תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)


ועדת הכספים 5
08.02.2009
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, י"ד בשבט תשס"ט, 8 בפברואר 2009, שעה 13:00

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)
(הוראת שעה), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר
חיים אורון
שי חרמש
שלי יחימוביץ
אמנון כהן
אלכס מילר
אורית נוקד

יהודה נסרדישי – מנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר
בועז סופר – סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר
מיכל דויטש-הגר – יועץ משפטית רשות המסים, משרד האוצר
רביב סובל – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
שירלי אביבי – רשות המסים בישראל
ורד טננבאום – נציגה, משרד האוצר
רמי יצקן – ממונה נזקים עקיפים, רשות המסים, משרד האוצר
יעל שאלתיאלי – מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יוסי ישי – משנה למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר
צבי אלון – סמנכ"ל בכיר סחר חוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יעקב מלר – נציג משרד התיירות
סיון להב – רפרנט תקציבים, משרד הפנים
תמי לפיד – משרד הפנים
דלית זמיר – משרד המשפטים
איה דביר – משרד המשפטים
דבי אליעזר – לשכה משפטית, משרד התמ"ת
עופר עיני – מזכ"ל ההסתדרות החדשה
יהודה טלמון – נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים
שמואל צוריאל – מנכ"ל התאחדות המלונות
יוסי גורדון – מנכ"ל התאחדות הקבלנים
איתן צחור – יועץ משפטי, לשכת יועצי המס
ניר קלינגר – מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה
יורם יפרח – חבר הנהלה, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
עו"ד אבי ליבוביץ – התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
יחיאל סבג – נציג אגדתא
מיכאל בנימיני – הבר הנהלה בהתאחדות בעלי אולמות וגני אירועים, לגונה
ג'ורג' אדרי – חבר הנהלה בהתאחדות בעלי אולמות וגני אירועים, טרויה
יהודה כהן – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
רמי אריה – נציג ארמונות קזבלן, שדרות
אבשלום כהן – מנכ"ל מרחבים
יואל רחמים – מנכ"ל מריאן
אבי סולימני – מנהל המרכז הקהילתי "מנהיגות אזרחית"
בנימין כהן – מנהל עמותת סינמטק, שדרות
שמעון בניטה – יו"ר הפורום הכלכלי של אשקלון
חיים חדד – נציג הפורום הכלכלי של אשקלון
עוזי ברוך – הפורום הכלכלי של אשקלון
איתן קנסנטיני – הפורום הכלכלי של אשקלון
חזקיה ישראל – מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים
עו"ד יואב ביין –
אורלי ביטי – נציגת נעמ"ת
ד"ר ירון סוקולוב – מנכ"ל ארגון מנהיגות אזרחית
אלי אבוטבול – קריית גת
חיים ילין – ראש המועצה האיזורית אשכול

טמיר כהן

עידו עשת
מירב תורג'מן
ענת מימון

הילה לוי



תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)
(הוראת שעה), התשס"ט-2009

אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים, נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ט-2009. אני מודה ליהודה נסרדישי ולבועז סופר שנמצאים כאן. אני אתן את רשות הדיבור לכל מי שנמצא כאן, אבל אני מבקש שהדיבור ייעשה בקצרה כדי שהדברים יהיו ברורים. אני רוצה להודות ליהודה ולבועז ולצוותים שעבדו לילות כימים ועשו עבודה מאד יפה. במקביל אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי ל הגיב על מכתבו של שר האוצר, שנשלח לחברי הוועדה. אני דוחה את המילים שלו בשאט נפש. לולא הוועדה הזאת, במקביל לפקידים המסורים, היתה דואגת ולוחצת על הפיצויים ועל העיתוי שלהם – שר האוצר כבר הבטיח ב-31 – וגם לגבי הכמות והאיכות, אני לא בטוח שהתקנות היו מגיעות לשולחן כפי שדברים אחרים לא הגיעו לשולחן הוועדה, ואולי מטרת שר האוצר היתה להביא את זה אחרי הבחירות. האחרון שמותר לו להטיף מוסר על דרכי התנהלות הוא שר האוצר ואני באמת חושב שחלק מאי ההחלטות של שר האוצר הן שמדרדרות את המשק לא רק למיתון שנובע מהמשבר הכלכלי אלא בגלל חוסר המעש של שר האוצר. הייתי מעדיף שבמכתב כזה הוא לא ישרבב את הנושאים הפוליטיים. חברי ועדת הכספים עושים לילות כימים רק כדי להעביר את הדברים האלה. אדוני שר האוצר, טול קורה מבין עיניך.

רבותי, אני פותח את הדיון. אני אבקש מידידי, יהודה נסרדישי לומר את דבריו. יהודה הוא פקיד, אדם רציני ומוכשר כמו בועז שעושה לילות כימים והם לא שייכים להערות שאמרתי כרגע.

צהריים טובים לכולם, אנחנו מופיעים כאן בצהרי היום אחרי מאמץ שהשקענו מאז תום מבצע 'עופרת יצוקה', ב-19 בינואר 2009. עשינו לילות כימים עד שעות מאוחרות. אנחנו מבצעי חוק, משרתי ציבור ואני לא רץ לשום מקום ביום שלישי וכך גם לא חבריי לעבודה. לכן הייתי מבקש שנישאר במסגרת המקצועית ולכך באנו היום. יש לי שאיפה ותקווה אחת – שהתקנות האלה יאושרו ואם ירצה השם נצא לדרך ונפעיל את המהלך.

נשמע את כולם, נעשה את כל אפשרויות השינויים ונשכנע את יהודה ובועז להוסיף תיקונים, אבל בסופו של דבר, רבותי, נעמיד את הנושא להצבעה. אנחנו נצביע היום על התקנות. תודה רבה.

תשאל אותם אם יש להם הסמכות כי מי שנתן את המילה האחרונה במשא ומתן היה תמיד רם בלניקוב ואגף התקציבים ואני לא רואה אותם פה.

רם בלניקוב שלח את בועז סופר. רם צלצל אליי הבוקר ואני לא מבין למה הוא לא מופיע פה היום. רביב היה צריך להיות פה.

אני נמצא כאן כמנהל רשות המסים ובכל מה שקשור לתשלומים, הפיצוי העקיף. אני אומר כמה מילים על הנזקים הישירים. אני יכול לדווח לחברי ועדת הכספים ולקהל המכובד שיושב פה שגם היום נפל קסאם באחד הקיבוצים ושוב אנשינו היו שם תוך עשר דקות. 70% מהנזקים שנגרמו במבצע 'עופרת יצוקה' תוקנו ושופצו והמצב הוחזר לקדמותו. 20%-25% נמצאים בהליך ביצוע, מה שנקרא בז'רגון המקצועי עבודות לביצוע. תוך מספר שבועות נגיע לשיפוץ כל הנזקים הישירים שהיו שם.



עם תום המערכה בדרום ישבו יחד כל הגורמים – משרד האוצר, קרי: אגף התקציבים, רשות המסים, הסתדרות העובדים ונציגות התעשיינים ובעלי המלאכה – והגענו להסכם מסגרת. התקנות שאנחנו מביאים הנה היום הן ביטוי לאותם הסכמי מסגרת שנחתמו בראשי תיבות. התקנות המובאות הנה חלות מקו עוטף עזה ועד ארבעים קילומטר, דהיינו הן חובקות בתוכן גם את 7 הקילומטרים של שדרות ועוטף קילומטר וגם את 33 הקילומטרים הנוספים.

אני רואה שרביב הגיע וחשוב שנדע בדיוק שהממונה על התקציבים מקשיב למקצה השיפורים.

הפיצוי המשולם הוא בין התקופות 27 בדצמבר 2008 ל-19 בינואר 2009. הפיצוי נוצר באיזור ההגבלה כפי שכתוב בתקנות. מנגנון הפיצוי כולל שלושה מסלולים עיקריים: א. מסלול השכר, השכר שהמעסיק משלם לעובדיו בתוספת 32.5%. ב. מסלול מחזורים – זה מחזור של תקופה מסוימת, כפי שמפורט בתקנות, בניכוי ההאטה במשק עם מכפיל מסוים. ג. מסלול ההוצאות – מסלול זה בא לפצות על הוצאות אם יש לך הפסד תפעולי בגין תקופת המבצע.

לגבי מספר סקטורים יש לנו איתם הסכמים או הבנות ייחודיות, כגון: אולמות אירועים, מלונות, תיירות, חקלאות וקבלנים. הגענו להתאמות ולהסכמות עם כל הגופים האלה ביום חמישי שעבר, כאשר חלקן נמצאות בתקנות וחלקן יהיו בהוראות ביצוע ובחוזרים הנלווים לכך.

צורת הגשת התביעות – אנחנו מתחייבים לשלם את הסכום המגיע תוך שלושים יום מיום הגשת התביעה. אם לא נצליח לשלם עד 45 מיום הגשת התביעה, הרי אז נשקול לתת לאותם אנשים מקדמות.

בצפון זה היה שונה.

לא משמעותי.

גם לעסקים קטנים?

לכולם.

בשדרות זה היה 14 יום, אבל בועז יתייחס לזה בהמשך.

אני מצהיר לפרוטוקול שאנחנו נעשה הכל על מנת לשלם בהקדם האפשרי. יש פה לוגיסטיקה, ידידי עופר. עדיין אין לי התקנות ואני צריך את התקנות שיצביעו על הנוסח הסופי. טיוטת הוראת הביצוע שאני צריך להפיץ צריכה לעבור תקנון ושקלול ואני לא רוצה שתחלקו שבחים, אבל אני העברתי יחידה מבניין בגין בתל-אביב על מנת להקים את המוקד. אני צריך להדריך את העובדים, אני צריך לגייס אנשים, אני צריך להוציא הוראת ביצוע, אני צריך לתקנן את הטפסים. עם זאת, אנחנו נעשה את זה בצורה הקלה והפשוטה ביותר וכאשר נצא מפה טופס התביעה יהיה באתר האינטרנט שלנו. טפסי תביעות יהיו בכל המקומות בארץ, הן במוקד הפיצויים בשדרות, הן אצל פקיד שומה אשקלון ובאר-שבע וכן בקריית הממשלה בתל-אביב.

אנחנו רוצים לתת את השירות המהיר והטוב ביותר על מנת להגיע לתקופה אופטימלית. אני רוצה לצאת מהמלך הזה, שמעסיק גם את רשות המסים, ולחזור לשגרת עבודה רגילה. פרטים נוספים ייתן בועז.

מספר נתונים כלליים, ברשותכם – במרחק של עד כ-40 קילומטר נמצאים כ-40,400 עוסקים. מדובר בענפים שנמצאים מחוץ לאיזור ההגבלה, למשל סופר-פארם והריבוע הכחול, כאלה שיש להם סניפים באיזורים נוספים בארץ. הם לא רשומים בדרום, אבל יש להם שם סניפים ולכן ה-40,400 כולל רק את מי שרשום בדרום. מדובר במחזור של כ-101 מיליארד שקלים, כאשר החלוקה של עוטף עזה, כלומר אותם 7 קילומטרים פלוס שבעה ישובים, מחזורם השנתי הוא כ-8 מיליארד שקלים וכל היתר הם בעוטף עזה עד 40 קילומטר.

אנחנו מבקשים להצביע על הגמישות שאנחנו מציעים בתקנות האלה, שמונחות לאישורכם, בהשוואה למלחמת לבנון. שדרות ועוטף עזה הם לא דוגמה טובה, כי יש ישנו המסלול האדום ולכן זאת לא השוואה נכונה. אם אנחנו מסתכלים על מלחמת לבנון, ביולי הצענו רק מסלול שכר.

אולי באמת תסביר את ההבדלים הגאוגרפיים, כלומר מה ההבדל בין אלה שנמצאים במרחק 7 קילומטר לבין כל השאר ומה ההבדל בין מה שהיה בצפון לבין הדרום.

במלחמת לבנון השנייה ביולי הצענו מסלול שכר והצענו חריגים רק במסלול התיירות והחקלאות. באוגוסט, וכמובן בהסכמה עם כל הצדדים הנוגעים בדבר, אפשרנו גם את מסלול המחזורים עם חריגים של תיירות, חקלאות וקבלנים. בעקבות המלחמה בדרום אנחנו מציעים גם את מסלול השכר, גם את מסלול המחזורים, גם את מסלול ההוצאות ואנחנו מתייחסים לחריגים, כפי שציין יהודה, שהם חקלאות, תיירות, אולמות וקבלנים. לגבי עוטף עזה היינו פה לפני חודש וחצי ואישרתם את הארכת התקנות בשנה נוספת. כמובן, אנחנו לא גורעים מאומה מזכותם ומכיוון שהם נכללים בתוך 40 הקילומטרים, הם יהיו זכאים, כמובן, לפיצוי שמונח לפניהם. ירצו לבחור – בבקשה, לא ירצו – אין בעיה. עדיין יש בפניהם האפשרות לתבוע במסגרת מסלול אדום, קרי: לכו לפקיד השומה, תגידו: אלה נזקנו, תוכיחו וכן הלאה.

