PAGE
17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

9.6.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 13

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ז בסיון התשס"ט (9 ביוני 2009), שעה 12:00

עידוד העסקת עולים בעסקים ירוקים

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

אברהם מיכאלי

גלעד אברהמי, מנהל אגף בכיר, המשרד לקליטת העלייה

עמרי אינגבר, מנהל המרכז לקליטה במדע, המשרד לקליטת העלייה

אירוס הומינר, מנהלת אגף יזמות עסקית, המשרד לקליטת העלייה

אורנה פינדלינג, מנהלת תחום קידום תוכניות השמה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דורון פהימה, מנכ"ל מט"י חדרה

מיכאל סנדיגורסקי, רכז תוכניות בש"ן

ד"ר ליה אטינגר, מרכז לחשיבה ומנהיגות סביבתית

אבי דאבוש, מנהל פרוייקט סביבה וקהילה, שתי"ל

אסף רז, סביבה וקהילה, שתי"ל

טל צוקר, מנהל פרוייקט עסק ירוק, המרכז הארצי ליזמות ירוקה

עמית רבין, רכז פעילות פרוייקט השמה למהנדסי איכות הסביבה

פניה קנצ'יק, קואליציה לבריאות הציבור

יצחק הלמן, מנהל אגף איכות הסביבה, עיריית באר-שבע

עמוס גולדין, עמותת מדעני הדרום, באר-שבע

גלינה טראוב, עמותת "באר-שבע ירוקה"

מלי גרבר, האוניברסיטה העברית, ירושלים

מרגי אלפרט, חיים וסביבה

ויטלי ויינבלטי, חיים וסביבה

מיכאל קוטן, עמותת אימפרטיב אקולוגיה

דנה גורדון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
עידוד העסקת עולים בעסקים ירוקים

אני פותחת את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא עידוד העסקת עולים בעסקים ירוקים.


אני מודה לכל הנוכחים שהגיעו לישיבת הוועדה. היום הכנסת מציינת את יום איכות הסביבה הלאומי ואני בחרתי לכנס את הוועדה ולדון בנושא האמור, כך שנוכל לשמוע מהגורמים המקצועיים שעוסקים בתוכניות לעידוד היזמות בקרב העולים ולבחון את האפשרות לכוון את התוכניות האלה לסיוע בהקמת עסקים ירוקים.


סיוע לעולים חדשים וקידום איכות הסביבה באמצעות כלים עסקיים הוא נושא שקרוב ללבי ואני מאמינה כי דרך העולם העסקי ניתן להביא לשינוי אמיתי בתחום איכות הסביבה.


קיבלנו דיווח ממשרד הקליטה האומר שבשנים 2008-2009 לעיסוק בעסקים ירוקים ניתן סיוע בסך 103 אלף שקלים שיועד לשישה יזמים. הוועדה מברכת על כך אבל רציתי לשאול הקליטה אם מדובר ב-103 אלף שקלים עבור ששת היזמים שעוסקים בסביבה ירוקה, מה קורה עם התקציבים שמיועדים לא רק באיכות הסביבה.


אני חושבת שהפרוייקט הזה של יזמות עסקית בקרב העולים הוא פרוייקט חשוב מאוד ובמיוחד בתקופה בה סוגרים מקומות עבודה ומתבצעים פיטורים רבים. לדעתי יש להמשיך את הפרוייקט ואף להרחיבו.


היום אנחנו התכנסנו כדי לראות איך אפשר לבחון, לשקול ולתת העדפה מיוחדת ותקציבים מוגדלים לעולים שבוחרים ללכת במסלול הירוק ולהקים עסק ירוק. אני חושבת שזה יכול לתרום לא רק לעולים אלא כולם ירוויחו, גם העולים, גם המדינה שלנו וגם החברה כולה.


כמו שאמרתי, אני רוצה למקד את הדיון בנושא עידוד יזמות עסקית ירוקה בקרב העולים החדשים והייתי רוצה לשמוע מנציגי משרד הקליטה התייחסות לנושא.

תודה רבה. אני מודה לך על הדיון בנושא הזה. משרד הקליטה, הנגיעה שלו לעסקים ירוקים היא בשני תחומים, כפי שפירטנו במסמך שהגשנו לוועדה. התחומים הם תחום היזמות העסקית וגם בתחום המדע.


צריך לציין, מעבר לנתונים שהגשנו, שהושקעו כאן במהלך השנים האחרונות כשלושה מיליון שקלים בתחומים האלה אבל למשרד הקליטה אין איזושהי תוכנית מיוחדת עבור יזמות עסקית או העסקת עולים בעסקים ירוקים. אין לנו גם תקציבים ייעודיים לזה. כלומר, אם אדם מגיע עם דרישה להקים עסק ירוק או מדען שמתכוון לעשות כאן מחקר או תשתית מחקרית לגבי עסק ירוק, הוא נכנס לכלל כלי הסיוע שמשרד הקליטה מעמיד עבור אותם עולים או תושבים חוזרים, וצריך לציין שקיים גם עניין של תושבים חוזרים.


אנחנו כן רואים איזושהי מודעות מאוד גבוהה אצל עולים ותושבים חוזרים, במיוחד אצל תושבים חוזרים מצפון אמריקה, בתחום העסקים הירוקים. הם מזהים כאן את הלקונה שיש, שזיהה אותה גם שי אגסי, וכי כאן במדינת ישראל הנושא לא מפותח. משרד הקליטה ישמח מאוד אם במסגרת הוועדה הזאת יוקצו – אני לא יודע אם נמצא כאן נציג אגף התקציבים באוצר – לנו תקציבים מיוחדים על מנת שבמסגרת כנסים שאנחנו עורכים בחוץ לארץ, בכל רחבי העולם – אם זה באירופה, אמריקה, דרום אפריקה ובכל המקומות שאנחנו מופיעים בהם – נוכל להפיץ את העידוד לפתיחת עסקים כאן בארץ של עסקים ירוקים של עולים או תושבים חוזרים שמתכוונים לעלות. אם ידעו שיש תוכנית ספציפית בנושא הזה וכספים ייעודיים שיוקצו עבור הנושא הזה על ידי מדינת ישראל, אני מניח שיהיו הרבה קופצים על העגלה. כמו שאמרתי, כרגע אין תוכנית מיוחדת או יותר נכון כספים ייעודיים.


נמצאת אתי כאן מנהלת אגף היזמות, אירוס הומינר, נמצא אתי כאן עמרי אינגבר, מנהל המרכז לקליטה במדע, ואני אשמח מאוד אם ברשותך, אם תרצי פירוט, הם יקבלו את רשות הדיבור על מנת שירחיבו ויאמרו מה ניתן בכל מסגרת עבור העולים.


שוב אני רוצה לציין שאני אשמח מאוד אם במסגרת הוועדה הזאת יימצא פתרון מול משרד האוצר, אגף התקציבים, כדי לייעד תקציבים ספציפיים עבור עידוד מחקר ופיתוח בתחום העסקים הירוקים ויזמויות עסקיות שייפתחו כאן בארץ. זה יהיה דבר מבורך מאוד.

אנחנו כאן מדברים על שישה יזמים. זאת אומרת, אלה שהגיעו וביקשו להקים עסק ירוק. כאשר מגיע מישהו שרוצה להקים איזשהו עסק, אולי במסגרת התקציב שקיים – ואנחנו גם נבקש תקציב נוסף – יש אפשרות לכוון את היזם הזה לפתיחת עסק ירוק או שאתם הולכים לפי המסלול אותו הוא מבקש? אפשר גם לשכנע אותו ולהסביר לו כמה כדאי לפתוח עסק שהוא עסק ירוק.

יש שני מסלולים. יש את המסלול של האנשים שנמצאים כבר ועלו לארץ והם מעונינים לפתוח עסק, ואז הם מקבלים ייעוץ עסקי, ואז באמת מכוונים אותם, כמו שאת אומרת, לאפשרויות של עסקים שכדאי לפתוח כאן בישראל ואם זה מתאים לרעיון שלהם או אם יש להם רעיון אחר, כך אפשר גם לתעל אותו בנושא הזה. יותר חשוב לאותם אלה שנמצאים בחוץ לארץ והם מעונינים לפתוח כאן עסק והם לא כל כך יודעים מה לפתוח. אז במסגרת התקציבים הייעודיים שאמרתי שאם נקבל, נוכל לבוא ולומר להם שאם אתם מעונינים לעלות לישראל, אנחנו ממציאים לכם כלי סיוע אם תפתחו עסקים או תבואו לעשות כאן מחקר ופיתוח בתחום העסקים הירוקים או המחקר הירוק. אז תהיה באמת אפשרות לקבץ את אותם אלה שמעונינים או שיושבים על הגדר, להביא אותם לישראל ולהתחיל אתם איזשהו תהליך עוד כשהם בחוץ לארץ.


