PAGE
19

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 2


מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מיום שני, י"ז באייר התשס"ט ( 11 במאי 2009), שעה: 09:30

1. תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(הקלות ליתומים


להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009


2. צו הנכים תגמולים ושיקום (העלאת שיעורי השכר הקובע והתגמול לנכה

מחוסר פרנסה ונצרך), התשס"ט-2009


3. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום)(תוספת למימון צרכים מיוחדים)(תיקון),


התשס"ט-2009


4. תקנות הנכים (טיפול רפואי)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009


5. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום)(לימודים לרכישת מקצוע)(תיקון מס' 2),


התשס"ט-2009


6. צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(העלאת שיעורי

תגמולים), התשס"ט-2009


7. תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(חינוך יתומים


לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)(תיקון מס' 2), התשס"ט-


2009


8. תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(תשלום למימון

צרכים מיוחדים)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009


9. צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(מענק נישואין ליתום)


(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

אריה ביבי

אילן גילאון

אורלי לוי אבקסיס

משה (מוץ) מטלון

אריאלה קלעי – ראש תחום חקיקה, משרד המשפטים

איציק שבתאי – ר' תחום תקציבי שיקום, משרד הביטחון

ליאת ניקריטין – רפרנטית ביטחון פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד סיגל לוי – יועמ"ש, אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון

עו"ד נחמה פרלמן – סגן בכיר ליועמ"ש, משרד הביטחון

עו"ד מיכל רדנאי זאבי – יועצת משפטית, ארגון נכי צה"ל

רצון שרעבי – ארגון נכי צה"ל

יעקב יצחק – ארגון נכי צה"ל

אבנר גולן – ע. יו"ר ארגון נכי צה"ל לזכויות ורווחה

שולמית מועלם – חברת ועד מנהל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

נאוה שוהם – יו"ר ארגון אלמנות צה"ל

עו"ד גיל סימנהויז – מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

רחל לניאדו – מנכ"ל יד לבנים

שמואל סמי וייכסלבאום – הורה שכול, יד לבנים

ירון בסקין – ראש אגף שיקום, יד לבנים

נעה בן שבת


אור רוזנמן - מתמחה

וילמה מאור

אושרה עצידה


1. תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(הקלות ליתומים


להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009


2. צו הנכים תגמולים ושיקום (העלאת שיעורי השכר הקובע והתגמול לנכה

מחוסר פרנסה ונצרך), התשס"ט-2009


3. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום)(תוספת למימון צרכים מיוחדים)(תיקון),


התשס"ט-2009


4. תקנות הנכים (טיפול רפואי)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009


5. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום)(לימודים לרכישת מקצוע)(תיקון מס' 2),


התשס"ט-2009


6. צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(העלאת שיעורי

תגמולים), התשס"ט-2009


7. תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(חינוך יתומים


לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)(תיקון מס' 2), התשס"ט-


2009


8. תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(תשלום למימון

צרכים מיוחדים)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009


9. צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(מענק נישואין ליתום)


(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


כל החיים שלנו בנויים מהפרטים הקטנים. היום י"ז באייר, ולפני 61 שנה בן גוריון נתן פקודה להקים את צבא ההגנה לישראל, והדיון הראשון שאנחנו עושים הוא בעדכון קצבאות לאלמנות ונכי צה"ל. לפני שנתחיל את הדיון, שני אנשים ביקשו פה להביע הערות. האחת היא מיכל רדנאי.

כרגע אני מטעם ארגון נכי צה"ל, היועצת המשפטית של ארגון נכי צה"ל. אנחנו כאן נמצאים בצווים שנועדו לעדכן תגמולים שמשולמים לנכי צה"ל על-פי המדד הסקטור הציבורי מאפריל 2008. על-פי הסכם, התגמולים שמשולמים לנכי צה"ל אמורים להתעדכן לפי שני מדדים: אפריל ואוקטובר של כל שנה. אנחנו נמצאים כרגע במאי 2009. יש עיכוב מתמשך, סחבת מתמשכת, בהתנהלות משרד הביטחון בעריכת הצווים. אנחנו הבענו את התרעומת בישיבה הראשונה שהתקיימה בפני הוועדה בהרכבה הקודם, בה עודכנו לראשונה אחרי תקופת ההקפאה התגמולים של הנכים. שנתיים וחצי לקח למשרד הביטחון לעדכן את התגמולים. ואז, צוין פה מטעם משרד הביטחון שיפעלו במהירות, בנחישות, ללא עיכוב לעריכת הצווים באופן שוטף. אנחנו רואים שזה לא קורה. אני לא רוצה להלאות בפרטים מה קרה ברקע. היו הבטחות וסיכומים שזה יובא מייד.


מדד אפריל 2008 התאזן על הנתון הרלוונטי בספטמבר 2008, אוקטובר 2008. אנחנו במאי 2009. שום הסבר לדעתי, לא יכול לבסס נימוק הגיוני וסביר למצב שאנחנו - - -

איפה אנחנו יכולים לקבל אינפורמציה איך המדד הזה מתעדכן בכלל? אנחנו יודעים שאחת לחודש מתפרסם מדד המחירים לצרכן.

זה לא מתנהג כמו מדד המחירים לצרכן. אני לא אשת כספים, אני מניחה שיש כאן מישהו מטעם משרד הביטחון שיוכל להסביר את הנושא הזה. אבל, המדד הרלוונטי, הנתון הרלוונטי, שלפיו אין מחלוקת גם - הוא היה ידוע - הוא היה ידוע באוקטובר. אוקטובר 2008 היה נתון שעל בסיסו היה אפשר להתחיל לערוך את הצווים. אנחנו יודעים מתוך התנהלות משרד הביטחון שלוקח חודש. עם כל הטענות של סחבת ואי תלות בגורמים חיצוניים לוקח חודש עם כל מה שקורה מסביב. אם מאוד רוצים לוקח חודש לערוך את הצווים. אנחנו כאן בעיכוב הרבה מעל חודש מאז שפורסם הנתון הרלוונטי.

למה אתם מבקשים לעדכן את אפריל 2008, ולא את אוקטובר?

רגע, אוקטובר כבר ידוע ממרץ, ואנחנו כאן בלי אוקטובר, והתשובה היא בידי משרד הביטחון. התשובה מבחינתי לא תהיה תשובה שיכולה לבסס נימוק. אבל, תירוצים יש, ואני מניחה שיישמעו פה.

