PAGE
25
ועדת הכלכלה

17/06/2009

הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 30

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום רביעי, כ"ה סיוון, התשס"ט (17 ביוני 2009) בשעה 09:30

מערכות לאכיפה אלקטרוניות של חוקי התעבורה

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

רוברט אילטוב

אמנון כהן

מנחם אליעזר מוזס

עמיר פרץ

ניצב אבי בן-חמו – ראש אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ניבה רפאלי – מדור תביעות, אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק יצחק שחצקי – ראש מדור מכשור, המשרד לביטחון פנים

דני קריבו – סגן ראש אגף תקציבים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק יגאל אבסור – דובר אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

עו"ד חוה ראובני, סגנית יועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יאיר דורי – מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד עמי רוטמן – יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יובל פרידמן – מנהל אגף תקציבים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יאיר אידר – רפרנט ביטחון פנים באגף התקציבים

פיני קבלו – סמנכ"ל רווחה וקשרים בכנסת, מרכז השלטון המקומי

ד"ר יעקב אדלר – חבר הנהלה, אנשים באדום

גבי ברוש – מנהל תחום אכיפה, אור ירוק

לאה ורון

אתי אפלבוים


מערכות לאכיפה אלקטרוניות של חוקי התעבורה

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא: מערכות לאכיפה אלקטרונית של חוקי התעבורה.

הזמנו לישיבה את ניצב אבי-בן חמו, ראש אגף התנועה.

נשמח, אדוני הניצב, לשמוע את סקירתך.

הוועדה הזאת עוסקת גם בכל ההיבטים של בטיחות בדרכים. אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת כחלק מהעיסוק בבטיחות בדרכים. נשמח לשמוע את סקירתך ואחר-כך את התייחסותם של הארגונים ואת התייחסותם של חברי הכנסת.

לציבור הצרכנים והנוסעים בכבישים חשוב, בראש ובראשונה, שמערכות האכיפה האלקטרונית יטיבו עם הנוהגים ועם הבטיחות בדרכים ולא ישמשו ככלי לגביית קנסות והטלת קנסות על הציבור. אין לי ספק שזאת גם מטרת המשטרה, אין לי בכלל ספק בכך.

אנחנו נשמע על האמצעים החדשים שאתם מתכוונים להכניס בזמן הקרוב וגם על האמצעים הנוכחיים. כנהגים בכבישים יש לנו כמה שאלות אליך בנושא האכיפה וגם בנושאים אחרים שלכאורה אולי פחות חשובים, כמו המשאיות שנוסעות בכביש 443 ועוקפות אחת את השניה במהירות של 15 קמ"ש וגורמות לפקקי תנועה ענקיים. הנסיעה בכביש הזה או בכביש מספר 1, הופכת לבעייתית מיום ליום בגלל רכב תקוע במחלף הראל שמייצר פקק עד לטרון.

הייתי שמח לשמוע את התייחסותך לכל הדברים הללו אבל קודם נשמע את סקירתך ולאחר מכן נפתח את הדיון.

בוקר טוב לכולם. האכיפה האלקטרונית הוא בעצם מכשיר שנועד להגביר את הבטיחות בדרכים כחלופה זולה יותר מהצבת שוטרים בכל מקום. אין לנו אפשרות להציב שוטר בכל מקום. המצב האופטימאלי הוא, ניידת עם שני שוטרים על כל 6 קילומטרים. המציאות היא שאין סיכוי שנגיע לזה. היום אנחנו פרוסים ממטולה עד אילת, בצירים הבינעירוניים, עם מקסימום 120 ניידות במשמרת. תחלקו 120 ניידות ממטולה עד אילת ותראו שהכיסוי כמעט לא מעשי.

אחד הפיתרונות הוא פיתרון ה-א3, דהיינו, אכיפה אלקטרונית אוטומטית. זה פרויקט שנוסה בעולם והוכיח את עצמו. בצרפת היו 8,300 הרוגים בשנה. בתקופת הנשיא הקודם שיראק לקחו את הנושא הזה ברצינות, הקימו מטה חירום, תקצבו ופרסו כ-1,500 מצלמות ובתום 3 שנים היתה ירידה של 50% במספר הרוגים והם ירדו ל-4,200.

ישנו פרויקט נוסף גדול בהולנד, שאין לי את התוצאות שלו אבל משיחות שעשיתי, התברר לי שזה משפיע באופן מהותי ומשמעותי על כמות ההרוגים בכבישים. במקומות שבהם הוצבו מצלמות והיתה אכיפה אלקטרונית, זה הוכיח את עצמו.

סליחה שאני קוטע אותך. מה המצב עכשיו עם המצלמות הכתומות משנות השמונים? האם הן קיימות? האם הן עובדות?

אני אסביר. עד היום עבדנו עם מצלמות סטילס. אתה מכניס סרט צילום וברגע שהסרט נגמר אתה צריך להחליף אותו, לפתח אותו. זה ציוד ישן ומיושן. כבר אין לו מכונות שמפתחות את הסרטים האלה ונשארה לנו רק מכונה אחת. ניסינו להוציא את זה להפרטה אבל אף חברה לא עובדת עם הציוד הזה ולכן אנחנו עושים מעבר לציוד דיגיטאלי. ברגע שניכנס ל-א3 נבטל כל מצלמה שתפסיק להיות שמישה.

כרגע המצלמות הן פסל סביבתי?

לא, הן שמישות. ישנן כ-15 מצלמות מהירות. אנחנו מפתחים את התמונות במכונה היחידה שנשארה.

עד שההודעה מגיעה לאזרח לוקח חצי שנה. אין כאן הרתעה.

אנחנו לקראת סיום המכרז. ההערכה שלנו היא, שלקראת תחילת 2010 יוצבו המצלמות הראשונות. היתרון של המצלמות האלה שהן מצלמות ומייד מעבירות לאחור את התמונה. התמונה מפוענחת מייד ושוטר קובע אם אכן היתה עבירה או לא היתה עבירה ומיד יוצא דוח. האזרח מקבל את הדוח תוך 72 שעות מזמן ביצוע העבירה. זה שוני אדיר לעומת מה שקורה היום. זה השוני האדיר בין מה שעושים היום לבין א3.

ב-א3אנחנו מתכוונים לפרוס 60 מצלמות. בטווח הרחוק אנחנו רוצים להגיע ל-300 מצלמות. בגלל שהתקציב שעומד לרשותנו לא מאפשר לנו לרכוש את המצלמות בפעם אחת, בשנה הראשונה נפרוס 60 מצלמות, כלומר, 20 מצלמות רמזור ו-40 מצלמות מהירות. כל מצלמה כזאת אנחנו מציבים מול 3 עמודים. אנחנו מעבירים את המצלמה בין העמודים, כדי להרוויח פריסה גדולה יותר. זאת אומרת, שאם אנחנו פורסים 60 מצלמות, אנחנו פורסים 180 עמודים שבהם תוצבנה המצלמות.

הצבת מצלמות הרמזור ומצלמות המהירות, מתבססת על מחקר שעשינו, על מדדים מדויקים. בדקנו איזה צירים מהווים בעיה עבורנו מבחינת ריבוי תאונות דרכים כתוצאה מעבירות מהירות. בדקנו באיזה צמתים יש ריבוי הרוגים וריבוי תאונות דרכים כתוצאה מאי כיבוד החוק ומעבר באור אדום. לכן, הפריסה של המצלמות מתוכננת על-פי תכנון מסודר. יש לנו כבר את המיקומים ואת תכניות פריסה. אנחנו לקראת חתימת חוזה עם החברה שזכתה במכרז ואני מעריך שלקראת 2010 יותקנו המצלמות הראשונות.

האם נכון לומר שיש יותר עבירות של מעבר ברמזור אדום לעומת עבירות מהירות?

לא. זאת שגיאה נפוצה ויש כל מיני גופים שמלבים אותה. אני מכיר את המשפט המפורסם שאומר שהמשטרה מחפשת את הגרוש מתחת לפנס ואוכפת רק בעבירות מהירות כי זה יותר קל לאכוף בעבירות מהירות.

מה עמדתכם המקצועית?

העמדה המקצועית היא, שמהירות היא אחד הגורמים המובילים בתאונות דרכים. בעולם מיישמים אכיפה על 3 עבירות עיקריות: מהירות, שכרות וחגורות בטיחות. אלה שלושת העבירות שהן הכי דומיננטיות באכיפה. אגב, גם אם התאונה נובעת מסיבות של סטייה מנתיב או מסיבות של הסחת דעת או מכל סיבה אחרת, היא עדיין משולבת בנושא של המהירות והתוצאה שלה היא קטלנית.

אני מחזיק אצלי מחקר של פרופסור הקרט וגברת גיטלמן, שמנתח אחד לאחד מחקרים מכל העולם: עד כמה מהירות משפיעה על תאונות דרכים? עד כמה צמצום בממוצע מהירות מוריד באופן משמעותי את כמות ההורגים בתאונות דרכים? במחקרים שנעשו במדינות בעולם בנושא המהירות, הוכח בצורה בולטת ובדוקה שזה אכן מצמצם תאונות דרכים.

מידי פעם אני קורא בעיתונים מקצועיים, אנשים שמתיימרים להיות מקצועיים שאומרים שהמהירות לא רלוונטית. אגב, אנחנו מדברים על שני סוגי מהירות: ישנה מהירות שהיא מעבר למה שהחוק מתיר וישנה מהירות שלא מתאימה לתנאי הדרך. גם אם נוסעים בציר מסוים שהמהירות המותרת בו היא 90 ומכל מיני סיבות של גשם, ערפל או עבודות בכביש, מצופה מנהג שיתאים את המהירות לתנאי הדרך. אם לא יתאים את המהירות לתנאי הדרך והוא יעשה שגיאה, המחיר יהיה כבר מאוד.

