הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
23
וועדה מסדרת לכנסת השמונה-עשרה

04/03/2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 1

ישיבת ועדה מסדרת לכנסת ה-18

יום רביעי, ח' באדר (4.3.2009), שעה 09:00

א.
אישור הרכב ועדות זמניות –

1. ועדת החוץ והביטחון.

2. ועדת הכספים
ב.
החלטה לפי סעיף 147 לתקנון בדבר הוועדה שתדון בהארכת מצב החירום.

ג.
ישיבות הכנסת בשבוע שבו חל חג הפורים.

ד.
ועדה לסידור חדרים.

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר

יצחק הרצוג – שר התשתיות והשירותים החברתיים

יולי-יואל אדלשטיין

זבולון אורלב

רוברט אילטוב

זאב אלקין

חיים אמסלם

אופיר אקוניס

אורי אריאל

זאב ביילסקי

מוחמד ברכה

גילה גמליאל

משה גפני

צחי הנגבי

ציפי חוטובלי

דב חנין

יואל חסון

ישראל חסון

אחמד טיבי

רוברט טיבייב

איתן כבל

אמנון כהן

אורלי לוי-אבקסיס

יריב לוין

יעקב מרגי

אורית נוקד

חמד עמאר

אופיר פינס-פז

יוחנן פלסנר

דוד רותם

נחמן שי

איל ינון – מזכיר הכנסת

ירדנה מלר-הורוביץ – סגנית מזכיר הכנסת

עו"ד ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

אתי אפלבוים

ב. החלטה לפי סעיף 147 לתקנון בדבר הוועדה שתדון בהארכת מצב החירום

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של הוועדה המסדרת לכנסת ה-18. בישיבה הקודמת השתתפו נציגי הסיעות וגיבשנו את ההצעה שאושרה על-ידי מליאת הכנסת ביום שני האחרון.

על סדר-היום מספר נושאים. על-מנת שנוכל לדון בסעיף א' שעל סדר-היום אני רוצה להמתין לחברי צחי הנגבי. נתחיל בסעיף ב' בסדר-היום. בעניין זה אני מבקש מהגברת ארבל אסטרחן, היועצת המשפטית, להציג את הנושא.

מדובר בקביעת הוועדה שתדון בהארכת מצב החירום. אקדים ואומר שכידוע במדינה שורר מצב חירום מאז הקמתה. המשמעות של מצב החירום, או, בעצם, הנפקות של קביעה כזאת היא, שהממשלה יכולה לקבוע תקנות שעת-חירום. תקנות כאלה יכולות להפקיע או לשנות חקיקה קיימת של הכנסת. בנוסף, יש חוקים שתוקפם תלוי בקיומו של מצב החירום ויש חוקים שניתן להפעילם רק כשיש מצב חירום.

מדובר בנפקויות משמעויות ביותר ויש הטוענים שהן גם מאפשרות לפגוע ביחסים שבין הכנסת לממשלה, בסמכויות הכנסת ולפעמים בזכויות אדם. לכן יש כמה מנגנונים שנועדו להבטיח שהכרזה כזאת תיעשה לאחר שיקול דעת משמעותי. חוק-יסוד הממשלה קובע, שהכנסת יכולה, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום, כאשר היא רואה שיש במדינה מצב של חירום. כאמור, זה המצב שקיים מאז קום המדינה. עוד קובע חוק היסוד, שתוקף של הכרזה כזאת יהיה עד שנה.

הסיבה שאנחנו מביאים כעת את הנושא לוועדה המסדרת היא, שההכרזה האחרונה של הכנסת, כפי שגם כתוב גם בדברי ההסבר בנוסח שמונח בפניכם, נעשתה במאי 2008 והיא פוקעת ב-31.3.2009, סוף החודש הזה.


תקנון הכנסת קובע שכדי לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי בקשת הממשלה, שזאת הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים כעת – הממשלה הגישה בקשה להאריך את מצב החירום – יש להעביר את הנושא לוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט, שצריכה, על פי התקנון, לבחון את הצורך לחזור ולהכריז על מצב חירום ולהביא בפני הכנסת המלצות, לא יאוחר מ-14 ימים לפני תום מצב החירום.

בעצם, צריך להביא את ההמלצות לכנסת עד אמצע מרץ כי מצב החירום פוקע בסוף מרץ. כידוע, אין לנו כרגע ועדת חוקה. הרעיון של הוועדה המשותפת הוא, כמובן, שיידונו גם הנושאים הביטחוניים, אבל יידונו גם ההשלכות על זכויות אדם, היחסים בין הרשויות וכדומה.

במצב המיוחד הזה, שבו אין ועדת חוקה ולכן לא ניתן להקים את הוועדה המשותפת, הנוסח שמונח בפניכם מציע שהוועדה המסדרת תקבע, לפי סעיף 147 לתקנון, שהוא הסעיף שבא לסייע כאשר יש נושא שאין עליו תשובה בתקנון כדלהלן: "שאלה הנוגעת לדיוני הכנסת שאין לה הוראה בתקנון, תחליט בה ועדת הכנסת והחלטתה תהיה תקדים מחייב".

בנעלי ועדת הכנסת תבוא הוועדה המסדרת ומוצע שהיא תקבע שכאשר הממשלה מבקשת מהכנסת לחזור ולהכריז על מצב חירום ואין אפשרות להקים את הוועדה המשותפת בגלל שאין ועדת חוקה קבועה, בסיטואציה הזאת, הסמכות לדון בנושא הארכת מצב החירום תהיה בידי ועדת החוץ והביטחון בלבד.

את יודעת שנטיתי לתמוך בבקשה, מהטעמים שציינת. אם יש זמן עד ה-31 למרץ - - -

כפי שאמרתי, הוועדה המשותפת צריכה להביא את המלצותיה בפני הכנסת שבועיים לפני תום מצב החירום.

האם אי אפשר לקצר את המועד? נראה לי שזה עדיף. אני חושבת שחשוב שוועדת החוקה שתקום כן תדון בנושא הזה.

השאלה היא, איפה משנים את האיזון? האם זה יהיה עם ועדת החוקה או לקצר את המועד? הרעיון של 14 הימים הוא, גם שתהיה בפני חברי הכנסת במליאה האפשרות לבחון את הנושא. כמו שאמרתי, הרעיון הוא שיכריזו על מצב חירום באמת כאשר המצב נדרש.

