PAGE
32
ועדת הכלכלה

19.5.2009


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 8

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי כ"ה באייר התשס"ט (19 במאי 2009), שעה 10:00

תוכניות הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים להתמודדות עם המשבר הכלכלי

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

רוחמה אברהם

אלי אפללו

ישראל חסון

אמנון כהן

חמד עמאר

כרמל שאמה

שוקי אורן – החשב הכללי, משרד האוצר

עמי לנדאו – המשנה לחשכ"ל, משרד האוצר

אריק ברונשטיין – מנהל ערבויות המדינה, משרד האוצר

יובל רז – רכז תמ"ת, חשכ"ל, משרד האוצר

יפעת מנשה – רפרנטית ערבויות מדינה, חשכ"ל, משרד האוצר

יוסי ישי – מנכ"ל משרד החקלאות

אהוד אלפרט – כלכלן, משרד החקלאות

צביה דורי – מנהלת מינהל המימון, משרד התמ"ת

סמי להיאני – כלכלן תיירות, משרד התיירות

דניאל מצליח – מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים

אבנר ורד – יו"ר ו. אשראי הקרן בערבות מדינה, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים

חזקיה ישראל – מנכ"ל ממונה, התאחדות התעשיינים

אורן הרמבם – מנכ"ל ממונה, התאחדות התעשיינים

צבי אורן – יו"ר הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים, התאחדות התעשיינים

ברוך שניר – מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

ניר קלינגר – מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה

סמי שמואלי – יו"ר מט"י חולון

בני חזן – מנכ"ל מט"י חולון

הנרי ביטון – יו"ר פורום מט"י, סמנכ"ל מט"י גליל מערבי

גילה לוי – מנכ"ל מט"י ש"י, בקעת הירדן, שומרון, בנימין

עו"ד יהודה טלמון – לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

מוטי שפירא – מנכ"ל לה"ב

ליאת גור - דוברת לה"ב

תהילה ינאי – מנכ"ל משותף חברת BDI
אמנון אלטמן – מנכ"ל משותף חברת BDI
אלון ברק – מנכ"ל חברת ברק ערוצים לשיווק 2000 בע"מ

ורד זולר – מתאמת יבוא חברת ברק ערוצים לשיווק 2000 בע"מ

ולריה סייגלשיפר – פורום נשים לתקציב הוגן

יהודה אלחדייף – התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

בהירה ברדוגו – לובי התאחדות המלאכה

צבי כהן – מנהל קרנות בנק מרכנתיל

אבירם כהן – רגולציה, בנק לאומי

שחף רוזנבוים – חטיבת בנקאית, בנקאות לעסקים, בנק לאומי

בועז רדי – בנק הפועלים

שי צור – כלכלן, בנק ישראל

רונית עוזיאל – מנהל מטה עסקי, בנק אוצר החייל

אירית סלומקה – ק. אשראי לעסקים קטנים, הבנק הבינלאומי הראשון

נעם גרוס – רפרנט אשראי קרן עסקים, הבנק הבינלאומי

יעל ערמי – מנהלת פרויקטים ליזמות עסקית, קול האישה

מיכאל תבור – מנכ"ל תבור כלכלה ופיננסים, הגוף המתאם בקרן לעסקים קטנים

דוד ארצי – יו"ר מכון היצוא ושיתוף פעולה בינ"ל

שאולי כצנלסון – כלכלן ראשי, מכון היצוא

דיאנה אחדות – רכזת פעילות אזור ת"א יפו, סביבה תומכת – מרכז לקידום נשים בעסקים

רות גור – רכזת מימון, העמותה להעצמה כלכלית לנשים

פנינה בן דוד – כלכלנית, התאחדות המלונות

יהודה אלדר – גזבר, לשכת היועצים העסקיים

סיון יחיאלי – ראש מ. כפר ורדים

עמי צדיק – מנהל המח' הכלכלית, מרכז המידע והמחקר, הכנסת

ד"ר שירלי אברמוב – מ.מ.מ

תמיר אגמון – עוזר מחקר ומידע, מ.מ.מ

לאה ורון

רותי וייס



תוכניות הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים להתמודדות עם המשבר הכלכלי

בוקר טוב לכם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו דנים ביום בנושא העסקים הקטנים והבינוניים בתוכנית הסיוע אבל לפני כן, ברשותכם חברי הכנסת, התייחסות קצרה לדבר שהתרחש אתמול במדינה ואני לא חושב שאפשר לעבור עליו לסדר היום וזה ההתרחשויות בחברת חשמל ופגיעה של עשרות אלפי צרכנים שבמשך כמה שעות או דקות ארוכות לא קיבלו שירות מחברת חשמל. הודעתי אתמול וביקשתי ממנהלת הוועדה לקבוע בשבוע הבא דיון דחוף בכל הנושא של אספקת חשמל והפגיעה של הצרכנים. אתמול היה היום הראשון שהיה שרב כבד בארץ ישראל שידועה במזג האוויר החם שלה. הקיץ הרשמי מתחיל רק ב-21 ביוני ואנחנו כמעט חודש וקצת לפני כבר נתקלים בבעיות. לכן ביקשתי ממנהלת הוועדה לקבוע דיון. אני מאוד מקווה שכבר בשבוע הבא, אנחנו נוסיף עוד דיון על סדר היום שכבר פורסם עם מנכ"ל חברת חשמל, עם רשות החשמל, עם בכירים בחברת חשמל ואני מקווה שנקבל בדיון תשובות נחרצות מחברת חשמל ומהנוכחים על מה שהיה אתמול ואיך מונעים בקיץ הבא ובשאר עונות השנה אירועים מסוג שהתרחשו אתמול במקומות רבים ברחבי הארץ.


נעבור לנושא הישיבה. ביקשתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת פרטים או נתונים על מצב העסקים הקטנים והבינוניים. הנתונים מלמדים שיתרת האשראי למגזר העסקי פחתה במהלך 2008 בכ-30 מיליארד ₪. מתוך זה חלה ירידה חדה בסכום של 45 מיליארד ₪ ביתרת האשראי החוץ בנקאי ועלייה של 15 מיליארד ₪ בהיקף האשראי הבנקאי.


בעקבות הירידה בזמינות האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, בין היתר בשל קשיחות הקריטריונים ודרישות סף מחמירות לקבלת הלוואות מהקרנות הממשלתיות – החליטה הממשלה הקודמת על הרחבת האשראי בדרך של 3 קרנות. הממשלה החדשה החליטה על הרחבת חלק מהכלים לסיוע למגזר העסקים הקטנים והבינוניים.


נפתח את הישיבה בסקירה של מר שוקי אורן החשב הכללי באוצר כדי לשמוע על התוכניות ועל הביצוע. לאחר מכן נשמע התייחסויות של חברי הכנסת ושל האורחים. אני מקווה שסיכום הדבר יהיה שנסייע לעסקים הקטנים והבינוניים שהם בהחלט אחד מהקטרים המשמעותיים של המשק הישראלי, החשב הכללי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, חברי הוועדה. לפני שאני מתחיל, אני לא מכיר את העבודה שנעשתה כאן, נתונים של ירידה ב-30 מיליארד או 40 מיליארד ₪ לענף הזה לדעתי אלו נתונים שצריך לבדוק אותם היטב.

זה נתוני בנק ישראל.

אני מנתוני בנק ישראל מכיר דברים אחרים לכן אני מציע שנבדוק את זה היטב והמגזר כולו - - -

הסקטור העסקי.

האשראי הבנקאי לסקטור העסקי רוב רובו ניתן לעסקים הגדולים, ככה זה, והעסקים הקטנים והעסקים הבינוניים הם צרכנים מאוד קטנים של אשראי ביחס לסך הכל האשראי במערכת. לכן בהתייחס לנתונים האלה וישר לגזור למגזר הזה אני חושב שזה דבר שהוא לא נכון.

לצורך הרקע, על פי נתוני בנק ישראל, סך האשראי לעסקים קטנים בישראל הוא 57 מיליארד ₪ בדצמבר, אלה הנתונים האחרונים כי הבנקים עדיין לא פרסמו את הדוחות הכספיים שלהם לרבעון הראשון, בדצמבר 2008 היה גידול במגזר הזה של 3%. אלו הנתונים של בנק ישראל, אני מחזיק את הנתונים בידי. בנוסף לזה יש בנקאות מסחרית שבחלקה אפשר לגזור ממנה לעסקים הבינוניים כי בדרך כלל העסקים הבינוניים באשראי המסחרי זה נקרא, ושם סך הכל האשראי הוא 94 מיליארד ₪ וגם כאן היה גידול של 2% כך שלפחות מבחינת הנתונים, אני רואה כאן את נתוני בנק ישראל, זה לצורך הרקע.

ברשותכם אציג את הנושא של סיוע בתחום האשראי. לא אגע כי ישנם צעדים נוספים שהממשלה עשתה לצורך סיוע לעסקים קטנים ובכלל זה נושאים של תשלומי מע"מ דו חודשיים או תשלומי מע"מ במזומן וגם התקשרויות של הממשלה עם עסקים, הקלה בתנאי הערבויות וכדומה, אגע בתחום של האשראי.


אסקור את אבני היסוד כיצד אנחנו רואים את התחום הזה וכיצד אנחנו חושבים שהממשלה צריכה להתערב. כיצד הקרנות האלה פועלות ובסקירה קצרה אתן את הנתונים לגבי פעילות הקרנות האלה מתחילת השנה.

חשוב להבין את התפיסה העקרונית שלנו כי אנחנו יודעים שבדרך כלל ממשלה לא מעורבת בתחומים האלה וממשלה לא מעורבת בתחום האשראי. הממשלה צריכה לדאוג בדרך כלל או בתחום הרגולציה או בהוצאות תקציביות של הממשלה עצמה. כאשר ישנו כשל שוק או ישנו משבר כמו שיש היום אז הממשלה נכנסת למעורבות ואכן אנחנו נכנסים במספר תחומים באשראי למעורבות די מסיבית אבל אנחנו מנסים ועושים מאמצים מאוד גדולים לשמור על מספר עקרונות: העיקרון הראשון זה לא להלאמה. מה זה אומר לא להלאמה? הממשלה לא תחליף את המערכת הבנקאית, לא תחליף את המערכת הפיננסית. אין לנו שום כוונה לעשות כאן החלפת שחקנים. עיקרון שני שהוא מאוד חשוב זה ייצור של מכפילי כוח. גם המקורות של הממשלה הם מוגבלים ורק אתמול הייתי בדיון בוועדת הכספים ושם יהיה לנו מאוד, מאוד קשה עם התקציב המאוד לחוץ, וערבויות זה גם סוג של משאב של המדינה. לכן בכל כלי שאנחנו מייצרים אנחנו עושים מאמץ לייצר מכפיל כוח. יש כסף בשוק ואנחנו בסופו של דבר רוצים שיתוף עם השוק ועם הכספים ועם הכוח שיש בשוק ולייצר באמצעות הכלים שלנו מכפילים.

שותפות בחלוקת הסיכונים זה אחד הנושאים החשובים ביותר. במקרה שהמדינה היא היחידה שלוקחת את הסיכונים – הכשל הוא ברור, ויש על זה כבר מספיק עבודות ומספיק מחקרים מה קרה כשהממשלה היא זו שלקחה את הסיכון לבד.

אולי תוכל להרחיב בייצור מכפילי כוח בנושא של הזרמת הון חוץ בנקאי למערכת האשראי שיכול לפתור את הנושא הזה, מה המצב שלנו שם?

במערכת החוץ בנקאית הפעלנו את קרנות המנוף וקרנות המנוף בנויות בדיוק על העיקרון הזה שהממשלה הקצתה סדר גודל של מיליארד ₪ ולמעשה יש קרנות ב-4.4. מיליארד שרוב הכסף מובא על ידי הגופים המוסדיים לצורך מחזור אגרות חוב קונצרניות בשוק ההון.

יש לי שאלה בנקודה הזו.

אני מציע שהחשב הכללי יסיים את סקירתו וחברי הכנסת יהיו הראשונים בסבב לדבר ולאחר מכן נמשיך ונשמע את שאר הגורמים המקצועיים.

כמו שאמרתי, שותפות בחלוקת הסיכונים זה כלל ברזל שאנחנו עומדים עליו וכך בכל כלי שאנחנו מייצרים יש שותפות בחלוקת הסיכונים מכיוון שאנו רוצים, אפילו אם הממשלה תיקח את הסיכון העיקרי, אנחנו רוצים שיהיה גורם מקצועי, גורם מסחרי, גורם של שוק שגם ייקח סיכון כלשהו והוא ידע לקחת את השיקולים המקצועיים.

עזרה לכוחות השוק – כמו שאמרתי, זה מתקשר גם לגורם הראשון שאנחנו לא מחליפים, תהיה עזרה לכוחות השוק וההתערבות שלנו צריכה להיות התערבות ממוקדת, מושכלת, מדודה. נכון שבתקופות משבר הנטייה היא תמיד להגיד: עכשיו צריך לשפוך ולעשות הכל ולא לבחון אבל עם כל הכבוד לאבחנות האלה, יש דוגמא קטנה, אתמול היה כתוב בעיתון על עסק קטן שקורס, רשת של חנויות בגדים, וכשמסתכלים מה קורה שם תמיד אפשר להגיד: הממשלה תיתן שם ערבויות ותחלץ את העסק אבל כשרואים מה קרה לעסק לפי בעלי העסק, ניהול לא נכון, התפשטות מהירה, אלף ואחד נושאים שאם הממשלה תחליף כאן את נושא הסיכון – המשמעות של זה היא שבעצם נחזיק הרבה מאוד גופים שאין להם אולי זכות קיום.

הם יסגרו?

את זה איננו יודעים אבל כרגע הם ביקשו צו הקפאת הליכים.

עכשיו אהיה יותר ספציפי, יורד מגובה 30,000 לגובה 10,000. תפיסה של קרנות האשראי שאנחנו מציגים זה מתן אשראי לבעלי כושר החזר שזה שוב, הכלל הכלכלי החשוב ביותר שמי שיקבל את האשראי זה מי שמסוגל גם להחזיר אותו. מינוף סיכון המדינה זה מה שאמרתי קודם – כאשר בקרנות שהקמנו יש מינוף של סיכון המדינה, בין אם הסיכון הוא בכסף תקציבי או אם הסיכון הוא בערבות מדינה, מינוף של פי 5 עד 6 וחצי.

יצירת תחרות בין הבנקים, זה כלל מאוד חשוב. לא הלכנו על כל המערכת הבנקאית מכיוון שהאמנו שבעצם העובדה שיש קרנות שפועלות במספר בנקים – זה מדרבן גם את הבנקים האחרים לתת אשראי באותם מקומות שכך הם הרגישו שאין תחרות ויש לזה הוכחות בשטח.

לכל הבנקים?

לא בכל הבנקים. אנחנו עושים את זה בבנקים שזכו במכרז ודרך זה אנחנו מייצרים סוג של תחרות.

תחרות על מה, על המינוף?

את התחרות אנחנו מייצרים מכיוון שברגע שיש לקוח של בנק שלא מפעיל את הקרן הזאת והוא פונה לקרן הזאת ובודק את האפשרות לעבור לבנק שפועל לקרן, באותו רגע הבנק לא רוצה לאבד אותו, אז אם זה עסק טוב הבנק עושה מאמצים להשאיר אותו ויש את העובדות בשטח.

כמה בנקים יש בין אלה שזכו במכרז?

יש 3 בנקים.

איזה ערבויות המדינה - - -

חבר הכנסת אפללו, אם תיתן לי להציג - - -

אבל אם אתה מתייחס למשהו שבתוך כל התמונה אולי כדאי שתיתן לי את התמונה השלמה.