למשל, כביש 6, שתנאי הדרך בו מעולים מתחילתו ועד סופו.

זאת דוגמה קלאסית. אמנם זה כביש טוב וחושבים שאפשר לנסוע בו באיזה מהירות שרוצים, אבל מאז פתיחתו של הכביש היו 33 הרוגים. רוב הסיבות לתאונות שם היו מהירות ופיצוצי צמיגים כתוצאה מהמהירות. כשאתה לוקח צמיג שהוא לא הכי טוב ואתה עושה שגיאה ונוסע על 160 קמ"ש, אז התוצאה קטלנית.

אתם אוכפים ב-160 קמ"ש?

נכנסנו לאכיפה מאסיבית בכביש 6. המהירות המותרת שם היא 110 קמ"ש. פרסנו שם פריסה אדירה ועובדה שהמהירות הממוצעת ירדה ל-117 קמ"ש.

זאת דוגמה של כביש שהתשתיות בו טובות מאוד ואין בו ניגודים כתוצאה מחציית צמתים. וראה זה פלא, כמעט 33 הרוגים בכביש הזה מאז פתיחתו. מאז שהתחלנו לאכוף בכביש מהירות הנסיעה ירדה ל-117 קמ"ש. אגב, זה המקום היחיד שאפשר לבדוק מהירות באופן מיידי כי יש את הנתונים של כביש 6.

בהתחלה לא היתה אכיפה בכלל.

חשוב שהציבור יידע שהמשטרה אוכפת גם בכביש 6.

גם בפתיחה של כביש 431 נתקלנו במהירויות אדירות ולכן נכנסנו לאכיפה.


מה עומד לרשותנו היום? היום עומד לרשותנו מד מהירות לייזר, שגם הוא מיושן לחלוטין ואין לו חלקי חילוף. השנה אנחנו נכנסים לרכש של כ-200 מכשירים חדשים, בסיוע של תקציב הרשות הלאומית. אנחנו לקראת סיום המכרז.


תכף אגע בבעייתיות הקשה בנושא המכשירים בכל הנוגע לבתי המשפט.


אנחנו בשלב החלפה של כל מצלמות ה-F6 שנמצאות בניידות למצלמות דיגיטאליות. מה שמעכב את ההחלפה זה סיום הבדיקה במכון התקנים שיאשר לנו את המצלמה כדי שנוכל לבוא לבית המשפט.

שאלה למשרד התחבורה. האם לפי התקנות שלכם, יהיה סוג של תמרור שאומר שיש מצלמה? גם זה יכול לגרום להורדת המהירות. הניצב אמר שלא מחפשים קנסות אלא מחפשים בטיחות בדרכים.

גם היום, בכל המקומות שיש מערכת אכיפה, הצבנו שילוט.

אין לנו התייחסות ספציפית לנושא הזה. המדיניות הכוללת בנושא של התראה מפני מכשירי - - -

יהיו הרבה יותר מצלמות. האם 100 או 200 מטר לפני המצלמה יהיה תמרור שמודיע לנוסע שיש מצלמה או שהכביש הזה הוא באכיפה מוגברת על ידי מצלמות אלקטרוניות חדשות?

זה דבר שיתואם לקראת ההצבה.

אל"ף אנחנו כן שמים שילוט. בי"ת, כבר עכשיו אנחנו נותנים את המיקום של המצלמות. היתה תקופה שפרסמנו את זה באינטרנט. היתה תקופה שבערוץ 2 היו מדווחים בזמן שידור מזג האוויר גם על מיקום המצלמות. אגב, יש היום גופים שמטעים את הציבור. אתה מתחבר לפלאפון ואתה מקבל מיקומים של מצלמות. לא ברור לי איך הם עושים את זה. יש לי 25 מצלמות ניידות שנמצאות ברכבים וכל הזמן הן מוצבות במקום אחר, אז לא ברור לי - - -

אני יכול להציע הצעה. בימים הראשונים של חודש ינואר לפרסם הודעה בעיתונות הכתובה וגם להפנות לאתר האינטרנט ולהודיע היכן מוצבות המצלמות החדשות.

כדי שרק שם יישמרו?

לא, שיישמרו בכל המקומות אבל שידעו שבכבישים האלה – הרי המצלמות יוצבו במקומות שמועדים לפורענות.

לצערי אני לא מקבל שקל מהתקציב של הקנסות והוא לא בא אלי. אגב, בזמנו דיברתי עם האוצר ואמרתי להם שאם – בזמנו היה ניסיון של אלביט להיכנס לפרויקט. הם רצו לשים את כל התשתית ולפרוס 1,000 מצלמות. בתמורה הם רצו 1,000 שקל למצלמה ליום. באנו עם זה לאוצר. הרפרנט היה קובי הבר והוא אמר שהוא לא מחבר בין הוצאות להכנסות. אגב, גם חוקית אנחנו לא יכולים לחבר. לכן, הנושא של ההכנסות מהדוחות הוא ממש לא רלוונטי לגבי.

יתרה מזאת, אני לא בוחן את היחידות על-פי הדוחות אלא על-פי כמות התאונות. מצידי שלא יעשו אף דוחות ושמספר התאונות ירד. לכן, הנושא של הקנסות לא רלוונטי. אנחנו רוצים שאנשים ייסעו כחוק ואין לנו בעיה לפרסם.

אגב, במקומות שבהן מוצבות מצלמות ישנו שילוט ענק שבו כתוב "אזור אכיפה".

יש לנו בעיה קשה מאוד בכל נושא המכשור. הכנסת מכשור אכיפה במדינת ישראל לוקח לנו שנתיים-שלוש. כשאני רוכש מכשיר אני צריך להביא אותו למכון התקנים. אני משלם למכון התקנים הון עתק. לדוגמה,לאישור המצלמה הדיגיטלית לרכב אני משלם כמעט 600,000 שקל כדי שיבדקו לי את זה. גם אחרי שמכון התקנים בודק ומאשר, אני מגיע עם זה לבית המשפט. אין לנו שום כלי שאומר שהמכשיר נבדק, התוצאות שלו הן חוקיות. אנחנו מתחילים להתמודד מול בתי-משפט. חלק מהשופטים מאשר, חלק לא מאשר. נתנו לי עכשיו הנחייה לתת לעורך דין מכשיר של "ינשוף" כדי שהוא יפרק אותו ויבדוק אותו. אלה תהליכים שלא מקובלים - - -

סליחה שאני קוטע אותך. אנחנו, כמובן, רוצים לתפוס את העבריינים. המכשיר צריך להיות כל-כך אמין שלא ייפגע מישהו על לא עוול בכפו. בתקופה שהייתי יושב-ראש ועדה אישרנו את המכשיר ופתאום ראיתי שבתי המשפט פסלו אותו ואמרו שהוא לא אמין. אתה מרגיש לו טוב עם עצמך. מי שבאמת לא בסדר, שישלם. אבל אם המכשיר לא אמין, אנשים ייענשו על לא עוול בכפם.

אני האחרון שרוצה להכניס מכשיר לא אמין או שרוצה להפליל אנשים שלא בצדק. אני לא עושה מכסות. זה לא שאם אני אצליח להביא 1,000 שיכורים אז המשכורת שלי או של השוטרים שלי תגדל. אנחנו רוצים לתפוס את מי שבאמת שיכור.

המכשירים עברו את מכוני התקנים בגרמניה, הולנד ואנגליה. אלה מכשירים שמשתמשים בהם בכל המשטרות בעולם. אנחנו לא מפתחים מכשירים, אנחנו רוכשים מכשירי מדף. לפני שאנחנו רוכשים מכשיר אנחנו בודקים באיזה משטרות אחרות הוא עובד. מדובר במכשירים שעובדים בכל העולם וכשמגיעים אלינו לארץ אנחנו מתחילים את כל ההליך מחדש. אני לוקח אותם למכון התקנים ובצדק.

אבל, גם אחרי שמכון התקנים בדק ואישר והכול בסדר, אין לנו חזקת אמינות. לכן, בזמנו, בא לוועדה הזאת החוק של חזקת אמינות. החוק מונח היום אצלכם. אם לא נקדם את החוק של חזקת אמינות, דהיינו, שחזקה על מכון התקנים שעשה את כל הבדיקות, שקבע שהכיול אמין וקבע גם את דרכי הכיול ודרכי ההפעלה.

הצעת החוק אינה מונחת על שולחן הוועדה. לאחר שהוקמה הכנסת ה-18, יש להחיל עליה דין רציפות.

החוק עבר דין רציפות.

זה עדיין לא הועבר לוועדה.

הממשלה החליטה השבוע לבקש להחיל עליו דין רציפות. אני מקווה שבכנסת הזאת הוא יתקדם.

אם לאחר כל הבדיקות של מכון התקנים הוכרז שהמכשיר תקין ואמין, איך בית-המשפט יכול להגיד שהמכשיר הזה לא אמין? איך יכול להיות דבר כזה? על מה הוא מסתמך?

היועצת המשפטית שלנו תסביר לך.

אם זה עבר את כל התהליכים ואושר, איך יכול בית המשפט לפסול את המכשיר? הוא חייב להסתמך על משהו.

