PAGE

11

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 740

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום ראשון, י"ד בשבט התשס"ט (‏8 בפברואר, 2009), שעה 13:00

1.
תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: רוברט אילטוב – היו"ר

חה"כ אבשלום (אבו) וילן

עו"ד זאב גרוס
-
מנהל האגף לניהול משאבי תשתית, המשרד לתשתיות לאומיות

עו"ד שבתי אלבוחר
-
הלשכה המשפטית, המשרד לתשתיות לאומיות

משה אבנון
-
מרכז תחום מים, ביוב וניקוז, מרכז השלטון המקומי

צבי אגוזי
-
ראש המעבדה לחשמל ואלקטרוניקה, מכון התקנים

אלישע שפירא
-
יו"ר דירקטוריון מפעל אלתם עין השופט, התאחדות התעשיינים

אבנר הכהן
-
מנכ"ל מפעל אלתם עין השופט, התאחדות התעשיינים

מלכי חג'בי
-
התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל

אליהו אבישר
-
התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל

עו"ד תומר מזרחי
-
המועצה לצרכנות

איתי עצמון


נועה קברטץ (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס"ח-2008

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום דיון מחדש בתקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס"ח-2008. בבקשה, משרד התשתיות הלאומיות.

אני מנהל האגף לניהול משאבי תשתית שעוסק בתחום ההתייעלות האנרגטית. מכאן אני מוסר גם את התנצלותו של מר ולדימיר נמירובסקי, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה, שחלה הבוקר ולכן לא יכול להשתתף בישיבה הזאת. הוא רצה מאוד להשתתף בישיבה.

נאחל לו רפואה שלמה.

הופענו בפני ועדה נכבדה זו ב-2 בנובמבר 2008 והבאנו נוסח של תקנות שהטיפול בהן החל בסוף שנת 2007. הפצנו את התקנות להערות הציבור, ובמהלך ינואר 2008 קיבלנו הערות כאלה ואחרות, בין היתר הערות של קיבוץ עין השופט שבו יש מפעל שעוסק בייצור של הנטלים הללו, ולמיטב הבנתי הם גם היצרנים היחידים כמעט בארץ בתחום הזה. המשכנו לקדם את התקנות, וכפי שאמרתי ב-2 בנובמבר הופענו בפני ועדה נכבדה זו לקבל את אישורה, וקיבלנו את האישור.


מייד לאחר אישור התקנות פנה אלינו המפעל ואמר: רגע, רגע, יש לנו המון הערות שמשום מה לא הערנו בזמן. השר ביקש שנציגות המשרד תבקר במפעל ותראה במה מדובר.

אם זה המפעל היחיד שמייצר, איך יתכן שאתם כמשרד לא ראיתם את הבעיה? הוא המפעל היחיד שמייצר בארץ. בעצם לא התייעצתם עם אף אחד.

קיבלנו את ההערות הכתובות של המפעל בינואר 2008 ואז היו להם בסך הכול שתי הערות: האחת, הם שאלו מדוע אנחנו לא מאמצים את התקן האירופאי, והשנייה, הם טענו שהתקנות נוסחו באופן שלא איפשר ייצור לצורך ייצוא.


באשר להערה הראשונה, השבנו שאנחנו אמנם מכבדים מאוד את הדירקטיבה האירופאית אבל אנחנו לא אירופה.


באשר להערה השנייה, אכן תיקנו את התקנות באופן שאיפשר ייצור לצורך ייצוא, לפי בקשתם.


אלה היו שתי ההערות היחידות שהמפעל העביר אלינו בכתב.


כשבוע-שבועיים לאחר אישור התקנות על-ידי הוועדה הנכבדה הזאת קיבלנו מן המפעל חוברת עם אוסף ארוך מאוד של טענות. נכתב שהם לא יכולים להתארגן לייצור וכולי וכולי. ביקרנו במפעל והתרשמנו שהציוד שבו משתמשים בכדי לייצר את המוצרים הללו, קודם כול בחלקו הניכר הוא מעין ייצור עצמי, או לפחות התאמות עצמיות. קו הייצור יצטרך לעבור רביזיה לא קטנה לצורך ההתאמה למוצר החדש. תיק התוכניות, או התכנון של המוצרים כבר הסתיים, עכשיו צריך רק לגמור לתכנן את המכונות ואז גם לעשות הרצות ראשוניות. הם אמרו שהם מוכנים ללכת לקראתנו על-ידי שיעלו בדרגה אחת את היעילות של המוצרים. הדרישה היתה להעלות את היעילות בשתי דרגות.


