PAGE
17

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, ה' בניסן התשס"ט – 30 במרס 2009 – בשעה 10:00

השלכות המשבר הכלכלי על פעילות המגזר השלישי

חברי הוועדה: ראובן ריבלין – היו"ר

משה גפני

יואל חסון

שי חרמש

שלי יחימוביץ'

אמנון כהן

יעקב ליצמן

שלמה מולה

אלכס מילר

בועז סופר, סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

מיכל דויטש הנר, יועצת משפטית רשות המסים, משרד האוצר

יעל קינן, עו"ד, אגף הכנסות המדינה, משרד האוצר

נטשה אפשטיין, אגף התקציבים, משרד האוצר

דב בארי, רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר

יקותיאל צבע, מנהל אגף בכיר מחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טלי יוגב, יועצת מקצועית למנכ"ל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אפרת שרעבי, מרכזת הקשר כנסת ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נעם פליק, עו"ד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר ירון סוקולוב, מנכ"ל ארגון מנהיגות אזרחית

דבורה וייל, מרכזת היחידה למחקר ותכנון, הסוכנות היהודית

שי פינגר, מנהל אגף תכנון במחלקה לישראל, הסוכנות היהודית

ערן קליין, נציג שתי"ל

רן מלמד, משנה למנכ"ל, עמותת ידיד

חזקיה ישראל, מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

רוני אהרון כהן, סגן יו"ר הסתדרות הגמלאים

זאב חושינסקי, ע' יו"ר ההסתדרות החדשה

אריאלה רוקח אבן חיים, עו"ד, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

עידו עשת


מרב תורג'מן

טמיר כהן

הדס צנוירט

השלכות המשבר הכלכלי על פעילות המגזר השלישי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום השלכות המשבר הכלכלי על פעילות המגזר השלישי.


אנו פנינו גם למשרד האוצר. קיבלנו גם מכתב מפורט ממשרד האוצר. גברתי, אין לכם מניעה שנפיץ את המכתב לכל אותם גורמים? המכתב מאוד מפורט, הוא מסביר במה האוצר יכול ובמה אינו יכול בשלב זה לעזור. לצערנו הרב, כשאנו מדברים בהזרמה מיידית של האוצר, הדבר בלתי אפשרי, אלא אם כן יאושר תקציב המדינה, והממשלה תקבל החלטות.


אני מבקש להמציא לאנשים הנמצאים כאן, שיש להם עניין בדיון, את תשובת האוצר המפורטת, בראש ובראשונה לחברי הכנסת. באופן כללי, אנו מנסים לראות, כיצד ואיך אנו יכולים לעזור, שכן ברור לנו שפסח כמעט כאן, והזעקה עולה מבתים רבים על כך שנבצר מהם, כמו בכל ימות השנה, ודאי בפסח, להסב, כמו שאומרים בני ישראל, לשולחן הסדר, אבל הדבר הוא הרבה מעבר לכך. חברה שאינה יודעת לעזור לחסרי הישע שבה אינה ראויה להיקרא חברה, ועל כך אותן עמותות, שרובן פועלות ללא לאות ומתוך מסירות נפש, אנו מנסים לראות איך אנו יכולים להסדיר את העניין אתן.


אתן את רשות הדיבור לנציגת האוצר, כדי שתסביר במה אנו היום יכולים לעזור למגזר השלישי, ומהאנשים שיבקשו רשות דיבור, אתן גם את הזכות להשמיע דברם. נציגת האוצר, את רוצה לתמצת את הדברים שהעלית על הכתב? את מייצגת את האוצר, נכון?

לא. אגף תקציבים נמצא, ואני ממינהל הכנסות המדינה.

אני מאוד מודה למנהל הוועדה שהאיר את עיניי, שכן איני יודע להבחין בין אגף תקציבים לבין מנהל הכנסות המדינה. אני מבקש מנציג ראש אגף תקציבים, אם יש לו מה להוסיף על מכתבו, או, באופן כללי, לומר מה נאמר במכתב כדי להאיר את תשומת לבם של חברי הכנסת ושל הנוכחים.

עמדת אגף התקציבים בנושא הדיון הבוקר הוצגה בפני הוועדה במכתב שהועבר לוועדה לפני יומיים. חדש - אין לי מה להוסיף על עניין זה.

תודה. האם המכתב נמצא אצלך?

הוא מצולם כרגע.

מי מבקש לדבר מהמוזמנים מהמגזר השלישי? מר סוקולוב, בבקשה.

תודה. זו לא הפעם הראשונה שאנו מופיעים, אני מקווה שזו כן הפעם האחרונה, שתביא תוצאות. המגזר השלישי, מתייחסים אליו כמגזר העמותות, הסיוע, מגזר מסכן. זה מגזר עם ערך כלכלי למדינת ישראל, מונה כ-25 אלף ארגונים, מעסיק כ-17.5 אחוז מכלל השכירים המועסקים במשק. הצריכה הפרטית והציבורית, חלקו של המגזר מהווים למעלה מ-75 מיליארד שקלים. הנושא של ערך ההתנדבות מגיע ל-7.5 מיליארד, כל הנתונים הם נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון. אנו רואים את העוצמה הכלכלית ותרומתו למדינה.


יחד עם זאת, ההתייחסות עד היום, גם של האוצר, לא אומר שלא הציעו מספר צעדים, אבל הייתי מכנה אותם אפילו לעג לרש, מפני שאם העלו את פטור מס שכר מ-80 אלף שקלים עלות שכר שנתית רק ל-160, כלומר נתנו 6,000 ₪ ₪ בלבד לעמותה בזמן שיש קריסה טוטלית של הארגונים.


אם ניקח מיליארד שקלים, שזה פחות או יותר ערך עלות המשכורות בעמותות הקטנות והבינוניות, שהן רוב המגזר השלישי, 7.5 אחוז מדבר על 75 אלף שקלים, שזה עלות של עובד נוסף או שיהיה מפוטר או שימשיך להיות מועסק. הנושא של מס שכר – אנו לא מבקשים תוספת תקציבים למגזר.

נדמה לי שמכתב האוצר מתייחס לזה ועונה על בקשותיך.


אני רוצה לעשות פסק זמן בדבריך; אני פותח את הישיבות בדיוק בשעה 10:00, אבל כל עוד חברת הכנסת יחימוביץ' לא היתה באולם, לא רציתי לומר דברים, כשהיא לא נמצאת. כל הדיון הזה נעשה ביוזמתה של חברת הכנסת יחימוביץ', ותבוא עליה הברכה. בבקשה, אדוני.

אני אומר שוב, שחברת הכנסת יחימוביץ' תדע – אנחנו יודעים שהאוצר הציע מספר הצעות, אך הן הצעות קטנות, שחלקן אפילו אני מכנה לעג לרש – 6,000 ₪ לעמותה בעצם זה שלעלות את סף מס השכר מ-80 אלף ל-160, זה כלום, 6,000 ₪ לעמותה, ומעל זה העמותה משלמת מהשקל הראשון, כך שזה לא מסייע לרוב הארגונים.