כאמור, יש שני אפיקים שצריך להתייחס אליהם בנושא הזה.


אם תרצי לדעת את כלי הסיוע בכל אחד מהאפיקים, אני אשמח מאוד שיפרטו לך כאן חבריי שנמצאים אתי.

בסך הכל המילה יבוא היא מונח מאוד רחב אבל הנושא הזה קיים כל השנים. לראיה, הנושא של ייצור אנרגיה חליפית על ידי שמש והולכה, חברת לוז, הוקמה על ידי קבוצת מדענים עולים שהגיעו לכאן בשנות ה-70, אחר כך היא התפרקה וחלקה נשאר וחלקה נסע לארצות-הברית. מדענים עולים השתלבו בתחומים האלה, לדוגמה במכון ויצמן, במגדל השמש של המכון, וגם יש קבוצה כזאת שעוסקת במכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון. זאת אומרת, בנושא של אנרגיית השמש יש כמה וכמה קבוצות שפועלות באוניברסיטאות ובחברות ישראליות.


מה שאפיין את העלייה בשנות ה-90 היה שהיו בה הרבה מהנדסי כימיה, הרבה מהנדסי מכונות, הרבה מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. כל הנושאים האלה יכולים להיות מיושמים בתחום הירוק, אם זה בטיהור שפכים, אם זה בהתפלת מים, אם זה בחסכון באנרגיה קיימת, זאת אומרת, מבחינה כימית שינוי של דלקים קיימים על ידי כך שהניצול שלהם יהיה יותר טוב ואז בפחות חומר מזהם אתה מייצר יותר אנרגיה, או לחילופין אתה עושה תהליכים של סינון הגזים, האפר שנפלט והמזהמים שנפלטים. יש נושא של בדיקות צנרת, יש נושא של קירור במבנים, חסכון באנרגיה. אין גבול בנושאים בהם נקלטו מדענים שהגיעו בעליית שנות ה-90.


צריך לדעת את המציאות לפיה השנים 1990-1992 היו השנים הגדולים של העלייה ולאחר מכן היה גרף יורד שהיה מאוזן פחות או יותר עד סוף שנות ה-90. בשנות ה-2000 מספר המדענים העולים שהגיעו הוא נמוך בהרבה וגם המקצועות המאפיינים אותם הם מקצועות אחרים. לא שאין אנשים שהם בתחומים עליהם דיברתי, אבל מספרם מתוך כלל המדענים העולים הוא פחות. מאחר שהמשק הישראלי כמה למקצועות האלה – מאחר שבאוניברסיטאות אין היום בוגרים של הנדסת חשמל, הנדסת מכונות, הנדסה כימית, אלה דברים שהם לא באופנה – כל עולה שמגיע נקלט ישר בחברות קיימות. אין כאן צורך בתמריץ מיוחד כי פשוט המשק הישראלי מחפש אותם.


בקרב התושבים החוזרים אנחנו שמנו בשנים האחרונות את הדגש על אנשי מדעי החיים, זאת אומרת, ביולוגים בכל מגוון הביולוגיה, וזה היה מכיוון שזאת הקבוצה הגדולה ביותר של בוגרי האוניברסיטאות שירדה לאמריקה ואנחנו מנסים להחזיר אותה. לא שאין היבטים של ירוק בתחום הביו, בהחלט יש, ומדובר בכל נושא של שימוש בחומרים ביולוגיים, חומרי מאכל, חומרי טיהור, צבעי מאכל וכן הלאה וכן הלאה שבאים במקום חומרים כימיים, אבל אני חושב שהמגרש הזה הוא מגרש שיש לנו שותפים די גדולים בו וזה המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר בפרוייקט החממות, שאני לא רואה שהוא זומן לכאן, אבל בהחלט התוכנית של החממות יכולה לשמש ערוץ לקליטת אנשים מהתחומים הללו.


יש לנו מנגנון שקיים גם ביזמות אבל הוא מאפשר ליצור קשר עם המדענים עוד כשהם בחוץ לארץ באמצעות האינטרנט. אנחנו נבדוק אותו על סמך קורות החיים ונראה אם הוא מדען, ונאשר לו שאם הוא יעלה או יחזור לישראל, הוא יהיה זכאי לטיפולנו. מצמידים לו יועץ מהתחום שלו, כאשר אם מדובר בכימאי, זה פרופסור או דוקטור לכימיה, אם זה מתמטיקאי, כנ"ל, ואם זה ביולוג, כנ"ל, ואם זה רופא, כנ"ל. מצמידים לו יועץ ישראלי ותיק שמנסה להדריך אותו ולהראות לו איפה ומה יש בישראל, ומנסה ביחד אתו למצוא לו מקום תעסוקה. והיה ומדען כזה עולה ונקלט, אנחנו מסייעים - במה שנקרא סיוע עקיף – למעסיק בסבסוד חלק מעלות העסקתו למשך תקופה כאשר אם מדובר בתושב חוזר, התקופה היא שנתיים, ואם מדובר בעולה, התקופה היא שלוש שנים. התוכנית הזאת היא תוכנית לכל המדענים בכל התחומים, גם במדעי החברה והרוח. אין לנו העדפה דווקא לתחום מסוים, למרות שאני אומר שכמעט בכל תחום – במדעי החברה והרוח לא – יש איזה שהן אפליקציות אפשריות גם בתחום הירוק.

יש לכם שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה?

היה לנו שיתוף פעולה פורה במשך הרבה שנים, כאשר מדי שנה אנחנו היינו מעבירים כספים – וציינתי את זה במסמך שלי – למדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה והוא היה מוציא קול קורא במסגרת הקול הקורא הכללי שלו למחקרים בתחומים שהוא מבקש, אם זה התפלת מים, אם זה אוויר וכן הלאה וכן הלאה. התקציב שלנו היה מיועד למדענים עולים שניגשים לתוכנית וזה היה בהחלט מאפשר כל שנה משהו בסביבות 6-7-8 פרוייקטים. בשנת 2008, וכנראה גם ב-2009, לא נוכל להעמיד תקציב לנושא הזה.


כמו לגבי המשרד להגנת הסביבה, היה לנו פרוייקט כזה עם הרשות לפיתוח הנגב. ציינתי כאן פרוייקטים שעומדים להסתיים כאשר מדובר במחזור שלישי. היו לנו שלושה מחזורים כאלה. בהחלט פרוייקטים יפים מאוד. אנחנו הלכנו עם הנגב בגלל שרצינו ליצור איזשהו מנוף ליישום הפרוייקטים האלה במקומות שיש קליינט שרוצה לממש אותם. הנושא של רמת חובב טופל בכל מיני היבטים, בכמה וכמה מחקרים.

כמו שנאמר כאן, אנחנו נחשפים לרצון הגדול להקים עסקים בתחום, במיוחד בקרב עולים ותושבים חוזרים פוטנציאליים. זאת אומרת, במיוחד בכנסים בהם נחשף גם נושא היזמות העסקית, כאשר מתחילים את כל ההליך עוד טרם העלייה, שם מתבצעת בדיקת כדאיות עסקית ותוכניות עסקיות נבנות עוד בטרם העלייה, המושג הזה של פתיחת עסקים ירוקים הוא דבר שנראה במיוחד, כמו שנאמר כאן, במדינות מערביות, במיוחד בצפון אמריקה, גם קנדה, אזורים בארצות-הברית כמו בוסטון, סן-פרנציסקו, אזורים שהמודעות שם היא מאוד חזקה ומאוד מפותחת. גם בדרום אפריקה שמענו על רצון לפתוח עסקים בתחום. זה קורה במיוחד במדינות בהן הראייה סביב הנושא הזה היא מתקדמת ומפותחת.


אין ספק שמדובר כאן בפוטנציאל מבחינת היזמות העסקית, הפוטנציאל היזמי כאן הוא גדול מאוד ואנחנו מאוד בעד לקדם את זה בעקבות הדרישה שנבעה בשטח וכמו שאמרנו, עוד טרם העלייה או החזרה לישראל. במשרד הקליטה, מעבר לפרוייקט שמתחילים את התהליך של טרום העלייה, מבחינה עסקית במשרד הקליטה יש מוקדים שמתמחים בתחומים מוגדרים כאשר אחד מהם הוא הנושא של יזמות פתיחת עסקים ירוקים. המוקד מטעם משרד הקליטה וגם מטעם רשות העסקים במשרד התעשייה, זה מט"י חדרה אתו יש לנו התקשרות מכרזית והם עושים יופי של עבודה ומקדמים את העניין עם המון רצון והמון אנרגיות ירוקות, כמוקד ארצי שמשלב את כל מי שעולה ותושב חוזר. דרך אגב, אנחנו רואים שדרישה מאוד חזקה מגיעה דווקא מישראלים שחזרו הביתה ונחשפו שם לרעיון העסקי הזה. מקדמים את זה בצורה ראויה לציון ואנחנו מבחינתנו, כמובן במסגרת התקציב הנוכחי, יש לנו רצון מאוד גדול לקדם את זה מאחר שיש בזה ייתכנות עסקית מאוד רלוונטית לעולים ולתושבים החוזרים.