האם יש פה נציג של משרד הביטחון שיכול להאיר את עיננו?

חסר לי כאן איש אגף תקציבים שיכול להסביר יותר את הנתונים הכספיים.

הוא לא הוזמן?

הוא הוזמן, הוא צריך להגיע כל רגע.

אנחנו קיבלנו את הנתונים עבור אפריל 2008 בינואר. מרגע שהנתונים היו בידינו, אנחנו לא חיכינו לרגע. אנחנו צריכים אישור של שר האוצר לפני שאנחנו מעבירים את זה לכנסת. העברנו לשר האוצר, וקיבלנו. הרי אנחנו יודעים שהיו בחירות, וגם קודם הכנסת לא עבדה. במועד המוקדם ביותר שאפשר היה, הבאנו את זה. אנחנו הבאנו כבר לפני מספר שבועות - הפנייה שלנו לכנסת.

על איזה חודש הבאתם את זה?

לאפריל 2008.

למה לא לאוקטובר 2008? אנחנו עכשיו במאי 2009. זה כמו שההוא שצריך לתת את הנתונים לא הגיע. אם הוא היה יוצא רבע שעה יותר מוקדם הוא היה מגיע. גם אנחנו באים מתל-אביב.

לפי מה שידוע לי, מדד הסקטור הציבורי קהילתי ידוע רק חצי שנה אחרי המועד. זה מדד מיוחד שידוע רק חצי שנה לאחר מכן. אנחנו - משרד הביטחון - נוקטים היום תהליכים על מנת שכל התגמולים יעודכנו באופן אוטומאטי ללא צורך באישור הצווים מידי חצי שנה.

הם פועלים, מצד אחד. אבל מצד שני, את הצווים לא מקיימים.

אנחנו פועלים על מנת לתקן את החקיקה, ואנחנו מאוד מבקשים שהארגון יעזור לנו בזה.

אני לא מבין. מה קרה לפני 2008? הרי פה מדובר בשלושה עדכונים חסרים שאת מדברת. התשובה שלך לא מספקת בכלל. האם לפני 2008 גם כן היו עיכובים ואיחורים? כי אחרת או שאנחנו נבין שהרעיון הוא פשוט. זאת אומרת, כמה שאפשר להחזיק את הכסף פה, ולעכב את הכסף שם - עיקרון שהוא די עובד במערכות שלנו.

תעני לנו ביחד לכל השאלות כשאת עונה. יש לנו בעיה אחת והיא אופן העדכון, אנחנו לא מבינים איך מעדכנים. אנחנו לא יודעים איך בודקים את נוסחת העדכון הזאת. אנחנו רוצים לראות אותה. אנחנו מאוד סומכים על הכלכלן שצריך לתת לנו נתונים ועדיין הוא לא הגיע. אבל, גם אנחנו רוצים שזה יהיה בשקיפות. אנחנו רוצים לדעת איך מעדכנים, איפה זה מתפרסם, מתי זה מתפרסם, איך רואים את זה, אולי הוא טועה, אולי הוא לא טועה - זה דבר אחד.וכן, למה אנחנו מחכים במאי 2009, ולא מעדכנים היום את אוקטובר 2008?

באשר לנתונים התקציביים ואיך מתפרסם המדד, וכל הנושא הזה, איש התקציבים זה עתה הגיע.

בשעה טובה.

הוא המומחה המקצועי שיכול לתת את המענה המקצועי הרבה יותר טוב ממני. מה שאני כן יכולה להגיד מבחינה משפטית הוא שהמצב הזה לא מניח את הדעת. היו שלוש שנים של הקפאה, ולכן אז זה לא עלה. מייד אחרי שהסתיימה ההקפאה, ראינו - יש קושי, זה לא תקין, זה לא צריך להיות כך, ואנחנו פועלים לתיקון החקיקה על מנת שהתגמולים יעודכנו אוטומאטית בלי שצריך יהיה לבוא לכנסת כל פעם על כל אחוז וחצי של עדכון.

כשצריך לבוא לכנסת צריך לבוא בזמן. מי שמאחר לפה, כנראה שהוא מאחר גם בתשלומי ה- - -

אדוני הכלכלן, לפני שהגעת היו פה שאלות שהן הופנו אליך, אבל לא ידעו לתת לנו תשובות. האחת - איפה אנחנו יכולים לבדוק את העדכון? לפי מה זה מעודכן? איפה אפשר לבדוק את זה? ולמה זה לא מעודכן היום לאוקטובר 2008? למה אנחנו רצים לאפריל 2008 ולא לאוקטובר 2008 כשאנחנו נמצאים כבר במאי 2009?

שלום, שמי איציק שבתאי, ואני ראש תחום תקציבי שיקום משפחות במשרד הביטחון, אגף תקציבים.


למעשה, אנחנו מעדכנים תגמולים לזכאים שלנו שזה נכים, הורים שכולים ואלמנות, על-פי הסדר שיש לנו עם ארגון נכי צה"ל מ-86. ההסדר אומר מספר דברים. דבר ראשון, אנחנו בודקים את העלייה של מדד הסקטור ציבורי קהילתי. זה מדד שמפורסם על-ידי הלמ"ס מידי חודש. אנחנו בודקים את העלייה שלו בחודשים אפריל ואוקטובר בדרך כלל, ורואים בכמה הוא עלה. אם המדד הזה עלה, אנחנו מעדכנים את התגמולים לזכאים. היה והמדד הזה לא עלה, אנחנו ממתינים לעלייה הבאה, וממנה מעדכנים את התגמולים.


בנוסף, אם יש הסדר במשק למגזר האחיד בשירות הציבורי של תוספת יוקר, אנחנו נותנים אותה מיידית לזכאים שלנו. במקביל, מנכים את זה מעליית המדד. כלומר, יש פה שני פרמטרים מקבילים. פעם אחת, בודקים את שיעור עליית המדד. פעם שנייה, אם יש איזה הסדר במשק, אנחנו נותנים במיידית את שיעור עליית תוספת היוקר לזכאים שלנו, ומנכים את זה בעתיד משיעור עליית המדד כדי שלא יהיה כפל.

בשני המקרים לא היה עדכון- לא תוספת יוקר, ולא הגמלאות. בשני המקרים אין עדכון. אני לא זוכר מתי היתה תוספת יוקר בפעם האחרונה.

לא, תוספת יוקר היה ביוני 2007.

מאה אחוז, ומתי היה העדכון? היה באוקטובר 2007.

