PAGE
3
ועדת הכספים

23.03.09

הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול
של ועדת הכספים

מיום שני, כ"ז אדר, התשס"ט (23 במרץ, 2009) בשעה 10:00

1. הצעות לסדר היום:

1. פיטורי העובדים הערבים ברכת ישראל – ח"כ אחמד טיבי

2. משבר "ויטה פרי גליל" – ח"כ אילן גילאון
3. מצבה הכללית הקשה של עירית בית שאן – ח"כ אלכס מילר
2. החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשס”ט-2009

3. החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם)(תיקון), התשס"ט-2009

4. סכנת סגירת מפעל "עוף העמק" ברמת ישי

5. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 30), התשס"ח-2008(גלאים)

6. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס'31), התשס"ח-2008 (מכונות ומכשירים מיכניים, ציוד חשמלי, מקליטים ומפיקים לקול, לתמונה ולקול לטללויזיה וחלקים ואביזרים של פריטים כאלה)

7. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה)(מס' 2), התשס"ט-2008(קלטות)

8. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 29), התשס"ח-2008)(מצבר לרכב)

9. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשס"ט-2008 (תערובות דגים, מחליפי חום באמצעות לוחות)

10. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 11), התשס"ט-2009 (אגוזי מקדמיה)

11. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 14), התשס"ט-2009 (פיסטוק, מאייד)

12. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 18), התשס"ט-2009 (תבלינים שונים)

13. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 19), התשס"ט-2009 (טובין אחרים לטלוויזיה)

14. צו היטלי סחר (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה)(הוראת שעה), התשס"ט-2009

15. תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשס”ט-2009

חברי הוועדה: ראובן ריבלין – היו"ר

אבישי ברוורמן

אילן גילאון

משה גפני

יצחק וקנין

חנין זועבי

דב חנין

אחמד טיבי

אמנון כהן

יעקב ליצמן

סופה לנדבר

שלמה מולה

אלכס מילר

חנא סוויד

איוב קרא

מירי רגב

יצחק זיו- חכ"ל

יונתן ברסימנטוב

בועז סופר

גורדון ואדים

אבי חיימון – חשכ"ל

משה גל

הרב אליהו בן דהאן

ורד וייץ –יועמ"ש, אגף ליאיגוד מקצועי בהסתדרות

שוקי עוגן – "עוף העמק", נציג ההנהלה

מוטי סער – ועד עובדים "עוף העמק"

יוסף טמלר – ראש אגף יבוא, איגוד לשכות המסחר

נבו הראל – "יופיטר" מערכות מיגון

עו"ד ליאון אביגדורי

צבי כהן

איריס ויינברגר

עידו עשת

ענת מימון

מירב תורג'מן

טמיר כהן

לאה קיקיון

1. פיטורי עובדים ערבים ברכבת ישראל – ח"כ אחמד טיבי

2. משבר "ויטה פרי גליל" – ח"כ אילן גילאון
3. מצבה הכלכלי הקשה של עירית בית שאן – ח"כ אלכס מילר
1. פיטורי עובדים ערבים ברכבת ישראל

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. יש לנו סדר יום עמוס היום ואנחנו, כמובן, הואיל ועדיין אין את הפרוצדורה של הצעות דחופות המוגשות ליושב ראש הכנסת על מנת שהוא יאשרם ויעבירם לוועדות, לקחתי על עצמי את הרשות כיושב ראש זמני של ועדת הכספים לאשר מספר הצעות דחופות לסדר יום שהן חשובות ביותר. ההצעות הדחופות לסדר היום טיבן הוא כזה- בישיבה הראשונה החברים מעלים אותן ולאחר מכן אנחנו מחליטים באיזה יום ומתי נמשיך את הדיון בהן, אם יש צורך. יש בפנינו היום 3 הצעות. סדר היום הרגיל והמתוכנן יישמע בהמשך ואני לא חושב שדברי הצעות הסדר ייקחו זמן רב. לאחר מכן נעבור לנושאים שהם על סדר היום באופן מוקדם ולא כהצעה לסדר.


ובכן, יש 3 הצעות לסדר, והראשונה שבהן: פיטורי עובדים ערבים ברכבת ישראל. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, נא להציג את העניין בפנינו.

בסדר היום מופיע – החלטת משכורת נושאי משרה.

צירפנו את הדיינים.

שאלתי רק לגבי סדר היום לא לגבי המהות.

הואיל ובפעם הקודמת גרמנו עוול מסוים כי הדיון התעכב והדיון בנושא הקצבאות נדחה אז החלטת משכורות נושאי משרה שיפוטית יהיה מייד כסעיף ראשון בסדר היום.

אדוני היושב ראש, רבותיי, חברי הכנסת, אני מודה ליושב ראש שהסכים להעלות כהצעה דחופה את נושא פיטורי עובדי הרכבת. ברכבת ישראל יש פרויקט שנקרא "מפגשי רכבת" הוא קיים מזה 3 שנים בערך, ועובדים שם כ- 260 עובדים, בתנאים שהם תנאי שכר ירודים. לאחרונה הם התבשרו שעומדים להעלות להם את השכר והם שמחו, אך כשראו את המסמך החדש שיצא לאחרונה התגנב סעיף קטן בדרישות שאומר שימשיכו לעבוד בפרויקט, שמבוצע על ידי חברה קבלנית, אך המזמין, היוזם והמעסיק הוא רכבת ישראל - תנאי שאומר שימשיכו לעבוד רק מי שיציג תעודת שחרור מצה"ל. המשמעות של הדבר הזה היא ברורה: כ- 200 עובדים יפוטרו לאלתר, בשל העובדה שמנכ"ל הרכבת חושב, והוא אמר בתגובה לדברים שפרסמתי שאכן זה נכון, ושרצוי לעודד עבודת יוצאי צבא במגזר הציבורי. זו אמירה שהיא על פי כל דין היא עבירה על חוק שוויון הזדמנויות. אם היה מדובר במפעל ביטחוני, הייתי יכול להבין את זה. אבל מדובר - -

היא יוצרת ניגוד לחוק שהתקבל בכנסת. יש משרות מיוחדות שיש הסכמה כללית עליהן שתנאי הסף של יוצאי צבא היא מוצדקת.

מר כרים וחבריו עובדים. הם תצפיתנים – הם עושים את עבודתם על הצד הטוב ביותר וקיבלו דברי שבח על המקצוענות והמסירות שלהם. אלא אם כן מישהו שחושב שהחל מהיום ומחר התצפיתנים האלה עובדים תחת אש ולכן צריכה להיות להן תעודת שחרור מצה"ל. הדבר הזה הוא בלתי שוויוני, בלתי חוקי בעליל. פניתי, אדוני, הן למנכ"ל הרכבת, הן ליועץ המשפטי לממשלה ולשר התחבורה, וגם לוועדת הכספים כדי לטפל בצורה המהירה ביותר ולהסיר את הדרישה הזו מעל סדר היום. הדרישה היא לשדרג את מצב השכר שלהם ולהשאיר אותם בעבודה, ולא לפטר אותם על סמך טענה שיכולה להפוך את השם "רכבת ישראל" ל – "רכבת ישראל ביתינו". בלאו הכי המצב במשק קשה והם מקבלים כמה עשרות שקלים לשעה. החלטה כזו יכולה לפגוע גם בכבודם האישי, גם בכבודם כאזרחים שמגיע להם שוויון זכויות בעבודה.

שאלה אחת – האם מדובר בעובדי קבלן?

כפי שאמרתי – הרכבת היא שמזמינה את העבודה מטעם חברה קבלנית, חברת שמירה, והרכבת היא זו שדרשה את הסעיף. הרכבת אמרה -שלוש שנים הם לא דרשו להוסיף, והרכבת אכן מאשרת שהיא דורשת את הסעיף.

אנחנו לא בית דין פה, לכן ההצהרה שלך היא הצהרה שאני מקבל אותה. אבל כמובן שנצטרך לשמוע זאת מפי אנשי הרכבת עצמם. לכן אנחנו מקבלים את ההצעה שלך כהצעה דחופה, וחושבים שיש להעלות את הנושא על סדר היום. אני מבקש ממנהל הוועדה לזמן את מנהל הרכבת או מי מטעמו על מנת שישיבו לטענות חבר הכנסת אחמד טיבי, על מנת שנברר האם יש איזשהו דבר שהוא מוצדק, ואם לא –נשתדל להתערב כמיטב המסורת של ועדת הכספים המפקחת על עבודת הממשלה כאשר הממשלה לא צודקת. אנחנו נזמן דיון לשבוע הבא.

2. משבר "ויטה פרי הגליל".

קודם כל אני מודה ליושב ראש על המהירות שבה הוא הסכים להעלות את הנושא על סדר היום.

אני רוצה להזהיר כי לא השתתפת פה כאשר נדון נושא "עוף העמק" ואז גם הזהרתי שוועדת הכספים עושה כמיטב יכולתה על מנת להיכנס לשאלות ולראות במה היא יכולה לסייע, אבל היא לא רוצה להעמיד את עצמה במצב שאנשים ישלו את עצמם כאילו הפתרון נמצא לפתחנו. אנחנו יכולים רק לסייע ביד הממשלה. היום נשמע מנציג החשב הכללי מה קרה ומה הולך עם "פרי הגליל" ו "עוף העמק" -בשניהם יש עובדים שנמצאים בסכנה של אובדן מקום עבודה שזו גזירה שקשה לה להתערב בה. ולכן רציתי להזהיר מראש שמא, חלילה, לא יתגנב ללבם של אנשים שפתחנו להם פתח של הצלה. אנחנו יכולים לסייע להם אבל אנחנו לא רוצים ליצור אשליה כאילו הפתרון הוא לפתחנו.

משום שהדברים קשורים זה בזה – "עוף העמק" ו "פרי הגליל" וגם להפך, ואנחנו שמענו על סכנה של מפולת דומינו, שמעתי את אדוני על כך שצריך להקים קרן להצלת כל מה שמועסק היום. אם היה הדבר בידי הייתי מלאים היום כל מקום עבודה שיש בו יותר מ – 50 מקומות, עושה הקפאה, ואחר כך מוצא את הפתרונות כממשלה, אחרת אנחנו צפויים למאות אלפים. כשאנחנו אומרים שאי אפשר להציל כל פועל אני אומר – בוודאי שכן, מתוך אמונה שאחריות של תעסוקה היא קודם כל אחריות המדינה. זה אחד ה מ"מים שהיה חסר אצל ז'בוטינסקי. ה- מ' השישי זה המלאכה, הביטחון התעסוקתי. אבל אני נדרש ל "פרי הגליל" מהסיבה הפשוטה - -

איך יכול להיות לאדם מעון, מלבוש – אם אין לו עבודה?

לכן ז'בוטינסקי כנראה באמת שכח מ' אחת.


כולנו חשבנו שהנה בא לפתרונות משבר "פרי הגליל" ואני, כמו חברי כנסת אחרים התחקיתי מקרוב אחרי אותה קבוצה בחצור הגלילית של כמה מאות עובדים והתגלגל ללבי חשש שהבנקים כאן מטרפדים באופן שיטתי את ההסכם, לאחר שהגיעו להסכם עם "חצי חינם", ובו "חצי חינם" שילמו 105 מיליוני שקלים טבין וטקילין בכסף מזומן, ועוד את כל התחולה שיש במפעל, את המלאי שעומדים לשלם – אולי 30 אולי 40 מיליוני שקלים, והנה, פתאום, צצה לה לפתע פרשיה נוספת של מוניטין על "פילסברי" שלא היה בהסכם, שהבנקים שוב רוצים להשית את החוב הזה על הרוכש. זה נכון שבשביל 6 מיליון שקלים לא ממוטטים הסכם אבל כאשר מישהו מתלבט בלקיחת תיק כזה אולי זה גם יכול להיות מה ששובר את גב הגמל בסופו של דבר. החשש שלי הוא שהיום אנחנו נמצאים בחוסר ודאות מוחלט. אני רושם את זה כהערת אזהרה, כי יותר מפעם אחת התגנב לליבנו חשש אולי הבנקים לא מעוניינים בעניין הזה.


לומר לך את האמת? אותי מה שמעניין, בשורה התחתונה, זה האם ההסכם הקיבוצי יישמר, ואף שערה משערות ראשם של העובדים לא תיפול. והנה, עכשיו הגיעו להסכם. אני רואה שבאמצעות עו"ד אטיאס ממציאים כל מיני תירוצים אחרים. כמו שאומרים אצלנו בשכונה - "באת בלי מלבורו אדום". זאת אומרת – בגלל כל מיני תירוצים שונים כי אולי לבנקים, ולבנק הפועלים בכלל הזה, יש עניין בקניין אחר ולנו יש חשש במי המדובר. לכן אני רוצה, אדוני, בגלל שלא הזמנו את ועד העובדים והבנקים -לרשום את זה כהערת אזהרה. אני עדיין מקווה שהעניין הזה יגיע לפתרונו עד סוף השבוע. בינתיים העובדים נמצאים בחוסר ודאות מוחלט. המגדלים הפסיקו לזרוע, וזו בעיה מאד משמעותית. בנק לאומי הוא בנק ציבורי ולמקום זה יכולה להיות אמירה כלפיו לגבי נושא העדפה של הסכם כזה שלא פוגע בעובדים, בסופו של דבר.