התמונה השלמה היא במצגת הזאת, תנו לי לעבור עליה ואז אני אם יהיו עדיין שאלות אענה עליהן. המבנה של הקרנות – הקרנות בנויות בדרך כזאת שערבות המדינה או הפיקדון, כרגע זה לא משנה, מהווה בטוחה להלוואות שהבנקים מעמידים לעסקים. ישנו גוף מתאם, וזה אחד הנושאים החשובים, בעסקים קטנים זה תבור, בעסקים בינוניים ובקרן הייצוא זה BDI, הגופים המתאמים האלה הם גופים מקצועיים בתחום הכלכלי שנבחרו במכרז. הגופים האלה מהווים למעשה מהווים מעין זרוע ארוכה של המדינה, כאשר האחריות עליהם היא לבצע בדיקה כלכלית של מי שפונה. בשלב ראשון הם מבצעים בדיקה מקדמית שבכלל מי שפונה עבר את תנאי הסף כי אם זה עסק שכבר נמצא בתהליכי כינוס לא יכול לגשת לקרנות האלה. הם מבצעים את הבדיקה המקדמית. לאחר מכן כאשר מוגשת תוכנית עסקית הם אלה שבודקים את התוכנית העסקית, מביאים אותה לאישור בוועדת האשראי של הבנק עם ההמלצה שלהם כמובן והם גם יושבים בוועדת האשראי. חשוב להגיד, אין שום נציג של הממשלה, זה לא פקידי ממשלה שמחליטים מי יקבל אשראי ומי לא. הבנק מחליט מי יקבל את האשראי ובתוך הוועדה הזאת יושב הנציג של הגוף המתאם.

ברשותך החשב, בכל זאת אחדד את מה ששאל חבר הכנסת אפללו לגבי הבנקים שעשיתם עליהם מכרז. למה לא להעמיד לכל הבנקים אשראי, מה עניין המכרז? האם תוכל להסביר את עניין המכרז ואחרי זה לחזור לעניין. אני חושב שבין כל חברי הכנסת כאן זו שאלה מהותית.

החשיבות שראינו בעריכת המכרז הייתה מ-2 טעמים. הטעם הראשון – דרך זה ייצרנו את המינוף כי התחרות בין הבנקים הייתה כמה הבנקים יהיו מוכנים להעמיד כנגד הסיכון של המדינה. זה היה הדבר הראשון. אבל מעבר לכך, ובעיני זה חשוב יותר, בתחום הזה מכיוון שאנחנו מדברים על אלפים רבים מאוד של עסקים. כולנו יודעים שסך הכל העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כ-99% מסך כל העסקים בישראל. אנחנו מדברים על פיזור מאוד רחב. אם תהיה כניסה של הממשלה בכל הבנקים – אנחנו נכנסים בדיוק לאותו מקום שלא רצינו להיכנס, זה אומר שאנחנו נכנסים בתחום הזה כמעט כהלאמה. יש לנו אחריות בכל אחד מהבנקים. הרי חלק גדול ממחנק האשראי שדובר בו, דובר על כך שלמעשה הבנקים עצרו ולעסקים לא הייתה בכלל אלטרנטיבה כי אין תחרות. הבנקים האחרים בתקופה כזאת חוששים לקחת אותה. מה שאנחנו עושים, ברגע שיש חברות או יש בנקים שזכו במכרז הם מסוגלים לייצר את התחרות, זה מופיע בשקף, אבל אגיד את זה מכיוון ששאלתם. אחד הדברים המעניינים שקרו זה שיום אחרי שפרסמנו את המכרז של העסקים הבינוניים ובנק הפועלים שהוא בנק גדול היה אחד מהבנקים שזוכים - למחרת היום בנק לאומי יצא במודעות ענק, לא זכה במכרז, שהוא מקים באופן עצמאי קרן שתהיה זהה לעסקים. אז אני אומר, גם מבחינת הקונספט זה דבר שמוכיח את עצמו כי בעניין הזה אנחנו רוצים שהתחרות עדיין תימשך. ברור שזה לא נותן מענה לכולם.

אחד הדברים שחשובים הוא תיאום הציפיות. יש הרבה מאוד אמירות שיכולות להגיד: הנה, בוא נעשה חשבון גדול. סך הכל המגזר 50 מיליארד או 60 מיליארד, הם צריכים אשראי חדש עכשיו, נגיד 10%, 5 מיליארד, 5 מיליארד מחר בבוקר היה צריך להינתן. אם אלה הציפיות שבאמצעות הקרן הממשלתית זה מה שיקרה – אז מראש אני רוצה להוריד את הציפיות. אני חושב שמאוד ברור שיהיה תיאום ציפיות מה המטרה של הקרן, מה היא עושה ומה המשמעות, כלומר אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו מה זה הצלחה ומה זה כישלון, כי לפעמים אותם אנשים יכולים להגיד על משהו: הצלחנו, ואחר יגיד: נכשלנו.

מה ההצלחה? שואל חבר הכנסת חסון.

מה הצפיות? מה סדר הגודל?

אני מגדיר את זה. הקצינו לקרנות השונות קרן האשראי לעסקים קטנים – יש שם 440 מיליון ₪. בהערת אגב אני חייב להגיד שזו קרן שקיימת מספר שנים ועובדת בהצלחה גדולה. כאן עשינו שינוי מסוים בקריטריונים והגדלנו את הסכום ב-440 מיליון ₪ נוספים. קרן האשראי לעסקים בינוניים, כרגע היא עומדת על 1.3 מיליארד והודענו על הכפלה שלה ל-2.6 מיליארד וקרן האשראי ליצואנים שהיא קצת אדרוגינוס כי היא הייתה קיימת בין 2 הקרנות האלה, היא קרן של 550 מיליון ₪. אלו סך הכל הסכומים שעומדים לרשות המגזרים האלה.

הקרן לעסקים קטנים כמו שאמרתי פועלת כבר מזה זמן ואנחנו גם רואים גידול מאוד משמעותי גם במספר הפניות וגם באישורים, גידול של למעלה מ-100% לעומת שנה שעברה. בסך הכל הקרנות, אושרו מתחילת השנה הלוואות בהיקף של 200 מיליון ₪ כאשר הקרן לעסקים בינוניים התחילה לפעול מעשית רק בחודש מרץ. הקרן לעסקים בינוניים היא קרן חדשה, המכרז עצמו יצא בתחילת השנה והקרן התחילה לפעול רק בחודש מרץ כך ששם אנחנו נמצאים גם בתהליכי למידה והפקת לקחים ושינויים אבל אנחנו רואים את קצב הביצוע. כמו שאמרתי קודם, מתחילת השנה בקרן לעסקים קטנים אושרו 67 מיליון, בהלוואות לעסקים בינוניים, וכאן גם הכנסנו את היצואנים – 136 מיליון ₪. עכשיו נמסר לי שאתמול אושרו עוד 8 מיליון ₪ באחד מהבנקים כך שהסכום הוא קצת מעל 140 מיליון ₪. מספר המועסקים בחברות שאושרו להן ההלוואות – כ-9500. אלה הנתונים.

נחזור לנושא של תיאום הציפיות כי אני חושב שהוא מאוד חשוב. כמו שאמרתי, אנחנו לא מחליפים את המערכת הבנקאית. כלומר, אם יש מישהו חושב שהצלחה או כישלון ימדדו מול נתוני המקרו של כל המגזר הזה – הוא טועה. אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אנחנו לא רוצים לעשות את זה. צריך לקחת בחשבון שזה מגזר שבחלק גדול מהמקרים מסתדר לבד. הנתון החשוב ביותר שצריך לקחת בחשבון זה שמסגרות האשראי המאושרות היום על ידי בנקים ולא מנוצלות במשק - גדלו. מה זה אומר? זה אומר שהבנקים אישרו אשראים ללקוחות שהחליטו לא לקחת אותם.

איזה ערבויות מדינה ניתנות? דילגת על אחד הפרמטרים החשובים ביותר לדעתי, כאילו שהתעלמנו מהעיקר פה.

אתה צודק. ערבות המדינה ניתנת בשתי רמות. יש את הרמה כמו שקראנו לזה, רמת המינוף בקרן כולה אבל מה שחשוב יותר זה מה המינוף בהלוואה הספציפית, מה הערבות בהלוואה הספציפית. ערבות המדינה בהלוואה הספציפית היא 70% מההלוואה כאשר הסיכון של הבנק נמוך יותר מכיוון שבקרנות האלה הבנקים יכולים לקחת ביטחונות עד 25% בגדול, זה מעט שונה מקרן לקרן, ויש להם עדיפות על המדינה בחלוקת התמורות של הביטחונות. המשמעות של זה, אם תרצו אפשר גם לראות את זה בדרך אחרת, שיש כאן למעשה ביטחונות של 95%. 25% העסק צריך להביא והיתרה, ה-75% - - -

אחרי שנעשתה בדיקה כלכלית והכל.

בוודאי.

ערבויות המדינה בימים האלו כשיש קושי במשק רק 70%, כשבעולם כולו הוגדלו הערבויות.

חבר הכנסת אפללו, אני לא בטוח שאתה באמת יכול להביא לנו את ההשוואה למה שקורה בעולם אבל אנחנו בדקנו את זה ומבחינת התוכניות של הממשלה בתחום של עסקים קטנים ועסקים בינוניים, אנגליה מאוד פעילה בתחום הזה - - -

מה ערבות המדינה באנגליה?

שונה.

מה בארצות הברית?

בדרך כלל המדינה שומרת על הכלל שהיא לא לוקחת יחידה את הסיכון.

לא ביקשנו 100%, גם חבר הכנסת אפללו לא מכוון ל-100%, זה בסדר, רק בהשוואה למדינות כמו ארצות הברית, אנגליה ומדינות אירופה.

בכל המקרים האלה הערבויות מוגבלות, אין ערבויות של 100%.

כמה יחסית לארץ?

אולי 85%?

נושא של תיאום הציפיות, כפי שאמרתי, אנחנו לא מחליפים את המערכת הבנקאית ואין לנו כוונה לעשות את זה. יש נושא, ופנו אלי הרבה אנשים בתחום הזה, הנושא של הבירוקרטיה כי אחד הדברים שאמרו: לוקח המון זמן עד שמקבלים הלוואות וצריך לעשות את זה קל יותר ויש כאלה שרצו שביום שהעסק מבקש הלוואה הוא גם יקבל אותה. לצערי זה לא המצב. בקרן לעסקים בינוניים קבענו כללים מאוד ברורים של לוחות זמנים שגם עומדים בהם. לוחות הזמנים אומרים שמהרגע של הגשת התוכנית- תוך 12 יום זה צריך להגיע עם המלצה של הגוף המתאם ותוך 18 יום נוספים הבנק צריך לקבל את ההחלטה בוועדת האשראי האם לאשר את האשראי הזה או לא לאשר. מהנתונים שאנחנו רואים עומדים בלוחות הזמנים האלה ומשפרים אותם. וכמו שאמרתי, במיוחד בעסקים הבינוניים, מדובר בקרנות חדשות, הבנק הגדול מפעיל קרן לראשונה, בנק הפועלים לפני כן מעולם לא השתתף בקרנות בערבות המדינה. אנחנו רואים שם עקומת לימוד תלולה ולכן גם מהביצועים שאנחנו מסתכלים בחודש הראשון כמעט ולא היו ביצועים, בחודש האחרון אנחנו כבר רואים ביצועים בקנה מידה מאוד משמעותי. זה חלק מעקומת הלימוד וגם לוחות הזמנים, כמו שאני אומר – התקצרו. עסק מקבל תשובה מיידית אם הוא בכלל מתאים לקרן הזאת תוך מקסימום יומיים. תוך יומיים עסק מקבל תשובה אם הוא עומד בתנאי הסף.

אני מזכיר שעדיין לא קיבלנו תשובה לגבי הערבויות.

אני מציע שכדאי שתבדוק את זה שוב תוך יומיים.

יש לנו את הנתונים, אנחנו מנהלים מעקב יום יומי ושבועי באופן מדויק לגבי כל הנתונים, לגבי כל הפונים, לגבי כל הדחיות, לגבי לוחות הזמנים שלהם.

מה אחוז הדחויים?

אחוז הדחויים הוא גבוה.

אולי כי הקריטריונים קשים מדי?

אחד הדברים המעניינים הוא מה אחוז הלא פונים מקרב אלה שפנו לראשונה. צריך לקחת בחשבון שיש הרבה מאוד עסקים, בקרן לעסקים בינוניים פנו למעלה מ-500 עסקים לבדיקה ראשונית האם הם יכולים לקחת הלוואה, רובם קיבלו תשובה חיובית ואז רק כ-50% מהם פנו בחזרה.

מה הסיבה לכך?

יש לזה סיבות שונות. אחת הסיבות שקיימות זה שמי שלוקח את ההלוואה בערבות המדינה יש הגבלה על השכר של המנהלים אם הם בעלי עניין. כלומר אם הבעלים של העסק הוא גם מנהל שכיר - הגבלנו את השכר שהוא יכול למשוך מהחברה בתקופה שיש ערבות מדינה, הגבלנו את הנושא של הלוואות בעלים כי יש כאלה שרצו שהלוואות הבעלים ימשיכו להיות מוחזרות כרגיל. שמנו מגבלות שאנחנו חושבים שהם מגבלות ראויות כאשר המדינה לוקחת סיכון. כתוצאה מזה יש הרבה עסקים שאמרו: לא מתאים לי. מה המשמעות כשמישהו כזה אומר לא מתאים לי, זה אומר שהוא יודע להסתדר לבד. זה אומר שהוא יודע להסתדר גם בלי הקרן הזאת. סיבה נוספת זה בדיוק הסיבה שאמרתי קודם, אותם עסקים שפנו אלינו בחלק גדול מהמקרים, ושוב, אין לי נתונים מכל העסקים, בוודאי יש גם מקרים אחרים, אבל יש כאלה שבסופו של דבר מסתדרים עם הבנק שלהם, כלומר הם באו לבדוק, הם הלכו גם לדבר עם הבנק שלהם, באו לפקיד הבנק ואמרו לו: מציעים לי בבנק אחר הלוואה ואז בכאלה מקרים - - -

עצם העובדה שהם פנו לקרן זה סימן שהם בקשיים.

ועצם העובדה שהם לא חזרו לקרן - - -

הייתה לזה סיבה משפטית.

מה הסיבה המשפטית?

אני אסביר. אני מייצג את לשכת היועצים העסקיים, אנחנו למעשה מייצגים פה את עם ישראל.

כולם במקום הזה מייצגים את עם ישראל, אני מבקש שאף אחד לא ייקח לעצמו לייצג את העם, כולם מייצגים את העם, גם החשב הכללי, גם חברי הכנסת וגם אתם כמובן.

סליחה, החשב הכללי נמצא באמצע הסקירה שלו, מן הראוי שהוא יסיים את כל הסקירה.

הדובר קיבל הערת ביניים ברשות החשב הכללי.

הייתה לזה סיבה משפטית, BDI היא חברה שגם מוכרת אינפורמציה, אנשים ידעו שהאינפורמציה עלולה לזרום מהבדיקה לחברה שנותנת אינפורמציה וסרבו להגיש את הבקשות. רק לאחרונה אישר החשב הכללי שהוא נתן הוראה ו- BDIהתחייבה לא להעביר את האינפורמציה, הרי היועצת המשפטית שלנו פנתה אליכם, ואז אישרתם שהם התחייבו. לכן יכול להיות שהמצב השתנה בימים האחרונים, עד עכשיו סירבו להגיש.

זאת הייתה הערת ביניים. החשב הכללי יסיים את סקירתו ואנחנו נחל בדיון כפי שהציעה חברת הכנסת אברהם.

