PAGE
18
ועדת הכספים

05/05/2009

הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"א באייר התשס"ט (5.5.2009), שעה 12:45

סכסוך העבודה באוניברסיטה הפתוחה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

חיים אורון

אורי אריאל

זאב בילסקי

שלי יחימוביץ

אלכס מילר

מרינה סולודקין

ציון פיניאן

פניה קירשנבוים

רונית תירוש

חה"כ דב חנין

חה"כ מרינה סולודקין

דוד קליבנסקי – מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה

שרון קיטרון – יו"ר סניף האוניברסיטה הפתוחה בכוח לעובדים

שרון מלכי – נציגה בסניף האוניברסיטה הפתוחה בכוח לעובדים

תמיר ברשד – יועץ בכיר בענייני שכר וסגל – המועצה להשכלה גבוהה

שגיא בן-חור – נציג הסטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה

טמיר כהן

עו"ד ענת מימון

אתי אפלבוים

סכסוך העבודה באוניברסיטה הפתוחה

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. הנושא: סכסוך העבודה באוניברסיטה הפתוחה.


בישיבה הקודמת, כשדנו בנושא האוניברסיטה הפתוחה, הדיון התקיים בוועדת הכספים הזמנית. קבענו שבתוך שבועיים נמשיך את הדיון. אני לא יודע אם זה נחשב המשך דיון.

על כל פנים, בישיבה הקודמת דנו בעניין השביתה של המרכזים והמנחים באוניברסיטה הפתוחה. תוך כדי הדיון התברר לנו שאין הסכם קיבוצי. התברר גם שהאוניברסיטה הפתוחה לא מתנהלת כמו שאר האוניברסיטאות.

ביקשנו שחברי הכנסת אלכס מילר ודב חנין, שביקשו את הדיון, ילוו את הצדדים, כי חלק מהבעיות שם נובעות מחוסר אמון. קיווינו שעד הישיבה היום יגיעו להסכם והשביתה תסתיים.


מתוך שיחות עם נציגי העובדים, עם נשיאת האוניברסיטה ועם חברי הכנסת חנין ומילר, עולה שיש הבדל מהותי בין המנחים לבין המרכזים. עם המנחים קל יותר להגיע להסכם ועם המרכזים קצת יותר קשה.


לפני שנתחיל בדיון, אבקש מנציג האוניברסיטה ומנציגות העובדים לומר לנו היכן הדברים עומדים נכון לרגע זה.

שלום לכולם. שמי שרון מלכי. אני חברה בנציגות סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה. כפי שהרב גפני הקדים ואמר, אנחנו נמצאים פה לאחר שבועיים של שביתה. אני מודה לרב גפני וגם לחברי הכנסת חנין ומילר על ההזמנה לדיון היום. אני חושבת שיותר מתמיד המעורבת שלכם חיונית.

אסביר מה קרה בשבועיים האחרונים. כבר למחרת הדיון בכנסת, היתה ישיבת משא ומתן מול ההנהלה.לתפיסתנו הישיבה היתה אופטימית. נציגות העובדים הציגה ויתור משמעותי. כפי שהרב גפני הזכיר, יש אבחנה בין המרכזים למנחים. אמרנו שאנחנו מוכנים לוותר על הסכם קיבוצי עבור עבודת ריכוז ולהסתפק בהסדר קיבוצי עבור עבודת הריכוז, לדבר על הסכם קיבוצי לפי מתווה הסגל הזוטר לעבודת ההנחיה.

סיימנו את הפגישה בהסכמה כללית שדיברה על-כך שנעשה טיוטת הסכמה, שעליה יוכלו לחתום שני הצדדים, כמובן בכפוף לאישור הרגולאטור, דהיינו, הוועדה לתכנון ותקצוב והממונה על השכר באוצר. אם האוניברסיטה תאשר והאסיפה הכללית שלנו תאשר, נוכל לפרוץ את הדרך וכמובן להפסיק את סכסוך העבודה ואת השביתה.

במוצאי שבת, יומיים לאחר מכן, העברנו את ההצהרה הזאת לאוניברסיטה הפתוחה. תוך חצי שעה קיבלנו טלפון מעיתונאי, שסיפר לנו שאנחנו פוצצנו את המשא ומתן. כל מה שעשינו היה לשלוח את טיוטת ההסכמה. זמן קצר לאחר מכן קיבלנו את זה גם בכתב מהנהלת האוניברסיטה הפתוחה, שדיברה על המסמך הזה, שכאמור מדובר בו על הסדרה במסגרת הסדר קיבוצי של עבודת הריכוז והסכם קיבוצי של עבודת ההנחיה. ההסכמות האלה הוגדרו כקיצוניות וגובלות בחוסר תום-לב שלנו.

מיהרנו להגיב בדואר האלקטרוני, באותו אופן שנשלחה לנו אותה התייחסות, שפה מדובר בטיוטה של הצהרה ובמשא ומתן מדברים על טיוטות של הסכמים. אני לא חושבת שאני צריכה להסביר פה את המהות של העניין הזה.

עד לפגישה אתמול לא התקיימה כל פגישה. השביתה נמשכה, היתה החרפת צעדים מצד האוניברסיטה, דהיינו, הוראה מצד האוניברסיטה לעובדי הסגל להפסיק כל עבודה שלהם, גם כזאת שאינה קשורה לעבודת ההוראה שלהם. זה, כמובן, צעד ציני של לחץ כלכלי שהם מנסים להפעיל על העובדים. כמובן שזה לא היה הצעד היחיד. בנוסף נשלחו מכתבים לכל עובדי האוניברסיטה הפתוחה, שכמובן אנחנו לא יכולים להגיע אליהם כי אין לנו את הכתובות שלהם. המכתבים היו רצופי דיסאינפורמציה וחצאי אמיתות, כולל מכתב לקינוח שנשלח אתמול בערב. פשוט סילופי אמת וחצאי אמיתות ואני אומרת את זה רק בשביל לא להגיד שקרים.

בעניין הגישור. בוודאי תשמעו כאן את עניין הגישור. האוניברסיטה הפתוחה ממשיכה להוציא את זה לתקשורת ואני בטוחה שגם הלוביסט שלהם עבר ודיבר עם רובכם.

מי זה הלוביסט, הוא נמצא פה?

כן, גברתי, אני נמצא כאן. אני מופיע באתר הכנסת כלוביסט של הנהלת האוניברסיטה הפתוחה.

אני מבקש להנחות אתכם ואת הנהלת האוניברסיטה. להערכתי כל חברי הוועדה יודעים שיש משבר אמון. אנחנו רוצים לדעת מה מצב הדברים בפועל. כל מה שאת מספרת, על משבר האמון ועל הדיס-אינפורמציה, אנחנו מודעים לזה. אנחנו לא הולכים להתערב בעניין הזה. אנחנו רוצים לתרום ולסיים את העניין הזה כך שאתם תהיו מרוצים מבחינת ההסכמים וגם שהשביתה תסתיים. איפה אנחנו עומדים מבחינה תכליתית?