אילן גילאון שכח שזה - -

אבל פה מדובר באנשים שעובדים עבודה של 3,000 שקל. לפעמים אתה לא מאמין על מה אנשים נלחמים.


אני רוצה לחזור - -ייתכן שצריך להקים את אותה קרן ממשלתית. אני בעד הלאמות בנושא הזה.

בואו לא נרחיק לכת פה, בואו ננסה לעזור לעובדים, כי אם ניכנס למניפסטים פה אני לא יודע עד להיכן יגיעו העובדים. קודם כל אני מקבל את הצעתך, המקיימת הערת אזהרה כלפי הנושא. אנחנו קיימנו פה דיון בנושא זה בראשות יושב ראש הוועדה בכנסת הקודמת, חבר הכנסת ברוורמן, ואכן התייצבו בפנינו כל הנוגעים בדבר, ואנחנו גם נתבשרנו כהודעה לוועדת הכספים כי אכן נמצא פתרון. אני מבין שהפתרון היום מדדה או נמצא בסכנה של קריסה. לכן אנחנו נודיע שוועדת הכספים תמשיך לקיים דיונים במידה ונצטרך והפתרון לא יימצא במסגרת שמתנהלת בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

אני רק חושב שבגלל הדיונים על התקציב יש לך מספיק כוח, וכבר תהיה במקום אחר - -

הוועדה והכנסת תמיד יישארו באותו מקום יהיו החברים ונושאי התפקידים אשר יהיו.

אבל מאחר ומדובר בשלושה מפעלים – זו מגמה, גם.

אני מודה לך על הערתך. אני מבקש ממנהל הוועדה - להודיע לנוגעים בדבר: הסתדרות, ועד עובדים, בנקים – שהוועדה תקיים דיון במידה ונושא "פרי הגליל" לא יקבל את הפתרון שלו בבית המשפט המחוזי.

3. מצבה הכלכלי הקשה של עיריית בית שאן

אנחנו עוברים לנושא הבא - הצעתו של אלכס מילר ומשה כחלון ומירי רגב. אני מוכרח לומר לכם שלאחר שאתם העליתם את הצעתכם הייתי במגע ומשא עם משרד האוצר וגם אגף התקציבים וראה זה פלא – עצם הגשת ההצעה שלכם יצרה מנוף למציאת פתרונות ביניים. מצבה של עירית בית שאן הוא קשה ביותר שכן הכנסותיה אינן יכולות לייצר ואילו את תשלום הריבית עבור החובות שבהם היא נמצאת. הנושא מחייב גם תוכנית הבראה חדשה וגם התייחסות של הממשלה לנושא של הדרך שבה ניתן לעזור לבית שאן, שהרי בלי הכנסות היא גם לא יכולה לקיים את השירותים לאזרח. שמעתי שמשרד הפנים ומשרד האוצר מצאו דרך לשלם משכורת אחת לעובדים,מתוך 2 משכורות, עוד מעט שלישית, שאמורות להשתלם להם עד חודש פסח. הם יקבלו משכורת אחת מייד ולאחר מכן, תוך 10 ימים, משכורת שניה. אנחנו נקיים דיון. אני קורא לאוצר, לקראת חג הפסח אם אכן הם רואים צורך לעזור לעובדים שיעזרו להם בשתי משכורות או שיקצרו את עשרת הימים, אבל בהחלט אנחנו רואים איזושהי התייחסות חיובית מצד משרדי הממשלה לנושא בית שאן, אם כי אני אומר לכם שהנושא מחייב דיון מעמיק כדי לראות איך אנחנו יכולים לקיים הסדר שבו בית שאן תוכל לצאת לדרך שבה היא תוכל לכלכל את מעשיה. האם ראש העיר נמצא פה?

נמצא בחוץ. הוא יכול להיכנס?

אני לא חושב, כי אנחנו מדברים כרגע על נושא המשכורות של העובדים. הוא נמצא במצוקה לא קטנה. אני חושב שאנחנו צריכים לקרוא לאוצר ולמשרד הפנים ולראות איך מקצרים את עשרת הימים שבין משכורת אחת לשניה, על מנת להקל על העובדים בחג הפסח, ונעשה כל מה שביכולתנו. אנחנו נעלה את נושא בית שאן כנושא שיהיה מין המניין כדי שנראה איך עיר שאין לה הכנסות, אין לה אזורי תעשיה, אין לה יכולת בארנונה שלה לקיים את כל השירותים לאזרח, איך המדינה מול הרשות המקומית יכולה להביא להסדר שבו חובות העבר יימצאו הסדר.

ראשית, אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על כך שהעלית את הנושא כאן בוועדה, שהתערבת אישית, ושנמצא פתרון, אמנם חלקי, לאותן משפחות, אבל אני מקווה שהפינג פונג שנוצר בין משרד האוצר למשרד הפנים ייפסק ושיהיה גם פתרון מלא לאותן משפחות שבמשך חודשיים לא מקבלים משכורת. אנחנו לפני חג הפסח, ואני חושב שיש אחריות שהמדינה חייבת לקחת אותה כלפי הרשויות המקומיות שהן במשבר.

אתה, כחבר ועדת הכספים גם בקדנציה הקודמת, משרד האוצר ומשרד הפנים עשו רבות לבית שאן. השאלה אם העזרה היתה מספקת.

בהמשך נוכל לראות אם יש פתרון גם בעתיד לנושא ושהעובדים יוכלו לחזור לעבודה ללא חשש.

גם אני מודה ליושב הראש על כך שהתערבת מול משרד האוצר. אני חושבת שברגע שהם החליטו אתמול לשלם להם משכורת אחת – הרי לא עושים להם טובה. הם חודשיים עבדו והם צריכים לקבל עבור החודשיים האלה שכר. לכן ההצעה היא שאם תוכל לפנות אליהם, אתה, בבקשה, שיתנו עכשיו, במיידי, שכר לחודשיים, ובעוד 10 ימים את המשכורת השלישית. הרי ב- 10 ימים אי אפשר לבנות תוכנית הבראה. הטענה כלפי תוכנית ההבראה היתה שהיא לא מותאמת לעיר בית שאן כי היא מדברת על הלוואות בעיקר, ואין לה הכנסות.


בלי שום קשר, הדבר שאמרת הוא נכון - להיכנס מול הממשלה לאיזה שהם קטרים בתוך בית שאן.

היוזמה שנטל האוצר היא מרחיקת לכת שכן יש עיריות רבות במצב דומה ואני מציע לא לדחוק ולשחק עם ההצלחה שלכם שכן החובה לשלם את המשכורות מוטלת על העיר ולא בכל פעם שאין יכולת של העיריה הולכים לממשלה, כי כך ניצור - -

אתה צודק במאה אחוז, רק שיש חש מלווה ומשרד הפנים יודע בדיוק מה קורה, ויודע כל צ'ק לאן הוא הולך. אין הכנסות לבית שאן. זו היא עיר שאין לה הכנסות. העובדים לא יכולים להיות שבויים כאן בין ניהול כזה או אחר.

הדברים הם לא פשוטים במובן זה שיש כתובת ברורה מי צריך לשלם לעובדים. הכתובת היא ממש לא ברורה, כי כבר עזרו ולצערנו הרב יש איזשהו עיוות בדרך שבה השתמשו באותה עזרה.

אתה צודק, ובכל זאת – אלה אנשים קשיי יום שמקבלים שכר נמוך, אנא ממך – דאג שלפני חג הפסח הם יקבלו מיידית את שתי המשכורות.

אם את רוצה שנאמר להם כך, את יכולה ליצור מצב שהעובדים לא יקבלו בכלל. אני מציע שנלך שלב שלב. קודם נברך על מה שהם נתנו ואחר כך ננסה לשפר מצב. דיברתי עם חבר הכנסת מילר קודם והוא קיבל את עמדתי, אם כי אני מציע לכם כאנשי ציבור לבוא ולפעול למען כל עובד. רק שצריך להבין: האוצר מסיים את תפקידו כשהוא מחלק את התקציב. אי אפשר לבוא אליו בכל פעם שיש מצוקה כזו או אחרת לגוף כזה או אחר, כי אז – לאן אנחנו מגיעים?

החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשס"ט-2009

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאריהם)(תיקון), התשס"ט-2009

אנחנו עוברים לסדר היום הרגיל. על סדר היום – החלטת משכורות נושאי משרה שיפוטית

והחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון ושאירהם. ההחלטות שקיבלנו לא כללו דיינים, והיום אנחנו מביאים זאת, ולכן יש לנו מקשה אחת.

ההצעה הזו היא בעצם המשך למה שמכונה "חוק הקדנציות" שעבר בכנסת הקודמת בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שקוצב את תפקידי נשיא וסגן נשיא בבתי משפט לקדנציות של 7 שנים שלא ניתנות להארכה יותר. ההמלצה של ועדת החוקה היתה לפנות לאחר מכן ולגבש הצעה של שופט בכיר כדי למנוע עזיבה של שופטים צעירים אחרי שהם מסיימים את הקדנציה של סגן נשיא, ועדיין בשלים לעבודה, שלא יפרשו מתוך מעמד של שופט בכיר, וההצעה שמובאת פה לפניכם היא אחרי משא ומתן שהתקיים גם עם משרד האוצר, הן אגף התקציבים והן הממונה על השכר וכמובן שההצעה מקובלת על נשיאת בית המשפט העליון ועל שר המשפטים שחותם על ההצעה הזו. הדיינים – מדובר במספר מאד קטן. ההצעה מגבשת גם הסדר נוסף שאתו הגענו אתו למשרד האוצר, שבעצם מכניס סדר בכל נושא המינויים של סגני נ שיאים. עד היום המצב המשפטי הוא שניתן למנות סגני נשיאים ללא הגבלה. אנחנו חשבנו שזה מצב לא נכון, ורצינו להכניס את זה למצב של תקנון כדי שסגן נשיא יהיה תפקיד ניהולי מוגדר. עשינו מערך תקינה שמקובל על כל הגורמים שהוא נמוך בהרבה מהכמות הקיימת היום – במקום 93 סגני נשיאים המערך מדבר על 71 סגני נשיאים בלבד, וכנגד זה הבאנו את מעמד השופט הבכיר שהוא מעמד קצת יותר בכיר של שופט שהוא ותיק, שיש לו ותק, אבל אין לו כישורים ניהולים מספיקים או שהוא היה סגן נ שיא ולאחר מכן נשאר בבית המשפט, אז הוא נשאר שופט בכיר. ההצעה יוצרת איזון נכון בתוך בתי המשפט. ההסדרים הכספיים תואמו עם האוצר, גם יש ויתור גדול שלנו.

הבקשה היא משותפת של משרד המשפטים ומשרד האוצר.

הבקשה היא משותפת של כולם, אני חושב שנכון שיהיה פה סדר.

אני לא יודע אם זה קשור אליך – מנהל בתי המשפט הוא גם על בתי הדין לעבודה, וגם נושא בתי הדין הרבניים, תכף נשמע, ומה עם הקאדי והשארעים?

אין להם בעיה של קדנציה. חוק הקדנציות לא חל עליהם.

ונושא השארעים? אותו הדבר. אין להם בעיה, זאת אומרת – לא תבוא מטעמם טענה על קיפוח.

קודם כל - אני מסכים להצעה. בוודאי. לפני 5 שנים תוקן החוק אצלנו באופן כזה שדיין שהיה אב בית דין ועבר מעיר אחת לשניה חדל לכהן כאב בית דין. מבחינתנו זו לא בעיה תקציבית, כי באופן תיאורטי, דיין שהוא אב בית דין יכול להישאר אב בית דין בעירו עד גיל 70, עד גיל הפרישה. הוא, מסיבותיו הוא- עבר דירה, וכן הלאה- עבר מעיר אחת לשניה, על פי החוק הקיים היום הוא מפסיק לכהן כאב בית דין כדי ליצור מציאות שלא יהיו מספר אבות בתי דין בהרכב אחד, דבר שיצר בעיה בניהול בית הדין, ואז, כשהחוק נחקק צמצמנו את מספר אבות בית הדין באופן שכיום כמעט אין מציאות שיש בהרכב אחד יותר מאב בית דין אלא אם כן זה אלה הקודמים, אך לאט זה הולך ומצטמצם עד שנגיע למצב שבכל הרכב יהיה אב בית דין אחד בלבד. מה שאנחנו מבקשים כאן זה שמי שעובר מעיר אחת לשניה וחדל לכהן כאב בית דין, ששכרו יישאר אותו הדבר, כי אני מדגיש – באופן תיאורטי, לו הוא היה נשאר בעירו, השכר שלו ממילא היה נשאר - -

זה לא יוצר כפילויות פה?

לא, לא. אין לו שום תפקיד ניהולי, הוא דיין רגיל מן המניין.

עולים עמו ואין יורדים עמו.

בשכר. רק בשכר.

אז בעצם יכול להיווצר מצב שבו כמעט כל חברי בית הדין בארץ יהיו נשיאים לשעבר.

לא. המציאות היא לא כזו.

