוח בחקירה בעניין מול משרד החינוך, מול שרת החינוך היוצאת, על ההסתרה של הדברים מאתנו. העניין הזה כרגע מוביל אותנו לדיון בנושא הקיצוץ, קיצוץ – איך אמר השר לפני רגע? – שיסגור את משרד החינוך.


מי שמכיר את משרד החינוך ויודע כיצד מערכת החינוך במדינת ישראל מתנהלת וכמה תקציב חסר היום כדי שהמערכת הזאת תמשיך להתנהל כפי שצריך, מבין שאסור לקצץ אפילו שקל אחד. צריך להוסיף בשנתיים הקרובות לפחות 1.3 מיליארד שקל על מנת ליישם את מה שמתכננים לעשות במשרד החינוך כדי שהמערכת הזאת תעלה לפחות על דרך המלך.


נציג משרד האוצר, לא הוגן גם מצדכם שהמסמך שנחתם עם שרת החינוך לא הובא לידיעת הציבור ולידיעת ההורים. הרי בילדינו אנו עוסקים. אם אתם עושים את זה בצורה כזאת אז באמת-באמת צריך לפתוח כאן בחקירה ולראות איך דברים כאלה קורים וכיצד שר חינוך לא חושב על המשך הפעילות של המשרד כי הוא יודע שיסיים את התפקיד וילך הביתה, ובלבד שייתנו לו שנתיים-שלוש של שקט על מנת שיוכל לסיים את התפקיד ו"אחריי המבול".


ארגון ההורים הארצי יעמוד איתן, ביחד עם המטה שהוקם בשלטון המקומי, כדי שהדבר הזה לא יקרה. ואם נצטרך – ניאבק ונצא לרחובות, ואם נצטרך להשבית ביחד עם מרכז השלטון המקומי ועם ארגון המורים – גם את זה נעשה. תודה רבה.

תודה רבה. רשות הדיבור לגברת אתי בנימין, יושבת-ראש הנהגת ההורים הארצית.

כמי שמייצגת כ-200 יושבי-ראש ועדי הורים יישוביים ועירוניים בכל הארץ אני חייבת לומר, מערכת החינוך בשנים האחרונות ספגה קיצוצים שהביאו אותנו אל פי תהום. הקיצוץ הנוסף הזה, או ההסכמים כפי שמדבר עליהם נציג משרד האוצר, הם מכת מוות למערכת החינוך. אנחנו לא יכולים להרשות שזה יקרה. לא ייתכן, אין שעות שהייה לתלמידים, אין שעות שיקומיות לתלמידים, אין תקציבים למניעת נשירה, אין תקציבים למחוננים, אין פסיכולוגים בבתי-הספר, יש קיצוץ בהסעות התלמידים, והבוקר נתבשרתי עוד מן המשרד לביטחון פנים שגם את תקציב אבטחת מוסדות חינוך עומדים לבטל.


שיהיה ברור, אנחנו לא מוכנים לקיצוץ הזה ולא ניתן לו יד. אנו רוצים שהילדים שלנו יתקדמו. הילדים שלנו הם העתיד של המדינה ואנו לא מוכנים לגדל כאן עוד דור של בורים ועמי ארצות, בשום פנים ואופן לא. למרות שהנהגת ההורים הארצית מתנגדת באופן חד-משמעי לשביתות, אנחנו מצטרפים למרכז השלטון המקומי ונשבית את הלימודים ביום רביעי הקרוב, ואם יהיה צורך נלך גם לצעדים דרסטיים יותר. תודה רבה.

תודה רבה. ביקש עוד מר בועז טופורובסקי, יושב-ראש התאחדות הסטודנטים בישראל. הבטחת שתדבר לא יותר מ-2 דקות. ביקש את רשות הדיבור גם מר פיני כהן. כל אחד ממש בדקה. אנחנו חייבים לסיים בזמן.

אני מבקש לומר לנציג משרד האוצר שההוצאה בחינוך איננה הוצאה. היא השקעה. אם לא נעשה את זה ואם לא נראה את זה כהשקעה, לא נראה מערכת חינוך. כך צריך משרד האוצר להסתכל על זה, וכך אתם צריכים להסתכל על זה. מותר להגדיל את התקציב. לא תמיד צריך לקצץ בתקציב. אם לא תסתכלו על זה כהשקעה, אנחנו בצרה.