בעקבות זה סיכמנו איתם לוח זמנים שונה לכניסת נורות בדרגה B2, לאמצע שנת 2010. אמרנו גם, ואנחנו מצהירים על כך גם לפרוטוקול כאן כפי שסיכמנו, שיש בתקנות מועד למעבר ל-B1, בערך באמצע שנת 2011, ואמרנו, וכמובן נקיים את זה, שנבחן את הנושא הזה גם לקראת שנת 2011.


אני כבר אומר, שדרוג יהיה בשנת 2011, בין אם ל-B1 או לשדרוג אחר – כי יתכן שתהיה אפשרות למעבר cost effective לדבר יעיל יותר בשנת 2011 – אבל מעבר יהיה. לכן אני מקווה מאוד שאנחנו, כמובן בתיאום עם המפעל, ניידע אותם והם יצליחו להתקדם בקצב הדרוש.

לא כל-כך חשוב מה היה. עובדה שגם אני לא ידעתי על הישיבה בוועדה. זה קורה. הם לא הוזמנו לישיבה, התאחדות התעשיינים לא הוזמנה.

התאחדות התעשיינים הוזמנה והנציגים הוזמנו. יש לכך אפילו התייחסות בפרוטוקול.

עובדה שלא הגיעו. נפלה תקלה. קורה. אם יש מפעל אחד או 5 מפעלים והולכים להכניס שינוי שמחייב לשנות קווי ייצור, השאלה למה מראש לא דיברו איתם. אמרת שקיבלתם מהם הערות בכתב. הגרסה שלהם אחרת. אבל אני לא רוצה לעסוק בהיסטוריה.


השאלה העיקרית שלי, בדרך כלל בדיונים מעין אלה אנו נצמדים לתקן האירופאי. אמרת שהתקן האירופאי לא מחייב אותנו. זה נכון, בוודאי, אך תסביר לי מדוע לא נצמדתם לתקן האירופאי.


ניסיתי ללמוד את הנושא. אתה אולי מהנדס אלקטרוניקה, אני בוודאי שלא, אבל אני מבין שעוברים ממשנקים מגנטיים לאלקטרוניים. הדירקטיבה של B1 היא מין פתרון ביניים. הסתבר לי, בין היתר, שבאירופה קבעו שעל כל היצרנים לעבור ל-A1 עד לשנת 2017, כלומר למשנקים שכולם אלקטרוניים ולא שלב ביניים. אני מבקש לשאול מבחינה מקצועית, ואל תכניס אותי להסברים מסובכים, אבל עניינית, למה במקום לקיים דיון נוסף ב-2011 לא להגיד שאנחנו כמו אירופה, עד 2017 היעד לעבור למשנקים מסוג A1 ולדלג על ה-B? אני מבין שפרט לקירות ולגג הם צריכים להחליף את כל קו הייצור, את כל המכונות, וזה בסדר. אני לא נכנס כאן לפרטים. ראיתי תחשיבים – בשעות העומס זה יוריד, זה יעלה. זה דיון מקצועי. אני שואל עניינית, למה לא להיצמד לתקן האירופאי? למה לא לתת זמן להתארגן?

לדעתי הדיון צריך להיות רחב יותר ולא די ברבע שעה. אני מציע להאריך את תוקף התקנות ב-3 חודשים לכל היותר ובקדנציה הבאה ועדת הכלכלה בהרכבה החדש תידרש לעניין.

אלה היו תקנות חדשות, אדוני היושב-ראש.

התקנות אושרו אך ביקשנו רביזיה, והשר הסכים לדון מחדש. השר ביקש, מתוך התחשבות במפעל האחד מיקנעם, שמעסיק 300 עובדים, ובעיקר לאור המצב הכלכלי הקשה והמיתון בארץ, בכל אופן לקיים דיון כדי שלא יפוטרו אנשים. כך הגענו לזה.

