PAGE
9

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, ה' בניסן התשס"ט – 30 במרס 2009 – בשעה 10:45

1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 30), התשס"ח-2008 (גלאים)


2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14), התשס"ט-2009 (פיסטוק, מאייד)

חברי הוועדה: ראובן ריבלין – היו"ר

שי חרמש

שלי יחימוביץ'

אמנון כהן

שלמה מולה

אלכס מילר

בועז סופר, סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

קובי בוזו, כלכלן, רשות המסים, משרד האוצר

שירלי אביבי, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

מיכאל חורי, ממונה מדיניות ייבוא במינהל סחר חוץ, משרד התמ"ת

סלין נהיר, עו"ד, משרד התמ"ת

אדיר חרמון, עו"ד מתמחה, משרד התמ"ת

יוסף טמלר, ראש אגף ייבוא מכס תקינה, איגוד לשכות המסחר

נבו הראל, חבר לשכה, חב' יופיטר מערכות, איגוד לשכות המסחר

לאון אביגדורי, לנושא מיסוי על פיסטוק, איגוד לשכות המסחר

יעקב סולימה, לנושא מיסוי על פיסטוק, איגוד לשכות המסחר

יחזקאל אלמוג, לנושא מיסוי על פיסטוק, איגוד לשכות המסחר

ירון אלמוג, לנושא מיסוי על פיסטוק, איגוד לשכות המסחר

מיכה קסטכר, לנושא מיסוי על פיסטוק, איגוד לשכות המסחר

עו"ד גיל נדל, משרד עו"ד גיל נדל

מרדכי מזרחי, לנושא מיסוי על הפיסטוק

חזקיה ישראל, מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

צביקה כהן, מנהל מח' ייבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רמי ברבי, יבואן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צבי אלון, סמנכ"ל בכיר סחר חוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עידו עשת



מרב תורג'מן

טמיר כהן

הדס צנוירט

1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 30), התשס"ח-2008 (גלאים)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


בעניין הגלאים; ישבנו כאן ושמענו שיש אפשרות להידברות בין הממשלה לבין נציגי הציבור העוסק בגלאים. נאמר לנו שאפשר להעביר את זה תוך שעות. העבירו את החומר. תגובת רשות המסים, בבקשה.

נשלחנו על ידי יושב ראש הוועדה וחברי כנסת לעשות שיעורי בית. אני חוזר עם שיעורי בית. למי שלא היה אז, אפרט בקצרה – מחלקת סיווגית הגיעה לפתחו של בית משפט, שקבע באופן ברור שגלאים מסוג מסוים צריכים להסתווג בסעיף כזה וכזה, שפטור ממכס. אנו מיישמים את פסק הדין, אבל היינו סבורים שלא כל הגלאים צריכים ליהנות מההפקר, לכן אנו מבקשים להטיל מכס על חלק מהגלאים.


בדיון שהיה נשאלתי, האם אכן הגלאים שמיובאים והם מסוג מסוים, תואמים לגלאים שמיוצרים בארץ, ועל כך אני עונה; בדקנו ובחנו את כל סוגי הגלאים שיש. דעתנו ברורה: יש היום כחמישה מפעלים שמייצרים גלאים ברמות כאלה ואחרות. גם אם חלק מהגלאים שמיובאים אינם תואמים אחד לאחד למה שמוכרים היצרנים המקומיים, הרי שמדובר במוצרים תחליפיים, כאשר אחד מהמפעלים מייצר תחליף מלא - אותו דבר.


דעתנו היא שלאור שיעור המס שהוא 12 אחוזים ולאור עלות הגלאים, כשעבודה לא חייבת במכס, יוצא שהנטל שהושת על הגלאים עומד על כאחוז עד אחוז וחצי. לכן אנחנו חוזרים לוועדה, סבורים שראוי ונכון להגן על תוצרת הארץ.

אנחנו בעד.