לכן אנו מדברים על התמודדות עם מס השכר. ברור לנו שאי אפשר לבטל את כולו במכה אחת, אך זה מס שלא קיים באף מקום בעולם. הוא מושת על מעסיקים בתקופה של אבטלה, דבר שההיגיון לא סובל. אנו מבקשים להתמודד עם הנושא הזה.


אנו מבקשים להקים קרן סיוע לעמותות במשבר, לאותן עמותות המספקות שירותי ליבה, לא לכל העמותות, שירותי ליבה שהמדינה מבינה שאלה עמותות רווחה, עמותות בריאות, עמותות חינוך, אותן עמותות שהיום מספקות שירותים בעידוד ואפילו במימון המדינה. אך התרומות נעלמו כמעט, הכנסות עצמיות גם, כתוצאה מהמצב, ואז אין לעמותות הללו אפילו יכולת לעשות מאצ'ינג מול כספי המדינה כדי להמשיך לתת את השירות לאוכלוסיות המוחלשות.


אנו מדברים על הקמת קרן ציבורית פילנטרופית שתגייס כספים נוספים דווקא מהשכבה הרחבה של השכירים – כסף קטן, אך הקטן הזה יהפוך גדול, אם זה ילך בשיטה ששכיר יוכל להורות לחשב השכר לתרום מהמשכורת שלו פעמיים ח"י כל חודש ולקבל את הזיכוי אוטומטית דרך החשב של מקום העבודה. כמו במגזר העסקי, שדחו מועדי תשלום מס ומע"מ, למעשה המדינה דרך דחיית התשלום נתנה הלוואה לאותם עסקים, במקום לשלם אחת לחודש הם יכולים לשלם אחת לחודשיים, נדמה לי. אנו מבקשים שאותה הקלה תהיה גם על ארגוני המגזר השלישי, מבקשים העמדת מקדמות לעמותות המספקות שירותים עבור המדינה, לא לשלם בדצמבר מה שהיו צריכים לשלם כבר החל מינואר. מבקשים שהמדינה תיתן ערבויות לבנקים לכבד את החוזים שהעמותות חתומות עם המדינה כדי שחוזים אלו יהיו בטוחות לקבל תזרים מזומנים מהבנקים שהעמותות עובדים אתם. היום הבנקים לא מכבדים ולא רואים בחוזים הללו בטוחה. בארה"ב חוזה עם המדינה מהווה בטוחה בבנק לקבל אותה הלוואת גישור עד שהכספים של המדינה מגיעים עבור אותו שירות.


אנו מבקשים להעמיד מבני ציבור שנמצאים ברשויות המקומיות שיהוו מטות לאותן עמותות שידן היום לא יכולה לשאת בשכר הדירה של השוק החופשי. יש מספיק מבנים שאותן רשויות מקומיות יכולות להעמיד לאותם ארגונים שמספקים שירותים עבור אותן אוכלוסיות באותם ישובים.


הנקודה האחרונה - הסדרת התקשרויות רב שנתיות מצד הממשלה ולא חד שנתיות. תורם שכבר ישנו כיום ורוצה לתת תרומה לעמותה, יידע לפחות שהתרומה שלו תישא את התשואה, שהשירות יינתן לפחות לשלוש שנים, ולא הוא יתרום למבנה ואחרי שנה יגיד: מי מבטיח שהמבנה הזה יהיה פעיל, כי אין שום הבטחה שהחוזה ימשיך להיות עם המדינה? תודה.

אני עוד אשאל אותך שאלות בהמשך, אחרי שחברי הכנסת יאמרו את דברם. האם את כל הדברים שאמרת, אמרת לאחר שקראת את תשובת האוצר לוועדה?

לא קראתי את המסמך, אבל אני יודע את המסמך שסוכם במסגרת השולחן העגול. מדובר לנקודות הללו. הנושא של העלאת מס שכר, ששר האוצר היוצא חתם – אמרתי כבר את דעתי, זה לעג לרש. בחקיקה נמצא הנושא של להעלות את תקרת הסכום לתרומות ולהעמידו, אם איני טועה, על 7.5 מיליון, ולהוריד את הרצפה ל-300. אני מודע שצריך להיות תהליכים, אבל שיהיו מודעים לחשבים במקומות העבודה לנושא של האפשרות לשכירים לתרום דרך מקום העבודה. יש עדיין גם נושא שהוא לא כסף, זה נושא של חסמים בירוקרטיים, שהם גם חוסמים את הנזילות ויכולת הניהול של העמותות. אם ניהול תקין לא מגיע לעמותה בזמן, למרות שהגישה את כל המסמכים, זה מפאת עומס של תיקים על שולחן רשם העמותות, ולא מפני שהעמותה לא היתה בסדר.

כל הערותיך חשובות, וזה גם נושאים עקרוניים מכאן ולהבא, עד שלא יהיו יותר נצרכים בעם. זה, כנראה, כשיבוא משיח.


האם יש לך הערות או דרישות או בקשות שבלעדיהן אנו לא ממלאים חובתנו כלפי הציבור, ושהדבר אפשרי מבחינת היכולת שלנו לבקש מהאוצר לעשות מאמץ כזה או אחר שיעמיד לרשותכם את היכולת לעזור?

הזעקה היא בעיקר בשלושה נושאים; אחד, מס שכר. הדבר השני, קרן סיוע בדיוק כמו לעסקים קטנים.

זה צריך שהממשלה תחליט.

הנקודה השלישית היא שחרור חסמים בירוקרטיים שקיימים היום, גם נושא ניהול תקין, אבל גם סעיף 46 שמזכה תרומות - 600 עמותות תקועות, שלא מקבלות את האישור, כי מספר התיקים על שולחן פקיד אחד, הוא לא מתגבר עליהם.

נושא קרן הסיוע – התשובה של אגף התקציבים היא חד משמעית בשלב זה.

וגם אישור 46.

אלה דברים של בירוקרטיה, שבכל יום ראוי לדון בהם וראוי לזרז אותם. אגב, אנשי האוצר, מדוע לא לזרז את העניין?

יצא כבר תזכיר חוק בנושא של ההפחתה וההעלאה.

אישרנו לפני כחודש- -

על סעיף 46 ב-18 במרס הופץ תזכיר חוק.

חברת הכנסת יחימוביץ' ביקשה ובצדק לדון לפני החג. אנו כל הזמן מכריזים על נכונותנו לעזור. אני לא בטוח שאני יכול לעזור, כי התשובה המרכזית לגבי קרן הסיוע - עונה לנו: הקמת קרן סיוע תקציבית לעמותות - נוכח המשבר התקציבי הקשה אין אפשרות להקצות כספים לנושא. הנושא קיים בהסכם הקואליציוני עם סיעת העבודה, ועל כן יוכרע במסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה.


אלה הם דברים ברורים.

זה הולך להיות מכתבים של האוצר במשך שנה. יש הסכם קואליציוני כזה ויש הסכם קואליציוני כזה. אני הרי מכיר את הדרך שלהם. הם הרי לא מתכוונים לממש את זה.

האם הסכמים שיהיו עם סיעת יהדות התורה לא ימומשו?

בינתיים אין הסכם.

אבל כשיהיה – לא יעלה על הדעת.