אני מניחה שאפשר יהיה לדבר כאן על נושאים מאוד מוגדרים. כרגע יותר מדובר על עסקים בתחומים של לאו-טק בהקשר הזה. אנחנו דווקא היינו מאוד מעונינים – כמו שגם עמרי אמר – בפוטנציאל הגדול מבחינת המחקר והפיתוח, לקדם את זה לרמה קצת יותר מתקדמת גם בגלל שמדינת ישראל מצויה בתחום הזה, ולשם בעצם נשואות עינינו. זאת המטרה. מעבר לקידום עסקים בתחום הירוק, הרצון שלנו הוא גם להיכנס יותר לנושאים של מחקר ופיתוח ולשלב כאן את אותו ג'יניוס יהודי שכולם מדברים עליו ולשלב בו את כל אותם דוקטורנטים בחוץ לארץ שרוצים לחזור הביתה. אנחנו רוצים לראות איך משלבים את האספקט הזה של עסקים בתחום הירוק יחד עם ההכשרה המקצועית שהם רכשו בחוץ לארץ.

על איזה תקציב מדובר בסך הכל?

אין תקציב ייעודי. זה תקציב כללי שקיים עבור פתיחת עסקים או השקעה במדענים שמגיעים ומי שמגיע בתחום של עסקים ירוקים, הוא נכנס תחת המסגרת הכללית הזאת. כן צריך לציין ולומר שיש לנו במשרד מסגרות שאם יהיה תקציב ייעודי, הן קיימות על מנת לעודד את הפתיחה של העסקים האלה, אם זה במסגרת ארגון ביו-בוד שלמשרד יש מצ'ינג אתו והוא פועל בבוסטון. כל מי שקושר בתחום הביו ונושק לתחום התעשייה הירוקה, נוכל לעודד אותו דרך הממשק הזה להגיע לישראל. היום אנחנו לא עושים פעילות מיוחדת לומר לו לבוא לכאן, וגם אין לנו תקציב מיוחד לזה. לכן אנחנו אומרים לו שיבוא כמו כל מדען, שיבוא, נבחן את המחקרים שלו ובהתאם לזה נקבע אם הוא מדען. יכול להיות שאם הוא לא מדען הוא ילך לתחומי היזמות והוא יהיה בסוף יזם.


כמו שצוין, יש כאן מרכז לטיפוח יזמות חדרה שהוא תחת הכותרת אצלנו כמעלות, מרכז עסקי לעולים ותושבים חוזרים עם התקשרות חוזית אתו והוא בעצם מהווה איזשהו גורם מטה ארצי וכל מי שנמצא בארץ ומעונין לפתוח יזמות ירוקה, הוא נותן לו את כל הפסיליטיס שהמשרד קבע במסגרת ההתקשרות וזה אומר בדיקת ייתכנות, תכנית עסקית, ייעוץ וליווי בתקופת החניכה, הלוואות עד 100 אלף שקלים שאותו אדם שרוצה לפתוח עסק יכול לקבל או קורסים וסדנאות. אם הוא מאוד מעונין, הוא יכול גם להיכנס למועדון עסקי.

דורון, קיבלת כל כך הרבה מחמאות. בוא נשמע מה קורה בחדרה.

אני מנהל את מט"י אזורי חדרה. יש לנו בעצם שתי פעילויות בכובע ארצי ושתיהן קשורות למשרד הקליטה. פעילות אחת היא קידום יזמות בקרב יוצאי קווקז-בוכרה והשני הוא עסק ירוק, המרכז הארצי ליזמות ירוקה.


אני מאוד שמח שמתקיים דיון בנושא. אנחנו כשנה פעילים בתחום. דני מצליח, מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים, התנצל על שלא יגיע ואני מדבר גם בשם הרשות לעסקים קטנים.


אנחנו זיהינו את כל הנושא הזה של הפעילות בתחום הירוק כבר לפני כמה שנים אבל לא הייתה מספיק מסה של לקוחות ומספיק מסה של יזמים כדי לייצר מוקד התמחות אחד. בשנתיים האחרונות – קראו לזה כאן אופנה או טרנד – אני רוצה לבשר לכם שהתחום הירוק הוא לא טרנד אלא הוא בא לכאן כדי להישאר. הוא עבר את נקודת האל חזור והוא כאן ואנחנו כולנו נפגוש אותו בכל תחומי החיים יותר ויותר.


מי שרוצה לראות, יכול להסתכל על הסמנים הימניים, על מרכז אירופה, ויוכל לראות מה קורה שם. גם העסקים מפנימים את זה בכל הרמות, החל מתקנים וסטנדרטים דרך הזדמנויות עסקיות שנקרות בדרכם, אם זה מיתוג ואם זה מוצרים, אבל אנשים מבינים את זה. לכן עם הזמן עלה מספר האנשים שבאו עם רעיונות לפתיחת עסקים למוצרים מיוחדים.


יש דבר שלא שצריך להתעלם ממנו. אין לנו חילוקי דעות בעניין הזה, אבל המסה העיקרית של הסיפור הזה של יצירת תעסוקה באמצעות יזמות הוא בעסקים קטנים ובינוניים. יש 450 אלף עסקים קטנים ובינוניים בארץ. יכול להיות שיהיה לנו אגזיט 1, 2, 3, 10, וזה בסדר, אבל המסה הגדולה הם אותם עסקים, אותו אגרונום שחזר וכתב תוכנה לניהול השקיה, אותו יזם שחזר מהולנד ובעצם רוצה לעשות פעילות כזאת או אחרת, יהיו לו רק ארבעה-חמישה עובדים, ואולי יותר, אבל זאת המסה הגדולה וכאן יש הזדמנות. הם באים, בעיקר תושבים חוזרים – ממש בצורה מפורשת רואים את זה – שזיהו את ההזדמנות. הם רואים מה קורה באירופה, הם מכירים את השוק בארץ, יש להם קרובים, והם רואים את ההבדל ואומרים שיש הזדמנות עסקית, אני מביא את הידע שלי ומתחיל לעבוד. יש גם כאלה שבאים עם רעיונות הזויים ואנחנו גם עוזרים להם לרדת מהם כדי שלא יפסידו את כספם וזה דבר מאוד חשוב שאף אחד לא סופר אותו. תמיד שואלים אותנו לכמה עסקים עזרנו בהקמה, ואנחנו נוקבים במספר, ואז שואלים אותנו למה רק המספר הזה, אבל שוכחים שמנענו הקמת עסקים שכשלו וזה בכמות לא מבוטלת.


יש את הקטע המדעי וקידום הדברים הגדולים, וזה בסדר גמור, אבל יש הרבה מאוד אנשים שבאים החל מייעוץ דרך פתרונות למים או דברים אחרים, וזה בעצם סוג של פעילות עסקית שמייצרת איקס מקומות עבודה.


אנחנו יושבים בעולם כאשר יש נקודת מפגש בין סביבה, חברה ועסקים. הקונספט שלנו בכלל בעסק ירוק אומר שאנחנו מאמינים שקידום הסביבה ייעשה באמצעים כלכליים. הקידום העיקרי של הסביבה ייעשה באמצעים כלכליים. אני חושב שאם היום תדברו כאן – כל האנשים כולל הארגונים שנחשבים מחבקי עצים, ושאף אחד לא ייפגע – יאמרו לכם גם הם שהנושא הזה עלה למעלה ועכשיו השאלה היא איך אנחנו מייצרים פעילויות עסקיות שהן חזקות ואיתנות כדי שטביעת הרגל האקולוגית שלנו תהיה קטנה. לכן יש חשיבות רבה להקצאת תקציב ספציפי לטיפול בעניין הזה.


נכון שאנחנו משתמשים בכלים של משרד הקליטה ואלה כלים טובים, החל ממימון, דרך ליווי, דרך בדיקת ייתכנות, אבל כמו שקיבלתי טלפון ממקום מסוים ונאמר לי שהגישו בקשה להלוואה אבל לא יודעים איך להתנהל כאשר אותו אדם רוצה לבנות מבנים עם חול באיזו טכנולוגיה שהיא הביא מדרום אפריקה. יש אלמנט של התמחות וידע וצריך ללוות אותם. לא כל יועץ יכול ללוות את אותם עסקים אלא צריכה להיות התמחות בעניין הזה, וזה התפקיד המרכזי שאנחנו רואים, של יצירת הכלים וההתמחות.