על כמה מקרים מדובר?

היום מדובר על אדם אחד בלבד.

אתה רוצה שזה יחול עליו? אתה מסכים לכל, רק מבקש להוסיף את זה. אם זה מוסכם, בשביל מה היית צריך לעורר את זה? אבל עוררת, אז אנשים התעוררו. זה כלול בנוסח שמובא היום לאישור.

השאלה שלי היא למה - -

כי יכול להיווצר מצב תיאורטי - -

זה ממש נדיר.

השאלה שלי – למה משרד המשפטים לא שם את זה מלכתחילה.

סוף טוב הכל טוב.

לא. בכל פעם שמגיע הנושא של בתי המשפט צריך לדעת שיש ערכאות נוספות - -

אנחנו כרגע עוסקים בפרקטיקה.

לא. מביאים את כללי האתיקה של השופטים בחוק, ואז אני צריך להעביר חוק פרטי על כללי אתיקה לדיינים. למה זה לא הולך יחד? הדיינים לא צריכים כללי אתיקה? עושים לי טובה שמאשרים.

יפה. הנקודה נכונה.

אני חושב שהשאלה הזו ראוי שתישאל, אבל לא בפני ועדת הכספים אלא בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט, בכל נושא אחר או בהסכמים קואליציוניים, בדיון אצל שר המשפטים. אבל בפני ועדת הכספים?

זו הבמה המכובדת שקיימת היום.

לגבי שופט בכיר קיימנו דיונים רבים במשך חודשים רבים, כמעט שנה, וגם משא ומתן כפי שאמר כבוד השופט גל, ובסוף גם היה כאן נתינה ומתן – הנהלת בתי המשפט ויתרה על חלק מהדברים. אנחנו רואים את ההסדר הזה פעם ראשונה. אנחנו לא מכירים אותו ולכן אני מבקש שנעשה את הדיון הזה אחרי ש - -

כמה זמן אתה צריך לזה? צא החוצה, תבדוק, רבע שעה - -

עם כל הכבוד לאוצר – נושא זה הוא על סדר היום כבר ישיבה שניה. הוא מובא אלינו ביוזמת שר האוצר והמשפטים. פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא רוצה לעיין בנושאים שהובאו אלינו על ידי הממשלה ומבקש לעיין שנית בנושא. אנחנו הזמנו את כל האנשים לכאן, אנחנו מוכנים להצבעה.

למה שלא נעשה הפסקה של רבע שעה? שייצא החוצה, שיתאוורר - -

לא. דנו בכך גם אתמול וגם היום ועד עכשיו לא היתה בעיה. לפתע אתה מתעורר ומודיע לנו שיש איזושהי עכבה. אם אדוני מבקש רבע שעה כדי לברר, אנחנו נמתין ונצביע עוד רבע שעה. אומר חבר הכנסת גפני שזה לוקח 60 שנה – שזה ייקח עוד רבע שעה.

· - -

אני נותן לך רבע שעה. תחזור אלינו כי אני מתכוון להצביע על כך.

האם ההסתייגות שלך היא רק לגבי הדברים האמורים של - -

רק לגבי בתי הדין הרבניים.

על זה נאמר – מילה בשקל, שתיקה בזהב. אני מודיע שההצבעה על נושאי משרה שיפוטית תהיה בשעה 11:00.

ועדת הכספים אישרה ששכרו של דיין מקביל לשכרו של שופט, והוא הרבה יותר נמוך.

עוד מעט נכניס את זה גם להסכם הקואליציוני ויגידו שאנחנו סחטנים.

אני רוצה להעיר שבעניין הזה נציג משרד המשפטים לא נמצא פה כרגע. חשוב לציין שאתמול נערכה שיחה עם משרד המשפטים והתיקון מקובל עליהם. ביררנו מבחינה תקציבית והם אמרו שהעניין מאד שולי וזניח, ושיש אישור ושהנושא מקובל עליהם.


לגבי בתי הדין הדרוזים והשארעים – לגבי בתי הדין הדרוזים לא מתעוררת השאלה כי אין לגביהם קציבת כהונה, והחוק בכלל לא מזכיר את זה. לגבי בתי הדין השארעים – יש קציבת כהונה לנשיא בית הדין לערעורים, אבל מדובר בקציבה ל – 10 שנים וכרגע שוחחנו עם בתי הדין השארעים והם אמרו שמדובר כרגע על קבוצה ריקה שתישאר כזו למשך 23 השנים הבאות, לפחות. לכן אנחנו לא רואים לנכון לתקן את זה, וזה גם מקובל עליהם לפי העמדה שלהם.


לגוף ההחלטה שאנחנו מקבלים – אנחנו מחילים את זה באופן רטרואקטיבי, לגבי שופטים – מאוגוסט 2008 ולגבי דיינים מ- 1 לנובמבר, 2007.

הצבעה בעוד 18 דקות.

לאחר בדיקה – אנחנו - -

יש צורך לקרוא.


(קוראת את ההחלטה)

מה שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה הם דברים שאנחנו קובעים אותם ולכן היא הקריאה אותם, בעוד שהחלטות של הממשלה שאנחנו מאשרים – אין צורך לקרוא.


אני מבקש להצביע. הואיל ואין מתנגדים, לכאורה, נקיים הצבעה. מי בעד אישור החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשס"ט-2009?רוב. תודה. מי נגד? – אין. מי נמנע? תודה, אני קובע שההחלטה נתקבלה.


מי בעד החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאריהם)(תיקון), התשס"ט-2009? מי נגד? מי נמנע? אני קובע ששתי ההחלטות עבור פה אחד. אני מודה לכם.

סכנת סגירת מפעל "עוף העמק" ברמת ישי

אנחנו עוברים לדיון שיזם חבר הכנסת דב חנין. בפעם הקודמת ביקשנו לשמוע את החשב הכללי ואת עמדתו בנושא זה. פנינו לחשב הכללי והא מצא לנכון לשלוח את נציגו מהטעם שאין החשב הכללי מתעסק בנושא משום שמדובר במפעל פרטי שכל הליכותיו וכל מוצאותיו נמצאים במגזר הפרטי. כמובן שהממשלה צריכה לתת את דעתה אם וכאשר העובדים יפוטרו במסגרת של המאבק באבטלה או בבעיות הכלכליות שבהן נמצא העולם כולו והמשק בישראל בפרט. האם נציג החשב נמצא פה?


תאמר לנו מה עמדתו של האוצר בנושא זה.

אני רפרנט משרדים כלכליים בחשב הכללי. לעניין "עוף העמק" אני רוצה לציין שלא קיבלנו כל פניה מהבעלים של המפעל, או מהנהלת המפעל, והם אלה שצריכים לפנות ולגבש תוכנית לסיוע למפעל . במידה ונקבל תוכנית כזו - - אותה. בנוסף, לגבי תוכנית הרכישה, שאני לא יודע אם היא עדיין נמצאת על השולחן כי גם לגביה לא קיבלנו כלל התייחסות - המדינה לא יכולה לבוא ולהחליף את התפקיד של הבעלים, של ההנהלה, ולגבש תוכניות למפעל שאני לא יודע אם הוא מעוניין בכך.

האם האדם שביקשנו ממנו לבוא, המחזיק ב- 75% - -

לא הגיע.

לצערי הרב רק לוועדה לביקורת המדינה יש את זכות הזימון ובהחלט אני מציע לחברי הכנסת לשקול האם לא תהיה לוועדות הכנסת הסטטוטוריות את היכולת לזמן אזרחים ולהביא בפניהם את העובדות להן זקוקה הוועדה כדי להחליט בנושאים. זכות זימון הוא דבר שנותן כלים רבים בידי ועדות הכנסת, אם לא עושים בזה שימוש לרעה. אולי צריך לעשות זאת באישור יושב ראש הכנסת. נדבר על כך, בהחלט עניין זה צריך להיות. הנה, אנחנו נמצאים במצב שיש איזושהי התרסה, בעלים שעשה כבתוך שלו במפעל, לכאורה, כפי שנאמר פה על ידי עדויות שנאמרו פה בוועדה בפעם הקודמת, ואנחנו נמצאים בפני שוקת שבורה מבחינת היכולת לזמן אותו, אלא אם כן אנחנו נשנה את החוק בעניין הזה.


עמדת האוצר ברורה. היא גם מתקבלת על הדעת. האוצר לא יכול להתערב בכל דבר מבלי שיש לו כלים ועובדות שלהם הוא צריך כדי לתת מענה. יש כאן את העובדים שזעקתם נשמעת והיא ברורה, ואין להם עונה. ההסתדרות גם אמרה שהיא מתכוונת להיפגש – גם עם האוצר וגם עם הבעלים. אז אני שואל עכשיו את חבר הכנסת מולה - -

רק משהו לגבי האוצר. אל"ף, שר האוצר שומע את רחשי לב הציבור. הוא צריך להיות אמון על הכלכלה במדינת ישראל. אני חושב שלא זו התשובה, זה להעלים עין - -

מה זה "להעלים עין", אתה שומע אותו אומר - -

אני רק אומר שיש מפעלים שחתומים על הסכם קיבוצי. כמעט רוב המפעלים מסודרים. אלה צריכים להיות בצורה כזו בהסכם הקיבוצי, כלולים בהסדר שיחייב אותם להופיע מול ועדות סטטוטוריות.

ההסכמים האלה לא מחייבים. אני לא יכול להפעיל את היכולת שלי אצל אדם - -

אני מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. כפי שהזכרנו בישיבה הקודמת – נפתח הליך של חקירה על ידי רשם האגודות השיתופיות. אנחנו, על פי החלטת הרשם, הגשנו תגובה לדו"ח החקירה שהתקבל. עיקרה של התגובה מטעם העובדים שאנחנו ביקשנו להניחה על שולחן הוועדה, וזה לא נעשה בצורה מסודרת – אני אתן את העותקים - -

האם ההליך הוא הליך משפטי?

ההליך הוא משפטי. אנחנו הגשנו תגובה על פי החלטתו של הרשם, ועיקרה של התגובה הוא שאנחנו דורשים שימונה על ידי רשם האגודות מפרק שתפקידו ומטרתו יהיו הפעלה מיידית של המשחטה על ידי עובדיה, מתוך כוונה למכור אותה כעסק חי, שימשיך להפעיל את המשחטה ולהעסיק את העובדים על מלוא זכויותיהם, ההסכמים הקיבוציים החלים עליהם, וכן הלאה. זו גן, אגב, מסקנת החקירה, שהעסקה הכלכלית הכדאית ביותר היא מכירת המשחטה כעסק חי, על עובדיה המיומנים והמסורים, וכושר הייצור שלה. אלא מאי? הליך כזה לוקח זמן.


אנחנו קוראים לוועדה לקבל החלטה לקרוא לממשלה להמציא את המקורות להפעלה מיידית של המשחטה לכל תקופת הביניים על מנת שניתן יהיה למכרה כעסק חי ומתפקד, על מנת שהעובדים יוכלו לחזור במועד הקרוב ביותר לעבודה סדירה, וזאת, עד אשר יושלם ההליך באמצעות המפרק כהליך משפטי שמבוצע על פי סמכותו של רשם האגודות השיתופיות – יושלם הליך המכירה לקונה לקונה כעסק חי. אנחנו רואים את ההליך שמתנהל ברשם האגודות, כאופק הכלכלי שדובר עליו כאן גם בישיבה הקודמת. כפי שאמרתי, גם מסקנת החקירה היא שזו תהיה העסקה הכלכלית הכדאית ביותר – חברה כעסק חי, תוך המשך העסקת העובדים.

את יכולה להגיד מה הסכום הדרוש כדי להניע את הגלגל - -

לדעתי, ואני לא כלכלנית, בעוונותי – אבל דומני שמדובר על סכום של בין 5 ל -10 מיליון שקל.


כפי שאמרתי, זו גם מסקנת החקירה. גם אנחנו מאמינים שזו המטרה, בסופו של דבר: הפעלתו של המפעל, העסקת העובדים ושמירה על זכויותיהם.

האם יידעתם את האוצר בנושא זה? אומר האוצר שלא ידוע לו כלום.

אני, אישית, לא השתתפתי במגעים.

את קראת לוועדה ואמרת שאת חושבת שיש לה את הכוח והיכולת לשכנע את האוצר שבינתיים יפעיל את המפעל כעסק חי, שלאחר מכן יהיה הרבה יותר נוח למכור אותו ולשקם אותו. קודם כל – מי ינהל את העניינים בטרם ימונה - -

המפרק שימונה.

אבל כל עוד לא מונה מפרק. אין אפילו כתובת אליה אנחנו יכולים לפנות ולומר - -

אדוני צודק.

למה לא ממנים מפרק זמני?

אני מאמינה שההליך הזה, כפי שאמרתי בתגובה שלנו אנחנו מבקשים את המינוי, מבקשים לעשות זאת באופן המיידי. אני מאמינה שההליך של מינוי מפרק לא ייארך זמן רב. ההליך של מציאת קונה לקניית המפעל כעסק חי – זה הוא ההליך שעלול לקחת זמן. לא יכולנו לקבל תשובה כמה זמן – גם לא מהרשם, כרגע. אני מאמינה שהליך המינוי, ככל שהרשם יחליט שזו אכן הדרך הנכונה, לא ייארך זמן.

