הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
1

הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ז באייר התשס"ט (11 במאי 2009), שעה 11:30

ישיבה חגיגית לציון 64 שנים לניצחון על הנאצים, בהשתתפות שר התפוצות וההסברה, חבר

הכנסת יולי אדלשטיין, והשרה לקליטת העלייה, חברת הכנסת סופה לנדבר.

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

זאב אלקין

אלי אפללו

רוברט טיבייב

אברהם מיכאלי

אופיר פינס-פז

פניה קירשנבוים

רוברט אילטוב

חבר הכנסת יולי אדלשטיין – שר ההסברה והתפוצות

חברת הכנסת סופה לנדבר – השרה לקליטת העלייה

חברת הכנסת לאה נס – סגנית שר, המשרד לענייני גמלאים

דימיטרי אפרצב – מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

חגי מן – יועץ השרה לקליטת העלייה

אביטל רץ חזן – מנהלת לשכת השרה לקליטת העלייה

אלנה ז'רובסקי – מנהלת מדור, המשרד לקליטת העלייה

אירית לוי – עוזרת מקצועית לשרה לקליטת העלייה

אלינה מלר סמיק – ראש לשכת השרה לקליטת העלייה

משה ויגדור – מנכ"ל הסוכנות

ראובן שלום – יועץ בכיר ליו"ר הסוכנות היהודית

אבי ביצור – מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים

גיא פורמן – עוזר המנכ"ל, המשרד לענייני גמלאים

אשר אוד – יועץ המשרד לענייני גמלאים לענייני שואה

ורד סויד – יועצת ראש הממשלה לענייני חברה ורווחה

שאול דלאל – עוזר בכיר לסמנכ"ל וראש תחום אותות, משרד הביטחון

אברהם גרינזייד – יו"ר ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

וודב טברהם - ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

וולף סלומונוב – יו"ר מחוז ירושלים, ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

יוסף זלדיס - ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

לידיה ווסטרוב - ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

ברוך שוב – יו"ר ארגון הפרטיזנים לוחמי המחתרות והגיטאות

אלי ולק – חבר ונציג ועד מנהל, מרכז הארגונים לניצולי השואה

ד"ר דוד זילברקלנג – מנהלת מחלקת קובץ מחקרים ו עורך ראשי, הוצאת יד-ושם

ד"ר מלה תבורי – ממונה תחום בכיר מק"מ, נתיב, משרד ראש הממשלה

רפי פינטו – מנהל הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר

עליזה ז'אן – הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר

מאשה נוביקוב – סגנית ראש העיר, מחזיקת תיק העלייה, עיריית ירושלים

קטיה גרז'ייבובסק – עוזרת אישית לסגנית ראש העיר

אילנה סופר – מנהלת תחום ייעוץ לקשיש, המוסד לביטוח לאומי, סניף ירושלים

אוטיליה ישי – סגנית מנהלת אגף זקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי

אדל בן חמו – מטה שנהר גרמינצר, משרד החינוך

ישראל שוורץ – סמנכ"ל בכיר, אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

יצחק הלמן – יו"ר איגוד יוצאי ברית-המועצות

אלכס ולדמן – חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אלכסנדר ברמן – מנכ"ל האגודה הישראלית למדענים עולים

גרגורי ברשטיין – חבר הוועד, האגודה הישראלית למדענים עולים

אריאלה מלכה – מנהלת העמותה הפרלמנטרית לזכר השואה וסיוע לניצוליה

לב סקליאר

נחום שקלובסקי

שמיל שמוילוב

טאיסה ברנשטיין

דמיטרי ונייב

סופה ונייב

אספיר קריבונינה

איגור ז'ורבליוב

יבגניה גלוחובסקי

לודמילה אנדרייב

נחום יטציק

סבטלנה וורונקובה

קלרה קרמנצ'צקי

מרי גוטקין

ז'נה רוגצ'וב

נחום פוליק

דוד לוין

אלכס וקסלר

לידיה בלוצקי

יופית ילנה

יבסיי טרוסטנצקי

יבגניה שבצובה

יוסף דובינסקי

אלנה ורניק

פולינה קמדל

איגור ברך

נינה קונסטנטינוב

יעקב גרשברג

צטקיל נפטלייב

דנה גורדון

שלומית כהן

ישיבה חגיגית לציון 64 שנים לניצחון על הנאצים

שלום רב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של ועדת העלייה והקליטה, ישיבה חגיגית לציון 64 שנים לניצחון על הנאצים. זו הישיבה הראשונה שלי, ואני שמחה מאוד לראות את כולכם פה. אני רוצה לברך את הנוכחים שהגיעו. משמאלי יושבת שרת הקליטה והעלייה, סופה לנדבר. מימיני יושב שר ההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין. נמצאת כאן גם סגנית השר לאה נס וכן חברי כנסת, נציגי ארגונים, נציגים ממשרד הקליטה ונציגי הממשלה. מעל כולם, ותיקי מלחמת העולם השנייה. אנחנו מצדיעים לכם, אנחנו מודים לכם על הגבורה ועל התמורה שלכם להקמת המדינה. אנחנו מודים על כך שהיתה לנו אפשרות להיוולד אחרי המלחמה ולהיות פה, ביחד אתכם, בארץ-ישראל, ולחגוג את הניצחון. על מדינת ישראל לזכור את תרומתכם להצלת היהודים בגיטאות ובמחנות. תמיד ביום הזה אנחנו זוכרים את החיילים האמיצים שנפלו במלחמת העולם השנייה, ואני מבקשת לזכרם לקום לדקת דומייה.


תודה. נא לשבת.


ברצוני לציין ביום החגיגי הזה חלק מהעשייה של הוועדה בקדנציה הקודמת. אני רוצה לקרוא כמה הצעות חוק בקצרה. ב-22 ביולי 2008 אישרה הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית הצעת חוק של חברי הכנסת זאב אלקין ומיכאל נודלמן. הצעת החוק מבטיחה את קיום מצעד הניצחון של ותיקי מלחמת העולם השנייה. המצעד הזה מתקיים במימון המדינה ובאחריות שר הקליטה. השנה ראינו את המצעד יחד עם משרד הקליטה, הממשלה ועיריית נצרת עילית.