יש כאן כמה הזדמנויות עסקיות שאני רוצה להעלות אותם. יש את הנושא של היזמים שבאים עם רעיונות ויזמויות החל ברמות מדעיות, מסחריות וכולי, דרך הכשרת כוח אדם במקצועות. זאת הכלכלה החדשה. לא הכריזו את זה כאן, אלא אובמה הכריז על זה ומדינות אחרות מכריזות על זה. זאת הכלכלה החדשה ולכן יש הזדמנות אולי להכשיר כוח אדם של עולים לתוך התחום ותהיה להם הזדמנות להשתכר לא שכר מינימום אלא שכר משמעותי ורציני.


כל הנושא של המדע שמטופל. נושא של עסקים שהם כבר בתחום, שהם כבר ירוקים, אבל הם צריכים סיוע. מחירי הדלק ירדו, פתאום כל הפלסטיק הממוחזר קיים והשאלה מה עושים אתו כי אין למי למכור.


הדבר האחרון שאנחנו שוכחים אותו כאשר אנחנו מדברים על עסקים ירוקים אבל הוא לא פחות חשוב. ישנם עסקים רבים שלא עומדים בתקן, לא עומדים בדרישות הסביבתיות. מי שלא יודע, בארץ יש כ-5,000 מוסכים ומחציתם לא מפרידים שמן ממים. אנחנו כבר לא מדברים על סביבה ירוקה אלא אנחנו מדברים על הישרדות ועל מקור הפרנסה של אותם עולים.

איפה כאן משרד הבריאות?

אני מדבר רק בהיבטים הסביבתיים. בחודש וחצי האחרונים יש שר חדש, הרבה אנרגיות, אכיפה מאוד כבדה ואנשים כבר מרגישים את זה בשטח, קנסות, סכנת סגירה ואיבוד מקומות עבודה. צריך להסתכל על התמונה הכוללת.


חייבים להקצות תקציבים ייעודיים לנושא הזה, הכלים לא מספיקים ויש כאן פוטנציאל עסקי הזדמנותי שיכול לייצר מקומות עבודה ויכול להוות אבן שואבת ומושכת לעולים ותושבים חוזרים מחוץ לארץ.

אני משירות התעסוקה שנמצא תחת פיקוחו של שר התעשייה אבל הוא תאגיד עצמאי. אנחנו בעד כל פעילות מקדמת תעסוקה, אם אלה עסקים ירוקים, אם זה עבור עולים ועבור אחרים. אני מבינה שבגלל שהוועדה היא ועדת העלייה והקליטה, הנושא הספציפי הזה עלה. אני בהחלט מברכת על היוזמה של העלאת הנושא הזה על שולחן הדיונים כי כמו שדורון אמר, זה כבר לא טרנד אלא זה באמת דבר קיים ובהחלט כל פעילות מבורכת. אם אנחנו נצטרך באיזשהו שלב גם להירתם לנושא הזה, שירות התעסוקה בהחלט יעשה את כל הפעולות הנדרשות לצורך זה.

דורון, אתם משתפים פעולה עם משרד התעשייה בקשר לתקציבים?

כן. בעיקרון אנחנו קיבלנו ממשרד התעשייה ומהרשות לעסקים קטנים. ביקשנו ואנחנו משמשים כמוקד ארצי ונעזרים בכל 24 המט"ים האחרים כסניפי משנה. אנחנו מייצרים את הכלים, את הפעילויות ואת התקציבים ומנחילים אותם לשטח. באותה נימה שיתוף הפעולה עם משרד הקליטה במסגרות שאנחנו עובדים כך ככה עם משרד הקליטה.

השתתפתי קודם לכן בישיבת הוועדה להגנת הסביבה. לא אחזור על דברים שנאמרו כאן לאור המסמך שמונח כאן בפני הוועדה. חשוב לי לשאול את משרד הקליטה – כי יושבים כאן גם חברים מארגונים סביבתיים גם מעירי – מה על פי תפיסת העבודה של המשרד חלקה של הרשות המקומית בכל התהליך הזה, ואני מדבר על קבלת תקציב ייעודי וכאשר כבר קם עסק, הרשות המקומית היא זאת שנותנת את ההיתרים הרלוונטיים, את רשיון העסק וכולי. במלים פשוטות, לאן שלא נלך, נחזור אל הרשות המקומית. השאלה שלי היא האם הרשויות המקומיות מהוות גורם כי לפי מיטב הבנתי לא כך המצב בבאר-שבע. אני מדבר רק על התחום הירוק כי זה המנדט שלי. אם לא, איך מתכוונים לטפל בנושא הזה.

לגבי הרשות המקומית. המט"ים – מרכזי טיפוח היזמות - או המעלות מבחינתנו כמשרד הקליטה, אנחנו מתגנו אותם כמעלות – לשם מגיעים העולים או התושבים החוזרים כפוטנציאל לפתוח את העסק הירוק, מקבלים ליווי והליווי הוא גם מול הרשות המקומית שתעזור להם לעבור את כל המשוכות שכל אדם ואדם מן הישוב נתקל בהן, ובמיוחד הם שמגיעים מחוץ לארץ וקשה להם להכיר את הסביבה הבירוקרטית. זה חלק מהליווי שציינתי. לשם כיוונת?

בין היתר. אני ממשיך את השאלה ושואל האם מט"י מתוקצב לנושא הזה. נניח שזאת יחידה רשותית כזאת או אחרת, בכל עיר זה פועל בצורה אחרת, והשאלה אם לשם מגיעים אותם תקציבים לצורך ההכשרות של אותם העולים.

התקציבים לא מגיעים לרשות. התקציבים מתוקצבים מול הספקים שהם המט"ים. אותם עולים ותושבים חוזרים מקבלים עד 25 שעות ליווי כאשר ב-25 השעות האלה מנחים אותם, מלווים אותם וחונכים אותם במישורים השונים.

היות שתקציבים אחרים בסדרי גודל דומים או יותר מועברים מהמשרד להגנת הסביבה – ושאלה גבירתי יושבת-הראש שאלה מאוד חשובה והיא איך משרד הקליטה מתואם מול המשרד להגנת הסביבה, וכנראה הוא לא מתואם – יש נוהל מאוד מסודר של תמיכות, אני חושב של כל משרדי הממשלה, מול הרשות המקומית שמהווה את הכתובת וזה לא רק הפן של בירוקרטיה, שליטה על התקציב וניצול יעיל. בעיריית באר-שבע למשל כל תקציב כזה שמגיע מכל משרד ממשלתי, הוא מקבל מצ'ינג, הוא מקבל השלמה בהתאם לקריטריונים שקל מול שקל, 25 אחוזים או 50 אחוזים. זאת אומרת, יש כאן אפשרות להגדיל את התקציב לאותה מטרה ומכאן לצאת לדרך.


ההצעה שלי היא לבחון ולשקול אפשרות לעשות את זה דרך הרשות המקומית ולו מאותה הסיבה של הגדלת התקציב.

אכן צריך לבדוק את זה, לבדוק את חוקיות הנושא.

אני חושב שאתה מדבר על מישור אחר. אני הייתי שמח לשמוע, אם זה המקום, למה בדיוק אתה מתכוון כשאתה מדבר על המצ'ינג מול הרשות ואיזה פסיליטיס אתה מקבל מול הרשות, כי כאשר אנחנו מדברים על 25 השעות, הרי הן עוברות כהשקעה ישירה בעולה או במיזם של העולה מההיבטים השונים ולא להעביר כסף לרשות גם אם זה במצ'ינג וזה ממנף את הכסף לצורך פעילויות שהרשות רואה שהיא יכולה לקדם מול העולה. אנחנו מסתכלים מהזווית השנייה. הזווית שלך היא משלימה, ואגב, היא מבורכת.

אני מציע שנקיים פגישה בנושא.

אני אשמח מאוד להיפגש אתך ולשמוע.

לישיבות הוועדה אנחנו מזמינים את כל הנציגים, כולל נציגי העיריות ומשרדי הממשלה ואכן יש אחר כך אפשרות לקיים ישיבות בנושא שמועלה כאן ועל שיתוף הפעולה.

אני יועץ בתחום איכות הסביבה. בזמנו עבדתי בגוף שלצערי הרב לא קיים היום, שם הייתי רכז ומנחה מקצועי בתחום איכות הסביבה של תכנית בשן. כדאי לוועדה המכובדת הזאת לחשוב לקיים דיון על להחזיר לחיים את התוכנית הזאת, אולי לא באותה צורה שהייתה קיימת קודם, אבל היא מאוד חשובה כי התוכנית הזאת הייתה אחת מהגופים הבודדים בארץ שנתן עזרה לא רק כספית אלא גם עזרה מקצועית וארגונית לקידום טכנולוגיות. אגב, במשך שנים הייתי יועץ בתחום הטכנולוגיה ואיכות הסביבה של חבר הכנסת דוקטור יורי שטרן זכרונו לברכה. לצערי הרב התוכנית הזאת הסתיימה.