לא, יש שנים דברים שונים. יש מדד שבודקים אותו פעמיים בשנה.

הבנו, השאלה שלנו היא למה אתה לא מעדכן היום? כשיש לך נתונים כבר, למה אתה לא מעדכן היום את אוקטובר 2008? בשביל מה אתה סוחב אותם? כשלא היית אמרנו שהיום לפני 61 שנה, בן גוריון נתן פקודה להקים את צבא ההגנה לישראל, והדיון הראשון של הוועדה הוא על תגמולים לאלה שנתנו בגופם ובנפשם, וצריך לתגמל אותם. השאלה שלנו היא את מי אנחנו מנצחים? ממי אנחנו חוסכים את הכסף הזה שאנחנו חוסכים?

ראשית, אין מחלוקת שאנחנו צריכים לעדכן את התגמולים - פה לא המחלוקת. העניין הוא מאוד פשוט. יש עניין פרוצדוראלי. המדד שלפיו אנחנו עובדים, מתפרסם באיחור של שלושה חודשים.

אבל, כאן אתה מדבר על שלושה מדדים לא מעודכנים.

ברשותכם אני אסביר. המדד מפורסם באיחור של שלושה חודשים. זה המדד שמפורסם על-ידי הלמ"ס, ולא על ידינו. אין לנו שליטה עליו לחלוטין.

מאפריל 2008 עד עכשיו עברו חודשיים וחצי.

ובנוסף, יש פרוצדורה בירוקרטית שהיא מורכבת, מה לעשות? בגלל זה אנחנו רוצים לשפר את הנושא ולייעל אותו. זה תהליך שצריך לעבור. הוא צריך לעבור בתוך משרד הביטחון - - -

מתי אתה יודע לבוא לכנסת עם עדכון 2008, אוקטובר 2008? עוד שבוע?

אני לא יודע לבוא עוד שבוע - - -

עוד שבועיים? מתי אתה יודע לבוא לפה להביא נתונים של אוקטובר 2008?

אני יודע שהנתונים קיימים ונמצאים. הם מעובדים בתוך משרד הביטחון, ויוצאים הלאה. משם הם עוברים למשרד האוצר ולמשרד המשפטים לאשר אותם. זה תהליך בירוקראטי, ואין לנו שליטה על כל התהליך – זה מה שיש.

לא, זה לא מה שיש.

אז זה יהיה אחרת אולי.

נכון, ולכן אנחנו ישבנו עם ארגון הנכים.

לא תלוי בך אם זה יהיה אחרת. אם זה תלוי בך - זה לא יהיה. תלוי פה. אבל, אני רוצה רשות דיבור.

שנייה, תן לו לסיים את דבריו. האם סיימת?

אני סיימתי.

אני ליאת ממשרד האוצר. אני רק רוצה להבהיר שהתגמולים משולמים רטרואקטיבית מיום ה- - - – תקן אותי איציק אם אני טועה.

כן. רטרואקטיבית בכל מקרה.

אבל, מהרגע שהתגמולים יאושרו מאפריל 2008 - - -

צמודים, עם ריבית?

אין ריבית.

יש ריבית, יש איזה פיצוי או שיפוי לנכים?

ריבית אני חושבת שאין.

האם יש הצמדה לזה? האם התשלומים נושאים ריבית?

אני לא עד כדי כך בקיאה בזה, אני מאמינה ש- - -

את במשרד האוצר, ואת בוודאי בקיאה.

בעניין הריבית וזה, אני מודה שפה אני לא בקיאה.

נו אז מה אם זה רטרואקטיבית? אם המדד עלה באחוז שחקת את התגמולים באחוז.

אדוני היושב ראש, אני רק רוצה לציין שאנחנו הצענו מספר פעמים לארגון לשנות את השיטה כי השיטה לא טובה ולא נוחה גם לנו. הארגון לא רוצה, וזה הגיוני שהוא לא רוצה כי השיטה היא טובה עבור הזכאים. היא שיטה מפצה באופן ניכר עבור הזכאים כי יש פה שילוב של גם סקטור ציבורי קהילתי, וגם תוספות יוקר במשק. ולכן, אם תיקח סקטורים אחרים שמשופים על-ידי המדינה אתה תראה שההבדלים הם מאוד - - -. אנחנו בטוחים ומעוניינים, וכן רוצים לשנות.

אדוני היושב ראש, אם היה הפוך, מה היו עושים? אני מכיר את האוצר יומיים.

אם זה היה הפוך היו מצמידים את זה לאג"ח נדל"ן.

חבר הכנסת גילאון, תלוי באיזה חודש.

אדוני, אם זה קורה הפוך אנחנו לא מורידים. אנחנו נותנים העלאה. אנחנו לא מורידים בתגמולים.

כן, אבל כשיש אחר כך עלייה זה מתאזן. מאחר ואתם משלמים שנה וחצי אחרי, אז יש לכם תמיד זמן לקזז את זה אם זה יורד או עולה.


נאוה שוהם, בבקשה.

שמי נאוה שוהם, ואני יושבת ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. קודם כל, אני מאחלת לוועדת העבודה והרווחה הצלחה בתפקידה החדשה.

אנחנו מודים לך, נשתדל.

אבל תסלח לי על הבוטות, עובדים עלינו בעיניים לאורך כל הדרך. אני שנתיים יושבת ראש, ואני מתביישת במשרד הביטחון, במי שעובד שם, משום שהם מתעסקים עם אנשים שאיבדו את יקירם, והתרסקו חייהם, ואי אפשר לעשות מאיתנו צחוק. כשאתה אומר לההיא שאתה נותן את העדכון הזה אחרי שנה כשאלמנת צה"ל נכנסת לאוברדראפט בבנק, את הבנק זה לא מעניין - לא מעניין את הבנק. תסביר לי למה ראש אגף משפחות והנצחה לא נמצא כאן. תסביר לי למה הוא לא נמצא כאן, למה הוא שולח אותך, את הפקיד הזוטר, עם כל הכבוד, איציק?