ב-6 בנובמבר 2007 קיבלה הכנסת את חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, תיקון זכויות לוותיקי המלחמה. הצעת החוק הוכנה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ביוזמת חברי הכנסת מרינה סולודקין, רוברט אילטוב, יוסף שגאל, ראובן ריבלין ומיכאל נודלמן. החוק משפר את מצבם של הוויטראנים הנזקקים. החוק מעלה את מענק ההטבות השנתי לוויטראנים מ-15% ל-25% מהשכר הממוצע במשק.

ב-3 במארס 2008 הגדילה הכנסת את גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים וסיוע לניצולי שואה, באישור ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הוועדה השיגה עזרה גדולה לעולים קשישים הזכאים לסיוע בשכר דירה. והרשימה עוד ארוכה.

בוועדה בראשותי אמשיך לפעול למען ותיקי מלחמת העולם השנייה, מתוך הוקרה והערכה לעשייתם. יש לי כאלה שותפים, שכיף לעבוד אתם. אני מודה לכולכם ומבקשת מהשרה סופה לנדבר לשאת דברים.

ראשית אני רוצה לברך את יושבת-ראש הוועדה לקליטת עלייה. השר אדלשטיין ואני נעבוד אתך, וזאת ועדה חשובה מאוד. נמשיך לשתף פעולה, עד כמה שנוכל.

אני רוצה לברך את כל חברי הכנסת. אני רוצה לברך את ארגוני הוויטראנים והבלקדניקים, ניצולי שואה, הארגונים שנמצאים ולוקחים היום חלק באירוע הזה. זה אירוע מיוחד, זה אירוע שאנחנו מציינים אותו בכל הערים. אתמול עשינו אירוע לכבוד אותם אנשים, שאני קוראת להם גיבורי מלחמת העולם השנייה. עשינו את האירוע במשרד הקליטה. חלפו 64 שנים מאז שבעלות הברית ניצחו את גרמניה הנאצית. המפלצת שנולדה מתוך שנאה, מתוך פאשיזם, שאיימה על העולם עולו, הפעילה מכונת השמדה כלפי העם היהודי. העם היהודי איבד שישה מיליון מבניו, והאנשים האלה, שנמצאים היום בתוכנו, גיבורי מלחמת העולם השנייה, הם שהביאו את הניצחון, הם ניצחו במלחמה הזאת והם העבירו לדורות הבאים במילים מה היה אז. האנשים האלה, שמגיעים לכנסת, ליד-ושם, מגיעים היום לכל הטקסים שארגנו בעבורם, חוגגים את היום הזה שהוא מיוחד במינו. לפני כמה שנים, יחד עם חברי כנסת אחרים, חוקקנו את החוק. לקחתי חלק ביוזמה לחוק של הוויטראנים והבלקדניקים. הסברתי מה זה בלקדניקים במליאה, והוספתי לנאום הלוהט שלי למה אנחנו צריכים לחוקק חוק במדינת ישראל. אני בטוחה בכך שהאנשים האלה תרמו לא מעט כדי שתקום מדינת ישראל, ואם היום אנחנו יכולים לתרום מעט מאוד לחיים שלהם במדינת ישראל, זה מעט למען ההכרה של ויטראנים, בלקדניקים, ניצולי שואה במדינת ישראל.

יש מילים שהפכו להיות לשיר הניצחון, שהוא מרכזי מאוד באירוע הזה. המילים הן אלה: אמא, לא כולנו חזרנו. חצינו את כל אירופה, את חצי כדור הארץ, כדי להגיע ליום הזה, יום הניצחון. (קוראת את השיר גם בשפה הרוסית).

אני רוצה להוסיף, שהמנון של ניצחון במדינת ישראל נשמע חזק יותר, נכון יותר, שכן גם המדינה שלנו יודעת מה זו מלחמה ומה זה מחיר של ניצחון. לכן ביום הזה, יחד אתך ויחד עם השר אדלשטיין, עם חברי הכנסת ועם השר לשעבר, אני רוצה לברך ולהגיד שהחג הזה יהיה חג מרכזי במדינת ישראל. אתם הבאתם אותו לכאן, אתם עשיתם שהחג הזה הפך להיות חג בכל העולם ובמדינת ישראל. מקרב לב אני רוצה להגיד תודה על שניצחתם, תודה שעשיתם, תודה שהבאתם את הניצחון גם למדינת ישראל. ההמנון של הניצחון יישמע כאן המון המון שנים בזכותכם. תודה.

תודה לשרת הקליטה והעלייה, סופה לנדבר. שר ההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש. גם אני מצטרף בוודאי לכל הברכות לנוכחים, במיוחד לנציגי ארגוני ותיקי מלחמת העולם השנייה, הנכים, הפרטיזנים וכל הארגונים שמיוצגים כאן. השנה יום הניצחון חל בשבת, אבל עדיין מגיע לו שנציין אותו גם כמה ימים אחרי שזמנו בלוח השנה עבר.


