PAGE
4

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י' בשבט התשס"ט (4 בפברואר 2009), שעה 10:50

תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2009

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

פרופסור זוהר גושן

- יו"ר הרשות לניירות ערך

יעל אלמוג


- עוזרת ליו"ר הרשות לניירות ערך

שמשון אלבק


- יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך

עידו עשת

עמית צדיק

טמיר כהן

יפה קרינצה

תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2009.

שלום לכולם, אני פותח את הדיון בנושא תקציב הרשות לניירות ערך. רבותיי, לא יהיה פה דיון ארוך. אמרנו כרגע שהמערכת הפיננסית בעולם קרסה. כטריליון דולר מכספי הציבור האמריקני והציבור באירופה הלכו. לא הייתה רגולציה למערכת הפיננסית. הלימות הון בבנקים להשקעות היו 40-50, בלי שום מערכת בקרה ואכיפה. גם על הבנקים לא הייתה מערכת בקרה ואכיפה. אתם יודעים שביוני ברי מדהוף עבר בדיקה של ה-ACC וקיבל מה שקורא דוד חודק: clean bill of health. רבותיי, אין רגולציה, וכשהעולם יחזור לכלכלה הוגנת תהיה רגולציה, כי העתיד הוא כבר לא בפיננסים. העתיד יהיה בייצור ובידע.

לכן, אני שמח שבמדינת ישראל הרשות לניירות ערך עושה עבודת קודש, אבל היא נכנסת לתקופה קשה מנשוא. אני שמח מאוד שהצלחנו במאמצים משותפים, גם עם שר האוצר, להגיע לכך שתהיה הרחבה תקציבית לרשות לניירות ערך כדי שתגדיל את העוצמה שלה, את הפיקוח שלה. בראשה עומד פרופסור זוהר גושן והרבה מאוד אנשים מהמעלה הראשונה. פרופסור גושן, סקירה קצרה על המצב ואחרי זה נעלה את הנושא להצבעה. תודה רבה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש, חברי הכנסת. העובדה שאנחנו נמצאים במשבר שקורה אחת למאה שנים כבר ידועה לכולם. לא אחזור על זה וגם לא אפרט. באחת הישיבות הקודמות סקרתי את מקורות המשבר הזה.

לכולם ברור שאחד הגורמים לכשל העצום הזה בהתנהלות של החברות הפיננסיות בעולם מקורו בהיעדר רגולציה, וחלקו רגולציה קיימת שלא יושמה כהלכה. מה שאנחנו נאלצים לעשות זה שינויים בסדרי העבודה שלנו בטווח הקצר ושינויים לטווח הארוך.

בטווח הקצר, המשמעות מבחינתנו היא הגברה שוטפת של הפיקוח על החברות. מדובר ב-800 חברות, 1,200 קרנות נאמנות, 6,000 יועצי השקעות ומנהלי תיקים. שוק אדיר, שאנחנו צריכים להיות שם עם היד על הדופק כל הזמן כדי לוודא שלא תהיינה הפתעות. מטרת העל שלנו היא לשמור את האמון בשוק ההון כי מה ששובר את האמון בשוק ההון אלו הפתעות. פעילות כמו של AIG בארצות הברית, שבמשך חודשים רבים אין דיווח ובוקר אחד מתעוררים וזה צונח ב-90%, אותו דבר ליהמן ברדרס, אותו דבר בר סטרנס. אלה ההפתעות שגורמות למשבר אמון בשוק ההון, ואת זה אנחנו רוצים למנוע. קשה מאוד לממשל האמריקני לטפל בו זמנית גם במשבר האשראי וגם במשבר האמון. אצלנו לפחות צריכים להתמקד רק בבעיה אחת – בבעיה של משבר האשראי.

יש בתקציב הזה הכרה בגידול העצום במשימות לטווח הקצר שהרשות צריכה למלא. אני שמח שמשרד האוצר, יחד אתנו, רואה עין בעין את החשיבות של הגדלת תקציב הרשות והגדלת מספר התקנים שנדרשים כדי לעמוד במשימות האלה.