אזכיר שמזה כמה שנים תלויה ועומדת בבג"צ עתירה גדולה בנושא הזה. בעבר היו גם פסקי-דין שביקרו את הנושא הזה. הרעיון הוא, שכל חברי הכנסת יוכלו לבחון את הנושא לעומקו. אפשר להחליט על קיצור התקופה של ה- 14 היום.

איפה היא מעוגנת?

בחוק יסוד.

לא. ה-14 ימים זה בתקנון.

האם הפרוצדורה המחייבת היא שזה יעבור אישור מליאה ואחר-כך עובר לוועדה?

לא. קודם בוועדה ואחר-כך יו"ר הוועדה מציג את זה בפני המליאה.


אני רוצה להציע עוד דבר אותו הזכיר חבר הכנסת רותם. הוועדה יכולה לקבוע שבסיטואציה המיוחדת הזאת, שבה מסמיכים רק את ועדת החוץ והביטחון, תקופת ההכרזה תהיה פחות משנה, למשל 4 חודשים או עד סוף הכנס.

צריך שמצב החירום יעמוד בתוקפו עד 45 יום לאחר כינונן של הוועדות. צריך שיהיה דיון רציני בעניין.

זה בהחלט אפשרי.

האם הוועדה המשותפת היא מכוח התקנון?

כן.

גדעון, זה הגיוני.

ההצעה של חבר הכנסת רותם היא לא הגיונית ולא פרקטית. אני אגלה לכם סוד, אבל גם בוועדת החוקה וגם בוועדת חוץ וביטחון יושבים חברי כנסת. למרות שהייתי 6 שנים רצופות בוועדת חוקה חוק ומשפט, אני לא מייחס תכונות על-אנושיות לחברים שיושבים בוועדת החוקה, שימנעו מחברי הוועדה הזמנית של חוץ וביטחון לשקול כראוי את הנושא. לכן הכנסת לא צריכה לכלוא עצמה למצב שבו בהפרש כל-כך קצר של זמן היא דנה באותו דבר. לדעתי זה מיותר לחלוטין.

בעצם אתה אומר שכל העניין של ועדה משותפת הוא מיותר.

לא. קודם כל אנחנו יודעים שעניין הוועדות בכנסת הוא דבר גמיש ביותר. באופן רגיל ועדת הכנסת מחליטה ובמידה רבה יש פה מימד פוליטי ומימד של נסיבות. ברור שרצוי שתהיה ועדה משותפת כי יש פה יש גם דבר עם מימד קונסטיטוציוני. אבל, זה לא המצב. אנחנו צריכים להחליט האם אנחנו מקבלים החלטה מלאכותית או לא מקבלים החלטה מלאכותית?

אני רואה שקיימות שתי אפשרויות: או להיעתר להצעה כפי שהוצעה, או לשקול שינוי בתקנון בנסיבות מיוחדות, שזה גם תהליך מסורבל.

זאת אותה פרוצדורה. הרי כאן הוועדה באה לשנות את התקנון - - -

האם במה שאנחנו עושים עכשיו אנחנו משנים את התקנון?

לפי סעיף 147, אנחנו אומרים שאין לנו תשובה בתקנון לסיטואציה המיוחדת הזאת שבה לא ניתן להקים ועדה משותפת ולכן אנחנו בעצם חורגים מהוראות התקנון.

אז אנחנו חורגים שלא על דרך שינוי התקנון.

נכון, אבל זה תקדים למקרה ששוב יהיה מצב שקמה כנסת חדשה ואין עוד ועדות.

אמנם אנחנו מפלגות ששוות בכוח - - -

אדוני רואה עצמו כמנהיג של 3 סיעות יחד.

נציג.


אפשר לדבר על ועדה משותפת אחרת. ועדה משותפת, במובן הסמלי, היא ועדה מסדרת. הוועדה המסדרת היא ועדה משותפת לכל הסיעות והיא הוועדה הראשונה שמוקמת בכנסת מייד אחרי הבחירות. יש פרק זמן - - -

אני מבין מזה את רצונו של אדוני להיות בוועדה שדנה בנושא הארכת מצב החירום.

לכבד את כל חברי הוועדה המסדרת.


אני חושב שהגוף המוסמך בתקופת המעבר, מאז פרסום תוצאות הבחירות, היא הוועדה המסדרת כי יש תקופת זמן שיש ועדה מסדרת ואין ועדות זמניות. עכשיו ברגע זה יש ועדה מסדרת אבל אין ועדת חוץ וביטחון.

אכן, ברגע זה יש רק ועדה אחת.

ההצעה שלי היא שהוועדה המסדרת תדון.

אני חושבת שהנושא הזה צריך להישאר במתכונת הנוכחית. יש כאן הכרזה שטעונה אישור של שתי ועדות, שהן ועדות מאוד מרכזיות, ועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה. נראה לי שהפיתרון צריך להיות החלטה של הוועדה המסדרת על קיצור המועד שבו הוועדות האלה תקבלנה את ההחלטה. זאת נראית לי ההצעה הנכונה. הבנת את הצעתי?

את מציעה שזה יישאר בוועדה המשותפת.

אני הצעתי שזה יישאר בוועדה המשותפת אבל יקוצר המועד. אחרי שהממשלה תושבע, יוקמו הוועדות, יתקיים דיון בוועדה המשותפת ויקוצר המועד על פי התקנון שבו צריך להניח את החומר לוועדה. זה נראה לי הדבר הראוי.

תודה. בזמן דברייך התייעצתי עם היועצת המשפטית האם ניתן ללכת בנתיב הזה. היועצת המשפטית אמרה לי שלכל היותר ניתן לקצר את התקופה האמורה בזמן קצר מאוד.


אני מציע לראות את הדברים בצורה הבאה: אחד, אני נחוש לאפשר לכנסת לדון בבקשת הממשלה היוצאת. אינני רוצה לעמוד על-כך שרק ממשלה חדשה תוכל לדון בנושא הארכת מצב החירום. אני עומד על כך שבקשת הממשלה היוצאת תידון.

שניים. הוצעה דרך משפטית, שהיא דרך משפטית כשרה, על פי חוות דעת היועצת המשפטית, בנסיבות שבהם אנחנו נמצאים.