אחוז אחד- -

השיעור הוא 12. צריך להבחין בין הנטל על הצרכן לבין השיעור שהוא 12 אחוזים. המתקין הוא לא בהכרח המפעל. המתקין רוכש גלאים כאלה ואחרים ומתקין. אני מגן על המפעל, כי העבודה זו אותה עבודה. לכן 12 האחוזים הוא המס הרלוונטי. זה המס הרווח על מוצרים, אם יש מכס, ממדינות שלישיות.

התבקשנו בפעם הקודמת להביא את הנתונים לגבי הגלאים. אמרנו שהגלאים שמיוצרים בארץ אינם המיובאים, יש הבדל ביניהם, ואין שום היגיון להטיל על הציבור מכס. מדובר על גלאים שמונעים פריצה, שריפה, לא מדובר על מוצר של הנאה אישית.


אנו אומרים – המכס הוא מכס חדש, אין היגיון להטיל על המוצרים האלה מכס חדש. לא ראינו בישיבה הקודמת, בישיבה הנוכחית, לא ראינו שום התנגדות מצד איזשהו יצרן. יש לנו הוכחות מיצרנים שהם בעד להשאיר את המצב איך שהוא ולא להטיל את המכס.

האוצר מבקש מוועדת הכספים. הוועדה מנסה לברר, אם יש אי הבנה ביניכם לבין האוצר. האוצר אומר: אנחנו מגנים על תוצרת הארץ. האוצר אומר לנו: בדקתי את החומר שהעבירה לנו לשכת המסחר, ואנו מודיעים לכם שבפירוש התעריפים האלה באים להגן על תוצרת הארץ. אלא אם כן אתה אומר לנו שהם פועלים שלא בתום לב- -

היצרנים לא מבקשים את ההגנה. אין צורך בהגנה עליהם, ואם כבר רוצים, תטילו מכס רק על מה שהיצרן המקומי- -

זה בלתי אפשרי.

אני נאלץ להעמיד את הדברים על דיוקם. העובדות אינן נכונות. אנחנו יבואנים. ראשית, החישוב שנעשה - לא על ידיכם, על ידי משרד התמ"ת, נועד למטרה אחת – להפעיל לחץ על מדינות אחרות, שיגבירו את הקניות של הגלאים מתוצרת הארץ למזרח הרחוק. כך אמר שאול ששון, האדם שבדק בשבילך את הנושא.

אין לנו שום אישוש לדברים האלה, ואם נשמע דברים, נשמע אותם מפי אמרם.

העובדות הן ש-24 שעות אחרי הישיבה בשבוע שעבר הועבר אליכם האבחנה המדויקת, מה בין הגלאים שמיוצרים בארץ לבין הגלאים שמיוצרים בחו"ל.

קיבלתי את החומר, אני לא מתווכח, אני פשוט חלוק עליו. אני לא שואל את היצרנים, אני לא מבקש את חוות דעתם, אני גם לא מבקש את חוות דעתם של היבואנים, אם הם מסכימים שאטיל. אני שואל את העמדות המקצועיות של כל אחד, אני שוקל את הדברים, ובכלל זה את משרד התמ"ת. משרד התמ"ת יכול לחוות את דעתו בסוף. האחריות המקצועית היא עליי. אני עשיתי שיעורי בית. אתה מטיל בי דופי מקצועי, מותר לך.

מר נבו הראל, אתה מעיד בפניי מה אמר ששון. אני לא יכול לחקור אותך. בפנינו עדות שאין לנו יכולת לחקור אותה. האם יש מישהו שיודע מה ששון אמר? אין לנו הכלים. אם היית רוצה להביא אותו, יכולת להביא אותו. יש פה המדינה שקיבלה מכם את החומר. אני חשבתי בשבוע שעבר שמן הראוי לדחות את הדיון כדי שהוא יברר, כי אולי יש טענה מוצדקת כדי למנוע את הטלת המכס. הוא אומר לנו שכוונת הדבר הזה היא להגן על תוצרת הארץ.