אני חייב לציין שחברות שזכו במכרז של המדינה מחויבות לסודיות מהיום הראשון. לא הייתי צריך אף אחד שיפנה אלינו בעניין הזה כי הן מחויבות לסודיות מהיום הראשון, חל עליהם איסור בהעברת נתונים, חל עליהם איסור בשימוש בנתונים כך שהנושא הזה היה סגור מהיום הראשון. ברשותכם, כי בסופו של דבר זה קשור גם להערה שנאמרה כאן, יש את הנתונים. 590 עסקים פנו לפנייה הראשונית, מתוכם רק 260 עסקים הגישו בקשה. זו עובדה. מדוע השאר לא הגישו? אף אחד מאיתנו לא יודע את הסיבה האמיתית. יכול להיות שהוא לא הגיש כי הוא חושש לקחת אשראי. הרי בסופו של דבר גם בעל עסק שלוקח אשראי לוקח בחשבון שיום אחד הוא צריך להחזיר אותו ואם המכירות ירדו דרמטית, ואני רוצה להגיד לכם, יש סקר של בנק ישראל. אתם מכירים את זה, סקר החברות של בנק ישראל. וסקר החברות של בנק ישראל שנעשה גם עם החברות הבינוניות מראה באופן ברור שמה שמטריד את החברות בישראל זה לא מגבלת המימון, ודרך אגב, בין הרבעון האחרון לרבעון הראשון, סך הכל המגזר העסקי בישראל מגבלת האשראי הפכה להיות מבחינתו לנושא הפחות מטריד, המגבלה האמיתית שלו זה המכירות. המגבלה האמיתית שלו היא היכולת לשווק, זו המגבלה האמיתית ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. כמה שלא ישפוך אשראי - - -

הוא טועה.

החשב הכללי טוען שהוא מצטט את בנק ישראל.

בתור היצואנים, אני יושב ראש מכון היצוא, בנק ישראל טועה.

עוד נשמע את עמדתך ואמירותיך לגבי בנק ישראל והחשב הכללי.

מדוע לא כולם מצטרפים? בסופו של דבר זו בחירה שלהם. הנושא של הכנת התוכנית העסקית, כי יש כאלה שאמרו: להכין תוכנית עסקית, כי אני יודעת שמתרוצצים הרבה מאכרים בשוק וחברות עסקיות שמכינות תוכניות עסקיות, אני מצהיר כאן בצורה הברורה ביותר: כל אחד שמנהל כספים במחזורים של מעל 10 מיליון ₪, ואלה המחזורים, יודע להכין תוכנית עסקית כזאת ב-4 שעות, נקודה. אני ממליץ לכל אחד שייכנס לאתר האינטרנט ויראה מה זה להכין תוכנית עסקית ואז אחרי זה שלא ידבר על בירוקרטיה. אני לא רוצה לפגוע בפרנסתו של אף אחד אבל כל העניין של חברות שהולכות ומשווקות את עצמן שהן אלו שיכינו את התוכנית העסקית – זה פשוט זריקת כסף, לא צריך את זה. בשביל זה יש את BDI , מכינים את התוכנית העסקית כמו שאנחנו מבקשים ואז זה יכול לרוץ קדימה. ודרך אגב, זו גם יכולה להיות סיבה שלא להצטרף. יש כאלה שמפחדים, אומרים: מה, צריך להכין תוכנית עסקית? זה מסובך, באים אליהם יועצים, מבלבלים להם את המוח. לכן אני אומר העסק הזה באמת פשוט.


אחרי זה יש לנו את הרף הבא והרף הבא זה האישור. כאן אני חייב להגיד. ראשית אני לא נמצא כאן כדי להגיד שהכל מושלם. אני נמצא כאן כדי לתאר את המצב ולהגיד שגם אנחנו לומדים וגם אנחנו, מאז שהקרן הזאת קמה הכנסנו הרבה מאוד שינויים בקרן כדי לעזור ולשפר ונמשיך כך מכיוון שאנחנו מחויבים לזה. זה לא שאני בא להציג מוצר ואני אומר שזה המוצר הנפלא ביותר. חלק מזה שלא מקבלים חברות מסוימות זה נושא שאנחנו בודקים אותו כל הזמן. מי שקובע שלא מקבלים הם הבנקים. אותם 260 גופים, אני מדבר על העסקים הבינוניים שכבר הגישו בקשה מלאה לתוכנית עסקית וכדומה והיא כבר נבדקה והוגשה לוועדת האשראי, באותו רגע מי שמקבל את ההחלטה הם הבנקים. גם כאן יש לנו עקומת לימוד מסוימת כי בהתחלה כמות הריג'קטים הייתה, אני חייב להגיד, לא מקובלת בקרן שיש בה ערבות מדינה. נפגשנו עם הבנקים ואנחנו עובדים על זה בצמוד. יש את התפיסה הבנקאית שאומרת: נכון, מדובר באשראי בערבות מדינה אבל אני מתייחס לזה כמו אשראי רגיל ואז כמו אשראי רגיל אני לא מאשר את זה. כאן נדרשת עבודה ונדרשה עבודה ואני חושב שגם כאן רואים את התוצאות היותר חיוביות כי כמות האישורים שאנחנו מקבלים בשבועות האחרונים מהבנקים, יש בנק גדול אחד, אנחנו רואים שהם נמצאים על עקומת למידה מאוד משמעותית. אבל בסופו של דבר יש כאן כלל שאני לא יכול לשבור אותו שמי שמחליט זה הבנק. מה שאנחנו יכולים לעשות זה לנסות ולהקל בחלק מהמקרים בתנאים. אתן דוגמאות לדברים שנדחו. נדחה מפעל של קיבוץ מכיוון שהקיבוץ עצמו היה בהסדר הקיבוצים ואז הבנק אמר שמכיוון שהוא נמצא בהסדר הקיבוצים שזה סוג של הסדר וכו' הוא לא יהיה זכאי. אלו דברים שפתרנו ותיקנו וכעת מפעלים של קיבוצים יכולים לקבל. אבל יש רמה של ריג'קטים שהיא עדיין גבוהה. אם אני לא טועה בוועדות האחרונות זה סדר גודל של 50% ומעלה, מעל 50% ריג'קטים. אנחנו לא יכולים להגיד לבנק: כן תעמיד את ההלוואה הזאת. מה שאנחנו עושים זה כמו שאמרתי קודם, אנחנו עובדים על זה. מצד שני אני חייב להגיד, דווקא בקרן לעסקים קטנים שכמובן שם מדובר על הלוואות הרבה יותר קטנות ולכן גם הראייה של הבנקים שונה, שם אחוז האישורים הוא גבוה לעין ערוך. אם אני לא טועה מעל 80% או 90% אפילו מהעסקים שניגשים לוועדת האשראי - - -

יש לכם איזושהי חלוקה לפי אזורים?

כרגע אין לנו.

כי זה הדבר אני חושב, הכי דרמטי כרגע כי כאשר הפריפריה היא תמיד הראשונה לסבול, לא משנה שכבר רובה משועבדת אחרי מלחמת לבנון השנייה, הצפון והפריפריה בדרום סובלת מהצד שלה, אין את הנתונים האלה?

יש לנו את הנתונים האלה לגבי עסקים קטנים.

על זה אנחנו שואלים. ישנו כאן את המתאם של העסקים הקטנים, אולי הוא יוכל להגיד משהו על כך.

מר תבור, תציג את עצמך ותאמר מה החלק שלך במדע של האשראי לעסקים.

אני מנהל הגוף המתאם בקרן לעסקים קטנים.שלחנו לוועדה דף ויש לי כאן עותק שלו לגבי עיקרי הנתונים. אתחיל בשאלה לגבי מספר האישורים. האישורים שעוברים אותנו כיום בממוצע, בהתחלה היו תקופות שזה היה קצת יותר טוב, היום יש בעיות קצת יותר קשות, אנחנו מאשרים בממוצע כ-55% מהעסקים בממוצע ארוך טווח. מה שאנחנו מאשרים, בוועדת הבנק עוברים 92%. המספר הסופי הוא כ-50%.

כ-40% לא מממשים את ההלוואה למרות שהבנק אישר להם?

זה משהו אחר. אלו שלא מממשים עומד על כ-10%, אולי קצת פחות. כמו שציין החשב הכללי, יש הרבה שמקבלים מייד הצעות מהבנקים וכן הלאה. הממוצע ארוך הטווח של היישובים עומד על 50% בערך כאשר מה שמגיע לוועדה מאיתנו אחוז האישורים עומד על 92% ב-3 הבנקים בממוצע. יש בנק יותר, בנק פחות - - -

ביקשנו לחדד בנושא הפריפריה.

ההתפלגות למעט ירושלים שהחלק היחסי שלה יותר קטן בגלל שיש שם קטי והסוכנות וכן הלאה, ההתפלגות בארץ ממש דומה להתפלגות של האוכלוסייה והתפלגות העסקים, כלומר דרום, צפון, אפילו היו תקופות מסוימות שהצפון היה אחוז יותר גבוה אבל זה מתיישר עם הממוצע. רק ירושלים נמצאת בתת ייצוג.

כמה סך הכל בקשות היו לקרן מאז קיומה?

בקשות שהוגשו אלינו - קצת פחות מ-8000. מתוכן העברנו חוות דעת חיוביות לבנקים 4506, חוות דעת שליליות 2262. מהבנק עלו לוועדה עד כה 4,047 כלומר 450 כרגע עדיין בתהליכים בבנקים. אושרו עד כה בוועדה 3434 בקשות.

בחמש שנים.

בהיקף של מיליארד ו-42,000. חשוב לומר שה-3400 האלה זה הלוואות שמתייחסות לאוכלוסייה של 80,000 עסקים ולא 400,000.

מתייחסות

תודה מר תבור, חבר הכנסת אפללו, בבקשה.

האם יש נתונים כמה אנשים אושרו ולא ניצלו בגלל הערבויות? מאוד חשוב לדעת כי חלק מהם אושרו ולא נוצל בגלל קושי של ערבויות, גובה של ערבויות, 70% - - -

הפוך, היום הערבויות שאנשים נדרשים זה 25%.

ערבויות המדינה שניתנות 70%, אם זה היה גודל ל-85% - האם היו מנצלים יותר אנשים או שבגלל זה לא יכלו לנצל? שאלה נוספת, אני יודע מתוך הניסיון שלי, כשאנחנו נותנים הלוואות, אני מדבר כשר הקליטה נתנו קרן של הלוואות של 100,000 ₪ והדבר הזה נתן 100% רק ערבויות אישיות, לא ערבויות נוספות כי ברגע שאתה נותן את ההלוואה קודם כל אחוז ההצלחה עולה ב-98% ואתה בוודאי יודע את זה. דבר שני, זה נתן כוח צמיחה גדול ואני חושב שהנושא של הערבויות הוא חלק ניכר מאלו שלא מנצלים למרות שאולי הם עומדים לפי כל הדרישות.

כמו כן הייתי רוצה לשאול האם נלקחות אפשרויות של עזרה לעסקים הקטנים בפרמטרים אחרים, לא רק בהלוואות. האם אנחנו היום נותנים עדיפות במכרזים ולקנייה של המוסדות הציבוריים? לצערי, היום בין השוואה ממה שעושים פה בארץ לעולם כולו, ופה אתה יודע, ההבדלים הם ענקיים, לא קטנים, אני מאמין שאתה יודע את זה, שאם היו עושים סדר עדיפות שונה ונותנים העדפה לעסקים קטנים ובינוניים אני חושב שהדברים היו נראים אחרת כי לא כל אחד שניגש לקחת את ההלוואה הזאת ניגש בגלל שהוא יכול או לא יכול. יש אנשים שמרימים ידיים כי אין להם אפשרות להשיג או קנייה או עבודה. אם אנחנו רוצים לעזור אנחנו לא צריכים בערבויות מדינה. אנחנו צריכים לתת כלים שהם יוכלו להתקיים. אני חושב שהיום אנחנו מדברים דווקא על הנושא של ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים אבל הלוואות זה חלק מתוך הנדבך. אני חושב שצריך לתקן את זה בדחיפות כי זה אחד הדברים החשובים לעסקים קטנים ובינוניים. 98% מנצלים את זה הולכים אחוזים בודדים מאוד לעסקים קטנים ובינוניים. אני חושב שצריך לשנות, יש מדינות ש- 85% ניתנים לעסקים קטנים ובינוניים. אני חושב שדחוף צריך לשנות את הדבר הזה.

לגבי הנתון של השאלה הראשונה, זה עניין של נתון. 90% מאלה שאישרו להם מנצלים את ההלוואה כך שהבעיה של הערבויות לא קיימת. אותם 10% אנחנו יודעים פחות או יותר מה הסיבות, בחלקם פשוט קיבלו הצעות יותר טובות מבנקים אחרים, ואני אומר, אדרבא, מי שיכול לקבל – בבקשה.

אולי חלק ראה את התנאים ולא ניגשו בכלל, את זה אתם לא לוקחים בחשבון כי אם יש אנשים שראו את תנאי הסף הם בכלל לא יכולים לגשת. את זה אתם לא לוקחים בחשבון. אתם נותנים נתונים קרים בלי לקחת בחשבון את האפשרות של בדיקה מעמיקה יותר ולראות בתנאי סוף שעומדים שהם יודעים מראש שיש ערבות מדינה של 70% ואני לא יכול להשלים את הערבות - הוא לא ניגש בכלל, את זה אתה לא יודע.

לא, הוא לוקח הלוואה יותר גדולה ושם את זה בתור פיקדון, זה מה שאנשים עושים.

אבל הוא לא יכול לעשות את זה כי גם להלוואה יותר גדולה הוא צריך לתת פיקדון.

הוא שם פיקדון כחלק מההלוואה.

אני עומד מול אותם עסקים עוד לפני שהם מגישים את הבקשה הזאת ואני רואה מה שהם אומרים, אז או שלפעמים המחיר לא זול, אם כבר בנק מוכן לתת אז הוא יכול לקבל במחיר יותר זול כי המחיר של כמעט 6% היום כבר יקר - - -

אני מציע שהחשב הכללי יתייחס בסוף לשאלות. חבר הכנסת כרמל, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שהחשב ציין, לגבי המסגרות הלא מנוצלות. יכול להיות שהמסגרות לא מנוצלות בגלל המחיר שלהן כי חלק מהפונקציה לנצל מסגרות זה מה המחיר שנדרש לשלם. זה שמציעים לי לקנות עוגה טעימה השאלה מה המחיר שלה. אני רוצה לדעת באיזה ריבית מדובר.

אתה מדבר על הקרן, נכון?

המסגרות הלא מנוצלות.

בקרנות שלנו, בקרן לעסקים בינוניים לא קבענו את הריבית, הריבית נקבעת על ידי הבנקים. אנחנו יודעים כי אנחנו עוקבים, זה תלוי בגודלו של העסק או בעסק עצמו, ההלוואות ממה שאני יודע נעות בין פריים פלוס שתיים לפריים פלוס שלוש. זה בקרנות. במשק אנחנו יודעים, לבוא ולדבר על כלל המשק זה נתוני מקרו שהם לא רלוונטיים פה. המחירים כרגע, ובוודאי כשאנחנו נמצאים בתנאי הריבית שאנחנו נמצאים היום, המחירים הם לא הבעיה. הקפדנו על זה כי גם היו כאלה שחשבו שאנחנו צריכים לדרוש ריבית נמוכה יותר ואני יודע שיש גם קרן שהקימו התעשיינים עם אחד מהבנקים ששם יש ריבית מאוד נמוכה. אנחנו חושבים שזה דבר שהוא לא נכון מכיוון שאם תהיה ריבית נמוכה אנשים יגיעו לקרן רק כדי להוזיל את עלויות המימון שלהם וזו לא המטרה שלנו. המטרה שלנו היא לאפשר העמדת אשראי למי שלא יכול אחרת להשיג את האשראי, לא להוזיל לו את העלויות.

