PAGE
18

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 739

מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ד בשט התשס"ט (8 בפברואר 2009), שעה 11:30

הערכות משרד התמ"ת לפיטורי עובדים במשק ופעילות המדען הראשי ליצירת



מקומות עבודה בתחומי הטכנולוגיה.

חברי הוועדה: רוברט אילטוב
- היו"ר

רונית תירוש

חבר-הכנסת אבשלום וילן

חבר-הכנסת אלכס מילר

יובל רז


- רכז משרדים כלכליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

שלום בן-משה

- מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד התמ"ת

אנה גלוק

- רכזת הסבת אקדמאים, ס' מנהל אגף להכשרה מקצועית, משרד התמ"ת

לידיה לזנס

- סגנית המדען הראשי, משרד התמ"ת

נורית ברונר-ששון
- יועצת שר התמ"ת, משרד התמ"ת

יוסי פרחי

- מנהל שירות התעסוקה

שושי בר


- מנהלת תחום אבטלה, המוסד לביטוח לאומי

רובי גינל

- ראש אגף הכלכלה, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל

- מנהל המחלקה לקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

שלמה וקס

- מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

יהודה טלמון

- נשיא לה"ב

יפעת אדורם

- מנכ"לית איגוד קרנות הון סיכון

ד"ר אורנה ברי

- יו"ר איגוד קרנות הון סיכון

לי-בת נלסון

- שותפה כללית, קרן "פלנוס", איגוד קרנות הון סיכון

זאב הולצמן

- יו"ר "גיזה", ארגון קרנות הון סיכון, IVA
עדי פונדק-מינץ

- שותף בכיר בקרן הון סיכון "ג'מיני קרנות ישראליות", IVA
יצחק לוי

- עוזר חה"כ יצחק זיו

עמי צדיק

- מ.מ.מ, הכנסת

לאה ורון

חפציבה צנעני
הערכות משרד התמ"ת לפיטורי עובדים במשק ופעילות המדען הראשי

ליצירת מקומות עבודה בתחומי הטכנולוגיה

אני פותח את הישיבה. בישיבה הקודמת, ב-31 בדצמבר 2008, סיכמתי שתהיה ישיבת המשך. אנו גם ביקשנו נתונים ודרכים לפתרון הבעיה. משרד האוצר, אשמח מאד לתת לכם להתייחס ראשונים. אנו כבר יודעים שהתחילה הזרמה תקציבית בנושאים האלה. לדעתי, ההזרמה עדיין לא מספקת ויש צורך להרחיבה. אני מאמין מאד שהכנסת הבאה, הכנסת ה-18, תיתן דעתה בנושא הזה מייד אחרי הבחירות, וגם הממשלה תשתכנע מעמדת הכנסת בנושא הזה. נציג האוצר, בבקשה.

אני יובל רז. מבחינת נתונים, באמצע דצמבר הוסיפו לתקציב המדען הראשי 200 מליון שקל. ממש בשבוע האחרון בערך הוסיפו לשימוש ברבעון הראשון של 2009 עוד 150 מליון שקל לטובת המדען הראשי. הוסיפו 100 מליון שקל למכוני מחקר, מכוני מו"פ. עכשיו אנו בתהליך של הקמת קרן השקעות בענף הביוטק בהיקף של 250 מליון שקל. זה במימון המדינה 250 מליון שקל שימונף כמובן ע"י משקיעים פרטייים.

לא קיבלתי תשובה בנוגע לכספי ערבויות אמריקאיות לתשתיות. האם מצאתם דרך להגדיר השקעה בהיי-טק כהשקעה בתשתיות?

אני לא יודע. אני אבדוק את זה.

עם התשובה הזאת הייתם צריכים להגיע לפה. משרד התמ"ת, בבקשה.

אני לידיה לזנס, סגנית לשכת המדען הראשי, ואני נציגת המדען הראשי. אני חייבת לציין שיש לנו הידברות חיובית מאד עם אגף התקציבים והחשב הכללי. הלשכה קיבלה אישור מיוחד מהחשב הכללי לפעול רגיל בשנת 2009, כלומר שאנו לא מתנהלים לפי 1/12; ועדת המחקר יושבת ותקבל את ההחלטות כאילו יש תקציב מדינה לכל דבר. זה בהיבט הזה של ההתנהלות.


לעניין התקציב, יש החלטה על תוספת של 150 מליון שקל לרבעון הראשון של 2009, כשסך התקציב השנתי יעמוד על 1.330 מיליארד שקל וזאת ביחס לקטע תקציב הכולל על שינוייו ל-2008 שעמד על 1.650 מיליארד שקל. אנו עדיין נמצאים ברמה יותר נמוכה מביצוע 2008, וכדי לשמר את רמת כוח-האדם או התעסוקה של עובדי מו"פ יש הכרח להגיע לרמה של 2008 ובוודאי שיש מקום לתוספת תקציב בהתאם לביקוש והבקשות שעומדות על שולחן לשכת המדען הראשי. נכון לנקודת הזמן של היום, יש היקף בקשות שעומד על כ-4 מיליארדי שקלים.


אוסיף שמענקי המדען הראשי מהווים 80% מעלויות שכר עובדי המו"פ. אם להתייחס למענקי המו"פ שמהווים שליש מסך ההשקעה הכוללת במשק בהתאם לאישורי המדען, אז אנו יכולים להגיע לנפחים מאד רציניים של תעסוקה שמענקי המדען הראשי יכולים למנף.

כמה מתוך היקף הבקשות היום אתם, בעצם, מכסים מבחינת התקציב שלכם?

לעת עתה?

כן.

אנו לא נוכל לספק את מלוא הביקוש. אנו נמצאים כעת רק בתחילת חודש פברואר. יש כבר גידול משמעותי ביחס ל-2008 - לנקודת זמן של היום זה למעלה מ-10%. עדיין לא עשינו את הניתוחים המתאימים, כי אנו צריכים לנכות חברות שכבר נעלמו מהמפה ויש עשרות חברות חדשות שמתווספות לתהליך. אבל, אני מניחה שלא נוכל לתת מענה לאחוז מאד משמעותי מהבקשות.

באופן גס, מהו האחוז? האם הוא 60% או 70%?

זה לפחות 40%. מספר די שמרני שאני יכולה להצביע עליו - כ-40% - לא יהיה לו מענה.

מעל 40%.

כן.


הדיון הקודם התייחס לנושא מחנק האשראי, ואני יודעת שבמשק יש כל מיני מענים ופתרונות לעסקים קטנים. אבל, ישנה אוכלוסיה שעדיין אין לה מענה וזו אוכלוסיית הסטארט-אפים או חברות שהנכס היחידי שלהן זה הרעיון. אלה לא יכולות לפנות לבנקים לקבל הלוואות.

על זה בדיוק אנו דיברנו שכספי הערבויות האמריקאיות יתייחסו בדיוק לנכסים האלה כתשתיות, כי הנכס הזה הולך בלילה הביתה. היה לנו דיון בשבוע שעבר בוועדת הכספים בנושא הזה, והנכס הזה הולך הביתה וזה נכס. אין נכס אחר בהיי-טק. לכן, צריך להתייחס לזה כאל תשתית. לזה אנו לא קיבלנו תשובה מהאוצר. כנראה שקצת חוסכים בכספים האלה למטרות שונות שאנו לא יודעים. בכל אופן, אנו נמשיך בדיון.