אנחנו בעצם מציעים מסלולים מהירים, שמטבע הדברים הם טובים לשני הצדדים. אנחנו לא מסוגלים לטפל ב-40,000 עוסקים כי זאת מעמסה בלתי אפשרית. לגבי שדרות ועוטף עזה מדובר ב-1,800 עוסקים וברור שסדרי הגודל פשוט לא מאפשרים טיפול פרטני. לכן אנחנו מציעים מסלול מהיר, ירוק, שטוב לנו וטוב גם לציבור העוסקים. אנחנו רוצים ליצור מצב שבו אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לפצות אך ורק בגין נזקי המלחמה ולא, למשל, בגין נזקי המיתון, לצערנו, ולכן עמלנו קשות הן במסגרת הכללית, שזה התאחדות התעשיינים, לשכת התיאום וההסתדרות כמובן, ואותם ארבעת החריגים שהוקדשו לכל סקטור עשרות שעות. פה מובאות כל ההסכמות שהגענו אליהן. לא אמרתי שהחריגים לא בהכרח רוצים יותר, אבל זה מטבע הדברים. בסופו של דבר, פה מוצגות ההסכמות וההבנות שיש עם כולם.

אנחנו מציעים מסלול שכר עבודה. במסלול זה אנחנו משלמים בגין השכר שהעובד מקבל. העובד לא מקבל מאיתנו דבר, אלא שהמעביד שלו יחויב לשלם ברגע שייחתם ההסכם ואחרי שתעבור החקיקה הרלוונטית, המעסיק ישלם לעובד ואנחנו משפים את המעסיק כולל עוד 32.5%, שכוללים סוציאליות ואובדן תפוקה מסוימת, דבר שלא קשור לעובד אלא למעביד.

במסלול המחזורי, כפי שנהגנו בצפון, אנחנו עושים השוואת מחזורים ואנחנו מתייחסים, כמובן, לדו-חודשי ולחד-חודשי. בחודש דצמבר הציעה רשות המסים וועדת הכספים אישרה תקנות לעניין הקלה לעוסקים קטנים, קרי: שמחזורם עד 1.5 מיליון שקלים. הרציונל היה חיובי, כמובן, לבוא ולאפשר לשלם רק אחת לחודשיים. הבעיה היא שברגע שמשלמים אחת לחודשיים מדווחים לנו אחת לחודשיים והמשמעות היא שלמרבית העוסקים, כ-35,000 מתוך כ-40,000 עוסקים יש מחזור דו-חודשי. המשמעות היא שאין להם מחזור לגבי ינואר וזה אומר שיש להם מחזור לגבי ינואר-פברואר ביחד.

יש להם רישום בנפרד גם בינואר.

זה לא לגמרי מדויק. ברור לחלוטין שאפשר לחלץ אותם, לא אמרתי שזו משימה בלתי אפשרית.

נשמע לי מאד פשוט.

נשמע לי ממש לא פשוט. 14,000 מתוך 40,000 הם עוסקים שמחזורם עד 300,000 שקלים ואין להם מייצג. המשמעות היא ששליש לא נזקקים לשירותי רואה חשבון בשוטף וכשאני אומר להם להביא אישור רואה חשבון והשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, באתי לברך יצאתי מקלל. נמצאים פה הקולגות שלי מלשכת התיאום והם יעידו שבהתחלה רצינו לתת את ינואר. אחרי שבחנו את היישום, הרצנו סימולציות משפטיות, מחשוביות ולוגיסטיות גילינו שבסוף נגיע למרס, כי בעצם אני צריך להקליד 35,000 מחזורים אחרי שהעוסקים הלכו לרואה חשבון. ל-14,000 אין בכלל מייצגים וזה אומר שאין להם שום דבר מוכן על המדף. לכן הגענו למסקנה שעדיף ללכת בדרך המלך, גם אם זה ייקח עוד שבוע. אנחנו מבינים את הצורך למהר, אנחנו עושים כל מאמץ כדי לעשות את זה, אבל יש גם אילוצים. זה לא עניין של רצון, זה עניין של יכולת.

אולי תאמר מילה על מקדמי ההתאמה גם לגבי נושא המיתון, כאשר אתה מנסה לעשות הפרדה בין המיתון למלחמה, וגם על ההוצאות הנחסכות. בצפון מקדם ההוצאות הנחסכות היה קצת יותר גבוה.

מקדם ההוצאות הנחסכות בצפון היה שונה ובשום פנים ואופן אי אפשר להגיד שהוא היה יותר גבוה או יותר נמוך. כולם זוכרים את המהירות שנאלצנו לפעול בה בצפון וזה באמת היה על גבול הבלתי אנושי. מכיוון שעבדכם הנאמן היה חלק מאותם צוותים אני יכול להעיד שעבדנו בלחץ, בלי שום גמישות ובלי שום יכולת לבדוק עוד דברים. לכן, מה שעשינו היה הכי פשטני בעולם – לקחנו גובה מחזור ואמרנו שלפי גובה המחזור אחוז מסוים יהיה מקדם ההוצאה הנחסכת. זה סביר, לדעתי, אבל לא הרבה יותר מזה. לקחנו את כל התביעות, 120,000 שהיו לנו בצפון, הוספנו עליהן את התביעות שהיו לנו בשדרות ובעוטף עזה וניתחנו אותן. נערכנו מחשובית, לוגיסטית וכן הלאה ולכן אין לנו שום סיבה לעשות מקדם נורמטיבים. אנחנו לוקחים את תשומותיו ואת עסקאותיו של כל אחד ואחד. אמרו לנו שלא כל התשומות השוטפות יכולות להיחסך. בחנו ואכן כך, יש צדק. לכן, ה-0.85 הוא הקלה ומקדם 1 הוא החמרה. בעצם אנחנו אומרים שכ-15% מכלל התשומות שלכם לא יכולות להיחסך ולכן אנחנו אתכם, אנחנו לא סופרים לכם את זה.

אתה עושה את ההפרדה לגבי שדרות?

הפשטני היה צודק?

הפשטני היה רחוק מאד מלהיות צודק. ניקח, לדוגמה, את העוסקים שמחזורם עד 750,000 שקלים, שהם היו המדרגה הראשונה במלחמת לבנון. נתנו 75% מהפרש המחזורים. הטווח בין מה שהיינו צריכים לתת הוא בין 20% ל-80%, כלומר הרוב המוחלט קיבל הרבה יותר, חלק קטנטן קיבל קצת פחות. זה לא ממוצע. מה עשינו הפעם? אנחנו בוחנים ואם למישהו יש 90% הוא קיבל הפרשי מחזורים כפול 90. לכן, אנחנו לא רואים שום סיבה לאגום את כולם ביחד וקשה לחשוב על משהו פחות מידתי.

יש הבדל בין מקדם ההתאמה בשדרות ובעוטף עזה לבין כל שאר האיזורים.

יעידו כל האנשים הטובים שהיו במשא ומתן מולנו שאנחנו ניסינו לבחון את זה, כמובן, בצורה שוויונית, אבל גם לפי הפרקטיקה. הפרקטיקה לימדה אותנו שזה סדר גודל של 0.8, אולי קצת יותר, הוספנו את מה שהיה בשדרות ובעוטף עזה, בחנו גם את זה, וסברנו שאנחנו צריכים להעלות אפילו ל-0.9. במשא ומתן סיכמנו על 0.85 ושוב אני אומר שזה ללמוד ולנתח אמפירית את מה שהיה.

לגבי שדרות ועוטף עזה אני מזכיר שאף עוסק מהאיזור הזה לא חייב לקבל את התקנות האלה. הוא רשאי, זכאי ויכול להגיש במסגרת המסלול האדום. אין שום בעיה. אני רוצה להדגיש את זה שוב ושוב. אנחנו לא גורעים מאומה מזכותו אלא להיפך, רק מוסיפים. מקדם ההאטה – גם בנושא זה היתה התלבטות וכשזה עלה על השולחן עם ההסתדרות ועם לשכת התיאום והצענו כל מיני אפשרויות איך לנטרל את מקדם ההאטה, סוכם שאף אחד לא צריך להיגרר עם האחרים. אם יש לו האטה כי יש האטה בפעילות הכלכלית, אנחנו סופרים רק את שלו. אין לו האטה, הוא לא ניזוק.

יפה מאד.

מה קורה עם מקדם האצה? אתם מסתכלים רק על הצד שלכם וזה ממש מקומם.

מכיוון שיש פה דוברים רבים אני מבקש לתת לבועז לסיים, כל אחד יתייחס לגופו של עניין ובסוף יהודה יענה, נסכם ונצביע.

עשינו מאמץ מאד גדול ליצור מצב שבו המתודולוגיה היא פרטנית פר עוסק. אני לא צריך מקדם נורמטיבי ולא כלום. יצרנו את המתודולוגיה, אנחנו מוכנים לזה מחשובית ואין לנו שום בעיה. בחנו את העסקאות במשק והתוצאות הן כדלקמן, לצערנו – מחודש אוגוסט יש צניחה בהכנסות, בעיקר בהכנסות ממסים עקיפים. הסתכלנו על מספר העוסקים שמחזורם ירד כברומטר לפעילות משקית וכל חודש זה גדל באחוזים מבהילים.

איך שר האוצר אומר שהכל טוב? אני לא מבין.

רבותי, אנחנו נמצאים במיתון כבד ואנחנו כבר יודעים מי לא התריע. יש פה עכשיו שאלה טכנית איך אתה מבדל דברים שקורים בכל המשק לגבי המלחמה בדרום.

ההערכה שלנו היא שבחודשים נובמבר-דצמבר קיימת ירידה אצל קרוב למחצית מהעוסקים. המשמעות היא שאצל המחצית השנייה המספר זהה או שישנה עלייה, אבל זה לא הנתון המדאיג. הנתון המדאיג הוא שמאוגוסט זה מידרדר, כלומר היינו בפחות מ-40% ואנחנו מתחילים להתקרב ל-50%.

אין לי נתונים לגבי ינואר ולכן אני לא יודע לומר לכם, אבל ההערכה שלנו היא שאם גביית המע"מ ירדה ב-15%-16%, קשה לי לחשוב שהמגמה נעצרה אלא להיפך, היא הוחרפה. לכן לגבי מקדם הצמיחה הצענו לא לעשות שום דבר, לנטרל אותו. ברור לנו שהמשק במיתון ואנחנו, חלילה, לא רוצים לפגוע במי שמחזוריו גדלו ולכן אנחנו מנטרלים את זה. ככל שאנחנו מתקדמים אנחנו משתכללים וכשאנחנו מסתכלים על המתודולוגיה שמונחת לפניכם ההערכה שלנו, לצערי, היא שזה די יציב. זה פרטני, יש מקדמי האטה ואם תהיה האצה נחליף את זה בשמחה מהאטה להאצה.

אני רוצה להרגיע אותך, ב-2009 כנראה לא תהיה האצה, לצערנו.

אנחנו צריכים להפסיק לדקלם את לבנון כי לבנון היה מהיר, היה בלית ברירה, אחרת לא היינו משלמים פיצויים.

מסלול אדום קיים רק בשדרות ובעוטף עזה או קיים לכולם?

מסלול אדום קיים בכל מקום שמוגדר כיישוב ספר.

לא אשדוד ואשקלון.

לא. היישובים המוגדרים כיישובי ספר הם כל 44 היישובים שנמצאים בעוטף עזה, עד 7 קילומטר, בתוספת הוספה של עוד שבעה ישובים בעקבות המלצות של מערכת הביטחון והסכמה שהיתה בינינו. לכן מדובר ב-51 יישובים.

אבל סיכמנו שמה-15 בפברואר כולם נכללים, לא?

לא.

הרעיון להציע מספר רב של מסלולים – מחזורים, שכר והוצאות, הוא על מנת להציע אלטרנטיבה כי אנחנו לא מסוגלים לבדוק על פי המסלול האדום 40,000 תביעות.

אתם יכולים להשאיר את זה כאופציה לעסקים.

הערות ביניים לא יעזרו.

למען הסר ספק, ותודה למיכל, בצפון היה מודל זהה, קרי: מי שהיה במקור יישוב ספר, כלומר מרוחק 9 קילומטרים, קיבל מסלול אדום.

היה סיכום שכל היישובים כן יוכלו להגיש לפי מסלול אדום עד ה-15 בפברואר.

תן לי קרדיט שלא היה מסלול אדום. אמרנו שלא מבטלים את התקנה לשדרות ולעוטף עזה, אותם 7 הקילומטרים ושם עד סוף השנה המסלולים האלה קיימים. מעבר ל-7 קילומטרים אין מסלול אדום.

אם תביא את הנייר שכתב בלניקוב תראה שעד ה-15 בפברואר היה מסלול אדום.