מה שהתכוונתי, אחדד. ציינת את העובדה שיש מסגרות לא מנוצלות להמחיש שאולי המצוקה לא כל כך גדולה, אחרת לא היו נותרות מסגרות באוויר, לא?

המצוקה גדולה מאוד, אחד הדברים שאני רוצה להדגיש שצריך לקחת את זה בחשבון. המצוקה העיקרית כיום היא לא דווקא מצוקת האשראי, היא המצוקה הכלכלית. רק אתמול התפרסמו נתוני היצוא. ברגע שיש ירידה של 46% ביצוא – הבעיה היא לא אשראי, הבעיה היא מכירות.

אני מציע שעל היצוא תיתן לי לדבר.

מייד נשמע.

אני בטוח שגם חברים אחרים פה בוועדה מקבלים פניות גם בע"פ , גם באמצעות האימייל בנושא מחירי האשראי. אחד האמצעים להתמודד עם מצוקה ריאלית היא הפחתות ריבית שביצע בנק ישראל. בעוד הריבית שבנק ישראל גובה מהבנקים הופחתה באופן מאוד דרסטי, כמעט עד אפס, מתלוננים אנשים, גם משקים פרטיים וגם עסקים קטנים ובינוניים שהריביות הנדרשות מהם הן על גבול הריבית של החברות החוץ בנקאיות. זה מה שרציתי לדעת, האם במסגרות האלה שאינן מנוצלות, גם בעסקים קטנים ובינוניים מדברים על רמות ריבית ריאלית מאוד גבוהות שלא היו מוכרות בעבר. יכול להיות שזה חלק מהמשבר.

בשום אופן לא, קודם לא בוודאי לא בקרנות שלנו.

בקרנות הממשלתיות.

צריך לקחת בחשבון, בוודאי שהנושא של הורדת הריבית הוריד נטל מימון דרמטי מהמגזר העסקי. צריך לקחת פה בחשבון שעסק שרוצה הלוואה חדשה מבנק בהחלט יכול להיות שהבנק שם פותח מרווח מאוד משמעותי אבל רוב האשראי במשק בגין הלוואת שכבר ניתנו וההלוואות האלה צמודות לפריים, כל פעם כשבנק ישראל הוריד את הריבית – הריבית על ההלוואה שהעסק לקח ירדה כך שעלויות המימון של עסקים בישראל פחתו בשנה האחרונה באופן דרמטי. יש גם בעיית אשראי, אסור לנו להתעלם מזה. יש בעיית אשראי בעצם זה שגם הבנקים שינו את הקריטריונים, יש חשש גדול יותר היום בגלל הצד הכלכלי, שלעסקים יהיה פחות כושר החזר לכן הבנקים דורשים יותר ביטחונות, נמצא כאן מר ארצי ממכון הייצוא, אנחנו מדברים על עידוד היצוא למשל בתוכנית שאנחנו עושים עכשיו כי אנחנו יודעים שהיום הבנקים רוצים יותר ביטחונות לערבויות מקדמה או לערבויות ביצוע ואנחנו יודעים שלהשיג ביטוח סיכוני סחר חוץ היום זה מאוד קשה, כלומר בצד הזה בהחלט גם יש בעיה, אני לא ממעיט. אבל הבעיה המרכזית פה כמו שאני רואה היא הבעיה הכלכלית.

שאלה נוספת, האם בדומה לערבויות מחזור אג"ח הקונצרניות יש אפשרות גם להקים קרן למחזור של חובות של עסקים קטנים ובינוניים?

שקלנו בנושא הזה, היום אנחנו גם יוצאים עם קרן לאשראי חדש לעסקים גדולים שאנחנו רוצים אותה כקרן חוץ בנקאית. אין לנו עניין לעשות את הכל דרך הבנקים כך ששקלנו את זה, מכל הבדיקות שעשינו, כשמדובר בעסקים קטנים ובינוניים – אין לנו תחליף כרגע לבנקים מכיוון שהגופים החוץ בנקאיים לא יודעים לנהל, זו אופרציה של קמעונאות, היא צריכה פריסה ארצית. אתם שאלתם מה קורה בצפון ומה קורה בדרום ולכן אין היום גופים בישראל שהם באמת ערוכים לטפל בנושא הזה בצורה ראויה.

תודה, חברת הכנסת רוחמה אברהם, בבקשה.

אני חושבת שזה מהנושאים החשובים ביותר שכל ועדה ובמיוחד ועדת הכלכלה וועדת הכספים מעלות נושא שכזה מכיוון שכאשר אתה לוקח את החתך אתה רואה שמדובר בכמות גדולה מאוד של עסקים שהיא למעשה אולי אחד ממנועי הצמיחה המהירים והנכונים למשק, במיוחד בשעת משבר. הנוסחה היא פשוטה, תמיד אמרתי אותה בעבר ואחזור ואומר אותה כעת: כמה קל להכניס עובד אחד למאה עסקים קטנים וכמה קשה להכניס 100 עובדים לעסק אחד גדול.


כאשר אנחנו מסתכלים מה קורה במדינות המערביות, למשל ביפן, הייתה תקופה, אני חושבת שגם עכשיו, שכשליש מתקציב המדינה הופנה לטובת אותו מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. ארצות הברית השכילה לעשות את זה, מערב אירופה עושים את זה, רק אנחנו מדשדשים בתוך תוכנו ותמיד מוצאים את עצמנו רבים עם האוצר, רבים עם כולם לגבי המדיניות של הממשלה כלפי הסקטור הזה.

אני שומעת כאן את הנתונים ואומר שגם הייתי די מעורבת בהקמתה של קרן תבור. כשהקמנו את הקרן הזו הרבה מאוד עסקים פנו לקרן ומימשו את זכות ההלוואה שלהם ואומר גם שבשנים האלה לא רק שהצלחת להגיע למצב של צמצום מעגל האבטלה על ידי מניעת פיטורין של אותם אנשים אלא אף הגדלת ויצרת מקומות עבודה חדשים.

כמות האשראי היא כזו, נתוני העסקים הקטנים לא מאפשרים להם היום לבוא ולמצות את ההלוואות שלהם. ואני רוצה להציע את הדבר הבא: אני חושבת שאנחנו צריכים, דווקא בתקופה הנוכחית, לבדוק את כל הקריטריונים של כל אותן הלוואות ואם אנחנו כמדינה צריכים להגמיש את אותם קריטריונים ולהביא למצב שלמציאות העכשווית - - -

דיברנו על זה.

אז אנחנו צריכים לעשות את זה.

בבקשה, מאה אחוז.

לכן אני חושבת שזה אחד הדברים המהירים שלא לדבר על אותם קריטריונים שיכולים לסייע בחקיקה פרטית שיכולה לעלות כסף, אולי עכשיו. אני לא מדברת על הפחת המואץ של העסקים הקטנים, אני לא מדברת על קרן מיוחדת של פיצויי פיטורין. הרי כשבעל עסק מגיע למצב שבו הוא נמצא בקריסה כלכלית ופשיטת רגל זה לאחר שהוא מכר את הבית שלו, מכר את כל החסכונות שלו ושל הילדים שלו והוא מגיע לפת רעב. לכן אני חושבת שהגישה גם של הממשלה הנוכחית צריכה להיות בראייה מאוד שונה כלפי הסקטור הזה שהרי ממנו יכולה לבוא הצמיחה הכי מהירה. אני חושבת שכל עידוד של עסקים קטנים שהם עד 22 מיליון ₪ צריך שתהיה הגמשה יתרה בנושא של הקריטריונים. על אחת כמה וכמה שהבעיה המרכזית היום נמצאת באותו סקטור של העסקים הבינוניים שגם שם, אולי צריך להוריד את רף האשראי מ-22 מיליון ₪ לפחות.

הורדתי.

לכמה הורדתם את זה עכשיו? ל-15. השאלה אם הנתון הזה מוכיח את עצמו ואם נכון להמשיך איתו או צריך להוריד אותו. לכן טוב יעשה החשב הכללי ובאוצר בכלל, ואני מציעה לך אדוני יושב ראש הוועדה, כמי שחבר בקואליציה, אני לא חברה בקואליציה אבל אני מאמינה במגזר הזה ואעשה את הכל, נכון תעשה הממשלה אם תעשה חשיבה ממוקדת עם כל אותם גורמים בענף ותשמע מקרוב מה הן המצוקות ותביא למצב של פיתרון הבעיות האמיתיות, ולא להגיע למצב של שים חומה, זה מה שאנחנו חושבים, הנתונים מראים כך, זה לא מה שהשטח מדבר. בוש בזמנו כשהחליט להקים את ה-SBA הוא נתן הנחייה חד משמעית, אגב כל הרשות לעסקים קטנים מונה כ-8,000 עובדים שמחוברים לשטח. זאת אומרת, הם שומעים את בעלי העסקים והם מתאימים את החקיקה בהתאם לבעיות ולצו השעה. אני חושבת שגם אתם, האוצר, צריכים להפנים ולעשות את זה, אני מודה לך, תודה.

תודה חברת הכנסת אברהם, חבר הכנסת עמאר, בבקשה.

בהקשר לדבריה של חברת הכנסת אברהם, שאלתי בהתחלה כמה זמן לוקח לקבל את ההלוואה אחרי שעומדים בתנאים. אמרת יומיים יקבל תשובה ולא נתת לנו תשובה כמה זמן לוקח לו לקבל את ההלוואה. אני רוצה גם לדעת מהו האחוז של העסקים שלא מחזירים את ההלוואות שקיבלו, לא מצליחים להחזיר את ההלוואות. אם האחוז הוא נמוך אז אנחנו צריכים ללכת לעדכון של הגמשה, אם האחוז גבוה אנחנו צריכים כאן לבדוק את הנושא בצורה אחרת.

בדבר דרישות הסף של הלוואות, האם נכון אדוני החשב, להגדיר את כל התנאים שם כתנאי סף ולא כנתונים לשיקול דעת הוועדה כי ברגע שאתה שם את זה כתנאי סף ויש שם מגוון רחב של פרמטרים, יכול להיות שהרבה אנשים נופלים שם בדברים שהם דברי קצה או דברים שהמשקל שלהם לגבי ההחלטה אם נכון לתת הלוואה או לא הוא שולי עד אפסי. האם נכון לתת משקל ולחשוב שנית על ההגדרה של התנאים האלה כתנאי סף ולא תנאים לשקילה.

סליחה, לא בטוח שהבנתי, אתה חושב שלא צריך תנאי סף או שתנאי הסף ידונו בוועדה?

שהתנאים האלה לא יהיו תנאי סף.

איזה תנאים?

אם אדם נרשם לו איזשהו עיקול או כל הדברים שדורשים את תנאי הסף שרשומים. ברור שזה רלוונטי וברור שאני רוצה שהוא יצהיר אם יש לו או אין לו אבל ברגע שהוא מצהיר שיש לו נכון לבדוק ספציפית כי אנחנו מדברים פה על עסקים ספציפיים ובאופן נקודתי.

נתון נוסף שהייתי רוצה לשמוע את התייחסותך האם הוא נכון ומה המצב, איך אתה חושב, האם נכון שמדינות מסוימות מתנות אחוז מסוים של רכש ממשלתי מעסקים קטנים ובינוניים והאם הפרמטר הזה אצלנו הוא בסביבות 3 עד 5% ובאותן מדינות אחרות כמו אנגליה, טייוואן - מדובר על עשרות אחוזים, עשרים ויותר.

של הרכש הממשלתי?

כן.

כמה זה בארץ הרכש הממשלתי?

3 עד 5 אחוז.

נמוך מאוד. חברת הכנסת אברהם רצתה להשלים שאלה ואחר כך צבי אורן, בבקשה.

אחד הדברים החשובים בכל הסוגיה הזו היא החניכה לחונכות. זאת אומרת לקחת וללמד ולראות אם המוצר העסקי שאותו בעל עסק מפתח הוא נכון לשוק. האם האוצר, משרד התמ"ת מקצה כספים מיוחדים לנושא של החונכות דרך הרשות לעסקים קטנים? הרי ידוע לכולם שהרשות לעסקים קטנים נתונה למרותו של השר. היה והשר מאמין במגזר העסקים הקטנים הוא מקצה לזה יותר תקציבים. אין לזה איזשהו תקציב בסיסי שקבוע מראש בהקשר לכל הנושא של החונכות, פה הייתי רוצה גם לשמוע את תשובת החשב.

ביקשנו מהחשב הכללי להתייחס אחר כך לכל ההערות וכל האמירות.

בסדר, גם אני נקראת לצאת עכשיו.

גם את נקראת להצבעה, על מה מצביעים כולם היום?

אני לא נקראת להצבעה אבל אני חושבת שזה יעניין את כולם. על סדרי עבודתו של הבית הזה באה הקואליציה ומנסה שסגני שרים ישתלבו בתוך ועדות הכנסת ושיצביעו, אני לא מדברת על כל הסוגיה שהכנסת היא אמורה להיות המפקחת על עבודת הממשלה.

אנחנו גם בוועדת הכלכלה נשמור על תפקידנו כמפקח כך שהם מפקחים על הממשלה.

צבי אורן, בבקשה.

אני יושב ראש הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים. אין ויכוח שיש מחנק אשראי ואין ויכוח שכנראה שכל מה שהממשלה עשתה עד עכשיו לא מספיק, ובוודאי לא בכסף הדרוש. אני חושב שכולנו מסכימים שמפעלים קטנים אין להם יכולת תמרון להסתדר בינתיים עד שההלוואות יאושרו מכיוון שאין להם את אותם משאבים שיש למפעלים גדולים ומפעל קטן שייפול כבר לא יקום יותר. אני חושב שגם אין ויכוח שמפעל קטן או המגזר של מפעלים קטנים, כמו שאמרה חברת הכנסת רוחמה אברהם הוא מגזר חשוב לתעשייה.

אני חושב שנושא הדיון כמו שאני מבין אותו הוא לבדוק למה הצעדים שהממשלה נקטה בהם לא פתרו את מחנק האשראי ומה צריך לעשות כדי שהצעדים האלה או לשפר את הצעדים האלה באופן כזה שכן תיפתר בעיית האשראי.


בהקשר הזה אני רוצה להעיר כמה הערות. האחת, צריך לזכור שמפעל קטן הוא לא מפעל מסכן. הוא לא מפעל שזקוק לעזרה פר סה אלא הוא מפעל שהתמחה בתחום ייצור מאוד ייחודי או בעיבוד שבבי או בליטוש או בכל תחום אחר שקשור לתעשייה, הוא בדרך כלל קבלן משנה של המפעלים הגדולים והוא נחוץ למשק כי אם המפעל הזה לא יהיה קיים המפעלים הגדולים לא יוכל להעסיק אותו בקבלנות משנה באופן כזה שהם יוכלו להיות תחרותיים.

הבעיה היא שבסביבה העסקית שקיימת היום קשה למפעל הקטן הזה להסתדר. אל"ף כמו שאמרתי קודם, אין לו יכולת תמרון. דבר שני המפעלים הגדולים גם מכתיבים לו תנאי אשראי שלא היו ידועים קודם ובאופן חד צדדי ושרירותי וכתוצאה מזה הוא נאלץ להפסיק את פעילותו מה שגורם לזה שמפעל קטן ורווחי יפסיק לפעול.

הבעיות שאני רואה בצעדים שהממשלה נקטה בהם עד עכשיו הן בתחומים הבאים. האחת הבירוקרטיה. זה לוקח המון זמן וזה עולה המון כסף. גם אלה שצריכים לעשות את הבדיקות כמו שהוזכר קודם,מטעם הממשלה, לוקחים כסף. מפעל קטן שצריך לעסוק בזה, בין יתר הבעיות שיש לו - קשה לו מאוד לפתור את הבעיות הבירוקרטיות האלה. אני חושב שגם אם נבדוק נראה שמי שהגיש את הבקשות זה מפעלים קצת יותר גדולים שיש להם את היכולת ויש להם את האנשים ויש להם את המערכת של עבודת המטה שיכולה להגיש את הבקשות האלה. למפעל קטן בדרך כלל אין ולכן יש לו גם מידת אמון קטנה, לפי דעתי, בצעדים האלה ולכן הוא עושה לעצמו את השיקול ומוותר על הכבוד לנסות את מזלו בהקשר הזה.