ההלכה המשפטית היום היא שכדי להוכיח אמינות של מכשיר אתה צריך להביא את התוצאות של המכשיר עם חוות דעת של מומחה מטעמך. זה מה שאנחנו עושים היום. אנחנו מביאים חוות דעת מומחה מטעם מכון התקנים, לאחר שמכון התקנים בדק. כל נאשם יכול לבוא ולהגיש חוות דעת מומחה נגדית מטעמו, שאומרת שחוות דעת המומחה של המומחה ממכון התקנים היא לא נכונה. מי שקובע מה נכון זה השופט. השופט יכול להחליט למי להאמין. לשופט אין ידע מקצועי. אנחנו מדברים על מכשירים שהם מתחומים טכנולוגיים שונים ומשונים, יש אלקטרואופטיקה, כימיה, שדרגות המורכבות שלהם מאוד גבוהות.

החוק הזה ימנע את הדברים האלה?

החוק הזה לא ימנע לחלוטין אבל הוא יוריד את הכמות. כבר לא נצטרך חוות דעת מומחה. תהיה חזקה, שאם מכון התקנים בדק את המכשיר שלנו ועמדנו בשורה של תנאים אז המכשיר תקין. אנחנו דרשנו להחמיר עם עצמנו ודרשנו תנאים מאוד מחמירים כדי שיהיה ברור שהמכשיר הזה עמד בתנאים של איכות ושל אמינות. בתנאים האלה, תהיה חזקה שהמידע שמופק מהמכשיר הזה הוא אמין.


עדיין מישהו יכול לנסות להפריך את החזקה, אבל זה יהיה הרבה יותר קשה.

בסופו של דבר, במבחן התוצאה, 90% מהפעילות שאנחנו עושים מלווה במחקרים של גופים חיצוניים. אמנם יש לנו מחלקת מחקר משלנו אבל מי שעושה את המחקרים אלה גופים חיצוניים. בכל המקרים שבהם בוצעה אכיפה, זה השפיע על התוצאות.

אגב, אני קורא ב"וויינט": "על פי נתוני המשטרה, 18% מתאונות הדרכים בישראל מתרחשות בגלל מהירות". יש לכם נתונים לגבי שנת 2008, מה היה הגורם העיקרי לתאונות הדרכים?

מה המשקל של עבירות המהירות כגורם לתאונות הדרכים?

בנושא הזה יש למשטרת ישראל תקלה. התקלה נובעת מזה שכשהבוחן רושם בטופס את סיבת התאונה, הוא יכול לרשום רק סיבה אחת שהיא הדומיננטית. אם זאת תאונה חזיתית, כשרכב סטה מנתיב ונכנס חזיתית ברכב אחר, אז הוא ירשום "סטייה מנתיב". אבל לעבירה של סטיה מנתיב נלוותה עבירה על מהירות.

היום נכנסנו למערכת חדשה ממוחשבת, מערכת "פלא בוחנים" שבה לבוחן יש אפשרות לבחון מספר סיבות ולהגיד שאמנם התאונה היא סטייה מנתיב אבל תחילתה במהירות. למשל, הנהג ירד לשוליים במהירות של 140 קמ"ש והסיכוי שלו לחזור מהשוליים שואפות לאפס. אמנם התאונה היא בגלל ירידה לשול, אבל היא קרתה כתוצאה ממהירות. לכן, קשה לי היום לתת את הנתון המדויק. כשאומרים 18% הכוונה היא במקרים שהבוחן ציין את עבירת המהירות כסיבה ראשית לתאונה.

התחלנו כבר את הפיילוט של המערכת, היא כבר עובדת במרחב שפלה, בתל-אביב ובשרון. אני מקווה שעד סוף השנה נסיים את הפיילוט וב-2010 המערכת אמורה להיכנס לכל משטרת ישראל ואז יופיעו מספר סיבות והניתוח יהיה שונה לגמרי.

כמה אחוז זה מעבר באור אדום?

מה שרשום פה לגבי מעבר באור אדום, זה נתון אמיתי.

אני שואל מה אחוז התאונות במעבר באור אדום? אם מעבר באור אדום הוא גורם הרבה יותר דומיננטי, אז גם מערכת האכיפה האלקטרונית צריכה להיות יותר דומיננטית ליד צמתים ולא בכביש מספר 2 או בכביש מהיר.

אני אומר לך שלדעתי המהירות מהווה 60% מהתאונות ומעבר באור אדום מהווה בערך 10%-12%. עבירה של חציית רמזור באור אדום אני יכול לרשום כעבירה ראשית כי זאת העבירה. אגב, גם שם יש עבירת מהירות. אם הוא הגיע מהר מאוד לצומת והרמזור התחלף, אז גם למהירות יש משקל.

סליחה, כשמסרת את הנתונים של 60% מהירות ו-10%-12% מעבר באור אדום, האם הכוונה לאחוז דוחות התנועה מתוך סך העבירות?

מתוך התאונות, אני לא מדבר על האכיפה. אגב, יש עבירות שמשפיעות, כמו סטייה מנתיב, וקשה לי לאכוף אותן כי צריך לתפוס את האיש כשהוא חוצה את הפס הלבן ורכב בא ממול.

שמירת מרחק היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לעבירות בתחום העירוני. בזמנו היה מכשיר שנקרא "מרום", שפותח במכון לב ובית המשפט פסל אותו.

במקרה של שמירת מרחק, נדמה לי שהקמפיינים הציבוריים וההסברה היתה הרבה יותר מועילים מהאכיפה. היום המצב יותר טוב בשמירת מרחק?

כן. אני רוצה לומר משהו לגבי המכשיר. המכשיר הובא לבית המשפט ובית משפט פסל אותו. תפקיד המכשיר היה לזהות אי שמירת מרחק ולאכוף עבירות של אי שמירת מרחק. המכשיר הזה נפסל על ידי בית המשפט. התגלגלנו איתו עד לבית המשפט העליון ובתום 3 שנים בית המשפט העליון אישר אותו. אחרי שהעליון אישר אותו ובאתי להשמיש את המכשיר הודיעו לי מהחברה שהשמשה של כל מכשיר זה מיליון דולר. לקחתי אותו וזרקתי אותו לפח כי אין לי מיליון דולר. זה תהליך שאנחנו עוברים עם מכשיר, שאחרי שאישרנו אותו והכנסנו אותו, בית המשפט פסל אותו. התגלגלנו עד לעליון, העליון אמר שהוא מכשיר מצוין אבל אני כבר לא יכול לעבוד איתו.

לכן, הנושא הזה של חזקת אמינות הוא המפתח. מבחינתי, כל מה שמכון התקנים יגיד אני מתחייב לעמוד בו- כיולים, בדיקות, הכול. מכון התקנים הוא מכון מוסמך כדין וגם אין לו אינטרס. אחרי שמכון התקנים קבע את כל מה שהוא צריך לקבוע לגבי התקינה, לגבי אופן ההפעלה, לגבי אופן הכיול, אופן הבדיקה, אופן הטיפול, אני חושב שהתוצאות שלו צריכות להיות אמינות.

זה לגבי אכיפה אלקטרונית והציוד העומד לרשותנו.

יש לכם מחקר היסטורי של השפעת המצלמות הישנות? האם הן תרמו? מה היתה תרומתן להעלאת הבטיחות בדרכים?

קח את דרך בגין בירושלים. כשפתחו את דרך בגין כל שנה היו 3-4 הרוגים. הצבנו מצלמות וכבר שנתיים וחצי אין אף הרוג בכביש דרך בגין. אגב, המצלמות עבדו שם כמו מטורפות, כי לקח זמן עד שאנשים קלטו שיש שם מצלמות. דרך בגין זה כביש שהוא רחב כמו נתיבי איילון והוא ציר עורק ראשי. עובדה, עד שהמצלמות לא היו שם, חטפנו 3 הרוגים בשנה. מרגע שהצבנו את המצלמות כולל השילוט, לפני כשנתיים וחצי, נכון להיום אין הרוג אחד בדרך בגין.

מה ממוצע הנסיעה שם?

אין לי את הנתון. סביר להניח שאם ירדו התאונות ואין הרוגים כבר שנתיים וחצי, זה הצדיק את ההשקעה. סביר להניח שגם המהירות ירדה.

יש קטעים של הכביש שרכבים נוסעים בצד שמאל באיטיות מדהימה. אין שם אכיפה על הדבר הזה. זה דבר שהוא בלתי נסבל. אגב, האם זה דבר שנאכף? נסיעות בצד שמאל במהירות אפסית.
יש בכלל אכיפה על הדבר הזה? זה דבר שמטריד אותי כל בוקר, מישהו נוסע בצד שמאל ונוסע בשלווה סטואית.

ביקשתי שיעבירו לי את תקנות התעבורה.

אני חושב שאין בכלל מודעות לנושא הזה. לומדים את זה בתיאוריה ואז שוכחים מזה.


קבלו, חכה, תכף נדבר על המשאיות.

חבל שחבר הכנסת פינס לא נמצא פה, יש לו הצעת חוק שבין 07:00 לשעה 10:00 תיאסר נסיעת משאיות גם בכביש 1 וגם בכביש 443 והייתי רוצה לשמוע את עמדתך.

הרבה פעמים יש טענות שאנחנו לא אוכפים את כל העבירות. הנה תקנות התעבורה. אני רוצה לשאול אותך שאלה: האם אפשר לעשות את כל זה עם 120 ניידות? מישהו מעלה בדעתו שאני אעשה את זה עם 120 ניידות? תראה כמה סעיפים יש פה.


ועדת שיינין קבעה שאני אמור לקבל 450 ניידות למשמרת.