עד ה-15 בפברואר זה מסלול ההוצאות. אני כבר אומר לך שהארכנו את זה עד סוף פברואר. לגבי ענפים חריגים – כולנו, כמובן, רוצים לעשות דברים שוויוניים עם כללים אחידים וקריטריונים ברורים ולאחר המלחמה בצפון היו תלונות וטענות, בצדק או לא בצדק. הקפדנו מאד על נושא האחידות, הקפדנו מאד על נושא הקריטריונים ומשרד המשפטים שימש כמטריה. קווי המסגרת שסוכמו היו שאנחנו נגבש מסלולים מיוחדים לאותם חריגים, וכך עשינו. לגבי תיירות ואולמות – אנחנו מאפשרים תקופת התאוששות/הסתגלות שהיא ינואר, פברואר ומרס, כלומר שישים ימים נוספים. התנאי שלנו להיכנס לשישים הימים האלה הוא אחד – אנחנו רוצים לוודא שהמצב של העסק – חדר אירוח, בית מלון, גן אירועים וכן הלאה – מספיק קשה. איך בחנו את זה? אנחנו מציעים לבחון את הביטולים או את התפוסה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אחד מהשניים וכל אחד יבחר מה שנוח לו. אם יש 30% ומעלה ביטולים, אתה זכאי לפרואר-מרס. מדובר גם בתיירות וגם באולמות אירועים. זה נעשה מכיוון שמדובר בעסקים עם אופי פעולה שבהם מזמינים אירועים זמן רב מראש. לכן בחנו את זה, בדקנו, ישבנו עם כולם והם נתנו לנו נתונים.

30% נוקשה והם הסכימו?

דיברנו על פברואר-מרס ולצערי אנחנו עדיין במלחמה. מדובר בירידת כמות אנשים ורצינו להתייחס למחזורים, זאת אומרת שאם היו מתוכננים להגיע 700 איש לאירוע והגיעו רק 200 מוזמנים והאירוע בוצע, אתה לא מקנה לי שום דבר.

אי אפשר לקחת את מסלול המחזורים, להפוך אותו לתנאי ולהגיד שאם התנאי מתקיים אני מפצה בגין ירידת מחזורים. אתה אומר כך: והיה והמחזור קטן ב-30%, אני מאפשר לך ירידת מחזורים. יש פה כשל לוגי.

תמחק את ה-30%. יש גני אירועים שלא נפגעו, אבל יש גני אירועים שנפגעו ואתה צריך להתייחס אליהם.

יושב לשמאלך מי שמונה להיות הנציג מולנו. נתנו שתי אפשרויות ואחת מהן פשוט הכתבתם לנו.

אתה יכול להסביר את זה? מה שהוא אומר נשמע מאד הגיוני.

אני לא יכול להבין איך זה נשמע הגיוני כשהוא אומר שנבדוק אם יש ירידת מחזורים ואם יש ירידת מחזורים ניתן בגין ירידת מחזורים.

בועז, אמנם הגענו להסכמה של 30% אבל דיברנו לא רק על ביטולים מספריים אלא גם על צמצום ב-30%. זה גם מה שרשום בהוראת הביצוע, שם רשום צמצום.

אם לא הזמינו אצלו חתונה של 1,000 איש אבל הזמינו אצלו ברית מילה של 200 איש...

לא, אם הזמינו מקומות ל-1,000 איש, אבל באו רק 200.

נניח שיש 100% אירועים ואף אחד מהם לא בוטל, אבל לכל אירוע הגיעו עשרה אנשים במקום אלף, האם זה נופל בקריטריון שלך או לא?

אם מאה אחוז מהאירועים לא בוטלו, כנראה שהמצב פחות נורא מכפי שהוא מצטייר לפנינו. כך נהגנו. בעצם אומרים לנו כך – ב-19 בינואר אנחנו רוצים לראות צבר אירועים ואנחנו נוכיח לכם שלפחות 30% מהאירועים בוטלו. הדברים האלה מקובלים עליי, אבל לא יכול להיות שאני אומר כך: אם המחזור יהיה מספיק נמוך, אני אתן פיצוי בגין ירידת המחזור.

אם כך, ההצעה לשפות על פי מספר ביטולים לא רלוונטית.

אי אפשר להחזיק את המקל משני קצוותיו. השאלה היא איזה פרוקסי יותר טוב.

אנחנו לא רוצים להחזיק את המקל משני קצותיו. אנחנו רוצים שיפצו אותנו על מה שביטלו לנו. מה זה חשוב 30%, 20% או 60%? ביטלו לי אירוע ואני רוצה שיפצו אותי על ביטול האירוע. אני סגרתי את הגן בגלל הוראות פיקוד העורף, לא מכיוון שהתחשק לי. זה שאין מסלול אדום מקפח רק אותי. אני אשם בזה שאני לא גר 7 קילומטר מעזה?

כל מי שיושב כאן מנסה לעזור לך, אבל הבעיה היא שצריך לקבוע כללים. אי אפשר בלי כללים ולכן משתדלים למצוא את הכלל הטוב ביותר. היתה הצעה, היה סיכום ויש פה אי בהירות.

הכלל הוא זה שתהיה להם פחות עבודה, אבל אני לא רוצה להקל על העבודה של רשות המסים. אני רוצה שיפצו אותי על מה שניזוקתי. זה הכל. הוא לא רוצה להכניס את המסלול האדום בגלל שאין לו כוח אדם, אבל אני לא צריך לסבול מזה שאין לו כוח אדם.

רשמנו את ההערה שלך לפרוטוקול.

רבותי, אני אציין שלא היה מסלול חריגים בצפון.

די עם הצפון. הוא אומר לך דבר מאד פשוט, הוא אומר שלא יכול להיות שכדי שאתה תחסוך בכוח אדם ובבירוקרטיה הוא יקבל פחות ממה שמגיע לו.

בגין העובדה שלא נתנו בצפון הוגש נגדנו בג"ץ. הבג"ץ קבע לפני כשבוע שבית המשפט העליון מקבל את עמדתנו שזה בסדר בדיעבד שזה לא נכלל. סביר, מידתי וכן הלאה. אין לנו שום בעיה לקבוע כלל, קריטריון אחיד לכולם, שמתייחס למשהו שהוא קריטריונים כמותיים. אנחנו מאד נזהרים פה ללכת בתלם בין העובדה שבצפון זה לא היה וזכינו בבית המשפט העליון, לבין העובדה שאנחנו מקבלים את העובדה שבכל זאת רוצים לתת חריגות. אין שום יכולת, וצריך להגיד את זה ביושר, לתת מאה אחוז מהנזק למאה אחוז מהעוסקים. אם מישהו באמת חושב שזה יכול לקרות, זה בסדר, אבל זה לא ייתכן.

קבלנים – יש מה שנקרא מסלול תפוקה בניכוי הוצאה נחסכת. זאת העתקה של האמירה שהיתה בצפון. לקחנו את קווי ההנחיה, סיכמנו ברמה העקרונית על המתודה, אנחנו מעבירים מסמכים ונסגור את כל הפרטים הטכניים עוד השבוע. זה יהיה חלק בלתי נפרד מהוראת הביצוע.

חקלאות – החקלאות העמידה בפנינו אתגר קשה, כך שמצד אחד אנחנו חייבים להסביר למה בכלל אנחנו מתייחסים לחקלאים באופן שונה. הרי יש שכר, יש מחזורים ומה הבעיה? אבל האופי של החקלאות מבחינה כלכלית שונה מיתר העוסקים. התשומות והעסקאות מושגות לא באותה עת. העונתיות של התשומות ביחס לעסקאות שונה באופן חריג ביחס ליתר העוסקים ומחזורים מלמדים מעט מאד על הנזק, אם בכלל. היישובים שנמצאים מ-7 קילומטרים ועד 40 קילומטר יכולים לקבל מה שקראנו מסלול אובדן תוצרת. אנחנו מודדים את התוצרת שלו ובגלל התנודתיות והעונות סיכמנו עם משרד החקלאות לבדוק את זה במהלך השנה האחרונה. אני לא יודע לעשות מאה אחוז, אבל זה מחליק את התנודות, זה מייצר תפוקה ממוצעת ליום או אובדן תוצרת ליום והנוסחאות לפניכם.

יש בעיה עם 8% מקדם קרה.

איך אתם מתמודדים עם הקרה?

הכנסנו מקדם קרה ומקדם קרה יהיה היחס בין 80% מהמחזור ב-2007 ל-2008. אותו יחס יוגבל ב-1 למטה כדי לא לפגוע במי שלא היתה לו קרה וב-4 למעלה כדי לא להגזים. התנאי היחיד שלנו הוא ששר החקלאות אישר שאכן אותו עוסק היה זכאי לקרה. מה זה זכאי לקרה? לא כל עוסק מבוטח לא בקנ"ת ולא בחברת ביטוח אחרת, אבל אנחנו יודעים שהקנ"ת אחראית לקבוע אם היה נזק או לא ולכן מי שזכאי – לא מי שקיבל תמיכה בפועל, אנחנו לא נבדוק את התמיכה בפועל – יהיה לו מקדם קרה. אם הוא לא זכאי למקדם קרה, מקדם הקרה שלו הוא 1 וזה לא פוגע בו.

השאלה של ג'ומס היא למה אתם מגבילים 80% מ-2007 ובלבד שלא יעלה על 8% מ-2008. תסבירו לנו את ההגיון של זה.

גילינו שני דברים: 1. שהיתה לנו טעות, וברשותכם אני רוצה שמיכל תקרא לגבי ההגבלה המתואמת עם משרד החקלאות. 2. העירה את תשומת לבי הגב' שאלתיאלי, מנכ"לית משרד החקלאות, שבעצם גם אם נכונים ה-8 ושליש, מרגע שקיים נושא הקרה, זה יכול להיות, כהגדרתך, מגוחך. אני מוכן להסיר את המגבלה וברשותכם אני רוצה שמיכל תקרא את הנוסח.

בפסקה ד' של ההגדרה, עמוד 9 בתקנות – הגדרה של מסלול אובדן תוצרת. הקטע שמתחיל במילים: "או 8.3%" ועד "הנמוך מביניהם" יימחק. בסכום התוצרת היומי, במקום המילים "פעמיים השכר המירבי" יבוא: והכל לא יותר מסכום השכר הממוצע למשרת שכיר, שמוכפל ב-4, מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב. בהגדרה "מקדם הקרה" – מחזור העסקאות של הניזוק בשנת המס 2007 כשהוא מוכפל ב-0.8 ומחולק למחזור עסקאותיו לשנת המס 2008, ובלבד שלא יפחת מ-1 ולא יעלה על 5, והכל ובלבד שבידי הניזוק אישור מאת שר החקלאות ופיתוח הכפר כי הוא זכאי לפיצוי בשל נזקי קרה לשנת 2008.

זה בסדר.

כל מה שנאמר כאן מקובל עלינו, אבל במשפט האחרון שאמרת "ובלבד שהוא זכאי לפיצוי בשל קרה" אני רוצה לכתוב פיצוי או תמיכה, ואני אסביר למה.

לא, מה זה?

מי שלא היה מבוטח לא קיבל פיצוי אלא קיבל תמיכה מהמדינה בשל הקרה. אתם דורשים אישור בגין הקרה וכתוב כאן שהוא צריך להביא אישור שהוא זכאי לפיצוי. חלק מהחקלאים שלא היו מבוטחים לא קיבלו פיצוי מחברת הביטוח אלא קיבלו תמיכה מהמדינה על פי החלטת ממשלה.

אני לא בודק את זה, אני רק רוצה זכאות – היתה קרה או לא היתה קרה.

הבהרה לגבי עסק חדש. עסק חדש יכול להיות גם בחקלאות וגם בכל דבר אחר. מה קורה עם עסק חדש שבו אין אפשרות לבדוק אחורה או קדימה?

אתה היחיד פה שלוקח את המקרופון בלי אישור.

זה נופל תחת המושג זכאות לנזק.

אתם צודקים בתביעה שלכם כי אתה לא תוכל לתת אישור על פיצוי כאשר אתה נותן תמיכה.

חבר הכנסת ריבלין העיר הערה מאד חשובה.

סיכמנו עם יהודה, בועז ומיכל שהם יבדקו את זה ויילכו לכיוון שלכם.

יהיה כתוב פיצוי או תמיכה ובא לציון גואל.

יש פה נוסחה של מקדם קרה ובועז אמר שכאשר אין נזק קרה, מקדם הקרה יהיה 1. זה לא כתוב בנוסחה וצריך לכתוב את זה.

מי שלא היה לו נזק במחזור 2008.

יש כאן פיצוי בשל ימי היעדרות של עובדי הניזוק, אבל הניזוק עצמו לא מוזכר כאן. אני מציע שבכל מקום שבו כתוב עובדי הניזוק, ייכתב גם הניזוק בעצמו.

יש הגדרה לגבי הניזוק.

אם אתם אומרים שזה כולל את הניזוק אני חוזר בי מהערתי.

אני לא רוצה להטעות אף אחד. אתה צודק, אבל אין את זה לאף אחד.