גברתי היושבת-ראש, אמרת שזו הישיבה הראשונה. אני חושב שזה סמלי, כי זה אחד הנושאים החשובים ביותר שהוועדה עסקה בהם, ותמשיכו לעשות. גם שרת הקליטה וסגנית השרה שממונה על משרד הגמלאים ואנוכי נעזור בכל מה שנוכל על-מנת להמשיך ולשפר את התנאים. בוודאי גם לשרת הקליטה ולסגנית השרה אני מאחל בהצלחה רבה בתפקיד החשוב. כפי שאמרת, סופה, זאת הוועדה שאתה נעבוד בשוטף הרבה, וכל חברי הכנסת. ביום עמוס בכנסת, עם מליאה שהוקדמה, הנוכחות מדברת בעד עצמה. זה מראה איזה כבוד רוחשים לתאריך הזה ולוויטראנים. לכן גם קשה, אבל אני חייב לאשר מה שכבר אמרה השרה לנדבר, שלפני כמה שנים זה היה נשמע אחרת. סלחו לי על הציניות, אבל היו הרבה שהתבלבלו בין ויטראנים לבין וטרינרים, ולא כל כך ידעו מה ההבדל. מי ששינה את זה בתודעה הציבורית זה קודם כל המוסד הזה, כנסת ישראל, שהביא חקיקה ותיקוני חקיקה נדרשים, אחרי ויכוחים רבים, לא של אנשים שלא אוהבים את ותיקי מלחמת העולם השנייה. אנשים הביאו טיעוני שונים ומשונים – בעיני לפחות – למה לא צריך ולמה זה מיותר, ואולי זה יפגע בכלל בניצולי שואה אם נציין יום כזה, ועוד במצעדים. את כל הוויכוחים האלה עברנו בישיבות ממשלה כאשר העלינו בפעם הראשונה את הרצון לציין את זה כיום לאומי. אני חייב לומר שהתודעה השתנתה, והזכירו יושבת-ראש הוועדה ושרת הקליטה את המצעד. כל מי שנכח במצעדים כאלה ורואה את התגובות של הצעירים, של הציבור, של אנשים שעוד לא נולדו בכלל ולא כל כך הכירו את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, אנשים שבאים עם פרחים וזורקים פרחים לוויטראנים – זה מראה שלא רק החקיקה השתנתה, אלא בעקבות כל הפעילות השתנתה גם התודעה הציבורית במדינת ישראל, וזה הדבר הכי חשוב.

יושבת-ראש הוועדה דיברה על הנושא של זכויות וסיוע. אנחנו ממשיכים, כי הצרכים עדיין מרובים וזאת המשימה המיידית שלנו בממשלה, של שלושתנו ושל חברי הכנסת. אני כרגע לא מדבר על אופוזיציה ועל קואליציה. ישבתי לא מעט כשר בוועדה הזאת וכחבר אופוזיציה, ותמיד היינו כולנו קואליציה. כשזה מגיע לדברים שבמהות, כולם פועלים פה ביחד, בלי להתחשב בחשבונות מפלגתיים או פוליטיים. אני בטוח שזה ימשיך כך. שמחתי לשמוע את ראש הממשלה אומר שלא ייפגעו קשישים וניצולי שואה, וזה נכון, וראש הממשלה מתכוון לזה. אבל המשימה שלנו תהיה לחפש בפינצטה ולוודא שבין הצהרה לבין דברים שהובאו להצבעות בכנסת לא חדר משהו שהוא לא רצוי ולא מוזמן להיות בתוך ספר התקציב או חוק ההסדרים, ואני בטוח שכולנו נעשה את העבודה הזאת.

אנחנו תמיד מדברים על תרומת הוויטראנים, ואני יודע שאולי יהיו כאלה שיגידו שאני חוזר על עצמי כל שנה. כן, אני חוזר על עצמי כל שנה. אני לא אוהב שמדברים על ההישגים שלכם או על התרומה שלכם רק בלשון עבר, כי אני ועוד כמה אנשים סביב השולחן הזה שייכים לדור של עולים שעלו לארץ כבר עם משפחה וילדים, ולא היינו עושים קריירה בצורה כזאת ולא משתלבים בעבודה בצורה כזאת – ואני אומר את זה בשם מאות אלפי עולים – אלמלא אותו דור של ויטראנים, אותם "בבושקות" ו"דדושקות", סבתות וסבים, שלקחו על עצמם את כל התפקיד בבית, במשפחה. במקום מה שבמשפחה ממוצעת נקרא בייבי-סיטר ועוזרת וחברה ששומרת על הילדים, את כל זה עשו דור מלחמת ותיקי מלחמת העולם השנייה בארץ למיליון עולים, שהם חלק מאותו מיליון עולים. אני בטוח שבלעדיהם המצב של קליטת העלייה היום היה שונה.

הנקודה האחרונה, חלק מן הדברים שלצערי, גברתי היושבת-ראש, עוד נדבר עליהם בוועדה במסגרת תפקידי כשר התפוצות, שממונה גם על המאבק באנטישמיות. חשבנו וחשבתם שאת המפלצת הזאת הרגתם עד הסוף בקרבות קשים שהסתיימו לפני 64 שנים, אבל מסתבר שהמפלצת מרימה ראש והמושגים אותם מושגים והקריקטורות אותן קריקטורות. יש מקומות שבמקום "יהודי" כותבים "ציוני" או "ישראלי", אבל מתכוונים בדיוק לאותו דבר. אנחנו ביחד אתכם וביחד עם הוועדה הזאת לא ניתן לזה לקרות באף מדינה בעולם. נזכיר לכל העולם, כמו שלימדה אותנו גם מלחמת העולם השנייה, שזה לפעמים מתחיל ביהודים, אבל זה אף פעם לא נגמר ביהודים. אנחנו נעמוד כאן כחומה בצורה ולא ניתן לתופעות האלה לחזור על עצמן. תודה רבה.

תודה רבה לשר יולי אדלשטיין.

אני מבקשת להציג את המנכ"ל החדש של משרד הקליטה, דימה אפרצב, מפעילי העלייה. אני חושבת שאת מכירה אותו עוד לפני. הוא יצטרך להגיע לכאן ולהגיע במשותף אתך, גברתי היושבת-ראש. נאחל לו כולנו הצלחה.

מצטרפים לאיחולים.

בהצלחה למנכ"ל. יש לנו עוד שותפה, סגנית השר לענייני הגמלאים, חברת הכנסת לאה נס. בבקשה.

תודה רבה. גם המנכ"ל של המשרד נמצא פה, אבי ביצור, ונציגים נוספים מהמשרד. יש פה שיתוף פעולה, כפי שאמר השר לענייני הסברה ותפוצות, בין ניצולי השואה וכל הלוחמים הוותיקים, הוויטראנים וכל הארגונים.


כבוד השרה לקליטת עלייה, חברת הכנסת סופה לנדבר, וכבוד שר ההסברה והתפוצות, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, חברת הכנסת ליה שמטוב. אני מברכת אותך על הישיבה הראשונה, על היוזמה הראשונה, על התזמון שיצא בדיוק. כפי שאומרים אצלנו, הכול משמים, הכול מכוון. חברי הכנסת, הנציגים, וכמובן המוזמנים הנכבדים והיקרים שלכבודתכם הישיבה המכובדת הזאת.