אני מקווה שזה לא כולל תקנות מנדטוריות.

לא, זה מעודכן.

יש שם דברים שנכתבו בשנות ה-20.

במציאות כפי שהיא היום, שמול אוסף כזה של תקנות תעבורה – אגב, כל חוק שמופיע פה דנו בו. אני לא מסוגל לעשות את זה עם 120 ניידות. לכן אני צריך לעשות תיעדוף. בתיעדוף שהגדרנו לעצמנו, מול 120 ניידות, כדי להיאבק בעבירות שגורמות לתאונות דרכים, אני משקיע בעיקר ב-3 קבוצות של עבירות. אני משקיע בעבירות שגורמות לתאונות דרכים, אני משקיע בעבירות שגורמות לחומרה לתאונות דרכים, כמו חגורות בטיחות. חגורת בטיחות זאת לא עבירה שגורמת לתאונת דרכים. ניקח לדוגמה את התאונה בכניסה לחיפה שבה נפגעו 4 צעירים. שניים שנסעו מלפנים היו חגורים ונפצעו קל והשניים שישבו מאחור ולא חגרו חגורות בטיחות עפו מהאוטו ונהרגו. ברור לנו מה המשמעות של חגורות בטיחות.


עבירה של שכרות, למשל, זאת עבירה שגורמת לתאונות דרכים. עבירה של מהירות גורמת לתאונת דרכים. ישנה עבירה שלישית שאנחנו אוכפים וזאת עבירה של בריונות. אלה אותן עבירות כמו נסיעה על השול בזמן פקקים.

זה נאכף?

זה נאכף בכמות גדולה מאוד.

אני לא רואה את זה נאכף, אני רואה את זה מתבצע. אני חייב להגיד לך, לפעמים אני נתקע במחנה עופר עד המחסום ואני עומד במסלול הימני והשמאלי ואז מישהו מהגיע מהצד. אני לא רואה בסוף שוטר שעוצר אותו.

תיסע בואדי ערה אתה תראה שבכביש מהתענכים לכיוון צומת אום אל פחם, בגלל הבעייתיות שם, אנחנו אוכפים קבוע. קח בחגים את הירידות מכביש 6.

אני בת עפולה וכמעט בכל חג אנחנו נוסעים מירושלים לעפולה - - -

יש שם אכיפה של אופנועים באופן קבוע. תבואי, אני אראה לך את הדוחות שעשינו במקום הזה.


אני חוזר למה שאמרתי קודם. יש לי 120 ניידות.

סליחה, אני מקריא מהחלטת הממשלה שמספרה 3917, מיום 17.7.2005, בממשלת אריאל שרון. הם כותבים כל מיני דברים בנושא התכנית הלאומית הרב שנתית לבטיחות בדרכים ובין היתר נאמר: "לחזק את אימוצו של דוח שיינין, לחזק את משטרת התנועה כגורם מרכזי אשר יביא לשינוי התנהגות משמעותי בכבישים, זאת באמצעות הגדלת מספר הניידות במשמרת שיוצבו לכבישי הארץ ל-450 ניידות, כדי ליצור נוכחות מאסיבית בעיקר בעורקים הראשיים".


בעצם אתה אומר שההחלטה הזאת לא מבוצעת. בלשון המעטה לא מבוצעת.

אני עומד על 120 ניידות.

החלטת הממשלה מדברת על 450 ניידות. אגב, האם הסיבה היא תקציבית?

הסיבה היא תקציבית. אני אימצתי את ועדת שיינין במלואה. את התפוקות אני אימצתי, את התשומות אף אחד לא אימץ. למשל, היעד שלנו היה לרדת ב-6% בהרוגים כל שנה, כמו שוועדת שיינין קבעה. היעד שאני מציב לאנשים שלי הוא שביחס ל-2006 אנחנו צריכים לרדת ב-18% בהרוגים. זה היעד שאני מציב. אני מציב את היעד הזה באומץ מול האנשים שלי. ברור לי לחלוטין שאם אני לא אעמוד בו זה כישלון שלי.

הרבה שואלים אותי למה אני עושה את זה כי הרי לא קיבלתי את התשומות. לשמחתי הרבה, נכון לעכשיו, אנחנו עומדים ביעד הזה.

אני רוצה להסביר דבר אחד. אין סיכוי שיחול איזה שינוי. מה שיכול לחולל את השינוי האמיתי ולצמצם את כמות ההורגים ואת הקטל הנוראי בדרכים זה תוספת של ניידות והגדלה של א3, שלא נתקין רק 60 מצלמות ושנתחיל את א3 עם 300 ו-400 מצלמות.

בשיחה שהיתה לי עם שר התחבורה הוא התחייב שמירב הכסף שהרשות תקבל יעבור לאכיפה. אני מקווה שהדברים ימומשו כי נכון להיום, לפי מה שמתוכנן בתקציב, אני אמור לקבל 65 מיליון שקל מתוך כ-400 מיליון או 350 מיליון שהרשות מקבלת.

ברור לי שעם 65 מיליון – אני כבר אומר, כי אנחנו נחזור לזה: עם 65 מיליון, המשמעות היא קיצוץ של עוד 40 ניידות, נרד ל-80 ניידות. אם נקבל 65 מיליון שקל בלבד, לא נוכל להעסיק את 200 הסטודנטים מהפרויקט של מופז ונצטרך להפסיק את פעילותם. לכן, ברור לחלוטין שלרדת מתקציב של 160 מיליון שקלים, כפי שקבעה ועדת שיינין, לתקציב של 65 מיליון שקל, נשב פה בשנה הבאה ונבכה הרבה יותר.

תכף נשמע התייחסות של האוצר.

אני חושב שאתם עושים עבודה מצוינת בכלים שבידכם. אבל אני מודאג, אדוני היושב-ראש כי הפרויקט של א3 ייכנס רק בתחילת 2010. עד אז אנחנו צריכים להתפלל עוד יותר חזק שלא יקרו דברים. זה מדאיג כי אנחנו רואים את הקטל בדרכים.

נושא נוסף שעליו דיברתי גם עם השר לביטחון פנים. אנחנו מחפשים אלמנט הרתעתי. אמרת שאין לכם מספיק ניידות. האם חשבתם על רעיון שבשעות הלחץ בבקרים ובשעות אחר הצהריים, כאשר הציבור יוצא לעבודה או חוזר מהעבודה, יצאו כל הניידות של הקצינים מהתחנות, להציב אותם בתורנות כזאת או אחרת. בין השעות 07:00 עד 09:00 כולם יוצאים לכביש. האם הנושא הזה נבחן? במשרדים יישארו רק תורנים.

למעשה זה יהיה אלמנט הרתעתי. עצם זה שהם יהיו נוכחים במקום, אנשים יורידו את הרגל מהגז. האם הנושא הזה נבחן? אתה אומר שיש 120 ניידות וחסרים לכם אנשים.

הוא גם מתריע בפני ירידה במספר הניידות. בגלל היבטים תקציביים תהיה גם ירידה.

נחכה שהנושא הזה יגיע לוועדת הכספים ונבקש משר התחבורה ומשר הפנים לתת מענה לכל הנושאים הללו כי מדובר בחיי אדם. אנחנו יודעים שבתאונות דרכים נהרגו יותר אנשים מאשר במלחמות ישראל.


אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים לתת להם את כל הכלים, לאשר להם את כל החקיקות שהם זקוקים להם מבחינת המכשור. הרי מכשור חוסך המון כוח אדם. אולי אפשר להקדים את זה לא לחכות לתחילת שנת 2010. מה מעכב? למה אי אפשר לגמור את הסיפור הזה תוך חודשיים ולהכניס אותו לקראת חופשת הקיץ.

האם בחופשה תהיה אכיפה יותר מוגברת?

אגב, יש לנו תכנית שעובדת ביוני.

האם תהיה אכיפה מוגברת כאשר הציבור יוצא לחופשה?

אגב, מאפייני יולי אוגוסט שונים לחלוטין מכמה סיבות: אל"ף, אנשים בחופשה, בי"ת, ריבוי אנשים ברכב ולכן כמות ההרוגים בתאונות עולה. גימ"ל, אנשים נוסעים לטייל באזורים שהם לא מספיק מכירים. שלושת המאפיינים האלה יוצרים איום לא קטן. לכן בקיץ אנחנו נערכים. יש לנו פקודה מסודרת. כרגע אנחנו מסיימים מבצע של חודש יוני, שהיה מבצע גדול מאוד. הוספנו לתוכו 50 כלי רכב שכורים כניידות מוסוות, מתוך תקציב שהרשות נתנה לנו.

ביולי אוגוסט יש מבצע גדול מאוד. בכלל, אני מזמין את הוועדה לביקור. זה לא המקום להציג כאן את כל הדברים.

נשמח לבוא לקראת הקיץ.


רציתי לשאול לגבי הניידות המוסוות. תרשה לי להמר שהן כן נועדו לתת קנסות כי אין פה אפקט של הרתעה. אם הניידת היא מוסווית אז איפה אפקט ההתרעה לציבור? רואים ניידת אז מייד מאטים, זה דבר מאוד אנושי.


אני מבין שהקרטונים לא עבדו?

הם לא עבדו כי אנחנו מדינה קטנה.


מה שאתה אומר זה לא מדויק לחלוטין. ראשית, ישנו מחקר של הטכניון לגבי ההשפעות של אכיפה גלויה וסמויות ומה צריך להיות התמהיל בתא שטח בין החלק הסמוי לחלק הגלוי. היתרונות ההרתעתיים של האכיפה הסמויה הם אדירים.