אנחנו היינו כאן בדיוק לפני שנה. הבטיחו לנו שתוך שלושה שבועות יטפלו ויסדרו, ויביאו את הדברים לכאן לאישור באופן סופי. הבטיחו שיקדמו נושא שלא יצטרך בכלל להגיע לוועדה, שיעדכנו באופן אוטומאטי. לכן אני אומרת, עובדים על כולנו בעיניים. אבל, אנחנו לא מטומטמים. זו תהיה בושה למדינת ישראל, לאדון אהוד ברק, שיתומים ואלמנות ונכים והורים שכולים יצאו לרחובות, ואנחנו נצא. אני אומרת שאנחנו נצא. עד לפני שנתיים אף אחד לא ידע מי זו נאוה שוהם, אני הייתי בחורה מאוד אנונימית, ולא עניין אותי בכלל מאבקים. אבל, זהו בושה. זה מבזה את המדינה שלנו, ותדע לך ש"עובדים" עלינו.

האם עוד מישהו רוצה להוסיף משהו לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת? חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון, בבקשה.

בוקר טוב. מאחר ואני מכיר גם את המקום של חברי קובי יצחק והחברים האחרים, אז יש כמה דברים כרקע לחברי הוועדה שלא כל כך מכירים.


הרי היה ברור לי שאני אכנס ואני אשמע שאגף השיקום או משרד הביטחון מנסה להיתלות בזה שרוצים היום לקדם את שינוי פרסום הצו, ולתת את זה בלי דיוני ועדות וכך הלאה, וזאת תהיה העילה לעיכוב. הרי זה היה ברור לי, גם הייתי מוכן לתשובה הזאת.


אני רק רוצה להזכיר לכם שבספטמבר 2008 היה דיון אצל ראש אגף השיקום קותי מור, וסוכם במפורש כי האגף יפעל לעריכת צווי אפריל 2008, וכל צו נוסף לעניין עדכון התגמולים באופן מיידי ושוטף - זה היה הסיכום - על מנת שלא לעכב את עדכון התגמולים, ובמקביל ינסה לקדם את הצו העקרוני. זאת אומרת, זה במקביל. זה לא בא במקום. בניגוד לסיכום הזה - - -


אגב, אני רוצה לתת לכם ברקע, ושזה יופיע גם בפרוטוקול, אנחנו מדברים על אגפו של איציק - שהוא בחור נחמד לכשעצמו - שגזל את הנכים במשך כמה שנים, ובית המשפט קבע שהוא צריך להחזיר להם 162 מיליון שקל. בא משרד הביטחון לבית המשפט וצעק:"גוואלד". הוא אמר: "אין לנו כסף, אז תפרסו לנו את זה לתשלומים". בית המשפט נעתר לבקשתו של משרד הביטחון שבעצם נגזל - אתה מבין, הנגזל הגדול - ופרס את זה לארבעה תשלומים במשך שנתיים. למה הדבר דומה? אבוא ליושב ראש הוועדה באישון לילה, אגנוב את ארנקו, ואחר כך בית המשפט יגיד לי: מוץ, אתה יודע מה? אתה באמת מסכן, תשלום לו בחזרה בארבעה תשלומים. אבל, זה היה בסוגריים, ולטובת הפרוטוקול. זה אותו גוף שאנחנו מדברים עליו כרגע.


בניגוד לאותו סיכום שאני הזכרתי, האגף על דעת עצמו החליט שהוא נמנע מלקדם את הצווים של אפריל 2008, כי הרי המקבילית פתאום נעלמה. בינואר 2009 לאחר שדרישות הארגון לקדם את עריכת הצווים לא נענו, התקיימה פגישה באגף ביום ה-27 לראשון 2009, במשרדו של אותו קותי מור, ותיכף אני אקרא לכם מכתב שהוא בכלל מעביר נכים עכשיו לטיפול בקופות החולים - כאלה שהגישו תביעות. אבל זה מסמך אחר.

זה לא נוגע לעניין. אנחנו נתמקד בעניין שלנו.

אבל, זה נותן משהו על מדיניות.

חבר הכנסת מטלון, כבר הבנו את ההקפאה. המטרה שלנו היא לעזור לפתור דברים.

התקיים דיון נוסף. אבל, יש לי שאלות, ואני מבקש לקבל עליהן תשובות, ברשותך אדוני היושב ראש. הצווים שהונחו בפנינו נועדו על מנת לעדכן את התגמולים לפי מדד 2008. מתי פורסמו נתוני המדד הרלוונטיים לצורך חישוב שיעור עליית המדד לפי אפריל 2008?

יוני 2008, הנה עניתי לך. אנחנו נדלג על משרד הביטחון.

הצווים שהובאו לאישור הוועדה לא דורשים מלאכת עריכה מורכבת, אלא מדובר באמת בתרגום הנתון של המדד. זה באמת לא מסובך, נכון?

נכון, אתה צודק.

שהיתה ידועה כבר. אתה אומר יוני, אני אומר איתך אוגוסט 2008. אני הולך איתך למונחים כספיים. אנחנו כעת בחודש מאי 2009. האם לדעתו של משרד הביטחון זוהי התנהלות תקינה או שזה חלק ממדיניות?


שאל היושב ראש, ואני אצטרף לשאלתו, האם יש איזשהו שיפוי לנכים האלה, לאלמנות, להורים השכולים על התקופה הזאת שאתם מעכבים? אני חושב שצריך לדבר על העניין הזה, ובהחלט לכפות עליהם לשלם איזושהי ריבית.


אני רוצה להכניס סעיף נוסף. לידיעתכם, אגף השיקום גם לא מעדכן את ההטבות שיש במערך הזכויות של נכי צה"ל, ופה הוא משתמש בנכים כבני ערובה בגלל איזשהן הוראות פנימיות של אגף השיקום לגבי תגמולים מיוחדים שאינן מופיעות בחוק, והם באים ואומרים: עד שלא נכניס את זה בחקיקה, אז גם את ההטבות אנחנו מקפיאים. אם אני זוכר - זה מוקפא מ-2004 או מ- - -

2001.

מ-2001 מוקפאות כל ההטבות לנכי צה"ל.

אני מכיר איזה חבר כנסת - משה מטלון - שהגיע מארגון נכי צה"ל. הוא יכול היום לארגן חקיקה. אני חושב שזה ילך ביתר קלות.

מוץ, ההטבות לא מעודכנות מ-2001 גם לאלמנות, וגם להורים.

אני דיברתי על כל שלוש הארגונים.


משפט אחרון - בן גוריון טבע את המטבע, ואני טבעתי מטבע חדש בנאום הבכורה שלי. אנחנו לא שילמנו את המחיר, אנחנו המחיר. אם מישהו טעה פה אז נאוה שוהם, וקובי יצחק, ורצון שרעבי ואבנר ואני, אנחנו המחיר. אנחנו לא שילמנו את המחיר, וככאלה אני רוצה שיתייחסו אלינו - לא כמי ששילם. אנחנו המחיר.