שלוש. אני מוכן לצמצם את התקופה אבל לא צמצום קיצוני, כפי שהציע חברי דוד רותם, אלא צמצום סביר. בכנסת הקודמת הכנסת האריכה ב-11 חודשים אז אפשר לחשוב על פחות אבל צריך ליצור מצב שבו הדבר לא יקרה בפגרת הקיץ. אינני יודע מתי הכנסת חוזרת לכנס החורף.

אחרי סוכות.

הצעתי היא שמצב החירום יימשך שבועיים אחרי חזרת הכנסת - - -

לא, כי אז צריך להניח שבועיים לפני.

אי אפשר להניח אחרי הפגרה?

יש מליאה. או שתעשה חודש אחרי או שתעשה עד סוף כנס הקיץ.

אם זה יהיה עד סוף כנס הקיץ המשמעות היא שאנחנו דנים עכשיו ומייד אחרי פגרת הפסח אנחנו מתחילים עוד פעם את הדיונים. זה נראה לי קיצוני. למה שהכנסת הזאת תידרש, בפער של חודשיים - - -

עד מתי את מציעה?

אני מציעה לקצר ל-4 חודשים או עד סוף כנס הקיץ שמסתיים בסוף יולי.

אני מקבל את הצעת היועצת המשפטית ומציע שההחלטה תהיה ההחלטה המונחת בפניכם ותקופת מצב החירום המוארכת תהיה 4 חודשים מיום קבלת ההחלטה במליאת הכנסת.

ההכרזה במליאת הכנסת תוכל להיות עד 4 חודשים.

להערכתי הדבר הזה יביא אותנו לחודש יולי.

מי תומך בהצעת ההחלטה? מי נגד?

הצבעה

בעד – 16

נגד – 2

נמנעים - אין

ההחלטה שתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום תוארך ב-4 חודשים, נתקבלה.

אני קובע שברוב של 16 נגד 2התקבלה הצעת ההחלטה שתקופת ההארכה תהיה ל-4 חודשים בלבד. אני רוצה לשבח את חבר הכנסת רותם שהציע הצעה בלתי הגיונית. לא קיבלנו אותה, אבל בסופו של דבר התקרבנו אליה.

א.
אישור הרכב ועדות זמניות – ועדת החוץ וביטחון וועדת הכספים

אנחנו חוזרים לסעיף א' שעל סדר היום, אישור הרכב ועדות זמניות.

אני מתייחס למסמך שהוכן על ידי מזכירות הכנסת שנמצא בפניכם. המסמך עוסק בקביעת מפתחות לשתי הוועדות הזמניות. האיוש של הוועדות מתבצע על פי החלטות סיעות הכנסת. כאן יש, כמובן, כמה גישות אפשרויות. אין לנו היום את התמונה המלאה של שיבוץ מלא של כלל הוועדות, שמאפשרת משחק יותר גדול. בנסיבות האלה, המוצע לוקח מפתח שבו הסיעות המיוצגות הן סיעות שמונות מעל 5 חברים. החשבון הזה הביא אותנו ל-18 חברים.

אפשר היה לקבוע שייגרע נציג מסיעה עם העודף הקטן ביותר ואז סיעת "ישראל ביתנו" היתה מפסידה שני נציגים.

אחד, לא שניים.

שניים, כי זה גם בחוץ ובביטחון וגם בכספים.

יחד עם זאת, בעיתוי המסוים שבו אני נמצא, החלטתי ללכת בדרך אחרת. בעצה אחת עם חברי צחי הנגבי החלטנו להוריד מקום אחד ל"ליכוד" ומקום אחד ל"קדימה". אני רוצה לציין שהדבר הזה אינו מהווה תקדים מחייב להחלטות לגבי ועדת הכספים הקבועה, ששם נוכל לעשות את הדברים גם לאחר שנדע מי בקואליציה ומי באופוזיציה ומי יעמוד בראשות הוועדות. אז נוכל לעשות מפתח שמתייחס לכלל הוועדות.

אני רוצה להעיר שתי הערות נוספות. יש סיעות קטנות שאינן מגיעות למפתח.

גדעון, אתה מוכן להסביר מה סיכמת עם צחי?

הסיכום הוא, שבוועדת חוץ וביטחון הזמנית יהיו ל"קדימה" יהיו 5 נציגים ול"ליכוד" יהיו 4 נציגים. בוועדת הכספים הזמנית יהיו ל"ליכוד" 5 נציגים ול"קדימה" יהיו 4 נציגים. לפי המפתח החשבון נתן 18 בשתי הוועדות ויכולים להיות רק 17.


אני רוצה לומר שאם נצליח, בעזרת השם, להקים קואליציה, ואני מאמין שנצליח, אנחנו נפעל למציאת פיתרון לסיעות שאינן מיוצגות בוועדת הכספים הזמנית מטעמי גודל. אחת האפשרויות היא חקיקה, כפי שהיה בכנסת ה-16, להגדלה ל-19 חברים ולאפשר לפחות לסיעה אחת מהימין, שיש לקוות שתצטרף לממשלה, ולסיעה ערבית, שיש 2 כאלה שמונות 4 חברים, להיות מיוצגות בוועדה הקבועה. אנחנו מתכוונים לאפשר גם לסיעה נוספת, סיעת “הבית היהודי”, להיות בוועדה הקבועה על חשבון מכסת ה"ליכוד". יש בעיה אחרת, שנפתור בתקופת הוועדה הזמנית. כל זה אני אומר רק מהטעם שאני יודע שיש דברים שמטרידים סיעות שלא מיוצגות אבל הפיתרון הוא למצוא שותפים נדיבים בתוך אותו מחנה פוליטי או לקבל יותר מנדטים. אפשר לקבל יותר מנדטים ואז הבעיה הזאת תיפתר. אני לא רואה אפשרות לפיתרון אחר כי גם אי-אפשר להרחיב בלי סוף. התייעצתי בעניין זה גם עם חברי, חבר הכנסת צחי הנגבי, והסיכום הזה הוא גם על דעתו.


הערה נוספת. עלתה השאלה מי יעמוד בראש הוועדות הזמניות. אנחנו צריכים עוד מספר ימים כדי ללבן את זה. ברגע זה אנחנו מציעים לאשר את המפתח. ממילא הסיעות צריכות להתכנס כדי להחליט מי יהיו הנציגים שלהן בוועדות הזמניות. ביום שני בבוקר נכנס ישיבה נוספת, שתעסוק בראשות שתי הוועדות האלה ואז נוכל לבוא עם הצעה שלמה.