הקרן בערבות מדינה לעסקים בינוניים, שהוקמה והתחילה לפעול בשבועות האחרונים, נותנת מענה לחברות ההיי-טק - אומנם לא לסטארט-אפים שהוקמו בזמן האחרון, אבל לחברות קיימות ופעילות הקרן לעסקים בינוניים נותנת מענה.

האם הקרן דורשת ערבות?

ביטחונות של 25%.

מאיפה יהיה להם?

חברות קיימות צריכות להעמיד - - -

הבנקים דורשים ערבות מלאה אישית מאלה שמקבלים את ההלוואות,--

מהבעלים.

--אבל באופן מעשי אי-אפשר היום לקבל הלוואה של שקל אחד דרך הקרן הזאת. זו האמת הפשוטה.

חברים, אני רוצה שנעבוד לפי איזה שהוא סדר שאני קובע.

אנו נותנים עכשיו מענה לחברות בעיקר בהיי-טק- - -

אתן לך להתייחס לנושא הזה באופן מסודר אחרי שכולם ידברו. חבר-הכנסת אלכס מילר, יושב-ראש הלובי לקידום ההיי-טק בישראל, בבקשה.

אתה מהאוצר, ואני חושב שהפתרון הוא באמת בידיים שלכם. ללא תכנית מסודרת ליציאה מהמשבר שנוצר בתחום ההיי-טק זה לא יעבוד. התכנית - אני גם רואה זאת כך: דבר ראשון הוא שיהיה שילוב, כלומר שתהיה הפחתה של מסים לחברות כשבמקביל הן מתחייבות לכך שהן יעסיקו את העובדים אצלן בהפרש שנוצר כאשר מפחיתים את המס. אני חושב ששמענו זאת גם מנציג חברת "מוטורולה". זה אחד הרעיונות שיצאו משם. זה דבר שקודם כל יכול להכניס למסגרת עבודה חבר'ה צעירים שהיום מסיימים לימודים ומוצאים את עצמם מחוץ למערכת. כמו כן, צריך לשלב גם את הסטודנטים לפני סיום התואר, כדי שלא יברחו למדינות אחרות. היום, יש שם הרבה יותר הזדמנויות. אנו צריכים למצוא פתרון גם להם. בנוסף, יש את נושא התשתיות. אני מתכוון לכך שבמידה ואתם הולכים לכיוון של הקמת איזו שהיא ועדה שתביא לתכנית ליציאה מהמשבר, נציגוּת של משרד התשתיות ומשרד התמ"ת חייבת להיות שם. זה חייב להיעשות במקביל.


יש לנו משבר ענק בכל נושא ההכשרה המקצועית. תראו מה קורה ב"אורט". שמעתי לפני שנה את התאחדות התעשיינים צועקת: "אין לנו עובדים. כל שנה חסרים עובדים. המערכת לא מנפיקה". הגיע הזמן שכבר תקום המועצה לחינוך לתעשיה והכשרה מקצועית.


כל זה לא יבוא לידי פתרון, אם לא תהיה תכנית מסודרת. אתם עובדים בשיטת כיבוי שריפות; כל פעם מטפלים במשהו אחד, וכל שאר המערכת לא מקבלת מענה.


כל נושא הבנקים, הלוואות, סטארט-אפים - אין לנו משאב אחר. המשאב העיקרי של מדינת ישראל הוא המשאב האנושי. אם אנו לא נצליח לתת מענה כללי לנושא היי-טק, אנו נאבד גם את המשאב הזה. בריחת המוחות היא לא רק מהאקדמיה, אלא היא גם בהנדסה. בורחים למדינות אחרות. כל הייצור כמעט יצא מהארץ להודו ולמקומות דומים לכך. חייבים להחזיר את החברות, וזאת רק על ע"י הטבה, עזרה וסיוע. כך גם ברשויות מקומיות; גם להן יש אפשרות לעזור לחברות. שמעתי שגם שם יש בעיות.


את כל זה אתם צריכים לאחד לתכנית מסודרת, ולא צריך לחכות לבחירות. המשבר הוא משבר, ואנו צריכים לחפש פתרונות למשבר ולא לייצר משברים נוספים. תקימו ועדה בין-משרדית, תבדקו את כל הדברים ומה כל אחד יכול לתת - תשתיות, תמ"ת וגם רשויות מקומיות - וכמובן אתם בתור משרד האוצר ותצאו עם תכנית מסודרת, ואנו נתמוך. אם אנו נראה שיש פתרון ממשי לכל המשבר של ההיי-טק בישראל, אנו נתמוך בתכנית הזאת. אבל, כל פעם אני שומע משהו אחר. יש פה איזה שהוא פתרון לנושא אחר, אבל באופן כללי המערכת בבעיה. תביאו לנו משהו כדי שנוכל בעצם להבין את האסטרטגיה שלכם לפתרון המשבר באופן כללי, על מנת שנדע שלצעירים שלנו, שמסיימים לימודים, יש איפה להתפרנס, והם לא יחפשו מקומות אחרים גם מבחינת הלימודים. היום, יש הרבה מאד צעירים שרוצים להתחיל לימודים בתחומי ההנדסה. איזה מסר יוצא אליהם? "חברים, אין לכם עבודה"?!


מה קורה עם ההורים שלנו שנמצאים בחברות האלה בגילאים שקשה להם מאד למצוא עבודה, כאשר אחרי 10-15 שנה פתאום הם נאלצים למצוא את עצמם ללא פרנסה. איזה פתרון אתם נותנים שם?


לגבי כל זה, תביאו לנו תכנית, ואנו נתמוך. אבל, צריך שזה יתן מענה.

חבר-הכנסת אלכס מילר, תודה רבה.


חברת-הכנסת רונית תירוש, האם את רוצה להתייחס, לפני המצגת?

לא. אשמח לשמוע. קראתי על תכנית "יוזמה", ואני מבינה שיש כבר תכנית והיא היתה והיא טובה.

אני יפעת אדורם, מנכ"לית איגוד קרנות הון הסיכון בארץ. תחילה, אנו רוצים לברך על כך שהוועדה בחרה לנהל פה תהליך ולא דיון חד-פעמי ושיש המשכיות. אני רוצה להמשיך מהנקודה בה הפסיקה סגנית המדען הראשי, הגברת לידיה לזנס, ולהזכיר שקרנות הון הסיכון הן הערוץ העיקרי למימון סטארט-אפים בארץ. הרבעון הרביעי של 2008, שהיתה השנה הכי טובה, מהמשבר הקודם, בהיי-טק מבחינת השקעות הון סיכון בחברות סטארט-אפ, כבר הראה ירידה של 34% בהשקעות. אנו מאמינים - אנו לא מאמינים אלא אנו כבר די יודעים - שהרבעון הראשון של 2009 ימשיך את הירידה הזאת עד כדי 50% ואולי אף יותר. המשמעות היא, שבשנת 2009 כפי הנראה יושקעו רק כ-700-800 מליון דולר בחברות סטארט-אפ בארץ שזה אומר בערך 200 סטארט-אפים יקומו במהלך השנה ואולי פחות, בעוד שבשאר השנים הממוצע עומד על 1.5 מיליארד דולר בשנה שזה לפחות 50% אם לא פחות.