לדוגמה, ניקח לדוגמה את כביש 65 מעפולה עד לצומת גולני. זה כביש קטלני מאוד, במיוחד בקטע מנהורה עד לדבורייה. אחרי שהאזרח עבר את הניידת הוא נותן יותר גז. ברגע שהוא נוסע על הכביש הזה ופתאום משום מקום מישהו שם את הכחול ומוציא לו שלט עצור זה גורם לנהג לפחד. אנחנו לוקחים רכבים מכמה סוגים והנהג לא יודע מי יוציא לו את השלט. בחלק הזה צריך להיות תמהיל נכון בין גלוי לבין סמוי. היתרון של הסמוי הוא שגם כשהוא איננו בזירה, הילת ההרתעה נמשכת.

לגבי כביש 1. בזמנו היתה הצעה, שקודמה על-ידי השר גדעון עזרא והשר מופז, לגבי סגירה של כביש 1 בשעות מסוימות כדי לאפשר לתנועה להגיע לירושלים ולא לאפשר תנועה של משאיות. הסיפור הזה נפל משלוש סיבות עיקריות. סיבה ראשונה, שצריך להכין למשאיות האלה חניון למשאיות לפני העלייה לירושלים. אם אני קובע שאסור לנוע בין השעות 06:00 עד 09:00 והוא הגיע 08:45, אם אני לא אמצא לו מקום לחנות הוא יעמוד על הכביש ואז הסכנה גדולה יותר.

לכן ביקשנו להכין חניונים. אגב, היתה הצעה שיתנו את החניונים האלה במכרז ואנשים יפעילו שם קיוסק ושיהיו שם שירותים. עוד לא הצליחו להתארגן לעניין הזה.

הם יוכלו לעמוד בחניונים של האוטובוסים.

אתה לא יכול לשים חניון על כביש 1. ליד שפירים עושים נתיב מהיר ושמים את החניון באמצע הציר כדי שאנשים יחנו וייסעו באוטובוסים. צריך לעשות חניון לפני שער הגיא ולאפשר ירידה לחניון. ברגע שיהיה מותר, הוא יעלה חזרה על הכביש וייסע.

דבר שני, כתוצאה מזה שעדיין לא הסתיימה בניית הכביש שמחבר את היציאה האחורית של מודיעין ל-431, כל המשאיות יעברו ל-443. אז יהיה שם ברוך וראש עירית מודיעין, בצדק, יעלה טענה.

סיבה שלישית היא התנגדות של איגוד המובילים.

כמשטרה תמכנו ברעיון ובתנאי שיעמידו חניון כדי שלא יעמדו משאיות על הכביש. בכביש 431 עומדת להיפתר הבעיה של היציאה ממודיעין. ברגע ששני הדברים האלה ייפתרו אין שום מניעה לעשות את זה. אגב, גם במציאות יקרה שהנהגים יתאימו עצמם לשעות ויגיעו או יותר מוקדם או יותר מאוחר. כמשטרה אנחנו לא מתנגדים, אנחנו בעד ובתנאי שיהיה חניון מוסדר שיאפשר למשאיות לעמוד.

תודה רבה לך. אני רוצה לפתוח את הדיון.

גבי ברוש מעמותת אור ירוק, בבקשה.

בוקר טוב. העמותה מברכת על הדיון הזה. היא רואה בו נושא מאוד חשוב. עצם העובדה שאנשים מתכנסים פה ומעלים את הבעיה הזאת במקום הזה, זאת ברכה.

אני מחזיק בידי דוח של הרשות האירופית לבטיחות בדרכים, שהוא עדכני ל-2007 והוא מכיל את כל מדיניות האיחוד האירופי ומתייחס לכל הסוגיה של האכיפה האלקטרונית, עם עובדות ותוצאות מאוד מאוד משמעותיות.

אבי דיבר על צרפת ועל הולנד. בקטעים האלה אנחנו לא צריכים להוביל פיילוט. זה ברור מאוד שהנושא הזה, ובעיקר נושא המהירות, הוא קריטי והוא דומיננטי מאוד על חומרת התוצאה של התאונות.

גם אבי וגם הגופים שאחראים על הנושאים האלה מזהים שלמהירות יש השפעה קריטית וצריך להעמיד כלים כדי להקטין את מהירות הנסיעה במדינת ישראל. אבי ציין ששליש מהמצלמות שצריכות להיכנס יהיו ברמזורים ושני שליש יאכפו בנושא המהירות. זאת בערך היחסיות שאני חושב שהיא נכונה והיא לקוחה ממקומות שבהם הוכח שהקצאת המשאבים צריכה להיות בהתאם לראייה הזאת.

אני רוצה לתת לכם שתי דוגמאות. אני אשאיר לכם את הדוח. הזכרתם את צרפת בצרפת נרשמה ירידה של 10 קמ"ש במהירות כלי רכב, שמשמעותה ירידה בחריגה מ-35% ל-20%. המשמעות היא שאם בצרפת היתה מהירות חורגת ב-35%, כתוצאה מאכיפה אלקטרונית המהירות ירדה שם ב-10 קמ"ש. זה מאוד משמעותי. מדובר פה על צרפת הגדולה ועל מספר הרבה יותר גדול של רכבים. בסוף התכנית מדובר על הצבת 1,500 מצלמות בכל צרפת. הם הצליחו להגיע לתוצאה מאוד משמעותית.

אתן לכם דוגמה מהולנד. בשנת 2005 נרשמו כמעט 11 מיליון דוחות אוטומטיים על ידי מצלמות. 85% מהם שולמו מיידית לאחר קבלת הדוח ו-5% נוספים לאחר הודעה שנייה. זאת אומרת, יש פה אפקטיביות ויש פה הליכה לכיוון של מאסה קריטית של כמות אזרחים שמקבלים דוחות בזמן קרוב מאוד לביצוע העבירה, בביצוע תשלום. המאסה הקריטית הזאת יוצרת מודעות בציבור של הורדת מהירות.

בנושא הזה עמדתה של אור ירוק היא, לקדם ככל שאפשר ולהצביע על המשוכות שלא מצליחות ליצור את הדבר הזה.

אדוני היושב-ראש, הקראת את החלטת הממשלה מיולי 2005. אני חושב שהדעת לא סובלת את הנושא הזה, בהתחשב במספר ההרוגים כתוצאה מההתנהלות בכבישים בארץ. אני חושב שאנחנו צריכים לצאת מפה - - -

רק כדי לתת את המשך ההחלטה, ההחלטה מדברת גם על שימוש בטכנולוגיה מתקדמת במאבק בתאונות הדרכים. להקים מערך שיהיה מורכב מ-300 מצלמות וידאו דיגיטאליות, 200 מהירות ו-100 מצלמות רמזור. אנחנו רואים שזה כן בא לידי מימוש.


ב-2007 יש אישרור של ההחלטה מ-2005 בעניין המצלמות האלקטרוניות.

בעניין הניידות אין כלום.

אני אבקש מנציג האוצר להתייחס לעניין.

אני גם חושב שלא נכון שראש אגף התנועה ומשטרת ישראל יובילו את הנושא הזה. אני חושב שהוא הגוף המבצע והוא אחראי לבעיות מקצועיות כאלה ואחריות. מי שצריך לדחוף את ההחלטות האלה – הוא לא צריך לשאת את הדגל בראש המחנה. יש גופים שאחראים לנושא הזה והדבר הזה הוא בדמנו ובחיינו.

לאיזה גופים אתה מתכוון?

משרד התחבורה, המשרד לביטחון פנים. זה מוגדר בהחלטת הממשלה ובוועדת שיינין, לכל אחד יש תחומי אחריות.

בסופו של דבר, אנחנו צריכים שהדבר יתקדם.

אני חושב שאם אנחנו מזהים נכון, זאת בעיה תקציבית. אני מקווה שיימצא התקציב, הנושא הזה ייכנס לעבודה ויצעד את הצעד הראשון שלו. באמת אנחנו מדברים שנים על נושא של פיילוט של 60, אחרי זה יורדים ל-20. ראיתי אתמול ב"כלכליסט" שבסוף השנה הזאת, לקראת תחילת 2010 כן יעבדו על פיילוט של 60.

צריך לקחת את זה כנושא מועדף וחשוב, שבאמת עולה לנו בחיים ובדמים.

מר יאיר אידר, נציג האוצר, בבקשה. הייתי מבקש ממך להתייחס לאי ביצוע החלטת הממשלה.

אני אתחיל בסקירה קצרה בסוגיית התקציב. תקציב המשרד לביטחון פנים עומד על כ-10 מיליארד שקלים וב-2010 קצת פחות מזה. תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שרלוונטי לסוגיית המשטרה, שהיא לא תקציב לפיתוח, עומד על כ-180 מיליון שקלים ב-2009. נכון אמר ניצב בו-חמו, שיותר משליש מהתקציב הזה מופנה למשטרה. כאן צריך להיכנס לסוגיית סדרי העדיפויות בחלוקת התקציב, אם מהמשרד לביטחון פנים ואם מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

ככל הידוע לי, התקציב המיועד של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למשטרה, אמור לכלול גם את נושא הניידות וגם את הנושא של המצלמות האלקטרוניות. הרשות הלאומית לביטחון בדרכים יכולים לשחק בתוך התקציב ולהחליט כמה הולך למשטרה.

ברגע זה הסיכום בין כל הגופים, וזה הסיכום שאנחנו פועלים לאורו, אמור לכלול את כל המרכיבים שאמרתי.