רבותיי, אנו מדברים פה אצל אנשים רבים בדיני נפשות, תרתי משמע. אני מאוד מודה לך, אדוני.

בחצי השנה האחרונה פיטרנו כמעט 30% מכוח האדם שלנו, מ-120 איש ל-80, בגלל המצב. אנו מאוד מקווים שלא נצטרך לפטר עוד, כי זרם הפניות שמגיעות אלינו בנושאים של סיוע משפטי, נושאים של דיור ותעסוקה, דיני עבודה של אנשים שמפוטרים היום מהעבודה שלהם הולך וגובר במספרים אדירים, וזה עוד יגדל אחרי החג.


לא רציתי להגיב לפני שקראתי את מכתב האוצר, ומשקראתי אותו אני חושב שעבודה בעיניים אלה מילים עדינות. הבעיה שלי היא לא עם קרן הסיוע ועם מימוש ההסכם עם מפלגת העבודה, שהוא יוזמה של עופר עיני ושלי יחימוביץ'.

לא, זאת יוזמה של השר יצחק הרצוג.

יש לנו בעיה עם סעיף מספר 2 של המכתב; סעיף 2 אומר שיש מעסיקים בארץ שבגלל שהם יכולים לקבל אשראי, יינתנו להם ערבויות מדינה לקבלת אשראי. אם יש מעסיקים בארץ שהם עמותות, מלכ"רים, שלא יכולים לקבל אשראי כי הם לא מנהלים רווחים, לא יינתן להם סיוע. מעסיקים כאלה, שמשלמים מס הכנסה, ביטוח לאומי, נושאים סוציאליים על כל המשתמע מהם, לא יכולים לקבל סיוע מהממשלה. לא נכנסים לא לתוכנית של התמ"ת ולא לשום תוכנית אחרת.


שאר החלקים של המכתב, למרות מה שכתוב פה על מס השכר, הנושא של הוצאות עודפות והחזר הוצאות למתנדבים, זה הכל דברים קטנים, שההשפעה שלהם תהיה, למעט מס שכר, בשוליים. אם לא תהיה הקמת קרן סיוע, ואני לא מדבר על קרן המענקים, אם לא תהיה התייחסות של האוצר למעסיקים שבין העמותות, שזה חלק גדול מהם- -

קרן סיוע כזו, אם וכאשר תחליט הממשלה, לפי סדר העדיפויות, מתוך הנחה שהיא תגיד שהיא מקימה אותה- -

אפשר לקחת את תוכנית התמ"ת ולומר- -

כמה זמן ייקח עד שתקום, אם בכלל, קרן כזו?

מהבדיקות שעשינו ומהשיחות שקיימנו, זה עניין של חודשים ספורים. זה משהו שבידכם.


נמצאים עכשיו על הפרק שלושה חוקים שננסה להעביר בעזרתכם; אחד, הפחתת מס שכר בחקיקה. השני זה הנושא של הקדמת התמיכות שלא דובר עליו. יש היום בעיה גדולה בנושא הקדמת התמיכות הממשלתיות, לא רק כי אין תקציב מדינה, אלא כי משלמים אותם בסוף השנה, והמגזר השלישי צריך לממן את המדינה. צריך גם את זה לתקן, וצריך לתקן את זה בחקיקה. אלה הדברים המרכזיים שצריך היום לעשות, אחרת הקריסה שתראו לא כוללת רק את העמותות, היא תכלול הרבה מאוד גופים אחרים.

תודה. האם יש עוד מישהו מהעמותות שרוצה לדבר? בבקשה.

אין כמעט עמותה אחת שלא פיטרה עובדים, קיצצה פרויקטים או קיצצה שכר. זה הרבה יותר ממה שקרה במגזר הציבורי. יש הרבה מאוד תוכניות שהגיעו ונדונו, ונדונו במשרד ראש הממשלה, אפילו נדונו במשרד האוצר וקיבלו הסכמה בחלק מהמקומות, ובכל זאת הדברים נתקעים ומורכבים. תשובות כמו: הוצאות עודפות לטיסות – אנו לא מבקשים לטיסות, אנו מבקשים כסף למתנדבים, שיאכלו סנדוויץ' בזמן שהם עוזרים לאנשים שצריכים לקיים את צרכיהם הבסיסיים. אלה תשובות שנועדו למשוך זמן? אין לנו זמן, אין לעמותות זמן. העמותות משרתות הרבה אנשים שאין להם זמן, לכן צריך טיפול מהיר, ועכשיו.

תודה. חברת הכנסת יחימוביץ', בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על שכינסת את הוועדה בעניין החשוב הזה. אני מודה שיש לי הסתייגות אידיאולוגית ממידת המעורבות של המגזר השלישי בחייה של המדינה ובאספקת שירותים שמתפקידה של המדינה לספק, אך אנו אנשים מציאותיים. אנו יודעים שנוצר מצב שבו המדינה הלכה ונסוגה מתפקידיה, ובמידה רבה יצרה ואקום שאותו מילא החלל החשוב הזה של המגזר השלישי, שהיום עושה עבודה שהיא כבר לא עבודה של מותרות אלא ממש עוסק בבשר החי. הפגיעה בעמותות היא פגיעה בשירותים בסיסיים שאזרחי מדינת ישראל מקבלים, שלא לדבר על הרכיב הנוסף, שהוא פיטורים מסיביים של עובדים מהעמותות. כשם שיש פיטורים מההי-טק וממפעלי תעשייה, כך יש פיטורים מהעמותות. נוצר כאן גל מפוטרים חדש שאיש אינו מדבר עליו. כיוון שהמדינה כבר התרוקנה במידה רבה מתפקידיה, עכשיו יש לה מחויבות לפחות לטפל בחלל הזה.


לפני כחודש ימים נפגשנו, נציגים בכירים של המגזר השלישי, יושב ראש ההסתדרות עופר עיני ואנוכי, ושם התחייב עופר עיני באוזני העמותות שמעתה הוא ייצג גם את ענייניהן, למרות שעובדי העמותות לא מאוגדים - אני אומרת את זה בסוגריים, אבל בעיניי זו בעיה קשה, כי רצוי שעובדים, במיוחד בעמותות שדואגות לשלום הציבור, רצוי שיהיו מאוגדים. הדגיש עופר עיני שהוא לא מעמיד זאת חלילה כתנאי, הוא לא רוצה להראות שהוא מושיט להם סיוע כתמורה למס ארגון, הוא אמר שבלי שום קשר למאורגנים או לא, הוא מעתה ייצג אותם במגעים עם האוצר כיו"ר ההסתדרות משל היו התעשיינים. אני מקווה שהדברים האלה אכן ייצאו לפועל.


המסמך שקיבלנו מהאוצר מאוד מקומם אותי, ואיני יכולה שלא להימנע מאמירה פוליטית. עוד לא הושבעה הממשלה וכבר מופר ההסכם הקואליציוני, כי אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני היה, ביוזמתו של השר יצחק הרצוג, הקמת קרן סיוע תקציבית לעמותות.

זה לא מחייב את הממשלה היוצאת.