קודם כול אנחנו צריכים לקיים הצבעה על דיון מחדש. אתה בעד?

אני בעד, אך אין לי זכות הצבעה, לצערי.

הצבעה

בעד ההצעה לדיון מחדש על תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס"ח-2008 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה לדיון מחדש נתקבלה.

אני בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. הדיון נפתח מחדש.

רציתי להוסיף שאכן אין לנו כיום תקנות בתוקף, אף-על-פי שהוועדה הזאת אישרה את התקנות, כי השר לא חתם עליהן. הן לא בתוקף, ולכן אלה תקנות שבאות במקום אלו שאושרו לפני כחודש.

אני מבקש להשיב לחבר הכנסת וילן. קודם כול, השאלה במקום.


אני מבקש להסביר בקצרה את ההבדל בין דירקטיבה ובין תקן. דירקטיבה זה המלצה. גם אם יש דירקטיבה, המדינות אמורות להיצמד לדירקטיבה אבל כל אחת בדרך שלה, ולפעמים יש גם שינויים. תקן זה דבר טכני. התקן – הדירוגים שאנחנו קבענו מוכרים גם באירופה וגם במקומות אחרים, כלומר זה תקן בין-לאומי.


הייתי רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לכך שיש המון יעדים. עד היום פרט לגורמים בודדים, גם מבחינת התייעלות אנרגטית, גם מבחינת אנרגיה מתחדשת, גם מבחינת עמידה בפליטות האירופאים היו ממש-ממש סופרלטיבים ביעדים, לא עמדו באף אחד מהם כמעט.


אנחנו מדינה קטנה. נכון, המפעל מייצר לא מעט לייצוא, אבל גם מייצר לא מעט בשביל הארץ. יש לנו יעדים. ייתכן שבאיזשהו מקום "נצבע" את 2017. הממשלה קבעה כבר יעד ל-2020. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו מתקדמים לקראת היעד הזה. אין ספק שאם לקראת שנת 2011 נראה באמת שאין היגיון לקבוע תחנה ב-B1 ייתכן שנלך לכיוון A. אני מקווה שגם המפעל רגיש יותר לבעיות שלו. כאשר נדבר על הבראנז'ה בתחומים האלה אז אין ספק שהיום נהיה הרבה יותר מחוברים למה שקורה.

תסכם לנו את הבקשה שלכם.

אם בזמנו קבענו כניסה של B2 בעוד כ-10 חודשים - -

ב-31 בדצמבר 2009.

- - אנחנו מבקשים לדחות את הכניסה של B2 בכשנה וחצי, כאשר מקבלים בכל זאת משהו, שעולים לדרגה C, ואנחנו בכיוון שדרוג ל-B1, כמובן תוך תיאום, ב-1 ביולי 2011.

אולי נקבע את היעד ל-2015 מתוך מטרה לעבור ישר ל-A ב-2017, כמו באירופה?

זה לא מעשי. מבחינה טכנולוגית B1 יהיה חייב תמיד להיות לצד A1. רוב ההתקנות של גופי תאורה לתאורת הפנים ישתמשו ב-A1, זה מתבקש, וטכנולוגית זה גם אפשרי. יש מקומות, כמו בתי מאפה ותנורים למיניהם, מקומות חמים במיוחד שמשנק אלקטרוני לא עובד בהם, חד וחלק. לכן תמיד יישאר גם B1 כיעד אפשרי ניתן להשגה וזמין לשימוש בשוק החופשי. גם אז הוא לא מבזבז הרבה אנרגיה, אם כי הוא מאוד יקר.

כמה זה B1 ו-A1 לעומת סך כל הייצור? כמה תנורי אפייה יש במדינת ישראל?

אבל חייבים להשאיר את זה. אי אפשר להוציא את זה מהשוק.

אני מבין. אני שואל על הפרופורציות.

המספר זניח לחלוטין, פחות מ-1%. לעומת 3 מיליון משנקים בדרגות D ו-C שנמכרים בשנה במדינת ישראל לפי סטטיסטיקה שנבדקה במסגרת העבודות, נכון לשנת 2005, עם גידול של 2% בשנה.