הבעיה השנייה, בהקשר למה שאמרתי קודם. אני לא בטוח שנכון לבוא לבעל מפעל קטן שכמו שאמרתי קודם, הוא אדם מצליח ויזם ומוכשר שמוכן לשים את כספו כדי לבנות את המפעל הקטן הזה ולייצר מקומות עבודה, אני לא בטוח שכדאי לבוא אליו עם תנאים קצת מעליבים, להגביל את המשכורת שלו כאילו מישהו נותן לו כסף בחינם. צריך להסתכל על זה קצת אחרת. צריך להסתכל על זה במובן שהאיש הזה והיזמות שלו חשובה כרגע למדינה, חשובה גם לו עצמו ולכן הוא שם את הכסף שלו אבל לא להכניס לו כל מיני תנאים שקשה לו לחיות איתם כמו להגביל משכורות ולהגביל תנאים כאלה ואחרים שקשה להסכים איתם.

הנקודה השנייה על המגבלה הזאת שהבנק צריך לאשר. כולנו מכירים את הגישה של הבנקים היום. אני חושב שצריך לעשות בדיקה ונעשה את הבדיקה הזאת במסגרת ההתאחדות, לכמה מתוך הרשימה שהזכירו קודם של אנשים שקיבלו הלוואות, ההלוואות האלה שהתקבלו הם לא מכיוון שהבנק היה נותן להם הלוואות ממילא, כמה באמת הבנק לא היה נותן להם את ההלוואה בגלל כל הנתונים הפרטיים שלהם והם קיבלו אותה רק בגלל ערבות המדינה? אני מנחש שמתוך כמות ההלוואות נמצא אחוז נמוך שערבות המדינה היא זאת ששכנעה את הבנק לתת את ההלוואה. הבנק מחיל את הקריטריונים שלו כמו שהוא היה מחיל בדרך כלל. הוא לא לוקח שום סיכון, בוודאי לא בתנאים הנוכחיים ולכן המגבלה שבנק צריך לאשר, לפי דעתי, מעקרת את כל הסיפור של ערבות המדינה וכדאי לבדוק את זה, אם באמת העניין של ערבות גרמה לאיזשהו בנק לקחת חצי אחוז סיכון יותר מאשר הוא היה לוקח כרגיל.

בסיכומו של עניין, אנחנו זקוקים לאשראי הזה. מאוד. אנחנו כמפעלים קטנים מרגישים שאנחנו לא מצליחים לחיות בסביבה העסקית הזאת למרות שיש לנו מפעלים מוצלחים בגלל שהבנקים החליטו להפסיק לקחת סיכון. לא בגלל שום סיבה אחרת. גם אם יש לנו למי למכור דרך אגב, מה שהוזכר פה קודם, לפי הנתונים של בנק ישראל, עדיין זקוקים לאשראי, בוודאי עד שנקבל את ההזמנות ובוודאי לשלם משכורות כי צריך לעשות את זה כל חודש ובלי אשראי, לא חשוב מה יקרה, אנחנו לא מסוגלים להמשיך לחיות.

אני רוצה גם להזכיר שבאופן חד צדדי כשלבנקים יש בעיות אשראי משלהם והם רוצים להקטין את הסיכון שלהם הם הולכים קודם למפעלים הקטנים כי למפעלים הגדולים או ללווים הגדולים הם לא ילכו כי זה יסכן גם אותם עצמם, לכן מה יותר קל מאשר ללכת ולקצץ אשראי במפעלים קטנים.

אני רוצה להגיד דבר נוסף, כמו שהוזכר קודם, ההתאחדות הפעילה שתי קרנות ובאופן מפתיע לקרנות האלה יש ביקוש הרבה יותר גדול כי ההתאחדות אמרה: אנחנו נעזור לבנקים לקחת סיכון. אנחנו ניתן את הביטחונות המטריאליים. אני חושב שזה מוכיח את התזה שהצגתי קודם שערבות המדינה כרגע לפי דעתי לא משפרת את הנכונות של הבנקים לתת הלוואות.

המשפט האחרון שאני רוצה להגיד הוא שזה באמת דחוף. אני מסתכל על הרבה מאוד מפעלים קטנים, אני מכיר חלק גדול מהאנשים, אנשים סופר מוכשים שעשו הרבה בשביל התעשייה והעסיקו הרבה אנשים ויכולים להמשיך להעסיק אנשים, הם פשוט סוגרים את המפעלים הקטנים שלהם וזה ממש לא לעניין.

תודה רבה, יהודה טלמון, בבקשה.

כדי לקיים דיון מושכל בנושא אם יורשה לי קודם כל התחיל בהגדרות כדי שנדע, זורקים לחלל האוויר קטנים, בינוניים. בוא נעשה לרגע סדר בהגדרות. מסורתית נהוג לחלק את העסקים במשק לזעירים, קטנים, בינוניים וגדולים. עסקים זעירים הם עסקים שהמחזור השנתי שלהם הוא עד 10 מיליון ₪. עסקים קטנים הם עסקים שהמחזור השנתי שלהם הוא בין 10 ל-20 מיליון ₪. עסקים בינוניים הם עסקים במחזור שבין 10 ל-100 מיליון ₪ ועסקים גדולים הם עסקים מעל 100 מיליון ₪. המספר המוחלט באחוזים של עסקים זעירים וקטנים, דהיינו עסקים שהמחזור שלהם עד 20 מיליון ₪ הוא 98 וחצי אחוז מכלל העסקים במדינת ישראל. כ-213,000 עסקים במדינת ישראל הם עצמאיים שמעסיקים את עצמם, דהיינו שאין להם שום עובד. עוד כ-148,000 ואני אלך במספרים עגולים כדי לא לייגע, ואותם ה-213,000 הם 50% מכלל העסקים במדינת ישראל. עוד כ-148,000 עסקים מעסיקים בין 1 ל-4 עובדים ומהווים 35% מכלל העסקים. עוד כ-55,000 מעסיקים בין 5 ועד 49 עובדים ומהווים 13% מכלל העסקים. 3400 עסקים מעסיקים בין 50 ל-100 עובדים ומהווים אחוז אחד וכ-3000 עסקים מעסיקים מעל 100 עובדים וגם הם מהווים אחוז אחד. המון כבוד לעסקים הגדולים, הם מנוע חשוב, הם מנוע שבלעדיו בלתי אפשרי לקיים את המשק אבל לצידם נמצא המנוע השני והמנוע הזה מוצא את עצמו חסר ישע. והמספרים והעובדות שכבר הוצגו בפניכם הם הראיה לכך. כלומר אם יש כ-300,000 עסקים ויש מענה ל-3000 פניות - הכשל ברור ומיידי.

עושים עוול לקרן תבור. קרן תבור היא קרן טובה. היא הוקמה למטרה טובה, היא מקיימת מטרה טובה אבל היא עובדת במסגרת המנדט שניתן לה. אין לה סמכות לחרוג מהמנדט שניתן לה. מה שצריך לבחון היום האם המנדט הזה מתאים לזמן ולתקופה. ואני אומר לכם באחריות, הוא לא מתאים לזמן ולתקופה וללא ההגמשה וללא בחינה מחודשת של הקריטריונים האלה - לא תהיה בשורה, לא יהיה מענה. ואם יורשה לי אתן כמה דוגמאות שלדעתי רק מצביעות על העובדה. יש בעיה להביא את האנשים מהשטח כי לא כל אחד ממהר לחשוף את עצמו עם הבעיות שלו בנושא אשראי כי מחר הוא יישרף הן כלפי הלקוחות והן כלפי נותני האשראי, הבנקים והספקים. אבל יושב פה בחור אמיץ אחד שגם מוכן להיחשף ותינתן לו זכות דיבור - - -

מי זה הבחור האמיץ?

בחור בשם אלון ברק שנמצא כאן.

לא צריך אומץ כדי לדבר פה.

צריך אומץ לבוא ולומר. לבחור הזה יש עסק זעיר, הוא פנה ב-2002 לקרן תבור וקיבל הלוואה. החזיר את ההלוואה כמו שעון שוויצרי, לא פיגר פעם אחת, הגדיל את העסק, הגדיל את המחזור ונקלע היום לבעיה עקב מה שקרה. הוא פונה לקרן אומרים לו: על פי קריטריונים של הקרן אין פנייה חוזרת. זאת אומרת, עסק טוב, עסק הצליח - - -

זה כבר תוקן, אני מצטער. אתה רואה רק שתדעו, פנו אלינו, תיקנו.

אם זה תוקן אז יופי, בוא נמשיך הלאה. בואו נלך לעוד כשל. אחד מתנאי הסף של הקרן הוא היעדר חובת לרשות המיסים.

מר טלמון, אני רק רוצה לבקש ממך להציע פיתרונות, לא לדבר רק על הכשלים אלא להגיע לפיתרונות.

מייד נגיע, הפתרונות אדוני היושב ראש הם לדון בהגמשת הקריטריונים ואתן את הדוגמא הבאה: אחד מתנאי הסף של הקרן הוא היעדר חובות לרשות המיסים. שוב, אבסורד ממדרגה ראשונה. הכל מתוך הנחה שמדברים בעסק שיש לו זכות קיום. בצוק העיתים הוא נקלע היום לבעיה והוא חייב כסף לרשות המיסים. מה יותר מזמין מלהגיד לו: תיגש לקרן אבל במקביל תגיע להסדר פריסה. הרי אם לא יתנו לו רשות המיסים לא תראה ממנו אגורה שחוקה ולכן אני חושב שמה שצריך לעשות זה להקים ועדה שתדון בקריטריונים ובהגמשת הקריטריונים.

אתן עוד דוגמא והיא דווקא דוגמא מעסקים בינוניים. ישנה חברה ציבורית בשם אדוונטק. זו חברה שהמחזור שלה כולל חברות הבת שלה שכולן בבעלות מלאה שלה 98 מיליון ₪ והיא מעסיקה 250 עובדים. היא הגישה בקשה ונדחתה. אמרו לה שאי אפשר לאחד את הדוחות של כל החברות, צריך לפרק כל אחת ואחת מהחברות בנפרד. וכשאתה מפרק את כל אחת ואחת מהחברות בנפרד אתה לא יכול להיכנס לתנאי הסף. מה שאני רוצה לומר אדוני היושב ראש בנושא הזה הוא שחייבים לעשות בחינה מחדש של הקריטריונים, ובמהירות על מנת לאפשר את הנגישות. הוכח בסקרים שהצמיחה בעסקים שקיבלו סיוע מסוג כזה עולה ב-13% לשנה בשנתיים לאחר מתן הסיוע לעומת עסקים אחרים והיקף העסקת העובדים עלה ב-2.4 עובדים לעסק, דהיינו גידול של כ-20%, ודרך אגב, זה מחקר של קרן תבור עצמה וזה מחקר שמוכיח שאם נותנים את ההלוואות לעסקים ראויים העסקים גם מתקדמים קדימה.


אם יורשה לי עוד שני משפטים אדוני היושב ראש, אנחנו ידועים כעם בחירה ואור לגויים אבל לפעמים זו לא בושה לפנות החוצה ולראות מה הגויים עושים.

אנחנו תמיד רוצים לראות דוגמאות וללמוד מהן.

בנושא הזה אדוני אנחנו יכולים רק להתקנא במה שקורה ואתן דוגמא ממה שקורה במערב אירופה. מדינות מערב אירופה יצאו במדיניות שאומרת: "קודם חשוב בקטן". ויצאו בתוכנית מאוד מפורטת ממוקדת עסקים קטנים שחוקקה חוק לעסקים קטנים באירופה וקבעה את הכלל: putting small bisnes first , אדוני היושב ראש, זה מה שאני חושב שהוועדה של אדוני צריכה לעשות. להתכנס לכיוונים האלה, ללמוד את המודלים שבהם קבעו זירת מדיניות. אם אדוני ילך לספר התקציב של מדינת ישראל הוא לא ימצא זירת מדיניות שדנה בעסקים קטנים. הוא ימצא התייחסות כאן, התייחסות שם. אני חייב לומר, יש איזושהי נטייה למגמה להתחיל את הכיוון. זה מעט מדי, זה גם עלול להיות להרבה מאוד עסקים מאוחר מדי.

תודה רבה לך. יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה.

בחקלאות כ-20,000 עסקים קטנים ובינוניים מוצלחים וטובים מאוד. 80% מהם בפריפריה. כ-40% מהתוצרת הולכת ליצוא. בחמש השנים האחרונות הצמיחה בחקלאות ליצוא הייתה אדירה מאין כמוה, היצוא החקלאי הוכפל ב-5 שנים מ-600 מיליון דולר ל-1.3 מיליארד דולר. בניגוד למדינות המערב בישראל אין בנק ייעודי לחקלאות כך שאין פיתרון פיננסי לחקלאים בישראל כמו שקיים אצל הקולגות בחו"ל. עיקר הבעיה ועיקר הקושי במשבר הנוכחי זה החקלאים ליצוא, כפי שאמרתי שהיינו בצמיחה אדירה. שחיקת שערים, ירידה בביקושים – כל אלה הורידו בצורה קיצונית את התמורות לחקלאים.

התוכנית שהוצגה כאן מבורכת, גם רמת הערבות סבירה. מקובל עלי גם הרעיון של לא להלאמה אבל העיקרון שבסופו של תהליך יש בנק ויש לו זכות וטו - אני מסכים עם מה שאמר צבי אורן, מוציאה את כל האוויר מתוך הבלון הזה ומעמידה בספק את כל העלות תועלת של התוכנית, ואני אסביר.

אם נאמר פה 55% מהבקשות אושרו ו-45% מהבקשות לא אושרו - מעניין לדעת האם ה-55% בקשות שאושרו יכלו להיות מאושרות גם ללא ערבות המדינה בעסקים רגילים. ואיזה אחוז מתוך 45% שלא אושרו זה עסקים סולוונטיים שפשוט נידונו לכליה משום שהבנק בסופו של דבר לא מוכן לקחת סיכון.

בכל מה שנוגע לחקלאות כמו שאמרתי, עיקר הבעיה היא דווקא ביצוא ועיקר הבעיה בפריפריה. החקלאים בדרך כלל נסמכו מעט מאוד על המערכת הבנקאית ולו מהעובדה שהם לא בעלים של הקרקע, הם לא יכולים להשתמש בקרקע כבטוחה לקבל את האשראי. מה שמייחד את החקלאות, במיוחד את החקלאים ליצוא שכל חידוש עונה הם צריכים הון חוזר בתחילת העונה בגובה של 60% מההוצאות השנתיות ואם אין להם את זה הם לא יכולים לחדש את העונה.

אחד הכלים שהמערכת בודקת כן או לא, קבלת אשראי מתוך הקרן, זה יחס בין אובליגו למכירות. כפי שציינתי החקלאות ליצוא הייתה בצמיחה אדירה בשנים האחרונות לכן ההשקעות היו אדירות, לכן האובליגו היה אדיר. הצפי היה שבלוח זמנים קצר, שנה, שנתיים, שלוש - מחזירים את ההשקעה. לאור המשבר יש פה שחיקה במכירות, ירידה בערך המכירות ואז באופן טבעי דווקא אלה שהיו אחראים על הצמיחה האדירה - נמצאים ביחס בעייתי של אובליגו מול מכירות. ואלה לא עוברים את הסף ואלה בדיוק אותם עסקים שהיינו רוצים שאחרי שהם השקיעו את כל ההשקעות נאפשר להם קצת חמצן כדי להמשיך.