סליחה, עבודה עצמית לא נתנו באף מסלול ולאף אחד, למה שחקלאי יקבל?

יש לך ארבעה מסלולים.

אני רוצה להודות לחבר'ה מרשות המסים, שעשו עבודה נפלאה. אין מילים.

אין כמוהם.

אני מבקש להבהיר לחברי הכנסת לגבי מסלול השכר, הלשון היא גם בהגדרת ההיעדרות המזכה וגם באחוזים ממה ייגזר הנושא של השכר?

ומתי מקבלים את השכר?

הנושא השני הוא ריבית עקב הפיצוי, ששונתה, וגם לזה אני מבקש להתייחס. התקנות העיקריות מעניקות ריבית 30 יום מיום קרות הנזק ואילו התקנות האלה מעניקות תוך 30 יום מיום הגשת התביעה. נושא נוסף הוא נושא המקדמות, שעלה בדיון הקודם. עוד נושא הוא מוסד ציבורי.

מוסד ציבורי ישנו שם.

לגבי הריבית – כדי למנוע ויכוחים וחילוקי דיעות בשאלה מה זה יום קרות הנזק, הרי המלחמה מתמשכת, אנחנו אומרים: הגשת את התביעה, מיום זה מתחילה ספירת הריבית וההצמדה.

אני מוסיף שזה מהלך מחשבי נוסף, זה נטל נוסף, אבל הסכמנו לתת ריבית והצמדה 30 יום מיום הגשת התביעה.

30 הימים נגזרים בדיוק מאותו מספר שאנחנו מתחייבים לשלם. לעניין ימי היעדרות – פיקוד העורף הקפיד להוציא הנחיות ברורות ככל שניתן ואין לנו שום סיבה לא להסתמך על ההנחיות האלה. היו הנחיות – אנחנו משלמים. לא היו הנחיות – אנחנו לא משלמים. לכן אנחנו כותבים "הנחיות פיקוד העורף". הנחיות פיקוד העורף כוללות לעניין מוסדות חינוך שהיו סגורים בהנחיית פיקוד העורף ואחד מההורים נעדר.

מה שאתה אומר לגבי פיקוד העורף נכון, אבל הניתוח של פיקוד העורף היה האם יש מיגון או האם יש טילים. זה היה דו מימדי. המימד של מלחמה כתלת מימד לא נכנס בכלל לז'רגון של פיקוד העורף. מי שקיבל את ההחלטות לפתוח את מערכת החינוך או לא היה ראש המועצה בשיתוף עם פיקוד העורף. היו מקומות שבהם פיקוד העורף נתן הנחיה לפתוח את בתי הספר, אבל אנחנו החמרנו. למה החמרנו? מהמון סיבות שאני לא אפרט, אבל לכל אחד היה שיקול ביטחוני.

זה מכוסה.

בלשון התקנות זה לא מכוסה כרגע.

עידו ביקש לחדד. אמרנו: בשל המצב הביטחוני. לצערנו, אנחנו מרגישים שאנחנו מעצבים מודל של קבע של פיצויים, ולכן אנחנו מאד מקפידים להיצמד להנחיות פיקוד העורף.

ומה קורה אם פיקוד העורף משאיר את זה לשיקול דעת הרשות המקומית?

אם יש שיקול דעת לראש הרשות המקומית, חזקה עלינו שגם אנחנו נצליח להפעיל שיקול דעת, אבל אני לא יודע האם זה נעשה בניגוד להנחיות או לא.

לא בניגוד, נתנו להם יד חופשית.

אם ניתן שיקול דעת לראש המועצה האיזורית, פירוש הדבר שפיקוד העורף האציל מסמכותו לראש המועצה המקומית.

זה קרה מתישהו?

כן, בוודאי.

זה לא מה שהוא אמר. הוא אמר שראש המועצה החמיר.

רוביק דנילוביץ' החמיר מעבר להוראות פיקוד העורף.

הוא עשה הפוך ממה שאמר פיקוד העורף ולא הוענקה לו הסמכות.

פיקוד העורף, יחד עם צה"ל, משרד הביטחון וכל המשרדים, הפכו להיות כלים של ראש המועצה. השינוי המהותי בין הצפון לדרום הוא שהיה בעל בית אחד לכל איזור ולא היתה דיקטטורה. זאת גם הסיבה לכך שלא נטשנו את הערים כמו שקרה בצפון. נתנו לראש המועצה אורך רוח לקבל את ההחלטות. כולם מתפלאים על השקט ועל התמיכה, אבל זה לא בא סתם כי ברגע שיש לך גם אחריות וגם סמכות, אתה יכול לקבל החלטות. אם הסמכות נמצאת בפיקוד העורף והאחריות נמצאת אצלי, אני עומד במצב קשה מאד.

אמרתי קודם ואני לא חוזר בי מדבריי – אם היה מצב שבו פיקוד העורף נתן לראש המועצה דרגות חופש, אני לא מבין מה הבעיה. אני לא יודע לעבוד אחרת.

הזכות לגבי סגירת מוסדות חינוך מוקנת לרמטכ"ל ולסגנו, לאלוף פיקוד העורף.

אם חיים ילין אמר לאנשי קיבוץ נירים לא להפעיל את בית הספר, מבחינת אנשי קיבוץ נירים אלוהים נתן להם הוראה לא להפעיל את בית הספר. אתם תקיימו בדיקה בין אלוהים וסגניו, קרי בין חיים ילין לבין פיקוד העורף האם כשהוא נתן את ההוראה הזאת היתה לו סמכות. בכל מקרה, חבר קיבוץ נירים קיבל הוראה, הוא ידע מאיפה זה בא? הוא ביקש פתק מחיים שפיקוד העורף נתן לו הרשאה?

חברת הכנסת יחימוביץ' העלתה את הנושא שנוגע לרוביק דנילוביץ'. ההמלצה של פיקוד העורף לרוביק דנילוביץ' היתה לפתוח את בתי הספר. הוא לא פתח את בתי הספר והציל נפשות. לכן אני חושב שברגע שראשי המועצות קיבלו החלטות צריך לתת להם גיבוי ולא ללכת לאישור פורמלי של ניירת.

השאלה אינה מה היתה העמדה של כל אחד מהגופים בדיונים הפנימיים שהיו בין פיקוד העורף לבין העירייה בשאלות האלה, אלא בסוף איזה הנחיות יצאו לציבור. פיקוד העורף לא אמר שיש לימודים אבל העירייה החליטה לבטל אותם אלא אמר בסופו של דבר שאין לימודים.

יש מקום שבו אין גיבוי להחלטות של ראש העיר או של ראש המועצה?

אני לא מכיר.

מה שאומר רביב לא בא לידי ביטוי בניסוח התקנות. אני אומר לכם שהתקנה שמאפשרת לכם לשם לא תאפשר לכם לשלם במקרה שדיבר עליו חיים ילין.

לזה בדיוק אנחנו מתכוונים.

תשנה את הנוסח.

פיקוד העורף הוציא הנחיות ואלה הנחיות שהיו תמיד תקפות ליום למחרת. בסופו של דבר אנחנו קיבלנו את ההחלטות. אם אתם תסתמכו על הניירת שיצאה לפני קבלת ההחלטות, לפני ההמלצה של פיקוד העורף, אנחנו נפסיד.

אנחנו נעשה בירור קטן.

רביב, אתה הולך לפי רוח הדברים כאן, כן?

במקום שבו פיקוד העורף אימץ את ההמלצה, אנחנו לא רואים בעיה. לעומת זאת, אנחנו לא רוצים ליצור הסדר שיהיה לעתיד לבוא שלכאורה מעביר את הסמכות הזאת מפיקוד העורף.

אתם לא יוצרים לעתיד לבוא. מדובר על המלחמה הזאת.

רבותי, אנחנו דורשים שרוח הדברים תהיה כפי שאמר חיים ילין. אני חושב שגם יהודה, בועז ורביב מבינים את הדברים האלה. אנחנו דורשים שזה יתבטא מבחינה משפטית בתקנות. אני פותח את הדיון ומכובדי, עופר עיני, העביר את רשות הדיבור ליהודה טלמון נשיא לשכת העצמאים.

יושב ראש לשכת התיאום הוא שרגא ברוש ואני מחליף אותו. אני מדבר בשם לשכת התיאום. אני חייב להגיד שנעשה פה מאמץ כן ואמיתי להביא את התקנות האלה לפתכחם לאישור כבר היום מתוך הכרה של כולם, שאם זה לא מגיע היום זה שוד ושבר לכולם. לכן, התקנות האלה, גם אם כל אחד יש לו משהו להגיד לגביהן ולא כולם מרוצים מכל מה שכתוב בהן, הן הרע במיעוטו. דבר אחד קשה לנו מאד להשלים איתו ובועז, ברוב הגינותו, התייחס אליו קודם, והוא נושא העסקים הקטנים והבינוניים והמחזור. צריך להבין, זה רוב רובו של המגזר. הרי אמר שיש 40,000 עסקים, מתוכם 35,000 נופלים בתוך ההגדרה הזאת.

בועז מדבר על 14,000 עסקים שאין להם בכלל מייצג והאוצר עושה להם טובה. כדי לחסוך מהם את הצורך לפנות לרואה חשבון, הוא החליט לא ללכת חד מחזורי. סליחה, עם כל הכבוד, העסקים האלה יחליטו האם הם רוצים להישאר במסלול הדו חודשי ולבקש את הפיצוי במרס, או ששווה להם ללכת ליועץ מס או לרואה חשבון ולשלם כמה שקלים על מנת לקבל את האישור ובלבד שיוכלו לקבל את הפיצוי קודם לכן. רבותי, אנחנו מדברים על דבר קריטי ומהותי ביותר.

מה ההמלצה שלך לפתרון? אני רוצה תגובה של יהודה ובועז.

המשמעות היא שדווקא לעסקים הקטנים דוחים את הפיצוי בחודש ימים. אלה עסקים שמצב האשראי שלהם הכי קשה ומצב הנזילות שלהם הכי קשה. להם אומרים: תבואו בעוד חודש. הפתרון יכול להיות הפתרון הבסיסי, שבועז, בהגינותו, אמר שהוא שקל בתחילה – כן לאפשר להם לבוא באישור רואה חשבון על בסיס ינואר והם יחליטו אם שווה להם להוציא את ההוצאה הזאת או לא.

רבותי חברי הכנסת, הפן התפעולי הוא קריטי. אני ממש מצטער להגיד לכם שלצערנו הרב במקרה הזה הזנב מכשכש בכלב. הצעתי ליהודה לשקול בכל הרצינות לעבור לדיווח חודשי לכולם ותשלום דו חודשי. המצב הוא שכאשר אני בא לנתח אני חסר נתונים לגבי חלק גדול מאד מהעוסקים. מה לעשות ואף אחד מכוחות הביטחון לא התייעץ איתנו כשהוא יצא למלחמה. במלחמת לבנון הראשונה זה היה החודש השני, כך שבעצם היינו קרובים לסופה והגישו לנו את הדוח בסוף המלחמה. במקרה הזה ידינו ממש כבולות. אתם צריכים להבין שזה לא רק עניין טכני של הליכה לרואה חשבון. כאשר עוסק מגיש את ינואר-פברואר כך הוא מדווח על עסקאותיו, קרי: הוא לא מרמה אותי ואני לא מאשים אף אחד וזה לא משנה אם זה רשום בינואר או בפברואר, אבל ברגע שאני צריך לאלץ ולהתחיל להשוות מה היה בשנה שעברה, אני צריך לעשות ממוצע או להגיד לו להביא אישור מרואה חשבון. לא סתם אני אומר שבסוף נגיע למרס.

תן לו את האופציה להביא אישור מרואה חשבון.

זה פתח לשיפטינגים.

רבותי חברי הכנסת, אנחנו מפצירים בכם לעזוב את זה מסיבה מאד פשוטה – כל אלמנט נוסף שתכניסו עכשיו יעצור את התהליך שאנחנו שוקדים עליו זמן רב, לעצור את התוכניתנים, לעצור את הלוגיסטיקה ובסוף שכרנו ייצא בהפסדנו. כשעוסק רשאי, הוא לא צריך להגיש לי דוח מע"מ ב-15 במרס. הוא יכול לבוא ב-1 במרס.

מה שאתה אומר לנו הוא לוותר על כל הדיון הזה ולהפוך להיות חותמת גומי. אתה אומר לנו שכל דבר יגרום לעיכוב.

לא כל דבר.

האם יש אפשרות, אולי לא במסלול הזה אלא במסלול אחר, לאותם עסקים, שהדיווח שלהם הוא פעם בחודשיים, לתת להם לקבל מקדמה בערך של 50% שבעה ימים לאחר הגשת התביעה?

הופענו בפני חברי הכנסת בחודש דצמבר ולא ידענו שתהיה מלחמה. העברנו 47 אלף עוסקים מבסיס מזומן מחד חודשי לדו חודשי. הנושא התפעולי הוא נושא קריטי ואני אומר לכם שרשות המסים צריכה גם לגבות כסף ולטפל בנושאים אחרים ב-2009. אם אנחנו ניתן מקדמה, אנחנו נשתק את המערכת של רשות המסים.