אנחנו מציינים היום את אחד הניצחונות החשובים ביותר בתולדות האנושות, ניצחון שהוא כמובן לא רק ניצחון פיסי, אלא ניצחון מוסרי. ניצחון של החירות והדמוקרטיה על הדיכוי והרודנות. ניצחון של רוח האדם ואהבת האדם על השנאה ועל הגזענות שהיתה בצורתה המסוכנת והאכזרית ביותר. כשאני יושבת כאן אתכם, עם כל ידידינו היקרים, הוותיקים, הלוחמים, הוויטראנים, לוחמי מלחמת העולם השנייה, הפרטיזנים וניצולי השואה, אני חשה גאווה מאוד גדולה, הערכה עצומה לכם, שיושבים כאן אתנו, בתחושה של ניצחון אמיתי. היותכם כאן עמנו בישיבה של ועדה בכנסת ישראל מלמדת שהתוכניות הזדוניות להשמיד את העם היהודי כשלו, והעם היהודי היום הוא בעל ריבונות ועוצמה, והכול תודות לכם. האמת היא שלא די באמירת תודה והכרת הטוב הבסיסית ומתן כבוד ראוי לכם ולכל גיבורי מלחמת העולם השנייה וניצולי השואה, אלא צריך לוודא שמדינת ישראל תדאג לכם. כפי ששמענו פה מחברי הכנסת והשרים שפעלו כבר בכנסות הקודמות, גם בחקיקה וגם בפעילות נרחבת, שהביאו להכרה על-ידי חוקים, נשארו היום לצערנו רק כ-250,000 ניצולי שואה. אני רואה זכות גדולה וגם חשיבות גדולה לדאוג לאותם אנשים יקרים. לכן משרד הגמלאים שם לעצמו למטרה להביא לכך שניצולי השואה וכל הוותיקים יוכלו לחיות בכבוד ולהתקיים בכבוד. זאת דרישה בסיסית, לחיות בכבוד ולהתקיים בכבוד. אבל לצערי גם היום, בימים אלה, היא עדיין אל מתקיימת במלואה. אני מאוד שמחה שראש הממשלה נשמע לקריאה וביטל את הגזירות שהיו אמורות להקשות על כל אותם ותיקים וניצולי שואה וביטל את כל הגזירות. אבל עדיין יש לנו הרבה עבודה, שנעשה אותה ביחד, בשיתוף פעולה עם השרים הנכבדים ועם הוועדה. כמו שאמרתי, יש בינינו קשר, ויש שיתוף פעולה ולא ניגוד עניינים. בסך הכול אלה אותם אנשים שתרמו להצלחה באותה מלחמה והביאו אותנו עד הלום.

בן-גוריון שהה בלונדון באותו יום ניצחון, והוא כתב ב-9 במאי ביומן שלו כי הניצחון הזה הוא אומנם ניצחון, אבל הוא ניצחון עצום. מלחמת העולם השנייה היתה קשה והפילה חללים רבים. החובה הבסיסית שלנו כלפי כל אלה שלחמו, כלפי אלה שנפלו ונרצחו וכמובן כלפיכם, כלפי אלו שניצלו, זה לשמור את המורשת, ללמד, לחנך את הדורות הבאים לאור הערכים שלמענם נלחמתם. כך נוכל להבטיח שיהיה לנו עולם צודק יותר והגון יותר, שיהיה סמל לדורות הבאים. אני רוצה לברך את כל הנוכחים כאן, את כל הארגונים היקרים ואת כל אותם אנשים שנלחמו להעמיד את הזכויות שלהם ואת ההערכה ואת ההוקרה על כל המעשים שלהם. נקווה לימים טובים יותר ולהמשך שיתוף פעולה. תודה.

תודה רבה לסגנית השר. לא מזמן התראיינתי בערוץ 9, והשאלה הראשונה ששאלו אותי היתה על חברי הוועדה. רוב חברי הכנסת בוועדה הם מהאופוזיציה ולא מהקואליציה. כמו שהשר אדלשטיין אמר, אין פה אופוזיציה, רק קואליציה מקיר לקיר. תראו אילו חברי ועדה יש לנו.

כולם ביקשו להיות בוועדה.

השר לשעבר אלי אפללו. סגנית השר לשעבר, מרינה סולודקין. יולי תמיר, היתה שרת החינוך ושרת הקליטה. יושב-ראש הקואליציה, זאב אלקין. היתה לו גם ועדת משנה של ועדת קליטה. תראו איזה צוות ואילו חברי כנסת, חדשים וותיקים. חברי הכנסת מישראל ביתנו הם לא חברי הוועדה, אבל תמיד מגיעים לוועדות. יש לנו מטרה אחת, להעביר את החוקים, לדון בהצעות חוק בדיונים חשובים. אנחנו נעבוד, כמו שאמרתי, כקואליציה מקיר לקיר.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור ליושב-ראש הסיעה של ישראל ביתנו, חבר הכנסת רוברט אילטוב.

תודה רבה. כבוד היושבת-ראש, אני רוצה לברך אותך, גם על כך שנבחרת וגם על כך שיזמת את הדיון הראשון החשוב הזה. אני רוצה לברך גם את השרים וגם את השרים לשעבר וחברי הכנסת שיושבים בוועדה ובאו לכבד אותך, וגם את הוויטראנים. כשעליתי בשנת 1985, הלכתי לבית-ספר והיתה שם תוכנית לימודים, ונדהמתי לגלות שאת המלחמה ניצחו בעלות הברית. על הרוסים בכלל לא כתבו שום דבר, ועל הצבא האדום לא כתבו שום דבר. התחלתי אז להתווכח עם המורה להיסטוריה, שסבא שלי נלחם והוא ניצח במלחמה הזאת, ולא ייתכן שאת הדבר הזה לא מזכירים. אמרו: זאת התוכנית, כך אנחנו מלמדים. היום, כפי שהשר אדלשטיין אמר, התודעה הציבורית השתנתה, אבל תוכניות לימוד לא השתנו בהרבה. לכן אני קורא לוועדה לטפל בנושא הזה ולפנות למשרד החינוך, על-מנת שתוכניות לימוד ישפרו את הנושא הזה וייתנו את המקום הראוי לחלקם של הצבא האדום וברית-המועצות. למרות ההבדלים האידיאולוגיים שהיו לנו עם המדינה הזאת והרדיפה שהיתה כלפי היהודים, חשוב שהדבר הזה ייכנס לספרי הלימוד כדי שהדורות הבאים ידעו.