הגלאים שמיובאים לארץ ניתנים לאבחנה מדויקת, ואין אף מפעל בישראל שמייצר אותם, גם לא תחליפים שלהם.


אחת היצרניות הגדולה ביותר בישראל, שעיקר השוק שלה הוא בחו"ל ומעולם לא פנו אף אחת מהיצרניות הישראליות לקבל הגנה על המוצרים שלהם בישראל מפני הייבוא, היא בעצמה יבואנית, ויש לי פה פסק דין, שאותה חברה תבעה את המדינה על החזר מס שהיא שילמה עבור גלאים מיובאים כדי לשווק אותם בישראל, והמדינה בדיוק מאותו טעם של אותו פסק דין שמר סופר הגיש לנו קודם, המדינה סירבה להחזיר ליצרנית הישראלית את המס ששילמה על גלאים שנועדו להשלים את הייצור שלהן כדי שיוכלו לשווק את זה בישראל.

זה לא מכס שאפשר לקבל הישבון?

למטרות שיווק בישראל. אני מדבר על חברת ויסוניק, משווקת את המוצרים שלה בישראל פחות מ-5% מהייצור שלהם, אולי עוד אפילו פחות מזה. השוק הישראלי אינו המטרה שלה והיא אינה מעוניינת להתחרות בייבוא. היא עצמה משלימה את סל המוצרים שלה למכירות בישראל כמו היצרניות האחרות שמר סופר בדק, אותן חמש, כולן משווקות את מוצריהן בישראל, ומשלימות את המוצרים שלהן מייבוא ומשלמות על זה גם כן מס. לכן הן מעולם לא ביקשו הגנה, לא מהמדינה, לא ממשרד האוצר ולא משום רשות מסים אחרת.

כי הוא גם יבואן והוא גם יצרן. אנו מדברים פה על יצרנים.

אבל הם כאילו מבקשים הגנה, מאיזשהו מוצר שמתחרה בהם.

מה שהוא אומר – אותם רכיבים לא מיוצרים בארץ, אז אין על מי להגן.

הדבר הרביעי, לכאורה מישהו עשה כאן חישוב שהוא מגיע לכדי אחוז אחד תוספת לצרכן הסופי, זו אחיזת עיניים. הצרכן הסופי משלם לפחות 8 אחוז תוספת לעלויות, מה גם שמבחינה כלכלית, ואתה אמון על הבחינות הכלכליות, כאשר יש לך סל שחלק ממנו מתייקר, גם הרכיבים האחרים מתייקרים, וכתוצאה מההתייקרות שכבר חלה לפני שמונה חודשים, גם המוצרים תוצרת הארץ התייקרו, ונוצר מצב שעלות סל המוצרים כל כך התייקר, והוא מתחיל להיות נחלתם של בעלי היכולת. מיעוטי היכולת מתרחקים מהיכולת למגן- -

אין ספק שהעניים קונים כמויות של גלאים...

יש לך רושם שאנחנו מדברים על העשירון העליון?

לא.

כמה עולה גלאי מהסוג שאתה רוצה שלא נטיל עליו מכס?

אנו מייבאים גלאים שעלותם בין 80 שקלים ל-400 שקלים.

אם הבנתי נכון, המטרה היא גם לעודד כחול לבן. אם בהיבט המקצועי מצאתם שיש פה מפעלים שמייצרים גלאים חלופיים לאותם אלה שמביאים אותם מחו"ל, אני מציע שתבדקו אפשרות לדיפרנציאציה לאלה שמייצרים כאן, ואת מי שאתם רוצים לעודד, ואת אלה שמביאים, תטילו עליהם. הוא אומר שסך הכל יש מפעל אחד.

אין שום מפעל שמייצר את זה בישראל.