אני שמח שהוועדה וגם משרד הקליטה חושב שצריך לחזור לדברים האלה ואני עוד יותר שמח שגם מט"י חדרה עכשיו חוזר לזה. בזמנו שיתפנו פעולה עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים מאחר שישבנו באותו בניין. כמו כן שיתפנו פעולה עם מינהלת חממות סביבתיות בתחום קידום הטכנולוגיות אבל לצערי הרב עכשיו אין גוף שפחות או יותר מרכז מידע בתחום הטכנולוגיות בכלל כפי שהיה בתוכנית בשן. אני מופתע מכך שלא נמצאים כאן נציגי משרד התעשייה כי התחום שלהם הוא קידום טכנולוגיות בכלל וטכנולוגיות סביבתיות בפרט, כאשר עכשיו מדינת ישראל, במיוחד בתחום המים בו אני עובד יותר ויותר, היא מעצמה עולמית.


אני חושב שמדינת ישראל זקוקה קודם למרכז הכוונה לעולים חדשים ותושבים חוזרים בנושאים האלה. הניסיון שלי מצביע על כך שכל הכישלונות בתחום קידום העסקים וקידום טכנולוגיות סביבתיות נובעים מחוסר ידע על המצב בארץ, המצב מבחינת החקיקה והתקינה, מה יהיה בעתיד, מי הצרכנים הפוטנציאליים, איך לקדם עסקים כאלה בעולם וכולי. בזמנו היו לנו ציפיות שתוכנית בשן תיכנס יותר ויותר עמוק לדברים האלה ואכן התחלנו במפעלים ובפגישות. אני חושב שהמשרד לקליטת העלייה ביחד עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד התעשייה חייבים להיכנס לזה יותר עמוק ובאופן יותר קפדני. לדוגמה, משרד הקליטה מעביר כסף למשרד להגנת הסביבה לקול קורא ואני לא חושב שזה מוצלח כי המשרד לאיכות הסביבה מכיר את ענייני איכות הסביבה טוב מאוד, אבל מי שכתב את הקול קורא לא מכיר ולא יודע איזה מומחים בתחום איכות הסביבה הגיעו ארצה. בקול קורא כתבו נושאים שלא התאימו לעולים החדשים. חייב להיות גוף שנותן ייעוץ מתמיד לאנשים לאן ללכת ולאן להיכנס.


עוד דבר אחד שמאוד חסר לנו וזאת סדרת קורסים והרצאות בתחומים האלה על מנת לכוון עולים חדשים בתחום איכות הסביבה. בזמנו, לפני כעשר שנים, ביוזמתי בבאר-שבע, הכנתי קורס לאיכות הסביבה, קורס פרונטלי, קורס בן 100 שעות עם גמול השתלמות לעולים חדשים ועכשיו עדיין אני מקבל טלפונים עם תודות וברכות כי זה מאוד עזר לאנשים למצוא מקומות עבודה ולהתקדם בתחום שלהם.


אנחנו לא מדברים כאן לא על פיזיקה ולא על מתמטיקה אלא מדובר באיכות הסביבה ובכל הידע של איכות הסביבה, והדברים האלה מאוד חשובים לקידום עסקים.

אני רוצה לברך על הדיון הזה ואני רוצה לברך את מט"י חדרה שמקדם עסק ירוק. אני רוצה להדגיש ולומר שאני חושבת שזה לא נכון להסתכל על עסק ירוק כמשהו נפרד. בעידן שאנחנו חיים, במאה ה-21, ואנחנו רואים לאן העולם מתפתח, כל עסק חייב להיות עסק ירוק. חייבים להכניס את הקריטריונים הללו לכל תמיכה ממשלתית. כל תמיכה שניתנת על ידי המדינה, צריכה לדאוג שכל עסק יתנהל בצורה ירוקה וצריך להדריך את האנשים, להקל עליהם ולעשות את המעברים הללו. צריך לעזור כמובן גם לעסקים קיימים להתנהל בצורה ירוקה.


אני רוצה לחזור על הדברים שאמר חבר הכנסת ניצן הורוביץ וחבר הכנסת דב חנין בדיון הקודם שהיה בוועדת הפנים. אמנם החלק של מדינת ישראל בתוך הסיפור הסביבתי הוא לכאורה קטן, אבל גם מבחינת איכות החיים שלנו וגם מבחינת הפוטנציאל שלנו להוביל בעולם בתחום הזה, האפשרות היא אדירה. אם אנחנו לא נעשה את זה, יכפו את זה עלינו ואז נצטרך לשלם מחיר מאוד מאוד גבוה ונפסיד בינתיים הרבה. אם ניקח מובילות בדברים הללו, זה מקום שישראל יכולה להוביל בו בצורה בלתי רגילה.


אני גם לא חושבת שצריך לקרוא לזה עסקים ירוקים אלא צריך לקרוא לזה עסקים מתקיימים וזה כולל בפנים את הנושא החברתי ואת הנושא הסביבתי ביחד. ראינו במשבר הפיננסי עכשיו שאי אפשר להסתכל רק על הערך הפיננסי אלא חייבים להסתכל גם על הערך הסביבתי ועל הערך החברתי של העסקים. לכן מה שאמר דורון קודם הוא כל כך חשוב. המקומות שמספקים מקומות עבודה, אלה העסקים הקטנים והבינוניים. עצם העובדה שהעסק הוא מקומי, כבר תורם לזה שטביעת הרגל האקולוגית שלו קטנה יותר. לכן אנחנו חייבים להסתכל על זה בראייה יותר הוליסטית ולחשוב איך אנחנו מקדמים את הדברים שבאמת נותנים לנו ערך. התמיכות הללו, זה מקום נהדר להתחיל בהם ולכן זה צריך להיות ייעודי וצריך להיות עם הרבה יותר הדרכה. צריך להרחיב מאוד את הפעילות שהתחילו בה.

אני מסכימה עם דבריך. כמו שאמרתי קודם, צריך אולי לכוון את העסק כי יכול להיות שעסק הוא לא ירוק אבל משתמש בכוסות רגילות ולא בכוסות חד-פעמיות ולא יודע שבכך הוא תורם לסביבה. אם מסבירים לו שבזה הוא תורם לסביבה, גם זה משהו מועיל.

במשך 15 השנים האחרונות עסקנו בכמה מחקרים בסיוע של קרן האפוטרופוס הכללי, של מרכז לקליטה בעלייה אותו מנהל עמרי, והמשרד להגנת הסביבה.


יש לי כמה מלים לומר נגד המשרד להגנת הסביבה. קשה לשכנע אותם לעשות מחקרים.

קח בחשבון שהם לא כאן למרות שהם הוזמנו.

קשה היה לשכנע אותם לערוך איזה שהם מחקרים שלא בדיוק מתאימים לקונספציה המדעית שלהם, ואני מדבר על המדען הראשי. בשלושה-ארבעה מקרים בהם עשינו את הפיילוט בתמיכתם, הם לא אישרו את ההמשך מכיוון שהמסקנות לא בדיוק התאימו לקונספציות שלהם. יחד עם זאת, המדענים אצלנו בכל מיני תחומים של הידרולוגיה, איכות הסביבה והנדסה סביבתית כללית, גילינו חוסר בהתנהלות בישראל בכל מיני תחומים כמו זיהום אוויר ועד לשימור משאבי מים. הבעיה היא שאם בא מדען עולה עם רמה מקצועית גבוהה מאוד ומציע כל מיני דברים, האליטה הישראלית – אני מרשה לומר את זה, מכיוון שיש לי ניסיון בזה, ואני לא רוצה לנקוב בשמות – דוחה אותו מכיוון שהיא חוששת אולי מתחרות או מחוסר ידע או בעיקר מתחרות מקצועית.


אני אביא כדוגמה מקרה ממש מזעזע. מצאתי איזושהי כתבה בעיתון "הארץ" שבשנת 1952 הייתה ישיבה בכנסת ודנו במשבר היום. היום אנחנו 55 שנים לאחר מכן ואנחנו מדברים על אותו הדבר. פנינו באיזשהו שלב – זה היה נדמה לי ב-2004 – לנציב המים והצענו לו לעשות כמה דברים באיסוף המים ובשימור מקורות מים, כולל בניית מפות הידרולוגיות שלא קיימות בארץ, אבל נציב המים אמר שהוא בעצמו לא מומחה למים והפנה אותנו אל נציבות המים. בנציבות המים, כמו כל אליטה יהירה, אמרה שהיא יודעת הכל והיא עושה לבד ושולטת. זה היה בשנת 2004 ועד כמה שאני יודע עד היום אין לנציבות מפות כאלה למרות שיש צורך בהן.


כל הרעיונות האלה שייכים יותר לתחום יעוץ ומחקר והשאלה איך אפשר להפוך את זה למשהו שהוא בתחום עסקי. אנחנו לא יודעים לעשות את זה והייתי שמח מאוד, כמנכ"ל, להדריך את האנשים שלנו אבל קודם אני צריך ללמוד גם את הנושא הזה. הייתי ממש שמח ללמוד איך אפשר בכלל בתחום היועצים, אנשים שעבדו במערכת הממשלתית ולא רגילים לעסקים, להפוך את זה למשהו עסקי מכיוון שמצד אחד יש צורך במדינה בידע הזה וביישום של הידע הזה, ומצד שני יש אנשים שמסתובבים עם ידע עצום והמדינה לא מנצלת אותם.