המשמעות של זה היא בזבוז של 10 ואט, וזה נאמד בשנה בכ-130,000 טון פחמן. זה המון. אם נבחן את זה באנרגיה – זה היקף משמעותי מאוד. לא בכדִי מדינת ישראל כבר בדצמבר 2004 הכניסה לתוקף את התקן הישראלי 54/85 לסימון אנרגטי, והוא תקן רשמי. חבל שיש סימון ולא מיישמים אותו. הכול נועד למטרה זאת – לצמצם את גזי החממה ולצמצם את צריכת האנרגיה, שהיא משמעותית ומהווה כ-30% מסך צריכת החשמל במדינת ישראל. הדחייה לשנת 2017 או 2015 – זה כאילו לא עשינו שום דבר כי נמשיך לבזבז.

אתה מסכים אתי שצריך להגיע ל-A. נכון?

לא. גם ל-A.

אתה אומר שיהיה שימוש מצומצם מאוד ב-B והרוב יהיה A. אבל ב-A יש גם בעיות אחרות. גם שהרשת נופלת הרבה יותר, והיא צורכת יותר אנרגיה, הרכיבים של המשנק יקרים יותר. אני לא רוצה להיכנס כעת לבעיות המקצועיות-טכנולוגיות.


אני שואל שאלה אחרת. אם יש כאן מפעל שמייצר 70% מן התוצרת הישראלית, והוא נכנס לזה כי אין ברירה וכל העולם נערך לזה, ונכון מה שאמרת על גזי החממה, הכול נכון. אבל אם אומרים שבשנת 2011 נדון פעם נוספת – אז לשם מה צריך לשגע אותנו עוד פעם? בואו נקבע מועד באמצע, נקבע את 2015. בינתיים ייכנסו גם לזה וגם לזה, ובא לציון גואל. לא הבנתי את הבעיה. 1B יהיה בכל מקרה.

אבל חייבים להוציא היום מן המחזור את המשנקים מדרגה C ו-D.

אני נציג המועצה לצרכנות. צר לנו להגיד את הדברים הללו, אבל חייבים להגיד אותם. אנחנו מניחים שמשרד ממשלתי מבקש להתקין תקנות רק לאחר שערך התייעצות. ההתייעצות אמורה היתה להיערך בחודש נובמבר. עכשיו להגיד שלא היו מודעים להערות? נראה לי שזה לא הסיבה האמיתית. בנוסף, אם אתם באים היום ומבקשים דחייה נוספת אז הייתי שמח לראות חוות דעת שמעידה על הסיבה האמיתית. הרי ידעתם שצריך להיערך ולהחליף פס ייצור. אנחנו מכירים את דפוס הפעולה הזה גם בתקנות יעילות מזגנים.

אתה מוכן לפרט? אנא תפרט. העומק בו נכנסתם לכל הדבר הזה כאשר הוא פורסם לציבור בשנת 2007 – אני חושש שהייתם בכלל אטומים לכל התקנות האלה. אז אנא תסביר לנו מה לדעתך קורה בממשלה.

אני זה ששואל כאן שאלות. בואו לא נתפרץ. הוא אומר את העמדה שלו. תהיה לך זכות תגובה. לא מנעתי מאף אחד זכות תגובה. מי שירצה להתייחס, יתייחס.

אנחנו לא מפקפקים בעבודת הממשלה ובאופן שאתם עושים את זה. פשוט נראה לנו תמוה לבקש את הדחייה הזאת מאחר והייתם אמורים כבר לעשות את הבירורים כולם לפני שהבאתם את התקנות מראש.


באשר לנגיעה של זה לצרכנים – אנחנו רואים את הנושא הזה כנוגע לצרכנים בחיסכון בחשמל ברמה הסביבתית וברמה של הצרכן. בנוסף, במקרה הזה אין יצרנים שכן נערכו, אבל אילו היו יצרנים שכן פעלו וכן נערכו הרי זה לא הוגן כלפיהם.


מה היום המשרד הממשלתי יודע שלא ידע בנובמבר 2008? הרי אנחנו יודעים מה טוענים התעשיינים ויודעים מה טוענים היצרנים. אם כך, אני סבור שאין מקום לתת הארכה נוספת. צריך ליישר קו ולהתקדם הלאה בקצב של התייעלות.