שנית, אנחנו עדים לתופעה כזאת של קיצוצים חד פעמיים. לא בכדי אנחנו יושבים פה. אדוני היושב ראש, אם אנחנו לא נקבע פה מסגרת לוחות זמנים אנחנו נשב פה עוד כמה חודשים. אני מכיר אותך שכן תקבע מסגרת, ואני גם מכיר אותך כמי שתקים ועדה שתעקוב אחרי קיום הצווים האלה - כך אני מכיר אותך.


אני רואה פה גזרות מגזרות שונות. אנחנו גם ועדת בריאות, ואני לא אתפלא שאנחנו נדון בקרוב מאוד על המסמך הפנימי הזה שהגיע לידיי, שגם בטיפול הרפואי לנכי צה"ל יש הנחיה חד משמעית לקצץ ולהעביר חלק לקופות חולים, או לתת כמו שקופת חולים נותנת לאותם אלה שנפגעו ועדיין לא קיבלו את אחוזי נכותם.

בניגוד לחוק.

להזכירכם, נכים ממלחמת לבנון שתיים עדיין לא קיבלו את אחוזי נכותם.

יש כל כך הרבה נושאים, בוא נמקד את העניין. חבר הכנסת מטלון, תודה רבה על דבריך. יפה הם נשמעו. חבר הכנסת אריה ביבי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, בוקר טוב. יש לי הרבה שעות "מטלון" כי הייתי ראש אכ"א במשטרה. אני גם מכיר את נאוה ואת האחרים. אני לא רוצה לחזור על דברי נאוה וחבר הכנסת מטלון. אנחנו כבר שבענו מהסברים. אדוני היושב ראש, זו לא הפעם הראשונה, אני מקווה שזו תהיה הפעם האחרונה, כי אנחנו חייבים לקבוע מסמרות בנושא הזה.


זו לא העוולה היחידה שמשרד הביטחון עושה. אם תשאל את נאוה ואת האחרים אז אתה תדע שאלמנה שאיבדה את יקירה, והיא מצאה לה חבר אחרי מספר שנים והיא נישאת, מתעלמים ממנה מהכול.

אבל, זה לא הנושא.

זה לא הנושא, אני רק אומר שגם לדברים האלה אנחנו נצטרך לתת את הדעת.

אם אנחנו רוצים לעזור לאלמנות ולנכים ולכל מי שצריך, בואו נתמקד בנושא, נקבל החלטות ונלך הלאה. אם נתברבר לא נגיע לשום מקום.

להתמקד בנושא זה לקבוע חד משמעית שהם יצטרכו לעמוד בלוח זמנים, ולא להוליך אותנו שולל ולחשוב שיש איזה עדה של אידיוטים.

מאחר ואני נחשפת לנושא פעם ראשונה, אני רק שומעת ממה שנאמר פה וזה מצמרר לשמוע. אני חושבת שתפקידנו כאן כוועדה הוא לחזק את כל הפנייה הזאת. כלומר, זה דבר שהוא חוצה מפלגות, חוצה קואליציה-אופוזיציה. זוהי החלטה חברתית, מוסרית. וכמו שאמר כרגע מוץ - אם אנחנו מדברים מי זה המחיר, אז כל אחד מאיתנו, הורה, בן זוג וכד', כולנו עם, וכולנו צבא, וכל אחד מאיתנו זה היה יכול להיות בפתח ביתו. ולכן, מבחינתי כל תמיכה וכל דבר כזה יסגור את המעגל הזה של הסחיבה ושל הסחבת שזה נראה דבר בירוקראטי יותר מדבר מהותי. זה התפקיד שלנו בתור מסר חברתי חד משמעי.

אני אנסה לפרט את העניין הטעון כשמדובר במשפחות שכולות, וכשמדובר ביתומים ובאלמנות. אני רוצה לדבר על המינימום כי כנראה זה גם דיון ראשון בוועדת העבודה והרווחה, והוא כנראה גם יחזור על עצמו ברמת העיקרון.


הדבר הזה לא יכול להמשיך לקרות, כי אנחנו לא השוטר של העבריין המרכזי במדינת ישראל שקוראים לו משרדי ממשלת ישראל, ושהאמינות שלו היא פחותה מהאינסטלאטורים עם החריץ, ואני לא רוצה לפגוע באינסטלאטורים. אנחנו מבזבזים זמן יקר על מה? על זה שנגיד לאנשים: תקיימו את ההחלטות שהתקבלו? על מוסר תשלומים? על זה שאתם צריכים לקיים את חובכם? מסתבר שאנחנו כנראה יכולים לחוקק כל דבר, ולהתקין כל תקנה, חוץ מתקנה אחת שאנשים יהיו בני אדם. יש לנו בעיה עם זה.


אני לא קונה את זה שהמדיניות הזאת היא מקרית. אני לא קונה את המשפט "נרדמתם בשמירה". אם נרדמתם בשמירה, יש סנקציות על הדבר הזה.

הם לא היו בשמירה.

חבר הכנסת ביבי, תודה. ממרום גילי הייתי כבר פה בסיפור הזה. הדיון תמיד מתחיל כשאנחנו צריכים לעשות דברים שהם מובנים מאליהם, שהם obvious. כלומר, אם נקבע שצריך מנגנון של פעמיים עדכון בשנה, מדוע הדבר הזה בכלל צריך לבוא לדיון לכאן? ומדוע אין סנקציה שהיא אוטומטית, שהיא שקופה, ושהדבר הזה נוסע כמו טייס אוטומאטי? למי ניתן באמצע שיקול הדעת הזה?


ולמה אני אומר את הדברים כאן? כי אני בטוח שהדיון הזה הוא case study בעצם. ראית את זה, ראית הכול. מין שיטה איך בה אפשר לתת כמה שפחות לכמה שיותר, איך כמה יותר זמן להחזיק אצלנו כדי לא להחזיק אצלם. אני לא קונה את תום הלב, ואת התמימות בעניין הזה. אני רואה את זה בכל תחום בחיים שאתה יכול לראות, מהעבירות המצולמות בכביש ששולחים לך דוח אחרי 11 חודשים, ועד הדבר החמור ביותר.