אנו הסטודנטים קיבלנו החלטה, שמבחינתנו כל הקיצוץ הזה בתקציב החינוך אינו מקובל. גם אם נתבשרנו כאן קודם שרוב הגזירות מבחינת שכר הלימוד נפתרו, אנו מבחינתנו ממשיכים עם המאבק. מחר תהיה השבתה של הלימודים במכללות לשעתיים, גם האוניברסיטה העברית משביתה לשעתיים, וביום רביעי האוניברסיטה בחיפה משביתה לשעה. אנחנו בקשר הדוק עם מועצת התלמידים כדי לעשות אולי השבתה משותפת של כלל מערכת החינוך במדינת ישראל. אנחנו מצטרפים כמובן למאבק הזה בכל הכוח ובכל העוז.

תודה רבה. משפט אחר למר שלמה ב"ק, ראש מכללת "קיי" בבאר-שבע וראש הארגון של ראשי המכללות להכשרת מורים.

מדברים הרבה על כך שהקושי המרכזי הוא משיכת אנשים טובים שיהיו מורים במערכת. מורים טובים לא יבואו למערכת שנמצאת בהתמוטטות. אנו צריכים מערכת חזקה ואיתנה, שמתרחבת ולא מתכווצת. אנחנו עומדים מאחורי השר, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט וראשי הארגונים שנמצאים כאן במאבק המשותף.

תודה רבה. מר פיני כהן, מנהל חוות הנוער הציוני, בשם כפרי הנוער בישראל.

רציתי להתייחס להצעה לסגור את המינהל לחינוך התיישבותי, שבמסגרתו, במסגרת כפרי הנוער והפנימיות בארץ מתחנכים למעלה מ-20,000 תלמידים שהם משולי החברה בישראל, נוער שנשר ממקומות אחרים, עולים חדשים שלא מצאו את מקומם במערכת הנורמטיבית הרגילה וילדים שהגיעו מרקע סוציו-אקונומי קשה מאוד. בכפרים ובפנימיות הללו עושים מלאכה נפלאה ומקדמים אותם לקראת הישגים, כולל במבחני הבגרות. המינהל לחינוך התיישבותי הפך להיות גוף מקצועי שמוביל את המערכת הזאת בצורה נפלאה. היום, כשאנו צריכים לתת את המענה הנכון לחלק החלש בחברה, אין זה הזמן הנכון לפגוע דווקא באותם כפרים, באותה אוכלוסייה, באותו מינהל שמטפל בילדים הללו ובאוכלוסיית הפריפריה של מדינת ישראל.

שכנעת אותי ואנחנו נכלול את זה בסיכומים. רשות הדיבור לפרופ' אשר יהלום, בבקשה.

אני מייצג כאן את מועצת ארגון הסגל במכללות ובאקדמיה. אני מבקש לומר כמה דברים, ברשותך אדוני היושב-ראש, בקיצור רב.


אנחנו מתנגדים כמובן להפחתת התקציב, ובוודאי להפחתה של 9% שדובר עליה הבוקר. אנו סבורים שאין לזה שום מקום, ואם כבר אז צריך תוספת.


אנו מתנגדים למעורבות של גורמי חוץ באקדמיה. אני סבור שאנשי תעשייה צריכים לנהל תעשייה, אנשי אקדמיה צריכים לנהל אקדמיה ואנשי צבא צריכים לנהל צבא.


יש כן מקום לשינוי ביחסי הכוחות בין המכללות ונציגיהן ובין האוניברסיטאות.

ישיבה בנושא הזה התקיימה בבוקר.

אני אומר את הדברים כעת כי לא היתה לנו הזדמנות אחרת.

אני חולק על גישתך. אם יש לך מה לומר בנושא הקיצוץ בחינוך, תאמר. אני מתנצל, השר צריך לצאת והישיבה אמורה להסתיים.