ומה המשמעות? שהמפעל לא יעמוד בלוח הזמנים ולא ייצר ו-600 עובדים ייזרקו לרחוב. זה לא בעיה צרכנית? אתה יודע מה זה להחליף קו ייצור במפעל? זה ייקח לפחות שנתיים, גם כשרוצים להתקדם. אז מה זה לזרוק באוויר "כן בדקו, לא בדקו"? זה פשוט דיבור חסר אחריות. הייתי אומר: פופוליסטי. אני מאוד בעד כל נימוק של איכות הסביבה, אבל אני יודע שגם במזגנים וגם במשנקים כדי לעבור משלב א' לשלב ב' צריך לתת את פסק הזמן המינימלי כדי שהיצרנים יוכלו להתארגן.

לצערי לא מייצרים את דרג A במדינת ישראל ואין לו זכות קיום במדינת ישראל.

למה?

דרג A זה מוצר אלקטרוני מורכב שאינו כלכלי אם לא מייצרים אותו במאסות במפעל שעובד 24 שעות ביממה לשוק המקומי. יש חברות שעושות את זה כבר למעלה מ-20 שנים, כמו:"אוסרם", או "ווסלוס וואבה" שהמפעל הזה הוא נציג שלו בישראל, או "פיליפס", מפעלים שיש להם קווים בכל העולם ומספקים את התצרוכת העולמית. התצרוכת העולמית עומדת על כ-30 מיליון משנקים בחודש. מכאן שעם כל הכבוד, לעשות במפעל הסבה למשנקים אלקטרוניים – זה לא מעשי ולא כלכלי.


יחד עם זה, כל התקנה הזאת התחילה – ואני מצטער שמשרד התשתיות הלאומיות לא נותן כאן את הנֶגֶס החשוב ביותר – מנושא הנורות הפלואורניות שהמשנקים האלה אמורים להפעיל אותן. יש כבר שינוי בדפוס בעולם בכלל. הנורות הפכו ל-5T עם יעילות אנרגטית גבוהה הרבה יותר וחייבים לעבוד שם למשנקים אלקטרוניים מדרג A. זה נוגע גם לנושא המיחזור. רמת הכספית בהם 3 מיליגרם, מול 15 מיליגרם. אחת הבעיות מעבר לנושא צריכת האנרגיה, כשאתה זורק נורה פלואורנית רגילה אתה זורק 15 מיליגרם כספית בלי שום אפשרות למיחזור. זה נֶגַע רע בכל העולם. לא בכדִי עשו את דירוג A, על מנת להתאים אותם לדור החדש של הנורות שנפוץ בעולם כבר 15 שנים. אם מדינת ישראל תלך כאן בפאזה שאחרי העולם, אנחנו נהיה בצרה צרורה כי מצד אחד לא תהיה תחרות יותר, לא נוכל להביא משנקים מדרג C ו-D משום מקום, רק יצרן אחד בכל העולם יוכל לייצר אותם, או אולי רק יצרנים בסין.


אני לא רואה כאן סיבה מוצדקת לדחייה. זה שיקול של מפעל מול שיקול לאומי.

אולי תוכל לפרט לוועדה מה זה משנק.

נורה פלואורנית – נורה פלורסנטית רגילה שיש לנו בבית – לא יכולה להיות מחוברת ישירות לרשת החשמל כמו נורת הליבון הרגילה. היא צריכה ציוד הפעלה. משנק זה אותו סליל, שמורכב מברזל ונחושת, שמייצב את הזרם דרך הנורה ומאפשר הפעלה תקינה. הצ'וק האלקטרוני הוא לא סליל רגיל. הוא עובד בתדר גבוה, עם התייעלות אנרגטית הרבה יותר גבוהה והוא בעצם ציוד ההפעלה לנורה הפלואורנית על מנת שנוכל להפיק ממנה אור.

אנחנו מתקרבים לסיום הישיבה. עוד מישהו מעוניין לדבר? בבקשה בקצרה, דקה לכל אחד.