אני מבינה. בכל זאת, האוצר מודע לזה שיש סעיף כזה בהסכם הקואליציוני, זה לא שאומרים לנו אנשי האוצר: אנו עוד אנשי האוצר של הממשלה הקודמת. לא. הם כבר מודעים ומציינים את זה בדף התשובות שלהם, אבל בו בזמן הם גם מוסיפים מה עמדתם בנושא, ואיך הם מתכוונים לקיים אותו – "הקמת קרן סיוע תקציבית לעמותות, נוכח המשבר התקציבי הקשה אין אפשרות להקצות כספים לנושא. הנושא קיים בהסכם הקואליציוני עם סיעת העבודה, ועל כן יוכרע במסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה". אנו יודעים, זה משול ל"הצ'ק בדרך".

אני יכול להבין שאת נגד ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה?

גם הפעם קראת אותי היטב, אך הפעם זה כל כך בוטה ומיידי, שאני חייבת לציין את זה.

לא היה הסכם שיהדות התורה חתמה ולא קוים- -

אני לא יכולה להגיד אותו דבר על מפלגת העבודה.

נדמה לי שסעיף 1 הוא יותר אופטימי ממה שאת מבינה אותו. האוצר אומר: במצב הנוכחי, עם כל הכבוד, בגלל מצוקת התקציב לא היינו מסוגלים להקים קרן תקציבית לעמותות. יחד עם זה אני מודיע לכם שיש תקווה, משום שבהסכם קואליציוני שמקים את הממשלה הבאה יש הערה, שמאפשרת הקמת הקרן הזו מתוך אותם כספים קואליציוניים.

תראה מה כתוב – סדר העדיפויות של הממשלה יהיה, האם להקים ממשלה, שר לענייני ועדת הכספים בממשלה- -

אנו צריכים לעודד ולבקש מהממשלה לקיים את הכוונה הזאת, כי זאת כוונה חיובית.

אדוני יושב ראש הכנסת בקרוב, לשמחתי, אני מבינה שנוכח תפקידך הממלכתי החדש תצייר לנו לעתים את הצד האופטימי של הדברים, וזה תפקידך, אך אני מרשה לעצמי להיות פסימית כשאני רואה את ההודעה: אין אפשרות להקצות כספים לנושא.


לקרן הסיוע התקציבית לעמותות, גם אם יימצאו לה כמה שקלים, אין משמעות, אם יהיה קיצוץ רוחבי בתקציב, ויהיה קיצוץ רוחבי בתקציב, אני מודיעה לכם חגיגית. מצדי שלא יעזרו לעמותות, אבל שלא יהיה קיצוץ של 9 מיליארד שקלים בתקציב. הרי מה זה קיצוץ של 9 מיליארד שקלים בתקציב? זה קיצוץ בעובדות סוציאליות, באחיות בבתי חולים ממשלתיים, בחוקרי נוער, אז פה נחלק לכם כמה גרושים ושם תהיה התמוטטות גמורה של השירותים החברתיים? אנו במצב אבסורדי. אז יגרדו לכם כמה שקלים בשביל הקמת קרן סיוע תקציבית לעמותות, הלוואי. אז גם לא זה וגם קיצוץ רוחבי בתקציב.


לסיום, הערה – אני רואה את זה מאוד קנטרני, את העניין של "הפחתת מס הוצאות עודפות – המס מוטל על הוצאות לא שגרתיות כגון מותרות, טיסות במחלקת עסקים ועוד". גם יש כאן ניסיון להטיל בהם דופי. זה אנשים שעובדים מאוד קשה, משתכרים משכורות לא גבוהות. אגב, השכר בעמותות הוא מהנמוכים במשק. גם כשמחזיקים מתנדב, צריך לקנות לו סנדוויץ', וזה עולה כסף. אני אומרת את זה כמי שמשתמשת הרבה בעזרתם של מתנדבים. אני מבקשת מהאוצר לא להתקטנן פה בסעיפים האלה ולא לרדת לחייהן של העמותות.


נקדם את כל הדברים שאתם מבקשים בעבודה השוטפת.

אדוני היושב ראש, אני משבח את חברת הכנסת יחימוביץ' שביקשה את הדיון הזה. הטבע שבאדם זה שכשמשהו שלא נוגע אליו, כשהוא מסיר מעצמו אחריות על משהו, הוא לא חושב על העניין. מדינת ישראל בשנים האחרונות הסירה מסדר יומה טיפול בכל מה שהמגזר השלישי מטפל. היא לא עוסקת בזה, היא מעט מאוד משקיעה בזה מחשבה, לא משאבים ולא כוח אדם.


אני רוצה לתאר לכם את המסלול שעוברת עמותה כזאת, שנכנסה לתפקד במקום הממשלה, לתת שירותים לאזרח בכל מיני נושאים שהממשלה מזמן לא נותנת. ראשית, צריך להקים את העמותה וצריך ללכת לרשם העמותות כדי להירשם, כדי לקבל אישור ניהול תקין, אחרת אי אפשר לפעול. הוא מגיע, מנהל העמותה או מישהו מטעמו, למשרד הזה, ונתקל בהררי תיקים שנמצאים במסדרונות שם. אין כוח אדם שיטפל בבקשה שלו, ואם הוא לא יכול להפעיל פרוטקציה אצל אחד הפקידים, אין סיכוי שבחודשים הקרובים יקבל אישור, כי אין יכולת. אנשים עושים את עבודתם, אך לא מעבר לזה. אתה יכול לבקש תקצוב מהמדינה על איזשהו נושא שאתה עוסק בו ושהמדינה צריכה להשתתף, אין לך אישור ניהול תקין, כי לא הגיע הזמן לטפל בתיק שלך. זה קורה כי זה לא עניינה של המדינה. יש שם כוח אדם שיש, ובזה נגמר העניין.


אותו דבר לגבי סעיף 46, שזה שייך לאוצר, שם אולי פחות בעיה, אך אותו עיקרון קיים – אתה צריך לעבור את מסע המכשולים הזה, הוא בלתי מתקבל על הדעת, כשהמדינה היתה צריכה לעודד את זה, כי העמותות במגזר השלישי באות במקום המדינה, המדינה מערימה קשיים על ימין ועל שמאל, והדבר הראשון, קודם כל הם מתנהלים לא תקין עד שלא יוכח אחרת. זאת ההתייחסות. קודם כל צריך לשנות את המצב הזה, כי המצב הזה הוא בלתי נסבל ובלתי הגיוני.


המדינה יוצאת מן העניין. מי שקורא את מכתב האוצר מבין מייד שאין כוונה לעשות פה משהו. חיכיתי לראות, מתי יגיע המכתב הראשון מהאוצר שיאמר שעל פי הסכם קואליציוני כלשהו, נטפל בעניין הזה. גם חבר הכנסת ליצמן וגם אני, אנו קצת בקיאים במשאים ומתנים, במיוחד בתקופה האחרונה, ואנו רואים את אנשי האוצר, אנו יודעים מה הולך לקרות לנו – כלומר לאזרחי מדינת ישראל ולכנסת, שמייצגת את הציבור. יהיו דברים שהאוצר פשוט לא ייכנס אליהם. הוא יגיד: זה בהסכם קואליציוני, ותממש את זה בהסכם הקואליציוני. מה היא עונה לנו פה? מה הוא עונה לוועדת הכספים, מה היא עונה, העוזרת של הממונה על התקציבים? היא אומרת: אנחנו לא בעניין הזה. אבל היות שיש הסכם קואליציוני עם מפלגת העבודה, לכו לשם. אז עם מי לדבר עכשיו? אנו, חברי ועדת הכספים, נדבר עם עופר עיני? עם ברק? עם אבישי ברוורמן? עם שלי יחימוביץ'?