מבחינה תכליתית אני רוצה לחזור לעניין הגישור. אנחנו הסכמנו לגישור. הסכמנו על-כך בוועדה והסכמנו גם אתמול בישיבת המשא ומתן. האוניברסיטה שבה ואומרת שאנחנו לא מסכימים לגישור.

ישנם שני דברים שאנחנו אומרים בעניין הגישור. אלף, שהכלי הוא כלי ולא המטרה של המשא ומתן. בשום פנים ואופן הוא לא תנאי להפסקת השביתה וגם לא להשהיה של המשא ומתן. הוא הוא התהליך שאמור להביא אותנו למטרה של הטבת תנאי הסגל.

נכנסנו לשבוע השלישי של השביתה. אני שמחה לשמוע שדיברת עם נשיאת האוניברסיטה הפתוחה. אנחנו עוד לא דיברנו איתה. הנשיאה לא מגיעה לחדר המשא ומתן, הנשיאה לא מדברת בתקשורת לסטודנטים.

היא אמרה לי שהמנכ"ל מייצג אותה לחלוטין.

עם כל הכבוד שיש לי למר קליבנסקי, ויש לי כבוד למר קליבנסקי, כמעסיק שלי, לנשיאה יש תפקיד רשמי. היא הנשיאה, הוא המנכ"ל. אנחנו נמצאים בשבוע שלישי של שביתה. אנחנו ארגון עובדים צעיר, אותנטי.

מישהו משלם לכם על ימי השביתה?

נהפוך הוא. המעט כסף שאנשים אחרים יכולים לעשות באוניברסיטה בתפקידים אחרים, מנעו מהם לעשות את זה. זה אומר, כמובן, שגם אנשים שעובדים במשרה חלקית, מקדישים לילות כימים לעניין הזה, כולל אבדן כספי נוסף.

במקביל, האוניברסיטה הפתוחה משקיעה את מירב המאמצים לנסות לשבור את ההתארגנות שלנו על ידי תשלום הון ליועצים חיצוניים כמו עורכי-דין ולוביסטים ויועצי תקשורת. כולם איתנו כאן כיום.

אמרת את זה בישיבה הקודמת ואנחנו מאמינים לך.

מה מבקשים מאיתנו?

אני אשמח להגיע לזה.

אנחנו מבקשים מכם, חברי הוועדה, לעזור לנו ולהבין מהאוניברסיטה הפתוחה מדוע מושהה ההסכם הקיבוצי לעבודת ההנחיה לכל סגל ההוראה ומדוע האוניברסיטה הפתוחה אינה מוכנה לעשות את זה יחד עם הסדר קיבוצי לעבודת הנחיה, כמובן מול כוח לעובדים?

אדוני המנכ"ל. ממה שהתברר בישיבה הקודמת וגם עכשיו, ברור שגם אתם מסכימים להסכם קיבוצי. העובדים מסכימים לגישור. כל הבעיה היא, שלא נפגשים באמצע. הם שובתים, אתם לא מנהלים איתם משא ומתן 10 ימים. אני לא מאשים אף-אחד, זה גם לא התפקיד שלי. הוועדה לא תיכנס לתוך סכסוך העבודה. הוועדה נכנסת לעניין הציבורי. המציאות היא שהאוניברסיטה הפתוחה, על 50 שלוחותיה, שובתת מבחינת הסגל העיקרי של האוניברסיטה. וועדת הכספים לא יכולה שלא להתייחס לכך. אני לא יודע איזה צעדים אנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים לתת גב ציבורי לעובדים ולאוניברסיטה על מנת שהשביתה תסתיים.

אני שואל: האם אפשר לסכם עכשיו על גישור? לסכם עכשיו על הצהרה של האוניברסיטה שאין לה שום התנגדות להסכם קיבוצי ואני אקבל את עמדת חלק מחברי הוועדה שלא מתערב בענייני השביתה. האם אפשר להגיע לזה שמעכשיו יהיה מגשר וגם הות"ת יהיה חלק מהעניין? יש פה הצעה של שני חברי הכנסת בעניין הגישור.

האם אתה, כנציג האוניברסיטה וכנציג הנשיאה, מסכים להגיע בגישור להסכם קיבוצי, אם המגשר יחליט שזה המצב? כמובן לא להרע את תנאי העובדים אלא להיטיב עימם. הם מסכימים לזה שיהיה מגשר. תעשו עם השביתה מה שאתם רוצים.

מר קליבנסקי, עשית לי פרצוף. הרי אין לדבר סוף. הם אנשים רציניים, צעירים, אידיאליסטיים. הם עוד לא התמחו בשביתות ובדברים כאלה. הם עלולים להמשיך בשביתה הזאת ולקרוע את החבל. אתם עלולים להגיע למצב כזה שדברים יכולים להתפרץ. דבר כזה אנחנו יודעים איך הוא מתחיל, אנחנו לא יודעים איך הוא מסתיים.

למה הנשיאה לא מדברת, זה מעניין?

אנחנו הזמנו אותה. היא דיברה איתי אתמול. היא אמרה שנקבעו לה דברים מראש. מרינה, הטבע שלי זה להאמין לאנשים עד שמתברר לי שהם שקרנים, אז אני בשלב הזה מאמין לה.


אדוני המנכ"ל, בבקשה.

זה בסדר שאתה מאמין לה, כי זאת האמת.

אני אתייחס לשאלה הישירה ששאלת, אבל בכל זאת אני רוצה להקדים מספר דברים. התיאור של השתלשלות העניינים היא נכונה, למעט הדיוקים הקטנים. ביום חמישי, לאחר הישיבה האחרונה, אכן יצאנו בתחושה שהנה אנחנו פורצים דרך ומגיעים להבנות. היינו אמורים לקבל בכתב מנציגות העובדים את מה שהובן שם. להבנתנו, מה שהובן זאת באמת אותה הפרדה בהתייחסות בין מנחים למרכזים, המשך של משא ומתן או גישור ללא שביתה והתקדמות בעניין של סגירת התנאים עם המנחים.

במקום המכתב הזה, שזה מה שנדון בישיבה, קיבלנו מסמך, שהוא טיוטת הסכם כמעט סופי, עם כל ההסדרים, עם כל הקנסות. לא זה מה שדובר, לא זה מה שהיה בישיבה וזה לא מסכם את הישיבה. זאת היתה דרך להגיע למשהו שלא עלה בישיבה ולחסוך את כל הדברים האחרים.

מה המעמד של הנייר הזה בעיניי שני הצדדים?

הם ביקשו שנחתום עליו יחד.