יש לתהות, לאור הדברים של אבי בן-חמו, למה נתפס שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים צריכה לממן את כל פעילות האכיפה של משטרת ישראל? הוא אומר שזאת קורלציה של אחד לאחד. אם נוריד תקציב ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים אז בעצם נוריד ניידות.

אני לא בטוח שהדבר הזה הוא בהתאם להחלטות הממשלה. אני לא מכיר יותר מידי את דוח שיינין אבל זאת בעצם הסוגיה התקציבית של כל הנושא.

אגב, אין ביטול של החלטת הממשלה להגדיל את מספר הניידות ל-450. יש המשכיות של החלטות ממשלה בהרבה נושאים, גם בנושאים מדיניים, גם בנושאים כלכליים, אלא אם כן יש שינוי מוחלט.

אני לא אומר שיש ביטול.

לצערי, לפי מה שאומר ניצב בן-חמו, יש ביטול. יש אי-ביצוע.

אני לא יודע מאיזה תקציב זה היה אמור לבוא. כמו שאמרתי, יש פה שני תקציבים רלוונטיים. יש את תקציב המשרד לביטחון פנים, שיש לו היקפים יותר גדולים מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כמו שאמרתי, גם לא בטוח באחריות מי. לפחות אמרתי את דעתי, צריך לקחת תחת חסותו ניידות אכיפה של מדינת ישראל.

אני בקיא בתקציב משטרת ישראל. אין שם סעיף אחד לגמישות. הכול מתואם איתכם עד לשקל האחרון, כולל זה שמשטרת ישראל עומדת היום על סף קריסה בנושא של מכשירי קשר. אם לא ניכנס לקשר דיגיטאלי בעוד כמה חודשים - - -

בעצם אתה אומר שסדר העדיפויות של המשטרה נקבע על-ידי האוצר?

כשמציגים לנו את תקציב משטרת ישראל, הכול סגור מול האוצר סעיף לסעיף. האוצר יודע שאין מקום להזרים כספים.


דבר שני. לא יכול להיות מצב שמקצצים 200 מיליון שקל מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מורידים להם מ-550 מיליון ל-350 מיליון. שמעתי עכשיו שמוסיפים להם עוד 50 מיליון אבל קיצוץ ה"פלט" גם חל עליהם, אז אני לא יודע מה נשאר מה- 50 מיליון.


מורידים 200 מיליון שקל וצובעים 220 מיליון מתוך ה-350 מיליון, שהם הולכים רק לתשתיות ואז נשארו כמה שאריות שאותן צריכים לחלק לכולם. אין, אי-אפשר. הרשות לא מממנת את משטרת ישראל. 90% מאגף תקציב משטרת התנועה בא ממשטרת ישראל. ברגע שאני לא מקבל את הכסף הזה - אלה שוטרים שמומנו עד היום על-ידי הרשות. אם הרשות לא תעביר לי את הכסף, אני אומר שלום לשוטרים ושולח אותם הביתה. זאת המשמעות של הדבר.

בהמשך למה שאתה אומר, הקיצוץ הזה הוא פרי של החלטת שר התחבורה שאול מופז. אנחנו יודעים שכל זה נעשה בסיכום, לרבות העובדה שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קיבלה את היכולת להסיט תקציבים מהפיתוח השוטף במיוחד לדברים מעין זה.

לא מהתשתיות. השר מופז ביקש בישיבת הממשלה, בתאום איתי, שהוא מוכן להסיט 220 לטובת האכיפה ואתם לא אישרתם. יעיד פה חברי מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יובל פרידמן, שהם הסיטו עוד כספים לקראת 2009 ויכולים אפילו עוד קצת יותר.

אני רוצה לומר שכל הקיצוץ נעשה בסיכום. בניגוד למה שנאמר פה על תקציב משטרת ישראל, דווקא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מקבלת יד חופשית בקביעת סדרי העדיפויות שלה ואם היא תבחר להגדיל את חלקה במשטרה, היא יכולה לעשות כן.

מר אדלר, מאנשים באדום, בבקשה.

שמי ד"ר אדלר. עסקתי עשרות שנים בטיפול בנפגעים בתאונות דרכים, כמנהל חדר המיון בבית חולים שערי צדק. הייתי בין היוזמים של חגורות בטיחות. אני עוסק בלימוד הנושא הזה. אני לא חוקר בעצמי את העניין אבל אני לומד מכל העולם. בריטניה היתה הראשונה שהכניסה את מצלמות המהירות לפני 12 שנה. תוך 5 שנים חלה ירידה במספר האבסולוטי של ההרוגים ב- 40%. צרפת הלכה בעקבותיה וכן גם סקנדינביה, אוסטרליה ומדינות נוספות.

אין שום ספק היום בעולם שההורדה של המהירות – זה לא יכול להתבצע על-ידי שוטרים כיוון שניצב בן-חמו לא יכול להציב שוטרים לאורך כל הכבישים בארץ. זה צריך להיעשות בצורה אלקטרונית שהיא ה-cost effective ביותר. זאת אומרת, ההשקעה והתמורה היא הרבה יותר גבוהה מאשר להעמיד עוד ניידת ועוד שוטר.

השוטרים שיכולים להתפנות בנושא אכיפת המהירה יכולים להתפנות לתפיסת עבריינים שנוסעים בשוליים, שעושים "זיגזגים" בין המכוניות או שעוברים באור אדום.

האמירה הזאת נכונה?

נכון.

זאת אומרת שבסוף 2010 נשב פה ותדווח לנו שזה מה שאכן קרה?

אם אדוני יצליח בתקופתו בוועדה להביא לי 450 ניידות, אני מתחייב לכל מה שכתוב.

אני אשתדל. נעלה את זה על סדר-היום.

אני אגיד לך מה מטריד אותי. יש פה החלטת ממשלה שלא בוטלה והיא אמורה להיות מיושמת. אם היא תבוטל, אז הממשלה סוברנית להחליט על ביטולה. מכיוון שאף ממשלה לא עשתה את זה, אנחנו מחויבים להחלטות הממשלה. זה דבר שבהחלט ייבדק. אני מבטיח לבדוק את זה כי בעיניי זה דבר בעל משמעות. יש החלטה אז צריך לקיים אותה. זה דבר שהוא בסדר עדיפויות לאומי.

לגבי מספר המצלמות שיוכנסו. דובר על-כך שיוכנסו 300 מצלמות. בבריטניה הוכנסו עשרות אלפי מצלמות לאורך הכבישים. זאת אומרת, האכיפה צריכה להיות מאסיבית כדי להגיע למאסה הקריטית. אם היא תהיה בקטעים מסוימים - תאמין לי, הנהגים ידעו תוך כמה ימים איפה עומדת המצלמה, הם מאטים לפני המצלמה ומתחילים להאיץ אחרי המצלמה. הג'י.פי.אס נותן את האינפורמציה הזאת בצורה דיגיטאלית. יש לי ג'י.פי.אס ואני יודע איפה עומדות המצלמות היום. למרות שזה לא מדויק, כל אחד יודע איפה זה עומד.

הנושא השני שאני רוצה לעמוד עליו זה נושא השכרות. נהיגה בשכרות מהווה גורם תורם לתאונות באחוזים גבוהים ביותר. בארצות-הברית יש הערכה ש-ב 60% מכלל התאונות הקטלניות הגורם התורם זה שכרות או שתיית אלכוהול. המצב היה כזה גם בסקנדינביה עד שאכפו את העניין הזה בצורה כל-כך קיצונית שהמספר ירד בצורה משמעותית תוך כמה שנים.

אני יושב בבתי המשפט לעבירות תנועה כיועץ למשטרה בעניין הזה. לא יתכן שכל עורך דין יקום ויגיד שהוא לא מקבל את המכשיר. הוא דורש בדיקה מחדש. הוא הביא מומחה, שאין לו שום קשר לבדיקות המכשירים האלה והוא אומר שהוא בדק ומצא שהמכשירים לא אמינים. אם זה ימשיך בצורה כזאת, התאונות כתוצאה משכרות ילכו ויעלה בשנים הבאות.

יובל פרידמן, מנהל אגף תקציבים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בבקשה.

אני אתחיל מהנתונים. תקציב הרשות הלאומית לבטיחות ב-2008 היה 548 מיליון שקל. ב-2009 הוא יעמוד על 350 מיליון שקל, כלומר, קיצוץ של 200 מיליון שקל אחרי כל ההחזרים. ב-2010 הוא יירד עוד ל-334 מיליון שקל, כך שמדובר בקיצוץ של 216 מיליון שקל. מדובר בקיצוץ של כ- 40% מתקציב הרשות. לא ביטלו את ההחלטה של המצלמות ולא ביטלו את ההחלטה של ניידות, אבל לקחו את הכסף. אז מה המשמעות של ההחלטה?

צריך להבין, אמנם האוצר נתן לרשות גמישות להעביר מתשתיות לפיתוח אבל זה כמו להגיד: הורדנו לך 40% עכשיו תחליט לבד איך להוריד. באיזה מקום זה מעט ציני. אני חושב שצריך לשים את האצבע על הבעיה. הבעיה היא הקיצוץ העמוק בתקציב הרשות.

בתקציב הזה הרשות אמורה לתגבר פעילות בטיחות, היא לא אמורה להחליף שום גוף אחר, לא את משטרת התנועה ולא את המקומות האחרים. אנחנו אמורים לתגבר במקומות שהרשות רואה לנכון לתגבר, על פי סדרי העדיפויות שלה.