נציג האוצר. אם מפרק זמני של מפעל כמו "עוף העמק" יגיש לאוצר בקשה לסייע באופן זמני להפעלת המפעל - האם הדבר הזה עומד בקריטריונים להצלת מפעלים, כפי שהדברים נמצאים היום על שולחן האוצר?

אם תצא תוכנית כזו, נצטרך לבחון אותה לגופה. אני לא יודע על תוכנית כזו, אני לא יודע מה היא תכלול, ומה - - האחרים. במידה ותהיה תוכנית כזו - -.

אני מאד פסימי בקשר להשתתפות אנשים אחרים. שמענו פה משקיע פוטנציאלי שבא ואומר שכדי להפעיל את המפעל ואפילו להשקיע בו, הוא דורש קודם כל השבה של 25 מיליון, השתתפות של המדינה ב-10 מיליון. השבה של 25 מיליון אינה קיימת, אלא לאחר הליכים שבהם יעברו חודשים רבים, משום שלך תדע מה הטענות ומה המענות, ומה הם סדרי הדין להם צריך מבחינת הזמן.


אתם אומרים – תגישו לנו, אנחנו נשקול את זה. אני שואל אותך עכשיו – מפרק זמני. זה ייקח זמן. האם מדובר בשעות? האם מדובר בימים?

אנחנו מניחים שזה יקרה בימים הקרובים,ממש. בהנחה שמי שיפעיל את המקום הזה – יצטרך עזרה כדי להניע את העסק חזרה, ואנחנו רואים את האוצר כגוף יחיד כרגע שיכול לעזור לנו.

אוצר לא יכול לתת 10 מיליון לדבר שאחרי שבועיים יתברר.

הוא לא נותן אותו לבן אדם פרטי. הוא נותן אותו לגוף שממונה על ידי בתי משפט. זה גוף משפטי.

אבל שימונה קודם.

· - -

ההליך מתנהל כפי שההליך צריך להתנהל לפי - -

אנחנו לא מתערבים בהליכים משפטיים. אנחנו יכולים להתערב בנושאים הציבוריים אבל לא בהליכים המשפטיים.

התגובה שלנו, שהוגשה לרשם בעצם יש בה בקשה למנות, ומהר ככל האפשר, מפרק.

אני התפללתי פעמים רבות לקב"ה פעמים רבות שיעזור לי לזכות בפיס. אחרי מספר חודשים הוא אמר לי: אבל קנה כרטיס. ודי לחכימא ברמיזא. טוב, המצב הוא ברור לחלוטין.

אני רק רוצה להזכיר שהמשאבים שהמדינה אמורה להקצות או עלולה להקצות או צריכה להקצות לטובת תשלום דמי אבטלה, אבטחת הכנסה, זכויות עובדים בפירוק - עדיף שיוקצו לטובת עבודה וייצור. אני רוצה להזכיר עוד דבר: אני סבורה שהמדינה אחראית לביטחון התעסוקתי של תושביה. אני רוצה להזכיר שהעובדים מבוצרים במפעל זה השבוע השלישי.

הוא אומר לך שהם לא קיבלו פניה.

לעניין הקריטריונים שחברי מן האוצר הזכיר, יבדקו אם זה עומד בקריטריונים. בהקשר הזה אני מזכירה את הדברים.

אני רוצה להזכיר שחג הפסח עומד בפתח. העובדים מבוצרים 3 שבועות במפעל. אני מאמינה שזו שאיפה של כולם שהעובדים יחוגו את חג הפסח בביתם כשהם בטוחים במחר. האמת היא שהייתי רוצה יותר מזה. הייתי רוצה שבבתי אב יונח על שולחן הסדר עוף שהוא פרי ייצור של משחטת "עוף העמק".

עם כל הכבוד, את נציגת העובדים. אנחנו, ידינו פה אפילו אינן קשורות – אינן מסוגלות לעזור להם. איננו יכולים לבוא ולומר כמו בנושא בית שאן, למשל, שבו ביקשנו ממשרד הפנים להתערב בעניין הזה משום שהזיקה לשלטון המרכזי עוברת דרך השלטון המקומי. למרות שהיא לפעמים היא מנותקת, אנחנו יכולים למצוא את הקשר. גם אנחנו מקווים שלעובדים יהיה טוב בפסח. מה אנחנו יכולים לעשות? אל תשלי אותם לדקה אחת שמכאן אנחנו יכולים להביא להם כסף מהאוצר. כל עוד לא יפונה מפרק זמני אנחנו בכלל לא יכולים לפנות לאף אחד. שלא ייצרו מצב שבאים בפני ועדת הכספים ורק ועדת הכספים בשרירות ליבה אינה יכולה לפצח את האוצר שצריך להוציא מייד. אתם ההסתדרות. אולי לכם יש שיטה. הצגת הדברים כפי שהיא מובאת על ידך היתה נכונה וריאלית. הסיום הוא בבחינת ניסיון לדרישה אמוציונאלית ואת מפנה אלינו את האצבע המאשימה.

חלילה.

ואנחנו לא יכולים, אנחנו מנועים. גם חבר הכנסת חנין שרוצה לעזור לא יוכל לעזור להם.

אני סבורה שתהיה תועלת בכך שמהוועדה הזו תצא קריאה אל הממשלה, במקביל להליך המשפטי שמתנהל - שאמנם יש מקום וראוי, וזה המקום שעדיף להפנות כספים של המדינה לטובת עבודה וייצור.

הדברים האלה נאמרו על ידי קודמי, יושב הראש ברוורמן והתקבלו על ידי כל חברי הוועדה. אנחנו קוראים לממשלה, בכל מקום שבו לא ניתן, לעזור ולפתור את הבעיות החברתיות שיוצר המצב הכלכלי. אמרנו פה, ונאמר: אלה הם דברים. אני רוצה שאף אחד לא יהיה רעב בפסח. שלא יהיה אף עובד שפוטר מעבודתו ולא יימצא דרך להחזירו לעבודה. כל הדברים האלה הם דברים שלצערי הרב לגביהם הם בעלמא. אני רוצה לדעת מתי ימונה מפרק, על מנת שאני אוכל לומר - -

אפשר לבקש מנציג ההנהלה להתייחס?

יש לנו פה מכתב מאת רשם האגודות השיתופיות. הוא אומר שבעצם הזימון לוועדה, ההליך המשפטי נמצא כעת בעיצומו. סמכות הרשם בעניין היא סמכות שיפוטית המקבילה לסמכותו של בית המשפט המחוזי בהיותו בית משפט של אגודות השיתופיות. הוא מצביע על הסעיפים הרלבנטיים. הוא מסכם את דבריו: "אין זה נכון שרשם העמותות או מי מטעמו יגיע לישיבת הוועדה הנכבדה. אנא ראה במכתבי זה עדכון לחברי הוועדה הנכבדים". אני מעדכן אתכם אבל אני לא יכול לומר לעובדים שמצאנו להם מושיע. אני אומר את זה להסתדרות בצורה הברורה ביותר. מה שאנחנו יכולים לעשות, בגלל מעמדה המכובד של הכנסת זה לבוא ולכנס את כל הנוגעים בדבר, או להראות ולהפנות אצבע מאשימה לגבי סרבני ההשתתפות בדיון הזה, מתוך סיבות שאנחנו יכולים להסיק אותן. אבל העובדים צריכים להבין: אנחנו צריכים לעזור להם. התנאי הראשון לעזרה הוא לא תנאי מספיק, אבל הוא תנאי הכרחי, והוא - מינוי מפרק זמני.

אז מה התכלית של הדיון הזה? אם אנחנו נסתפק בקריאה כלכלית שיצאה מפי חבר הכנסת ברוורמן, ותו לא, אני חושב שאנחנו צריכים להגיד את זה בצורה הברורה ביותר.

אין לזה תוקף. אני תמיד מאושר, כשאני באופוזיציה נוח לי יותר בכנסת, כי אני יכול לומר דברים. אני בטוח כמוך שאנחנו באמת רוצים לעזור להם. אז אנחנו צריכים פה להתעלם מהנושאים כרגע. גם מי שהתפלל בתפילה הגדולה ביותר לזכות באיזשהו פיס צריך קודם כל לקנות את כרטיס ההגרלה. פה צריך למנות את המפרק .

קראנו.

הדברים נאמרים בהינתן וימונה מפרק, ואנחנו מניחים שתוך זמן קצר ביותר - -

קראנו כבר בשבוע הקודם לממשלה לבוא ולבחון האם המפעל עומד בקריטריונים. הם אומרים: עדיין לא קיבלנו שום דבר כדי שיפנה את תשומת לבנו לעניין.

אנחנו עוברים לנושא הקודם לקיים הצבעה.

אנחנו חוזרים לדיון החשוב בנושא "עוף העמק". נציג העובדים בבקשה.

אני יושב ראש ועד העובדים. אז כמו שאמרנו קודם – לאחר שימונה מפרק, ואנחנו מעריכים שזה יהיה בימים הקרובים, אנחנו מאד נבקש את עזרת האוצר בשילוב ידיים ועזרה, כי אנחנו מניחים שבלי עזרה הוא לא יוכל להניע חזרה.


דבר שני – אני מבקש לדבר כרגע על נושא שלא דובר בו עד עכשיו. ברגע שימונה מפרק גם נצטרך עזרה בנושא עופות, חומר גלם. בתחילת השנה נערכה פה רפורמה שמדברת על נושא גידול עופות. צמצמו את נושא הגידול, הורידו מדגרים ועל ידי זה נוצר לחץ בשוק של כמויות עופות. כמו שאתם יודעים, "עוף העמק" הפסיק את הליך הייצור שלו לפני כ- 3 שבועות בערך, ולכן כל המגדלים שלו נמצאים כרגע אצל משחטות אחרות. בהנחה שהמפרק ירצה להפעיל את המקום או כל מקום אחר, אני מניח שיצטרכו לעשות איזה שינוי ברפורמה הזו על מנת לווסת עופות לטובת מפעל "עוף העמק". כאשר אני מסתכל על הרפורמה אני מבין שהורידו לכל מגדל מדגר. אני חושב שזה יהיה נכון מבחינת משרד החקלאות ומועצת הלול להפנות את המדגר הזה שהורידו לטובת "עוף העמק", על מנת להחיות אותו מחדש.


אנחנו נשמח להיות פה שוב לאחר שימונה לנו מפרק על מנת לנסות ולטפל בדברים שיתפתחו לנו עם הזמן. תודה.

תודה ליושב ראש הוועד. אנחנו נשתדל לעקוב ולעזור כמיטב יכולתנו אחרי שיתחילו הגלגלים לנוע מבחינת ניסיון למציאת פתרון.

נציג ההנהלה – אפשר לבקש שהוא יתייחס?

למיטב ידיעתי הרשם אמור ליתן את החלטתו היום. הוא שלח מכתב שבו הוא קבע את ה- 23 לחודש כיום שהוא ייתן החלטה בעניין. בהנחה שהוא יאמץ את המלצת החוקר -להפעיל את המפעל כמפעל חי - -. אני רוצה לומר עוד דבר – על ההיתממות קצת של נציג האוצר. אני, בישיבה הקודמת הצגתי פה תוכנית עם 5 סעיפים, והיושב ראש המכובד גם אימץ אותם בנאום הסיכום שלו, וזה קצת לא נראה שהאוצר לא קיבל שום תוכנית.

השאלה אם שלחת להם - -

לא נשלח.

למיטב ידיעתי, לפני 3 שבועות, בפגישה בין מזכ"ל ההסתדרות לנציג האוצר והיה ביניהם דיבור, כך שהאמירה הזו שלא יודעים ולא קיבלו, אז גם אם לא קיבלו מכתב רשמי, בשביל הפרוטוקול זה נהדר, אבל זה לא לעניין.

מה אתה מציע לנו לעשות?

היום ימונה המפרק. אני אשמח לבוא פעם נוספת לכאן.

אני שמח שכיוונו לדעתך עוד לפני ששמענו אותך.

אני אקצר – כי כבר אמרנו את הדברים בישיבה הקודמת. חשוב לציין שלוועדת הכספים אין שיניים כדי לבצע החלטות שהיא היתה חולמת לבצע ולבוא לקראת העובדים, כפי שהדברים באו לידי ביטוי על ידי כלל הדוברים בישיבה הקודמת וגם בישיבה זו. אבל מטרת הישיבה היא ישיבת המשך, להשאיר את הנושא על אש קטנה ולדחוק בצדדים להגיע לפעולה אופרטיבית שלא תשאיר את העובדים יתומים. אם תצא היום החלטה למינוי מפרק, ההליך הביצועי יחל, ואז, כמו שביקש מוטי סער, נדרשת הממשלה לתת כתף, לתת סיוע, כדי להניע את כל המהלך הזה קדימה. אבל כאשר ימונה המפרק, מטרת המהלך –לפתוח את שערי המפעל, לתפעל אותו. אבל על הממשלה לתת כתף כדי להצליח בכל ההליך הזה.