כך מנהלים משא ומתן. מגישים הצעה נגדית, לא מנתקים את הקשר. אתם מוסד ציבורי, אני מתפלא על ההתנהגות הזאת. 10 ימים אתם לא מתעניינים. קיבלתם מסמך שלא נראה לכם, אז עכשיו אתם ב"ברוגז". זה פשוט מדהים.

לא רציתי לקרוא קריאת ביניים אבל מה שאמרת התבקש. אז העבירו נייר, אז מה?

אם הייתם נותנים לי לסיים אז אולי לא היה צורך בקריאות ביניים.

הודענו לנציגות, באופן פורמאלי ובאופן לא פורמאלי, שהמכתב הזה לא קביל כי הוא לא מייצג ואנחנו מבקשים - - -

שלחתם הצעה נגדית?

לא.

איך עושים משא ומתן, תסביר לי? עושים "ברוגז".

לא עשינו "ברוגז". אף פעם לא עשינו "ברוגז". אנחנו מנהלים משא ומתן תוך כדי שביתה. לא הפסקנו משא ומתן.

10 ימים לא היה משא ומתן.

מתוך ה-10 ימים האלה יש את יום העצמאות, את יום הזיכרון וחג.

תנו לו לסיים את דבריו.

אנחנו לא הפסקנו מגעים, לא התעלמנו ולא ניתקנו. ביקשנו שיגיע מסמך מתקן. ביקשנו דבר פשוט והמסמך הזה לא הגיע עד היום.

דרשתם מהם הצעה אחרת במקום להגיש הצעה נגדית.

כפי שאמרת, ואני מאמץ את זה, הם לא מורגלים במשאים ומתנים במשברי עבודה ובסכסוכי עבודה ולשמחתי הרבה גם האוניברסיטה לא מורגלת בהם. הסיכום הזה לא הגיע. לא רק זאת, נקבעה ישיבה ליום שני הקודם עם הממונה על יחסי העבודה והנציגות לא הסכימה להגיע. אפשר להציג את זה כ"ברוגז". אנחנו לא הצגנו - - -

על מה הוא מדבר?

שרון ושרון, רוב חברי הכנסת מבינים. תעשו טובה, אל תקראו את קריאות הביניים. אנחנו שומעים את מה שאמרתם ואת מה שאומר מר קליבנסקי. הכול ברור, לא יעזרו קריאות הביניים. אנחנו שומעים את מה שהוא אומר ואנחנו יודעים מה אתם רוצים לומר. אנחנו מתנדבים בעניין הזה, אז תנו לנו להתנדב בשקט.

לעניין המהותי. אנחנו מבינים, מקבלים ומסכימים. הסכמנו והצענו שיפורי תנאים, כמעט אל כל כברת הדרך אם לא את כולה, בעניין של תנאי העסקה של המנחים וחלק מהשיפורים של מרכזי ההוראה. יש דברים שאנחנו לא יכולים לעבור עליהם. הנושא של הלינקג' בין מרכזים למנחים הוא בלתי עביר מבחינתנו בהסכמים. שם אנחנו נמצאים. יש הבנות בינינו על המהות, על התנאים, על הטכניקה, על הכסף. אני חושב שיש הבנה במרבית הנושאים. אנחנו באמת מצרים על השביתה הזאת כי היא על גבם של הסטודנטים והיא לא מקדמת את העניין.

שאלתי שאלה, מה התשובה?

התשובה היא, שאנחנו מוכנים לשבת איתם בגישור גם היום ולהמשיך במשא ומתן. אנחנו לא מוכנים לשבת בגישור תוך כדי שביתה.

תשובה שלילית.

על גישור תוך כדי שביתה.

אגב, יכול להיות שהשביתה כבר היתה מסתיימת אם הייתם מוותרים על עקרונות הברזל שלכם. זה לא החמאס פה, אלה העובדים שלכם.

אני מוחה על האמירה הזאת.

זכות המחאה שמורה לך.

הם בשר מבשרינו. אנחנו מתייחסים אליהם בכבוד.

התשובה היא שלילית. רצית להוסיף משהו?

אנחנו מבקשים מהם לחזור למשא ומתן בלי שביתה.

חבר הכנסת זאב בילסקי. היית ראש עירית רעננה. האוניברסיטה הפתוחה נמצאת ברעננה.

אדוני היושב ראש. אני מכיר את האוניברסיטה הפתוחה לא רק מיום היווסדה אלא הרבה לפני כן. אני חושב שזה אחד המוסדות המפוארים במדינת ישראל. את לא יודעת כמה מאמצים עשיתי, באופן אישי, כדי לזכות בכבוד הזה שמרכז האוניברסיטה יהיה ברעננה.

אני מכיר את הנהלת האוניברסיטה הפתוחה. אני מכיר את אותם אנשים שהזכרתם, אלה שנושאים ונותנים איתכם ואלה שפחות. באמצעות היושב ראש, רציתי לבקש מכם לעשות כל מאמץ. מתוך המעט שאני מבין, יש אפשרות לסיים את העניין הזה. אני חש בהרבה אמוציות. את יודעת, פה יושבים אנשים שלפעמים המילה עוד לא נאמרת והיא כבר יוצאת החוצה. לא זאת הנקודה.

התרשמתי שיש רצון טוב מאוד מצד ההנהלה. לי, באופן אישי, הנושא יקר בגלל כל השנים שהשקעתי. שמה של האוניברסיטה הפתוחה נמצא היום על כף המאזניים. לכן, מצאתי לנכון לבקש מכם לשבת עם ההנהלה ולנסות למצוא את הפיתרון. עד כמה שאני מבין, הרצון הטוב של ההנהלה מביא לכך שהפיתרון נמצא בהישג יד והוא לא רחוק. צריך פה הרבה שכל טוב והרבה רצון טוב.

אני מביע את בקשתי שתעשו את זה. אני מעריך שאם אתם תעשו את זה, אם תביאו לכך שתופסק השביתה ותשבו עם ההנהלה - ההרגשה שלי, ואני אהיה פה גם אחר-כך - שאתם תצאו נשכרים. תגרמו לכך שישופרו התנאים לאותם אנשים שעובדים בתנאים מאוד קשים. יש גם את היום שלאחר מכן.

אני לא יודע אם כל האנשים יודעים, שהאוניברסיטה הפתוחה היא אוניברסיטה מיוחדת. האנשים לא נרשמים לשנה, הם נרשמים לסמסטרים. זה מאפשר להרבה מאוד אנשים, שהיינו מעוניינים שילמדו, לעשות את זה. לכן האוניברסיטה נמצאת במצב כזה שהיא שונה מאוניברסיטאות אחרות.