לגבי הערתך – היא לגמרי מדויקת, וזה מה שאנחנו עושים בשוטף, אני לא צריך אף אחד שיפנה כדי לעשות את זה. אנחנו כל הזמן עושים את זה, מוודאים עם המשרדים הרלוונטיים, תמ"ת, חקלאות. אם אין ייצור מקומי, אין לנו שום סיבה להטיל מכס. אם אנו יכולים, אנו עושים את זה.

העובדה שגלאים במפעלים ישראליים מיוצרים חלקם מרכיבים שמיובאים, זה לא אכפת לי. גם מפעלי טקסטיל משתמשים לפעמים בחוטים שנרכשים בחו"ל, ועדיין הם מספקים מקומות עבודה בישראל. זה נתון שאנו תמיד ערים לו, אתה לא מחדש כאן כלום.


אם יש לי ביקורת על הבקשה שלך, בועז, זה שההיטל לא מספיק גבוה, כי עכשיו אנו צריכים לגונן בשיניים ובציפורניים על כל מפעל בישראל, וזאת הדרך לעשות את זה. לטעמי, היא צריכה להיות יותר מרחיקת לכת.


בועז, איפה המפעלים האלה ממוקמים בארץ, כדי שנדע על פרנסתם של מי אנו מגוננים עכשיו.

עפולה, קריית גת וקריית מלאכי.

בפתח תקווה נמצאת חברה שנקראת אלקטרוניקס ליין, ובקריית אונו, החברה החמישית שלכאורה מייצרת תחליפים- -

גם שם צריך לספק פרנסה. גם בגוש דן יש פיטורים.

אני מבקש לשאול את נציג רשות המסים, שמעת את הערות המתנגדים, ובכל זאת אתה חושב שהצו הזה הוא הכרחי ומתוך כוונתו להגן על תוצרת הארץ?

כן.

רבותיי חברי הכנסת, אנו הולכים להצביע. אני מצביע על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 30), התשס"ח-2008 (גלאים). מי בעד בקשת האוצר ירים את ידו? מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הצו מאושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת. תודה רבה לכם על עזרתכם ועל המידע שנתתם.

2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14), התשס"ט-2009 (פיסטוק, מאייד)

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום. בשבוע שעבר קיבלנו מספר מכתבים. ביררתי, חברי הכנסת, את הנושאים עם משרדי הממשלה השונים, עם הממשלה על כל שלוחותיה. הם טוענים שהצו הוא במקומו והם תומכים בו, כל על המרכיבים של הממשלה, וכמובן, יש בפנינו אנשים שמתנגדים.


כל המכתבים שמסרתם לנו נמסרו גם לרשות המסים, בין שאתם שלחתם ובין שאנחנו המצאנו להם את הדברים שקיבלנו על ידכם. כמו כן קיבלנו גם מסמכים אחרים ממשרדי הממשלה ובעלי עניין אחרים.

שמי יעקב סולימה, מנכ"ל חברת סולימה סחר, משווקת מוצרי מזון מחו"ל ומהארץ – מייבאת ומשווקת. אני קונה מחקלאים ומשווק בארץ גרעיני חמניות, תמרים, ואילו היה פיסטוקים, הייתי קונה גם מהארץ והייתי משווק גם אותם. אין בארץ גידול של פיסטוק בכלל. הפיסטוק נקרא פיסטוק חלבי. העובדה שכך קוראים לו לא אומרת שהפיסטוק מגיע מחלב שבסוריה אלא מכל מיני מקומות בעולם. הפיסטוק גדל בהרבה מקומות – בטורקיה, באיראן, בסוריה, בארצות הברית, בדרום אפריקה, באוסטרליה. הוטל כאן מס שמפלה את כל המדינות, לדעתי, כולל את הפיסטוק הטורקי, שאנחנו רוצים קשרי מסחר טובים אתם. אנו בעצם עושים פה לובי לחקלאי האמריקאי שרוצה להיכנס כאן ולשווק את מרכולתו ללא מכס.