הנושא השני החשוב הוא, שמדינת ישראל חייבת להנציח גם את הגבורה, לא רק את השואה. חשוב להנציח גם את השואה וגם את הגבורה. בשורות הצבא האדום נלחמו כמיליון יהודים, נהרגו בקרבות כ-200,000 יהודים. מאות אלפי יהודים נפצעו והם בעלי נכויות קשות. לכן הנושא של הגבורה והלוחמה חייב להיות מונצח. אני מבקש שהוועדה הזאת תעלה את הנושא הזה על סדר-היום ונטפל בנושא כראוי. נושא ההנצחה של המלחמה הזאת והגבורה היהודית לא רק בשורות הצבא האדום, גם בשורות בעלות הברית, אבל בעיקר בשורות הצבא האדום. היהודים נלחמו שם בעוז רציני מאוד, ולכן חשוב שהדבר הזה יונצח ויהיה לדורות הבאים מידע על כל מה שקרה במלחמה הזאת, גם מבחינת הגבורה. (מתרגם דבריו לשפה הרוסית).

תודה לחבר הכנסת רוברט אילטוב. הצטרף אלינו חבר הוועדה אופיר פינס-פז. הוא היה גם שר. אמרתי פה שהחברים בוועדה היו כולם שרים. הוועדה היא חשובה מאוד.

אחד מחברי הוועדה סיפר לי שהוא קיבל הצעה ממישהו שהוא חבר בוועדת החוץ והביטחון להתחלף, והוא סירב. יושב-ראש הקואליציה יכול לאשר שזה סיפור אמיתי.

זכות הדיבור לחברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

ויטראנים יקרים, קודם כל אני מברכת, כי בלי הפעילות שלכם בזמן המלחמה, בלי הניצחון, לא רק שלא יכולנו לחגוג כאן בוועדת העלייה והקליטה, אלא אני חושבת שמדינת ישראל לא היתה קיימת. לכן מצאנו רציונאל כדי להילחם בעבור הזכויות שלכם. הרציונאל הוא, שבלי ניצחון במלחמת העולם השנייה, בלי תרומת הוויטראנים של מלחמת העולם השנייה גם מברית-המועצות, גם מארצות אחרות, גם מישראל שנלחמו בצבאות של בעלות הברית, המצב היה שונה. לכן חוקקנו את חוק הוויטראנים, חוק ניצולי שואה, ואנחנו ממשיכים את העבודה הזאת. הבאתי לכאן שמונה חוקים שלי לכנסת ה-18. יש כאן חוק הוויטראנים, חוק ניצולי שואה, חוק פליטי השואה, חוק נכי המלחמה וחוק של האזרחים הוותיקים שזקוקים להטבות. אני רואה שיושבים כאן ראשי ארגונים של פליטי השואה. חשוב מאוד שלא רק כאן נעשה את הפעילות, גם מול ועידת התביעות. אני בטוחה שחבריי השרים וחברי הכנסת מכל המפלגות יעזרו לנו להעביר את החוקים לנכי המלחמה, ותיקי המלחמה, פליטי המלחמה וגם דור המלחמה, שזה גם חשוב מאוד. הבאנו את דור המלחמה למדינת ישראל, ויהיה קשה בגלל הקיצוצים. אבל אנחנו יודעים איך להילחם ואיך לעמוד איתן. תודה לכם. (מתרגמת את דבריה לשפה הרוסית).

תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין.


בבקשה, חבר הכנסת רוברט טיבייב.

ברכות ליושבת-ראש הוועדה על התפקיד החשוב. ברור שאנחנו כחברי אופוזיציה נצטרף לכל הפעילות למען העולים. ברשותכם אדבר בשפה הרוסית.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת פניה קירשנבאום.

באתי לברך אותך ולאחל לך הרבה הצלחה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת זאב אלקין.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. קודם כל, אני מצטרף לברכות לרגל הישיבה הראשונה. אגב, תוך כדי זה שישבנו כאן עשיתי ספירה מול כל ועדות הכנסת. לפי מספר השרים וסגני השרים לשעבר, את במקום השני בין כל ועדות הכנסת, אחרי ועדת החוץ והביטחון. ואם מודדים את זה לפי המפתח של מספר חברי כנסת בוועדה, אז את אפילו עברת את ועדת החוץ והביטחון. זה מעיד פעם נוספת עד כמה הוועדה הזאת היא חשובה.


הנושא שהתכנסנו בעקבותיו הוא חשוב מאוד, וזה ציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית. אני חושב שנאמר כאן מספיק לפניי, ולכן לא אוסיף, רק אצטרף לדברים של קודמיי לגבי חשיבות היום הזה לאנושות כולה, לעם היהודי ולמדינת ישראל. דובר על כך אתמול רבות במצעד הניצחון שהתקיים כאן, בירושלים. אגב, פעם ראשונה התקיים מצעד בהובלה רשמית של המדינה, במסגרת חוק ולא כטובה של אף אחד. אני שמח על כך.

זה חוק של אלקין ונודלמן.

זה פחות חשוב. בכנסת הקודמת בוועדה הזאת, חלק ביוזמת הממשלה, חלק ביוזמת חברי הכנסת, חוקקו כמה חוקים שהיטיבו עם הוויטראנים, עם ניצולי השואה, אבל בוודאי שהמלאכה הזאת לא הסתיימה. לכן המשימה של הכנסת הזאת היא לדאוג להשלים את המהלכים שהתחילו בכנסת הקודמת לגבי ניצולי שואה, המעגל השני, שקרויים הפליטים, כפי שהזכירה מרינה. בינתיים קיבלו את ההטבות רק אלה שמגיל 80 ומעלה, ואני מקווה שבקרוב תבוא לכאן הצעת חוק ונשלים את המהלך שזה יתרחב גם לאלה שהם בני 70 ומעלה.

בשבוע הבא יש לנו ישיבה בנושא.