התשובה הזו של משרד האוצר, אסור לנו לקבל אותה עכשיו, כי אני יודע מה יש בהסכמים הקואליציוניים, כמו כולנו, זה הונח על שולחן הכנסת. אנו יודעים איפה עכשיו נתחיל לקבל את הדחיות של האוצר. מה אתם רוצים, לדבר על קצבאות, למשל? אל תדברו אתנו על זה, יש הסכמים קואליציוניים. קצבאות זיקנה, קצבאות ילדים וקצבאות של הבטחת הכנסה. אנחנו בכלל מהאו"ם. וזה הולך להיות דבר חמור. ידעתי שזה יגיע, לא הייתי בטוח שזה יגיע כל כך מהר. וכדרכם שהסכמים קואליציוניים – עד שהם מתממשים אורך הרבה זמן, אם בכלל. במיוחד בנושא כזה. הבירוקרטיה היא גדולה.


אני מצטרף למה שאמרה שלי יחימוביץ' לגבי העניין שמייד צד את עיני כולנו, שאנו מדברים על הוצאות עודפות, אנו מדברים על מחלקת עסקים. אני מכיר הרבה עמותות. אני לא זוכר מישהו שנסע שם במחלקת עסקים. אני זוכר סנדוויץ' של מתנדב, שזה גם נקרא הוצאות עודפות.


אני מבקש ממנהל הוועדה לחזור למשרד האוצר לפחות לגבי הסעיף הזה. יש פה התקוממות, להערכתי, של כולנו. אנו מבינים מה זה הוצאות עודפות. אנו יודעים שזה גם יכול להיות נסיעה במחלקת עסקים. אני מציע למשרד האוצר לאשר את ההוצאות העודפות ולעשות בהם את החריגים. לא לאשר הוצאות עודפות על נסיעה במחלקת עסקים, אבל לאשר את ההוצאות העודפות בכל הדברים האחרים, שהם מינימום שנותנים למתנדבים.

אדוני היושב ראש, אני חייב להודות לטמיר על המכתב הזה של השאלות. אנו כרגע המפלגה האחרונה שעדיין לא חתמה על הסכם קואליציוני.

גם אנחנו לא חתמנו, אגב.

עכשיו הבנתי מסעיף 1, שכל סעיף שהבטיחו להם יהיה לפי סדר עדיפויות. מעכשיו אני הולך לכתוב שזה סדר העדיפויות. הם גילו עכשיו את ההסכם הקואליציוני.


חשבנו שמשרד הרווחה יהיה בידי יהדות התורה, ואז היינו מראים לכם גם מה זה סיוע למגזר השלישי. אין מגזר שלישי יותר מהחרדים במדינה. כל החרדים הם מגזר אחד, שלישי.

הייתי פה בכנסת שהיה יושב ראש ועדת כספים, שהראה לכולם איך מקיימים הסכמים, עד האות האחרונה בהם.

אני לא מזלזל בנושא המס.

זכינו שבועז ייתן לנו תשובה מיידית.

אין כמו בועז. אני רוצה ששלי תאשר לי מה שאני הולך להגיד עכשיו – עד כמה שזכור לי, תקציב משרד הרווחה לפני שנה למשפחות עניות לקראת פסח היה, אם איני טועה, 2 ₪ למשפחה. משהו כזה. 1 או 2. לכן זה הרבה כסף. אם אנו חושבים שמשרד הרווחה יעזור לנו בזה כרגע, זו טעות גדולה. צריך להכניס הרבה יותר כסף, וכמובן, לדעת יהדות התורה, זה בסדר עדיפות עליון.

אם מישהו חשב, יקיריי מידיד או משתי"ל, שבאים לפה ומקימים קרן, והקרן קיימת – לצפות שקרן כזו תקום פה, כשאין תקציב מדינה, ועובדים היום על 1 חלקי 12, הציפיות האלה היו לא מציאותיות. אני גם לא ציפיתי שתהיה שום תשובה אחרת. אם מצפים לתשובה אחראית, כשנקבל את הנתונים של 40 מיליארד ש"ח ירידה בגביית מסים, אז בואו נהיה מציאותיים. אני מניח שאם היה מתחיל פה מצעד לנזקקים, העמותות היו ודאי הראשונות שבהם, אבל ודאי לא האחרונות שבהם. בעניין הזה נשמע כמעט כדובר האוצר, ואני לא מרגיש לא נוח עם הנושא.

אבל תקציב המדינה יובא לכאן.

אנו עומדים כרגע ערב פסח, כשאין תקציב מדינה. אם ירצה השם, תושבע מחר ממשלה. היא יוצאת לחופשת הפסח, חוזרת חזרה. צריך לתת גם לה זמן להתארגן.


לכן להביא לפה את העמותות, לומר: תצא בשורה מדיון ועדת הכספים, כי בועז ישחרר 200 מיליון ₪ לקרנות לעמותות, הדברים האלה היו ציפיות לא במקום. אבל יש דברים שאפשר לעשות במאמץ בירוקרטי. המשבר הכלכלי היום ודאי מקשה על שוק גיוס התרומות, וההצהרה האחרונה לפני שעתיים של לב לובייב, אני מניח, ליצמן וגפני, יש ל-5 מיליארד האלה השלכות מיידיות מחר בבוקר על סדרה שלמה של עמותות. אני מכיר את הפעילות שלו באוקראינה וברוסיה. אני מניח ששם מחר בבוקר כבר לא יחלקו אוכל לפסח. כששוכבים היום עשרות תיקים של סעיפי 46, כלומר אם נמצאים עדיין עוד גורמים במדינה שמוכנים לתת כסף ממה שיש ומה שאין להם, ותקועים כי 46, כשזה תקוע, ואני יכול להעיד מעמותה שאני מכיר אותה, שמחכה כבר חצי שנה, שמונה, תשעה חודשים על לא עוול בכפה, מחכה, כי התיק פה והתיק שם, והוא עולה והוא יורד.

אני מציע שוועדת הכספים תקיים דיון מיוחד בנושא הבירוקרטיה של סעיף 46.

וגם ניהול תקין.

עם נציגי המדינה ממשרד המשפטים, משרד האוצר והפנים.

מדובר פה בעמותות- -

מי השר לרישום עמותות?

אם נגיע להסכמה שמדובר במיעוטים, יש גם שר לעניין הזה.

יש לנו שר לכל פועל.

אין שום סיבה בעמותות שפועלות שנה, שנתיים, 10, 15 שנה, שכבר יודעים מה הם עושים, שכל שנה מעלים אותן למסדר ניקיון כפיים. תנו את האישור, הדוחות מגיעים אליכם, במקום להעסיק עשרה פקידים ולתת רשיון כל שנה, תעסיקו עשרה פקידים בבדיקת הדוחות, ומתוך עשרות אלפי הדוחות אתם עולים על עמותה שבה מה שנעשה זה טיסות במחלקות עסקים, יש לכם כל הכלים לעצור אותם, להשבית אותם, לשלח אותם מהארץ. זה בירוקרטיה.