כשאני באתי לבאר-שבע עובדי הניקיון היו בני הדודים שלנו מעזה אבל לאט לאט החליפו אותם באקדמאים שלא מצאו מקום עבודה והפכו להיות עובדי ניקיון. לא שאני פוסל את עבודתו של עובד הניקיון חס וחלילה, אבל בסופו של דבר, בסוף שנות ה-70, קיבלנו ניקיון ברמה אקדמאית כי כמעט מאה אחוזים של עובדי הניקיון היו עם תואר שני ומעלה. יש סיבות אובייקטיביות לזה שהם עבדו בניקיון, או שהגיל שלהם לא התאים או שלא ידעו מספיק עברית וכולי, אבל המדינה לא יכלה לנצל את זה לא אז ולא היום. אני קורא על התקציבים ומדובר כאן באנשים שהם תושבים חוזרים. זה אומר שהם היו בעלי מקצוע כאן בארץ, המדינה לא הצליחה – ואולי גם הם לא הצליחו מסיבות אובייקטיביות – למצוא להם מקום והמדינה לא עודדה אותם, והיום מנסים לפתות אותם עם כסף כדי שיחזרו לכאן.

טוב שהם חוזרים וטוב שהם פותחים את העסקים.

זה נכון, אבל הם כבר היו כאן. למה המדינה לא ניצלה אותם כשהם היו כאן? למה היו צריכים לשלוח אותם לגלות ל-15-20 שנים ואחר כך לנסות להחזיר אותם לכאן? מחר תקום מדינה אחרת שמתפתחת ויש לה אוצרות זהב, מדפיסים כסף מהאדמה, ויאמרו לאותו אדם שמדינת ישראל נותנת להם 100 אלף שקלים לשנה, אבל היא תיתן לו מענק ולא הלוואה בסך 100 אלף דולר כדי שיבוא אליה ויקים בה עסק עם התחייבות לעשר שנים, ואותו אדם בטח יבחר בזה.

הקואליציה לבריאות הציבור היא עמותה מקצועית שעוסקת בכל הנושא של מזהמים תעשייתיים. בדיוק לפני שנה – הקואליציה מזמינה כל שנה בין שניים לשלושה מומחים בינלאומיים בנושאים שקשורים לאיכות סביבה ובריאות הציבור – הבאנו לכנסת מומחה בשם פרופסור ג'ון טיקנר שהרצה בפני מליאת הכנסת בכל הנושא של בריאות הציבור ואיכות הסביבה.


הקשר של זה לבין מה שנעשה פה היום הוא מאוד פשוט. אחד הדברים שג'ון אמר עת היה בכנסת היה שהוא לא מבין איך מדינה כמו ישראל, שיש בה כזה ריכוז גבוה של מהנדסים יחסית לאוכלוסייה, יש בזה ריכוז כזה נמוך של מהנדסי איכות סביבה יחסית לאוכלוסייה.

הוא לא צודק. יש אלפי מהנדסים כאלה.

זה לא לפי הנתונים שיש בידינו.

לא הייתה מודעות לזה.

בכל מקרה, מה שנאמר זה שאחד מהדברים שאנחנו בקואליציה שמנו לב אליו זה שיש פה באמת סוג של אוכלוסייה מסוימת, במיוחד לאור התקופה האחרונה, מה שנעשה עם המשבר הכלכלי, ויש לא מעט מהנדסים שמצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה וחלקם הגדול לא מגיע מתחום איכות הסביבה. עשינו מיפוי ראשוני לפני מספר חודשים של הנושא הזה וגילינו שיש לא מעט מהנדסים כאלה, במיוחד ממגזר העולים, שהיו מאוד מעונינים לעבור סוג של השמה מסוימת ולהפוך להיות מהנדסי איכות סביבה ולהיכנס מחדש למעגל העבודה.


אנחנו בקואליציה פיתחנו עכשיו פרוייקט שנמצא בראשית דרכו על מנת לתת את קורס ההשמה הזה. מבחינתנו יש פה יכולת לשלב בין שני הדברים, גם לקחת אנשים שמעונינים להיכנס, אנשים עם תארים שהם לא נמצאים במעגל העבודה ומעונינים לחזור בתחום הסביבתי, דבר שיגדיל את הנפח שלדבריך הוא גדול מאוד אבל אני מאמין שאפשר להגדיל אותו עוד יותר. זה יכול להיות ספציפית, גם בנושא מהנדסים עולים.


אני שם את זה בפניכם ואם תרצו שיתוף פעולה בין-משרדי, אנחנו מאוד מאוד נשמח לזה.

גם כנציגת שירות התעסוקה וגם כנציגה היחידה שבאחריות משרד התעשייה אני חושבת שאנחנו יכולים להתחבר בנקודה הזאת כי בשירות התעסוקה אנחנו מאתרים ומרכזים את הצרכים התעסוקתיים, הן של דורשי העבודה מצד אחד והן של המעסיקים מהצד השני. אתה עכשיו בדיוק מדבר כאן על מהנדסים שאולי רוצים לעשות הסבה ובהחלט הנושא הזה של התעסוקה הירוקה יכול להתאים להם.


כאן אפשר לזמן איזושהי פגישה משותפת עם שירות התעסוקה, עם משרד התעשייה, האגף להכשרה מקצועית כי נכון להיום האגף להכשרה מקצועית מתרכז בעיקר בהכשרות בעובדים שמחליפים זרים וכולי, אבל זה כנראה הולך להשתנות במסגרת ההיערכות לטיפול במשבר התעסוקתי-הכלכלי שמתרחש בשנה האחרונה. בהחלט יש איזושהי היערכות מסוג אחר.


אני חושבת שבהחלט זה המקום להתחבר ולנסות לשלב את הדברים יחדיו.

אני מנהל בשתי"ל את התחום הסביבתי. כמובן תודה רב על קיום הדיון הזה. אני חושב שהנושא הזה מאוד חשוב ולכן באמת חשוב שנצא עם כמה אייטמים קונקרטיים שנוכל להתקדם אתם.


אני חושב שנאמר בצורה מאוד ברורה שהנושא הזה יכול להיות נושא בשוליים, הנושא של איך אנחנו משלבים עולים בעסקים ירוקים שזה עולם התוכן, עולים ספציפית ועסקים ירוקים ספציפית, אבל הנושא הזה יכול להיות באמת הרבה יותר אסטרטגי. יש לנו כאן אוכלוסייה עם ידע שמנוצל רק בחלקו הקטן ויש לנו צרכים מאוד מאוד גדולים בתחום הסביבתי. לכן אני חושב שהנושא הזה, הדיון הזה וההמשך של העשייה בתחום חורגים מעבר לדיון הספציפי הזה.


רציתי להתייחס למה שהביא משרד הקליטה. אם אני נשמע ביקורתי, זה בגלל שאני לא מכיר בדיוק את ההקשרים בהם אתם עובדים. אתם בעצמכם אמרתם שבסך הכל הדברים שאתם מסמנים כאן הם לא דברים ייחודיים, הם לא דברים צבועים, הם לא דברים שאתם באתם עם איזושהי אג'נדה לקדם את הנושא הסביבתי וגם הסכומים, גם אם נתייחס אליהם כדברים צבועים ומועדפים עם איזשהו תעדוף של הנושא הזה, הסכומים הם מאוד מאוד קטנים. השאלה היא באמת כנושא קונקרטי האם בתוך הסל הזה, בתוך החבילה הזאת שמשרד הקליטה הציג יפה – ואני יודע שהוא משרד דל אמצעים ועושה כמיטב יכולתו – בכל זאת אפשר לייצר איזשהו תמריץ לעולים ולעסקים לעסוק בנושאים האלה ולקדם אותם.


השאלה השנייה שעלתה בין השורות היא האם אפשר לפנות לאגף התקציבים - אני רואה שאגף התקציבים הוזמן אבל לא טרח להגיע לישיבה, וזאת בכל זאת איזושהי אמירה - ולהביא אותו אל השולחן הזה ולבקש ממנו להכפיל את המאמץ. אנחנו מדברים כאן על סכומים כל כך מעטים, אבל יכולים להיות כל כך משמעותיים בהקשרים של יזמים, עולים ועסקים קטנים. לכן אני חושב שחובה להביא את משרד האוצר ואת הגופים המממנים למקום כזה בו הם יוכלו לומר שהם שמים יותר כסף כפיילוט, שהם שמים יותר כסף כאיזשהו תעדוף או צביעה של הכסף לנושא הזה.