צריכים מחדש לשקול מה מצבם של הוויטראנים לאור החקיקה הזאת, כי זה לא הגיוני שמצבם יהיה פחות טוב ממצבם של ניצולי שואה. יש שאלה של הגדרה מיהו ניצול שואה, שהכנסת הקודמת הורישה לכנסת הזאת, וגם בכך אני מקווה שנטפל. לכן המשימות הן רבות, ואני מסכים עם מרינה שלא כדאי להמתין, כי זה החוב שלנו לאנשים האלה, וכדאי לשלם אותו, ולו במעט, כמה שאנחנו יכולים וכמה שיותר מהר. (מתרגם דבריו לרוסית).

תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת אברהם מיכאלי.

תודה, גברתי היושבת-ראש. ברכות על כניסתך לתפקיד. בוועדה הזאת הבאנו בקדנציה הקודמת כמה נושאים מאוד חשובים, וחלק מהחברים שיושבים פה הזכירו את זה. אני רוצה להתייחס קצת לפן של הנצחה שקצת חסר לי בנושא של הוויטראנים. כתבו הרבה ספרי היסטוריה, אבל עדיין אני חש שיש הרבה מאוד שהשתתפו במלחמת העולם השנייה וההיסטוריה שלהם לא נכתבה, בגלל שבסוף הכול עניין של תקציבים ואיך להגיע לאותם אנשים. כל מי שיזם באופן פרטי זה לא תמיד צלח, כי מגיעים גם לנושא של חקר וגם לנושא של הוצאת ספרים. לכן אולי במסגרת אותם חוקים שאנחנו מדברים על הנצחה, ומרינה קודם הזכירה את הדור של המלחמה הזאת, יש הרבה מאוד אנשים שעד עכשיו נעדרים מהמלחמה הזאת. אנשים לא יודעים את מקום קבורתם. הדבר הזה עולה ועולה לקראת ה-9 במאי, ומבקשים איך להנציח אותם, באיזה תאריך לזכור אותם. לי יש שני דודים, אחד מצד האבא ואחד מצד האמא, שהם נעדרים עד עכשיו, לא יודעים מתי הם נהרגו. לכן הקטע של ההנצחה הוא חשוב מאוד, גם בשביל הכבוד שמגיע להם וגם בשביל הדור הבא. היום יד-ושם נוטל חלק גדול בהנצחה, ומה שלא מנציחים לצערנו הדור הבא לא יידע. כל התודות שמגיעות להם, שיהיו בריאים עד 120, אבל בסוף ספרי ההיסטוריה ישפטו אותם בהמשך. לכן תפקידנו לחזק את הנושא של ההנצחה, מעבר לכל החוקים האחרים שאנחנו שותפים להם ביחד. תודה.

תודה. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.

ברכות, גברתי היושבת-ראש, על הבחירה. לנו נמסר שהתפקיד הוא שלנו.

אולי ברוטציה.

יש לך עדיין אפשרות לחזור לוועדת החוץ והביטחון.

אין לנו ויכוח אתך בעניין הזה ולא עם ישראל ביתנו בעניין הזה. שיהיה לך בהצלחה.


זו הזדמנות להגיד מילה לגבי עבודת הוועדה. אני באמת חושב שזאת ועדה חשובה, ואני השתדלתי תמיד להיות חבר הוועדה, ככל שיכולתי. לצערי צמצמו את ההרכב שלה, אבל גם בהרכב מצומצם אני חושב שאפשר לעשות עבודה גדולה. אני חושב שהבעיה הכי גדולה שלנו היום היא הירידה הגדולה במספרי העולים לישראל. המהות של המדינה הזאת, של הציונות, של ישראל, היא עלייה לארץ. ברגע שאנחנו נמצאים בשנים שחונות במספרים מאוד נמוכים של עולים לישראל, זאת לא רק בעיה של הסוכנות היהודית אלא בעיה של ממשלת ישראל, של החברה הישראלית, של העם היהודי ובוודאי של השולחן הזה. אני מציע שנעסוק בעניין הזה יחד עם השרה לקליטת עלייה. השרה לנדבר, אני מבקש מאוד שתעלי את הנושא הזה גם בממשלה, כי זה נושא מאוד ראוי. אני חושב שזה נושא שצריך להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי, ואני אשתדל לעזור כמיטב יכולתי כדי שהנושא הזה יקבל את המקום המגיע לו בסדרי העדיפויות של המדינה. גם לשר אדלשטיין יש תפקיד בעניין הזה כשר שאחראי על הקשר עם התפוצות. אני מקווה ששניכם תשכנעו את הממשלה לשים את הנושא הזה בסדר עדיפות לאומי גבוה.


באשר ליום עצמו, אני מצטרף לברכות לוויטראנים. אני חושב שזה יום מיוחד, יום חשוב. לצערי הרב לא תמיד ידענו לחגוג את היום הזה בצורה הנכונה, ואין ספק שהעובדה שהגיעו כל כך הרבה ויטראנים לישראל במסגרת העלייה גם שינתה משהו בדרך שבה ישראל רואה את הניצחון, את המלחמה. לא היתה רק שואה, שהיא כמובן האסון הגדול ביותר שפקד אותנו מאז ומעולם בהיסטוריה שלנו, אלא גם היה גם מאבק, היתה גם מלחמה, היו גם ניצחונות והיו גם סיפורים כאלה, וחשוב להגיד תודה לאלה שנלחמו בכל החזיתות, כולל אלה שנלחמו בחזית שבאה מתוך ארץ-ישראל בזמנו, בוודאי אלה שבאו מרוסיה ומחבר העמים.


באופן סימבולי, דווקא הביקור של האפיפיור היום בישראל הוא הניצחון הכי גדול של הציונות ושל מדינת ישראל, וזו ההוכחה שבסופו של דבר הנאצים הגרמנים לא הצליחו במלאכתם והיום ראש העולם הנוצרי מגיע לישראל, מכבד את ישראל החופשית, ישראל הדמוקרטית וישראל היהודית. אני חושב שזה מאוד סימבולי וזה מאוד חשוב. אני מברך את האפיפיור שבא למדינת היהודים.

תודה. חברת הכנסת פניה קירשנבאום, בבקשה.