אנו יודעים שכל הקרנות שטרם גייסו הון וצריכות לצאת לגיוס בשנת 2009 לא ייצאו לגיוס ב-2009, כי הן לא יוכלו לגייס כסף. גיוסים בשנת 2009 של קרנות הון סיכון יעמדו על אפס. זה אומר שמקורות ההון לסטארט-אפים מקרנות הון סיכון, שהיו ערוץ המימון העיקרי שלהם, מתייבשים כמעט לחלוטין. לכן, באמת זאב הולצמן ימשיך ויציג את עצמו ואת תכנית "זינוק" שאותה כבר התחלנו להציג ויפרט קצת יותר.

אני זאב הולצמן, יושב-ראש והמייסד של קרן הון סיכון "גיזה" שנוסדה ב-1992, פעיל בענף כ-15-16 שנה ואחד מהמייסדים והפעילים בארגון קרנות הון סיכון, ב-IVA, שיפעת אדורם היא המנכ"לית שלו.

"זינוק" - תכנית מחוללת צמיחה בתעשיית ההיי-טק.)


אני רוצה להתייחס ספציפית לתכנית אחת ממוקדת, "זינוק", במספר שקפים שינסו למקד את עיקרי התכנית ולהראות את יתרונותיה, ואחר כך כמובן אם תהיינה - נשמח מאד לענות על השאלות השונות. התכנית מוצגת בצורה מפורטת בנייר העמדה שהוצג לפניכם, היא גם מפורטת בתכנית הרבה יותר רחבה, והיא גם מוצגת כאן בשקפים.

זינוק - תכנית מחוללת צמיחה.)

הבטחת המשך קיום סקטור ההיי-טק בעיקר תעשיית חברות ההזנק, חברות הסטארט-אפ. כולנו מדברים על היזמות הישראלית, על כך שהיתרון העיקרי של ישראל זה היזמות וחדשנות טכנולוגית, וגם היזמות והחדשנות הטכנולוגית באות לידי ביטוי בעיקר בהקמות של חברות סטארט-אפ שזה למעשה רעיון של 2-10 אנשים שמתחילים למעשה מאפס, מתכנית עסקית, ומשם מתפתחות עד חברות שקמות ומוכרות בסדר-גודל של מאות מליוני דולרים. אם לא יבוא לסקטור הזה פתרון היום ובהקדם, הוא יגיע לידי ייבוש בארות באופן מוחלט, ולמעשה תוך 2-3 שנים מהיום לא נראה יותר חברות הזנק, חברות סטארט-אפ, ולא יהיה מקום לדבר: לא על היזמות הישראלית ולא על החדשנות הטכנולוגית הישראלית.


בנוסף, התכנית יוצרת תמריץ למשקיעים זרים ומקומיים להשקיע בישראל בתעשיית ההיי-טק.


למעשה, סקטור ההיי-טק פירושו החזרת המשק הישראלי לתוואי של צמיחה. אינני רוצה לחזור על כל הנתונים, אבל ידוע לכולנו שמבחינת קטר הצמיחה של המשק הישראלי כ-40% משיעור הגידול בצמיחה בשנים האחרונות, בשנות הצמיחה, נבע ובא מסקטור ההיי-טק. היחס הזה הולך וגדֵל לכיוון של ה-50%. היעלמות סקטור ההיי-טק, חברות ההזנק, פירושה פגיעה אנושה בכל נושא הצמיחה.


בנוסף, מדובר בהגדלת התעסוקה במשק. כידוע - וזה לפי מחקרים מוכחים בארץ ובארצות-הברית ובעיקר בארצות-הברית - יש יחס של בין 3 ל-4 מועסקים עקיפים בתעשיית ההיי-טק לכל מהנדס שמועסק באופן ישיר. כלומר, 20 אלף נוספים שיועסקו כמהנדסים בתעשיית ההיי-טק, פירושם עוד 60 אלף מועסקים בתעשיות הנילוות: תיירות, תחבורה וכו'.


כמו כן, מדובר בשמירת כוח-האדם המקצועי בתעשיית היי-טק. זה מה שנקרא מלח הארץ. זה כוח-האדם המקצועי, המיומן והמשכיל ביותר. אם לא יימצא לו פתרון, בסופו של דבר אנו נמצא את עצמנו בפני שוקת שבורה.


תוצאות התכנית שתוצג תכף בעקרונותיה - התכנית תאפשר גיוס של סדר-גודל של כ-5 מיליארדי דולרים למדינת ישראל להשקעות בתעשיית ההיי-טק בתקופה של כחמש שנים. רוב הכסף יגוייס ממשקיעים זרים, וחלקו גם ממשקיעים מוסדיים ישראליים. כשני מיליארדי דולרים יגוייסו ע"י קרנות הון הסיכון הישראליות כתוצאה מהתמריץ הפיננסי שגלום בתכנית. בנוסף, אנו יודעים לפי כל הסטטיסטיקות והניתוחים בעשר השנים האחרונות, על כל דולר שמשקיעה קרן הון סיכון בארץ קיימת השקעה נוספת של 1.5 דולרים של משקיעים נוספים זרים. פירושו של דבר, שעל שני מיליארדי דולרים שיגייסו קרנות הון הסיכון הישראליות יושקעו בארץ עוד כ-3 מיליארדי דולרים, וסך הכל זה 5 מיליארדי דולרים.


פירושו של דבר, יש כאן מינוף של מרכיב ההשקעה הממשלתית של 10:1, כאשר למעשה התכנית מדברת על תקציב שנדרש למימושה - סדר גודל של 50 מליון דולר בשנה לתקופה של עשר שנים. סך-הכל זו מסגרת של 500 מליון דולר. התוצאה תהיה ש-500 מליון הדולר האלה ייהפכו להשקעה בסדר-גודל של 5 מיליארדי דולרים, מינוף של 10:1. זה לא קיים בשום תכנית אלטרנטיבית שקיימת במשק הישראלי שהוצעו ע"י האוצר או שהוצעו ע"י גורמים אחרים. כדאי להבין מהי התועלת שטמונה כאן למשק הישראלי מהתכנית הזאת.


המודל העסקי של התכנית הזאת - אין כאן המצאה של הגלגל. מדובר כאן על תכנית שיושמה ע"י ממשלת ישראל ב-1992, והיא תכנית "יוזמה" המקורית שלמעשה נחשבת עד היום לתכנית המוצלחת הכלכלית הטובה ביותר בישראל, והיא עד היום נחשבת לאחת התכניות המוצלחות גם בעולם באופן גלובלי. עקרונות התכנית הזאת הם חזרה על תכנית שיושמה ומומשה כבר בזמנו, כלומר אין כאן גם דבר חדש. לכן, חשוב מאד לשים לב לזה.

עקרונות תכנית "זינוק".)


עקרונות התכנית פשוטים, ואנסה לעבור עליהם, ואם תהיינה שאלות בקטע הזה נשמח לענות.