החלטנו לקיים דיון מיוחד ובהקדם בנושא זה.

איך אומרים ערב פסח – let my people go. תנו לצאת מהמדבר הזה.


בועז, היות שאני מכיר אותך ואני יודע את הלכותיך – תוציאו את ה-6 הזה, זה לא רק התגרות, זה השפלה. תגיד: סעיף 6 נכנס בשוגג, הוא מתייחס לעסקים, לא לעמותות. לא טסים - בקושי יש משהו לאכול שם. אתם רוצים לנהל פיקוח – תנהלו פיקוח. אם יודעים בכנסת להגיד שמחשב כן ו-GPS לא, אפשר להגיד בעמותות: מחלקת עסקים לא, על גמלים כן. זה סעיף פוגעני, מעליב.

אגב, GPS זה דבר הכרחי לקשר עם הבוחר, ודווקא זה לא? לא הבנתי. יש לי קשר עם היושב ראש...

מי שרוצה להגיע למיעוטים צריך GPS, כי קשה לנווט בכפרים בלעדיו.


סעיף 9, אני חושב שצריך לשים אותו כרגע על השולחן. אי אפשר עוד לקנוס אנשים שמוכנים בזמנם החופשי להתנדב בשביל כמה פרוטות של כיסוי הוצאות. 6 מיותר, 9 תאשרו, 1 ממילא לא בר ביצוע, ואני מסכים בנושא הזה שעד שאין תקציב, אי אפשר להקים קרנות, תשחררו את כל מנגנוני הבירוקרטיה.

מתי מצביעים על סעיף 2?

ב-11:00 אנו מסיימים את הישיבה הזו, אחרי שנסכם ונקבע דיון נוסף כדי לא לעזוב את העניין הזה. אנו בכנסת נפעל כדי שנקבל תשובות ברורות. חברים, באמת יפה עשה האוצר – לא חשוב שאנו מסכימים או לא, הביא לנו, ואני מברך את מנהל הוועדה שכתב את המכתב.

תודה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון. תודה לשלי שיזמה את הדיון. כשאנו עוסקים בנושא עמותות, הם עושים את העבודה, מה שהמדינה לא עושה. אני חושב שמדיניות הרווחה של המדינה היא בתהליך פשיטת רגל, זה לא סוד. היחידים שעומדים מול המצוקה הקשה הזאת של האנשים זה העמותות. אני גם לא מבין למה המדינה, לפחות את החלק שהיא מבטיחה, לא מקיימת, ומחכים עד סוף השנה כדי לקבל את אותם כספים שהובטחו להם. אנו יודעים שנכון לעכשיו אין תקציב מדינה, אבל גם אם זה 1 חלקי 12, לפחות החלקים שהמדינה התחייבה, שהיא כן תזרים, זה לא קורה. אני מכיר את עמותת ידיד, אני מכיר הרבה עמותות, אני מכיר אותן גם מתפקידי הקודם, הם באמת עוסקים בדיני נפשות. מה שהמדינה לא עושה שום עובדת סוציאלית באיזושהי רשות מקומית או עירייה לא מסוגלת לתת שום מענה בלי עמותה בסביבה.


אם פקידי האוצר חושבים שאפשר לנהל את מדיניות הרווחה בצורה כזו שעל כל דבר אומרים לאו, הייתי רוצה לראות את פקידי האוצר שבאים ואומרים, כשממשלת הג'ובים הולכת ומתהווה לנו עם 29 שרים או 6 סגני שרים, אני לא מבין את ממשלת הג'ובים של ביבי, של ברק, של ליברמן. יכול להיות שלפני שהם מחליטים החלטות, שיגידו: אנו דווקא רוצים לעזור לחלשים, אנו רוצים לסייע לעמותות.


אני מתקשה גם להבין, אדוני היושב ראש, ואתה אומר לנו – אנו לא רוצים להשלות את העמותות. נכון, אסור לנו להשלות, אך אנו יכולים להיות העוגן שלהם, לסייע להם.

אני מסכים אתך שנהיה עוגן, כי עוגן לא זז.

גיוס הכספים בחו"ל נמצא בשפל, ואם אנו מדברים על סדרי עדיפויות, הייתי מעדיף לסייע לעמותות ולא הסכמים קואליציוניים דרקוניים שהממשלה הזו כנראה הולכת לשים לנו בפרצוף.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך על קיום הישיבה ועל שחברת הכנסת יחימוביץ' יזמה אותה, וכמובן, את העמותות על הפעילות המבורכת שלהן. אתן שתי סיבות למה חשוב בעיניי לתמוך ולהרחיב את הסיוע לעמותות שפועלות במדינת ישראל – קודם כל ההיבט המקצועי, וגם השילוב של אזרחי מדינת ישראל בפעילות חברתית.


העמותות שלנו פועלות, ואותם אנשים שנמצאים בעמותות עושים עבודה מקצועית, ומחובתנו לדאוג לכך שמי שנמצא שם יוכל לעבוד בצורה שקטה כלכלית, שיוכל לתת אותו מענה שהמדינה הפקידה ביד אותן עמותות כשהחליטה להפריט חלק מהפעילות, וכמובן, שילוב אזרחים בפעילויות חברתיות התנדבותיות. חשוב מאוד שהאזרחים שלנו, מי שיש לו אפשרות להתנדב, ייתן חלקו בפעילות הזו. גם כאן, אם המדינה רוצה שיהיה לנו כמה שיותר שילוב של אזרחים באותן עמותות, היא חייבת למצוא דרך לשלב ולתת אפשרות לאותן עמותות לקבל את המתנדבים.


אני בעצמי לפני שנכנסתי לכנסת הייתי בהנהלת העמותה שייצגה סטודנטים, וההישרדות היומיומית הזו רק בשביל לייצג ולתת מענה היא בלתי נסבלת. מחובתנו לתת את כל הסיוע שיש באפשרותנו לאותן עמותות ולפקח על אותם משרדים שמחליטים להפריט את פעילותם לעמותות, ולמצוא את הדרך לשלב גם את ההיבט המקצועי וגם את ההיבט של שילוב אזרחים בפעילות חברתית התנדבותית בכל המסגרת הזו של העמותות. בלי שהמדינה תיתן להם סיוע, הן ייסגרו והאזרחים שלנו לא יקבלו מענה. תודה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שמדינה כמדינה צריכה לטפל בכל נושא הרווחה. חבל שזה הופרט לעמותות. לכשזה הופרט, אני מברך את סיעות הקואליציה, שבהסכמים שלהם, כל אחד בתחומו הוא, הכניסו את הדברים החשובים מבחינת קצבאות לילדים, כל הנושא של התמיכה בנשים חד הוריות, הגדלת תקציבים לפנסיונרים, אך עמותות קיימות, והן כרגע בבעיה קשה, ותקציב המדינה לא אושר, וזה הזמן, בגלל שיש מיתון, בגלל שכל אלה שתרמו מקצצים בתרומות שלהם, כמו שאנו חושבים איך לעזור לעסקים קטנים ובינוניים, ולהציל את המפעלים, גם את העמותות צריך להציל. גם בתקופה הקשה הזו צריך להגדיל את תקציבי הרווחה של תמיכות לעמותות על חשבון המדינה עצמה, כי מצב התורמים קשה – יש כאלה שלא נותנים עוד ויש שהפחיתו את התרומות שלהם.