אנו האנשים שנותנים את השירותים לפריפריה.


כפי שאנחנו מתנגדים לתקציב, אנו מתנגדים גם לחלוקה של התקציב כפי שהיא היום. החלק של המכללות, שנותנות את השירותים לפריפריה, קטן ואילו החלק של האוניברסיטאות, שנותנות את השירותים למרכז, המרכז מבחינה כלכלית-חברתית וגם גיאוגרפית, גדול. יש מקום לשינוי בחלוקה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה.


אני מבקש לקרוא את סיכום הישיבה, ואני מקווה שחברת הכנסת רונית תירוש תתמוך בו. הסיכום משקף את הדברים שנאמרו כאן במהלך הישיבה.


ועדת החינוך, התרבות והספורט רשמה לפניה את סקירת שר החינוך ושוכנעה כי הצעות משרד האוצר לממשלה, משמעותן המעשית היא קיצוץ דרמטי ועמוק בתקציב החינוך, וזאת מלבד חוסר בתקציב לביצוע חוקים שונים וקידום נושאים חיוניים שונים במערכת החינוך.


הוועדה שוללת קיצוץ זה, וסבורה כי יש לתת תוספת תקציב כאמור לעיל, כפי שנוהגות כיום מדינות רבות בעולם על רקע המשבר הכלכלי, דוגמת ארצות-הברית, ומדגישה כי מערכת החינוך ספגה ב-7 השנים האחרונות קיצוץ עמוק בסך של כ-4.5 מיליארד שקלים, המהווים כ-250,000 שעות הוראה, וזאת בנוסף לכישלונות של תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים ובמבחנים הפנימיים.


אשר על כן דורשת הוועדה מן הממשלה להסיר מסדר היום את הצעת הקיצוץ של משרד האוצר, וכן להקצות תקציב נוסף לביצוע חוקים וקידום מיזמים הכרחיים, ומודיעה כי חבריה, מן הקואליציה ומן האופוזיציה, יפעלו לסיכול קיצוץ זה אם תחליט על כך הממשלה, וזאת מתוך גילוי אחריות לאומית.


כמו כן, הוועדה קובעת כי הסיכומים בין משרד החינוך ובין משרד האוצר באשר לביצוע רפורמת "אופק", לפיהם משרד החינוך התחייב לערוך קיצוץ פנימי בסך מיליארד שקלים ב-5 שנים, לא הוצג בוועדת החינוך, התרבות והספורט ולא אושר בוועדה. על כן, מבחינת ועדת החינוך, התרבות והספורט הסכם הזה איננו קביל ואין לו שום מעמד מחייב, מה גם שהמסמך לא בוצע בתקופת הממשלה הקודמת שההסכם נעשה בתקופתה. לפיכך הוועדה פונה לממשלה, לקבוע את תקציב החינוך מבלי לראות את הסיכומים הללו כמחייבים.


כמו כן, הוועדה שוללת את הצעת השינוי המבני של משרד האוצר לסגור את מינהל החינוך ההתיישבותי והחינוך הפנימייתי, באשר היא רואה במינהל זה מסגרת חינוכית חשובה מאוד לתלמידים משכבות חלשות ולחינוך בפריפריה.


עד כאן הסיכומים שלנו.


אנחנו מברכים את שר החינוך במאבק שהוא מנהל ביחד עם אנשי צוותו והמנכ"ל, ביחד עם מרכז השלטון המקומי וארגוני המורים וההורים, וגם חברי הוועדה הצטרפו למאבק הציבורי הזה כדי להביא לידי כך שהחינוך יעמוד בראש סדרי העדיפות הלאומית.

אדוני היושב-ראש, אולי אפשר להוסיף עוד פסקה אחת באשר לשלטון המקומי, שיש להפסיק להטיל מטלות על השלטון המקומי כל עוד לא ניתן תקציב, גם בתחום החינוך.

אנחנו עוסקים בנושא החינוך. אני מוכן להוסיף שהוועדה דורשת מן הממשלה שלא להטיל מטלות נוספות על מערכת השלטון המקומי מבלי שמטלות אלה יתוקצבו כראוי ובמלואן.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50