מה אני מציע? ברור לי שלא ניתן להלאים את המערכת הבנקאית, ברור לי שבסופו של דבר יהיה בנק בסוף. צריך למצוא דרך להקטין את הסיכון של הבנק כך שהוא יהיה מוכן לחשוף את עצמו ולתת אשראי גם לעסקים שהם סולוונטיים אבל הם קצת יותר מסוכנים בשבילו. משרד החקלאות בודק חלופות כאלה, כמו שנאמר כאן, אנחנו לא מסתפקים בקרן הזו בגלל שאחוז הנענים בחיוב הוא נמוך מאוד ולכן אנחנו בודקים דרכים חלופיות כדי ליצור קשר עם איזושהי קרן ייעודית שכנגד הקטנת הסיכון שלה תגדיל את אוכלוסיית הטיפול.

חבר הכנסת אמנון כהן מחליף אותי לכמה דקות, הוא גם יהיה ברשות דיבור מייד.

אם יורשה לי משפט השלמה אחד ששכחתי והוא חשוב. אני חולק בדבר אחד על דבריו של ידידי שוקי אורן. המכרז שהוציאה המדינה התעסק במינוף ואינני טועה אם אני חושב שוקי, הוא לא התעסק בריבית. התוצאה הייתה שהריבית היא פריים פלוס 2.9. התעשיינים כשיצאו במכרז בקרן שלהם הציבו את המינוף כתנאי סף דהיינו הם קיבלו בתנאי הסף את המינוף שקיבלה המדינה בתוצאה, ובריבית הם קיבלו תוצאה של פריים פלוס אפס תשע. רבותי, זה משהו דרמטי. אסור לזלזל בו וחשוב כן לטפל בריבית כי הריבית היא מרכיב מיכולת ההחזר של העסק, תודה.

דני מצליח, מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים, בבקשה.

אני רוצה להתמקד ב-3 נקודות. אחת בנושא המימון באופן ישיר ושתיים באופן עקיף. לגבי נושא המימון יושבים פה מנהלי מט"י, יועצים וכו', הם בוודאי יידעו טוב ממני להסביר חסמים ובעיות בירוקרטיה. אני כמנכ"ל רשות לעסקים קטנים ברמה ארצית רוצה דווקא להתמודד עם השורה האחרונה. 500 הלוואות בשנה זאת לא בשורה שמדינה צריכה להביא למגזר העסקים הקטנים במשק, לא בימים כתיקונם, בוודאי ובוודאי לא בתקופה הזאת. זאת לא בשורה. אלו אולי נתונים שקרן פילנתרופית הייתה מתגאה בהם. מדינה שרוצה להגיד: אני מתערבת, אני עוזרת – לא מתגאה ב-500 הלוואות, גם לא ב-1000 אגב. גם אם זה יגדל עכשיו ל-1000 זה עדיין לא בשורה. מדינה צריכה לראות איך היא מצליחה להתערב. אני מבין את האוצר, ואגב כדאי גם להגיד שגם אנחנו אין לנו ציפייה שכל אחד יוכל לקבל הלוואה אבל אני מקווה מאוד שהאוצר לא מקווה ש-500 הלוואות בשנה זה מספק אותו. אני חושב שבין ה-500 שקורה לבין שכל אחד יקבל הלוואה יש הרבה מקום לשיפור.

נדמה לי שהבעיה של הקרן מתחילה מזה שיש לה מעט פונים, לא מעט מאושרים. זה לא חוכמה להגיד: 50%, 60% - כבר לא פונים לקרן, כבר לא רואים בה אופציה כי במשך שנים שמה נפגע ותדמיתה קשה על חסמים, על מי שהגישו נגדו כבר לא יכול. מי במדינה הזאת לא הגישו תביעה נגדו והוא מגיש תביעה נגדית, אחרת איפה כל עורכי הדין היו עובדים. אז איך אפשר לשים כל כך הרבה חסמים ואז אין פניות והקרן לא רלוונטית. אני חושב שצריך לחשוב אחרת. אתם יודעים יש פתגם יפה שאומר: "אם טוב יותר הוא אפשרי – טוב הוא לא מספיק." וגם לאוצר כמו לנו, טוב לא מספיק היום. כולנו צריכים להיות טובים יותר וגם האוצר צריך לחשוב אחרת.

אנחנו בוועדה המייעצת שלנו חשבנו גם על פתרונות. האוצר אני מזמין אותו לחשוב גם על פיתרונות אחרים שבלי צוואר הבקבוק תבור עושים את כל המאמצים אבל תבור לפני חודשיים, עד שלא גייסו 7 כלכלנים חדשים היה צוואר בקבוק. אז בעוד חודשיים יהיה המצב יותר קשה ונחכה לעוד 7 כלכלנים. אפשר לתת שיטה אחרת, שהמדינה תבוא ותקבע קריטריונים קשיחים. מי במדינה היום במצב של היום, יצוא, לא יצוא, העדפה, פריפריה מגיע לו שהמדינה תעזור על פי קריטריונים מסוים מקבל ואוצ'ר על 50,000 ₪, על 100,000 ₪, הולך לבנק שלו, מתדיין איתו, עושה משא ומתן על הריבית, עושה את זה באינטימיות של הבנק שלו ולא כל עם ישראל חייב לצלוח בבנק אוצר החייל. פה אגב יש בעיה נוספת. בנק אוצר החייל הפך להיות מונופול. הוא עושה את רוב העבודה של הקרן בערבות מדינה, כל הפילנתרופיה וכל הקרנות אצלו, היום במדינה מי שנפגע בקרן אחת כבר לא יכול לגשת לשום קרן, הוא מייד חוזר שוב לבנק אוצר החייל. אני חושב שיש בעיה, ובזה אסכם את הנקודה הראשונה של המימון, יש בעיה שהקרן הזאת, ואני נלחם בזה מתוך הרשות ומחוץ לה, אני מבין שהיום מתחיל שיפור שהולכים להקים ועדת ערר אבל עד היום לא הייתה ועדת ערר ועד היום הקרן לא מוכנה להסביר מדוע היא דוחה אנשים.

האם ביקשת איתי אי פעם פגישה? אחד הדברים שמדהימים אותי שיושבים כאן אנשים ומדברים מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות ואפילו לא ביקשו פגישה. אולי תבקש פגישה, תשב, תציג את הדברים ונראה מה אפשר לעשות.

אתקן אותך, אני חבר בוועדת ההיגוי של הקרן לערבות מדינה מאז אני בתפקיד הזה ואני עושה את שלי ואומר דבר נוסף. זמן התגובה של האוצר, שלחתי כל כך הרבה מכתבים לאנשים המכובדים אצלכם אבל בוועדת ההיגוי אנחנו עובדים, ודוגמא אחת אני חייב לתת, אני כמנהל מט"י באר שבע לפני כשנתיים וחצי ישבתי עם הנציגים שלך באוצר ותבעתי, לא ביקשתי, תבעתי לתת לעסקים בשדרות ששבע שנים סובלים מקסמים גרייס של שנה. אז אמרו לי: לא צריך לתת גרייס של שנה, זה מסוכן, הם לא יוכלו להחזיר. מה זה הם לא יוכלו להחזיר, עסקים שקורסים כי המדינה לא נותנת להם פיתרונות אנחנו דואגים לדיפולט? אז אחרי שנה וחצי כבר החלפתי תפקיד, הפכתי להיות מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים, התבשרתי לפני כמה חודשים שיש קרן חדשה לעסקים בשדרות אחרי 8 שנים שהם סובלים והם כן קיבלו גרייס של שנה. אז עם זמן תגובה כזה צריך לעשות את הדברים יותר מהר ויותר טוב ולדעתי צריך לחשוב אחרת, לחשוב על פיתרונות יותר טובים שנותנים פיתרונות ברמת מקרו.

שתי נקודות נוספות, העליתי את זה גם במכתב למנכ"ל האוצר כבר לפני מספר חודשים, צריך לחשוב לפחות לחלק מהעסקים הזעירים והקטנים להעביר אותם למע"מ על בסיס מזומן. למה עורכי דין ורואי חשבון כן ואחרים לא? ולמה עסק ש-70% מהפעילות שלו היא למשרדי ממשלה מחכה חצי שנה לקבל כסף אבל משלם למדינה את ה-15 וחצי אחוז אחרי חודשיים.

משפט אחרון, ברשות לעסקים קטנים מזה 7, 8, שנים, אני מדבר על כך כשעוד הייתי מנהל מט"י, לא זז המספר של 15 מיליון ₪ קופה קטנה שהמדינה משקיעה בתשתיותיה לטיפול בעסקים קטנים. בשנים האחרונות חייבים להודות, שיפור משמעותי בתקציבים. 30 מיליון ₪ מגיעים אלינו אבל הכל תקציבים ייעודיים, תקציב לחירום, תקציב לפרויקטים, תקציב למגזר כזה או אחר. מנהלי מט"י חברי הטובים רצים כל היום לשנורר כסף מהסוכנות ומהג'וינט כדי לשרוד. הם הפכו להיות עסקים קטנים במשבר במקום להיות העוגן שמחזק את העסקים ורץ להביא להם את הבשורה ולשווק את השירותים ולהביא את הלקוחות אלינו – אין לנו את המשאבים לזה. 15 מיליון ₪ היום בוודאי לא מספיקים, גם לא הספיקו קודם.

תודה, תיכף נשמע את נציג מט"י אבל לפני כן הייתי רוצה להתייחס ולקחת את זכות הדיבור.

אני חושב שכבוד החשכ"ל, שוקי, אתמול גם ישבנו בוועדת כספים בנושאים אחרים עם שר האוצר. אני חושב שהגופים החשובים במדינת ישראל אלו העסקים הקטנים והבינוניים שמעסיקים כ-60% מתושבי המדינה ולמעשה נמצאים במצב שאנחנו יודעים איפה הולכים כל האשראים של המדינה לגופים הגדולים, לחברות הגדולות, ופה המדינה צריכה להיכנס ולתת את השירות, את העזרה בדיוק בזמן שהם צריכים כמו שעשו את זה, דיברו כאן לפני, באירופה, בארצות הברית, הזרימו המון והון עתק על מנת לתת למפעלים ולעסקים להתקיים.

אין ספק שצריכים לשים איזה שהם קריטריונים. גם אתמול העליתי את הסוגיה הזו בוועדת הכספים שהקריטריונים הם נוקשים ביותר ואנחנו מקבלים טלפונים כל יום כמעט מעסק כזה או אחר שדוחים אותו או שהם בכלל לא באים לסף של הקריטריון. המטרה היא לעזור, המטרה היא לבוא לקראת, לראות, להגמיש. הרי אנחנו רוצים שלא יפלו המפעלים, שלא יסגרו העסקים. גם כך המגמה היא של סגירה ואלמנט הזמן הוא מאוד חשוב ולכן פה באמת צריך אולי שינוי פאזה, שינוי תפיסה, שינוי ראיה והרי התקציב שהמדינה קבעה לגביו אפשר גם להגדיל אותו, לתת גם את הסכום הזה לבנק שהוא ימנף אותו. ואגב, פה הייתי חושב כבוד החשכ"ל, שכשאתה יושב בדיונים אצלכם לפתוח את זה עם אותם תנאים לכל בנק שירצה. הבנתי שיש פה צוואר בקבוק בבנק אוצר החייל. לכן עם אותם תנאים, עם אותו מכרז שקבעת, כל בנק, כל אחד שקרוב לביתו, יש בנק שעובד איתו גם בשוטף, שיבוא, ייכנס, יעשה את הבקשה שלו, לפשט את הדברים כמה שאפשר, לעשות את זה ידידותי יותר. לבוא ולעזור בתקופה הכי קשה שאנחנו כמדינה צריכים לבוא ולהתערב. כמובן אם הוא יהיה משגשג הוא לא יפטר עובדים, הוא ישלם את חובו למדינה ואנחנו מכירים את האנשים שכבר החזירו את החובות והחזירו את ההלוואות והתקופה הזו היא מאוד דרמטית. אני יודע שכבר עשיתם שיפור מסוים והבנתי שיש כבר יותר גופים ויותר עסקים שפונים אבל זה עדיין לא מספיק. גם התדמית והתקשורת וכל נושא הידיעה לציבור צריך לשדר שיש כאן שינוי של קריטריונים, אפשר לפנות מחדש, אולי כל אלה שכבר לא רוצים לפנות יכולים לפנות ולקבל מכם עזרה, תודה.

בני חזן, מנכ"ל מט"י חולון, בבקשה.

נמצאים כאן עוד מספר מנהלי מט"י, אנחנו 25 מט"י בכל רחבי הארץ שמתוקצבים על ידי המדינה ומוסדות שונים וגם על ידי הרשות לעסקים קטנים. מגיעים אלינו סדר גודל של 20,000 יזמים ועסקים קיימים. אני רוצה גם להרחיב את היריעה, לא רק לדבר על הנושא של המימון אלא על נושאים נוספים שקשורים בנושא של סיוע בעת חירום שכולנו נמצאים בו כעת. אגיד עוד מספר דברים קטנים בנושא המימון. אנחנו רואים סדר גודל של 20,000 יזמים ובעלי עסקים. לא רק בעלי העסקים הקטנים צריכים מימון, גם הם אבל גם יזמים שחלקם יזמים בכורח. אני יכול לומר לכם שהרבה פורשי הייטק מגיעים אלי ואנחנו ממש נפגשים עם אותם יזמים פוטנציאלים ברמה מאוד גבוהה עם רעיונות נהדרים שיכולים להקים עסקים שיעסיקו גם את עצמם אבל יתנו גם פרנסה לעובדים נוספים וזה עוד מנוע צמיחה כדי לצאת אולי מהמיתון הזה. גם אלה צריכים מימון.

יש לנו מספר בעיות בנושא הזה ואתחיל במימון ואעבור לנושאים נוספים. בנושא מימון צוין הנושא של בנקים. כבוד החשכ"ל דיבר על מספר בנקים, אני יכול להגיד בדיוק. רבותי, זה שני בנקים, בנק אוצר החייל והבנק הבין לאומי שהיום אותם בעלים בדיוק ובנק מרכנתיל ממש בקטן. אם לא יפתחו את זה לבנקים נוספים, מאחר והבנק הוא זה שפוסק אחרון אנחנו כאן בבעיה והמספרים כאן מדברים בעד עצמם.

הנושא של הדיפולטים. הבנקים לוקחים דיפולט סדר גודל של 2%. במצב כזה הרבה עסקים לא מעזים בכלל לפנות, הרבה עסקים שפונים נדחים על הסף או נדחים בשלב שגמרו את כל הבירוקרטיה אחרי שעברו 5 חודשים. עסקים מתייאשים. אין אפשרות בלי הכנסת תוכנית עסקית ונדרשת כאן הכנת תוכנית עסקית גם לעסק עצמו, לטובת העסק עצמו, וגם לטובת הבנק. הכנת התוכנית העסקית, אתה יכול להגיד: זה פשוט. אני כלכלן בהשכלתי, לא לומדים באקדמיה להכין תוכנית עסקית אבל אם אתה לא עושה את זה בצורה מקצועית, גם לטובת העסק שלך וגם לטובת השגת ההלוואה אתה בבעיה, ואנחנו נתקלים באותם עסקים קטנים. הם לא מסוגלים למלא בעצמם את התוכנית העסקית ולהגיש אותה כמו שצריך. גם כשעושים את הדבר הזה נעזרים בנו כגוף שהמדינה העמידה לרשות אותם בעלי עסקים. אנחנו מוצאים את עצמנו מול הבנק שמהווה מחסום אטום ביותר. ציין לפני זה חבר הכנסת אפללו בהיותו שר הקליטה, המדינה יודעת להעמיד גם אשראים בצורה טובה יותר. המדינה מעמידה דרך משרד הקליטה אשראי לעולים חדשים בהיקף של 100,000 ₪, גם שם כשלא מבקשים דרישות יותר מדי גבוהות - הדיפולטים מגיעים לא לשני אחוז, מגיעים לחמישה ושישה אחוז. המדינה יכולה לספוג ולקבל את זה ואני חושב גם האוצר. המטרה היא ליצור מנוע של צמיחה וזה יוצר מנוע של צמיחה.