דבר אחרון. מיום שאני פה נפגשתי עם הרבה מאוד ראשי מוסדות להשכלה גבוהה כי כולם רוצים שהמדינה תיתן להם עוד כסף. מדובר בהרבה כסף. יש הרבה מאוד סיבות למה כל המקומות האלה נכנסו לגירעונות קטסטרופאליים ואני לא יודע אם המדינה יכולה להציע אותם מהעניין הזה. לכך יש השלכה גדולה מאוד והרבה מאוד אנשים שהיו צריכים לחקור ולהיות באוניברסיטה, מוצאים את מקומם בחוץ לארץ. לכן, האוניברסיטה הפתוחה היא אוניברסיטה מאוזנת. היא עושה כל מאמץ כדי להתנהל בצורה ראוייה.

לכן, אני פונה אליכם ומבקש מכם. אני גר ברעננה ואני קרוב אליכם. אני מוכן לעשות הכול כדי לקרב בין הצדדים. תשבו איתם, תגיעו להסכמה לכבודה של האוניברסיטה הפתוחה. הרבה מאוד מונח על כף המאזניים וכולם יכולים לצאת ניזוקים. אם האוניברסיטה תצא ניזוקה, אנחנו מדברים פה על המוסד המפואר ביותר במדינת ישראל בתחום האקדמי, והיום שמו הטוב ועתידו נמצאים בסכנה.

לכן, שרון א' ושרון ב', אני פונה אליכם. אני גר קרוב אליכם ואני מוכן לעשות כל שניתן. אנא, תרימו את הכפפה, תתעלו מעל אותם דברים שמעצבנים אתכם ותצאו למשא ומתן עם ההנהלה. מהיכרותי האישית עם האנשים, אני אומר לכם שיש להם את הרצון הטוב לסיים את זה בצורה כזאת שאתם תצאו שבעי רצון.

הבנו כבר שיש משבר אמון מאוד קשה בין הצדדים. אני רואה שהנהלת האוניברסיטה לא מעוניינת לקבל את הצעתך.

אם לא יהיה מגשר אז אי-אפשר להתקדם. עדיף שהצדדים יחתמו על הסכם שמתווה את עקרונות המשא ומתן ואת כל הדברים שהם מסכימים עליהם. זאת תהיה דרך להחזיר את הסטודנטים לספסל הלימודים. על פי המתווה הזה יוכלו הצדדים להתקדם עם אותו מגשר. כרגע אנחנו מחפשים דרך איך לשבור את משבר האמון בין שני הצדדים. יכול להיות שהדרך היא חתימה על טיוטה או הסכם בין שני הצדדים על עקרונות על פיהם יתנהל המשא ומתן, דהיינו, ההסכם הקיבוצי, הפרדה בין המנחים למרצים, תפקידי המגשר, שלא תהיה הרעת תנאים למנחים וכדומה. על פי העקרונות האלה הם יוכלו להגיע להסכם, אחרי שהסטודנטים כבר יחזרו לספסל הלימודים. משבר האמון יסתיים אם תחתמו היום על הסכם כזה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. עמיתיי חברה הכנסת. לכאורה, מאז הישיבה הקודמת היתה התקדמות. בישיבה הקודמת הסבירו לנו אנשי האוניברסיטה הפתוחה שהבעיה העיקרית היא שאי-אפשר, להתייחס כמקשה אחת אל המנחים ואל הרכזים כי יש הבדלים. נראה לי שנציגות העובדים עשתה ויתור משמעותי, ואמרה שהיא מוכנה לשני מסלולים נפרדים. הם מוכנים להידברות על המנחים, לפי העיקרון של הסכם קיבוצי עליו הוסכם בישיבה הקודמת, והידברות אחרת לגבי הרכזים, מכיוון שהתנאים הם אחרים והמורכבות היא שונה.

אחרי הצעד הדרמאטי הזה שעשתה נציגות העובדים, ציפיתי לתומי שהדברים מגיעים לידי פיתרון. כששמעתי מהם, לקראת העברת המכתב אליכם, שהם מסכימים לרעיון הזה, חשבתי לתומי שהשביתה עומדת בפני סיום, שהסכסוך הזה עומד להסתיים.

אני מאוד מתפלא על ההתנהגות של נציגות האוניברסיטה הפתוחה. חברי חבר הכנסת בילסקי, אני מאוד אוהב את המוסד הזה, בעצמי למדתי בו ואני מאוד אוהב אותו והוא יקר לי. לצערי הגדול אתם מתנהגים בצורה שאי-אפשר להבין אותה. אני מתייחס גם להפסקת המשא ומתן ל-10 ימים וגם למכתבים שאתם שולחים. הרי אנחנו רוצים להביא את העניין הזה לסיום.

אני רוצה להתייחס בקצרה לשלוש נקודות. נקודה ראשונה: אני חושב שהדברים שאמר יושב ראש הוועדה בתחילת הישיבה הם המפתח לפיתרון. ביחס למנחים אנחנו מדברים על הסכם קיבוצי ללא הרעת תנאים. ודאי שלא יכול להעלות על הדעת מצב שבו עובדים יסכימו להסכים לשבות כדי שהתנאים שלהם יהיו יותר גרועים ממה שהם נכנסו לשביתה. אני רוצה להזכיר לכל חברי הוועדה על מה אנחנו מדברים פה. אנחנו מדברים על עובדים שעובדים סמסטר אחד, במשך שלושה חודשים, ואחר כך הם מפוטרים, בלי לדעת אם הם ממשיכים לעבוד. הם עובדים שעובדים ללא תנאים סוציאליים.

בדיון הקודם של הוועדה - - -

זה לא נכון שהם עובדים ללא תנאים סוציאליים.

הם עובדים ללא תנאים סוציאליים, אני מוכן להתווכח איתך ולהסביר לך למה.

הם לא מפוטרים אחרי סמסטר.

הם גם מפוטרים אחרי סמסטר.

הצענו מעבר להסכם הסגל הזוטר, שהושג רק בדצמבר האחרון.

זה ממש תנאי עבדות.

זה ממש לא נכון.

מר קליבנסקי, אני אומר שההצעה שהועלתה פה מטעם יו"ר הוועדה, היא הצעה מאוד הגיונית והיא לגמרי מסתדרת עם הדברים שעליהם אתם דיברתם בישיבה הקודמת. אם זה ממילא המצב ואתם מוכנים לזה, מה טוב. הסכם קיבוצי בלי הרעת תנאים – מצוין. הרעיון של הגישור, אני מבין שגם כן מקובל ברמה העקרונית. את יתר הדברים אפשר להמשיך לעשות במשא ומתן מואץ.


אני חושב שהדרישה שלכם להפסיק מייד את השביתה, פשוט מתבססת על הערכת מצב מוטעית. אמרת שהעובדים האלה הם בשר מבשרכם, אז אני רוצה לומר לך, כמי שמכיר את ציבור העובדים, שזה ציבור עובדים מאוד מאוד נבון. אני לא חושב שזה ריאלי, מבחינתכם, לצפות שבהתנהלות של משיכת זמן אתם תשברו אותם. אתם לא תשברו אותם. אתם תגרמו לנזק למוסד ציבורי שכולנו דואגים לו.