אני רוצה להבהיר משהו ביחס לטווח הארוך. בטווח הארוך מפת הרגולציה במדינת ישראל תהיה חייבת להשתנות, וזה מהלך שרשות ניירות הערך לבדה אינה יכולה לעשות אותו. אני רוצה לתת כמה נקודות, שמשמעות שלהן חורגת מעבר לתפיסת הרגולציה המקובלת היום, שאותה אנחנו מיישמים במיטב שאנחנו יכולים. בעולם היה מקובל עד היום שגילוי לבדו די בו כדי להבטיח פעילות תקינה של השווקים; בעולם היה מקובל שלא חשוב מה מורכבותו של המוצר הפיננסי, השוק יידע לתמחר אותו ולהתנהל אתו; בעולם היה מקובל שמשקיעים מתוחכמים אינם זקוקים להגנה של הרגולטור; בעולם מקובל שמשקיעים מתוחכמים, שמשקיעים את כספם מחוץ למערכת הרגולציה ומנהלים את כספם בדרכים שאינן מפוקחות אינם טעונים הגנה של הרגולציה. כל הרעיונות האלה, שהם אבני יסוד בתפיסה של הרגולציה היום, חייבים לעבור חשיבה מחודשת ותפיסה מחודשת של הרגולציה, דבר שישנה את הרגולציה מקצה אל קצה. רגולציה של גילוי לבדה – אנחנו רואים את זה כבר בשוק האג"ח, איננה מספיקה; רגולציה שאומרת פטור למשקיעים מוסדיים, אנחנו רואים שגם זה לא מספיק; רגולציה שאומרת שכל מכשיר, מורכב ככל שיהיה, יכול להיכנס לשוק ויתומחר כראוי – גם זה אינו עובד.

מה המסקנה המעשית מכל התובנות האלה? צריכים להגיע אלינו עם תקנות חדשות, אם ככה.

צריכים להגיע לכאן לא עם תקנות חדשות אלא עם מערכת חקיקה נפרדת, עם מבנה חדש ואחר של הרגולציה. הרשות לא תוכל להרים את כל השינויים האלה לבדה.

אתם עובדים על זה?

חלק ממה שנופל במגרשנו אנחנו עובדים ומכינים, ואני מקווה שאחרי שתקום הכנסת החדשה נוכל להביא לכאן את הרעיונות האלה. אבל חלק מזה גדול על הרשות לבדה להרים, היא צריכה פעולה משותפת. זו פעולה ברמה לאומית כדי לשנות את מפת הרגולציה בארץ.

שיתוף פעולה עם מי?

שיתוף פעולה של משרד האוצר, בנק ישראל והרשות לניירות ערך.

אני מודה לזוהר על הסקירה. חברת הכנסת יחימוביץ, אני מקווה שהממשלה החדשה שתקום בישראל, שתוביל כלכלה אחרת, תלך לרגולציה בסקטור הפיננסי ותחתוך בחרב את הבירוקרטיה במינהל, תעזור לייצור, לבניית מפעלים ותעשה רגולציה לפיננסים.


פרופסור גושן, מה גודל הגידול בתקציב?

התקציב גדל מ-116 מיליון ב-2008 ל-137 מיליון השנה, ומ-171 תקנים שהיו לנו ל-181 תקנים.

תודה לך. חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה.

ראשית, אני רוצה לברך את פרופסור גושן כראש המערכת. אני חושב שהתברכנו באיש מיוחד, שיש לו את הניסיון הרב, דווקא בתקופה כה קשה של מדינת ישראל. עצם זה שיש כרגע תגבור של עשרה תקנים – אני לא יודע אם זה מספיק, כי ציינת על כמה גופים צריך לפקח, כמה אנשים צריכים לעבוד במערכת הזאת. אין ספק שנתמוך בכל שינוי רגולטורי שתביאו לכאן על מנת שתעשו עבודה מצוינת, שהציבור שחוסך את כספו לא יהיו לו נזקים בעתיד, בעזרת השם. אדוני היושב ראש, אני חושב שצריך לתת תמיכה ולהיות קשובים גם בעתיד, כשיביאו אלינו את הדברים החדשים.

רבותיי, אני מעלה את זה להצבעה. אני מכיר רשויות בעולם, זה והצוות בראשותו של פרופסור גושן הוא נפלא ואני חושב שצריך לחזק אותו.

אני מעלה את תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2009 להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2009 אושר פה אחד.

תודה רבה, התקציב אושר פה אחד. בהצלחה פרופסור גושן. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.