לקרנות הון סיכון שמגייסות כסף חדש, קרנות חדשות, תינתן הלוואה שמקורה בתקציב המדינה, כאשר למעשה הלוואה תהווה חלק אינטגרלי מהון הקרן שיגוייס.


מתן ההלוואה לכל קרן מותנה - כלומר ההלוואה מותנית והיא לא ניתנת מראש והיא לא ניתנת for granted. מה שניתן מראש זה רק האישור - בגיוס ביחס של 3:1. כלומר, על כל דולר הלוואה הקרנות חייבות לגייס עוד שלושה דולרים ממקורות חיצוניים נוספים. כלומר, 500 מליון דולר שינתנו במסגרת הזאת, כדי שינוצלו באופן מלא זה מותנה - וחשוב מאד להבין זאת - בגיוס של 1.5 מיליארדים נוספים ע"י קרנות הון הסיכון. בסך-הכל, זה שני מיליארדי דולרים.

אתה אומר שאם מדינת ישראל תיתן אמון במערכת הסטארט-אפים וההיי-טק שיש לה, אפשר לגייס הרבה מאד כסף מבחוץ. לזה אתה מתכוון.

אני אומר שהתמריץ שגלום בתכנית הזאת יאפשר גיוס של סדר-גודל משמעותי מאד מבחוץ למדינת ישראל, וזאת בתקופה שהסיכוי לגייס כסף או להביא כסף ממקורות חיצוניים שואף לאפס כתוצאה ממשבר כלכלי גלובלי עמוק ומתמשך שמשפיע באופן ישיר על הרצון ועל הנכונות של המשקיעים להשקיע בקרנות הון הסיכון הישראליות לעומת שנים עברו. זו הטענה המרכזית של העניין.


ההון התקציבי השוטף שנדרש כאן הוא הון מינימלי של 50 מליון דולר מבחינה תזרימית. צריך להבין זאת בגלל אופי פעילות קרנות הון הסיכון שמושכות את הכסף בסדר-גודל של 10%, ואז תכנית במסגרת של 500 מליון דולר מאפשרת גיוס של שני מיליארדי דולרים והמשיכה השוטפת של הכסף מהאוצר היא בסדר-גודל של כ-10% ולא יותר מ-50 מליון דולר בלבד לשנה.


כמו שאומרים, האוצר עשה צעד גדול קדימה, ומכל התכניות שהוגשו פתאום אישר תכנית לענף הביוטכנולוגיה, ואנו מברכים על זה מאד וזה חשוב מאד. כידוע, ענף הביוטכנולוגיה, הסטארט-אפים, זה משהו לעשר שנים במקרה הטוב, וגם אם רוצים לעשות זאת - ניתן לעשות את התכנית הזאת במסגרת "זינוק", כאשר אפשר לבוא ולהגיד: במסגרת ההקצבה של 500 מליון דולר במסגרת "זינוק" היינו רוצים שסדר-גודל של 250 מליון שקל, כ-60 מליון דולר, יוקדשו אך ורק לקרנות שתוקמנה במסגרת תכנית "זינוק", כאשר תכנית ה"זינוק" הזאת אומרת שאם הממשלה משקיעה בזה 250 מליון שקל תכנית "זינוק" תאפשר להגיע למינוף של 2.5 מיליארדי שקלים. לכן, לא ברור לי למה האוצר רץ לתכניות חדשניות דווקא לסקטור ספציפי, ולא בונה כאן איזו שהיא מסגרת מסודרת ומובנית שמתייחסת גם לרוב הסקטורים האחרים, כאשר ענף הביוטכנולוגיה הוא בסדר-גודל של בקושי 20% או 10% ולא יותר מכל הפעילות בסקטור ההיי-טק בישראל. זה ענף חשוב מאד, אבל הוא ענף אחד מתוך כמה.

האם אתם באוצר מכירים את התכנית הזאת?

האם אתה שואל על תכנית "זינוק"?

כן.

אנו ראינו את התכנית רק לאחרונה. ראינו את התכנית הזאת. אנו מקבלים תכניות, ואנו בודקים. אנו כל הזמן בודקים, ואנו לא מניחים תכנית והולכים.

מתי נבדקה התכנית?

אני לא יודע להגיד לך על התכנית הספציפית הזאת. אנו מסתכלים כל הזמן על תכניות. כמו שאמרתי בהתחלה, ואינני חושב שהיית, הוספנו רק עכשיו לשימוש ברבעון הראשון של 2009 עוד 150 מליון שקלים, ובנוסף לזה עוד 250 מליון שקל לקרן הביוטכנולוגיה. אנו כל הזמן בודקים, אבל צריך לזכור - - -

התשובה היא שהם לא אישרו את התכנית- - -

השאלה שעולה פה היא: למה אתם לא באים ובונים מסגרת מסודרת כללית, אלא אתם מתעסקים בזה פר נושא?

אני לא חושב שתוספת של 400-500 מליון שקל רק בכמה השבועות האחרונים - 200 מליון שקל בסוף דצמבר, 150 מליון שקל עכשיו, 250 מליון שקל לביוטכנולוגיה ו-100 מליון שקל למכוני מו"פ - זה לעסוק בדברים קטנים, אלא זו תכנית רצינית. אנו כל הזמן בודקים את ההתפתחויות, ואנו מודעים לחשיבות ענף ההיי-טק. אנו כן בודקים.

האם אתה סיימת עם המצגת?

לא. יש עוד שני שקפים בלבד.

חבר-הכנסת אלכס מילר, נסיים את המצגת, ונשאל את כל השאלות.

התכנית הזאת הוגשה לאוצר בתחילת נובמבר, עם פרוץ המשבר. היא מוכרת לכל הגורמים באוצר.

בוא ונדייק. סוף נובמבר תחילת דצמבר.

בסדר. בכל אופן, היא מוכרת באוצר, אבל לא היתה שום התייחסות אליה עד היום באופן ישיר.


הקרנות שתהיינה זכאיות במסגרת התכנית הזאת לקבל את ההלוואה הן קרנות שתקבלנה ruling מוקדם של שלטונות המס בישראל, וה-ruling הזה ניתן אך ורק לקרנות שמתחייבות להשקיע בישראל בחברות סטארט-אפ ישראליות. כלומר, מתוך הגדרה כל הכסף שינתן כאן מיועד להשקעות בסטארט-אפים ישראליים.


הביצוע יכול להתבצע ע"י חברות קיימות במסגרת האוצר. לא צריך להקים כאן מסגרת חדשה ולא צריך להקים כאן שום דבר. צריך רק לקבל את העקרונות, לאשר אותם ולהקציב את הכסף.

התוצאות למשק של תכנית "זינוק".)


התוצאות למשק - דיברתי על המינוף. מדובר על 10 דולרים על כל דולר השקעה, כלומר סך-הכל הזרמה צפויה של 5 מיליארדי דולרים. אני חוזר ומדגיש שאין שום תכנית אלטרנטיבית יותר טובה ויותר כדאית למשק הלאומי מאשר ההצעה הזאת של תכנית "זינוק", ולא יתכן שלא תהיה התייחסות רצינית ומלאה לתכנית הזאת.