לכן אני מציע, אם אתם דואגים לסטודנטים, אם אתם דואגים למוסד, תיכנסו איתם למשא ומתן מואץ. הסכמנו על העקרונות הבסיסיים, קדימה. תוך שלושה-ארבעה ימים אפשר לסיים.

אני לא חברה בוועדת הכספים אבל באתי להשתתף בדיון מכיוון שאני תומכת באוניברסיטה הפתוחה. אני לא מכירה את הנשיאה, לא מכירה את המנחים ואת הרכזים. יש לכם לימודי חוץ והם נותנים קורסים בשפה הרוסית של לימודי יהדות, לימודי מדינת ישראל והיסטוריה של העם היהודי. כל שנה אני מקבלת מכם ספרי לימוד באיכות מאוד גבוהה. אני חייבת לומר לכם שאני מאוד מפחדת מהשביתה הזאת מפני שהם הפסיקו את הלימודים. זאת אומרת שאולי הסטודנטים שהיו לכם בחוץ, יגיעו למקומות אחרים. יש לכם 15,000 בוגרים בטריטוריה של ברית המועצות לשעבר. אין לנו שם הסברה למען העם היהודי, זאת ההסברה הכי טובה, הכי איכותית שאפשר לעשות.

ממה שאני שומעת, ואני עוקבת אחרי השביתה הזאת. אני חושבת שהנשיאה עושה טעות שהיא לא מדברת. היא מקבלת כסף כדי להיות נשיאה וזה מתפקידה לפתור את הבעיות ולדבר עם העובדים. אני חושבת שצריכים למסור לה את הנושא הזה מפני שאם היא לא משתתפת בסכסוך כל-כך חמור, אז היא לא מתפקדת.

אני רוצה לומר שעבדתי בשלושה מוסדות אקדמאים: האוניברסיטה של מוסקבה, האוניברסיטה העברית, וגם במוסד דומה לאוניברסיטה הפתוחה שעסק בנושא של פיננסים וכלכלה. גם שם רכזים ומנחים למוסד מסוג של אוניברסיטה פתוחה הם מאוד חשובים. בלעדיהם אין לימודים.

תודה אדוני היושב ראש. המצב הזה הוא לא נסבל. אני לא צריך לשכנע, אני חושב שכולם מבינים. הראשונים שנפגעים אלה הסטודנטים. הם הקליינטים והם "חוטפים". הם לא מבינים מי נגד מי, אבל הם לא לומדים.

אני רוצה לפנות אליכם, לא בגלל שהאוניברסיטה דורשת את זה. תעשו צעד יוצא דופן, מחווה, לשבוע ימים. הקציבו לכך ימים, לא שבועות. אם בזמן הזה האוניברסיטה תגיע איתכם להסדר, מה טוב הוא אוהליך יעקב. אם לא, אתם יכולים לחזור לשבות. אז כל הוועדה הזאת תעמוד לימינכם בצורה יותר חזקה. פה, לפחות, עומדים לימינכם.

אדוני היושב ראש, אני להציע זאת כהצעה של הוועדה, להפסיק את השביתה לשבוע ימים.

להפסיק את השביתה? בישיבה הקודמת ביקשתי ועכשיו אני לא מבקש עכשיו. אם הוא היה מסכים לגישור, אז הייתי מבקש.

אנחנו מוכנים לגישור.

מר קליבנסקי, זה בסדר גמור. תאמין לי, אני סיימתי בית ספר יסודי, אני הבנתי.

אפילו רוני בראון ניהל משא ומתן עם הסגל הזוטר בזמן השביתה.

אני לא אמרתי שאנחנו לא מנהלים משא ומתן.

חבר הכנסת אריאל, אני מתנצל על הערת הביניים שלי, היא לא היתה במקום.

ביקשתי ממך וענית לי. אני חוזר על בקשתי אליכם, שתיתנו מספר ימים מאוד מצומצם, אולי אפילו עד סוף השבוע. זאת תהיה בשורה גדולה לסטודנטים. אם לא יימצא פיתרון, דהיינו, חוזה חתום, תחזרו לשבות. אז אני מציע שהוועדה תשים צוות מצומצם מטעם הוועדה שילווה את המשא ומתן, כולל הגעה לאוניברסיטה הפתוחה בשבוע הבא כדי לשבת איתם לראות איך אפשר לקדם את הפיתרון.

מהדברים שעלו פה עולה תמונה ברורה. ההנהלה פשוט מנסה לשבור את השביתה. כרגע זאת ההחלטה שלהם, לשבור את השביתה בכל מחיר ויהי מה. אם לא כך, הם כבר היו יושבים איתם יום-יום ושעה שעה ומגיעים להסכמות. יש פה צד שרוצה לדבר ומעוניין לדבר. שמעתי בין השורות שהמגשר יתחיל בפעולתו והם יסכימו למגשר ובלבד שהשביתה תופסק. אני ממש מבקשת מהוועדה הזאת לא לעסוק בשביתה. השביתה היא לא הבעיה. הבעיה היא הניצול של האנשים האלה. מדובר ב- 1,200 עובדים מעולים, אקדמאים, אנשים מסורים לתפקידם, שעושים עבודה טובה, שמועסקים בתת-תנאים.

זה ממש לא תת תנאים.

הדברים האלה נאמרו בישיבה הקודמת. אני לא רוצה על זה קריאות ביניים. אגב, שיניתי את דעתי מהישיבה הקודמת לגבי השביתה אבל אני לא רוצה להפריע לך.

עבדות זה לא רק לעבוד בחומר ובלבנים. יש גם עבדים שהם צווארון לבן. למשל, הסגל הזוטר באוניברסיטאות או העוזרים המשפטיים בבתי המשפט או עובד הייטק שמועסקים בחוזים גלובאליים נמוכים ל-24 שעות ביממה- יש עבדות מודרנית. הם מועסקים בעבדות מודרנית.

יש פה התנהלות שהיא התנהלות כוחנית, מניפולטיבית, עם הלוביסטים ועם עורכי הדין היקרים שלכם והדלפות מהישיבות, שנעשות שלא בתום לב, כדי להטיל רבב בצד השני. הרי אם הייתם רוצים, הייתם יושבים איתם. אתם לא יושבים איתם.

אני רוצה להגיד משהו על המגשר. אני תומכת במגשר, למרות שזאת לא החלטה שלי, זאת החלטה של הצדדים, כמובן. אדוני היושב ראש, לא יכול להיות שהמגשר יהיה הות"ת.

זאת לא היתה ההצעה.

הות"ת הוא בעל עניין. צריך כאן מגשר חיצוני, שמקובל לחלוטין על כל הצדדים.

הות"ת מהווה גורם אובייקטיבי.