רק אומר שגם האופוזיציה נדרשת למצוא פיתרון לסוגיה שהעלה גדעון.

האופוזיציה המסתמנת.

אני מדבר על "קדימה". נראה לי שבסוף כולם יהיו בקואליציה מלבד “קדימה” ו"מר"צ".

יש לך ידיעות לגבינו?

אין לי ידיעות אבל יש לי חשדות. אני נמצא פה לא כנציג “קדימה” אלא הוטלה עלי החובה הנעימה לרכז את האינטרסים של כלל סיעות האופוזיציה, שזה כולל את המפלגות הערביות ואת מרצ. גם לנו יש, כמובן, הכרה בצורך שהנושא של הייצוג ייפתר, בוודאי בוועדת הכספים. שוחחתי על כך גם עם חבר הכנסת אורון. בבוא היום, נפעל יחד עם כלל סיעות האופוזיציה לגבש פיתרון. כפי שלקואליציה יש מחויבות, גם לנו יש רצון להגיע להסכמה שתאפשר ייצוג הולם ככל שניתן בוועדות הכנסת. .

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה ולחברי הכנסת, לרבות חברי הכנסת החדשים, מה היה בכנסות קודמות. היום, למשל, אני כיו"ר סיעת "רע"מ תע"ל" מייצג 4 חברי כנסת. "חד"ש" מיוצגת על ידי 4 חברי כנסת. בוועדה המסדרת בכנסת הקודמת, שבראשה עמד חבר הכנסת חיים רמון, התייחסו אלינו כאל בלוק טכני ובוועדות הכספים ובוועדת חוץ וביטחון היה נציג של הסיעות האלה.

היום יש רגרסיה. למרות שהערבים עלו במספר המצביעים והמנדטים, אין להם נציגות בוועדת הכספים ובוועדת חוץ וביטחון. אני כבר מרגיש שהשלטון השתנה אבל פה זה פרלמנט וגם צריך לדאוג לקואליציה ולאופוזיציה בצורה הגונה. אני חושב שהוצאת סיעות של 4 חברי כנסת מייצוג בוועדת כספים ובוועדת חוץ וביטחון היא דבר לא הוגן. לכן אני פונה ליושב ראש הוועדה המסדרת, לנהוג כפי שנהג חיים רמון בכנסת הקודמת. בעיקר אני פונה לנציגי האופוזיציה, לצחי שמרכז את עבודת האופוזיציה, לא לתת להצעה הזאת לעבור. זאת הצעה לא טובה והיא אינה מקובלת עלינו. בוועדת הכספים צריכים להיות 2 נציגים גם של רע"מ תע"ל ו-2 שני נציגים לחד"ש, 4 בכל ועדה.

אולי 3.

יכול להיות שאתה לא זוכר. בוועדה המסדרת בפעם הקודמת טלב אלסענה היה נציג בוועדת חוץ וביטחון הזמנית. בקדנציה לפני זה, האשם מחמיד היה נציג בוועדה הקבועה. כתקדים, זה היה.

חבר הכנסת טיבי, תודה רבה. אני אתייחס אחר-כך לטענות.


חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. בהמשך לדבריו של חבר הכנסת טיבי אני רוצה להתייחס לשני היבטים של הייצוג בוועדות הזמניות. ההיבט האחד הוא ההיבט הפורמאלי של עבודת הכנסת. התקדים של הפעם הקודמת, עד כמה שהצלחתי לברר, הוא תקדים שלא היה בפעם הראשונה. יש מאחוריו רציונאל. מטרתו של הרציונאל הוא, לאפשר ייצוג לזרמים ולכוחות ולציבורים שמשתקפים בכנסת, גם כאשר הציבורים האלה אינם מגובשים לסיעה אחת גדולה.

הרציונאל הזה הוא מאוד נכון. המטרה הבסיסית של הייצוג בוועדות היא אכן לאפשר ייצוג בוועדות לציבורים שונים. לכן, הנוהג המקובל, שסיעות בכנסת יכולות לסכם ביניהן על בלוק טכני לצורך ייצוג הוא נכון, הוא משקף את רוחה של הכנסת כמקום שמטרתו לאפשר ייצוג מקסימאלי ואופטימאלי לציבורים רחבים בחברה הישראלית. זה היבט אחד של הסוגיה.

היבט שני של הסוגיה, אדוני היושב ראש, חמור אפילו יותר, כי בצורה הנוכחית של הייצוג, כפי שאדוני היו"ר מציע, הכנסת מעבירה מסר שתהיה ועדת כספים זמנית בלי ערבים. זאת המשמעות המעשית של ההחלטה שלכם, של מפתח הייצוג שאתם מציעים. זאת אומרת, פוליטיקת הטרנספר הפוליטי של הציבור הערבי החוצה מהמגרש הפוליטי הישראלי, כבר מתחילה. כמובן שזה תמיד מתחיל בהחלטות טכניות ועם כל מיני נימוקים פורמאליים, אבל זה מה שאנחנו רואים כאן. אנחנו רואים כאן, כבר בתחילת דרכה של הכנסת, החלטה מהותית, בניגוד לתקדימים, בניגוד לנהלים המקובלים בכנסת, בניגוד לנוהג. אלה תקדימים לא נכונים מהותית, כפי שהסברתי בנימוק הראשון, והם חמורים מאוד מבחינת ההשלכות הסמליות שלהם.

לכן אדוני היושב ראש, אני מציע לוועדה המסדרת לא לקבל את ההצעה הזמנית הזאת. להחזיר אותה לדיון נוסף ולקבוע שהחלוקה תהיה תוך התחשבות בגושים טכניים שסיעות הכנסת מייצרות. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת חנין. אני רוצה להשיב לטענות ולהתייצב מאחורי ההצעה המקורית. אין זה נכון, כפי שאמר חבר הכנסת חנין, שהדבר הוא בניגוד לתקדימים, לנוהג ולנהלים. אני רוצה לציין שבכנסת ה-16, שגם בה הייתי בתפקיד הזה של יושב ראש הוועדה המסדרת, הלכנו בדיוק בדרך הזאת.

אתה היית התקדים.

נכון. אם היה יושב חיים רמון במקומי, הוא יכול היה לשחזר את התקדים שלו. אני משחזר את התקדים שלי. צריך להבין דבר אחד - - -

חבר הכנסת סער, כמשפטן אתה יודע, שכשיש תקדים חדש יותר, הוא מבטל את התקדים הישן.