אני ממכון התקנים. במכון התקנים הכנו את התקנים לנושא הנצילות האנרגטית של משנקים והם מבוססים על תקנים בין-לאומיים. המטרה בסיכומו של דבר להביא לחיסכון באנרגיה מכיוון שיש שימוש נרחב באותם רכיבים שנמצאים בתוך נורות פלואורניות וזה יביא לחיסכון בחשמל.


יחד עם זה, צריך לתת הזדמנות ליצרן להתארגן עם קו ייצור חדש. לא מדובר ברמה A אלא ברמה 1B ו-2B. צריך לתת להם את הזמן המינימלי הדרוש להם על מנת להתארגן. צריך לשמוע מהם מה הזמן המינימלי הדרוש להם להתארגנות כזאת.


לא בהכרח אנחנו חייבים לרוץ לפני אירופה בחוקים שלנו. אני לא בטוח שבאירופה קבעו את זה ל-2017. לא ראיתי עדיין את התקנה. אם נדע את מינימום הזמן הדרוש להתייעלות נוכל בהחלט לקבל החלטה מושכלת לגבי השדרוג כי בסיכומו של דבר זה יחסוך למדינת ישראל חשמל.

באשר לפנייה שלנו לאחר הדיון, הערנו אכן הערות מוקדמות ולצערנו – ואני לא רוצה לעשות עכשיו ניתוח היסטורי – ההערות לא היו שלמות, בין היתר מכיוון שמי שעסק בזה לא ראה כנראה את החומר הסופי שכולל את לוחות הזמנים.


דבר נוסף, לא הוזמנו לישיבה בשל תקלה שאירעה בהתאחדות התעשיינים. ההזמנה הגיעה אליהם אך לא הגיעה אלינו ולכן לא הגענו לוועדה וביקשנו את הדיון החוזר עם משרד התשתיות הלאומיות.

והיושב-ראש איפשר לכם.

לגופו של עניין, היוזמה להתאים את התקנים הישראלים לדירקטיבה האירופאית, היתה יוזמה שלנו. יושב כאן נציג מכון התקנים והלכנו גם למשרד התשתיות הלאומיות. אנחנו היינו היוזמים שבמדינת ישראל ייכנסו תקנים שמחייבים יעילות אנרגטית במשנקים, או בעברית טובה: נטלים.


אבל זה מחייב זמן להתארגנות. חשבנו שנכון להיעצר ב-2B בשל סיבות מקצועיות, היות והמעבר מ-2B ל-1B הוא בפועל העברת השוק ב-90% למשנקים אלקטרוניים. מר מלכי חג'בי צודק שבמקומות בודדים משנקים אלקטרוניים אולי לא יתאימו. אני אומר את זה בזהירות כי אנו יודעים שיש גם דרכים נוספות לפתור את הבעיה, אבל המעבר מ-2B ל-1B יעביר בפועל את השוק ל-A, דהיינו: למשנקים אלקטרוניים.


בניגוד למה שמר מלכי חג'בי אמר, דעתנו נחרצת שכאשר 70%, 80%, 90% מהשוק הישראלי יצרך משנקים אלקטרוניים אנחנו נהיה היצרן של המשנקים האלקטרוניים. בעניין הזה אין לנו בכלל סימן שאלה. אנחנו נייצר משנקים אלקטרוניים, נעשה את ההסבה.


אנחנו מעריכים שהמעבר למשנקים אלקטרוניים מחייב זמן היערכות והשקעות של כ-5 שנים. לכן התקיים דיון, שגם יימשך, עם משרד התשתיות הלאומיות. לנו חשוב שזה ייאמר כי באנו כאן בהסכמה על התקנה שמוצעת על-ידי משרד התשתיות הלאומיות. חשוב לנו גם לומר שעדיין הדיון פתוח בין משרד התשתיות הלאומיות ובינינו לגבי תקנת משנה 2(1)(ג).

אדוני בוודאי רוצה שהוועדה תאשר את התקנות אז כדאי לאפשר לה לעשות את זה.

אתם מוכנים להתפשר על ההצעה שלי, על 2015?

לא. אני בספק אם בכלל הייתי רוצה. ניתן להם את הזמן להיערך, ובהצעתך יידונו בוועדת הכלכלה בכנסת הבאה. אנחנו לא במשא ומתן עכשיו.

הרי מאשרים את התקנות עכשיו, אז אפשר במקום "2011" לקבוע "2015".