ארצות הברית לא קמה בבוקר והחליטה שהיא עם שמייצא פיסטוקים. היא חתמה על הסכם עם מדינת ישראל. למדינת ישראל יש הסכמים. אנו צריכים לכבד הסכמים, אך השאלה היא שאלה – כל הדברים שהבאת בפנינו ידועים לנו, וגם ביקשנו מרשות המסים ללמוד את העניין ולהשיב לנו.

לפעמים יש דברים שבשם מסחר, אנו צריכים להיות מאוד ערניים. כשמדברים אתי על מסחר בעקיפין, זה מעליב אפילו, בעיניי. יש מקרים שהמדינה צריכה לעשות קו אדום, גם בשם המסחר, עידוד למסחר, או חברות שרוצות להרוויח. בלב שלם אני מסכים – בעיניי, הייתי אפילו מטיל סנקציה על חברות שעושות מסחר בעקיפין.

אנסה לענות בקצרה. סוגיית הייבוא של פיסטוקים בדרך כלל לא עולה על שולחן הוועדה, כי בדרך כלל יש ייצור מקומי, שאנחנו רוצים להטיל מכס. במקרה הזה נקלענו למצב שאנו יודעים באופן ברור, ואם תרצו שאחשוף, אבקש להוציא את האנשים האחרים למעט חברי הכנסת, אבל קחו את מילתי, שיש לנו עדויות ברורות, אנו מתקשים להוכיח אותן בבית משפט, אך יש לנו עדויות ברורות – חקירות, מעקבים ודברים שיפה להם השתיקה, שאנו יודעים באופן ברור ונחרץ שאכן זה המצב.


כשביקשתם בשבוע שעבר לדחות את הדיון וביקשת ממני לעשות שיעורי בית, ביקשת שאתן את דעתי גם על הצרכן. הרי העובדה שאנו אומרים: אנו רוצים לוודא, שיש הסכם סחר, והוא נאכף, ודאי שלא נתיר ייבוא ממדינת אויב, שהייבוא ממנה אסור. עשינו שני דברים; מחד אמרנו: נטיל מכס על מי שאין לו הסכם אתנו. לגיטימי מאוד, יש לנו הסכמים – אנחנו מקבלים משהו ונותנים משהו. מאידך, לוודא שהצרכן לא ייפגע, הייבוא מארצות הברית פטור. הייבוא מהאיחוד האירופי פטור. הייבוא מהטורקים – אני ממש מודה שאתה דואג לסחר שלנו עם טורקיה, תשאיר את זה לנו, בין המדינות. אנו מסודרים, יודעים לעבוד מול הטורקים. אנו פה מגיעים בשם כל משרדי הממשלה, משרד החוץ ומשרד התמ"ת וכן הלאה. וכדי לומר דבר נוסף, אתמול נפגשתי עם שגריר אחת המדינות, שביקש לא לציין את השם - אחר כך אני מוכן לומר, כדי למנוע מצב, ולו הספק שבקלים, שאנו למען נקיון כפיים וכדי שלא יתייקרו הפיסטוקים – יש פה, אדוני היושב ראש, צו, טיוטה לחתימת שר האוצר שקובע מכסה ל-WTO, כלומר לא ארצות הברית ולא האיחוד האירופי, כלומר הם לא לוחצים על המכסה הזו של 200 טון. ב-200 טון האלה אנו מניחים שאנו נחיל את כל הידידים שאיננו רוצים להרע עמם. לכן אנו לא רואים פה פגיעה בצרכן, אנו לא רואים פה פגיעה באף אחת מהמדינות שישראל סוחרת אתן, ולכן אני מבקש מחברי הוועדה לאשר את זה.

האם יש התייחסות של היבואנים לנושא המכסה – האם זה בהיקפים שהם כרגע עובדים?