התייחסתי לאדוני כמשפטן יותר רציני לפני שהוא העלה את הטענה הזאת. כמו שאתה יודע, החלטות הוועדה המסדרת אינן מהוות תקדימים מחייבים ואפילו בית המשפט העליון לא מחויב בתקדימיו שלו. הפורום הזה בוודאי יכול לקבל כל החלטה בגדר הסבירות.

גם אני התייחסתי לאדוני כמשפטן.

אדוני לא יפריע לי בזמן שאני מדבר. אני קורא לך פעם ראשונה.

אני רוצה לומר לך אדוני שגם - - -

אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

העיקרון הזה הוא עיקרון נכון. ראה פסיקה של בתי משפט מחוזיים. אדוני מכיר - - -

אני אקרא לך לסדר פעם שלישית.

אנחנו לא בבית משפט.

אני רוצה להבהיר. אין שום בעיה לפגוע בסיעות. יש פה טיעון של בלוק טכני. פעמיים בהיסטוריה הובאו בקשות לבלוק טכני. הפעם הראשונה היתה בשנת 1999 על ידי האיחוד הלאומי וישראל ביתנו. חבר הכנסת פינס היה אז יו"ר הוועדה המסדרת. הוועדה המסדרת דחתה ברוב קולות בקשה של סיעות האיחוד הלאומי ישראל ביתנו לבלוק טכני. ב-2003 באו הסיעות הערביות וביקשו בלוק טכני. זה היה כאשר אני הייתי יושב-ראש הוועדה המסדרת. הן היו נבונות מספיק שלא להעמיד את הצעתן להצבעה. אני מניח שאם היו מתעקשות להצביע, התוצאה לא היתה שונה מההחלטה של שנת 1999. יש לזה סיבה פשוטה. כאשר אתה מאפשר בלוק טכני אתה פוגע בסיעות שמגיע להן ונותן לסיעות שלא מגיע להן.

אני מודיע שאנחנו ננהג ברוחב לב בכמה מובנים. אחד, אנחנו נהיה נדיבים כלפי שותפינו. אני כבר מודיע שאנחנו נאפשר לנציג מ"יהדות התורה" להיות חבר בוועדה הזמנית על-חשבון סיעתנו. אנחנו, כמובן, לא מונעים מסיעות אחרות לנהוג באותו אופן. כמו שאמרתי, בוועדה הקבועה נעשה זאת כלפי "הבית היהודי".

שניים, בהנחה שהמשא ומתן הקואליציוני יתפתח כמו שצריך, יכול להיות שגם תחוקק הוראת שעה שתאפשר ייצוג גם לסיעות יותר קטנות, דהיינו גם לסיעות המונות 4 חברים. האמירה שאין ייצוג היא איננה אמירה נכונה כי מדובר בשתי ועדות זמניות, וזאת כאשר איננו רואים את תמונת הרוחב של כלל הוועדות.

על כן, בכל זאת אני חוזר להצעה הזאת, שהיא זהה להצעה מהכנסת ה-16. סיעות ה"ליכוד" וסיעת "קדימה" עשו בה ויתורים. אלה הסיעות היחידות שרשאיות לראות עצמן מקופחות. כל סיעה אחרת איננה יכולה להיות מקופחת בהתחשב בתוצאות הבחירות.

אני מעמיד את ההצעה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 17

נגד – 2

נמנעים – 3

ההצעה בדבר ההרכב הסיעתי של הוועדות הזמניות בכנסת השמונה-עשרה, נתקבלה.

אני קובע שברוב של 17 חברים, בהתנגדות 2 ו-3 נמנעים, התקבלה הצעת החלטה בדבר ההרכב הסיעתי של הוועדות הזמניות.

מילא השלטון נוהג בנו כך, אבל “קדימה” ומפלגת העבודה, שלא הצבעתם נגד, זה מביש. כאופוזיציה, אתם כבר מתחילים ברגל שמאל.

אני מבקש רביזיה. למרות שההצעה שלנו לא תתקבל, זה ש"קדימה" ו"מפלגת העבודה" לא הצביעו נגד הדרה של ערבים מוועדת הכספים, זה מביש.

אנחנו לא עובדים אצלכם.

לגביכם אני עוד לא יודע, כי אתם לא בקואליציה ולא באופוזיציה, אבל לגבי “קדימה”?

טיבי, חכה לוועדות הקבועות. תהיה רגוע, הכל יהיה בסדר.

אופיר, אתה לא צריך לקפוץ כל פעם שמעירים לך. אתה לא צריך להסכים להרחקת ערבים מוועדת כספים. מרחיקים ערבים מוועדת כספים, זה נראה לכם בסדר?

מי שאומר לא להצביע ליהודים זה אתה. לא להצביע למפלגות של יהודים זה אתה. אני עוד לא אמרתי לא להצביע לערבים, אתה אמרת.

ביקשת להצביע עבורך ולא עבורנו.

אולי אפשר לקבל את ההצעה שלך ולבקש מחבר הכנסת טיבי לבטל את הרביזיה? נאשר את ההצעה כפי שהיא ויתנו מקום לסיעות הקטנות על חשבון הסיעות הגדולות יותר.

גפני, תגלה רוחב-לב, תוותר.

גפני, אתה כבר לא באופוזיציה, אתה לא צריך לתת להם עצות.

אם אתה חושב שאני אשתנה אם אני אהיה בקואליציה, אתה פשוט טועה.

אנחנו מצביעים על הצעתו של חבר הכנסת טיבי לרביזיה. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת טיבי? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד - רוב

נמנעים - אין

הרביזיה לא נתקבלה.

אני קובע שברוב קולות נדחתה הבקשה לרביזיה. ההחלטה עומדת בעינה. אני מבקש מסיעות הכנסת, להודיע למזכיר הכנסת, עד יום שני בבוקר, מי יהיו הנציגים מטעמם וזאת כדי שנוכל לאשר את ההרכב במליאה. ביום שני נקיים ישיבה לגבי ראשות הוועדות. על מועד הישיבה תימסר הודעה.

בישיבה הקודמת נקבע שבוועדת הכספים ידונו בנושאים דחופים גם בתחום הביטוח הלאומי. אף אחד מהמערכת לא יודע על זה. יש לנו דברים בהולים שקשורים למובטלים. אני רוצה שייאמר לפרוטוקול שענייני הביטוח הלאומי יהיו בוועדת הכספים הזמנית.