מתי מגשר נכנס? מגשר נכנס אחרי שכבר נכנסים למשא ומתן, יש מהמורה ואז כדי לטפל במהמורה מביאים מגשר. כאן לא היה ניסיון כן ואותנטי לגשר על המהמורות. אם יש הסכמה למנות מגשר שמקובל על שני הצדדים, זה בסדר, אבל בשם פנים ואופן לא לקשר את זה לשביתה.

אין הסכמה.

אתם החלטתם שאתם שוברים אותה והמטרה שלכם היא להפסיק את השביתה ולא להביא לתשלום הוגן ולקיום חוקי העבודה וחוקי המגן הבסיסיים וזכויות העובדים ביחס אליהם.


אני מציעה שלא נקרא להפסיק את השביתה, נצדד במגשר, אבל נקרא לסדר את ההנהלה, שגם מפיצה דברים לא נכונים.

למשל, שר החינוך שאל אותי מה המצב בשביתה. הוא הטיל על המנכ"ל לבדוק מה המצב. המנכ"ל, מטבע הדברים, דיבר עם הנהלת האוניברסיטה. הנהלת האוניברסיטה מסרה למנכ"ל שהעובדים לא מוכנים בשום אופן לגישור. יש כאן כזב ואינפורמציה לא נכונה.

ביקשתי משר החינוך לשמוע את נציגי העובדים. הוא אמר שבין מאבק למאבק בתקציב, הוא ימצא זמן גם לכך.

אנחנו לא מדברים על בורר. אני אומר זאת לאוניברסיטה. מי שרוצה להציע בוררות, אני לא מציע בורר. בורר זה ששני הצדדים חותמים על נייר ובסוף הבורר יחליט אם לא יגיעו להסכמות.

אם אני מבין נכון את הגישור, המגשר הוא אחד מכלי המשא ומתן. לכן, הטענה שלא יתנהל משא ומתן בזמן שביתה, או שלא יהיה גישור בזמן שביתה, היא ערבוב של העניינים. אם היינו אומרים שיש בורר ואתם תטענו שכשיש בורר לא עושים שביתה, אני לא מתערב בעניין הזה.


לדעתי למגשר יש שלושה תפקידים. התפקיד הראשון זה להיכנס במקום שבו אי-האמון הוא עד השמיים, ושמענו את זה פה.


התפקיד השני הוא בכל זאת להביא ניסיון מכמה מקומות. אני מקווה שתבחרו מגשר שיש לו ניסיון ושהוא התגבר על פערים יותר גדולים מאשר פה.


הדבר האחרון, שני הצדדים שמגיעים ברגע מסוים לויכוח והם מרגישים שנוצר אמון כזה כלפי המגשר, והם נותנים לו להכריע.


לכן, התהליך של המשא ומתן מכיל בתוכו גם את עניין המגשר. יכול להיות שתשבו, ואחרי שתי ישיבות עם המגשר, המגשר יגיד שהתקדמתם מספיק. אני לא רוצה להתערב בעניין הזה. התניית העניין של הכניסה לגישור בהפסקת השביתה, היא ניסיון לשבור את השביתה. אני לא בסיפור הזה.


אתם מכניסים את כל העסק הזה לפינה. כבר הייתי בחיי בשניים או שלושה משאים ומתנים. אני לא מבין את ההיגיון שלכם בעניין הזה, אלא אם כן יש לכם הנחה שאפשר לשבור אחד את השני. אם אין הנחה כזאת ואם תופסים את תפקידו של המגשר, אני לא חושב שצריך לחתום פה חתימות מי יודע מה למגשר. אני לא מציע פה בורר. מדובר על אדם שיביא מניסיונו.


אלוהים אדירים, ניהלו את המשא ומתן ורוני בראון בא לכנסת ואמר שעד שלא תיפסק השביתה, לא יהיה משא ומתן. ירד מהדוכן, קיבל פתק, במקרה ממני, וניהל משא ומתן על הפתק הזה. יש עוד עשרות מקרים כאלה. אין ספור פעמים אמרו למזכירי ההסתדרות שעד שהם לא יפסיקו את השביתה לא יתנהל משא ומתן, ואחרי שזה קצת כאב, ניהלו משא ומתן. כך זה היה עם האחיות, עם הרופאים ועם הורים. ניהלו משאים ומתנים תוך כדי שביתות.


תעשו כל אחד צעד, אולי האמון יחזור. בשלב מסוים הבנתי שהחיבור הזה של המנחים ושל המרכזים יוצר קושי מהותי וגם קושי פורמאלי. נוצרה פה הבדלה. אני הקשבתי, פה מדובר על הסכם קיבוצי ועל הסדר קיבוצי. העברית מספיק גמישה. בסדר, אבל צריך לשבת ולדבר. לא במקרה הם לא אמרו הסכם קיבוצי על המרכזים. הם השתמשו במילה "הסדר" ואתם רוצים שיקראו לזה "נייר הסכמות". תמצאו את המילים המתאימות. אני לא מתנדב להיות מגשר ואני לא הולך להיות מגשר, אבל ברור לי שאדם עם קצת ניסיון, עם קצת רצון טוב, שלא מעורב רגשית – זה לא נראה סכסוך כזה גדול. תאמינו לי, יש בחוץ שביתה של 800 עובדי חיפה כימיקלים. גם "הברוך" הרבה יותר גדול.

אנחנו אמורים לקיים בשבוע הבא ישיבה בנושא.

שם המצב הרבה יותר קשה. כאן, לכאורה, כולם מבינים שאין לאן לברוח. שם אפשר לברוח, אפשר לסגור את חיפה כימיקלים ושום דבר לא יקרה.

אני מהאוניברסיטה הפתוחה ואני מבקש זכות דיבור.

רשמתי את הבקשה שלכם, אחליט לגביה.

קיבלתי טלפון מאנשים שמייצגים את האוניברסיטה והם הסבירו לי שהם קיבלו מסמך שכבר מהווה את ההסכם הקיבוצי ושכבר יש בו את כל התנאים. ביקשתי לראות את המסמך ועיינתי בו. אני לא חושבת שזה נראה כמו הסכם קיבוצי, אם כי יש בו ירידה לפרטים ובאמת לא נכון כבר בשלב הזה לסגור אותם.

מה שכן חזר על עצמו, וזה בניגוד למה שנאמר לי אתמול, שהם למעשה חורגים בדרישות שלהם ממה שקיים לגבי הסכמים של ות"ת עם אוניברסיטאות וסגלי הוראה אחרים.

לפחות פעמיים ראיתי בכתובים שהם מבקשים תנאים של סגל זוטר, ולא מעבר, ובסוף הם אומרים שההסכם ייחתם בכפוף להסכם ות"ת. על פניו, לא נראה לי שהם חרגו.


שוב, כמו שאמר ג'ומס, אני לא יורדת לפרטים של ההסכמים עצמם ואני לא המגשרת.