אני מברך את אדוני היושב ראש, שקבע שבנושא הבירוקרטי, בנושא העמותות, משרדי משפטים, שנקיים דיון נוסף ונראה איך ניתן להקל עליהם. חברי ועדת הכספים העתידית יצטרכו להפעיל שיקול דעת בנוגע לתקציב המדינה לכשיבוא לכאן דיון בנושא משרד הרווחה, להגדיל את התקציב של הסיוע לעמותות.


אני מתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת שי חרמש בנוגע לסיכום המסמך של משרד האוצר. יש לעזור לעמותות האלה. הם עושים את העבודה במקום המדינה, והמדינה צריכה לסייע במה שאפשר.

אדוני היושב ראש, עמותות לא תמיד צריכות להחליף את מה שהמדינה עושה, וגם לא להפך. הן יכולות לחזק תחום מסוים שהמדינה צריכה לטפל בו, ויכולות לטפל בדברים שהמדינה כמדינה לא יכולה לטפל. זה דבר שהוא בעיניי משולב.


אחד הדברים המרכזיים שצריך לעשות, וזה לאורך זמן, כמי שבעצמו עמד פעם בראש עמותה, בראש תנועת נוער, ויודע מה זה לעמוד מול הגופים הבירוקרטיים, אחת הבעיות המרכזיות זה היכולת גם ברגע שמחליטים לתקצב אותך ולתת לך, עד שהכסף מגיע לחשבון –אתה לא מסוגל לנהל ארגון בצורה תקינה. זה אחד הדברים המרכזיים שצריך לעשות – לבדוק אפשרות לעשות, ראיתי פה כל מיני תשובות של האוצר בעניין הזה, ולא נותנים פה פתרון לעניין התקצוב השוטף חודש בחודשו או שנה מראש, או אפילו בסוף שנה. לפעמים בעמותות אתה מקבל כסף חודש או שבוע לפני סוף השנה, ואומרים לך: אתה חייב להוציא הכול השנה, אחרת זה לא תקין.


גם נושא המס; אין באמת עידוד לתרומות בישראל מבחינת המס. המס צריך להיות הרבה יותר גבוה ממה שמצוין כאן, צריך למצוא את הדרך לעודד חברות גדולות ובעלי עסקים לתרום ולקבל את הזיכוי המשמעותי במס, כמו שיש בהרבה מדינות דומות לנו בעולם.


מס שכר זה אחד העוולות הגדולות ביותר שמטילים על העמותות. זו הוצאה נוספת שאין בה שום היגיון. מדינת ישראל יכולה לעמוד בדבר הזה. כתוב כאן שזה 7 מיליארד ש"ח.

- -

יש פה עניין עקרוני ביותר. ייתכן שהמדינה, יותר טוב לה לסייע לעמותות ולגבות את המס, כי אחרת אנו יוצרים מצב שבו אנו יכולים להגיע לכל מיני מצבים לא ראויים.

יש לי הצעה לפתרון, כדאי לדון בה בוועדה בשבועות הקרובים. אני חושב שצריכה להיות, אולי זה הזדמנות לעוד תיק, לעוד שר, אבל צריכה להיות רשות שתטפל בנושא המגזר השלישי, שהרשות הזו תעמוד מול המדינה בכל נושא התמיכות ולא כל עמותה לבד, ואז המדינה מתנהלת מול הרשות, הרשות מתנהלת מול העמותות. כך הזרמת הכספים תהיה הרבה יותר חלקה, לא תיתקל בבירוקרטיה שבסופו של דבר הורגת ומביאה למצב שבעמותות לפעמים לא מקבלים משכורות חודשים על חודשים, שלא לדבר על משכורות שלא מסוגלים לבצע פעילות אמיתית.


גם עם מוסד העמותות, בגדול, יש בעיה, ואני רגע מכליל הכללה אולי קצת גסה. יש גם עמותות שמתקיימות לטובת המקימים. הניהול התקין הוא ניהול תקין בנייר, אף אחד לא בודק את הפעילות בשטח. מהצד השני, כן הייתי יוצר קריטריונים שונים לקלות שבה מקימים עמותות במדינת ישראל. לדעתי, הרבה עמותות באמת טובות, מטילים עליהן קשיים בגלל עמותות שהן לפעמים כלי לכל מיני מטרות שלא לטובת המטרה שהוקמה העמותה. בעניין הזה היה צריך לעשות סדר בכל נושא העמותות בישראל.

כל המרחם על רשעים סופו שיתאכזר לצדיקים.


זכינו, ולפעמים ועדה זוכה שלא בגלל סגולותיה, שבסעיף הבא סופר אמור להיות המייצג של המבקשים, שהוא משרד האוצר ואגף המסים. הוא נמצא אתנו ויש לו מספר הערות לדברים שנאמרו על ידי נציגי העמותות וגם על ידי חברי הכנסת. בבקשה.

אתה מכיר את המכתב של האוצר?

הוא ראה אותו.

אתה יכול להתייחס להסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה?

הוא לא יכול. הוא היחיד שלא מחויב פה.

אבל זה מכתב של האוצר.

אבל זה לא הוא.

ראשית, אני מבקש לאכזב את כולם – סוגיית מס השכר לנצח, בהיבט המקצועי, תמיד נטען שראוי להטיל מס שכר. תמיד מטען שראוי להטיל מס שכר מופחת.


הפן הבירוקרטי – אנו לא אחראים על ניהול תקין אלא על סעיף 46. כל עוד על פני השטח, אם אין סיבה נראית לעין, ובגלל בירוקרטיה שלנו, כי אין לנו אנשים, או לא משנה מה הסיבות, נותנים הארכה לחצי שנה, אומרים: נבדוק אתכם במהלך החצי שנה, לא מבקשים מהעמותה דבר וחצי דבר. במהלך החצי שנה - מחויבות שלנו לבדוק. אם תקיים דיון נוסף, נשלח את האנשים הרלוונטיים.

זה לאחר שקיבלת אישור לפי סעיף 46. אם הגשתי בקשה, אני לחצי שנה מקבל אישור?

אתה צריך להאריך אחת לשנתיים. אנו אומרים: אנו לא מונעים מעמותה את ההארכה בגלל היעדר כוח אדם.

בהארכה – אין בעיה. קבלת האישור.

סוגיית ההוצאות העודפות - אנו לא מנסים להיות קטנוניים, אנסה לפתור אותה; החלטנו על נקיטה של כמה צעדים, חלק בתקנות, חלק בתזכיר חקיקה. אנו סבורים שראוי ונכון להגדיל בוודאי להוראת שעה את תקרת הפטור מ-4 מיליון ל-7.5. עשינו דיון ארוך על הסוגייה הזו. אין שחור ולבן. אנו סבורים שזה בסדר בעת הזאת להקל מעט. במקביל אנו אומרים: נוריד את הרצפה מ-400 ₪ ל-300 ₪, ואני אומר את זה אחרי דיונים רבים מאוד בשולחן העגול או האליפסה. ידידיי, רן מלמד וסוקולוב, נפגשנו אתם. כשאנו יכולים, אנו עושים.