אין שום בעיה. זה נאמר לפרוטוקול ואפשר לקבל את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת.

הגורמים הרלוונטיים לא יודעים. אני מבקש שזה יירשם כהחלטה.

הדבר הזה נאמר בישיבה הקודמת ואנחנו חוזרים ואומרים שבנסיבות הנוכחיות, דברים מהסוג הזה יכולים להיות נדונים בוועדת הכספים.
ג.
ישיבות הכנסת בשבוע שבו חל חג הפורים.

אנחנו עוברים לנושא הבא: ישיבות הכנסת בשבוע שבו חל חג הפורים. יציג מזכיר הכנסת.

אני רוצה להעלות את נושא של סידור החדרים לסיעות.

תמיד צריך להוסיף לסדר-היום סעיף שונות.

אני מודיע שסעיף ד' בישיבה יהיה בנושא החדרים כי אני רוצה להקים ועדת חדרים שבה ישתתפו כל חברי הסיעות.

מזכיר הכנסת, בבקשה.

כידוע, בשבוע הבא חל חג הפורים. לאור זאת מבקש יושב-ראש הכנסת בפועל, חבר הכנסת איתן, להציע שינוי במועדי ההתכנסות של מליאת הכנסת לשבוע הבא. הדבר דורש את אישור הוועדה המסדרת.

ביום שני, שהוא יום תענית אסתר, הכנסת תתכנס בשעה 11:00 במקום בשעה 16:00. המליאה תסתיים מוקדם, שכן בערים שאינן ירושלים, קוראים את "מגילת אסתר" בערב.

בימים שלישי ורביעי לא תתכנס מליאת הכנסת. יום שלישי זה פורים מחוץ לירושלים ויום רביעי זה פורים של ירושלים.

ביום חמישי הכנסת תתכנס בשעה 11:00 כדי לציין את יום האישה הבינלאומי שחל באותו שבוע. בעצם יום האישה הבינלאומי חל ביום ראשון.

מה עם עזה שיש לה חומה?

נבדקה האפשרות לכנס את הכנסת ביום ראשון, שהוא התאריך של יום האישה הבינלאומי, אבל יושב ראש הכנסת בפועל שוחח על כך עם חבר הכנסת חנא סוויד, שהוא נוצרי, והוא ביקש להימנע מכך. יושב-הראש קיבל את בקשתו של חבר הכנסת סוויד לכן הבקשה היא לכנס את הכנסת ביום חמישי.

למה לא ביום שני?

ביום שני אנחנו מכנסים את הכנסת בשעה 11:00 אבל בגלל תענית אסתר המליאה תהיה קצרה. התכנית שמתוכננת ליום האישה הבינלאומית היא תוכנית יותר ארוכה ומשמעותית, ולכן יושב-הראש חשב שנכון יהיה לייחד לזה יום שלם נפרד. לכן ההצעה היא ליום חמישי בשעה 11:00 בבוקר. זאת ההצעה של יושב-הראש בפועל ונדרש אישור של הוועדה.

האם אפשר לקבל דיווח על סדר-היום ביום חמישי? האם תהיינה הצעות לסדר ויהיה דיון סיעתי בנושא יום האישה? לא בכדי אני שואלת.

לפני מספר ימים התקיימה ישיבה בראשותו של יושב ראש הכנסת בפועל עם חברות כנסת ועם ראשי ארגוני הנשים, לצורך עיצוב וגיבוש תכניו ואופיו של היום הזה. עדיין אין תכנית מפורטת. ברגע שתהיה תכנית מפורטת נפיץ אותה בקרב חברי הכנסת.

ראשון הנרשמים, חבר הכנסת גפני.

אדוני יושב-הראש. בעבר כבר כינסו את הכנסת בתענית אסתר.

אני מודיע שאני אקיים ישיבות בלי עוזרים פרלמנטאריים ובלי נוכחים אחרים אם הם לא ישימו לב מה קורה בישיבה. בשביל מה אתם בישיבה? כדי שתוכלו לעקוב ולהעיר לנו כאשר אנחנו טועים. אם אתם מדברים, אתם יכולים להחמיץ את הטעויות האלה.

בתקופת המעבר של הכנסת אין נושאים דחופים. למרות שבעבר הכנסת עבדה בזמן תענית אסתר אני סבור שבמצב הזה לא ראוי שהכנסת תתכנס ואני מציע להחזיר את זה ליום ראשון. אם חבר הכנסת סוויד עומד על כך, אני מכבד את זה. אם הוא יסכים, אני לא חושב שראוי לעשות ישיבה בתענית אסתר.


מפריעים לי כל הזמן. אדוני היושב ראש, מפריעים לי ואתה לא מגן עלי.

מפריעים לך כי אתה מחפש פרובוקציות, נהנה מהן ומעודד אותן. שנים מפריעים לך ואתה לא מגלה למה.


תרשה לי, כחבר, להציע לך הצעה קונסטרוקטיבית. בכנסת הזאת, בסבירות גבוהה, אתה הולך לבצע תפקידים מאוד אחראיים. אני לא אומר אם זה בכנסת או בממשלה כי אז אני אעשה טעות. בכל מקרה, אני מדבר על תפקידים רציניים. תתחיל מעכשיו לעבוד על שינוי התדמית.

אם אני צריך לשנות תדמית, אני לא לוקח שום תפקיד.

אני מבקש לוודא שדבריו האחרונים של חבר הכנסת גפני נרשמו בפרוטוקול. אני מודיע שהם יובאו גם לגורמים נוספים בבית.

על כל פנים, אם אכן זה המצב, אני מציע שביום חמישי תהיה ישיבה יותר ארוכה. אני לא חושב שראוי במצב הזה לעשות ישיבה ביום שני, שזאת תענית אסתר.

לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברי כנסת נוספים, אני אמלא דבר שביקש ממני יושב-ראש הכנסת בפועל, מיכאל איתן, שאמר לי את הדברים הבאים: ראשית, היום של תענית אסתר הוא יום עבודה ולא יום שלא עובדים בו.

זה גם יום בחירה.