שאלת ביניים - למה לא הגשתם את התכנית הזאת לוועדה הקודמת? אולי כבר היינו מקבלים את התוצאות.

הגשנו. התכנית הוגשה.

הוגשה.

היא היתה חלק מהמצגת הכללית. אבל, היו שם הרבה מאד נקודות, ואנו התפקסנו על המדען הראשי בפעם שעברה, אבל היתה שם גם את תכנית "זינוק". התכנית הזאת באה לענות על הרבה מהשאלות שעלו פה, והיא גם לא עושה הבדלה בין סקטורים שונים של היי-טק, שזה מה שהקרן לביוטכנולוגיה, שהיא אומנם ברוכה, עושה. אנו לא יודעים מאיזה חלק של ההיי-טק יבוא הקטר הבא. זה מאד חשוב לאפשר לאנשים, שזה מקצועם, לבחור את הסטארט-אפים הבאים, להמשיך ולעשות את הג'וב הזה. עד עכשיו הם עשו זאת טוב מאד, ואני חושבת שאפשר להמשיך עם זה כך.

אולי באוצר אין אנשי מקצוע בתחום הסטארט-אפים- - -

אני חייב להגיד, שבנושא הזה של ההיכרות והידע על הנתונים והמספרים של תעשיית ההיי-טק האוצר גילה, ולדעתי עדיין מגלה, בורות מוחלטת, חוסר הבנה וחוסר ידע. למזלנו, יש לנו, לארגון קרנות הון סיכון ול-IVC, לארגון שעוסק באיתור נתונים ובאיסופם, מספיק נתונים שסופקו לאוצר, ולמעשה הם שימשו כמקור היחידי והעיקרי לניתוחים הפנימיים שלו. דרך אגב, זה לא רק באוצר. גם בבנק ישראל אינני בטוח שיש נתונים מדוייקים ומסודרים על התרומה ועל ההיקף של פעילות ההיי-טק. בניגוד לארצות-הברית שם יש מחקרים מסודרים, מדוייקים וכלכליים, לא נעשתה כאן עבודה ממש מקצועית על התרומה המשמעותית של ההיי-טק, אבל המספרים שקיימים מדברים בעד עצמם.


התוצאות למשק - מבחינת תעסוקה, על כל מועסק יש עוד 3-4, כלומר התכנית תבטיח בחמש השנים הקרובות השקעה של 5 מיליארדי דולרים, גידול בתעסוקה בסדר-גודל של 20-30 אלף איש באופן ישיר וגידול של עוד 60-70 אלף איש בכל הענפים הנילווים: תיירות, הסעות, מסעדנות וכל מה שקשור לזה.


בנוסף, מדובר על צמיחה. מוכח וידוע, ודיברנו על זה, ש-40% משיעור הצמיחה הם תרומה של תעשיית ההיי-טק. התכנית הזאת תאפשר בשנים הקרובות ביסוס וצמיחה, וברור שהתכנית היא הכדאית ביותר שקיימת.

עומס תקציבי שוטף הנובע מתכנית "זינוק".)


השקף האחרון שלי, ולא נכביר במלים, הוא לגבי העומס התקציבי השוטף של התכנית. בסך-הכל זו תכנית מסגרת של 500 מליון דולר לעשר שנים שבפועל - אינני רוצה להיכנס לפירוט התכנית. יכול מאד להיות שחלק גדול מהכסף יוחזר הרבה לפני - אמורה לתת השקעה של כ-5 מיליארדי דולרים.


המדינה חייבת להתחייב בסך-הכל למסגרת, אבל התקציב השנתי השוטף הוא 50 מליון דולר בלבד, כלומר 200 מליון שקל.


העומס התזרימי הנובע מכך הוא עומס מינימלי, וההחזרים שיכולים להיות למדינה הם לפני תום השנה השמינית.


אני רק אציין כי הכסף ניתן בצורת הלוואה. המדינה תהיה זכאית להחזר מהמימושים של הקרנות של ההשקעות, גם של הקרן וגם של ריבית וגם של ריבית על הקרן, כשמראש יצטרכו להחליט מה תהיה הריבית. בדרך כלל, זה libor + 2%, או libor + 3%, פלוס חלק מהרווחים של הקרן. כיון שההלוואה תינתן למספר מגוון של קרנות, כ-10 עד 15 קרנות, יש כאן פיזור של סיכון. בתכנית "יוזמה" המקורית ב-1992 המדינה קיבלה בערך פי שניים כסף על ההשקעה שלה בפועל.


לכן, התכנית היא גם מוכחת, גם מוצלחת וגם רווחית. בנוסף, בזמנו, היא למעשה יזמה את הקמת תעשיית ההיי-טק. התכנית היום באה לשמר אותו ולהרחיב אותו.

אני לי-בת נלסון מקרן "פלנוס", ואני פה כנציגת איגוד קרנות הון סיכון. יש לי דוקטורט במימון שעשיתי באוניברסיטת סטנפורד עם התמחות במימון עם קשר התנהגותי. ברצוני לציין משהו אחד לגבי תכניות הזינוק האלה שהוא חשוב מאד. אחד הדברים, שהחברות פה סובלות ממנו ואני חושבת שהיה פה גם דיון גדול קודם על זה, הוא מחנק אשראי. "פלנוס" היא קרן של הלוואות הון סיכון, כך שאני יכולה לדבר מנסיוני, אבל אני גם יודעת שלגבי מלְווים אחרים זה כך; אחד הדברים שמדאיגים מלְווים מאד הוא החוזק של הצד ההוני, של הצד של ה-equity, שבא באופן טבעי מקרנות ההון סיכון במקרה של סטארט-אפים. אחד הדברים שמדאיגים מאד הוא חוסר היכולת של הקרנות האלה לגייס עוד כסף. כלומר, מעבר לכל המינוף שזאב הולצמן דיבר עליו מבחינת הכנסה של הרבה מאד כספים זרים לתוך הסקטור הזה, ישנו גם העניין של להקל את פרמיית הסיכון שהיא אינהרנטית היום בשוק למלְווים ולגרום למלווים להרגיש הרבה יותר נוח לתת הלוואה לחברות האלה. לכן, נקבל פה אפקט משני הצדדים. כמו שזאב הולצמן אמר, גם התכנית בפני עצמה יש לה הצדקה כלכלית מאד חזקה, אבל אני חושבת שגם מבחינה פסיכולוגית וגם מבחינה מעשית זה יעזור בצד של האשראי.

אני שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. קודם כל, אני רוצה לתקן קצת את זאב הולצמן. הוא תקף קצת את האוצר ואת המדען הראשי. אני חושב שהצעדים שנעשים ע"י האוצר והמדען הראשי הם בכיוון הנכון ובכיוון הטוב.

את האוצר - כן, את המדען הראשי - לא.

זאב הולצמן, לא הפרעתי לך ולא התפרצתי לתוך דבריך.

בואו ולא נפריע זה לזה.

עשיתי זאת, כי הסמל של איגוד תעשיות האלקטרוניקה מופיע על המסמך. לכן, בואו וגם נהיה הגונים.