גם הנשוא כאן הוא בעייתי מאוד. מדובר באנשים שצריך ללכת על בהונות לידם, ובכלל לא לקיים דיון כזה. הדיון עצמו מבזה את העניין של מה? הרי פה אין ויכוח על הכמה אפילו, אלא על האופן המובן מאליו.


אני מצטער שאתה מקבל את הדבר הזה על הראש שלך. אני גם את העניין של פקידי משרדים לא כל כך מקבל. אדוני היושב ראש, פקידי משרדים תפקידם בפורים להיות המן, בפסח להיות פרעה, ובחנוכה להיות אנטיוכוס. מנצלים אותם כדי להתכסות מאחוריהם של מי שצריך לקבל החלטות.

לפעמים הם מרוויחים את זה ביושר.

לכן, כשאומרים לי "נרדמתם בשמירה" - נרדמת בשמירה. אבל, לו אני הייתי יכול לקבוע משהו בקשר לזה, גם היית מקבל את הסנקציה בדיוק המתאימה של מי שנרדם בשמירה.


אני עוד הפעם רוצה לציין את הtest case- שיש פה בעניין הזה, כי הוא המפתח לכל העתיד, מבלי להתייחס לקהל הקדוש הזה - אני לא יודע איך לקרוא לו. תסלחו לי, אבל כך. אבל, זה פרינציפ. תתחילו פשוט לעשות את העבודה שלכם, מספיק עם: סמכו עליי, ואנחנו נסתדר, ואנחנו באים עוד מעט, אנחנו נביא לכם את זה. זה לא יכול להמשיך כך.

הוזמנו כאן למשהו ספציפי מאוד, עדכון תגמולים. הדיון נסבוב במספר רב של נושאים שלא קשורים לזה. אני רק רוצה לומר באופן כללי כמה דברים. משרד הביטחון, ואין חולק על כך, מוקיר ומכיר את המחיר הרב ששילמו משפחות שכולות, ונכים, ותרומתם למדינה. אני רק רוצה להזכיר שבמשרד הביטחון יושבים פקידים אפורים ככל שיהיו שמשרתים בצבא, וחלקם שילמו מחיר כבד מאוד בעצמם, אם זה נכים, ואם זה משפחות שכולות. לאף אחד במשרד הביטחון אין אינטרס לצאת כנגד האוכלוסיות האלה. חבל שלפעמים נשמעים דברים מבלי שמוצגים בפני הוועדה מלוא הנתונים.


אני מציע לוועדה המכובדת, שאם היא רוצה לדון במרחב המלא של מכלול הנושאים, שאולי משרד הביטחון גם יציג את הנתונים באופן הכי ברור. אבל, להאשים את משרד הביטחון באיזה משהו נגד האוכלוסיות האלה, כשאנחנו בעצמנו חלק מהאוכלוסיות האלה, כשאנחנו משרתים בצה"ל, - - -

איך הגעת לבית המשפט ונגזר עליך לשלם 162 מיליון שקל?

חבר הכנסת מטלון, אתה דיברת והוא שמע בנועם את מה שאמרת, והוא לא נהנה ממה שאמרת.

אני בטוח.

תן לו גם להגיד את דבריו.

אני הייתי מציע להפריד רגע בצד את הנושא הרגש, ותענה באמת על השאלה למה אתם לא מעדכנים. כל האנשים פה הם ממשפחות, הם מכירים משפחות, משפחות של משפחות וכו'. תסביר, או שיבוא השר שלו.

לפעמים יש חילוקי דעות בינינו לבין הארגונים היציגים, אם זה עם נאוה, אם זה עם מוץ שהוא היה בזמנו, אם זה עם אלי בן שם. יש חילוקי דעות. אבל, קודם כל צריך להבין שזה בא ממקום שהוא לפחות נכון. אנחנו לא חושבים שאנחנו פוגעים, ובטח לא במתכוון במשפחות שכולות שהן חלק מאיתנו. אם יש חילוקי דעות, אז אני פשוט מציע לוועדה - - -

אבל, זה לא הדיון. אנחנו הולכים סחור סחור.

חבר הכנסת גילאון, תן לו לדבר.

אדוני היושב ראש, אנחנו פוליטיקאים. הוא צריך לדבר לעניין.

הוא מדבר לעניין, תן לו לדבר. אנחנו לא נסתום פיות לאף אחד.

הם חלק מאיתנו, אנחנו - - -

מוץ, אתה רוצה להגיע היום לתוצאות? תן להם לדבר. לא הגענו לכלום.

לגופו של עניין, למקרה הספציפי הזה של עדכון תגמולים, כפי שאמרתי בפתיח, אנחנו סבורים שהשיטה היא לא טובה. היא מאתגרת גם אותנו. היא שיטה לא נוחה לנו כי אנחנו צריכים להמתין שלושה חודשים כל פעם, לחכות ללמ"ס שהוא יפרסם נתונים. יש בירוקרטיה גם בתוך המשרד שלנו, וגם במשרדי הממשלה האחרים שאין לנו תמיד שליטה עליהם. אנחנו חושבים שהיא שיטה לא טובה. אנחנו באים ואומרים לכם: בואו נשב ונשנה את השיטה. אבל, השיטה לא טובה, ואנחנו כל הזמן חוזרים לוועדה הזאת עוד הפעם ועוד הפעם, ואומרים לנו: למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? כי השיטה לא טובה. עם כל הרצון הטוב, זה לא דברים שקשורים רק לנו. אני מציע לכולם - בוא נרים את הכפפה, נשב ביחד, ונדבר על שיטה שהיא יותר מהירה. שיטה שהיא הרבה יותר זריזה, שהיא אפילו חצי אוטומאטית. אנחנו מאוד בעד.

אני לא הייתי פה בתחילת הדיון, ואולי פספסתי חלק מהדברים שנאמרו פה. אני בטוחה שנאמרו דברים חשובים. עד שלא תימצא שיטה חדשה נשאלת השאלה, למה השיטה הזאת לא עובדת באופן כזה שזה מתחדש כל פעם? למה אנחנו גורמים לאנשים האלה לעמוד כמו קבצנים בפתח ולבקש את המגיע להם מאליו? יותר מכך, אנחנו בעצם משדרים פה לבאים בתור, לאימא ששולחת מחר את הילד שלה לצבא, ואולי בחשש שמחר או מחרתיים הוא לא יחזור, או שהוא יחזור עם נכות כזאת או אחרת - מי אלו שישמרו על האינטרסים של אותו ילד? מי אלה שישמרו על האינטרסים של המשפחה? או לפחות להרגיש שיש מישהו שמשמש להם כפה. אבל, עד שהשיטה לא תעודכן, עד שלא תהיה שיטה חדשה, השיטה הזאת צריכה לפעול ולתקתק.