בנוסף, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמנם יש קיצוץ בתקציב אבל במסגרת הסיכומים עם משרד האוצר – עוד פעם, זה סיכום של עניים. אני לא הולך לעשות ממנו תקציב אידיאלי – יש אמנם קיצוץ מ-100 מיליון שקל ב-2008 לאכיפה משטרתית, שהיא רק חלק ממערך האכיפה. זה לא כולל שוטרים, משרד התחבורה וכאלה. מ-100 מיליון שקל ל-65 מיליון שקל, כמו שאמר ניצב בן-חמו, אבל משרד האוצר בשיתוף עם המשרד לביטחון פנים ויחד איתנו הגיעו לסיכום שיש תוספת של 35 מיליון שקל ממקורות המשרד לביטחון פנים. לרשות הלאומית יש אינטרס שהסיכום הזה יישמר כדי שלפחות רמת האכיפה לא תרד יחסית ל-2008. גם את זה צריך לזכור.

נתון נוסף. מהתקציב השוטף של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ב-2008, 28% הלך לאכיפה משטרתית, כלומר 100 מיליון שקל מתוך 548 מיליון שקל. ב-2009, אם זה יהיה 65 מיליון שקל, מדובר על 36% מתקציב הרשות לאכיפה משטרתית, שזאת עליה יחסית כי בתקציב שיש לנו יש עליה, אבל תחת תקציב מקוצץ.

לגבי פרויקט א3. תקציב א3 בהיקף של 60 מצלמות. מדברים פה על היקף של 100 מצלמות. מדובר בפרויקט שעולה במשך 11 שנה כ-1.2 מיליארד שקל. זה ברור לגמרי שהרשות לא יכולה לשאת על גבה סכומים כאלה של תקציבים ב-11. כאשר מדובר על השלב הראשון של 60 מצלמות, הרשות רואה חשיבות גדולה בפרויקט הזה ולכן מתוך 65 מיליון שקל, כ-25 מיליון שקל בערך הולך לפרויקט א3, זה בערך 40% מתקציב האכיפה. אני בהחלט חושב שזה מצביע על סדרי עדיפויות ברורים.


אני גם רוצה לומר שבניגוד למשרדי ממשלה אחרים, החישוב של הקיצוץ נעשה גם על בסיס קיצוץ בתקציבים קשיחים, תקציבי שכר, תקציבי העברות למשרדים אחרים, דבר שלהבנתי אין לו אח ורע במשרדים אחרים. כלומר, היה פה קיצוץ בלי רחמים.


אני מדגיש, מדובר בנושאים שחשובים לנו, אבל אנחנו תחת קיצוץ עמוק מאוד שבו צריך להילחם וצריך לפעול כדי שהקיצוץ הזה יחזור.

אני שמח על הדיון. הייתי מבקש לשתף את הרשויות המקומיות בכל הנושא של הצבת המכשירים האלקטרוניים, שהם מאוד יעילים. לדעתי, בחלק מהכבישים שאני נוסע בהם, אלה כבישים פקוקים ואין אפשרות לפתח מהירות. צריך להסתכל על הכבישים הרחוקים יותר, באזורי הפריפריה, ששם באמת יש השתוללות לא קטנה ושם אין מצלמות ואין אכיפה.

צריך אולי להקים צוות משותף עם השלטון המקומי כדי לעשות פריסה אחידה.

התכוונת שמספר המצלמות בפריפריה יהיה יותר קטן?

לא. הכוונה שתהיה פריסה של מצלמות באזור הפריפריה כי היום אין שם מצלמות, למעט הכבישים בתוך גוש דן. כביש 4, למשל, רוב הזמן פקוק ויש שם הרבה מצלמות. אנחנו יכולים לשים גם מצלמות דמה, שמשפיעות לא פחות כי אתה אף פעם לא יודע אם המצלמה אמיתית או לא.


אני מתייחס לכביש 90, כביש 70, כביש 71.

בכביש 71 עומדות להיות מצלמות כי יש בו הרבה תאונות. בנוסף, בכביש 71 עומדים לשנות את התשתיות.

אין ספק שהקיצוץ של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ישפיע גם על הרשויות המקומיות. הודיעו לנו על קיצוצים משמעותיים בכל הנושא של הדרכה. אנחנו שומעים השכם והערב שהנושא של הנהיגה בארץ תלוי בחינוך ובסופו של דבר אנחנו מקצצים במקומות שבהם מחנכים לנהיגה נכונה.

אני נוסע כמעט כל יום בכביש 65. לפני שנה בערך זה היה כביש מאוד פרוע וכל אחד נסע בו איך שהוא רצה. פניתי כמה פעמים במכתבים ובאמת אנחנו רואים שהמשטרה מציבה שם ניידות וגם מצלמות. לאחרונה הכביש הזה הפך להיות כביש של שוק. אנשים מציבים שם דוכנים. רציתי לשאול באחריות מי נמצאים הדוכנים? אם הרשות נותנת אישור לזה, האם המשטרה נותנת יד לאישורים האלה? אנשים נעצרים לקנות בדוכנים האלה ויש עשרות דוכנים כאלה בשני הצדדים. האם אפשר להפחית במספר הדוכנים האלה על מנת להקל על התנועה? אני מקווה שהתאונה שקרתה אתמול לא נגרמה כתוצאה מאחד הדוכנים האלה.

התאונה שקרתה אתמול לא היתה באזור הזה. שני אברכים הלכו על השוליים ורכב עם נהג שנרדם סטה מהנתיב ופגע בהם.

לגבי כביש 65. ב-14.7 ייפתח החלק הצפוני של כביש 6. זה ישנה משמעותית את כל עומסי התנועה על כביש 65. אגב, הבעיה בכביש 65 היא צומת אום אל-פחם, שתי הפניות שמאלה לעין אברהים ולאום אל פחם. בינתיים לא נכנסים שם לעבודה בגלל שרוצים לראות מה תהיינה ההשפעות של הפתיחה של כביש 6 לכיוון ואדי מילק. אם תשימו לב, רוב עבודות התשתית מתבצעות על תוצאות של כביש 6: צומת התשבי, כל הכביש של צומת המוביל שכרגע הופכים אותו לדו-מסלולי.

לגבי הדוכנים. אני יכול לרשום דוחות למי שעוצר. זה הדבר היחיד שאני יכול לעשות. אני לא יכול לתפוס את הרכוש, אני לא יכול לתפוס את הסחורה כי אין לי סמכות. אני צריך שיבוא איתי נציג הרשות כדי לתפוס את הירקות והפירות שמוכרים פה. אגב, לי יש הערה אישית על זה שהעפתי דוכן כזה בבעיטה.

אגב, כשעבדתי ברמת גן, לא היה דוכן פרחים אחד כי ברזני נתן לי את הפקחים שלו ואיפה שעמד דוכן, הפרחים נלקחו ונגמר הסיפור. מי שמכר בצומת, החרימו לו את הסחורה.

אפרופו ארטיקים, המוכרים עומדים ממש באמצע הכביש. לדוגמה, מה אתה עושה עם המוכרים בצומת גלילות?

שם זה מטופל כי עירית הרצליה נותנת לנו פקחים ואנחנו תופסים להם את הדברים. בואדי עארה הרשות לא מוכנה לתת לי פקחים כדי שאני אתפוס את הסחורה.

יכול להיות ששם הרשות המקומית והמוכרים מתואמים ביניהם. אגב, גם כבישי הגליל המערבי הם כבישים מאוד בעייתיים. צריך לומר את האמת, זה גם בגלל סוג האוכלוסייה.


אגב, הם משלמים את הדוחות? כשאני נוסע לאילת במכונית, זאת סכנת נפשות בגלל שיש שם נהיגה פראית של חלק מהתושבים, ואנחנו יודעים גם של מי. אם אתה אוכף שם, זה עוזר במשהו? פיני בדש אמר לי כך: "הם לא שמים בכלל על השוטרים".

תגיד לפיני שלא יגיד את זה על שוטרי התנועה.

הוא לא אמר את זה על שוטרי התנועה. להיפך, הוא בא לחזק אתכם.

הם מפחדים פחד מוות משוטרי התנועה.


מבחינת סמכויות אכיפה, כל מה שקשור להשבתות ופסילות זה גורם מרתיע מאוד. זה שאני לוקח לו את הרכב ל-30 יום זה מרתיע. הבעיה היא כמות הניידות שאני יכול לשים שם. קחו את כביש דימונה, את כביש באר-שבע. אגב, לכל השלוחה הזאת יש 4 ניידות. תסבירו לי איפה אני שם אותן.

אני מבין שיש לכם מערך מתנדבים? אולי אפשר להגביר אותו או להשתמש בהם כסמויים.

מה שמציל אותנו זה המערך של 10,000 מתנדבים. אגב, אצלנו באים למשמרת של 8 שעות. גם בתוך הישובים, בישובים הכפריים וגם בתחומים הבינעירוניים החבר'ה האלה באים ונותנים שעות על גבי שעות.

האמת היא, שהנהגים מעדיפים להיתפס על ידי שוטרים ולא על ידי מתנדבים.

אני מסכים עם חבר הכנסת פרץ.

אגב, עשינו מחקר שממנו עלה שהם פחות סלחניים מאשר השוטרים. אגב, הם מצילים אותנו, שלא תהיה אי הבנה.

יש להם סמכויות מלאות?

ברגע שהם לובשים מדים, בזמן המשמרת, יש להם סמכות כמו שלי.

הם עוברים קורס במשטרה.

הם נוסעים גם ברכבים הסמויים?