אני רוצה לדבר על הנושא של הבירוקרטיה. לא יתכן שעסק יגיש בקשה ורק אחרי 5 חודשים יעבור את כל התלאות ואולי יקבל אישור לבקשת ההלוואה. הדברים משתנים כל הזמן והדינמיקה גורמת לשינויים האלה. הפרוצדורה צריכה להיות הרבה יותר פשוטה, קלה ומהירה כדי לקבל את ההלוואה. צריך להתאים את זה במיוחד למצב הנוכחי.

אני רוצה מעט להרחיב את היריעה ולא רק לגעת בנושא של הלוואות. יש את הנושא של החונכות העסקית, נמצאת כן צביה דורי שהיא ראש מימון במשרד התמ"ת. יש כלי מצוין לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, זה נקרא חונכות עסקית שעסק קטן יכול לקבל ליווי מקצועי. בשבועיים האחרונים הכלי הזה נעצר. אין כרגע חונכות שמיועדת לאותם עסקים. אנחנו חושבים שצריך להגדיל את זה, נכנס עכשיו שר חדש לתמ"ת ואני מאוד מקווה שנוכל להיפגש איתו ולהגדיל את הנושא הזה, את הסכומים לחונכות. בנוסף אסור במיוחד בתקופה כזאת לעצור את הנושא.


נושא נוסף, משרד הקליטה שהפעיל קרן מיוחדת לעולים ששם הקשיים גדולים יותר, הקרן כבר לא עובדת 5 חודשים. בדיוק כשצריך אותה אז בגלל שתקציב המדינה הוא אחד חלקי 12 ובבסיס התקציב הוא בסך הכל סדר גודל של 2 מיליון – משרד הקליטה לא יכול להפעיל את הקרן הזאת ואנחנו צריכים לפנות לקרנות פילנתרופיות כדי להשיג מימון לאותם עולים, תודה.

תודה, יהודה אלדר, בבקשה.

שוקי, שאלת קודם שאלה אם מישהו ביקש ממך פגישה. אני רוצה לדבר על חסמים, אני הרי נמצא בשטח, אני יכול לתת את הדוגמא האישית שלי. על כל 7, 8 מקרים אני מגיש בקשה אחת. קחו את הפרופורציות. אני חושב שגם אצל היועצים האחרים שעובדים נכון בצורה הזאת אלה פחות או יותר המספרים כי אני חבר הנהלת לשכת היועצים. אם אנחנו מדברים על 55%, קחו בחשבון שיש מקרה על כל 7, 8, אז בוא נראה את האחוזים האמיתיים. אבל אני כתבתי לשוקי על החסם שהוא האבסורד הגדול ביותר ובוא נראה איך המערכת עובדת. עסק בצפון הארץ, עסק שמייצא וייצא, סדר המחזור שלו בסביבות 250,000 ₪ בחודש. מאחר והוא ייצא והיצוא נפל ושמענו אתמול את הנתון, הוא אולי קצת יותר טוב והוא היום הגיע בערך ל-160,000 ₪ בחודש. בעבר הוא קיבל הלוואה מאחד הבנקים, התשלום החודשי 12 וחצי אלף ₪. פנה לבנק וביקש פריסה מחדש. אישרו לו. לשמחתו הרבה אני יכול לבוא ולומר שברגע האחרון עצרתי אותו, הוא משך את הבקשה. אסביר פה לכולם מה המשמעות מבחינת הרגולטור, אני לא יודע אם יש פה את נציג בנק ישראל.

יש, הוזמן.

לפי הוראות בנק ישראל לקוח כזה שביקש כזאת הלוואה אוטומטית הופך להיות מוגדר כחוב קשה גבייה. חוב קשה גבייה מי שיודע, כל המערכת שמה עליו פס, לא יכול לקבל גרוש. הוא גם לא יכול לגשת ולבקש את ההלוואה מקרן המדינה. אומר בנק ישראל, אני לא מוכן לשנות את ההוראה. אומרים אנשי האוצר, אם הוא בחוק קשיי גבייה אני לא מוכן לבטל את ההוראה. לכן באיזשהו מקום כשביקשתי פגישה לא קיבלתי אבל בשיחות ניסינו למצוא איזשהו פטנט שאדם כזה ילך לוועדת חריגים. מתברר בשיחות עם הבנקים, ואני יכול לבוא ולומר לפחות על הבנקים שאני בשיחה מעולה עם כל הבנקים שמתעסקים בנושא, הם אומרים: ברגע שיש לו X לא יעזור שום דבר, לא נאשר. אמרת קודם: הבנקים מאשרים. רבותי, עסק מצוין, רווחי, יש משבר עולמי ובגלל זה הוא לא מייצא, עסק כזה לא יכול היום להיעזר, לא יכול היום לקחת הלוואה וזה חסם שחייבים להוריד אותו, תודה.

תודה, דוד ארצי, בבקשה.

היצוא ירד ב-4 החודשים האחרונים, ינואר אפריל, ב-32%, 40,000 משרות בוטלו ב-4 החודשים האחרונים. אני לא עושה ביקורת על שוקי אורן כי יש לי הרבה כבוד אליו ואני יודע שהוא אישית מתמסר בצורה יוצאת דופן. אבל כאחד שמכיר פרטים ואקח את הרשות לספר פרט אחד. מסקנתי שהמערכת לא ערוכה למשבר הזה והבעיה שאין שוק, אני מצהיר פה, היא רק בעיה חלקית. יש עדיין מספיק שוק ליצואנים שהפסידו 5 מיליארד דולר ב-4 החודשים האחרונים. אפשר אם המערכת תשתנה בצורה דרסטית, ומה כוונתי? אנחנו חייבים להבין שהמצוקה מספר אחד היום של היצואנים היא נושא האשראי. קשור אליו - ביטחונות. הבנקים לא השתנו. הבנקים נשארו כאילו אין משבר, ובייחוד, הזכירו פה את בנק אוצר החייל, זה בנקים קטנים, הם לא ערוכים לטיפול. לכן קריאתי כאן לוועדה: חייבים מיידית לשינוי ההערכות הקיימת. לא שאין רצון טוב, לחשב הכללי ואני אומר פה ומצהיר: יש רצון אדיר, אבל הוא לא יכול לעמוד בצרכים ובמשבר הנוכחי. ומה צריכים לעשות? צריכים להקים מיידית צוות חירום שישלב, ובזה אני פונה לוועדה, את אנשי החשב הכללי ואת הנציגות של היצואנים, אנשי התעשייה והעסקים הקטנים שיהיו בה 3, 4 נציגים ביחד עם אנשי החשב הכללי ויעברו על בעיות הבירוקרטיה. נמצאת פה צביה, אני לא רוצה לספר סיפור על דיאמן צעצועים, שאני אומר לכם, הבוקר אני רואה את הבירוקרטיה. אני מדבר עם דני מ-BDI הוא אומר לי: בנק אוצר החייל עוד לא היה שם באשדוד? 40 אנשים עומדים להיות מפוטרים, הוא קיבל הזמנה של 12 מיליון ₪, הוא לא יכול לממש אותה כי אין לו עוד חוזה. זה מהבוקר. אני לא רוצה להביא פה עשרות דוגמאות כי לקחתי את זה, אני מקדיש את זמני כי אני לא יכול לראות את המפוטרים האלה וזו לא בעיה שאין שוק. אני כיצואן מספר אחד אומר: יש שוק. זאת לא הבעיה העיקרית. הבעיה העיקרית היא המנגנון והמערכת מסביב. ואם לא יהיה שינוי, לכן אני מציע ומבקש מהוועדה, החלטה להקים צוות חירום. אני עושה לכם בפשטות, בצוות יהיו אנשי החשב הכללי ושלושה, ארבעה מהאנשים שדיברו כאן. אני מוכן להקדיש את עצמי וניסיוני יום ולילה ולבוא בעוד 10 ימים לוועדה עם שינוי התהליך, עם שינוי הקריטריונים והוועדה תקבל החלטה. את זה אני עושה לך בקצר, תודה.

תודה רבה, אבנר ורד, יו"ר ועדת אשראי הקרן בערבות מדינה, בבקשה.

אני מצטרף לדוד רק בקידום יותר נוקשה מול הבנקים. שום קרן לא יכולה להחליף את מה שהבנקים צריכם לעשות והלחץ צריך להיות בכיוון הבנקים. כשהייתה המלחמה בצפון לפני שנתיים, בתמ"ת כינסנו את הבנקים ואמרנו להם ברחל בתך הקטנה, עד שתהיה התארגנות אתם חייבים להעמיד הלוואות קטנות משלכם על מנת שהעסקים יישרדו ואכן בם ביצעו את זה ובהיקפים גדולים. במצב הזה כל מה שדוד אמר מבחינת צוות חירום – צריך לעשות ולהושיב אותו בעזרת הוועדה מול הבנקים. הם מתפרנסים לאורך כל השנים יפה מאוד מכל המסה של העסקים הן קטנים והן גדולים והם צריכים להבין וללכת לקראת. זה הדבר המרכזי שלדעתי צריך לעשות. נוכל לשפר את הקרנות, אנחנו בתוך נישה מוגדרת לא בסך הכל הרוחבי הגדול.

דובר פה הרבה לגבי הבנקים, אני אומר במפורשות: בקרן בערבות מדינה לעסקים הקטנים ישנה משמעות חיובית מאוד לוועדת האשראי. אתן דוגמא פשוטה משבוע שעבר, בבנק מסוים 8 תיקים, 5 מהם קיבלו ששניים הבנק לא היה בשלב הראשוני מוכן לאשר, בהמשך הדיון אישר. מתוך ה-3 שלא אושר אחד, בעיה בין האדם לבנק - עובר לבנק אחר, עוד מקרה אחר שלשני חברי הוועדה היה ברור שיש מקום לאשר, לבנק לא, בהסכמת הבנק הועבר לבנק אחר. כלומר הנקודה הזאת של טיפול בעסקים ואיך - חשוב מאוד. אני אומר מראש, העסקים הקטנים והבינוניים זה 2 נישות שונות לחלוטין. אין לי ספק שהנושא שאנחנו מכניסים, הנושא של צוות שימוע ליד חברת תבור יוריד הרבה לחצים ומבחינה ציבורית הוא חשוב מאוד שתהיה אפשרות לאנשים שלא עברו את השלב הראשון לתת אפשרות נוספת לבדיקת הנושא, להמשיך את תהליך הבדיקה. עד כאן.

תודה, אלון ברק.

אני רוצה להציג את העניין וגם להציע פיתרון ממש פרקטי לעניין. אני עסק קטן שקיים 16 שנה. בשנת 2001 היה את המשבר, חברת הכנסת רוחמה אברהם קידמה את העניין של איגוד עסקים קטנים, קיבלתי את ההלוואה דרך תבור בערבת המדינה דרך בנק אוצר החייל. גמרתי לא מזמן להחזיר אותה. הגיענו שוב למצב שהיינו בו ואפילו גרוע ממנו, ניסיתי לגשת בפעם השנייה וכמובן אין אפשרות לעשות את הדבר הזה. פניתי לחשכ"ל בתחילת מרץ והם באמת עזרו בעניין, כל מיני אנשים שם באמת קידמו את העניין ואמרו: כדי לקבל פעם שנייה צריך ללכת ולפתוח את ההסכמים עם הבנקים. בנק מרכנתיל הסכים, לא הזכירו פה אבל בנק מרכנתיל הוא אחד מ-3 הבנקים שנמצאים, אני יודע על בנק אוצר החייל ובנק מרכנתיל.

כולם הסכימו.

פניתי לבנק אוצר החייל, אמר לי סגן המנהל מהסניף המרכזי, אני מכיר את מיכאל תבור, תאמין לי, שום דבר לא נפתר, שום דבר לא קרה, אין לנו אפשרות לתת כלום.

זה לא נכון.

אני בעל עסק קטן, אני מהשטח.

יש את נציגת בנק אוצר החייל לימינך, אתה יכול לדבר איתה.

אי אפשר לקיים פה דיון פרטני בכל מקרה, רק למען הדוגמא.

עניין הדוגמא הוא שתהליכים לא קורים בפועל, הם לא נותנים לך, הם אומרים: אין אישור כזה. אני מציע פיתרון מאוד פרקטי. אני מוכן להיות מודל פיילוט מבחינת החשכ"ל שיידעו מה קורה בשטח כי לשבת עם היו"רים ולשבת עם כל המנכ"לים של כל המקומות האלה זה שיגעון אבל מה שקורה בפועל, את החוויה הלא מתקנת הזאת אני עובר. אין לי בעיה לשמש דוגמא בפיילוט אמיתי שיראו מה קורה בשטח כי בשטח לא קורה כלום. וכמו שאמרו כולם ולסיום, מי שיקבל את זה דרך קרן תבור זה אחד שהיה מקבל את זה גם לא דרך קרן תבור. כרגע לא באתי לפה כדי לקבל את זה, באתי לנסות לקדם את העניין, אני מקווה שאצליח, תודה.

תודה רבה. הנרי ביטון יושב ראש מט"י בבקשה.

אני לא רוצה לחזור על דברי האחרים, אני חושב שהבעיות הוצגו אבל יש כאן מצב שאנחנו נתקלים באמירה או בעמדה שאין בעיה ומה שקיים מטפל נכון במצב. אני רוצה להגיד לחשב הכללי, נכון שמאוד מטריד את העסקים במקום הראשון זה הירידה במכירות. מה קורה כשיש ירידה במכירות? נוצרת בעיה בתזרים המזומנים ונוצרת מצוקת אשראי שמסכנת את קיום העסק. אפשר לשחק בסמנטיקה אבל העסקים נמצאים בבעיה קשה, יש ירידה במכירות, בענפים מסוימים ב-30%, 40% ויש מצוקת אשראי ונשארנו עם אותם כלים שהיו גם קודם לכן, אני מדבר על הקרן בערבות מדינה לעסקים קטנים, זה רק התחיל, עדיין אין מספיק ניסיון נצבר. הבעיות תוארו מצוין ואם נמשיך באותם כלים ולא תיעשה חשיבה מחדש ולצאת קצת מהקופסא לשם מה נמצאת הקרן הזאת, אני חושב אם רוצים לסייע ולקדם צריך לקחת דוגמאות מקרנות אחרות. מותר לקחת אשראי, זה עניין סטטיסטי של חישובים וקריטריונים, אפשר להניח דיפולט יותר גבוה. דיפולט יותר גבוה כל חצי אחוז או אחוז יכול להכפיל את המספר. המספר המגוחך של 500, 600 בשנה בחמש שנים, הקרן עשתה 3500 הלוואות. רבותי, מתוך 400,000 אם יפנו רק 5% זה 20,000. עשיתי חשבון מהיר וזה למעלה מ-25 שנה כדי לתת להם טיפול ל-5% מהעסקים.

עניין הבירוקרטיה הוא עניין קשה, הוא מבריח את האנשים. כשמישהו במצוקה באים אלי, אני גם מנהל מט"י חוץ מהתפקיד ההתנדבותי כיושב ראש, השאלה השנייה ששואלים אחרי שמבררים את התנאים, מתי אקבל את הכסף? אז אני משתדל להיות הגון, אני אומר: אני יודע כמה זמן ייקח לי להכין לך את הניירת ולהגיש, כמה זמן האישור? אינני יודע. הוא אומר לי: תגיד לי מהניסיון שלך. הניסיון זה חודשיים עד 3 חודשים, יש כאלה שגם יותר, נתקלנו גם בחצי שנה. אי אפשר להשאיר את המצב הזה ולהגיד שהכל בסדר. לכן מה שאני מבקש מיושב ראש הוועדה אם ניתן לקיים איזשהו דיון שישונו הקריטריונים ותשתנה תמונת המצב הקיימת היום על מנת לפתור את הבעיה.