כמו שאמרתי בכניסתי, אני רוצה לברך אותך עם התפקיד. אני בטוחה שתעשי אותו על הצד הטוב ביותר. יום הניצחון זה יום חשוב מאוד, הוא חשוב לכל העם היהודי וגם למדינת ישראל. כי חלק מהקמת המדינה גם היה בעקבות המלחמה. אני רוצה להודות לכל הוויטראנים על התרומה שלהם, על זה שנלחמו בחיה הרעה הזאת, ולהודות להם על כך שאנחנו, הדור הבא, קיימים בזכותם.


חבר הכנסת מיכאלי אמר שחייבים לעשות מוזיאון לוויטראנים. אני חושבת שהחובה של הכנסת ושל ועדת הקליטה היא לא רק לעשות מוזיאון לניצחון ולוויטראנים, אלא לעשות מוזיאון לעלייה ולקבץ במוזיאון הזה את כל העליות של מדינת ישראל. כי עם הדורות שהולכים ונעלמים אנחנו מאבדים חלק מאותם הדברים שהביאו אתם, חלק מהתרבויות שלהם, ואני חושבת שיהיה חשוב מאוד לשמור את זה. בסך הכול אנחנו קיבוץ גלויות, ואני חושבת שהמוזיאון הזה יכול להיות דבר חשוב למדינת ישראל. (מתרגמת את דבריה לרוסית).

תודה רבה. ברוך שוב, יושב-ראש ארגון הפרטיזנים, בבקשה.

אני מברך את שרת העלייה והקליטה החדשה. אני מאחל לך הרבה מאוד עבודה פורייה. אני גם מברך את ההרכב החדש של הוועדה, ואני מצפה שיהיו דברים יפים מאוד. אני רוצה לעורר פה נקודה קטנה אחת, לא לוויכוח אלא לידיעתכם. אנחנו מדברים על עלייה. עליות היו לנו המון, החל מעליית רמב"ם והעלייה הראשונה והשנייה והשלישית, אחר כך קראו לזה עלייה א' ועלייה ב'. היום אנחנו נמצאים במצב שיש לנו עלייה במיוחד של הקהל הרוסי, עלייה שחלקה באה בזמן סטאלין, והשנייה בפוסט גורבצ'וב. אגב, אני עולה חדש. באתי לארץ ב-1945. אז לא היו לנו נציגים בכנסת. כל אחד עבד וציפה להסתדר איכשהו. לא היו לנו גם תמיכות, והחוקים שהיום אתם מעבירים בצורה כל כך יפה – חבל שלא העבירו אותם לפני 40 ו-60 שנה כאשר העלייה ההיא באה בחוסר כל. אבל זאת כבר היסטוריה. אני יושב פה עם הוויטראנים ואני נפגש עם הרבה מאוד ארגונים שונים, ואני יודע שארגון כמו הוויטראנים, עם כל הכבוד לו, ויש לי הרבה כבוד להם, מקבל תמיכה רצינית משר העלייה. כשבא ארגון פרטיזנים כמוני, לוחמי גיטאות, שהגיעו לארץ הרבה לפני כן אבל עברו את אותו התהליך, אין לה אבא, ואף אחד לא תומך בהם. אני לא מבין למה יש כזאת הפרדה בין העלייה הזאת לעלייה הזאת. גם אנחנו באנו מרוסיה, גם אנחנו היינו ביערות או בצבא הרוסי, אבל באנו הרבה לפני כן, באנו לפני ואחרי מלחמת העצמאות. נראה לי כאילו שאנחנו לא שייכים לחבורה הזאת, אנחנו מבחוץ. לא מתעסקים אתנו.

אני פונה אליכם בבקשה, היות שאנחנו מתחילים דף חדש, שתתחשבו גם בארגונים האלה, שבעבר היינו כמותם. אתן לכם דוגמה קטנה. אתמול היה מצעד, לפי החוק. אנחנו אפילו לא ידענו מזה, לא הודיעו לנו. אני שומע היום שאתמול היה מצעד. יכול להיות שלא היינו יכולים להגיע, אבל דבר מינימאלי הוא להודיע לנו שיש דבר כזה. אנחנו חלק מהמלחמה הזאת, אבל אנחנו מחוץ לתמונה. יש קהל רחב של עולים חדשים שבאו הרבה לפני זה. נכון, הם מדברים היום עברית, אבל אנחנו מאותו הבית, ואתם צריכים להתחשב בזה.

תודה. אנחנו פה ועדה לעלייה וקליטה, ואנחנו פה לכל העליות, לא משנה מתי הגיעו לארץ.

מנכ"ל הסוכנות היהודית, בבקשה.

תודה רבה. כבוד יושבת-ראש הוועדה, ליה שמטוב, והשרה סופה לנדבר, סגנית השרה לאה נס, חברי הכנסת וכמובן הוויטראנים והאורחים היקרים. קודם כל אני רוצה לברך את הוועדה, ואני חושב שמגיעות ברכות רבות על המפגש היום ועל הציון ועל האירוע. זה בהחלט ציון דרך.

מטעם הסוכנות היהודית נשתף פעולה, כפי שאנחנו תמיד משתפים פעולה, עם הוועדה, וכמובן עם המשרד לקליטת העלייה, וכמובן עם המנכ"ל החדש דימה ועם כל הצוות המקצועי, על-מנת להבטיח שנגדיל את מספר העולים, על-מנת להבטיח שנוכל לבצע את אותן משימות שאנחנו צריכים לבצע ביחד אתכם. בימים אלה אנחנו מבצעים פרויקט, ביחד עם המשרד לענייני גמלאים, בזכותם, שמאתר ניצולי שואה ומסייע להם. נמשיך לעסוק גם בנושאים האלה. אתם יכולים לראות בנו כתובת גם לנושא ההנצחה וגם לנושא הסיוע לניצולי שואה בכל מה שקשור בפעילויות שנעשות כאן. אני רוצה לנצל את ההזדמנות בשם הסוכנות גם להודות כאן לכל הנציגים של הארגונים, הפרטיזנים והוויטראנים, על כל מה שנעשה. תודה רבה.