אני גם נשואה לנכה צה"ל, ואני רואה שלא תמיד הדברים עובדים כמו שהם אמורים לעבוד, וזה קצת מהיכרות אישית וגם ממוץ. אולי במקרה שלי זה בסדר. אבל, אני בטוחה שיש מקרים קשים, ויש מקרים של משפחות שאולי איבדו את הרצון או את החיות הטבעית של האנשים. זה להוסיף חטא על פשע גם לגרום להם לבוא ולבקש את המובן מאליו.

שלום, שמי סמי וייכסלבאום. אני אב שכול, נציג ארגון יד לבנים. נדהמתי לשמוע את דבריו של הכלכלן ממשרד הביטחון מאחר ולא רק שהם לוקים בחסר, אלא הם לוקים בהרבה אי-דיוקים. עם כל הכבוד למשרד הביטחון, אני רוצה פה, כבוד היושב ראש וחברי כנסת נכבדים, לומר לכם איך משרד הביטחון כן פוגע במשפחות ביודעין.


בשנת 2001 - 2002 היתה הקפאה של שר האוצר דאז בנימין נתניהו שנסתיימה בדצמבר 2005. החל מינואר 2006 הוסרה ההקפאה.

אני אישרתי אז את העדכון. זה הדבר הראשון שעשיתי אז בקדנציה הקודמת כיושב ראש ועדת העבודה והרווחה, כמו שהיום זה הדבר הראשון.

נכון להיום, מינואר 2006 עד היום לא עודכנו ההטבות לא של ארגון משפחות השכולות וארגון יד לבנים, לא של אלמנות צה"ל, ולא של נכי צה"ל. לא ייתכן שמ-2006 עד היום אי אפשר ולא היה ניתן לעדכן את ההטבות.


ולא רק זה, אלא פה נאמר שלא פוגעים בהורים. בטח שפוגעים ברגע שלא מעדכנים בכלל את ההטבות. פה מדובר על שניים-שלושה עדכונים רטרואקטיבית. אני רוצה לשמוע הצהרה פה של היועצת המשפטית של משרד הביטחון, האם נקבל עדכון מההטבות רטרואקטיבית. איך ייתכן שגברת נחמה פרלמן בישיבה שהיתה פה בכנסת בוועדה לביקורת המדינה מלפני שנה ועשרה חודשים, ב-23.7, אומרת שטיוטת החוק של ההטבות מוכנה ובימים אלו זה יועבר לארגונים היציגים? זה היה לפני שנה ועשרה חודשים. יושבים פה נציגים של שלוש הארגונים, אנא שמישהו יאמר אם הוא ראה טיוטא של אותו דוח של ההטבות או של החקיקה. זו פגיעה חד משמעית בכל הנצרכים של משרד הביטחון. תודה.

קודם כל, אני רוצה איציק, להתייחס אליך. ברמה האישית החבר'ה במשרד הביטחון באמת נורא נחמדים, והם באמת רוצים מאוד לעזור. אבל, העובדת הסוציאלית או עובדת הרווחה, היא עובדת לפי הוראות, איציק, וגם אתה עובד לפי הוראות. כנראה ההוראות צריכות להגיע מלמעלה. אתם, הפקידים הזוטרים, אולי מאוד משתדלים. אבל, בכל זאת צריך לשנות את החשיבה.


כבוד יושב-ראש הוועדה, אני רוצה לומר לך שהשנה חילקנו ל-88 אלמנות תלושי מזון לליל הסדר. ייתכן שאם היו מעדכנים בזמן, אז לא היינו צריכים לתת ל-88 אלמנות תלושי מזון של 500 שקלים. בושה למדינה הזאת שצריך לתת לאלמנות צה"ל. יש הרי תדמית שהאלמנה היא עשירה, נוסעת על ג'יפים. חבר'ה, תלושי מזון לאלמנות צה"ל.


1,250 שקלים במשך חמש שנים כל שנה גנבו לאלמנות צה"ל מהתגמולים, ולא החזירו עד היום - זה אותו הדבר מה שמוץ מדבר. עד היום לא מוכנים להחזיר לנו את הכסף. גנבו, זה היה בטעות, אבל ברגע שלא מחזירים את הכסף זו גניבה.

לא, ברגע שהתרענו המשיכו.

בחיים לא פנית אלינו לדבר על שינוי. לא אתה, לא אריה מועלם, לא מנכ"ל משרד הביטחון, בחיים לא פניתם אל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל לשבת ולחשוב על צורת העדכון. אולי פנית למוץ מטלון שהיה יושב-ראש נכי צה"ל. אבל, אנחנו ארגון נפרד. שב איתנו, שב איתנו בכלל על הכול.


אדוני, אני חושבת שצריכה לקום פה ועדה שבאמת תדון בכל הנושאים האלה, כי אחרת במשך שנים אנחנו נבוא לכאן, נקטר ונבכה.כשאני מדברת אני מוציאה את כל הקישקע. זו בושה. אני נעלבת בשמי, בשם ילדיי, ובשם הבעל שלי.

בשביל לקדם את העניינים, וכדי שלא לפגוע באלה שכבר פגענו בהם מספיק זמן, אנחנו נאשר את התקנות. אנחנו נקבע שבסוף המושב הזה אנחנו ניפגש פה עוד הפעם, ואנחנו נעדכן את אוקטובר. כלומר, תוך חודש וחצי נעדכן את אוקטובר כשאתם תבואו ותשתדלו. אם עד סוף המושב הזה לא נעדכן את אוקטובר, אז בתחילת המושב הבא אנחנו נעדכן את אפריל 2009. אין שום סיבה בעולם. שאף אחד לא יספר לי רטרואקטיבית, לא רטרואקטיבית. רטרואקטיבית זה לא פיצוי. רטרואקטיבית בלי ריבית ובלי הצמדה זה יופי של הלוואה, יופי של הלוואה. אין כאלו הלוואות במשק.


כמו שאני אומר - אנחנו נאשר את התקנות עכשיו. אנחנו נקבע דיון נוסף. מתי זה הכי קרוב שאתה יכול לעדכן את אוקטובר 2008?

אדוני היושב ראש, זה לא תלוי רק בי, אני לא יכול להתחייב לזה. אני יכול להגיד לך שנעשה מקסימום מאמץ.