קודם כל, אני חושב ששתי ההערות – של היושב ראש, שוקי עוגן, ושל מוטי סער -אני שמח שהיושב ראש אמר באריכות כי אחת הבעיות היא שהרבה אנשים מגיעים לכאן והם חושבים שכאן מחלקים את הכסף. כדאי שחברי הכנסת לא ישתמשו בזה. יש פה רק שתי מטרות – אחת היא לחשוף את הדבר, כי יש כאן חשיפה תקשורתית, דבר שני, כמו שהסביר גם היושב ראש וגם חבר הכנסת טיבי – ברגע שיש מפרק, בממשלה, במשא ומתן, אתה יכול להשפיע במידה כזו או אחרת. לכן אני מניח שתוך שבוע – שבוע וחצי, תקום ממשלה בישראל, וכאן הנקודה הבסיסית היא שיהיה מפרק, יראה את הדברים, יראה באמת מה הגובה האמיתי שנדרשת בו התערבות ממשלתית, הנקודה השניה – ברגע שיהיה שר חקלאות צריך לראות אם נותנים פתרון נוסף לבעיית המשחטות יכול להיות שאם אתה פותר בעיה,אתה לא עונה לפתרון. לכן, אני, בכוחי הדל, ומי שישב פה כיושב ראש ועדת הכספים – נעזור לתהליך הזה. אבל אני חושב שבאמת לא צריך ליצור את הדרמות המיותרות. אנשים סובלים פה ואסור ליצור להם ציפיות. התהליך צריך להיות שאנחנו נעזור בצורה ברורה, צורה קונקרטית, פחות לדבר ויותר לעשות.

אנחנו נוכל להאיץ תהליכים.

אני מצטרף למה שנאמר פה, בהסתייגות אחת, שהוועדה הזו היה היא היחידה שיכולה בהחלט להפעיל איזשהו כוח מינימלי על האוצר כדי שיקיים דברים שאנחנו מאמינים בהם פה. מאחר ומדובר פה בסוגיה שהיא בקונצנזוס בבית הזה, באשר להפעלת המפעל הזה, אבל זה לא רק המפעל הזה -אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במכה של פיטורין, של סגירת מפעלים, אם לא נעזור כרגע ל "עוף העמק" ולעוד מפעלים שהם בחדשות. אנחנו צופים קריסת הרבה מפעלים.אם אנשים ימזערו את הכוח שלהם פה, ויגידו שפה באים ליצור הצגה - -

אני רוצה להעיר שהקריסה של "עוף העמק" אינה קשורה כלל ועיקר לנושא הכלכלי במקרו. שום דבר. זה ניהול כושל, אומר רמי לוי כאן – תנו לי רק את המפעל, כסו לי את חובות העבר, ואני עוד מוסיף 20 מיליון השקעה - -

אני מדבר על הפיטורין, בכוונה לא דיברתי על הניהול. עצם העיקרון של פיטורי עובדים היום שצפוי,על פי כל דיווח, על פי כל פרסום. זה מדאיג אותי, זה צריך להדאיג את הוועדה הזו כשבעצם אנחנו ננהל את מדינת ישראל כ "שתי גדות לירקון", בסופו של דבר, בנושאים חברתיים – כלכליים, ולכן, במקום שאנחנו ניקח את זה כמטרה לקראת התקציב, בדרך לתקציב –צריך למצוא הסדר כיצד מבטיחים מינימום פיטורי עובדים והמשך הפעלת מפעלים. הוועדה הזו צריכה לשים את זה על סדר היום שלה, גם במחיר של מאבק מול האוצר. כי יש לנו מספיק כוח לעצור דברים שרוצה האוצר. המטרה היא בסופו של דבר האזרח הפשוט, שיזכה לחיות בישראל באווירה טובה ובנוח.

אני לגמרי מבין את הזהירות שאתה מציע לנו לנהוג, בצדק, בהתערבות בהליך שיפוטי שתלוי ועומד ואני מציע שלא נתערב בהליך כזה. אני גם לגמרי מקבל את הדברים שלך על כך שוועדת הכספים של הכנסת היא לא ממשלה, היא לא יכולה לתת את הפתרונות שהממשלה יכולה לתת. יחד עם זה, אני חושב שאנחנו, את הדיון הזה צריכים לסכם את הדיון עם כמה החלטות מעשיות. התמונה שמתגלה בפני הוועדה הזו והיא מתחדדת בדיון – שלמעשה, בלי מעורבות של מדינת ישראל כמדינה, לא נצליח לפתור את הבעיה. אנחנו לא יודעים בדיוק להגיד מה היא הבוררות, ואולי אנחנו צריכים להשאיר לגורמי הממשלה הרלבנטיים לבדוק גם את השאלה של האוצר, גם את השאלה של משרד החקלאות.


אבל אנחנו צריכים לומר שלושה דברים. הדבר הראשון הוא שכמדיניות – והוועדה הזו בהחלט קובעת מדיניות – ועדת הכספים של הכנסת רואה עדיפות, ברמה העקרונית, ככל שהדבר אפשרי, להמשך הפעלה של מפעלים על פני הפסקתם, ועל פני פתרונות של דמי אבטלה או כל מיני פתרונות אחרים לעובדים שבעצם הולכים להיות קורבנות של המפעל הסגור. זה, ברמה העקרונית. ברמה המעשית אנחנו צריכים לפנות לשני הצדדים. מצד אחד – לפנות לגורמים המעורבים. הלוואי שימונה היום מפרק, אם ימונה היום מפרק, אז הפניה שלנו תהיה מופנית אליו. אם לא ימונה, מסיבה כזו או אחרת, אנחנו פונים גם אל ההנהלה, גם אל ההסתדרות, גם אל נציגי העובדים, להעביר למשרדי הממשלה הרלבנטיים – קרי, האוצר, ומשרד החקלאות נתונים שמציגות את המעורבות והעזרה שרוצים לגייס, ובמקביל, אדוני היושב ראש, אני מציע שנפנה אל משרדי הממשלה הרלבנטיים – אוצר וחקלאות לשקול את הדברים האלה בכובד ראש. אנחנו אמנם לא יודעים את הנתונים - -

לצערנו הרב אנחנו יודעים מספר נתונים. קודם כל –שיש מחלוקת קשה בין הבעלים. הנה, נמצא פה אדם שבכל מאודו רוצה למצוא פתרון, והצד האחר, או 3/4 החלק שהוא מחזיק - מחרימים את ישיבות הוועדה ואומרים: זה לא עניינכם, בכלל.

לכן אני מציע שנפנה לשני מערכות הגורמים משני צדי הקו – מצד אחד לעובדים, להסתדרות ולהנהלה להפנות למשרדי הממשלה הרלבנטיים את הפניות המסודרות והנתונים מה היא מידת המעורבות שרוצים, לעשות את זה במהירות, עוד השבוע, כלומר, אם ימונה מפרק – הפניה הזו היא אליו, ואל משרדי הממשלה לבחון את הדברים האלה במהירות, כי אני חושש שאם לא נעשה כן, התוצאה תהיה שגם סדר היום של הוועדה הזו יתמלא בעוד הרבה דברים נוספים, ואנחנו נגיע בהחלט, חס וחלילה, לפסח, כשהעובדים מבוצרים במפעל, והתוצאה תהיה תוצאה עגומה.


לכן אני חושב שהמסר שצריך לצאת מפה, מהוועדה הוא מסר של דרישה להעברת תקציבים חשובה בעניין.

קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש על קיום הדיון, וגם על ההערה שלך שמי שוועדת הכספים מזמנת אותו, מבקשת אותו להגיע לכאן – אנחנו לא בית משפט, רק רוצים לברר את העובדות לאשורן, ואם הוא לא מגיע, אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים. אני מבין ללבך שאתה אומר שניתן לחייב רק במקרים יוצאי דופן, גם נכון, כך צריך להיות, כי אנחנו לא בית משפט.


אני חושב שבדיון הזה אנחנו מגיעים למסקנה שבעצם נציג האוצר יוכל להגיע בשבוע הבא ולהגיד – לא קיבלנו פניה. אני מקווה שמהיום והלאה הפניות, גם של ועדת הכספים וגם מה ששמעת כאן, יהוו בסיס לדיון שאתם תקיימו עם המפרק, בתקווה שהוא ימונה.


דבר נוסף, אני חושב שצריך לשבח את העובדים על העמידה האיתנה שלהם למרות המצב הקשה שהם עומדים בפניו. בוודאי צריך לשבח את נציגת ההסתדרות שנתנה לנו איזשהו אופק מקצועי. יחד עם זה, אדוני היושב ראש, אני חושב שהמצב הזה של מצוקת המפעלים ונציגי האוצר, שבאופן שיטתי מרחיקים אותנו - - בכוונה, אותי מדאיגה מאד. אני לא אומר שצריך להתערב במה שקורה בכל מפעל, אבל לא יעלה על הדעת שאפילו המדינה, גם אם זה לא בדיוק המפעל שלה, לא יכול להיות שכשעובדים מתבצרים, בצורה יזומה האוצר לא יכול להגיע לאיזשהו משא ומתן, לשיחות, ולבוא ולהגיד – אל תתערבו לי. זה קצת להיתמם. אני לא אומר שתפתחו את הקופה ותיתנו צ'ק פתוח, אבל המדינה כן צריכה להגיד שמבינים את המצוקות, ורוצים לסייע.


משפט אחרון, ואני מציע, אדוני היושב ראש, אני פונה לנציגי ההסתדרות: תציגו לנו לוח זמנים לפעולות שאתם נוקטים. אולי בכל זאת נרצה לסייע. לוחות הזמנים שאתם תציגו, זה מה שיציל את המפעל. אנחנו נשתהה, יהיו דיונים, עם כל הכבוד, אנחנו לא פותרים בעיה. אני מסכים עם היושב ראש שאנחנו לא רוצים להשלות את העובדים, אבל לפחות נהיה מלווים בלוחות הזמנים ובמחשבה מה יהיה מחר. אני לא חושב שאנחנו יכולים להגיד היום שנושיע את העובדים לקראת פסח. קשה לי להגיד. אבל כן יכולים לבקש מהאוצר לקרוא לו ברגע שהוא מקבל את המסמכים מהמפרק. שיפנה אליו,יכנסו מהר לדיון, ככל שניתן, כדי להגיע לעמק השווה ולהפעיל את המפעל.

תודה, בעיקר לגבי סוף הדברים. לגבי ההתחלה – אני חושש שאתה פותח פתח בפני כל מיני בעלים פושטים לבוא ולהטיל את האחריות על המדינה בכל עניין שבו הם השקיעו בעסקים ופעמים רבות אפילו קיבלו סיוע אדיר מהמדינה. היום הם אומרים: יש מי שיושיע, אנחנו נעזוב. אלה דברים שאנחנו צריכים לשאול אותם בצורה אחראית ביותר.

דווקא בנושא שאמרת – צריך לקחת בחשבון את הוותק של המפעל. אני חושב שלמפעל הזה יש ותק כל כך גדול.

ודאי. אחרת היינו רואים את זה כעניין ציבורי? אנחנו הרי יודעים במה מדובר. זה לא רק עניין פריפריאלי. זו בעיה של עם ישראל. אנחנו רואים את זה כפגיעה ציבורית באנשים הטובים האלה, ואנחנו מנסים לעזור להם. הלוואי, אם היינו יכולים למצוא את הפתרונות, ועדת הכספיים היתה עובדת סביב השעון והיינו מוסיפים עוד ימים לשנה.

אני חושב שברור לכולם שככל שהדיון פה מתמשך יותר כולם באים למסקנה שהפתרון לא ייצא מתחת ידי הוועדה הזו. מבחינה אופרטיבית, אין לוועדה את הכלים. זה טוב מאד שהעובדים וההנהלה וכולם יידעו. טוב שיידעו. לא טוב שהמצב כך, אבל אלה העובדות. לכן אני חושב שאנחנו, במסגרת דיון כזה, אם אנחנו לא יכולים באופן מעשי לתרום לפתרון הבעיה הספציפית, לפחות לכוון כלפי מדיניות ציבורית – איך הממשלה, איך המשק, איך הכנסת צריכה לפעול בתקופה של משבר. נכון שהבעיה הזו היא לא תולדה ישירה של המשבר הכלכלי אבל היא מתחברת אליו. אנחנו יודעים על התגברות האבטלה במשק. רק בחודש האחרון 15 אלף עובדים חדשים נוספו למעגל האבטלה. אנחנו כאן בפני תופעה מיוחדת. אנחנו לא מדברים על מפעלים שמדללים עובדים. אנחנו מדברים על מפעלים שנסגרים כליל, וזו תופעה אחרת. לכן חשוב מאד גם בתקופה של בעייתיות כלכלית לשמור על מפעלים כאלה קיימים, ולו על אש קטנה ביותר, כי אחר כך, כשתבוא הצמיחה, לפחות יש לך את הבסיס איך להפעיל מחדש.