הייתי בחברת "עמיגור" עם יובל פרנקל לפני כמה ימים, ביום שישי. מה שהם עשו שם זה יוצא מן הכלל. גם הוציאו השירים והספרים, וגם התערוכה היתה יוצאת מן הכלל. אתמול תרמו את זה למשרד הקליטה, כדי שנקבל את הוויטראנים האלה.

תודה רבה.

תודה רבה על שיתוף הפעולה. וולף סולומונוב, בבקשה.

(דיבר בשפה הרוסית. דבריו תורגמו לאחר מכן). אני מודה לחברי הכנסת הרבים שהשתתפו בישיבת הוועדה. אזכיר את חברי הכנסת שטיפלו בנושא עוד בשנת 2000, ובמיוחד יורי שטרן זכרו לברכה. אני מבקש שנעמוד לזכרו. (הנוכחים מכבדים בקימה את זכרו של יורי שטרן זכרו לברכה).

תודה. מנכ"ל משרד הקליטה, בבקשה.

אני שייך לדור של אלה שחוו את המלחמה בתור ילדים. כמובן, חונכתי להתייחס לנושא הזה של יום הניצחון על גרמניה הנאצית, זה היה ממש חג בבית. זה חג משפחתי, שאנחנו מקפידים לציין אותו בבית עד עצם היום הזה. ברור לחלוטין שכל הנושא של מלחמת העולם השנייה והגבורה השפיע חזק מאוד עלי כאישיות. גם הסבים שלי השתתפו במלחמה. אחרי שביצעתי את חלום חיי, עלייה לארץ-ישראל, כך אני מחנך את ילדיי, והנושא הזה אצלנו בבית הוא אחד הנושאים המרכזיים, יחד עם הנושא של חיים בארץ-ישראל. אני מאוד גאה בדור הזה של האנשים שיושבים כאן, גם אלה שנלחמו בחזית המזרחית וגם אנשים שנלחמו בחזית המערבית מבעלות הברית. זה דור אציל של אנשים, שאת האצילות שלהם ואת העוצמה שלהם הם הביאו גם לכאן. אם תשימו לב, בכל משימה לאומית עומדים בשורות הראשונות האנשים היקרים האלה. כאב לי מאוד בתחילת דרכי פה במדינת ישראל בשנות ה-90, שהאנשים האלה היו יוצאים בגאווה עם סמלים, ולצערי הרב הציבוריות הישראלית לעגה לנושא הזה. כל סמל כזה הוא שטוף בדם. אני שמח מאוד שעם הזמן הנושא הזה השתנה, ואני רואה שבאירועים בבתי-ספר ובגנים של ילדים ובכל מיני מוסדות חינוך האנשים האלה מופיעים יותר ויותר ומספרים בגאווה. אני זוכר שבתחילת שנות ה-90, כשהיה מדובר על יום השואה, הוסיפו לזה את הגבורה, ואלה האנשים הנפלאים שהם אלה שהודות לפעילות שלהם אנחנו יכולים להגיד בגאווה שאיבדנו, לצערי הרב, הרבה מאוד אנשים מהעם שלנו במלחמת העולם השנייה, אבל יותר ממיליון יהודים חיילים נלחמו בחזיתות השונות, במיוחד בחזית המזרחית, ואלה האנשים שהודות להם אנחנו מאוד גאים בכך שהשתתפנו כעם וניצחנו את הצרה הנאצית. אני מלא גאווה ומודה להם מאוד, וכך אני מחנך גם את ילדיי. (מתרגם את דבריו לשפה הרוסית).


את הדברים הבאים אגיד בעברית, כי הם בעיקר לאוזניים של חברי הוועדה. לא אתחיל עכשיו לדבר על חשיבות העלייה לארץ-ישראל. בוודאי לא אני, שעליתי בשנת 1991. זה אבן היסוד של המדינה הזאת לא פחות מביטחון המדינה, וכולנו יודעים את זה. במשבר הכלכלי הזה ובכל מה שמתרחש לפני ואחרי, מי שנפגע בראש ובראשונה הם העולים החדשים, על-פי הנוסחה המטורפת "אחרון נכנס, ראשון יוצא". בגל הפיטורים שמתרחש עכשיו ויהיה בהמשך, רוב הנפגעים הם עולים חדשים. עשינו בדיקה מקיפה ומעמיקה בהצעת האוצר לשנת 2009 ו-2010. גם באותם סעיפי תקציב של עלייה וקליטה, גם בסעיפי תקציב של שיכון וגם בכל מיני דברים שהם מסביב, לא במישרין אלא בעקיפין, יש פגיעה אנושה בנושא של קליטת עלייה ועלייה לארץ-ישראל, וחשוב מאוד שהוועדה הזאת תדע את זה. מכיוון שאם אנחנו מממשים את חזון האוצר בתחום הספציפי הזה, זה הספר הלבן, גם אם זה נשמע בומבסטי והיסטרי. אי-אפשר יהיה, עם הגזירות הכלכליות, לטפל כמו שראוי בקליטת עולי אתיופיה. זה פגיעה בנושאים של דיור, פגיעה ישירות בסל הקליטה ובהרבה דברים אחרים. אני לא מדבר על זה שאנחנו רוצים להרחיב את הנושא ואת כל התנאים הנדרשים לקליטת עולים בעתיד, כפי שנאמר כאן וכפי שחרט ראש הממשלה על דגלו. אני מדבר על פגיעה ממשית מיידית באלה שכבר נמצאים וביטול כל האפשרויות וההזדמנויות שאנחנו צריכים לנצל עכשיו לקליטת עולים חדשים שנמצאים עכשיו בחו"ל ומצפים שמדינת ישראל תעשה מאמץ להביא אותם הביתה ולגרום לקליטתם כפי שראוי.

תודה רבה. יעקב גרשברג, בבקשה.

(מדבר בשפה הרוסית).

תודה רבה. אני רוצה לברך את כל הוויטראנים, לאחל לכם הרבה בריאות, הצלחה, נחת מהילדים והנכדים, ושכל שנה נחגוג את יום הניצחון על הנאצים. הוועדה תמשיך לטפל בוויטראנים ולקדם את הזכויות שלהם. אנחנו ניקח בחשבון את כל הבקשות של חברי הכנסת ונמשיך לעבוד בשיתוף פעולה. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00