זה יכפיל את העבודה, פעם מקדמה ופעם חשבון סופי. אנחנו לא יכולים ללכת למהלך הזה. אי אפשר לטפל בתביעה הזאת פעמיים. 40,000 יכולים להעסיק את רשות המסים במשך למעלה מחצי שנה, אפילו שמונה חודשים.

יש עסקים שזה קריטי בשבילם, בבחינת להיות או לחדול אם הם מקבלים את הפיצוי במרס או באפריל.

אפשר לעניין הזה ועדת חריגים?

אפשר להציע הצעה?

אדוני, יושב ראש ההסתדרות, בבקשה.

הרי כל אלה שיש להם חד חודשי ידווחו על ירידה במחזור. קח את הממוצע של הירידה במחזור של החד חודשי ועל סמך זה תן מפרעה לדו חודשי. כך הם ירוויחו את החודש מצד אחד ואתה לא תשלם פעמיים.

מחזור של 1.5 מיליון הוא לא מבוטל. לקחנו אוכלוסיות של 1.5 מיליון על מנת להקל על מצוקת האשראי והעברנו אותם, וחלק ויתרו. אלה לא בדיוק הקטנים ביותר.

החד חודשיים ידווחו בזמן ויתבעו בזמן. קח את הירידה במחזור של החד חודשי, הרי את הנתון הזה יש לך, ועל סמך זה תן מפרעה של 60%, למשל, לדו חודשיים. מה הבעיה? זה רק לרשום צ'ק.

אדוני יושב ראש ההסתדרות, אתה מכיר את המערכת לא פחות טוב ממני. עוסקים גדולים ומסודרים מגישים את המחזור של ינואר ב-19 לכל חודש, לא ב-15. עד שאנחנו קולטים את זה באופן פרטני עוברים כעשרה ימים. זה אומר ששוב הגעתי לסוף פברואר. אני חלוק לגמרי על ההצעה, אבל אפילו בפן הפרקטי זה לא מקדם.

בצפון דובר אז על 20 יום. אולי אפשר לעשות מאמץ ובמקום 30 זה יהיה 20? שאלה נוספת – אמרת שאחרי 45 יום תהיה מקדמה על פי שיקול דעת, אבל זה לא מה שדיברנו עליו. דיברנו על כך שאחרי 45 יום, אם לא תהיה מקדמה...

לא, לא. כל מה שיהודה התכוון אליו הוא שאם המפקח בודק וחושב שהוא צריך לפסול את התביעה, הוא יפסול את התביעה, ברור שאם הוא אומר: לא הספקתי לבדוק... זאת הכוונה.

רבותי, אנחנו זהירים בהצהרות שאנחנו משמיעים, בעיקר בפני חברי הכנסת. אנחנו מאד זהירים. כתבנו גם בהוראת הביצוע וגם בתקנה שעד 30 יום ואנחנו לא בהכרח סדיסטים לנצל את 30 הימים. אולי ב-25 ימים, אולי ב-24 ימים. אנחנו נעשה מאמצי על. בנינו את תכניות המחשב, אנחנו מוכנים. ביקשתי שאנשי המחשוב יעבדו ביום השבתון ואמרו לי: אוי ואבוי, זה חילול כיפור. אני מוכן להתחייב כאן לפרוטוקול לא על 30 יום אלא עד 25 ימים.

יפה מאד.

נדמה לי שיש איזו טעות לפי בחינה שלנו והמקדם של הדלק היה צריך להיות יותר גבוה. האם אתם מוכנים לבחון את זה?

מה כתוב?

5%. נדמה לי שגם אתם חושבים שזה צריך להיות יותר.

7.5%.

בשתי סוגיות לא נחה דעתנו עד לרגע זה, אם כי אין ספק שההצגה שהמשא ומתן איתנו מיצה את עצמו היא אכן נכונה. סוגיה ראשונה היא סוגיית אשקלון. בהשוואה של אשקלון בין תקופה לתקופה יש התעלמות ממצבה המיוחד של אשקלון שהתחיל שנה קודם למלחמה. מדובר בעסקים מהסוג שאנחנו מייצגים, גם עסקי אולמות השמחה, עסקים שנמנעה מהם עבודה כתוצאה מתדמיתה של העיר. הנימוק היה שהעיר לא הוכרזה בצורה כזאת או אחרת ובנושא זה לא נפתרה הבעיה. נגרם פה עוול.

נקודה שנייה – רוצה הגורל ואותו מחזה של משק מידרדר, שכולנו חרדים לו כמו כולם, לא חל על תעשיית התיירות בשנת 2008. עד סוף שנת 2008, כולל בחודש דצמבר, תעשיית התיירות מראה עליות מרשימות ביותר, כולל הערים באר-שבע ואשדוד, למעט העיר אשקלון, מראה עליות מרשימות ביותר. מקדם ההפחתה הכלכלי במקרה הזה צריך להיות מקדם חיובי, אבל זה לא כך והוא יהיה מקסימום 1. מדוע?

תודה על ההבהרה. בועז, אתה רוצה להתייחס? בקצרה בבקשה.

או שלוקחים את כל העסקים והעוסקים באופן פרטני או שמתחילים לעשות ממוצעים. אי אפשר לעשות מיש-מש, זה פשוט לא עובד. עם ידידי שמוליק ואלי גונן, שלא נמצא פה, היו שעות על גבי שעות של טלפונים ומיילים ופגישות. ניסינו, אבל אנחנו מסרבים להכניס משהו נורמטיבי. אני לא חולק בכלל על הנתונים שלך.

למה לגבי אשקלון לא תקבע 2007?

המשמעות של מה שאתה מבקש היא שמי מאיתנו, לא משנה מי, אבל זה לא בסמכותנו, יכריז על אשקלון שיש לה מצב מיוחד בעורף.

לא, רק לצורך השוואה. אתה מכה אותם פעמיים.

שואלים אותי אנשים ממשרד המשפטים איך תדע להצדיק, אם בכלל, מקדם האטה שונה לגבי תיירות באשקלון.

תן להם בסיס השוואה שלוש שנים קודם.

אזי צריך לתת לכולם.

תביא את משרד המשפטים, אני אסביר להם.

אני לא יודע להסביר.

אתה פוגע פעמיים באוכלוסיה, שאומרת לך כך: במשך שנה שלמה סבלתי, אבל לא הייתי בקו העימות.

חבר הכנסת ריבלין, הטענות לא צריכות להיות מופנות אלינו. אני לא פיקוד העורף, לא אני קבעתי שהמצב חל או לא חל.

באופן פרקטי, בנושא גני אירועים ואולמות, אף אדם נורמלי לא מקיים אירוע...

אבל הם קיבלו עוד חודשיים שלמים.

אורלי, בבקשה.

צהריים טובים, אני מדברת בשם נעמ"ת ומבחינת מהות העניין בשם כל ארגוני הנשים שיש להם הסכמי הפעלה עם המדינה. על פי התקנות האלה אנחנו נופלים בגדר מוסד ציבורי זכאי ולכן הפיצוי במסלול השכר מביא אותנו ל-95% פיצוי, יחסית לרשת פרטית של גנים, למשל, שעל פי התקנות האלה תקבל 132.5% פיצוי על השכר.

איך בכלל אפשר לשלם שכר מ-95%?

אי אפשר. אנחנו משלמים 137% בגלל הזכויות הסוציאליות. ב-132.5% אנחנו כבר מסבסדים חלק מהעניין נוסף לנזקים נוספים שנגרמים לנו ואנחנו מבקשים להוציא אותנו מההגדרה של מוסד ציבורי זכאי ולהעביר אותנו למסלול השכר ב-132.5%.

הבסיס הוא 100% שכר יסוד וזה על פי תקנות מס רכוש ללא תוספות. זה מוגדר בתקנות ואני לא ממציא שום דבר. 132.5% אומרים את הדבר הבא – עוסק רגיל מקבל 132% וזה מגלם שני דברים: 1. הפרשות סוציאליות, וכמובן יש שונות אדירה בין מעסיקים. 2. נזק למעביד. אנחנו תוחמים את זה ב-132.5% ואומרים כך – אם לזה את מכוונת אין לי בעיה ללכת איתך – בקבלן כוח אדם הגדרנו בהתאם להנחיות משרד המשפטים, שעשה חישובים, מה הן ההפרשות הסוציאליות המנדטוריות. הגענו ל-17%, קרי: קבלן כוח אדם מקבל 117.5%, המעסיק בפועל מקבל השלמה ל-132.5%. אם את אומרת: תשווה אותי למי שמשלם 100% פלוס סוציאליות, אין לי בעיה.

תשווה אותה למגזר העסקי.

לא, אני לא יכול כי אין לה אובדן תפוקה.

סיכמנו שכולם יקבלו 132.5% ופתאום זה נהיה ככה. לא אמרת שאתה מחריג ולא שום דבר. זה ברמה של המשא ומתן. חוץ מזה, מה ההבדל בין גנים בנעמ"ת ובוויצ"ו? להם אין הוצאות שוטפות כמו לעסק? מה ההבדל?

הם מלכ"ר.

ב-132.5% הם אולי ייצאו תיקו.

אני אתן לך דוגמה להוצאה שלא תכוסה כאן – אצלנו עובדות בנות שירות לאומי, אנחנו משלמים לעמותות, יש לנו הוצאות, אנחנו ניזוקים כמו כל רשת שמפעילה גנים. העובדה ששכר הלימוד שלנו מפוקח על ידי המדינה וגם נושא הילדים שמתקבלים אלינו מפוקח על ידי המדינה לא צריכים להעמיד אותנו בנחיתות לעומת מעסיק פרטי, שיש לו הוצאות ונזקים.

אנחנו מעסיקים בנות שירות לאומי, שאצלן לא מדובר בשכר אלא אנחנו מתחשבנים עם העמותות. זה לא ייכנס בכלל למסלול, זה נזק שאנחנו נספוג. זה אחד הנזקים שיכולים להיכנס ל-132.5%. יש לנו עוד נזקים ואין שום סיבה להפלות אותנו או להחריג אותנו לעומת מעסיק פרטי. בצפון מעמדנו היה זהה.

לסוגיית מעונות היום – בכלל לא אמור להיות להם הפסד הכנסה והבהרנו את זה גם למשרד התמ"ת. אין שום סיבה שאתם תתנו החזרים להורים מכיוון שההורים מקבלים פיצוי על הימים שבהם הם נעדרו מהעבודה עקב כך שלא היו מעונות. לכן, ככלל, נעמ"ת לא אמורה להחזיר כסף להורים.

בית המשפט קובע את זה ויש תקדימים.

היה לזה תקדים במלחמת לבנון השנייה, כשבית המשפט חייב להחזיר להורים כסף על שירות שהם לא קיבלו.

נעמ"ת מוכנה ללכת להסדר לפיו לא נחזיר להורים כספים, לא נקבל פיצוי במסלול השכר ואם נחויב להחזיר על ידי ערכאה שיפוטית אתם תחזירו בלי הגבלה.

אם יילכו לכל נתיב אחר, ואם יש צורך תסבירו את זה לבית המשפט, המשמעות תהיה כפל פיצוי. במלחמת לבנון לא היה פיצוי בגין היעדרות ממוסדות חינוך כי היינו אז בקיץ וכל האפיזודה הזאת לא היתה כל כך ברורה. היום העסק מאד ברור.

מלחמת לבנון היתה בחופשת הקיץ ולכן אין להשוות את זה וההשוואה איננה ממין העניין.

רבותי, 117% יש כבר, בואו נראה הלאה.

לא, זה לא כך.

אם מוסד הלימודים של הילד הוא באיזור, הוא מקבל.

למה לא להגיד שאין כזה פיצוי?

זה בדיוק מה שאנחנו אומרים.

אם, נניח, אני גר בלהב ועובד בשדרות, לא קיבלתי בתור אב בלהב, אבל אני זכאי לפיצוי מנעמ"ת בשדרות. אני לא מקבל בתור עובד כי בית הספר של הילדים שלי פעל, אבל כעובד בנעמ"ת אני זכאי לפיצוי.

אנחנו נקיים הפסקה להתייעצות לכמה דקות.

למה יש לך בעיה עם המעסיקים?

אני לא מקשיב רק למי שאומר לי מה לעשות. אני מנסה ליצור מצב שבו יש משהו תיאורטי, שעובד, שהוא סביר ומידתי.

לך ל-117%, אבל תכניס סעיף בתקנות שאומר שהם לא חשופים לתביעות.

תעשו מה שאתם רוצים, אבל לא בתקנות מס רכוש.

רבותי, אני בטוח ששלי ואני נעביר את החוק הזה, נכון שלי?

אם אתם מוכנים ל-117% פלוס אמירה כלשהי, שאם הם חשופים לתביעות של העובדים הם מקבלים שיפוי, אז זה בסדר.