שניים. המליאה תהיה בבוקר ולהבנתי הצום מתחיל בבוקר. יושב-ראש הכנסת ביקש ממני להודיע שהוא התחשב בעובדה שמדובר בתענית אסתר ובחג הפורים בכך שסדר-היום קצר וגם בכך שבימים שלישי ורביעי לא יהיו דיונים בכנסת. הוא לא ראה לנכון לרדת ליום עבודה אחד בשבוע וגם לא ראה לנכון לקיים את הדיונים ביום השבתון של הנוצרים. זאת בקשתו.


חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

דובר על-כך שיום חמישי יהיה יום לציון יום האישה הבינלאומי. האם לכנסת יש אמירה מהותית לגבי סדר-היום? הכיוון של יושב-הראש ושל חלק מחברות הכנסת, שלא מסיעתי, הוא להפוך את זה לעניין טקסי, לחגיגה ולא לדיון רציני במצב הנשים בארץ. הצעתנו היא, להפוך את זה לדיון רציני ולא לחגיגות. נמאס לי מהטקסים בכנסת. יש פה יותר מידי טקסים.

תודה. בישיבה הקודמת עשיתי דבר יוצא-דופן ושיבחתי את סיעת בל"ד, שבמקום השלישי ברשימתה נבחרה חברת כנסת. אני חוזר על הדברים האלה ומאפשר למזכיר הכנסת להתייחס לדברים כי התכנים נקבעו בישיבה שהתקיימה אצלו.

כפי שציינתי, השבוע התקיימה ישיבה עם חברות הכנסת וראשי ארגוני הנשים ושם הועלו רעיונות שונים. גם חברת הכנסת זועבי השתתפה בישיבה והעלתה את הצעותיה. כפי שאמרתי, העניין טרם גובש ואין עדיין תכנית מסודרת.

אני אעביר את ההערה של חבר הכנסת זחאלקה לידיעתו של יושב-ראש הכנסת בפועל. בישיבה לא דובר על משהו טקסי. בישיבה דובר על-כך שידברו פחות על מצוקות הנשים ויעסקו יותר בהעצמה של נשים. אני לא חושב שהדיון הזה רלוונטי לפורום הזה. בכל מקרה, אני אעביר את ההערה שלך ואני אשוב אליך לאחר שהתכנים יגובשו.

דובר על העצמת נשים.

הדבר החמור הוא שאני לא זומנתי לישיבה הזאת.

דווקא נשים במצוקה זקוקות שהעניין שלהן יידון בכנסת ביום הזה. אני חושב שצריך להביא גם את המצוקות וגם את ההעצמה. אי-אפשר להגיד שביום הזה אנחנו מתעלמים ממצוקתן של נשים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות, שבה אנחנו דנים על מתכונת העבודה שלנו בשבוע הבא כדי לנסות לברר איתך ועם מזכיר הכנסת מהו הצפי של עבודת הכנסת בחודש הקרוב? האם כרגע ישנו מועד מיועד להפסקת עבודת הכנסת לצורך יציאה לפגרה? האם יש צפי לדבר הזה?

לפני מספר ימים הפצנו מכתב של יושב-ראש הכנסת בפועל. אל המכתב צורפה תכנית מסודרת לשלושת השבועות הקרובים. למה שלושה שבועות? להערכת יושב-ראש הכנסת בפועל, זאת התקופה שלדעתו הוא יכהן בתפקיד. לכן יש בפניכם לוח זמנים מסודר ומפורט לשלושת השבועות הקרובים, שגם בו ייתכנו שינויים.

לגבי היציאה לפגרת הפסח, העניין הזה דורש החלטה של הוועדה המסדרת והוא טרם הובא לפה. על-פי התקנון, מביאים את זה לוועדה המסדרת, שהיא חליפתה של ועדת הכנסת, בהתאם להצעה של יושב-ראש הכנסת. העניין הזה עוד לא גובש, כך שאין עדיין החלטה לגבי פגרת הפסח.

חבר הכנסת אחמד טיבי ואחריו חברת הכנסת אורלי לוי.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות לחבר הכנסת גפני. המוסלמים צמים 30 יום ובכל זאת מתקיימות ישיבות בכנסת רק שבזמן הארוחה המפסקת אין הצבעות. זה מה שמקובל בכנסת. בתענית אסתר הכנסת מקיימת יום עבודה. אין ביום הזה הצבעות שהן שנויות במחלוקת. ביום האישה הבינלאומי אין הצבעות ואין בו דבר ששנוי במחלוקת.

יום האישה הבינלאומי הוא ביום חמישי ולא ביום שני. ביום שני זה תענית אסתר.

אני פונה לחבר הכנסת גפני, במקום לקיים את זה ביום חמישי, לקיים את יום האישה ביום שני, כי אין הצבעה שנויה במחלוקת.

אני בעד.

חבר הכנסת גפני, כל חברי הכנסת פונים אליך, לא רק אני.

אני מקבל את זה.

יפה שהוא מקבל את זה אבל אני רוצה להעיר. אמרת שאין הצבעות ששנויות במחלוקת. שבוע הבא יהיה שבוע נשי כי הוא נפתח בתענית אסתר ומסתיים ביום האישה הבינלאומי. ביום שני המליאה תצביע על הרכבי הוועדות הזמניות, שזה נושא שאתה עוררת מחלוקת לגביו.

לא לגבי יום האישה הבינלאומי.

יום האישה הבינלאומי זה ביום חמישי ולא ביום תענית אסתר.

אז אני מבקש שזה יהיה ביום שני.

זאת לא ההצעה שהביא יושב-ראש הכנסת.

יש רוב של חברי כנסת שרוצים שזה יהיה ביום שני.

על מנת שהיום הזה יהיה משמעותי, זה דורש היערכות ואנחנו לא יכולים לעשות את זה מהיום למחר.

אגב, לגבי ישיבת ההכנה שכינס יושב-ראש הכנסת לקראת יום האישה הבינלאומי. זה היה לפני מספר ימים. ישבתי במזנון ואמרו לי שיש ישיבה שקשורה ליום האישה הבינלאומי. נכנסתי לחדר. אני לא רוצה לומר שחשכו עיניי אבל ראיתי את הרון אל-רשיד ומסביבו 30 נשים. שאלתי למה אין פה גברים? למה אין פה חברי כנסת? הוא אמר: חשבתי והחלטתי להזמין חברות כנסת וארגוני נשים כי זה יום האישה הבינלאומי.


אני חשבתי שזה נושא פרוגרסיבי. בכל זאת יש פה גברים שמתעניינים במעמד האישה. לכן, בשם רבים מחברי הכנסת, אני מוחה על ההחלטה לזמן רק נשים להכנת יום האישה הבינלאומי.