אני רק צריך לציין כאן, מבחינה מקרו כלכלית, שבדרך כלל תעסוקה מפגרת אחרי צמיחה ואבטלה מפגרת אחרי בעיות כלכליות. זאת אומרת, הגל של הפיטורין והגל של האבטלה עוד יבוא. ולכן, אם אין מדיניות ציבורית ברורה בעניין הזה, אנחנו עלולים להיתקע עוד יותר. על מה אני מדבר ב "מדיניות ציבורית"? אנחנו שמענו על הבונוסים שהפקידים בבנק ישראל אמורים לקבל. אני אומר שמבחינה ציבורית, כשאנחנו דנים בבעיות כאלה של העובדים, בעיות של שכר מינימום. אנשים שנאחזים במקומות העבודה שלהם, כאשר במקביל בחלונות הגבוהים של בנק ישראל יש בונוסים בשפע, אני משווה את זה עם ארצות הברית. עכשיו, כל התוכנית הכלכלית בארצות הברית, בגלל בונוסים ב- , AIG היתה על סף כשלון, וזה עשה מערבולת גדולה בכל התוכניות, בכל ההתארגנויות למשבר. אני חושב שאם אנחנו לא מדברים בכנסת כוועדת כספים על הנושאים הציבוריים האלה, אנחנו מצד אחד לא תורמים, כפי שאמרתי, לפתרון הבעיה, ואנחנו לא מכוונים נכון איך לטפל בנושאים כאלה.


אני רוצה, ברשותך, להוסיף עוד נדבך: מחר אמורים שני פרובוקטורים לבקר באום אל פאחם. בשביל לאבטח אותם צריך צבא של אלפי שוטרים. אני הייתי אומר שמבחינה כלכלית זה גם לא משתלם למדינה. אלפי שוטרים ליום זה שני חודשי עבודה למפעל הזה. המדינה צריכה להחליט בתקופה כזו איך היא פועלת, מבחינה ציבורית, מבחינת מדיניות ציבורית. האם להגיד לעובדים – תסבלו יותר, ונחכה למפרק, או שהיא בעצם מכוונת, אומרת דברים ברורים, שבתקופה כלכלית קשה כזו דווקא צריך להשקיע איפה שצריך, וכל הדברים האחרים, כמו בנק ישראל, כמו אבטחת מרזל, אלה דברים שהם לא בקו אחד עם גישה כלכלית נכונה, לעזור לשכבות החלשות ולעובדים להמשיך ולהחזיק במקום העבודה שלהם.

אני רק לא יכול להישאר אדיש למה שאמרת. אני הייתי בחיי מיעוט, וזכיתי, ברוך השם, להיות גם ברוב. תמיד כשאני ברוב אני זוכר שהייתי במיעוט, והזכות להפגנה, והזכות לומר את דבריך היא זכות שהיא מקודשת, ורציתי להזכיר זאת.

· - פרובוקטור.

כל אדם שמוחה יכול להיקרא פרובוקטור ועל ידי כך ליטול ממנו את זכות המחאה. אנחנו, כרוב, תמיד צריכים לא להתעמר במיעוט.

אם כל אחד צריך להוכיח את הזכות שלו ויצטרך אבטחה של 5,000 שוטרים – תשקול את זה באופן אובייקטיבי ונכון.

הדמוקרטיה תוכל להתמודד. עובדה שאין כל יום דברים כאלה. אני לא נכנס לגופו של עניין, אלא רק אומר ברמה של המקרו – אני מציע להקפיד קלה כחמורה על זכות המיעוט לומר את דעתו.

אני אמשיך את הקו של חבר הכנסת סוויד. מחר אני עצמי אהיה באום אל פאחם, אבל אני בעד שתהיה תעסוקה להרבה אנשים, והנה, דווקא משטרה זה מקום שיכול לקלוט הרבה מאד אנשים.


אמשיך את הקו של חבר הכנסת סוויד ושל היועצת המשפטית, וויץ, מבחינת היכולת של ועדת הכספים להתייחס באופן כולל יותר ולהיתלות באילן גבוה, יושב ראש הוועדה הזו, שאמר בעצמו שיש להקים קרן ממשלתית כדי לטפל בתופעת הדומינו שעומדת להתרחש עלינו, אם אנחנו חושבים שתעסוקה זה עניינה של המדינה. לכן, מהבחינה הזו, חייבת לקום קרן ממשלתית על בסיס ממשלתי.

אם בא בעל מניות וגנב ממפעל 25 מיליון שקלים. האם המדינה צריכה לתת את התשובה על זה? אני נותן דוגמה אבסטרקטית.

יותר ממוטי סער וכל אחד מהעובדים - - להתמודד עם הבעיה כמדינה, ולומר – אם בא גנב וגנב את גניבתו. זאת אומרת, זאת אומרת, צריכה להיות התייחסות לקצה השורה. כמו שיש היום חוק לאבטחת הכנסה צריך להיות חוק לאבטחת תעסוקה. כאשר נפסיק להפקיר בצורה מטורפת את שוק התעסוקה בידי כל מיני ספסרים וספסרי ביניים, כנראה שגם את התופעה הזו נצמצם ולו בלבד על ידי זה שנחליט שהתפקיד שלנו הראשון זה כרגע למנוע את המפולת הזו, כי לנו כמדינה יש באמת - - מהקבוצות הללו. לכן אמרתי קודם "הלאמה". זו כנראה מילה קשה מאד, אבל שלב ביניים לכל מקום כזה שהוא עתיר בידיים עובדות, בעיקר בקרב האוכלוסיות החלשות – תעשיות מזון, טקסטיל, אבל הם מרכיב שבו אדם משתכר. אין לי תואר בכלכלה, אם יתנו לי את הזמן המספיק אני אוכל להוכיח שאם מדינה תקנה מקום עבודה, בסופו של דבר זה יעלה לה יותר זול מאשר לשלם דמי אבטלה, לא רק בתשלומים ישירים אלא בכל החשבון הלאומי הרחב.


לכן, מבחינת הפתרון הלאומי אני אומר פה – חבר הכנסת חנין, לחצו על הגז כדי שהמפרק ייכנס מייד. כדי שלא נעסוק בהמשך במפעל אחרי מפעל - כאן צריכה להיות תוכנית ממש לאומית להצלת מקומות עבודה. אולי עופר עיני שמנהל עכשיו משא ומתן יכניס את העניין כתנאי במשא ומתן.

אני מזמין את כל מי שרוצה לנסוע לכפר המכביה – אעמיד לרשותכם אוטובוס.

אל"ף, אני רוצה לומר שאני באמת מתכוון לנסוע לכפר המכביה. אני, אדוני היושב ראש, אני מסכים עם מה שאמרת בראשית הדיון לגבי מעמדה של ועדת הכספים בנושא הזה. ועדת הכספים אינה יכולה להביא לפתרון, אבל היא יכולה לסייע בפתרון. המציאות הזו שבה לפעמים לשולחן הזה צריכים להגיע בסיטואציות שונות כמעט קבועות – גם משרד האוצר, גם ההסתדרות, וגם המעסיקים – צריכים להגיע לשולחן הזה, ולאמירה של הוועדה יש ערך רב, במיוחד כאשר האמירה הזו נאמרת בקונצנזוס, כאשר כולם אומרים את זה יחד.


אמר חבר הכנסת גילאון ואני מסכים: מה שצריך לעשות עכשיו צריך לעשות מייד כשיבוא כונס, שלא יהיו תהליכים שיהיו ארוכי טווח, מכיוון שבסופו של דבר המפעל הזה יכול ליפול, אף אחד לא ישים לב, ומי שייפגע בסופו של דבר זה העובדים שמקבלים שכר מאד נמוך. אף אחד לא ישים לב לעניין הזה. המעמד שלנו בוועדת הכספים הוא לא לאפשר לעניין הזה לקרות. זאת אומרת, לא לתת לאוצר להישאר מחוץ לעניין בכלל, לא לאפשר שהבעלים והכונס ייקח זמן עד שיגיעו ויכול להיות שכבר לא יהיה מי שיעזור להם. אנחנו צריכים לא להוריד את זה מסדר היום. זה יפה מאד, אדוני היושב ראש, שאתה מביא את זה פעם אחר פעם. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך בדיון הזה. התקוות שהעובדים תולים בנו הם לא בכדי. הם יודעים מה מעמדה של ועדת הכספים. הם יודעים שאנחנו לא גוף ביצועי, שאנחנו לא יכולים להזרים כסף. כל זה ידוע, אבל אנחנו יכולים להיות קטליזטור כדי לגרום לכל אלה שיכולים לעשות שיעשו את זה מהר. עשיה מהירה היא פה מאד חשובה.

אני מבקש לסכם. האם יש מישהו שבא להשמיע את דברו ולא אמר?

ראיתי פה את רמי לוי.

שמענו את דבריה של נציגת ההסתדרות, עורכת הדין וייץ, וגם שמענו את נציג הבעלים שבימים הקרובים או בשעות הקרובות אפילו, רשם האגודות השיתופיות יוציא את פסיקתו המשפטית לגבי מינוי אפשרי של מפרק זמני, דבר אשר יוכל להתחיל להניע אפשרות של פתרון זמני כדי לבחון האם קיימת אפשרות לפתרון קבע שיושיע את המפעל ויובא בצורה מסודרת לידיים שיוכלו להשתמש בו כגוף שהוא גוף רווחי, שכן הפוטנציאל שלו הוא פוטנציאל רווחי. שמענו את האוצר קשב רב כשאמר שלא יכול היה להתחיל אפילו לטפל בנושא שכן לא נמצאת בפניו כל תוכנית. אנחנו מבקשים להפנות את תשומת לב האוצר שאנחנו כמובן מקבלים את עמדתו האומרת שרק כאשר תובא בפניו תוכנית אכן היא תיבחן, אנחנו רק מבקשים ממנו כבר עכשיו להבין שמדובר במפעלים שקרסו, מסיבה כזו או אחרת, ושעומדים בפני יציאתם של עובדים רבים הנמצאים במפעל עשרות שנים, לאבטלה, והדברים האלה דורשים קריטריונים ברורים על מנת שיידעו האנשים מה כן ניתן ומה לא ניתן להציל. ומה שלא ניתן להציל – מה הם הפתרונות האחרים. אנחנו מבקשים מהאוצר לתת את דעתו, גם כאשר אין עדיין בפניו תמונה ברורה, אלא רק את התמונה היכולה להיגזר מהסקירות העיתונאיות שמובאות לציבור בישראל כמעט מדי שנה בנושא "עוף העמק", שהפך בעיניי כולם להיות משל למצב הכלכלי. חברי הכנסת כולם מבקשים מהאוצר לראות דרך על מנת שיוכל לבחון אפשרות לעזור למפעל, אם הדבר אפשרי, כדי להצילו, משום שהתרשמנו שניתן להצילו.


אנחנו נמשיך לעקוב. אני מבקש מנציגי העובדים שיואילו בטובם להודיע למנהל הוועדה הנכבד ברגע שמתמנה מנהל זמני, ולהעביר אלינו כל מסמך הנוגע לעניין וגם להפנות את תשומת לבנו מתי אתם חושבים שרצוי שוועדת הכספים תשב פעם נוספת על המדוכה על מנת לעזור במציאת פתרון על ידי הבעלים, הממשלה והמשקיעים האפשריים. תם הדיון בנושא זה. תמסור שלומות לעובדים, ואת דאגת חברי הכנסת למעמדם, ואני מקווה בעזרתכם שנעשה ונצליח.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 30), התשס"ח-2008 (גלאים)

אנו עוברים ל צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 30), התשס"ח-2008 (גלאים).

סוגיית הגלאים עלתה לדיון בעצם בבית המשפט בוויכוח לגבי הסיווג. אנחנו מבקשים ליישם את פסק הדין ככתבו וכלשונו לגבי הגלאים הספציפיים שעלו בפסק הדין. יחד עם זאת, גלאים שלא עלו בפסק הדין – אנחנו מבקשים להגן על הייצור המקומי שיש. לכן אנחנו מפצלים את פרט המכס ליישום מלא של פסק הדין, כמובן, ולהגנה על הייצור המקומי. יש מפעלים – שלושה מפעלים, בקרית גת, עפולה וקרית מלאכי – זה עיקרו של הצו.

כל מי שיש לו משהו נגד בקשת המכס, נא לנמק.

אני ראש אגף יבוא בלשכות המסחר. אנחנו מבקשים מהוועדה לא לאשר את הצו. בחודש אוגוסט כשהצו פורסם, למעשה לא היה קיים מכס בייבוא של גלאים לפריצות ולמניעת שריפות מאף מדינה בעולם. בעקבות אותו פסק הדין שהוזכר, המכס, בזמנו, ניסה להטיל מכס באמצעות איזשהו שינוי בסיווג, ובית המשפט קבע שזה לא חוקי. ברגע שהמכס הבין שהוא לא יכול לגבות מכס על גלאים לפריצה אז הוא פרסם את הצו. מה שאנחנו באים ואומרים – הגלאים אינם מוצר צריכה רגיל. מדובר על מוצרים שאמורים למנוע, כשמם – פריצה ושריפה. יש לעודד את השימוש במערכות האלה, ולא לדכא אותן. הכוונה – לא להטיל מכס, שקודם לא היה קיים, אלא להשאיר את המצב כמו שהוא.

האם הייבוא פוגע בייצור המקומי?

אני אעביר את זכות הדיבור למי שמתעסק בזה בפועל.