אני חוזר אמנם על דברים אבל חשוב מאוד לשים לב לעניין הזה שסביבתי זה לא רק עסק ירוק מוגדר, זה לא רק עסק ירוק בהגדרה, אלא בכלל צריך לראות איך כל העבודה הזאת מול העולים ומול העסקים בכלל, איך אנחנו מכניסים ומפנימים את הקריטריונים האלה, כי אתם נותנים כאן באמת עסקים ספציפיים שאפשר להגדיר אותם כיותר סביבתיים אבל כל עסק בסופו של דבר חייב להיות סביבתי ואין ברירה אחרת. אנחנו יכולים לחכות עוד חמש ועשר שנים, או אנחנו יכולים לעשות את זה עכשיו וחשוב מאוד לעשות את זה עכשיו.

נכון שלא נמצאים כאן אנשי האוצר, אבל הם הוזמנו. הוועדה תפנה לאוצר ותציג בפניו את כל הבקשות.

נמצא כאן המנהל של אימפרטיב אקולוגי בחיפה ואני מתרגמת את דבריו. אנחנו מאוד קרובים לתחום העיסוק שלהם, אבל התחומים בהם אנחנו עוסקים הם כל כך רבים ואין טעם עכשיו לדבר עליהם. אני בטוחה שאפשר לבחור מהם דברים רבים שניתנים למימוש ומשהו טוב יצא מהם.


אנחנו איחרנו ולצערי הרב אני לא יודעת מי נמצא כאן. באנו לכאן ואני חושבת שזאת הכתובת כדי שנוכל להתקדם לדבר טוב כולנו ביחד.


רציתי לשאול אם יש לנו אפשרות עכשיו לפנות למישהו עם הבקשה הרשמית בה כתבנו את כל הדברים שאנחנו עושים ובמה אנחנו עוסקים. בחברה שלנו יש יותר מ-100 אנשים מדענים ומהנדסים שעוסקים בדברים מאוד חשובים והם ממש מקצוענים.

תודה. כמו שאמרתי קודם נמצאים כאן נציגים מהמשרדים השונים ואתם יכולים להחליף אתם טלפונים ולהיות אתם בקשר.

אנחנו נשמח לסייע. הועלתה השאלה מה אני עושה עם זה. נשמח לראות אם יש לנו את היכולת, ואני מעריך שכן, לראות מה הפוטנציאל להפוך לעסקי, למשהו שיכול לייצר כסף.

אפשר לפנות למט"י באר-שבע?

אתה יכול לפנות למט"י באר-שבע או אלינו. אנחנו ניתן לכם את מספרי הטלפון. גם חיפה בוודאי יכולים, מה עוד שאנחנו קרובים פיזית, לשבת, לדבר ולהבין על מה מדובר.


אנחנו מדברים עם הארגונים באותה שפה אבל אנחנו נמצאים במקום – ובפגישתנו כבר דיברנו על זה, ולא סתם קראנו לכל הפעילות שלנו עסק ירוק – שאנשים צריכים להבין מה התועלת שלהם מהסיפור. הם לא באים כי רוצים להשאיר כאן מקום לנכדים ולילדים. הם לא שם. כך העסק הקטן והבינוני חושב. הוא טרוד בספקים, תזרים ובמיליון ואחד דברים, ובא אליו מישהו ואומר תעשה ירוק, תעשה פחות טביעת רגל אקולוגית, הוא מסתכל ולא מבין מה רוצים ממנו. אנחנו באים מהמקום של התועלות ואני מאמין שנזיז את הנושא הזה דרך התועלות, כי יש שלבים. זה נכון, בעוד חמש שנים אני יודע איפה אני רוצה להיות, והשלב המיידי עכשיו הוא לייצר תשתית שיודעת להרוויח כסף ויש בה אלמנטים כלכליים חזקים ואיתנים כדי ליצור את התשתית הראשונית הזאת של עסקים ירוקים. זה נכון שחוץ מזה יש הרבה עסקים שצריך להביא אותם לתקן ולסטנדרט אבל זה סיפור אחר כי הם בכלל לא חושבים על כל הדבר הגדול וההוליסטי הזה.

חבל שנציג איכות הסביבה מעיריית באר-שבע יצא. רציתי לשאול האם כאשר אתם יוצאים לשטח ובודקים את העסקים, האם אתם ממליצים להם ומכוונים אותם למשהו.

אני אמנם באר-שבעי, אבל אני לא איש ממסד ולא איש עירייה. אני אחד שמשלם משכורת לראש העיר ולכל העירייה. אני לא יכול לענות בשם באר-שבע.

חשבתי שאתה עובד עירייה.

לא.

אני חייב לומר כאן לאנשי העמותות, ונמצאות כאן שתי עמותות עולים, שיש פער גדול בין רעיון לבין עסק. הפער הזה הוא הפער בגינו הוזכרה תוכנית בשן מט"י עם כל הנכונות שלו לא עוסק במשהו שצריך לעבור שלבים של פיתוח, שצריך לעבור שלבים של הוכחה טכנולוגית בכלל. בדברים כאלה צריכים לפנות למדען הראשי. מאחר שאין היום תוכנית בשן, יש תוכנית תנופה שהייתה קיימת לפני תוכנית בשן והיא למעשה עשתה את התפקידים של תוכנית בשן מול כלל האוכלוסייה והיא קיימת ויש את החממות.


עוד דבר שקשור לעמותות. יזם הוא האיש והוא צריך להיות יזם. את אומרת שצריך להפוך אותו ליזם, אבל אין דבר כזה. יזם צריך לרצות להיות יזם וזה צריך לנבוע ממנו. זאת לא עמותה. עמותה היא גוף שמתווך. אנחנו לא עובדים – גם לא מט"י - ולא עוסקים במתווכים אלא עוסקים עם היזם, עם בעל הרעיון, עם בעל הפרוייקט ולא עם עמותה.


כאשר מדברים כאן על עולים, מדובר על עולים של שנות ה-90. משרד הקליטה איננו מטפל בעולי שנות ה-90 והוא איננו הכתובת לעולי שנות ה-90 כי הם אזרחים כמו כל אזרחי מדינת ישראל והכלים הכלליים שטובים לכל אזרחי מדינת ישראל, צריכים לחול גם עליהם כאשר רובם נמצאים בידי המדען הראשי של משרד התעשייה. זה המצב וצריך להבין אותו לאשורו. זאת אומרת, עמותות שעוסקות בעניינם של עולי שנות ה-90, קידום הפרוייקטים שלהם הוא לא במגרש של משרד הקליטה ואת זה צריך להבין.

אתם עוסקים בעולים שהגיעו לאחרונה.

מדענים זה עד שש שנים. כלל העולים הם עד 10 שנים.

אתיופים הם עד 15 שנים.

שלא נתבלבל ונשים את הדברים כמו שהם. המסה העיקרית – ואני מדבר על מסה – יש המון רעיונות ואפשר לומר תנופה וניצוץ, מטפלים בחלק יחסית קטן אבל בנושאים של הטכנולוגיה ופיתוח בהחלט זה החלק המעשי. יש לנו בעצם עוד 20 אלף או 25 אלף עסקים שמטופלים. כאשר מדברים על עסק, אותו מהנדס שרוצה להיות יועץ, הוא הולך לתנופה אלא הוא יבוא למט"ים, הוא יבוא אל גורמים אחרים כדי שייעצו לו איך להפוך את זה. אחרי כן, כשיש טכנולוגיה, באמת הולכים לכל הפעילויות האלה שעוזרות והן מבורכות ביותר.

מהיכרותי, אותם פרוייקטים שגולדין ואחרים מדברים עליהם, מדברים על פרוייקטים ברמה לאומית, על מיפוי כללי, על עצירת מי גשמים והנעתם ממקום למקום. אלה דברים ברמה לאומית שלא המשרד להגנת הסביבה ולא משרד הקליטה מסוגלים לטפל בזה. הגופים שמתעסקים ברמה לאומית בדרך כלל, למרות שגולדין אומר שאין להם את הידע, בדרך כלל מניסיוני יש להם את הידע. הבעיה היא האם כל דבר כזה, עומדים מאחורי תקציבים גדולים. האם באותו משרד רלוונטי – אם זאת רשות המים או אם זה נושא של טיהור שפכים - זה באמת בסדר עדיפויות בתקציבים המוגבלים שלו. את זה צריך לקחת בחשבון.

השאלה היא אם נפענח את אותם המוחות שלפעמים מדינת ישראל אולי חושבת שכרגע זה לא אקטואלי, כי יש הרבה מוחות שהגיעו במשך לא עשר השנים האחרונות אלא במשך ארבעים השנים האחרונות ואנשים שבאו לכאן הגיעו עם מקצועות שיכלו לתרום בתחום הזה, יכלו לתרום גם ידע בתחום התעשייה הירוקה וגם בתחום של המידע שהם הביאו ממדינות מיוחדות. אפילו בעלייה האחרונה של עשר השנים האחרונות. השאלה מי מפענח את הידע הזה ואותן עמותות כן עוזרות לך לפענח אותו.