חבר הכנסת טיבי, אבל לך ולחבריך יש הזדמנות להופיע בישיבת המליאה.

רציתי לעדכן. לא היו מספיק חברי כנסת בישיבה שקבעה את סדר-היום ליום האישה הבינלאומי. גם בעיניי חלק מאיתנו הנשים, נראה היה שאין טעם ביום שהוא רק חגיגי וטקסי ומדבר רק על הישגים. יש מקום להביא ולהעלות לסדר-היום את הפערים שקיימים בחברה, גם בעניין הבדלי השכר בין נשים וגברים במגזר הציבורי וגם את כל נושא האימהות. גם ארגוני הנשים חשבו שמן הראוי להעלות באותו יום את הדברים האלה. נאמר לנו שבשנים שקדמו כך זה היה נהוג. השנה עושים יום יותר טקסי ומי שירצה להעלות את הנושאים יעשה זאת בפאנלים למיניהם או בנאומים. זה המקום שהוקצב לנו וזה מה שנעשה. אמנם הוחלט על יום טקסי אבל גם אז נעלה את הנושאים החשובים.

העבודה האמיתית תיעשה במהלך עבודת הכנסת.

בישיבה הקודמת הוזכרה העובדה שבשבוע הבא העולם מציין את יום המדע הבינלאומי. יחד עם ההכנות החשובות לציון יום האישה הבינלאומי, אני חושב שחלה חובה על יושב-הראש בפועל וגם על הוועדה הזאת, שהכנסת לא תדלג בשום פנים ואופן על יום המדע הבינלאומי אותו אנו מציינים באופן מסורתי.

בלו"ז המפורט שקיבלתם מופיע יום הלאומי למדע ביום רביעי ה-18.3. כל חברי הכנסת קיבלו לוח-זמנים מפורט.

מי מתכנן אותו?

אתמול היתה ישיבה אצל יושב-הראש בפועל עם מנהלת ועדת המדע. שמך הועלה שם ואנחנו נתייעץ גם איתך.

תודה רבה למזכיר הכנסת.

אני מקריא ממכתבו של מזכיר הכנסת מיום 2.3.2009, שעל תוכנו אנחנו מצביעים:

"בשל חג הפורים אשר חל בתאריכים 9 עד 11 במרץ, מבקש יושב ראש הכנסת בפועל לקבוע כי בשבוע זה תתכנס מליאת הכנסת במועדים הבאים: ביום שני י"ג באדר, 9.3.2009, הכנסת תתכנס בשעה 11:00; ביום חמישי, ט"ז באדר, 12.3.2009 הכנסת תתכנס בשעה 11:00."

אני מבקש להצביע על הצעת יושב-ראש הכנסת בפועל. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

הצעת יו"ר הכנסת בדבר ישיבות הכנסת בשבוע שבו חל חג הפורים, נתקבלה.

אני קובע שההצעה אושרה.

יש שעת סיום לישיבה ביום שני?

לא, אבל יש התחייבות שזה יהיה קצר.

אגב, אדוני שר הרווחה והשירותים החברתיים. היועצת המשפטית ביקשה ממני להעיר שאם התכוונת לתקנות שדובר עליהן, באישור ועדת העבודה לפי חוק, זה לא דבר אפשרי להביא לוועדת הכספים, כי כאן מדובר בהוראת חוק מפורשת.

דיברנו על הסכמים בנושא המובטלים, מתוקף סעיף 9.

אני אישרתי שזה יהיה בוועדת הכספים.

אני יודע ואני חושב שצריך לבחון את זה שוב. אני לא מדבר על תקנות אלא רק על הסכמים.

אנא, תבדוק את זה מול היועצת המשפטית.
ד.
ועדה לסידור חדרים

בעבר היתה ועדת משנה שנקראה "ועדת חדרים".

גדעון, סליחה. אמרת מה עולה היום מבחינת חקיקה ממשלתית?

לא תהיה היום במליאה חקיקה ממשלתית.

בישיבה הקודמת הודעתי שאם יש חקיקה ממשלתית לא קונטרוברסלית - - -

במוקד דיוני המליאה תהיה סקירתו של שר הרווחה והשירותים.

מומלץ ביותר.

גדעון, יש עיתונאית, שכנה שלך, שכתבה היום שאתה צריך להחליף אותי. אני חושב שכדאי שתהיה במליאה.

אני מפנה את כולם למאמרה של יעל גבירץ היום ב"ידיעות אחרונות".

אתה האחד והיחיד שיכול לשקם מההריסות.

אני לא רוצה להגיד לך משהו שיישמע כאילו אני מחמיא לעצמי. יש כאלה שכותבים את זה עלי בהקשר למשרדים אחרים, כך שיש כאן בעיה מסוימת.

לא רצית להחמיא לעצמך אבל לא הצלחת להתאפק.

עכשיו אני רוצה לבקש מהוועדה המסדרת לכונן ועדת חדרים.

גם חדרי חברי כנסת וגם חדרי סיעות.

נכון. זה היה קיים בעבר. אחרי הישיבה הקודמת פנה אלי יושב-ראש הכנסת בפועל ואמר לי שהוא חושב לעשות את זה גם עכשיו. אני מציע שבראש הוועדה יעמוד חבר הכנסת זאב אלקין שנתן את הסכמתו. אני מבקש שלכל סיעה יהיה נציג.

זה לא משהו פורמאלי.

כל סיעה תודיע לחבר הכנסת אלקין מי מייצג אותה שם.

בסופו של דבר, ההצעה של ועדת החדרים מקבלת תוקף רק לאחר אישור הוועדה המסדרת.

אני מציע, אפוא, ועדת משנה בראשות חבר הכנסת אלקין.

בואו נעשה עכשיו את רשימת הנציגים: יואל חסון, איתן כבל, ג'מאל זחאלקה, רוברט אילטוב, זבולון אורלב, אילן גילאון, אברהם מיכאלי, אחמד טיבי, דב חנין. האיחוד הלאומי ו”יהדות התורה” יודיעו בהמשך.

סיעות שלא הודיעו כעת, יודיעו בהמשך. בראש הוועדה יעמוד זאב אלקין. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה בדבר הקמת ועדת משנה לעניין החדרים בראשותו של חבר הכנסת זאב אלקין, נתקבלה.

ההצעה אושרה. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10