אני רוצה להשמיע קול לגבי הסטודנטים. זה נכון שניהלו וינהלו כנראה משאים ומתנים תוך כדי שביתות. ראינו איזה נגרם לסטודנטים בשל שביתות שהיו בשנים האחרונות. אחר כך הלחיצו אותם בחגים, ויתרו להם על שעות, תואר זה לא תואר, הלימודים כבר לא לימודים. מה, אנחנו רוצים לעשות "וי" שהם למדו איקס שעות? אנחנו רוצים שהם יפנימו את הלמידה.


לכן אני רוצה לבקש מסגלי ההוראה לנקוט בצעד חריג, בצעד שמשדר אמון, למען הסטודנטים. אתם יכולים לחוש שלחברי הוועדה יש נטייה למען העובדים ואנחנו מאוד חשדניים, לפחות אני, לגבי המעסיק. לכן הייתי מבקשת שתקבלו החלטה ראויה לחזור ללימודים ותוך כדי להגביל את משך ההתדיינות מול המגשר או המפשר. את שלכם השגתם, העליתם את זה לסדר-היום. הנזק כבר נעשה, הם מבינים בדיוק את נזקי השביתה. הכנסת מטפלת בכם, יושב ראש הוועדה מגלה אמפטיה רבה ויעקוב אחרי הדברים. לא נזנח אתכם ולא נזניח אתכם.


לכן אני מאוד מבקשת שתעשו צעד שמראה קצת רצון טוב. תפסיקו את השביתה ואם תיראו שהדברים לא הולכים בכיוון הנכון, תמיד אפשר לחדש את השביתה. אז, אגב, הנזק לסטודנטים יהיה הרבה יותר גדול כאשר חוזרים ללימודים ואז שוב מפסיקים. הייתי לוקחת את הסיכון, מפסיקה את השביתה, הולכת למגשר, להגביל את זה במשך זמן תוך כדי מעקב של יו"ר הוועדה.

דברי הרישה של המנכ"ל לא הותירו ספק שהם פשוט לא רוצים להגיע להסדר. האנשים לא מעוניינים בהסדר, הם מעוניינים להמשיך במה שקיים.

כשהזכרנו את המילה עבדות אתם כעסתם. אני לא מכיר עוד מוסד אקדמי שמעסיק עובדים בתנאים שאתם מעסיקים.

בישיבה הקודמת תמכתי, יחד עם היושב ראש ועם חבר הכנסת מילר, בהפסקת השביתה. היום אני חושב שלא צריך לתמוך בהפסקת השביתה כי אין לכם שום עניין להגיע להסדר. היום אני תומך שהם ימשיכו בשביתה.

גם זה לא, אבל אנחנו חוזרים בנו ממה שהסכמנו בפעם הקודמת.

כולנו הבנו שיש פה חילוקי דעות ואני לא רוצה לחזור על הדברים. משום מה, שביתת הפרופסורים מתקבל יותר ברור מול שביתות של הסגן הזוטר, מנחים או אחרים. ברור לי שלכל מוסד, כמו האוניברסיטה הפתוחה, יש לו מטרה להעניק השכלה גבוהה לציבור. חבל לי שהמטרה הזאת מתפספסת והסטודנטים לא נמצאים ולא לומדים.


דבר כזה לא היה קורה באוניברסיטאות כמו אוקספורד או הרווארד, ולכן הם נמצאים בין 100 האוניברסיטאות המובילות. הם עובדים על מחקר, על תמרוץ מצטיינים, גם בהוראה וגם סטודנטים. המצב של ההשכלה הגבוהה בארץ מנציח הבינוניות שיש בארץ ולא מקדם אותנו לשום מקום. במקום להצמיח את המרצים המוצלחים ביותר ולתמרץ אותם, במקום ללמד את הסטודנטים ולהביא אותם לרמה יותר גבוהה, אנחנו מתעסקים במשבר הזה ולא במטרה לשמה הוקם המוסד שלכם.


אני חושבת שגם בחינוך התיכוני צריך לעשות הפרטה ולתמרץ את המורים הטובים ביותר. אני לא חושבת שהסכם קיבוצי הוא הפיתרון כי המרצים הטובים, הרכזים הטובים והסגל האחר, צריך למצוא דרך לתמרץ אותם. לדעתי הגישה צריכה להיות קצת אחרת.

לא הייתי בדיון הקודם אבל קראנו ושמענו. הנהלות של גופים שונים, לא כל-כך אוהבים שמקימים להם תאגידים, איגודים או ועדי עובדים. אנחנו מכירים את זה בכל המקומות. נראה לי שגם אתם לא מתלהבים מהעסק הזה, וזאת בלשון המעטה.


אני מציע לכם לא ללכת על גישה של לשבור אותם עד הסוף. אני מציע לכם לא ללכת לגישה הזאת כי לא תקבלו תמיכה ועידוד בעניין הזה. יש לי יתרון, לא דיברתי עם אף אחד מהצדדים. הגישה שלכם לא נכונה. אני מציע לכם להיכנס להידברות כי הנפגעים הראשיים הם התלמידים. תגמרו עם זה כמה שיותר מהר, כי בינתיים שמכם הטוב נפגע בכל התהליך המייגע הזה.

אתמול התקשרה אלי סטודנטית שהתפטרה מעבודתה כדי ללמוד 4 קורסים באוניברסיטה הפתוחה ושעבורם שילמה 8,000 שקלים. היא יושבת בבית, לא עובדת, שילמה כסף ולא יכולה לסיים את התואר. אין לזה אח ורע ולא נשמע לי הגיוני, ובעיניי זה חמור מאוד שהשביתה נמשכת 10 ימים. אני לא נכנס לויכוח מי אשם. חמור ששני צדדים מאוד מכובדים, אנשי אקדמיה ואנשי ניהול של האוניברסיטה הפתוחה לא יכולים לשבת ומתנהלים כמו ילדים קטנים שנותנים תנאים אחד לשני.
לא יכול להיות ששבוע שלם לא יתקיים משא ומתן כש-45,000 סטודנטים יושבים בבית.


נקודה שניה. שר החינוך מופקד על מערכת ההשכלה הגבוהה. 20% מהמערכת שובתת. שר החינוך לא משמיע את קולו. עם כל הכבוד, לשלוח את מנכ"ל המשרד, שירים טלפון לנשיאת האוניברסיטה כדי לשאול מה העניינים, בעיניי זאת לא מעורבות. אני מצפה שהוא ימנה אדם וגורם מטעמו שייכנס לעובי הקורה ויהיה מעורב במשא ומתן בצורה אקטיבית. מחר אנחנו מקיימים הפגנה מול משרד החינוך בתל-אביב. ב-07:30 בבוקר נגיע עם שעונים מעוררים כדי להעיר את שר החינוך מהתרדמת שבה הוא נמצא.

שר החינוך מעורב בכל. שר החינוך יודע ומעורב בכל.