היות וזה דיון שני ואני מברך על כך, ואתה, היושב-ראש, שמעת את ההצגה המלאה שלנו ביום רביעי בוועדת הכספים, אשתדל לא לחזור על הדברים. אם אנו מדברים על החוסר בתקציבים, אז זה מסתדר בדיוק בצד של המדען הראשי. זה מסתדר בדיוק עם מה שאמרנו בדיון הראשון אצלך על 3 מיליארדי שקל, כלומר על כך שצריך להעמיד את התקציב של המדען הראשי לשנת 2009 על 3 מיליארדי שקלים. בהנחה שהאוצר יתן את הארבע פעמים 150, אנו לא רחוקים מזה. אבל, זו הנחה. אנו רואים צורך אמיתי בהעמדת 3 מיליארדי שקלים בשנת 2009.


אני מזכיר לכולם, שאנו התחלנו ליצור כאן משבר בשער הדולר כשהוא עמד ברמה הזאת, ועדיין לא פתרנו את זה, כדי שתהיה תעשיה ותעשיה ולא תעשיית היי-טק וכל הדברים האלו. קרנות הון הסיכון וחברות הסטארט-אפ נותנות תנופה לתעשיה, אבל הן לא תעשיית ההיי-טק, כי גם "אלביט", התעשיה האוירית, "תדיראן" ו"מוטורולה" הן תעשיות היי-טק, והן מייצרות. הן לא עושות exits - הן מייצרות. משם עולה עיקר הייצוא של מדינת ישראל. אז, צריך שנגיע לסדר-גודל של 4.5 שקלים לדולר. רק כדי לסבר את האוזן: בהשוואה בין 2007 ל-2008 בייצוא התעשייתי של תעשיית האלקטרוניקה, למרות שב-2008 מכרנו בערכים דולריים ב-3% יותר גבוה מ-2007, מדינת ישראל הפסידה 8.5 מיליארדי שקלים בהכנסות. כלומר, בערכים שקליים מכרנו פחות ב-8.5 מיליארדי שקלים, ובערכים דולריים עלינו ב-3%. אם משבר שער הדולר לא ייפתר, אנו נמשיך להתבוסס בדברים האלה.

מי, לדעתך, צריך לספוג את 8 מיליארדי השקלים?

מי שספג זה מדינת ישראל. מדינת ישראל קיבלה לפחות שני מיליארדי שקלים פחות במסים.

איך אתה מציע לעשות זאת?

אנו דיברנו על זה בפעם הקודמת, ואנו מדברים על זה גם בוועדת הכספים, ואחזור על כך. אנו צריכים להביא את השקל, וזה לא אנחנו אלא הנגיד - - -

והמדינה צריכה לקנות יותר דולרים.

אני לא יודע. אפשרות אחרת היא לעשות פיחות. מי אמר שזה כך?

כלומר, הציבור צריך לשלם את 8 מיליארדי השקל האלה. מישהו צריך לשלם את זה בסוף.

לא. אני אומר: מדינת ישראל קיבלה בסך-הכל. אנו מכרנו. אנו מכרנו בערכים דולרים. ההכנסות של מדינת ישראל בערכים שקליים ירדו ב-8.5 מיליארדי שקלים.

אבל, מר וקס, בעיית הדולר היא לא בעיה של מדינת ישראל. זה כמו המשבר הגלובלי. כך גם הדולר. יש מדיניות אמריקאית להוריד את ערך הדולר. מה אתה רוצה? האם אתה רוצה לקנות את כל הדולרים בעולם?! אתה לא יכול.

אני לא רוצה להביא לכאן נתונים ולהוכיח שהשקל הוא המטבע הכי חזק בעולם, ודי לחכימא ברמיזא. התיסוף של השקל ביחס לדולר הוא יותר גבוה מאשר בכל מקום אחר בעולם. המשבר של הדולר מתרחש אל מול כל המטבעות בעולם. עדיין ביחס לשקל הדולר נחלש הכי הרבה.


לגבי נושא האשראי שהוזכר כאן קודם, יובל רז הזכיר כאן 25% ערבויות. אמרו כבר: "זה הקלבסה. זה הערבויות שלי. אין לי שום נכסים מוחשיים".


בנוסף, אם יש קרן הון סיכון שהשקיעה בזה - אני לא יכול לקבל. אם יש משקיע זר - - -

למה?

יובל רז, תלך ותבדוק את זה.

לא.

יובל רז, עדיין לא תיקנתם את זה.

משקיע זר יכול.

יובל רז, אתה תתייחס אחרי כך לכל השאלות.

אני לא יכול לקבל. יש כמה חברות שהן חצי סטארט-אפ וחצי תעשיה שמוכרות ב-5-6 מליוני דולרים בשנה, והן לא יכולות לקבל הלוואות.


עכשיו, הזכרנו גם כפתרונות, והזכיר זאת חבר-הכנסת אלכס מילר, מה שהאיגוד הציג כאן. אם אני, למשל, לצורך העניין חברה ששילמתי 100, וזה לא משנה אם זה 100 מליון או 100 אלף שקל מס, תעשו לי הנחה ואני אמשיך לשלם את ה-100 הזה השלם - ובפער הזה שעשיתם הנחה אני מתחייב גם לא לפטר אנשים וגם לגייס עוד אנשים לעבודה. זה צד אחד.


הדבר האחרון הוא לגבי חוק עידוד השקעות הון, שההשקעה במו"פ בהון האנושי תהיה שוות ערך להשקעה ההונית. גם בתהליך הזה אנו מבקשים פעילות.


בסך-הכל, כל השקעה בהיי-טק - אם זה במחקר, אם זה בפיתוח, אם זה בקרנות הון סיכון וכל הדברים האלה - היא ההחזר הכי טוב שיש למדינת ישראל, והיא תקבל זאת תוך שנה או שנתיים בחזרה. למרות המשבר העולמי, ויש משבר עולמי גם בתעשיית ההיי-טק, אנו, כמרכיב כזה שבקושי רואים אותו, למרות שאנו חושבים שאנו באמת תעשיה טובה, אנו יכולים להסתנן בנישות ולהגביר מכירות ולא רק לא להפסיד מכירות.

מר וקס, אני מודה לך. לגבי נושא הדולר, יש לי ספקות גדולים אם מדינת ישראל היום מסוגלת בכלל להגיע למצב שהדולר יעלה פה במחיר גבוה. זה אינטרס אמריקאי שנובע גם מהחוב הענק של האמריקאים ופיחות הדולר ולא השקל, וגם נושא של ייצוא אמריקאי שהוא מוזל באופן משמעותי ומגדילים את הייצוא ומכניסים הכנסות. אינני חושב שמדינת ישראל הקטנה יכולה פה להשפיע על הנושא הדולרי, ולכן צריך לחפש איך התעשיות נערכות פה באופן עצמאי כי השוק הוא חופשי.


בנוגע לחברות סטארט-אפ, הרי מדברים על חברות סטארט-אפ אבל אנו מתכוונים לכל תעשיית ההיי-טק כמובן: גם תעשיה שהיא קשורה לתעשיות ביטחוניות ותעשיות אחרות.


האם יש עוד מישהו שרוצה להעלות נושאים? אם כך, אבקש מנציג האוצר להתייחס.