תודה. ולריה סיגל שיפר, בבקשה.

אני מדברת מטעם פורום נשים לתקציב הוגן, זהו פורום של ארגונים שעוסק בכלכלה הוגנת. אני רוצה להתייחס לאוכלוסייה שכמעט לא הוזכרה פה שזה העסקים הזעירים, אנחנו מדברים על עסקים של עד 3 עובדים במחזור שנתי של 120,000 ₪, אנחנו מדברים על עסקים מאוד קטנים שעיקר הבעלות על עסקים כאלה הן נשים, נשים שחיות בפריפריה ואנחנו צריכים שהקרן והפיתרונות גם יתייחסו אליהם. כיום הקריטריונים של הקרן שקופים לנשים האלה ואנחנו דורשים שיהיה דירוג בהלוואות כלומר שתהיה אפשרות לקבל הלוואות זעירות של סכומים של עד 20,000 ₪ כשהתנאים הם שונים, תנאי הפריים שמבקשים, ההון הראשוני. יכול להיות שבהלוואות קטנות הערבות של המדינה תהיה יותר גדולה כי אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה שגם זקוקה לפיתרונות ולפעמים זו הדרך היחידה שיש לאנשים בפריפריה, בעיקר נשים, נשים ערביות, נשים חרדיות - למצוא פיתרון תעסוקתי. לכן הקרן של המדינה חייבת להתייחס, אלו הפיתרונות לעסקים האלה.

תודה, יהודה אלחדייף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, בבקשה.

הרעה החולה התחילה לא עכשיו אלא לפני שנתיים שלוש ברגע שבנק ישראל אישר או בעצם אסר על חריגות במשיכות יתר. פה התחילה הצרה האמיתית. אנחנו עובדים במשק שבעצם כולם רמאים. קשה לי להגיד את זה על המשק שאני מייצג, אני מייצג 40,000 בתי עסק תעשייתיים קטנים. אתם יודעים שלקוח מבטיח שהוא ישלם, הוא מבטיח שישלם אם אחרי 30, אם אחרי 60, אם אחרי 90, בפועל אנחנו מקבלים את הצ'ק אחרי 90 לעוד 30 או 60 יום, ואז אין לנו ברירה אלא ללכת לבנקים. אנחנו לא יודעים את הדברים האלה מראש ואז האישור של חריגה היה מאוד נוח לנו. ברגע שעשו את אישור חריגת היתר הזאת אנחנו מגיעים לבנק והוא אומר: אין שום בעיה, אני אתן לך אבל אתה תשלם על זה ריבית כזאת וכזאת וכו', זה הפך למקור הכנסה מאוד גדול בנוסף לבנקים, אבל זו הערת אגב כי הדברים האלה לא נאמרו.

השאלה האמיתית שהולכת להישאל כלפי קרן תבור היא, אתם קיבלתם מנדט ל-10% דיפולט, למה יש 2.3? לדעתי זו המעילה באמון של הקרן משום שהמדינה לקחה בחשבון שהדיפולט יהיה 10%, אל תחסכו למדינה. הם יודעים לעשות את החשבון שלהם ולכן, כמו שאמר יהודה אלדר, 7 מתוך 8 אנשים נפסלים עוד לפני שהתחילו, כשהם שומעים את הנתונים של הקרן הם בכלל לא מגישים. גם בעסקים אתה צריך כסף מהיום למחר, לעוד חודש. אתה לא יכול לדעת אם תקבל את זה בעוד 3 חודשים או 4 חודשים. אל תשכחו שנכנסנו לתקופה הזאת מתוך שפע כלכלי. עסקים קנו אמצעי ייצור, קנו מכונות, אני עצמי יש לי בית דפוס. מכונה אחת עולה מיליון וחצי יורו ואת הדברים האלה אנחנו קונים בתקווה שאחר כך המכונה תעבוד ותייצר הכנסה. העבודה נעצרה. מה אנחנו עושים? אנחנו מייצרים למדפים אבל עדיין אנחנו צריכים לשלם עבור שכר עבודה וחומר גלם ופה אנחנו צריכים כסף ולכן הקרנות האלה היו צריכים לתת לנו ואנחנו לא מקבלים אותם.

צריך להסתכל למה בעסקה האחרונה שנעשתה בין התעשיינים לבין הממשלה, התעשיינים ואני מתכוון לעסקים בינוניים שהם 2% מהעסקים בכלל, קיבלו לפי חשבוני מיליארד ו-400 ועוד 550 מיליון ₪ לקרן ליצואנים, 2 מיליארד ואנחנו לא קיבלנו כלום. אותה קרן נשארה. מי בעצם מהווה את הכלכלה האמיתית? כולם דיברו על זה, אנחנו העסקים הקטנים וזה הבסיס האמיתי ליציאה מהמשבר הזה, תודה.

לפני שאתן לחשב הכללי לסכם אני רוצה להקריא הצעה לסיכום הישיבה.

ועדת הכלכלה מבקשת מהחשב הכללי לבחון בשיתוף נציגי הגורמים, הצעתי כאן את מר ארצי יו"ר מכון היצוא, יהודה טלמון, דני מצליח ואחרים, לבחון מחדש את הקריטריונים לשם הסרת חסמי הכניסה לזירוז התהליכים לקבלת הלוואות, להעביר לוועדה עד סוף חודש יוני דיווח בכתב על השינויים בקריטריונים ובדרישות הסף לקבלת הלוואות מהקרנות.

הוועדה ממליצה להרחיב את שיעורי ערבויות המדינה מעבר ל-70% על דעת כל חברי הכנסת. הוועדה קוראת להגדיל באופן משמעותי את היקף האשראי, היקף הקרנות הוא 2.4 מיליארד ₪ לעומת הצרכים הגדולים בהרבה כפי ששמענו כאן. הוועדה מבקשת מהחשב הכללי לבחון שיתופם של בנקים נוספים לאלו המעמידים הלוואות לעסקים בתנאים זהים או משופרים של הבנקים שזכו במכרז החשכ"ל. זו הצעת הסיכום שלי. אני מבקש ממך עכשיו שוקי להתייחס וגם להתייחס לדברים הללו.

הזמן לא יספיק להתייחס לכל הדברים שנאמרו כאן, חלק מהדברים לצערי מבחינה עובדתית אינם נכונים.

אתה מוזמן לכאן בכל עת יחד עם כל הנציגים שהיו פה להמשיך בדיון. העסקים הקטנים והבינוניים חשיבותם לצמיחה, למשק הישראלי, כל כך חשובה שאנחנו מוכנים לקיים דיונים רבים בעניין וגם להגיע לתוצאות.

דובר בעיקר בתחום התעסוקה, כשמדברים על מנועים, מנוע התעסוקה הוא הגדול ביותר, זה דבר שהוא חד משמעי.

בהחלט.

אני רוצה להגיד דבר חשוב, אני לא חושב ומעולם לא חשבתי שכל החוכמה נמצאת אצלנו. זו גם הסיבה שגם בצעדים שאנחנו עשינו, ודיברו כאן מחוץ לקופסא, הממשלה יצאה בצעדים דרמטיים בהיקפם לטיפול באשראי כלומר, מר ארצי, 6 מיליארד ₪ ליצואנים זה לא עניין של מה בכך, אם זה בביטוחים - - -

לא דיברתי על הסכום, הסכום יפה, הבעיה היא בקריטריונים.

הקריטריונים גם בנושא הזה, ואני חייב להגיד שלא יצאנו עם משהו לבד, כלומר לא ישבנו בחדר שלי ואמרנו: בוא נראה מה נעשה. ישבנו בשולחן עגול, גם אתה היית בפגישות, ישבנו עם התעשיינים, למדנו את הנושא, ביקשנו מהם חומרים וחלק גדול מזה גם מופיע היום במה שנקרא "עסקת החבילה", אלה דברים שרשומים. שמנו דגש גם על הקרן לעסקים בינוניים שלא הייתה קיימת קודם, את הקרן לעסקים קטנים שהייתה קיימת הרחבנו ובאותם מקומות שפנו אלינו הגמשנו קריטריונים ולכן אני מקבל את ההצעה, אם יש הצעות שנעשה דברים בצורה שונה, במסגרת אותן מגבלות שתמיד אעמוד עליהן. יוסי ישי דיבר על לקחת ואוצ'ר, אז אני מכיר מספר מקרים של הואוצ'רים ומה קרה איתם ולזה לא ניתן יד כי הכללים שאמרתי בהתחלה הם מבחינתנו מורי הדרך. אלה הכללים שלפיהם נפעל אבל עדיין במסגרת הכללים האלה יש דברים שאפשר לעשות. כמו שאמרתי קודם, נאמר כאן עסק קטן שלא זכאי לקבל שוב את ההלוואה, שינינו את הכלל הזה. יש עוד כללים רבים שאני מוכן לשנות אותם, המצב בהחלט קשה. הנושא חשוב לנו. אנחנו מחכים בעניין הזה ומוכנים גם לשבת ולטפל כי כאן אני חושב עיקר הביקורת באה מול הקרן לעסקים קטנים כי הקרן לעסקים בינוניים יש גם כאלה שאמרו בצדק, עדיין אין לנו מספיק זמן לראות איך העסק הזה עובד.

נאמר כאן גם על ידי חבר הכנסת אפללו, בסך הכל בעידוד העסקים הקטנים וברכש הממשלתי, אני גם הנחיתי בעניין הזה את מינהל הרכש להביא המלצות, זה מופיע גם בעסקת החבילה בהסכמה עם המעסיקים שאנחנו נבחן את הדרכים כיצד לאפשר כניסה של יותר עסקים קטנים ובינוניים לרכש הממשלתי.

מצוין.

דרך אגב, המכרזים שהוזכרו קודם צריך לקחת בחשבון שיש הרבה קבלני משנה. כלומר הם לא נרשמים באותם 3% אבל אם יש מכרז ובתוכו יש קבלני משנה הם גם כן חשובים, אנחנו נפעל בתחום של מכרזי סל שיפוצלו כלומר שנאשפר למספר רב יותר של ספקים שיעבדו מול הממשלה, נפעל בדרך של הפחתה, כבר התחלנו לפעול בדברים האלה, נמשיך בדרך של הפחתת תנאי סף באותם מקומות שיאפשרו כניסה של עסקים קטנים. מבחינה זאת לחלוטין אני חושב שזה נושא חשוב. מצד אחד יש לנו את הנושא של יעילות רכש הממשלה שזה נושא חשוב מאוד, בסופו של דבר מדובר בתקציב המדינה ובממשלה כקניין, מצד שני אני חושב שבזה שאנחנו קניינים מאוד גדולים אנחנו גם צריכים לראות את מטרותינו לעידוד עסקים קטנים וזה נושא שהנחיתי בפירוש לעשות אותו.

הנושא לגבי רמת הדיפולט ומזה צריך לאפשר הגמשה של קריטריונים, בסך הכל אני מסכים שברגע שהמדינה מעורבת, אחוז הדיפולט יכול להיות גבוה יותר מאשר במערכת הבנקאית כי אחרת לכאורה לא עשינו שום דבר וזה עיקרון שאנחנו מקבלים אותו. אין שום התניה דרך אגב, כלומר אין הסכם שקבע מה תהיה רמת הדיפולט בינינו ואף אחד גם לא יודע מה תהיה רמת הדיפולט אז איך אפשר לקבוע דבר כזה בהסכם? אנחנו יודעים שאנחנו מעמידים הלוואות אפילו שזה עבר את התוכנית העסקית, אנחנו יודעים אם ההלוואה תיפול או לא? אנחנו לא יודעים אבל ברגע שאנחנו נותנים את הביטחונות, את אותם 70%, אנחנו יודעים שהבנק יטה יותר להעמיד את ההלוואה ואם לא נשמור את הבנקים כאן בחזית - נגרום לנזקים הרבה יותר גדולים מהתועלת. ובינינו, מדברים הרבה על הבירוקרטיה, אתם מדברים על עשרות אלפי עסקים, בוא נראה איזה מנגנון ממשלתי מסוגל בכלל לעמוד מול העסקים האלה אם לא יהיו כאן הבנקים. מה שאפשר לעשות זה פשוט לחלק את הכסף, לחלק כרטיסים מגנטיים ואיתם הולכים לחור שבקיר.

רק אם תוכל לומר לנו תוך כמה זמן לגבי הפחתת תנאי הסף לכניסת העסקים הקטנים למכרזים הממשלתיים.

יש צוותים שעובדים על זה כבר עכשיו. זה נושא שמיושם מיידית תוך כדי מכרזים כי כל מכרז שיוצא עכשיו אנחנו מחפשים את הדרכים כיצד אפשר לגרום לפיצולים של המכרזים.

נקווה שנראה עלייה מה-3% שהיו.

אחד הדברים החשובים, כך אני רואה את זה הוא נושא של קבלני משנה. העסקים הקטנים צריכים להיות קבלני משנה ואנחנו צריכים למצוא את הדרכים איך אפשר לעודד יותר את כניסתם של קבלני משנה ושלא יהיו גופים שייקחו את כל העוגה לעצמם.

אולמרט כשהיה שר התמ"ת הבטיח 15% לעסקים קטנים.

צביה דורי יצאה? כל הנושאים של חונכות וכדומה הם נושאים חשובים מאוד והם נעשים במסגרת תקציב משרד התעשייה וכך זה גם יימשך. אם יש מספיק מקורות או לא – אני לא חושב שאני האדם המתאים להגיב על זה.

אני ממשרד התמ"ת, בשנת 2009- 2010 בסיכום התקציבי סיכמנו על תוספת של 50 מיליון שקלים לעסקים קטנים ובינוניים, זה מיועד גם לפעילויות שונות שאנחנו מתכוונים לעשות דרך המט"ים, חלק מזה יהיה גם לעזור לעסקים להגיע לבנקים לקבל אשראי.

זה חיובי.

נקודה אחרונה, נאמר כאן על ידי אחד מנציגי התעשיות לגבי זה שברגע שכבר ניגשים יש כל מיני תנאים מעליבים של שכר וכדומה. אני יכול להסביר את זה בדוגמא פשוטה. קבענו בקרנות הבינוניות שהשכר של בעל עניין, לא של מנכ"ל שכיר אלא אם יש מנכ"ל שהוא גם הבעלים של העסק – קבענו שהשכר שלו יוכל להיות עד פי 4 או פי 5 מהשכר הממוצע במשק, לא כל כך נורא. התבקשנו לא להגביל את השכר מתחת ל-100,000 ₪. עלות שכר זה 150,000 ₪, תכפילו את זה ב-12, במקרה בעסק הזה יש 2, 3, בעלי עניין כי גם האישה עובדת וגם הבן וצאו וראו לאן הולכת ההלוואה ששמנו את הערבות. לכן אני אומר, זה תנאי שאני רואה בו תנאי חשוב. ברגע שהמדינה נכנסת כאן לסוג של מעורבות לא יכול להיות שנגיד: זה מעליב. אם מישהו נעלב להיכנס לזה שימצא את הדרך האחרת.

אדוני היושב ראש, ביום שכבר יאשרו את זה הנתונים יהיו כאלה גרועים שאף אחד בסוף כבר לא יאשר את התוכניות העסקיות.

כולנו מקווים לטוב. תודה רבה לחשב הכללי, תודה רבה לכם, בוודאי נמשיך לעקוב אחרי הטיפול בנושא, תודה.

האם הודעת הסיכום מקובלת?

כן, אתם תהיו בישיבה אצל החשב הכללי.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15