כמו שצוין פה, אין זכאות להחזר.

גם ויצ"ו, גם נעמ"ת וגם אמונה חשופים לקריסה בגלל זה.

גם החברה למתנ"סים.

בעסק פרטי, יכול להיות שבשנה שעברה הוא עשה הרבה כסף והוא יכול השנה לספוג את הנזקים האלה. ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה וחברת המתנ"סים, כולנו מלכ"רים וזה אומר שאין לנו עודפים. אנחנו מוזנים על הקשקש. ככה המדינה בונה את זה. אין לנו עודפים.

הם עובדים כמו עסק, אבל בלי רווחים.

בנושא מלכ"ר זכאי אנחנו מקבלים את מה שאת אומרת, אבל בואו נקבע קריטריון. מה זה מלכ"ר זכאי? מלכ"ר שמקבל את כל התמיכה, את כל הכנסותיו ישירות מהמדינה. אנחנו אומרים לו: לך למדינה ותסכם איתה. ברגע שיש מלכ"ר שאופי הפעילות הוא מכירה חודשית של... אנחנו אומרים כך: לכל הפחות שיהיה שליש ומעלה הכנסות עצמיות, אנחנו מתייחסים אליו כמו אל גוף עסקי שיכול לתבוע מאיתנו מחזורים ושכר. אין שום בעיה. שיבוא, יפרט את התביעה ויוכל לקבל. אנחנו מתקשים להסביר למה אני אתן למלכ"ר, שבהגדרתו הוא מוסד ללא כוונת רווח, כשלמעסיק אני נותן סוציאליות. איך אני יודע להסביר את זה? איך אני יודע לתת לשניהם את אותו הדבר? או שזה מלכ"ר או שזה לא מלכ"ר. אנחנו מקבלים את האמירה – שכחנו, טעינו וכו', זה לא משנה. זה לא 100% אלא 117% בדיוק כמו בקבלן כוח אדם, קרי: 100% שכר יסוד פלוס הסוציאליות.

אנחנו לא חברות כוח אדם.

הוא לא אמר את זה.

אלא אם תהיה פסיקה, שמחייבת ליותר מ-117% ואז אתם מתחייבים לכסות.

אני באמת לא מבין.

מה אתה לא מבין? אומרים שבית המשפט קבע 132%.

לא, זה לא מה שבית המשפט קבע.

לעופר יש שיפור להצעה הקודמת.

הייתי הולך על סנקציה לצד השני – אותה אמא שנאלצה לא לשלוח את הילד לגן מקבלת פיצוי על יום העבודה ולכן אין סיבה שהיא תתבע ותקבל כפול. תכניסו סעיף שאומר שאם היא תובעת, היא לא מקבלת את יום העבודה.

אנחנו נבדוק את התצהיר שבו העובד אומר "נעדרתי" וחותם עליו. נבדוק את הנושא הזה. אדוני היושב ראש, העירו לי מהצד ואני רוצה לומר כך – אם המצב כל כך בעייתי, קרי: יש ביטולים לא צריך לתקן כלום והתקנות מתירות לתבוע בגין ירידת מחזורים. אחת משתיים – או שהמצב מאד בעייתי, תראו לנו ירידת מחזורים ותקבלו פיצוי, או שהמצב לא כל כך בעייתי ואז זה שכר.

רבותי, אני מציע לסכם את הנושא הזה על 117% פלוס ההצעה ברוח הדברים שהעלו מר עיני ובועז סופר. אני חושב שזה טוב. אורלי, תודה רבה. אני ממשיך הלאה. אני מבקש משמעון בניטה לדבר בשם אשקלון.

תודה רבה. כפי שאמרת, הגעתי מאשקלון. אני רוצה שחבריי, מר יהודה נסרדישי ובועז סופר יסבירו לי מדוע אשקלון לא זכאית לקבל פיצוי החל מאותו יום שהרי אשקלון נפגעה החל מה-24 בדצמבר, ויש לי פירוט של כל הגראדים שנפלו, שזה אומר 8 ימים בדצמבר והעיר אשקלון הושבתה מאותו יום. זה הנושא הכי אקוטי.

בסעיף 4 במכתבי נתנו דוגמה לשיעור ההוצאה הנחסכת. הדוגמה הזאת מראה שעסק שקרה לו המקרה שמפורט להלן לא ישופה בצורה רציונלית.

היכולות שלנו מוגבלות, ללא ספק, הן בטח לא זולגות לתחום הביטחוני. מכיוון שזה הוכרז מה-27 בדצמבר, אני לא יודע להגיד שום יום אחר.

על ידי מי זה הוכרז?

פיקוד העורף. אני לא מכיר את המקרה הפרטני שדיברת עליו ואני חושב שזה לא לעניין.

אין פה שום מקרה פרטני. לא הבנתי את התשובה לגבי העיר אשקלון.

אם כוחות הביטחון היו מכריזים מה-1 ביולי, זה גם היה בסדר.

לא זכור לי שבשדרות הכריזו מה-1 בנובמבר 2006. אני לא זוכר שכוחות הביטחון החליטו על זה.

יש הכרזה על איזור מיוחד.

קשה לי לטעון כנגד נושא הרטרואקטיביות בשדרות.

אשקלון לא מבקשת שלוש שנים אחורה, מהגראד הראשון.

אתה רק רוצה ארבעה ימים.

לא ארבעה ימים אלא שמונה ימים, מה-24 לחודש. אם העיר הושבתה שמונה ימים בחודש דצמבר, תסביר לי למה עסקים באשקלון לא צריכים לקבל על זה פיצוי.

לפעמים זה נורא קל, אבל אני לא יודע להסביר. תיגש לכוחות הביטחון ושהם יסבירו.

תן לי הסבר מינימלי על הדבר הזה. יהודה, אני מתריע על זה במשך חודשיים ואני לא מקבל תשובה הגיונית אחת.

אני שומע אותך כבר מעל לחודש וחצי ואני בן-בית אצלכם. אנחנו לא נחרוג מהוראות פיקוד העורף רטרואקטיבית.

לא ביקשתי רטרואקטיבית.

פיקוד העורף הכריז על ה-27 בדצמבר ואני לא אפתח את זה, לא בעיר הזאת ולא בעיר אחרת. אני לא אצא מזה.

אין בעיה, תן לנו מה-27 בדצמבר.

לך למסלול שכר.

על מנת שחברי הכנסת לא יוטעו, חבר הכנסת ברוורמן, יש פה משהו שאינו נכון ואני אסביר אותו בקצרה עד כמה שניתן. ברגע שנותנים פיצוי על חודש ינואר במסלול מחזורים, האם אני טועה בכך שמקבלים שיפוי רק על ינואר?

אדוני, מכיוון שהמלחמה הסתיימה ב-19 לחודש אין לנו שום יכולת, לא תפעולית, לא מחשובית ולא אחרת, אנחנו אומרים כך: אנחנו נותנים תקופת הסתגלות בגלל הקשיים התפעוליים שלנו. לכן, עוסק בעצם מקבל עוד 11 ימים.

זה לא נכון. גם היועצים הכלכליים של שר האוצר אומרים את אותו הדבר, אבל זה לא נכון. לדוגמה – בינואר 2008 מחזור ההכנסות הוא 100 אלף שקלים. בינואר 2009 מחזור ההכנסות הוא 60 אלף שקלים בעקבות המלחמה. מה מכסה הדלתא של ה-40 אלף שקל? רק על 19 הימים שבהם נפגעתי. בהפרש מחזורים הפיצוי שאתה נותן הוא על 19 ימים, על זה אתה מסכים איתי?

לא. בדוגמה שנתת, אין לי מושג האם הירידה ב-40 אלף נובעת מ-19 הימים הראשונים או מהימים שלאחר מכן. במקרה הזה אנחנו אומרים שיש חודש שלם שבו עשינו "עוול" ונתנו עוד 11 ימים וייתכן ש-40 אלף השקלים חולקו באופן פרופורציונלי, קרי: שני שליש, 26 אלף מ-19 הימים האחרונים ועוד שליש. למה? כי העסק לא חזר למסלולו.

שמעון, אם זה לא נוח לך, לך למסלול השכר. קיבלת עוד 10 ימים להסתגלות.

אני לא מדבר על מסלול שכר ואתה הרי יודע ש-90% יילכו על מסלול מחזורים. אנחנו יודעים את זה. במסלול מחזורים אתה לא משפה על דצמבר ולפחות תגיד את זה.

אני אגיד. מכיוון שיש ארבעה ימים בתוך דצמבר...

לא ארבעה, יש שמונה.

אתה יכול להגיד גם 18. מדובר בימים ראשון, שני, שלישי ורביעי, שהם ה-28-31 בדצמבר, אנחנו מרגישים בסדר גמור, כי גם אם גרעתי לך ארבעה ימים בחישוב הנקי קיבלת עוד 11 ימים.

חבל מאד שאתה לא הולך לבקר את אותם עסקים שספגו את כל הנזקים מביטול הפעילות הכלכלית של סוף השנה ושל הסילבסטר. כל עסק כזה נדפק בעשרות אלפי שקלים ובמאות אלפי שקלים. חבל מאד שאתם מתייחסים לזה בצורה כזאת כי זה לא בסדר. אשקלון ספגה גראדים בשלוש השנים האחרונות ואני מבקש פיצוי על דצמבר כי אשקלון נפגעה מה-24 לחודש. יהודה, תשים את אשקלון בצד כי מגיע לה להיות בצד.

זאת החבילה שהבאנו, זאת החבילה לעופרת יצוקה. לא יהיה רטרואקטיבי ולא נלך שנה-שנתיים אחורה. זה לא יהיה. אתם רוצים לסחוב את התקנות, די כבר.

אשקלון לא תבקש אגורה שלא מגיעה לה.

אם אתם לא רוצים, אני אמשוך את התקנות.

אשקלון נמצאת שנתיים-שלוש תחת אימת הגראדים וכולם יודעים את זה. אשקלון תחת אימה ביטחונית ולא ביקשנו כמו שדרות, למרות שמגיע לשדרות. ביקשנו לחודש דצמבר בלבד ואני מבקש מכל חברי הכנסת והשרים להבין את זה.

תודה. אני ממשיך. ירון סוקולוב, נציג המלכ"רים, בקצרה בבקשה.

דיברו על המסגרות הקבועות כמו נעמ"ת, אבל יש צהרונים, מרכזי מוסיקה ומסגרות לא מוכרות, שגם להם יש הוצאות נוספות מעבר לנושא השכר. אותי מטריד דבר אחר והוא ההגדרה של מוסד ציבורי זכאי. רוב ארגוני השינוי החברתי, שלא מקבלים תמיכה או לא מוכרים שירותים, למעשה לא נופלים בהגדרה ולא זכאים לשום פיצוי.

למה?

לפי ההגדרה.

מלכ"ר זכאי.

אתה לא נכנס פנימה.

אני אסביר – מלכ"ר זכאי, לפי ההגדרה, מנטרל את מרבית המלכ"רים במדינה מהטעם הפשוט שאין להם את הנושא של פעילות עסקית מעל 50% מהפעילות שלהם. אתה דורש שמעל ל-50% מהפעילות שלהם תהיה פעילות עסקית ואם יש להם קצת תרומות, הן לא מגיעות מהמדינה. כלומר, בחינת התרומות מצד אחד והבחינה של 50% פעילות עסקית מהצד השני מוציאה מן הכלל את מרבית המלכ"רים ומוסדות הציבור במדינה. יתרה מזאת, אם הוא נכנס פנימה להגדרה שלך, הוא יוצא מהגדרת מוסד ציבורי כי לא ייתכן שלמוסד ציבורי יהיו הכנסות משירותים וממכירת נכסים, כל מה שאתה קובע פה כקריטריון. מי שנכנס פנימה יוצא מסעיף 9(2) בהגדרה על פי כל דעה משפטית שתשאל. מה שעשית פה הוא שהכנסת "עז", שמוציאה...

סליחה, האמירה הזאת לא מקובלת. לא הכנסנו שום עז. להיפך.

נעמ"ת יצאה מהחדר? אני אגיד לך משהו בסוד. נעמ"ת עצמה, לפי הקריטריון הזה, לא תיחשב למוסד ציבורי אלא לעסק.

נציגת נעמ"ת לא יודעת להגן על עצמה?

עזוב את נציגת נעמ"ת. אני מדבר איתך על כל מוסדות הציבור במדינה. יש פה רק מוסד אחד שהכנסת אותו, ומדובר באלה שמקבלים באופן שוטף שירותים והכנסות בלי הגבלה כמו גוף עסקי. כל יתר מוסדות הציבור, שפועלים ללא כוונת רווח, שפועלים ללא הכנסות, שפועלים בצורה הכי ישרה שיכולה להיות, אותם הוצאת החוצה.

עמותת מזון נכנסת?

אם הוא צודק, אתם חייבים לענות לו. השאלה הזאת, שהעלה עורך הדין איתן צחור, גם היועץ המשפטי של ועדת הכספים אומר שיש בה מין החכמה והעניין.