אנחנו לא מוכנים.

אתה מוכן לקבוע "2013"?

חבר הכנסת וילן, אתה רוצה לנהל כאן משא ומתן?

מה עם הצורך הלאומי? העניין הלאומי חשוב לא פחות.

לכן אני לא מאמץ את ההצעה של חבר הכנסת וילן. אני מבקש שתקראו את התקנות.

תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס"ח-2008


"בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תקנה 1 – הגדרות

בתקנות אלה –

"תקן" – תקן ישראלי – ת"י 5485 "נטלים לנורות פלואורניות – דרישות לנצילות אנרגיה ולסימון";
"מנורה" – כהגדרתה בתקן ישראלי – ת"י 20 "חלק 1 מנורות: דרישות כלליות ובדיקות";

"מעבדה מאושרת" – כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים, התשי"ג-1953;

"נטל לנורה פלואורנית" – כהגדרתו בתקן ת"י 20 "חלק 1 מנורות: דרישות כלליות ובדיקות"."

יש טעות בהגדרת "נטל לנורה פלואורנית". זה לא "כהגדרתו בתקן ת"י 20", אלא "כהגדרתו בתקן ת"י 61347 חלק 2.9".

הם יבדקו את התקן הנכון.

חבל שלא הערתם על כך לפני הדיון, כדי לאפשר להניח בפני הוועדה תקנות מתוקנות.

אני מצטער, קיבלנו רק ביום חמישי הודעה על קיום הדיון ונכנסנו לכאן ממש בחופזה.

לא משנה. תבדקו את התקן הנכון. תמשיך בבקשה.

תקנה 2 – חובה לעמוד ברמת יעילות מזערית

"לא ייבא אדם, לא ייצר ולא ימכור נטל לנורה פלואורנית (להלן – נטל), כפריט בודד או כחלק בתוך מנורה, אלא אם כן:

(1)
בהתאם לבדיקה שבוצעה על-ידי מעבדה מאושרת, הוא עומד לפחות במדד היעילות המזערית כמפורט להלן:

(א)
עד ליום יח' בתמוז התש"ע (30 ביוני 2010), כמצוין באות C בסעיף 5 בתקן;

(ב)
החל מיום יט' בתמוז התש"ע (1 ביולי 2010) עד ליום כח' בסיוון התשע"א (30 ביוני 2011), כמצוין באות 2B בסעיף 5 בתקן;

(ג)
החל מיום כט' בסיוון התשע"א (1 ביולי 2011), כמצוין באות 1B בסעיף 5 בתקן;"

סליחה, מדד יעילות C לא היה קיים בנוסח הקודם שהבאתם.

נכון. זה ההבדל.

קו הייצור היום מייצר נטלים במדד יעילות D - - -

והוא הסכים להעלות את זה ל-C.

המשמעות של 3 חודשים – נראה בתקנת התחילה שזה ייכנס לתוקף 3 חודשים מיום פרסום התקנות – שאז יוכלו לייצר נטלים רק ממדד יעילות C ומעלה.

"(2)
הוא סומן בהתאם לציור מספר 1 לפי הפרק "סימון" שבתקן.


תקנה 3 – ייבוא או ייצור למטרת ייצוא

על אף האמור בתקנה 2, ניתן לייבא או לייצר נטל שאינו עומד במדד הנצילות המזערית, כמפורט בתקנה 2, על מנת לייצאו, בכפוף לכל דין.


תקנה 4 – העברת מידע לממונה

על היצרן או היבואן של נטל להעביר לממונה מידע על היעילות האנרגטית של הנטל שיובאו או שייוצרו על ידו, מעת לעת, לפי דרישת הממונה.


תקנה 5 – תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן."

אני מעלה את התקנות להצבעה. חבר הכנסת וילן, אני לא מקבל את ההצעה שלך.

רשמתי לפניי.

בכל אופן, אנחנו נותנים כאן מצד אחד למפעל הזדמנות להתארגן, ומצד שני מאפשרים לשמור על הסביבה הירוקה.


מי בעד התקנות? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס"ח-2008 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות נתקבלו.

אני מצביע בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס"ח-2008, נתקבלו.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35