לא יחסר פיסטוק בראשון לציון.

סופר מייצג את הממשלה פה. לאור המכתבים שלכם ביררתי נושאים ספציפיים עם משרדי ממשלה שונים. תשובתו של סופר עולה בקנה אחד עם תשובתם. הלכתי, גם כדי להיות בטוח, ושאלתי. האם יש עוד הערה שלא נשמעה?

אם כבר יוחלט, אני מבקש שהמיסוי יהיה כמו שאר האגוזים בשאר המדינות – בין 8 ל-12 אחוזים. אם לא כן, אני מבקש שזה יהיה מס קצוב ולא מס באחוזים, אחרת כל הענף הזה יקרוס, ויועבר לידידינו מהגדה המערבית, כי הם עושים מה שהם רוצים.

אתה מופתע מהבקשה שלו?

אני לא מופתע מכלום. בדרך כלל אנחנו מבקשים את המס הקצוב. במקרים רבים יש פערי מחירים, לכן אנחנו אומרים: נטיל מס אחוזי, הגם שאנחנו אומרים: נייצר מצב שבו אנו מטילים מכס מינימלי, גם בגלל שלא תמיד אנחנו מסוגלים לבדוק כל חשבונית וחשבונית. לקחנו את המכס שמותר לנו להטיל על פי הסכמים עם ה-WTO, שזה 23 אחוזים. הגבלנו את זה ב-3.5 שקלים. מרבית הייבוא לישראל ימשיך להיות פטור ממכס.

מה עם הערתו?

אני לא סבור שיש לשנות את הצו.

אני רוצה להתחבר למה שבועז אמר בתחילתו – זה לא מהלך שבא להגן על ייצור מקומי אלא בא להתמודד עם בעיה חמורה של סחר במוצר שברור לנו שמקורו לא בארץ שהיא ארץ הייבוא המוצהרת. וזו הסיבה. אם היו שואלים אותי, ואם ב-WTO היה מותר לשים 230 ולא 23, היינו צריכים לעשות את זה. ה-8 אחוז לא ייתן כלום.

הוא אומר שזה נותן יתרון לכוחות השוק הפועלים בישראל, שהם יכולים לשנות- -

זה לא נכון. יש מעטפת מכס.

הייתי בקשר עם בעלי העניין בנושא. סוגייה שהועלתה על ידם היתה להתיר להם ייבוא ממדינה שלישית נוספת שאינה קשורה. היות שניתן מענה לנושא הזה- -

ניתן. יש מכסה של 200 טון לכל ה-WTO.

שמעתי בדרכי לכאן שיש פסטיבל סרטים פרסי בארץ עכשיו, וחשבתי, אולי כדאי להטיל על זה מכס...

יש עוד נושא; בשבוע שעבר הצגנו רשימת מקרים שבהם סגרנו פרצות. במקרה זה אנו מבקשים לסגור פרצה שנוגעת למאיידים למזגנים שעשויים מחומרים שונים, יש מתכת ויש פלסטיק. בעבר מזגנים ביתיים גם הם עשו שימוש במאיידים מפלסטיק, ולכן לא רצינו להטיל מכס גם על זה וגם על זה. היום מבנה המזגנים הביתי שונה לגמרי, ולכן אנו יכולים לומר: אנו סוגרים את הפרצה רק בכלי רכב, שכל חלקי החילוף בכלי רכב יהיו ממוסים באופן אחיד, ולא תהיה פגיעה במאיידים למזגנים ביתיים. לכן אני מבקש לסגור את הפרצה, זה באותו צו.

אין לנו בעיה עם החלק השני. מי בעד אישור הצו? מי נגד? מי נמנע? תיקון מס' 14 אושר. פה אחד אושר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14), התשס"ט-2009

(פיסטוק, מאייד).

אני מודה לך על כהונה נפלאה כממלא מקום, ומאחל לך הצלחה בתפקיד הבא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.