אני רוצה להעיר לדבריה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שאמרה שהסגל הזוטר באוניברסיטאות מועסק עדיין בתנאים לא הוגנים. העניין הזה נגמר, ובניגוד לדעת האוניברסיטאות ות"ת כפתה את העניין הזה.

אתה צודק, זה נכון.

צריך לראות את ות"ת לא תמיד כמי שמגנה על תקציב האוניברסיטאות אלא גם רואה את עצמה כגורם חברתי.

ההערה שלך מתקבלת ואתה צודק.

גם בישיבה הקודמת, העמדה שלכם היתה קונסטרוקטיבית.

בין שני הגופים אין תקשורת, הם פשוט לא מדברים באותה שפה. אני אומר את זה כמי שמלווה את העניין הזה חודשים רבים. בחודש ינואר האוניברסיטה ביקשה מות"ת ללוות את העניין ומינו אותי ללוות את העסק. בפועל, כשהאוניברסיטה רוצה, היא מערבת וכשהיא לא רוצה, היא לא מערבת ואותו דבר הסגל.


אני חושב שהסגל היה קצת תמים בהגשת הטיוטה להסכם הבנות כי נכתבו שם דברים שהם לא התכוונו שישתמעו, כפי שהשתמע בצד של האוניברסיטה. אם באמת הם יישבו בצורה מסודרת, עם גורם מגשר ביניהם, לדעתי הדברים יכולים להיסגר ב-24 שעות.

אני לא נותן אפשרות תגובה לאוניברסיטה ולעובדים.


אני לא מסיים את הדיון. אני רוצה להגיד לכם מה אני מתכוון לעשות. אני חושב שהנהלת האוניברסיטה היא הנהלה מצוינת והכל בסדר. קרו פה שני דברים ששינו את דעתי. במשך כל הימים האלה לא התנהל משא ומתן. המשא המתן הראשון מאז הישיבה הקודמת התנהל רק אתמול.


מר קליבנסקי, דיברתי איתך על-כך שהישיבה הבאה תהיה ביום שישי. עם כל הכבוד ליום העצמאות – אני רוצה להגיד לך שביום העצמאות היו לי כמה טלפונים מיושב ראש הקואליציה מפני שהיו דברים דחופים. על פי ההלכה, מותר ביום העצמאות לדבר בטלפון וגם לשבת. אפשר גם במוצאי יום העצמאות. מוזר, מוזר, מוזר.


התקשרתי לנציגי העובדים והם אמרו שהם מוכנים לשבת גם ביום שישי וגם במוצאי שבת. דיברנו שאולי תהיה ישיבה ביום שני.


על כל פנים, אם היה לי נושא בוער ואני רואה שיש שביתה במוסד שאני מופקד עליו, שהסטודנטים סובלים והמושא ומתן לא מתקדם – אז הם שלחו נייר. אמרנו שאין להם ניסיון במשא ומתן. לצערי, גם לכם אין ניסיון. לכן לא יושבים, הרי זה המוסד שלכם?

הדבר השני הוא שנדלקה אצלי נורה אדומה והבנתי מה היה בישיבה הקודמת. אצלך המגשר זה הפרס.

לא.

ההבנה שלי היא רק מה שהקדוש ברוך הוא חנן אותי. אני לא יכול לדעת יותר מזה. בהתחלה לא הבנתי אבל עכשיו תפסתי: אתה אומר כל הזמן מגשר ואתה לא מסכים למגשר. מה זה המגשר? המגשר הוא כלי.

אני מסכים.

לא.


כל חברי הכנסת אומרים את אותו דבר, המגשר הוא כלי. יש משבר אמון, לא מצליחים להתקדם, אז שמים מגשר. אתה אומר שאתה לא מסכים למגשר אלא אם כן יפסיקו את השביתה.

אני מתקן, לא אמרתי לא מסכים, ואם אמרתי, אז הסברתי לא נכון. אמרתי שאנחנו מעדיפים גישור, או לזה לפחות התכוונתי.

אני שואל את השאלה ששאלתי בתחילת הישיבה. האם אתה - - -

אנחנו הצענו גישור.

אבל אמרתם אתמול שזה בתנאי - - -

אני מבקש שלא תעזרו לי. בתחילת הישיבה שאלתי אותך האם אתה מסכים למגשר.

אני מסכים למגשר, אני הצעתי מגשר.

והשביתה נמשכת.

זאת בעיה.

אני מציע שדוד קליבנסקי יילך לנשיאה - - -

אני מסיים עכשיו את הישיבה. אני הולך להזמין אלי את הנשיאה. אני אבקש ששני הצדדים יבואו. יתנהל משא ומתן אצלי לא על הפרטים, אלא איך מנהלים משא ומתן בבוקר ובצהריים ובערב ושהנשיאה תהיה בעניין. אני מאמין לה שהיא לא יכלה לבוא לישיבה הזאת כי היו לה דברים אחרים. אנחנו נתאם איתה מועד למחר. אם לא מחר, אז ליום חמישי. אם לא יום חמישי, אז ביום שישי. אני הולך להקדיש לזה זמן. אגב, עם כל הכבוד לאוניברסיטה הפתוחה, יש לי הרבה דברים אחרים לעשות. מתי שיהיה נוח לנשיאה, תתקיים ישיבה אצלי בחדר, איתכם, עם נציגי העובדים. יותר אני לא מבקש להפסיק את השביתה. אני לא אומר להם אם להפסיק או לא להפסיק.

מה היית עושה במקומם?

אומר לך ב-4 עיניים.


אנחנו נזמן אותם. בשלב זה אני לא פונה לשר החינוך. אולי נצליח להתקדם. נפנה גם לשר החינוך אבל קודם נעשה את הישיבה הזאת. אני מאמין לנשיאה שהיא לא יכלה לבוא היום. אני מקבל את כל הדברים שהיא אמרה לי בטלפון. אני מאמין לכולם, מהמילה הראשונה שלה ועד לאחרונה. אגב, היא גם אמרה לי דברים טובים, שאני לא הולך להגיד אותם.


לצערי, לא התקדמנו. אנחנו נעשה ישיבה נוספת כי לא מוצאת חן בעיניי ההתנהלות. אני מרגיש שזה גם המצב אצל חברי הוועדה.


בזה אני מסיים את הישיבה. אני מודיע לוועדה שבשבוע הבא אני מבקש לקיים דיון על בנק הפועלים. נגיד בנק ישראל וגם רוני חזקיהו דיברו איתי ואמרו שעד יום שני בנק הפועלים אמור לתת להם תשובה והם מבקשים להמתין לתשובה. הם לא רוצים שנקיים את הדיון לפני שמתקיים המשא ומתן הזה. אנחנו נמתין.


בשבוע הבא נקיים דיון גם על חיפה כימיקלים. אשב עם טמיר ונקבע ישיבה לשבוע הבא.


תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:50