היועץ המשפטי של ועדת הכספים מבקש ממני להבהיר את זה מתחילת הישיבה ואני אבהיר. אני מקווה שזה גם יענה לחברי הכנסת. כאשר אנחנו מסתכלים על מלכ"ר זכאי, אנחנו רוצים לבחון את אופי פעילותו – האם כולו תמיכה, לא כולו תמיכה וכן הלאה. לכן, מלכתחילה, ותודה על התיקונים, אנחנו אומרים שגם ירידת המחזורים וגם השכר הם הכל בהתאם לחלק העסקי – 33.3% ומעלה בהתאם לחלקו היחסי. הרציונל מאד פשוט ואומר כך – אם 100% הם לא פעילות עסקית שוטפת, שנוגעת לדמי חבר או לתשלומים חודשיים וכן הלאה, אנחנו מתקשים להבין את הנזק.

אני משלם פיצוי.

לכן קבענו כלל שאומר: שליש ושליש. אני מזכיר לך, מר צחור, שהוגש בג"ץ על ידך.

סליחה, פה עשית חטא על פשע. בבג"ץ שהגשתי במפורש היו כלולים מוסדות ציבור. פה פעלת והוצאת אותם החוצה.

לא שינינו מאומה.

הרחבת והוצאת אותם.

לא שינינו מאומה.

תסתכל בתקנות, אתה טועה. הוצאת אותם מעבר למה שהיה קודם.

מר סופר, אני יודע שכלכלנים ועורכי דין יכולים להגיד דבר והיפוכו, וכרגע אני לא יודע האם עורך הדין צחור צודק או שאתם צודקים. מה אומר היועץ המשפטי של הוועדה?

בנושא השינוי צריך לראות שבתקנות של שדרות לגבי מוסד ציבורי ולא מוסד ציבורי זכאי יש לכם הנחיה פנימית אין החרגה כללית של מוסד ציבורי. יש מסלול אדום. זה שינוי.

עובדתית אתה צודק.

ולכן אני רוצה שהנושא הזה יובהר.

חידדנו – מלכ"ר בשדרות ובעוטף עזה יכול להגיש מסלול אדום.

עורך הדין צחור, התשובה הזאת ברורה.

תשווה אותנו אחד לאחד בנושא הזה ללבנון. אותן תקנות שהיו כללו מוסד ציבורי ובלבנון לא היתה תקנה ב'5 שהוספתם פה והחרגתם מוסד ציבורי. את אותה תקנה תעשו כמו בלבנון.

בצפון באנו עם מסלול שכר ועשינו מסלולים מיוחדים לניזוקים מיוחדים – לניזוק שאינו מעסיק עובדים ולמלכ"ר זכאי. למה? כי נקודת המוצא היא שמלכ"ר לא זכאי לפיצוי. עכשיו בדיוק אותו הדבר ומבחינה משפטית התוצאה היא אותה תוצאה – אותו מלכ"ר זכאי, זכאי למסלול השכר בשינוי של מה שעשינו עכשיו, החלק היחסי העסקי כפול השכר וכפול 117%.

אין לו 50% הכנסות. אין לו הכנסות.

אם אין לו הכנסות בכלל הוא לא זכאי לפיצוי.

אבל בלבנון הוא היה זכאי.

לא, זה לא נכון.

עמותת מזון, שקיימת רק מתרומות, לא מתמיכות, ומעסיקה שניים וחצי אנשים, הרוב מתנדבים, למה הם לא יכולים לקבל...

מה קרה לעמותה? הם מתנדבים?

הם קיבלו שכר.

הטענה היחידה שאני רואה פה היא שבלבנון אושר ועכשיו לא.

לא,

אני ברור לנו שבלבנון לא אושר, גם כאן לא יאושר. אם בלבנון אושר, אנחנו נדון בזה. תנו לי תשובה תוך חמש דקות. יורם יפרח, בבקשה.

היה פה משא ומתן אבל היה בו פספוס. אנחנו רוצים לחדד את הפספוס הזה ואני מבקש שרמי אריה ידבר.

יש שתי סוגיות, שהן לא מהותיות בכלל התקציב ובכלל התקנות, אבל הן מאד מהותיות לענף האולמות ולגני האירועים. הנושא הראשון הוא מקדם האטה – מדוע הוא לא מורחב כאשר מדובר על מקדם צמיחה. הנושא השני ששייך לכל העסקים הוא עסק חדש, שמשום מה לא דיברנו עליו בכלל. אני חוזר לנושא הראשון – מקדם ההאטה. אולמי שמחות וגם עסקים אחרים, שהם לאו דווקא בענף השמחות, השקיעו במהלך 2008 והתרחבו ונמצאים כרגע במצב של השקעות גדולות והלוואות גדולות שהם לקחו מהבנק. ההכנסה שלהם התרחבה בנובמבר-דצמבר. אם בנובמבר-דצמבר 2008 יש לי התרחבות מול נובמבר-דצמבר 2007, למה לא לתת לי את ההתרחבות הזאת? הרי הנתונים מדברים בעד עצמם בנובמבר-דצמבר 2008. אם ממילא יש ירידה, כפי שאמר בועז סופר, בגלל המשבר הכלכלי, ממילא לא תהיה השפעה. אנחנו מדברים על אחוז שולי לחלוטין של עסקים, שיש בהם התרחבות. למה לקפח את אותו אחוז שולי של עסקים שיש בהם התרחבות?

הנקודה הועלתה על ידי ג'ורג.

לגבי עסק חדש – אני מברך על כך שההגדרה של עסק חדש היא מיום 1 בנובמבר 2007 ועד היום. ניקח, לדוגמה, אולם שמחות שהתחיל לפעול במאי. ההגדרה היום אומרת שצריך לקחת את המחזור של הפעילות שלו בשנת 2008 ולחלק לכל חודשי הפעילות ב-2008, אבל זה דבר לא טבעי לעסק חדש. כשעסק חדש מתחיל, הוא מתחיל עם הרצה, עם צמיחה, הוא בונה את עצמו מחודש לחודש. אני מציע לתקן את התקנות כך, שייקחו בחשבון את המחזור שלו ברבעון האחרון בלבד ככל שהוא פעל, או לתת לאולמי שמחות את האפשרות להציג ביטולי אירועים שנעשו ב-27 בדצמבר. חלוקה של כל חודשי הפעילות בעסק חדש היא פשוט טעות שעלולה לגרום לצמצום משמעותי של הפיצוי שמגיע לו.

אני מודה לך. בועז, תשובה קצרה בבקשה.

הגדרנו עסק חדש חשבנו שאנחנו מאד חכמים וכדי להימנע מניצול לרעה שהיה בצפון....

תן לי דוגמה לניצול לרעה.

אני אומר. ניסינו להיות חכמים ובעסק חדש, נניח חדר אירוח, ניסינו לקבוע משהו נורמטיבי, נניח 300 שקלים ללילה. עוד לא ראיתי נהירה כזאת של עסקים שרצו להיות מוכרים רטרואקטיבית כעוסק חדש.

עסק חדש הוא לא לפי תקופת היווסדו? יש הגדרה לעסק חדש.

אנחנו הולכים לפי ממוצע מחזורו. הוא משקיע השקעות רבות ואז הוא עלול להיות במצב שבו הוא מציג הוצאות מאד גבוהות כדי להימנע ממצב שבו אני מזיק לו נטרלנו את זה ואמרנו ללא תשומות ציוד, כלומר כל ההשקעות לא נלקחות בחשבון. אנחנו לוקחים רק תשומות שוטפות. לעניין מקדם ההאטה אני לא יכול לעשות משהו שונה בין אולמות לבין דברים אחרים.

תן לכולם את ההרחבה, ממילא זה אחוז שולי לחלוטין מהעסקים, למה לפגוע בהם?

מה הם מאה מיליון שקל ביני לבינך?

למה אי אפשר ללכת ליומן הממוחשב ולבדוק את ההזמנות?

למה מאה מיליון? אחת משתיים – או שהם צודקים או שהם לא צודקים. זה לא מאה מיליון.

יש יומן ויש הסכמים. שיפתחו את ההסכמים.

השאלה של יהודה נסרדישי אליך, ג'ורג', היא למה לא תלכו על המחזור?

אני לא רוצה מה שלא מגיע לי ואני רוצה שייתנו לי רק מה שמגיע לי. אצלי, כמו בכל מקום אחר, מתנהל יומן ממוחשב ויש הזמנות שכוללות הסכמים. חתומים עליהם המזמין וגן האירועים. תפתח את היומן, תשלם לי את מה שביטלו לי ואל תשלם לי את מה שלא ביטלו לי.

אבל אמרת שזה לא רק פיצוי כנגד ביטול אלא גם אירוע שלא היתה בו נוכחות מלאה. אתם אומרים מצד אחד שאתם רוצים פיצוי פר אירוע וזה נשמע לי הדבר הכי הגיוני. מצד שני אתם אומרים שיש אירועים שכן התקיימו אבל התפוסה היתה נמוכה.

מדובר על חודש ינואר שהיו בו ביטולים בפועל. לעסק חדש אין מחזור אחורה אם הוא עובד חודשיים. איזה מחזור יחשבו אחורה? הוא עובד חודשיים והוא מבקש פיצוי על מה שבוטל. בועז אומר שגני אירועים ואולמות שייכים לתיירות והם יקבלו על פברואר ומרס. אמרנו שבפברואר ומרס שלא יהיה על ביטולים אלא לפי מחזור כי יכול להיות שהיו מתוכננים להיות 700 איש ובסוף הגיעו רק 200. אני רוצה משהו שתואם לענף הזה.

אנחנו רוצים להתמקד בשלוש נקודות: 1. מקדם האטה למקדם צמיחה, לאותם עסקים שעולים. 2. עסק חדש – לא כל חודשי הפעילות אלא רק לרבעון האחרון. 3. התפוסה שירדה בפברואר-מרס.

בועז, אם יש מאה מיליון שקל אין האטה. מצד אחד אתה אומר שיש האטה ומצד שני אתה אומר שזה יעלה מאה מיליון שקל. אני רוצה להבין ברמה הלוגית שאם בשוק יש האטה, מהיכן נובעים מאה המיליון שקלים האלה, שאתה נותן אפילו כדוגמה?

אני עניתי על זה.

בהמשך לדברים של יהודה טלמון, יש חשיבות לכך שבהוראות הביצוע הגדרת השכר תהיה זהה.

היא זהה.

אבישי, לא קיבלנו תשובה.

הוא אמר לך שהוא לא שינה את עמדתו.

באיזור השבעה קילומטר יש כ-100 יחידות אירוח ובאיזור ה-40 קילומטר יש כאלף יחידות אירוח. הבקשה לגבי תקופת החישוב, אם משווים את זה לינואר שנה שעברה, גם בינואר שנה שעברה כבר סבלו ממתח ביטחוני שהשפיע על התפוסה הירודה.

את ההערות האלה שמענו כבר בעבר.

לכן הבקשה היא לנסות להשוות את זה לעומת 2005.

אלי גונן והאנשים שלכם סגרו את זה איתם לפני זה.

אלי גונן לא מייצג את אלף חדרי האירוח ואת הצימרים. לכן, היות והצימרים סבלו שלוש שנים מתפוסה נמוכה, אנחנו מבקשים לעשות תחשיב של ממוצע או השוואה לינואר 2005. אני מבקש לקרוא משפט בשם לשכת שרת התיירות: "בימים אלה משרד התיירות שוקד על השקעת משאבים ליישובי עוטף עזה שסבלו לאחרונה. כשיהיו עוד פרטים נדווח לוועדה".

בהתאם להערתו של מר ילין אנחנו רוצים להבהיר – אנחנו מגדירים כך: "הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, והסגירה אושרה על ידי פיקוד העורף" וכן הלאה.

יפה מאד. מקובל?

מקובל.

לגבי נושא מקדם ההאטה...

אני לא שר האוצר, אני יושב ראש ועדת הכספים. אני לא משחק פה משחקים והסברתי שאנחנו מנסים לעשות מקצה שיפורים. בחלק הצלחנו ובחלק לא הצלחנו. לשר האוצר יש את הפרוגרטיבה למשוך או לא. הגענו למספר הישגים ובנושא שלכם הלב שלי אתכם, הייתי רוצה לעזור לכם, אבל פה בעל הבית בנושא הזה שמע אותך.

זה לא לעזור לנו, אנחנו לא מבקשים רחמים. זה לא נוגע בעסקים מסוימים בכלל.

כשאני אומר לעזור זה לא לעזור לך בתור עזרה. אני מאמין בגישה שלך ואם היה ביכולתי הייתי הולך לקראתה, אבל להבדיל מאחרים, אני יודע מה מגבלות הכוח שלי. הבנת אותי? אם תדבר עוד עשר שעות שום דבר לא יעזור אם כאן לא יקבלו החלטה. יש דבר מאד פשוט – האם אני מצביע בעוד כמה דקות או שאני לא מצביע על כלום. נתתי לך להופיע ולדבר פה יותר מכל אחד אחר ואני רוצה לתמוך בגישה שלך, לא לעזור לך. אני ממליץ לו להתקדם לכיוונכם, אבל אם הוא לא הולך בכיוון הזה, לא יעזור גם אם תדבר עשרים שעות. האם זה ברור? שמעון בניטה, משפט אחרון.