לא. אני מנכ"ל חברת "יופיטר מערכות מיגון". הייבוא זה סוג אחר של גלאים. בארץ מיצרים גלאים לשימוש פנימי בתוך מבנים. כל הגלאים מחו"ל הם למיגון חיצוני בלבד. המיגון החיצוני מאופיין בכך שהוא עתיר עבודה. אין ייצור מקומי בארץ שנעשה על ידי עבודה. להבדיל מהדיון הקודם, כשדיברו פה על תעסוקה, בארץ הגלאים מיוצרים על ידי רובוטים עתירי ידע. החברות האלה, שמייצרות בארץ, השוק שלהן הוא ברובו בחו"ל.אנחנו, כמדינה, יצואנית של גלאים למרבית המדינות בעולם. למרבה הפלא, הגלאים היחידים שמיובאים לארץ שמתחרים בייצור המקומי הם גלאים שמיוצרים בקנדה, ולכן הם גם פטורים ממס, בגלל הסכמי שכר שיש.


הייתי מבקש להביע כמה דברים מדוע הפעולה הזו של המכס יוצרת נזקים ולא רק שהיא לא מביאה שום תועלת – היא פוגעת בהרבה דברים שנוגעים לכל אזרח במדינת ישראל. גלאי זה מוצר שמיועד למיגון אישי, להגנה על אדם, על ביטחונו ורכושו. הייקור של הגלאים הגיע כבר לכך שאנחנו רואים - -

נדמה לי שהבעיה העיקרית שעומדת בפנינו כוועדת הכספים של הכנסת זו השאלה האם יש פגיעה בייצור המקומי או אין. כל שאר הנ קים שאתה מדבר בהם – אני צריך ועדת חקירה כדי לברר. אני שואל את בועז סופר – פסק הדין הוא מתחילת 2006 - - -

היה ערעור, אדוני, בבית המשפט. ההחלטה ניתנה בדצמבר 2007, למדנו את פסק הדין ופרסמנו באוגוסט 2008. 8 חודשים מתום פסק הדין.

אבל תגיד לי: יש פגיעה בייצור המקומי? הוא אומר שאין פגיעה בכלל.

לא רק שלא – גם לא היה מכס לפני כן.

הנושא הזה שלא היה מכס, אבל הטענה – ידידי מר טמלר לא לגמרי דייק. הסוגיה בעצם התפתחה סביב הסיווג. אם זה היה מסווג כפי שסברנו - - בא בית המשפט ואמר: לא מקבל. אנחנו אומרים – בסדר גמור, מיישמים ככתבו וכלשונו את פסק הדין של בית המשפט. חוזרים למקור. רצינו להגן על גלאים מתוצרת מקומית. אנחנו כמובן לא עוקפים את בית המשפט.

אבל האם יש לכם הוכחות, שאתה יכול להעיד בפני, שהן קיימות בפניך -אני מקבל את אמירתך כאמירה של עובד ציבור, אין לך אינטרס כלכלי. אני שואל אותך האם יש לך הוכחות שלפיהן אני יכול לקבוע חד משמעית שבלי המכס על המוצרים האלה ייפגע הייצור המקומי.

התשובה שלי היא בהחלט – כן. בהחלט יש פגיעה. אני רוצה לומר משפט נוסף – אני מגיע מעת לעת לוועדה ואני רוצה לומר שכל פעם שאנחנו מבקשים להטיל מכס, לא להוריד מכס, אתם צריכים להיות משוכנעים שבחנו וחקרנו. אנחנו בעד תחרות, אנחנו רוצים ל - -את החשיפה. שיעור המכס הממוצע בישראל עומד בערך על 0.8 אחוז. לכן ברור שאם אנחנו רוצים להטיל מכס, ידינו לא קלה על ההדק.

הטענה שלו - -

אתה מכיר אותי, ואני, דעתי היא שאי הטלת מכס פוגעת בייצור המקומי.

אני שואל אותך האם נכון שהגלאים שמיוצרים בארץ והגלאים שמיוצרים בחו"ל זה לא אותם גלאים, זה משהו שונה לחלוטין.

הסיווג הוא אותו סיווג. היכולות - -

אם אני רוצה לקנות גלאי מסוים - האם ביבוא מחו"ל וגם בארץ אני יכול להשיג את אותו מוצר?

קיימת תחליפיות, לא בהכרח מלאה, ויש מענה שונה למוצרים שונים. אבל, אנחנו מסווגים את הגלאים תחת אותו פרט מכס. אם היינו יכולים – ואני כבר מתחייב פה, ולהגיד – אלה גלאים שאין להם תחרות מייצור מקומי, כך אנחנו נוהגים במשך כל השנים. יכולים להעיד, גם ידידי, טמלר, שאם אנחנו מזהים מוצר שאין לו תחרות מייצור מקומי – בבקשה, אנחנו פוטרים. זו המדיניות שלנו. אני כבר מתחייב פה. אני מוכן לעשות עוד בדיקה, ואני מוכן להתחייב לוועדה.

אז מדוע שלא נדחה את זה? סוף מעשה במחשבה תחילה. אם יש שמץ - -

לדעתי – לא.

אתה בא ואומר – אני צריך לדעת. אם הגלאים המיובאים אינם דומים לגלאים המיוצרים ממילא הדבר לא יציל אף אחד.

עד היום, החומר שהובא לפנינו מביא אותי לתשובה פסקנית במאה אחוז. אולי יש חומר שלא הובא בפנינו. אבל זה קצת מגוחך שלא מביאים לי את החומר לפני כן.

ה- 30 יום לא יהיו דרמטיים. אם אנחנו ניתן לכם שבועיים להביא בפניו חומר שיוכל להביא לידי שיקול דעת נוסף- האם יש חומר נוסף?

חובת ההוכחה על הצד - -

אני לא בית משפט. חובת ההוכחה שלך היא לשכנע אותי. אני שואל אותך:0 האם יש חומר כזכ?

יש.

השאלה השניה – תוך כמה זמן אתה יכול להעביר אותו.

מאוגוסט לא הצלחתם להעביר לנו - -

24 שעות. לא ביקשתם - -

24 שעות. תודה רבה. אתה תעביר לו תוך 24 שעות, ובשבוע הבא נדון בעניין זה.

אין אחרי שבוע הבא, כי אחרי זה יפוג התוקף.

ידוע לי לוח הזמנים. אתה תעביר לו תוך 24 שעות את החומר. דרך אגב – כמה המכס?

12 אחוז. כאשר – בנוסף לזה שלא קונים יש כאן פגיעה ממשית - -

פתוחה בפניך הדלת. טענת את כל הטענות שלך, ואם אין לך פה ישועה, הרי היועצים המשפטיים שלך יביאו בפניך את כל האפשרויות. לנו יש קושי, אנחנו לא בקיאים במכס. אנחנו יודעים שמכס בא כדי להגן על תוצרת הארץ. אם אין פה שום הגנה, ואם גם העניין לא הגיוני, מבחינת הציבור בישראל, אנחנו נשקול זאת. על כל פנים, אנחנו מבקשים ממך ככל המוקדם להעביר אליו את החומר. אנחנו נקבע זאת לשבוע הבא להכרעה. היום לא נתנו לכם לדבר. לפני ההכרעה ניתן לכם לדבר ולפרוס את מה שתירצו.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 31), התשס"ח-2008 (מכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי, מקליטים ומפיקים לקול, לתמונה ולקול לטלוויזיה וחלקים ואביזרים של פריטים כאלה)

אנו עוברים ל צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 31), התשס"ח-2008 (מכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי, מקליטים ומפיקים לקול, לתמונה ולקול לטלוויזיה וחלקים ואביזרים של פריטים כאלה).

יש מצב שבו מגיעים חלקים והשלם שונה מהמכס של סך החלקים. כמובן שיכול להיות גם מצב הפוך – שסך החלקים פטורים, והשלם – חייב. במקרה הזה אנחנו מבקשים לשנות את הכלל, ההערכה שלנו, כמיטב שיפוטנו, שמדובר על הערכה אפקטיבית, ואני אסביר למה. כאשר מדובר בחלקים פטורים, בדרך כלל אנחנו מוצאים את החלקים פטורים בפרט המהותי. ואז אין בעיה. אנחנו מגלים את המקרה ההפוך – שהשלם חייב והחלקים פטורים, ואז אנחנו מחייבים. אם אנחנו אומרים שאנחנו מסתכלים על סך השלם, הסיטואציה היא שאנחנו בעצם אומרים:כאשר סך החלקים פטורים – גם השלם יהיה פטור. ואז אנחנו לא מייצרים את האפליה. להערכתנו זו הערכה אפקטיבית. אני אומר את זה בזהירות, אבל במציאות לא גילינו את המצב ההפוך, כשבעצם המשפט הזה - -


צריך להסביר שבסך הכל מדובר בטעות טכנית. קרתה שגגה שלא יישמנו את הוראות הסכם בריסל שמדינת ישראל חתומה עליו ככתבו וכלשונו. עכשיו אנחנו מבקשים לתקן וההערכה שלנו שמדובר יהיה בהפחתה אפקטיבית.

מי בעד? מי נגד? תודה, הצו התקבל.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה)(מס' 2), התשס"ט-2008 (קלטות)

אנחנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה)(מס' 2), התשס"ט-2008 (קלטות).

שני נושאים. הנושא הראשון – היום במדינת ישראל, כאשר משרד המשפטים מוביל את כל הנושא של זכויות יוצרים, יש הסכם בכמה יפוצו האמנים על מדיה שמגיעה ריקה, שניתן לצרוב או להקליט עליה. הסיכום, מ- 1996 שמפצים אותם עד גובה של 5% מסך ההכנסות ממכס. דא עקא שאירעו התקדמויות טכנולוגיות כאלה ואחרות,ובסיס המס חסר, לכן אנחנו מבקשים להרחיב את בסיס המס כך שהפיצוי יהיה פיצוי הולם. לא יותר ולא פחות. אנחנו מבקשים להחיל גם קלטת וידאו וגם DVD, בעצם, כאשר כבר היום קלטת קול ו- CD בפנים. אני רוצה לציין שתוכנות מחשב לא נמצאות בחבילה הזו. אין שום הבדל.


דבר נוסף זה פיצול טכני לחלוטין – משרד המשפטים ביקש לעקוב אחרי המדיות שמגיעות ולכן ביקש מאתנו לפצל בין קול לווידאו. הסכמנו, זה טכני לחלוטין. אלה שני הנושאים.

מי בעד? מי נגד? תודה, התקבל.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשס"ט-2009 (תיקון מס' 29)

מצבר לרכב.

אנו עוברים ל צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשס"ט-2009 (תיקון מס' 29), מצבר לרכב.

במצברים לרכב בעבר היתה שיטה שגם היתה מורכבת, גם לא השיגה את המטרה, וגם יצרה חיכוכים אין סופיים בין רשויות המס לבין יבואנים ויצרנים מקומיים – במקרה הזה זה אותו הדבר ממש. מה שעשינו – בחנו את הסוגיה ולכן ביקשנו לבטל את השיטה הנוכחית ולהחיל שיטה שכבר חלה מאוגוסט של מס קצוב למצבר. המשמעות היא פשוטה: יבואן או יצרן מקומי משלם 80 שקלים למצבר, ובא לציון גואל. אין ויכוחים אם החשבונית בסדר, אם יש החזרות, לגבי ה - -. דבר נוסף – השיטה הקודמת ביקשה להגן במידה מסוימת על הייצור המקומי. התפתחויות כאלה ואחרות יצרו מצב שבו הייצור המקומי אמר שכבר עדיף שנבטל הכל. כלומר – באתם לברך ויצאתם מקללים. ולכן, התייחסנו גם לזה, ולכן הטלנו מס של 80 שקלים. ישבנו עם ידידי טמלר ועוד גורמים באיגוד לשכות המסחר. את כל הבקשות שיש להם אנחנו בוחנים כרגע. זה לא הליבה, זה לא נוגע בליבה, אלא בפרשנויות כאלה ואחרות. אנחנו כמובן ישבנו, אנחנו כמובן בוחנים - -

כמה הייתם גובים עד עכשיו?

אנחנו לא משנים בכלל את הכנסות המדינה. אין הבדל. להפך. שנת 2007-2008 - -

אחוז מהמוצר.

גבינו אחוז מהמוצר. במקום לגבות 80 שקלים מהמוצר - בחלק מהמוצרים זה הביא ליקור, ובחלק זה הביא להוזלה.

הם עשו ממוצע.

בסוף 2007 ותחילת 2008 חלה עליה דרסטית במחירי מצברים. הם הוכפלו פי ופי 3, לא בגלל שהעלינו את המס, אלא בגלל מחירי העופרת בעולם שהתייקרו. לא רצינו עוד מס, לא רצינו לייקר את המצברים לאזרחי ישראל - -

אבל נניח שיש מצבר שעולה 300 שקל ומצבר שעולה 500 שקל, ואתה גובה 80 שקל פה וגם פה 80 שקל. איפה הדיפרנציאציה? מצבר של 800 שקל – אורך החיים שלו הוא אחר מאשר מצבר של 300 שקל.

זה לא קשור לאורך החיים אלא לוולטאג'. יש אמפר מסוים שמתאים לרכב קטן. זה לא קשור.