אני רק אתייחס לתחום האשראי, לאחת הנקודות האחרונות שהוא העלה. לאחרונה, הוקמה הקרן לעסקים בינוניים של עסקים של מחזור של 22 עד 100 מליון שקלים. בתוך הקרן ניתן גם לחברות היי-טק לגשת ולקבל הלוואות באמצעות הבנקים. נכון שהיתה בעיה שחלק מחברות ההיי-טק מוחזקות ע"י קרנות הון סיכון ע"י משקיעים זרים. אנו גם לזה כבר ממש בימים הקרובים ניתן פתרון. אם המשקיע הזר הוא רק חלק קטן - כבר יש פתרון, ואנו ניתן בימים הקרובים גם לקרנות ההון סיכון וגם לכאלה שמוחזקות 100% או אחוז גדול מאד בבעלות זרה.

האם אתה יכול להתייחס לנושא ההפחתה לחברות לעידוד עיסוק העובדים?

האם אתה מדבר על תחום המיסוי?

הפחתת המס.

לא. אני צריך ללמוד את זה. זה רעיון שצריך להיבחן.

בזמן שאתה במשבר אי-אפשר להתנהל כאילו הכל בסדר. אנו כן מצפים מכם שיהיה פה איזה שהוא צעד שהוא לא רגיל לתקופה ושיהיה איזה שהוא פתרון גלובלי. בסופו של דבר, כאשר אתה תקבל מובטלים בכמויות של אלפים, אתה תצטרך לחפש פתרונות ובסופו של דבר הפתרונות יהיו הרבה יותר קשים ממה שקורה עכשיו. עכשיו אתה עוד במצב שאתה עוד איכשהו יכול להשפיע, אבל כאשר מפטרים אלפים - לבוא ולמצוא להם פרנסה ולבוא ולמצוא דרך להעסיק אותם במקומות אחרים, במיוחד כשאין לכם בכלל התערבות במשק ההיי-טק- - -

משתמע מדבריך שהאוצר לא עושה כלום- - -

לא, ממש לא. לא אמרתי שאתם לא עושים כלום.

האוצר נותן פה. יש פה גם נציגים מהמדען הראשי וגם מהתעשיה - - -

כאשר כל שבוע אני שומע שיש פיטורים ועדיין אין פתרון, מבחינת המדינה, מבחינת הממשלה - - -

מבחינת המדינה, בשבוע שעבר המדען הראשי קיבל לשימוש ברבעון הראשון, לעכשיו, 150 מליון שקל.

יובל רז, הטענה פה היא שאין גישה מערכתית לנושא אלא לוקחים איזה שהוא ענף ומתחילים להשקיע בו. אבל, יש את כל העץ.

השקעה של מאות מליונים לתוספת למדען הראשי זו לא השקעה באיזה שהוא ענף. נכון שבחרנו בנוסף - - -

מדובר על כמה מיליארדים ולא על כמה מליונים. לכן, פה האקמול הזה הוא בעייתי.

זה מזכיר לי את ענף הספורט במדינת ישראל. במקום להשקיע בכל הענף, משקיעים במשהו קטן ומחכים שתהיה שם תוצאה. ואז, בסופו של דבר, מביאים איזו שהיא מדליה קטנה לארץ. זה לא עובד כך. צריך להתייחס לזה מערכתית.

חבר-הכנסת אלכס מילר, יש לי פה טבלה שיש בכנסת, והנתונים מדברים בעד עצמם. בשנת 2001, כשגם התעשיה היתה הרבה יותר קטנה וגם לא היה המשבר הנוכחי, התקציב הוא בקרוב ל-400 מליון שקל יותר גדול מהשנה ואתם מוסיפים רק 100 מליון שקל. וזאת, כאשר במשבר בסדר-גודל כזה צריך להגדיל משמעותית את התקציב הזה. לכן, מבחינת השיקול אפילו בנושא הזה, מבלי להיכנס לעובי הקורה, חצי מיליארד שקל הוא פשוט מתבקש. הטענה פה היא לא שאתם לא עושים שום דבר, אלא שהגישה שיש היום באוצר מאד לא אסטרטגית, כלומר היא מאד רזה, דקה ונקודתית, ועל זה אנו באים בטענות. ללא ספק כל שקל שהיום מגיע לטכנולוגיות אלה ואחרות זה חשוב, אבל הגישה חייבת להיות מערכתית בנושא הזה. זה לא עניין של ביוטכנולוגיות או סטארט-אפ זה או אחר. מדובר פה על תעשיה שלמה שמביאה את רוב הכסף הזר, ורוב הייצוא הוא של ההיי-טק היום ושל התעשיות הביטחוניות שגם קשורות להיי-טק. אנו היום מדברים על 100 מליון שקל פה ו-100 מליון שקל שם. אני ישבתי איתכם פה לפני יותר מחודש, ודרשנו תשובות לגבי ערבויות אמריקאיות שיש שם מספיק כסף לפתור את הבעיה הזאת. לא להיכנס לכל הפלונטר וכל הקושי שבדבר, אלא פשוט למצוא הגדרה משפטית לנושא הזה ולהזרים את הכסף לשוק.


ישבנו בדיון הקודם, לפני שעה, ונושא האשראי עלה. אין להם מאיפה להביא את הערבויות האישיות. מדובר פה על מהנדסים שסיימו עכשיו את הלימודים והולכים עם הרעיון. הם היו סטודנטים לפני חצי שנה, ואין להם מאיפה להביא את הערבויות.

לא הייתי בדיון הקודם, אבל אסביר את זה.

חבל שהאוצר לא הגיע לדיון הקודם.

אם הוא סיים לפני חצי שנה, כנראה שהוא לא בקרן לעסקים בינוניים, כי הקרן לעסקים בינוניים, כמו שאמרתי, היא לעסקים של 22 עד 100 מליון שקל.

לידיעתך, היום, באוניברסיטאות ובטכניון אנשים שעדיין לא סיימו את הלימודים באים עם רעיונות.

בקרן לעסקים קטנים, שגם שם נדרשת העמדת ערבות אישית, שזו בסך-הכל חתימה כדי להראות על מחוייבות, העמידו הלוואות במאות מליונים.

דוקטור אורנה ברי, יושבת-ראש קרנות הון סיכון, בבקשה.

תחילה, אני רוצה להודות לכם על כך שאתם מעלים את הנושא לדיון עד שהוא יבוא לפתרונו המלא.


אני גם רוצה לומר לאוצר שהתחילו בתהליכים, אבל התהליכים האלה רחוקים מלהיות תהליכים מושלמים, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה.


לגבי נושא תעשיות עתירות ידע, הנושא של ערבות אישית - בתור יזמת מהעבר, שהקמתי חברה בכרמיאל, בחיים לא הייתי מסכנת את ילדיי כדי להקים חברה בכרמיאל ולהעסיק 100 עובדים. מבחינה משפחתית, אנו שני דורות שהקמנו חברות באיזור הצפון, ובחיים לא עם ערבויות אישיות. ברוך ה', המדינה עשתה מזה רווח נאה מאד ממסים גם בשכר וגם מעסקאות שנעשו.