.

אתה תעשה מקסימום מאמץ. אתה בחור מוכשר, ויש לך יכולות, ואתה גם תצליח. אני סמוך ובטוח שתצליח.

אדוני היושב ראש, כאלה חבר'ה נחמדים וסחבקים. יש להם שר שהוא לא נחמד ולא סחבק, אבל הוא מנהיג. לפי דעתי, צריך להיות דיון. אדוני היושב ראש, אני חושב שהשר יבוא פעם אחת להסביר את ההתייחסות לקבוצה הזאת בתוך משרד הביטחון ברמה של דברים שהם הוחלטו. זה לא החלטות חדשות. עד היום גמרנו את הדיון, ולא הבנתי למה עדכון של שלושה חודשים לוקח שמונה עשרה חודשים - לא הבנתי מכל הדיון הזה. אז ברור שאת התקנות נאשר. אבל, מי לידי יתקע שבפעם הבאה - - -

חבר הכנסת גילאון, מאחר ואני בטוח שהוא יעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר, ולא נצטרך את שר הביטחון, אז בשביל מה להזמין ולהשחית את זמנו של שר הביטחון?

זה השחתה של סדר היום של הוועדה, כי אם כל פעם נדון בהחלטות שלא מתקיימות ולא מבוצעות, לא עשינו שום דבר. אלה דברים שלא צריכים להיות בדיון.

במיוחד ששר הביטחון עסוק בוועידות שלו, ובוועדות שלו.

יש פה שאלה של היועצת המשפטית אליך.

השאלה היא כזאת - התחילה של הצווים והתקנות כאן היא מאחד באפריל 2008, וכדבריכם העדכון מעדכן לפי מדד אפריל 2008, וזה הגיוני. הבעיה או השאלה עולה מכך שבספטמבר 2008 הוועדה כאן אישרה את הצווים הקודמים, ואת התקנות הקודמות. היא אישרה אותם כהוראת שעה מאוקטובר 2007 עד 31 במרץ 2008, והוראה מ-1 באפריל 2008. אני שמחה שאנחנו חוזרים ואנחנו מעדכנים מאותו תאריך. השאלה היא למה התקנות הקודמות עודכנו מ-1 באפריל 2008? לכאורה העדכון היה צריך להיות מוקדם יותר.

אני אסביר. למעשה, לפי ההסדר שיש לנו עם הזכאים, כשיש מדד שלילי אנחנו לא פוגעים בתגמולים של הזכאים, לא מורידים להם בגמלה. מה שאנחנו עושים הוא שאנחנו ממתינים למדד הבא, לעלייה הבאה, ורק מהעלייה הבאה אנחנו מורידים.

אתם עושים קיזוז.

ולכן, מה שקרה כאן - באפריל 2007 היתה ירידה של 1.069%, ואת הירידה לא הורדנו. זכרנו אותה לשישה חודשים הבאים, והפחתנו אותה משיעור העלייה. ולכן, את רואה עדכון מאפריל 2008. אבל, הוא עדכון נכון של אוקטובר 2007.

אבל, מדוע הוא לא ניתן באוקטובר 2007? אני מבינה שהיתה ירידה. מדוע דחיתם אותו?

הדחייה זה הקיזוז, למעשה.

הורידו, קיזזו. זה בסדר - מדד שלילי.

כן. למעשה, המדד השלילי היה במשך שישה חודשים, והיה צריך לנצל אותו במשך שישה חודשים. ולכן, הקדמנו את זה קדימה במשך שישה חודשים.

לפני שאני מתחיל להעביר את אישור התקנות, אני מבקש שאתה תעדכן את הוועדה, או מי מטעמך ממערכת הביטחון, תוך חודש מהיום, איפה עומד העדכון של אוקטובר 2008, ואז אנחנו נזמן את הוועדה, ונשתדל לסגור את הפערים שנוצרו. כי לא לכם, ולא לנו, יש כוונה לא לתת למישהו מהזכאים את מה שמגיע לו.


תעבירי את התקנות, ואנחנו נצביע עליהם.

אם אפשר, אולי במקום לקרוא את הנוסח, אולי נציין רק באיזה תקנות מדובר.

או,קיי.

אז אנחנו מדברים על צו הנכים (תגמולים ושיקום)(העלאת שיעורי השכר הקובע והתגמול לנכה מחוסר פרנסה ונצרך), התשס"ט-2009 לפי הנוסח שמובא כאן, תקנות הנכים (תגמולים ושיקום)(תוספת למימון צרכים מיוחדים)(תיקון), התשס"ט-2009. התקנות הבאות, תקנות הנכים (טיפול רפואי) הן לא טעונות אישור הוועדה - אני מדלגת עליהן.


התקנות הנוספות שדורשות אישור ועדה זה תקנות הנכים (תגמולים ושיקום)(לימודים לרכישת מקצוע)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009, תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009, תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009, וצו משפחות חיילים שנספו במערכה(תגמולים ושיקום)(העלאת שיעורי התגמולים), התשס"ט-2009. האחרון זה צו משפחות חיילים שנספו במערכה(תגמולים ושיקום)(מענק נישואין ליתום)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009.


אדוני, אם אפשר לבקש עוד משהו במסגרת העדכון. הוזכר פה הנושא של הטבות שונות שהן מחוץ לחקיקה כאן. אבל, יש תקנות שהן בחקיקה, אם אפשר יהיה לעדכן גם מה קורה איתן - תקנות לגבי ביטוח רפואי למשל, שיש לגביהם סכומים, ואין עדכונים.

לפני שנאשר את התקנות, הייתי קורא פה לנציגי מערכת הביטחון לשבת על עדכונים, על אופן שיטת העדכון מול הארגונים המקבילים הן של האלמנות, הן יד לבנים, הן נכי צה"ל - כל מי שנוגע בעניין - ולנסות לעשות שיטת עדכון יותר פשטנית, יותר שקופה. השיטה הזאת למרות שהיא מהלשכה המרכז לסטטיסטיקה היא נחבאת אל הכלים, היא מפגרת בפאזה. היא גורמת לעיוותים. המטרה שלנו היא לא לנצח את האוכלוסייה הזאת.

נשמט העמוד האחרון של התקנות, זה תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(תשלום למימון צרכים מיוחדים)(תיקון מס' 2), התשס"ט-2009.

או, קיי. מי בעד אישור התקנות?







ה צ ב ע ה






התקנות אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.