משפט אחרון לנציגי הציבור ולחברי הכנסת. אשקלון מונה 120 אלף איש והמון עסקים. מה-24 לחודש אשקלון הושבתה לחלוטין.

אני מסכים איתך, אבל הסברתי לך.

אני מבקש ממך להחריג את העיר אשקלון.

אני מחריג?

כן, לך יש את הסמכות. לך ולכל המצביעים פה.

אם אני מחליט להחריג עכשיו את העיר אשקלון, מר נסרדישי לוקח את הכל, הולך הביתה ואין כלום.

תבקש ממר נסרדישי שיעשה את זה.

מר נסרדישי, אני מבקש שתעשה את זה.

אני רוצה לומר עוד משפט לפרוטוקול מתוך תבונה ומתוך הבנה. מעל עשרה ימים אנחנו מנהלים משא ומתן ומגיעים לסיכומים מול הנציגות שלכם ומול המייצגים שלכם ואף פעם לא שמעתי שצריך להחריג את אשקלון שנה-שנתיים.

אני ביקשתי שנה או שנתיים? ביקשתי שבוע ימים.

מר נסרדישי, האם אתה מוסמך להחריג את אשקלון לארבעה ימים? הבנתי שאתה לא רוצה.

לא.

זה לא בסמכותנו, זה עניין של פיקוד העורף.

מה לגבי שדרות? גם שדרות לא עונה להגדרה של יישוב ספר.

בשדרות זה מכוח אחר.

בניטה, אנחנו איתך ובסוף אתם עושים כאילו אנחנו נלחמים בכם. אתה לא מבין שאני לא יכול לעשות את זה?

זאת ממש לא הגישה. בועז יכול לפנות למשרד המשפטים.

אם אני לא יכול גם בועז לא יכול.

בואו נבהיר את הדברים כדי שלא נטעה, חלילה. תיאורטית, אנחנו יכולים לקבוע שכל מדינת ישראל היא יישוב ספר ולהגיד שכולם במסלול האדום. בפועל, מכיוון שאנחנו נאלצים/צריכים/מתבססים על הנחיות ברורות של פיקוד העורף, כולל המועד שבו הוכרזה המלחמה, כולל המפה, אני לא משנה מטר – יש לי ויכוח עם המפה שלהם אבל אני לוקח אותה כתורה מסיני – כי אין לי מומחיות ביטחונית. לכן אנחנו עושים מאה אחוז מאמץ כדי להסתמך על מאה אחוז הנחיות פיקוד העורף. זאת הפרקטיקה. לא רציתי להטעות ותודה שהעירו לי – תיאורטית אנחנו יכולים.

תן לנו מה-27 לחודש.

אנחנו לא יכולים להחליט שאשקלון שונה מבאר-שבע. את זה בטוח אנחנו לא יכולים.

בתקנות אתה רושם שהכרזת המלחמה היא מה-27 לחודש.

אנחנו יכולים לקבוע עובדתית בדיעבד אם נפל או לא נפל.

זה הקריטריון? נפילת טילים?

לא. פה מבססים את הקריטריון על מצב עובדתי. אנחנו מחריגים רק כתוצאה מכך שבאותם ארבעה ימים נפלו על אשקלון טילים.

ורק על אשקלון.

אני אומר לכם – אני אצביע בעד זה כדי שלא יאמרו שוועדת הכספים... אחרי שכל כך התאמצתם. אני אצביע בעד, אבל הטענה שלו מאד הגיונית. שאלתי אותך האם אתה מוסמך או לא ושמחתי לשמוע בסוף שהעירו לך שאתה כן מוסמך באופן תיאורטי. האמת היא שאני חשבתי שאתה לא מוסמך, אבל אם אתה מוסמך, אני לא קובע קריטריונים לעתיד לבוא, אלא אומר שהואיל ובאשקלון בלבד, לא בשום מקום אחר, פגעו 130 פצמ"רים וגראדים מאז ה-24 לחודש, למה לא תתנו להם את ארבעת הימים?

אני שואל את השאלה הזאת בפעם האחרונה – מכיוון שהובהר לנו שבסמכות ידידי יהודה נסרדישי להחריג, האם אתה מובן לבחון, להחריג או להתייחס לדברים האלה?

התשובה היא לא באל"ף רבתי. אינני יודע איזה תקדימים אני קובע, אני לא הולך לספור גראדים וקסאמים ולא מה קרה בבאר-שבע או מה יקרה, לא עלינו, במלחמה אחרת.

הדיון בנושא הזה הסתיים. חיים ילין, ראש המועצה האיזורית, בבקשה.

אני רוצה לברך את יהודה ואת בועז ואת כל הצוות, כולל מיכל. אני . מבין שאנשים צריכים לשמור על הכללים ועל הקופה, ומצד שני לא קיבלנו את כל מה שרצינו. אם היינו מקבלים עוד כמיליארד שקלים היינו מאושרים, אבל אני מבטיח לכם שאנחנו מאד נשמח עם מה שתביאו בסופו של דבר לביצוע בנייר הזה. לצערי, האופק הפוליטי-מדיני שיש באיזור שלנו בעייתי מאד. בצפון יש אפשרות לצמוח, יש אפשרות לפתח ואני אומר לכם שבקו עימות דרום, בעוטף עזה, אין אפשרות לפתח אפילו צימרים כי אתה יודע שאתה פותח ואתה יודע שאין כמעט סיכוי להתפתח במצב כזה. זה דבר שהתקנות והכללים לא מבינים לפעמים. יהיו לנו עכשיו ששה-שבעה חודשים שקט, אבל אי אפשר לפתח שום דבר. כל פעם שיש צבע אדום זה גורם למשהו ואנשים לא באים לאיזור.

לכן, כשאנחנו מנסים לפתח את התיירות אנחנו נמצאים בבעיה קשה וצריך לתת את הדעת על כך. אני מבקש להפסיק לדבר עלינו במושגים של הצפון. הדרום היא חיה אחרת, 80% מהמועצות האיזוריות באיזור עוטף עזה חיות מחקלאות וצריך לדעת את זה. זה נדיר, זה דבר שלא קיים ואסם המדינה, החל מירקות, תפוחי אדמה וחיטה בא מהאיזור שלנו. לכן, כשבאים לבנות מודלים צריך להחריג אותנו.

אני מבקש לשאול שאלה קטנה – מה הוא השכר שמשקף את הקיבוצניק שנמצא בקיבוץ שיתופי ואין לו תלוש שכר?

השכר הממוצע במשק, 7,790 שקלים.

תודה רבה. בני, בבקשה.

אני רוצה להודות לכל העושים במלאכה ויישר כוח על העבודה בעניין הזה. דיברתם על מסלול אדום, רטרואקטיבית ממתי המסלול האדום הזה?

אין מסלול אדום, הוא קיים רק בשדרות.

סינמטק שדרות הוא שילוב של כמה דברים – הוא מלכ"ר ומצד שני הוא מוכר....

בגלל שיש מסלול אדום, יש לנו הפרבילגיה במקרה הזה להתייחס למעט עוסקים יחסית.

תודה. עורך הדין ביין, בבקשה.

כרגע אין סנקציה מה יקרה אם לא ישלמו מקדמה, מה יקרה אם לא יעמדו במועדים של התשלום. בעצם אין שום סנקציה ובעוטף עזה לא בהכרח מצליחים לעמוד במועדים. לכאורה יש הרואה שמאפשרת הוראה, אבל מכיוון שלא רוצים לתת מקדמה לפני הכרעה בפיצוי הדבר הזה לא מבוצע וכך קורה שגם אין הכרעה בתביעות של העסקים וגם אין מקדמות.

חס וחלילה. אין מצב שבו נמנעת מקדמה כי מישהו לא רוצה לשלם. יש הבדל גדול בין תביעה שבודק המפקח ואומר: כנראה שלא צריך לשלם פה ולכן הוא לא משלם, לבין תביעה שבה הוא אומר: סביר להניח שצריך לשלם, אבל אני רוצה עוד לברר מספר דברים. זה הבדל גדול מאד. אנחנו עומדים בלוחות הזמנים ונעמוד גם הפעם. אין סנקציה, אבל אנחנו מדווחים לכם כל הזמן.

מטעמים מובנים שדיברתם עליהם קודם, של מחסור בכוח אדם, קשה לכם לעמוד בזמנים ואת זה אני אומר מהשטח.

אתה רוצה ערבות אישית שלנו?

קודם דיברו על אשקלון ואשקלון היא באמת מקרה מיוחד כי הנפילות על אשקלון נמשכות שנים רבות. לפחות צריך לתת לאשקלון מסלול אדום.

חברי הכנסת, האם אתם מוכנים לוותר על זכות הדיבור וללכת להצבעה עכשיו?

יש לי שאלה טכנית – הפיצויים מכילים, כמובן, מרכיב מע"מ, ואני לא מדבר על פיצוי על ירקות ופירות.

לא, פטור ממע"מ.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע משהו ותראו אם אתם יכולים ליישם אותו – בעמוד 7 לתקנות כתוב: "או שיעור של 100%, לפי הנמוך מביניהם". אני מתייחס כרגע למקדם ההאטה. האם אפשר למחוק את המילים האלה?

לא. זאת נקודה שכבר עלתה.

אני רוצה להודות על העבודה, אבל אני אומר שכבר מאד מאוחר. אנחנו לא משלמים מקדמות ויש מפעלים שיקרסו. אנחנו מטפלים רק בנושאים מסוימים ויש דברים אחרים שהגענו בהם להבנות. אני מבקש שכל נושא שנוגע להתאחדות בעלי אולמות וגני אירועים לבחון מחדש ולקיים דיונים, ייתכן שתביאו תקנות אחרות יותר מאוחר. אני מבקש שגם נושא אשקלון יבוא לידי ביטוי. תשקלו, תבדקו.

אשקלון ידון בבית משפט, אל תדאג.

אני לא רוצה להגיע לבית המשפט אלא שאנשי מקצוע יבדקו את הדברים האלה וירחיבו לעוד חודש-חודשיים.

מכונה שנפגעה מקסאם מופחתת לחלוטין. מגיע שמאי ואומר כך: עולה 30,000 שקל לקנות מכונה חדשה, אבל לתקן אותה עולה 35,000 שקל. מדינת ישראל מפסידה כסף בגלל שהיא משלמת את כל הכסף לתיקון, אבל אם רוצים לקנות מכונה חדשה שהעלות שלה פחותה, אי אפשר.

יש לי תחושה שאנחנו יכולים לשבת עד מחר עם המקרים הפרטניים, בלי לזלזל, חס וחלילה.

זה כללי לכל הפגיעות בעוטף עזה.

תודה. רבותי, אנחנו סיימנו את הדיון ואנחנו עוברים לשלב ההצבעה. רבותי, לאור מחלוקות ניסוח אני מבקש שיוקרא נוסח התיקון בעניין מוסדות החינוך. רביב סובל, בבקשה.

מדובר על סעיף 2 בהגדרה: יום היעדרות בשל המצב הביטחוני – "שהוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד או סגירת מוסד חינוך כאמור, שאושרה על ידי פיקוד העורף במהלך תקופת ההכרזה ואין במקום העבודה של העובד או של בן-זוגו מסגרת נאותה להשגחה על ילדו" וכו'.

מה יקרה אם הרשות המקומית החליטה לסגור מוסד לימודים?

כתוב: או סגירת מוסד, כאמור, שאושרה על ידי פיקוד העורף.

אושרה עד תום תקופת ההכרזה.

רבותי, אני מסכם. ראשית, אני רוצה להודות לכל האנשים שישבו פה, סבלו ונאבקו. אני יודע שלא הכל השגתם ומצד שני, אני אומר לכם שיושב פה צוות שכל מדינה בעולם היתה שמחה בו, אם היה לה צוות כמו יהודה, בועז, מיכל ורביב וכל הצוות שעסק במלאכה. בסופו של דבר יש פה החלטה גם של שר האוצר, אני מניח. אמרו פה אנשים שהם היו הולכים אולי לקראת אשקלון, אבל מכיוון שהשאלה שלנו היום היא לקבל או לדחות את התקנות, אני ממליץ לכולם לקבל את התקנות, לברך על הנעשה וכשתקום הממשלה הבאה, במהרה בימינו, להמשיך להיאבק למען השינויים.

רבותי, אני עובר להצבעה על ההצעה עם כל התיקונים.


הצבעה


בעד התקנות – פה אחד
נגד - אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו.

התקנות אושרו פה אחד. אני מודה לכולם, תודה רבה.





הישיבה ננעלה בשעה 15:40