כבוד יושב-ראש הוועדה, הדרישה שלך היא דרישה חשובה מאד, שאנו נִרְאה שהמנגנונים האלה מתאימים לתעשיה שלנו. המנגנונים האלה צריכים להתאים לתעשיה שלנו. ערבויות אישיות אינן מרכיב בקווי אשראי שניתן להון חוזר. בקווי אשראי שניתן להון חוזר צריכות להיות הזמנות מלקוחות ובתמורתן צריך לתת קווי אשראי. לקווי האשראי האלה יש סיכון מאד נמוך. בעבר הסיכון היה בסדר-גודל של שני פרומיל והיום הסיכון הוא אולי בסדר-גודל של 2%, וזה עדיין לא מצדיק להכניס אנשים למתח ולמכירת נכסים אישיים כדי לבצע עסקים שהמדינה מעוניינת בהם כי הערך המוסף, הן במסים הן במקומות עבודה הן בצמיחה והן ביעילות, הוא מאד גדול. המשקל השולי של העובד שם הוא מאד גדול, ויצירת מקומות העבודה והכנסות למדינה הן מאד גדולות.


מה שיש לי לומר בהמשך לפנייתנו הקודמת, גם של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה וגם של קרנות הון הסיכון: יש רשימה של דברים שצריך לעשותם אחד בצד השני. הכסף שנוסף ללשכת המדען הראשי: ראשית - לדעתי, הוא פחות מדי, ושנית - לדעתי, הוא התחלה טובה, אבל הוא לא משלים את התהליך. יש כאן תהליך הרבה יותר רחב שמקיף סוגים שונים של טיפולים בתעשיה שהיא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק מאז שנת 1990. צריך לזכור שהתעשיה הזאת גדלה פי ששה בשנות ה-90, והיא הגדילה את התוצר הלאומי הגולמי פי שניים בשנות ה-90. אין שום סיבה ושום מניעה לעזור לתעשיה הזאת היום להמשיך ולהיכנס גם לשווקים של המזרח ולהיערך לעולם שיש בו ביקושים מעט יותר נמוכים במערב אבל שלנו יש עדיין יתרון יחסי מאד גדול. חזרתי אתמול אחר-הצהריים מנסיעה של שבועיים בארצות-הברית; למעט תעשיה אחת שבה בפירוש היתה עמדה אנטי-ישראלית, כל שאר התעשיות מעוניינות היום לעשות פעולות יחד עם חברות שלנו. הן פונות אלינו שנרכז להן את החברות שלנו בגין העובדה שמכירים בזה. חברות כמו IBM למשל מנו שהחדשנות בישראל היא פי שלושה יותר גבוהה לנפש מאשר בארצות-הברית. זה מספר ענק. אני לא יודעת אם מישהו יכול לעכל את זה.


אם אנו רוצים לשמר את ההון האנושי בארץ, אם אנו רוצים שההון האנושי הזה יעזור לייצר משרות נוספות ואם אנו רוצים לפתח תעשיות בכל רחבי הארץ - אנו חייבים לתת מדיניות שהיא מדיניות מסייעת לתעשיה. היום, הבנקים לא נותנים קווי אשראי, ולכן צריך לסייע לבנקים לתת קווי אשראי, כאשר המדינה עומדת בביטחונות מאחוריהם.


כל מה שנעשה דרך החשב הכללי ולא נעשה דרך אגב התקציבים עד כה לא הותאם לתעשיות שהן תעשיות עתירות ידע. נקודה.

אני מודה לך מאד. האם עוד מישהו רוצה להוסיף?

אולי אוסיף עוד ממד אחד: הזמן הוא מרכיב מרכזי פה. אנו במשבר הפיננסי העולמי כבר למעלה מחצי שנה, ובמשבר הדולר הרבה יותר מזה, ואנו יושבים ודנים ובינתיים המשבר רק הולך ומחריף ואולי מה שאנו מבקשים היו כבר לא יספק בעוד חצי שנה. אז, כן בחירות או לא בחירות, בסופו של יום, גם ממשלת מעבר יכולה לפעול עד שתוקם הממשלה הבאה, ובמקום לשוב ולהיפגש פה אחת לחודש צריך להתחיל לעשות פה פעולות.

בנוגע למה שאת אמרת, הכנסת יכולה לחוקק. לצערנו, נכון להיום, אין אפשרות לחוקק. ללא ספק כבר חצי שנה אנו באיזו שהיא בעיית ניהול של הכנסת. הכנסת לא מתכנסת, ואין אפשרות להעביר שום חקיקה. ועדת הכלכלה תצטרך לעסוק בזה. גם הכנסת החדשה תצטרך לתת את דעתה בנושא הזה ואת המלצותיה לממשלת ישראל.


בכל אופן, אנו לא קיבלנו היום תשובות בנוגע לערבויות האמריקאיות.


גם לא קיבלנו תשובות בנוגע לסוגיית התקציב של 1/12 שהאוצר הבטיח לתת לנו.

לא. לזה ניתנה תשובה. המדען הראשי עובד רגיל בלי 1/12.

התייחסתי לזה. אנו עובדים רגיל לחלוטין.

לידיה דוקא דיברה על זה.

אני אבקש מהם שיקימו ועדה בין-משרדית לפתרון העניין. הם יכולים לעשות זאת בלי שום קשר.

אני חושב שבעוד 2-3 שבועות או חודש תהיה ממשלה חדשה, וכבר שם נציע את ההצעות. כרגע, אני רואה שהממשלה די משותקת בנושא הזה, למרות שיש לה את הכוח ולהזרים היום תקציבים. לא ניתן להגיש הצעות אי-אמון נגד הממשלה היום. לכן, הממשלה כן יכולה לפעול.


לא ברור לנו למה הגישה היא נקודתית ולא מערכתית.


לכן, אני חושב שמייד אחרי כינון הכנסת ה-18 אנו נמשיך את הפעילות. בכל אופן, אני באופן אישי ממשיך ללחוץ במלוא הכוח. נראה איך אנו נמשיך לעשות את הלחץ, אם זה באופן ציבורי או באופן תקשורתי מול הממשלה או מחוצה לה. אנו נמשיך את הפעילות.


אני גם פונה לאוצר: חשוב להגדיר את הנושא של "עתירות ידע" כתשתיות בתחום הזה. הכסף ישנו. צריך למצוא את הפתרון להגדרה משפטית בנושא הזה. אני מאד מבקש שתתייחסו לזה ברצינות. יש פה מקור תקציבי גדול וחשוב, ובעצם לא צריך לחפש מאיפה לוקחים את הכסף. הכסף ישנו, וצריך למצוא את הפתרון איך לקחת אותו. לצערי, לכך לא קיבלנו תשובה.


נושא של מחנק האשראי נדון בהרחבה בישיבה קודמת, ואינני רוצה לחזור עליו. לדעתי, בנקים קצת מתנהלים לא כפי שהיינו רוצים. אנו ביקשנו מהם בנושא הזה ללכת באופן יותר גמיש, ובמידה וזה לא יהיה - אנו נתערב חקיקתית בנושא הזה.


בכך אני מסיים את הישיבה. אני מודה לכולם מאד.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.