גם ברכבים סמויים. שוב, זה נושא רחב.

אבל אם אין לך רכבים - - -

אגב, זאת אחת הבעיה שלנו, לספוג את כל הרצונות של המתנדבים. אם תיפגש איתם הם יגידו לך - - -

אור ירוק, אולי אתם יכולים להגדיל את התקציב של רכישת הניידות כי אני רואה שהמדינה במצב קשה.

אנחנו עם זרועות פתוחות עד כמה שאנחנו יכולים.

גם אצלכם יש קיצוצים?

גם.

הבעיה זה רכישת הניידות? הבעיה היא ההפעלה שלהן, הדלק, ההוצאות.

אתה נכנסת בסוף הדיון המרתק על כך שממשלת שרון החליטה ביולי 2005 על 450 ניידות. ניצב בן-חמו אמר שכעת יש 120 ניידות והמספר יכול עוד לרדת.

אחת הבעיות הקשות במדינת ישראל זאת התפיסה של רכישת דבר מבלי לחשוב כיצד מפעילים אותו וכיצד מחזיקים אותו. כל בית חולים מגייס תורם ובונה איזו מעבדה ואחר-כך אין אחיות, אין פועלות ניקיון וכדומה. זאת אחת הבעיות הקשות ביותר. אתה יכול להשיג תרומה לבניית אולם כדורסל יפה בישוב כלשהו ואחרי שנתיים אתה בא והוא נראה במצב לא טוב. הבעיה המרכזית שלנו זה באמת לשנות את הגישה ולהבין שהעניין של ההפעלה השוטפת והצרכים הנדרשים בשביל הפעלה שוטפת הם הרבה יותר חשובים והרבה יותר קריטיים.


אני חושב שלגייס תרומות כדי לקנות ניידות, זאת משימה הרבה יותר פשוטה. צריך אולי לקיים דיון מה היכולת וכמה כסף מכל האכיפה – אני לא אומר שזה לא מוצדק, כי זה עניין עקרוני. לו אין הכנסות מהקנסות ואין לו מוטיבציה. לא יתנו לו 10% מהקנסות. אני חושב שזה דבר עקרוני ואני לא בטוח שכדאי לגעת בו. יכולה להיות גם מוטיבציה שלילית.

ניצב בן-חמו הבהיר את הנקודה בתחילת דבריו בצורה ברורה. הייתי שמח להחיל את זה על הפקחים בעיר שלי תל-אביב, שהמכסה שלהם היא בלתי מוגבלת והם פשוט נותנים קנסות כדי לקבל פרמיות.

נדמה לי שאדוני הוא יושב ראש השדולה למען תל-אביב, לא?

כן. אני בהחלט מתכוון לקיים דיון בעניין הזה. ככל שאני מעמיק בדברים, הבעיות מתרבות.


חבר הכנסת מוזס, בבקשה.

קודם אני רוצה לומר כמה מילים טובות על משטרת התנועה הארצית בקשר לל"ג בעומר במירון. כדי לסבר את האוזן, בשנה שעברה עמדו אלפי מכוניות שנתקעו 6-7 שעות עם נשים וטף. אנשים הלכו רגלית עשרות קילומטרים כדי להגיע למירון.

השנה הוסקו המסקנות ומשטרת התנועה – היה שם ראובן אדרי תחת פיקודך וניהלתם את העניין ביד רמה. באמת לא ויתרתם, לא ויתרתם בנושא הרישיונות שהיו הולכים ככה באלפים. אני ממש מאוד מעריך את עבודתכם שם. עשיתם עבודה נאמנה. ב-24 שעות הצליחו לשנע קרוב לחצי מיליון איש, 4,000 אוטובוסים ועוד רכבים פרטיים. אמנם גם המחלקה למקומות קדושים, הועדה הארצי ומשרד התיירות פעלו בנושא אבל למשטרת התנועה היה חלק ארי בדבר הזה. מגיעה מילה טובה על שכר עבודה טובה שעשיתם.

אני אעביר את זה לשוטרים שעשו את זה.

רציתי לדעת מי האחראי על העבודות הליליות בכביש ירושלים-תל-אביב. נתקעתי השבוע בכביש ירושלים-בית שמש. התחילו שם את העבודות בשעה 22:00, שזה זמן שהתנועה עדיין זורמת. תוקעים אותך לשעה בכביש. במיוחד בתקופת החתונות אנשים חוזרים בתחבורה ובאמצע הלילה הם תקועים שם שעות. למה לא להתחיל אחרי השעה 12:00. התעניינתי ובברוקלין ניו יורק לא מתחילים לפני השעה 24:00. עד שעה 24:00 יש חיי יום ולא רק חיי לילה.

לא, במנהטן יש חיי לילה כל הזמן.

אני מדבר על-כך שאנשים חוזרים מחתונות ותוקעים אותך שעה, שעה וחצי. גם אני, שיש לי חסינות, אני לא יכול להסתדר. אם אני יורד לצד ימין - - -

שיהיה ברור שאין לנו חסינות על תעבורה.

כשהגעתי לאחד המחסומים במירון, הצגתי את התעודה של חבר כנסת. עומד שם מומחה ואמר שהכנסת ה-18 כבר הסתיימה מזמן. הוא אמר לחבר שלו שאני מציג מצג שווא ושאעמוד בצד.

עמדתי ליד ראובן כשדיברת איתו. אני אגיד לך את האמת, זה היה מתוכנן.

ניצב בן-חמו אני רוצה לשאול אותך לגבי בדיקת האפקטיביות. האם נוכל להתכנס כאן בעוד שנה או משהו כזה ולבדוק בדיקת אפקטיביות של המצלמות הללו? חשוב לשמוע האם היתה הצדקה לפרויקט הזה.

אני רוצה לשאול גם את האוצר האם יש הערכה לגבי כמה כסף זה הולך להכניס לקופת המדינה?

אין לנו.

כל הפרויקט הזה מלווה במחקר, גם לפני וגם אחרי. פרופסור שנער מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מוביל את המחקר. בימים אלה אנחנו נכנסים למחקר לגבי הצירים שבהם הולכים להציב מצלמות, כדי לבדוק מה ממוצע המהירות כרגע ומה כמות התאונות. כל הפרויקט הזה מלווה עם מחקר מסודר כך שאני מעריך שבסוף 2010 יהיו תוצאות ראשוניות של המחקר.


אחד הנדבכים של הפרויקט זה המחקר.

הצבת המצלמות במקומות מסוימים תהיה בעקבות המחקר המקדים?

לא. אנחנו קובעים את מיקום המצלמות בצירים מרובי תאונות הדרכים כי אנחנו רוצים להשפיע. המחקר בודק מצב לפני, בודק מצב אחרי ועושה השוואה. אנחנו מלווים את המחקר הזה.


חבר הכנסת מוזס, לגבי העבודות בכביש. יש כרגע היקפים אדירים של עבודות תשתית. מצד אחד, עם ישראל בוכה שאין תשתיות. יש לנו מלחמה לא קטנה וצריך למצוא את האיזון הנכון בין טובת הציבור לבין לאפשר לעבודות להתקיים. היום, למשל, באו אלי מנתיבי איילון כי הם רוצים לסגור את הכניסה מכביש 4 למחלף חולון ל-60 יום. יש לזה משמעות.

זה מחלף חולון, שגילו אחרי זה שהרכבת צריכה לעבור בו?

לא. אתה מתלבט, או לסגור את הכביש ל-60 יום או שהעבודות יימשכו במשך חצי שנה לילות רצופים. אם אני אתחיל ב-12 בלילה, אז בשעה 5 הוא כבר צריך להתקפל משם כי כבר מתחילה תנועה. לכן אנחנו מנסים למצוא את האיזון הנכון.


אגב, ישנם מצבים שאנחנו מתחילים לעבוד ביום חמישי ב-22:00 עד יום שישי ב-12:00 בצהריים כי ביום שישי יש פחות תנועה. למשל, מחלף גלילות. כדי לגמור את הפתיחה של המחלף לא יספיקו 8 שעות. כשמציגים קורות לגשר 8 שעות לא מספיקות. אנחנו מנסים למצוא את האיזון בין הדברים.

אם אינני טועה, בעיתונות הכתובה יש הודעות של מע"צ.

מחייבים הודעות לציבור בתקשורת ומחייבים שילוט. צריך להודות שהיום מע"צ עובד בהיקפים אדירים.

חבר הכנסת מוזס, אנחנו בעד פיתוח מאסיבי של תשתיות.

חלק מההצלחה במירון היתה בגלל המנהרה.


אדוני, מאוד חשוב לי שהוועדה תהיה מעורבת בנושא של אותה החלטת ממשלה. אני לא מצפה שבשנה הבאה יהיו לי 450 ניידות אבל צריך לבחון גם את החלוקה של התקציבים.

בואו נכניס את זה לחוק ההסדרים.

אני רוצה להודות לראש אגף התנועה ניצב בן-חמו. אני מקווה ומאמין שהצבת המצלמות האלקטרוניות יביאו לירידה בתאונות הדרכים. אני מקווה מאוד שהדבר הזה לא יוצב כדי להשית קנסות על הציבור אלא באמת כדי להוריד את מספר התאונות. זה דבר חשוב.


אני מקווה שתבוא לכאן ותיתן לנו סקירה לגבי המסקנות של המחקר לגבי הצבת המצלמות האלקטרוניות.


אני רוצה להודות לאורחים ולחברי הוועדה. אגב, אנחנו נתאם ביקור של הוועדה במתנ"א ואני מזמין את כולם להגיע.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00