אני נמצא פה בוועדת הכספים בערך משנת 88, on and off. יש דברים שאנחנו לא יכולים ללמוד. אני שואל אם יש מתנגדים, ואם יש אני מבין שלציבור לא נוח עם זה. אז עכשיו אני אשאל, ואני אלמד אם צריך: האם לבקשת האוצר, בקשת המכס לעניין צו זה יש מתנגדים?

חשוב לי להגיד – לקחנו את ההכנסות לפני עליית המחירים. היינו הגונים לגמרי. עידכון נוסף, עידכון טכני - במקום ק"ג לכתוב – כל אחד.

אנחנו מקבלים בברכה את הצו. הוא עושה סדר.


יש דבר אחד שמאד מפריע. שונה לא רק שיעור המס אלא השיטה. אם קודם זה היה לפי ערך, היום זה לפי יחידה. בייבוא, כל היחידות עוברות תחת הפנס של המכס. בייצור המקומי יש התחשבנות על בסיס הצהרה. אנחנו מבקשים, במסגרת חוק מס קניה - -

זה לא לעניין זה. אני מבין את הערתך, וטוב שהיא נרשמה. אתה אפילו מברך.

אנחנו מברכים על הצו. קיימנו על זה דיון ואנו מברכים.

אני מבקש להביא את העניין להצבעה. מי בעד? מי נגד? פה אחד. תיקון מס' 29 אושר.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשס"ט-2008 (תערובות דגים, מחליפי חום באמצעות לוחות)

אנחנו עוברים ל צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשס"ט-2008 (תערובות דגים, מחליפי חום באמצעות לוחות).

לפני מספר שנים ערכנו רפורמה יחד עם משרד החקלאות. נפלה טעות סופר, מה שקרה – נוצרה פרצה שדרכה אפשר להביא תערובות דגים מסוימות ובעצם במכס מופחת. אני מזכיר שוב : המכס, מטרתו להגן על ייצור מקומי, גידול מקומי. משרד החקלאות האיר את עינינו ולכן אנחנו מבקשים לתקן את הפרצה. אנחנו מבקשים לא לשנות את המהות. כל תערובות הדגים היו ממוסות ב- 11 שקלים לק"ג. אנו מבקשים פשוט לסגור את הפרצה, להפוך אותה למצב אחיד.


סוגיה שניה – סוגית מחליפי החום. אנחנו מבקשים להבהיר את עמדתנו ואנחנו פה רוצים ליצור מצב שיש מיסוי אחיד על חלפים, כאשר מחליפי חום, יש ויכוח על סיווג, אנחנו מבקשים להסיר את הספק איפה זה מסווג – באיזה סעיף, ולכן אנחנו מבקשים שיהיה מיסוי אחיד על חלפים באשר הם.

הגיוני. האם יש מישהו שרוצה לומר את דברו? אין. אני מבקש להצביע. מי בעד? מי נגד? אין נגד, אין נמנעים, פה אחד אושר.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 11), התשס"ט-2009 (אגוזי מקדמיה)

אנחנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 11), התשס"ט-2009 (אגוזי מקדמיה).

שיטת המיסוי היתה עד היום מס קצוב פלוס, אך לא יותר אחוזים. אנחנו משנים את השיטה. עלול להיות מצב תיאורטי לגמרי שיש פה העלאת מכס. צריך להבהיר: מדובר פה על הפחתה, לכל דבר ועניין. אם ערך המוצר בהשוואה למוצר הנוכחי הוא פי 10 או פי 20, אז יכול להיות מצב שבו, מתמטית, יש עליית ערך. זה לא משהו שקורה, אבל אנחנו רוצים להבהיר, ולמען הסר ספק - זו הפחתה הלכה למעשה.

יש מי שמתנגד? אין.


נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? תודה, הצו עבר פה אחד.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 14), התשס"ט-2009 (פיסטוק, מאייד)

אנו עוברים ל צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 14), התשס"ט-2009 (פיסטוק, מאייד). בעניין זה קיבלתי הערות שאני מבקש לדון בהם בנושאים בינלאומיים, והשאלה עד כמה דחוף לך העניין.

מאד.

הואיל ואנחנו כבר מאחרים לישיבה הבאה, אני מציע שנדון בזה בשבוע הבא.


האם יש דחיפות?

· - -

כן, יש דחיפות. אנחנו סבורים שמרבית הפיסטוק במדינת ישראל מקורו באיראן, למרות שזו ארץ שאסורה בייבוא. יש פה בעצם מצב שאנחנו עומדים גם מול הטורקים וגם מול האמריקאים, וכמובן – עוד מדינות נוספות. אנחנו מבקשים להטיל מכס אך ורק על מדינות שאין לישראל הסכם אתן. זה אומרף לא על טורקיה, לא על ארצות הברית, ולא על WTO. הפשרה שאני כבר מציע, ושמעתי, הגיעו יבואנים ואמרו – אנחנו מביאים ממדינה מסוימת. זה ממש לא משנה בעיניי איזו מדינה, כרגע.

גם איראן לא איכפת לך?

- - -חברה ב- WTO.

בסיטואציה הזו, אני מבקש מהוועדה בגלל הדחיפות שיש, שחברי הכנסת יאשרו את הצו. הפשרה שאני מציע היא שאתם תקבלו את התחייבותי שאני אגיש לשר האוצר מחר לאישור צו שנותן עוד מכסה של 200 טון פטורים מה – WTO. לא צריך לשנות את הצו הנוכחי.

· - -

האם אישור הצו הזה תורם ליחסינו עם מדינות שיש לנו אתן הסכמים, לעניין זה?

מאד מאד מאד.

האם הוא לא פוגע בהן?

לחלוטין לא.

אנחנו חושבים שיש כאן הטעייה של הוועדה. אני מייצג סקציה של יבואני הבוטנה ממספר ארצות רב. יבואני בוטנה מייבאים מדרום אפריקה, מטורקיה, ויש בדרך יבוא בוטנה מדרום אמריקה. הלחץ כדי להטיל מס על יבוא הבוטנה מהמקורות האלה הוא אך ורק מצדה של שגרירות ארצות הברית. למרות שארצות הברית מקבלת פטור על חלק גדול מהאגוזים שהיא מייצאת למדינת ישראל כנראה שהלובי של המגדלים בקליפורניה הוא מאד חזק, ולכן שגרירות ארה"ב דורשת להפעיל את הצו, דהיינו שהצרכן הישראלי יצטרך לתת סובסידיה למגדל בקליפורניה. הבוטנה הוא מוצר תקני לכיבוד אורחים בארץ. אין כל סיבה שאנחנו - -


הבוטנה האמריקאי הוא אמנם יקר יותר קצת, אך הוא בוטנה ממדרגה ראשונה. הוא הטעים ביותר. הבוטנה שהחברים שלנו מייבאים הוא באיכות נמוכה יותר מאשר הבוטנה האמריקאי. הוא נצרך על ידי עמך. אין כל סיבה. שגרירות ארה"ב גם לא היססה פעם לשלוח למשרדי מרגלת כדי לקבל נתונים - -

מאחר שהנושא נראה מסובך אני מבקש דחייה של שבוע, למרות בקשתו של סופר.

אני נעתר לבקשתך. נקיים בשבוע הבא דיון יותר נרחב. דרך אגב, טיפוח יחסים עם מדינות ידידותיות – אינו דבר גרוע. אני לא רואה בכך איזשהו טעם לפגם.

- - אני אסביר למה. אני יכול להביא לשר האוצר את אישורו של הצו החדש, שלכאורה זו רוח הפשרה. היה והצו המקורי לא אושר - -

אתה צודק. הצהרתך תהיה נכונה - -

היא תקפה. אני לא מושך אותה - -

אני לא התכוונתי. אנחנו נדון במכלול הנושאים האלה.

אביא לך את טיוטת הצו, שתונח בפניך.

במאה אחוז. רק שאני לא רוצה לקבל דבר בדרך שבה אחר כך - - נא להזמין את נציגי האגף הכלכלי של משרד החוץ. משרד החקלאות יודע, הוא יהיה פה.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 18), התשס"ט-2009 (תבלינים שונים )

אנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 18), התשס"ט-2009 (תבלינים שונים)

בדיוק כמו 10 – הורדנו את המגבלה.

יש מי שמתנגד? – אין. נא להצביע. מי בעד? תודה, תיקון מס' 18 אושר פה אחד.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 19), התשס"ט-2009 (טובין אחרים לטלוויזיה)

אנו עוברים ל צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 19), התשס"ט-2009 (טובין אחרים לטלוויזיה).

זה דומה לגמרי לגלאים. כאשר היה ויכוח, בית המשפט פסק באופן מפורש שממירים מסוג LLB בעצם לא צריכים להסתווג כפי שהמכס ביקש לסווג אותם. אנחנו מבקשים ליישם את פסק הדין ונפטור את הממירים מסוג LLB. אנחנו לא רוצים לפטור את יתר הממירים. יישמנו את פסק הדין.

תודה. מי בעד? מי נגד? אני קובע שתיקון 19 עבר פה אחד.

צו היטלי סחר (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה )(הוראת שעה), התשס"ט-2009

אנו עוברים ל צו היטלי סחר (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה )(הוראת שעה), התשס"ט-2009

זה צו רוטיני שבא כל שנה, זה . הסכם הסחר עם ארצות הברית. אין בו שינויים, הוא בא לכאן לכל שנה.

מי בעד? מי נגד? תודה, הצו עבר פה אחד.
תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשס"ט-2009

אנו עוברים ל תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשס"ט-2009.

תקנות מס ערך מוסף קובעות שימוש לצורך עצמי. ברגע שקבלן בונה בניין ומשכיר את הבניין למגורים, ההשכרה הרי פטורה. התקנות קובעות שימוש לצורך עצמי והמשמעות היא שבמועד ההשכרה הקבלן מתחייב על הערך של הדירה. על ידי זה הוא גם יכול לקזז את התשומות במהלך הבניה. עד סוף שנת 2005 היתה הוראת שעה שאיפשרה לקבלנים במשך שנתיים להשכיר למגורים את הדירה מבלי להתחייב במלוא המס על ערך הדירה. בתקופה הזו לא האריכו את הוראת השעה. המטרה של התיקון היא לקבוע את הוראת השעה כהוראה קבועה. המשמעות היא להקל על הקבלנים. ראינו שאין ניצול לרעה של הוראת השעה. שיוכלו במשך שנתיים – כשקבלן לא מצליח במשך שנתיים למכור את הדירה, הוא יכול במשך שנתיים להשכיר אותה למגורים ורק לאחר מכן להתחייב במלוא מס הערך המוסף.

אז הוא מוכר את הדירה כדירה יד שניה?

לא. הוא מוכר את הדירה כדירה שהושכרה במשך שנתיים.

קבלנים שבנו דירות ולא יכלו למכור.

אני שואל בתמימותי – אם קבלן בנה דירה והשכיר אותה במשך שנתיים. ערך הדירה בכל מקרה נפגע, משימוש של שנתיים. אני שואל: האם אין פה בעיה?

פשוט – אין לזה היבטים של מס ערך מוסף. מבחינת מס ערך מוסף – במועד שהוא מוכר את הדירה, כשחולפות השנתיים הוא משלם מע"מ לפי הערך של הדירה.

בטוח שאנחנו מקלים על הקבלן. לא בטוח שהאזרח מרוויח .

האזרחים מרוויחים בהיבט הזה שאפשר להשכיר דירות למגורים. זה מגדיל את היצע הדירות להשכרה.

התיקון הנוסף שנכנס כאן מכניס לכאן את חוק השכרה למגורים שעבר בכנסת הקודמת, שבמקרה הזה, מאחר שהבניינים האלה שייבנו, ברגע שיאושרו, בינתיים עוד חזון למועד, הדירות האלה, שיושכרו למגורים, גם כן לא ייחשבו כשימוש לצורך עצמי. בהיבט הזה, חוק השכרה למגורים הולך באותו מסלול כמו חוק עידוד השקעות הון. שם המשמעות היא שאי אפשר לנכות תשומות, אבל הדירות, בהשכרה שלהן, פטורות ממס ערך מוסף.

אני חושב שהדבר הזה חשוב ביותר כתוצאה מהמצב במשק וההתפתחויות, והדברים שבאים לפניכם, והשינויים במצב המדיני. אנחנו נתקלים במצב שבו אנחנו חייבים לתת מענה והבקשה היא על דעת האוצר, אני חושב שאנחנו צריכים להיענות לה. האם יוסי גורדון מאיגוד הקבלנים רוצים להוסיף? אנחנו מתכוונים לאשר את זה.

אנחנו בהחלט תומכים, ביקשנו את זה מהאוצר.

הבקשה היא בהחלט צודקת, בנסיבות העניין ובכלל.

לגבי התחילה - תחולה רטרואקטיבית – מ – 2005.

כדי שלא יעשו תשומות לאחורה בתקופה שבה לא היתה הוראת שעה.

אני מעלה את הנושא להצבעה. מי בעד? תודה, מי נגד? מי נמנע? בהימנעות חבר הכנסת מולה ובהסכמת יתר החברים – אושר.


אני מודה לכם, הישיבה הזו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30