אני חושב שאנחנו עושים את זה. אנחנו, המשרד לקליטת העלייה, המרכז לקליטה במדע. כל מדען שמגיע פונה אלינו ואנחנו רושמים אותו אצלנו, מאפיינים אותו מקצועית ומסייעים בידו למצוא את מקום התעסוקה המדעי המתאים. קרי, תעסוקה במחקר ופיתוח. זה יכול להיות בתעשייה, זה יכול להיות במגזר הציבורי, זה יכול להיות באקדמיה. זה שמדינת ישראל לא ניצלה את הכל, נכון, אבל אני אומר לך ש-70 אחוזים מאלה שטופלו על ידינו נמצאה להם תעסוקה במחקר ופיתוח בישראל. 70 אחוזים, זה אחוז ההצלחה של המרכז לקליטה במדע.

יכול להיות שלמישהו יש איזה ידע ספציפי שכרגע במצב הנתון אין מקום תעסוקה מתאים עבורו, כי אנחנו יודעים שהיום שוק העבודה הוא שוק קשה, הוא שוק שיש בו היצע עובדים אבל אין היצע של מקומות עבודה. אנחנו יודעים את המצב הזה. האקדמיה הישראלית כבר שנים מלאה ואין תקנים חדשים. יש מצב כזה. אבל באופן כללי כל מי שמגיע, אנחנו מאפיינים אותו ומנסים להפיץ אותו למקומות שנראה לנו שהם המתאימים עבורו.


מישהו שאל כאן לגבי כספים. לפחות בקליטה במדע, זה לא שעשיתי מחקר וסקרתי כמה כספים עברו. נאמר כאן שהמגוון של נושא ירוק הוא מגוון רחב מאוד באין סוף עסקים ובאין סוף מחקרים. הוא לא ספציפי למשהו אחד. שמתי כאן רשימה של שישה-שבעה עסקים של מדענים שפתחו עסקים בעצמם אבל זאת רשימה חלקית וקטנה כי להערכתי אנחנו לא שמנו 3 מיליון. ב-15 השנים האחרונות, רק המרכז לקליטה במדע השקיע משהו בסביבות 90-150 מיליון שקלים בנושאים הללו. זה סדר הגודל עליו אנחנו מדברים.

מה חלקם של יהודי אתיופיה בכל הדבר הזה?

בקליטה במדע אין אתיופים. אולי יש בחקלאות אחד או שניים.

למה?

כי אנחנו לא מכשירים מדענים אלא אנחנו מתעסקים עם מדענים קיימים.

בכלים שיש לנו, חלק מהם כן מנסים להיכנס דרך המחלקה הזאת שלכם.

לא, אני חושב שאתה טועה.

התלונות מדברות על סירוב.

ההגדרה מדען אומרת בעל תואר שני ומעלה שעסק במחקר ופיתוח לפחות ארבע שנים לפני עלייתו. עונים להגדרה הזאת אתיופי אחד או שניים שטופלו על ידינו. מה שאנחנו כן עשינו, מאחר שמרבית העולים מאתיופיה עלו כבר בשנות ה-80 וה-90, ולפי הקריטריונים האלה הם בכלל לא זכאים, אנחנו עשינו הוראת שעה מיוחדת שאינה מגבילה את מועד העלייה ויכול להיות שהאיש נולד בישראל. אם הוא בעל תואר שני במחקר, מבחינתנו הוא זכאי למלגה לתואר שלישי או למלגת מחקר במידה ומקום מסוים מקבל אותו כחוקר. יש לנו משהו בסביבות חמישה או שישה אתיופים שעונים לקריטריונים האלה ומקבלים מאתנו סיוע. אני לא שמעתי על כאלה שנדחו כי פשוט אין. מידע אישי אני אומר לך – ואני לא אחראי על הנושא הזה – שבמשך 15 השנים האחרונות מדינת ישראל השקיעה מאמצים אדירים באמצעות החינוך ובאמצעות ההשכלה הגבוהה לשפר את מצבם של האתיופים.

אם אתה בודק את רמת ההשכלה שלהם, אלה שהם בעלי תואר אקדמאי ראשון ביחס לאוכלוסייה, יש היום יותר אתיופים מאשר קבוצות אוכלוסייה אחרות. להערכתי יש לנו כבר כמה עשרות אלפי אתיופים בעלי תואר ראשון. יש גם כמה מאות בעלי תואר שני. הבעיה היא לאיזה מקצועות הם הלכו ורובם הלכו לעבודה סוציאלית לדוגמה או לחינוך. אלה לא מקצועות טכנולוגיים. גם אלה שעשו תואר שני, לא עשו תואר שני מחקרי אלא עשו תואר שני כתעודה. לכן הם לא מועמדים לאוכלוסייה שלי.

אני רוצה להשלים מידע. בינואר התקבלה החלטת ממשלה להקמת ועדה בין-משרדית להשבת המוחות מחוץ לארץ של תארים מתקדמים. זאת הזדמנות מצוינת מבחינת מדינת ישראל, על ידי מסגרת התוצרים של הוועדה שיוגשו באוגוסט לשולחן הממשלה, שהוועדה תדאג לקדם את המסמך שיוגש כי הוא בעצם אמור גם לאגם תקציבים מכלל משרדי הממשלה עבור הטיפול שכרגע לטווח ארוך מוגדר כחומש ויותר בקליטה שלהם בישראל, וגם אמור לבקש תוספות תקציביות בכל נושא המחקר והפיתוח ותשתיות מחקריות במגזרים השונים, אם זה באקדמיה, אם זה בתעשייה ואם זה בציבורי.

מחר יש לנו ישיבה בנושא.

כן. זאת ועדה בין-משרדית שגם האוצר לוקח בה חלק – כמובן משרד הקליטה הוסמך להיות יושב-ראש הוועדה, והמנכ"ל הוא יושב-ראש הוועדה, והוא זה שמוביל את הדיונים - וכמו שאמרתי באוגוסט המסמך יוגש לאישור הממשלה. זה יכול לתת ליושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה אפשרות לתת ביטוי לנושא הירוק.

צריך לשבח את הוועדה ביום הזה על כך שמקיימת דיון ספציפי בתחום של קליטה ועלייה. צריך לזכור את התרומה של העולים במשך עשרות שנים כבר בניסיון הזה של איכות הסביבה, במיוחד עולים ממדינות מסוימות שהביאו באמת הרבה ידע ומדינת ישראל התעשרה בידע הזה. צריך לעקוב אחרי הניסיון שלהם ולראות איך מדינת ישראל באמת מנצלת את זה במובן החיובי של המילה.


בכמה סיורים שערכנו גם מטעם ועדת העלייה וגם מטעם ועדת המדע גילינו מכוני מחקר שהעולים שם עושים נסים במובן של פיתוח רעיונות ויזמות אבל לצערנו בחלק מהם מדינת ישראל לא מרוויחה כי מדינת ישראל לא יודעת איך לקחת את זה ולהשתמש בזה כאן. לכן הם עושים את זה עבור כל מיני מכונים בחוץ לארץ ושם יודעים איך לנצל את זה.


הוועדה צריכה תמיד לעקוב אחרי הנושא הזה כדי שנדע גם לעזור להם, גם לעודד אותם וגם לראות איך אנחנו כמדינה יכולים להרוויח מזה משהו.

אתה איחרת לישיבה, אבל כאן דיברו על התושבים החוזרים ואמרו שכאשר הם חוזרים, הם בוחרים דווקא להקים את העסקים הירוקים. זה דבר משמח מאוד. כמו שאמרתי בראשית הדיון, אני רואה חשיבות רבה בעידוד יזמות ירוקה. הנושא הזה קרוב ללבי ואני שמחה מאוד שהיום אנחנו דנים בו במסגרת יום איכות הסביבה בכנסת.

1.
הוועדה רוצה לציין לחיוב את פעילותו של המשרד לקליטת העלייה ולהביע שביעות רצון מכך שהמשרד תומך ומעודד הקמת עסקים ירוקים ואף מבין את הצורך והחשיבות בכך.

2.
הוועדה קוראת לאגף התקציבים באוצר, יחד עם נציגי המשרד לקליטת העלייה והתעשייה, לגבש תוכנית שתעודד עולים חדשים ותושבים חוזרים הנמצאים בארץ או השוקלים לעלות לישראל מחוץ לארץ לפנות למסלול הירוק על ידי הגדלת הסל הרגיל וצביעת התקציבים למטרה זאת.

3.
הוועדה תמשיך לקיים מעקב אחר תוכנית עידוד היזמות העסקית בקרב העולים החדשים ואחר יישום המסלול הירוק בתוכנית.

אני מודה לכם על השתתפותכם בישיבה. אני מאחלת שיהיה לנו יום ירוק.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30