החלטנו להגדיל – היום יש עמותות, אמנם קטנות, שהשכר שמשולם הוא כ-85 אלף ₪. אם זה סך כל השכר, העמותות פטורות ממס שכר. החלטנו להכפיל את זה מתוך הנחה שאפשר להקל בעמותות קטנות. הבקרה לגבי כמה משתכר כל אחד נעשית על ידי רשם העמותות. עכשיו אנו מסתכלים על סך השכר. צריך להגיש את זה לפקיד השומה כמה חודשים לפני תחילת שנת המס. אם אין בעיה – אפשר לפטור לגמרי.

יכולים להיות אלף עובדים.

לא אמרתי שפתרתי את בעיית מס השכר. הייתי צריך להתחיל את הדיון ולומר, למען הגילוי הנאות, אני מנהל כספים של עמותת כדורסל, בהתנדבות, כמובן.


לעניין סעיפים 6 ו-9 למסמך, זה בעצם ביחד – יש לנו החלטה שבתקנות ותוגשנה לשר האוצר ולאישור ועדת הכספים, שקובעות מה לא יהיה חייב בהוצאות עודפות – הוצאות כיבוד, הוצאות נסיעה בתחבורה הציבורית, רכישת דלק, טלפון, אבל גם כיבוד - הכפלנו הכול, פחות או יותר. יבוא לדיון ענייני, תעירו את הערותיכם. הרעיון מקובל עלינו. אנו לא רוצים לחפור – קנו סנדוויץ', לא קנו. לכן קבענו כללים ברורים, לכן מרגע שקבענו את זה, שיהיה ברור – סעיף 6 מתייתר, כי מרגע שיש תקנות על תקרה, לא עברת את התקרה - אין הוצאות עודפות בהגדרה.

אני מציע שכשזה יבוא לוועדת הכספים, לקיים דיון גם בנושא רחב יותר.

היות שיש עמותות זעירות ועמותות גדולות, אני מציע שייקבע תפריט – מה כן ומה לא, ולא סכום.

קבענו לאדם.

למתי אתם מתכוונים להביא את הנושא הזה?

בשבועות הקרובים.


אין לנו שתי קופות. יש קופה אחת. עשו אתנו דיונים רבים, אי אפשר לומר שדלתנו לא היתה פתוחה. אך מעבר לכמה מיליונים, שגם פה יכולתי לומר: אנו בגירעון של 30, 40, 50 מיליארד, אני אפילו גרוש לא מאשר - לא היינו שם. כשאנו סבורים ששיקול הדעת שלנו הוא כזה שאפשר טיפה להקל מבלי שאנו מטילים נטל משמעותי על אוצר המדינה, אנו עושים את זה, ולא מבקשים שום דבר בתמורה. יחד עם זאת, וזה לא משנה כרגע אם זה הפחתת מס שכר, שזה 7 מיליארד או קרן - יש ממשלה, היא קובעת את סדרי העדיפויות. ברור שעם כל הכבוד למר סופר, או לכל אחד אחר שעובד במשרד האוצר, אנו כפופים לממשלה.

האם כל הדברים האלה גם לפי סדרי עדיפויות?

כאשר יביאו את ההסכם הקואליציוני, ותנסו למנוע ממני ככל יכולתכם לא לגרור אותי – לכשזה יגיע לממשלה, ובממשלה במקום, נניח שההסכמים עולים X, לא אציין את המספר, כי אין לי מושג מהו, אבל עד היום היינו בגירעון של 5 או 6 אחוזים, ובגלל ההסכמים נהיה בגירעון של 7 אחוזים, מותר לממשלה לקבל את ההחלטה הזאת, אנו נצטרך לקיים את ההחלטות, בין אם זה בפן תקציבי ובין אם זה בפן אחר. אני לא סבור שצריך להעמיד את פקידי האוצר באמצע, כשאנו מיישמים את ההחלטה – כל החלטת ממשלה ככתבה וכלשונה, כן הסכם קואליציוני או לא הסכם קואליציוני.

אני רוצה שוב להודות לחברת הכנסת יחימוביץ', שיזמה את הדיון החשוב הזה.


בימים כתיקונם יש פעמים רבות ביקורת על כל נושא סעיף 46 והתנהלותם וניקיון כפיהם והצורך באישורים יומיים לניקיון כפיים של עמותות שעוסקות בצורכי ציבור באמונה, ובימים קשים- -

על זה כתוב - הקב"ה ישלם שכרם, כי הציבור לא.

אנו, ודאי בימים אלה, שבהם אנו רואים במו עינינו כיצד אנשים מידפקים על פחי הזבל, וזועקים בזעקה אמיתית לישועה מכל מקור, והמצב שבו הדרישות הן כאלה שאי אפשר לעמוד בהן, ויכולות הציבור לתרום כפי שעשה זאת במשך שנות השובע אינו קיים עוד, ודאי שהנושא הזה הוא נושא שבנפשה של החברה בישראל. וכפי שאמרתי קודם, חברה שלא יודעת לדאוג לחסרי הישע שבה אינה ראויה להיקרא חברה.


ועדת הכספים תראה צורך להמריץ את הממשלה ולתת פעולה מתמשכת של ביקורת, פיקוח וקבלת דיווח בכל הנושאים הבירוקרטיים.


כמו כן, נשאל את הממשלה, כיצד היא מתכוונת לקיים את קרן הסיוע, שכרגע תקציב המדינה, כפי שאומר אגף התקציבים, אינו יכול לעמוד בו, אך הוא טוען שיש הסכמים שהוקצו לגביהם כספים ושמיועדים, בין השאר, להקמת קרן מעין זו. אני חושב שהוועדה צריכה מבלי להתחשב בקואליציה ואופוזיציה להיות אמצעי כדי לקשר בין הציבור לממשלה.


כמובן, בכל נושא תקציב המדינה - יש דברים שלא צריכים לתת למגזר השלישי לטפל בהם, משום שהחובה היא על החברה כולה ועל הממשלה.


אני מודה גם לאנשי האוצר על המסמך שהגישו לפנינו – לא על תוכנו, אבל זה בסיס יציאה להתמודדות עם המצב.

גם על חלק מתוכנו.

כן. אני מודה גם למר סופר מרשות המסים על כך שהאיר את עינינו לגבי נושאים שניתן להמשיך לטפל בהם ועל כוונת האוצר לעשות זאת.


הוועדה והכנסת יעקבו אחרי הנושא הזה, ואני מקווה שבקדנציה הזאת נקבל דפוסים יותר ברורים וגם תשובות יותר מדויקות לכל הנושאים שאנו מתייסרים בהם ושפעמים צריך אולי להחמיר בהם ופעמים צריך להקל בהם כדי שלא יהיה מצב שנתאכזר לרחמנים ונחוס על אכזרים. תם ולא נשלם, המשך יבוא.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.