PAGE
9

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י' בשבט התשס"ח (4 בפברואר 2009), שעה 12:30

המשבר בענף ההייטק

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

יוסף פרחי


- מנכ"ל שירות התעסוקה

אהרון חוטובלי


- שירות התעסוקה

דוד צרפתי


- מנהל אגף למחקר ולמידע, שירות התעסוקה

דוד יושע


- שירות התעסוקה

לאה ליברמן


- דוברת שירות התעסוקה

שלמה וקס


- מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

אלישע ינאי


- מנכ"ל מוטורולה ישראל

יהודה זיסאפל


- רד-בינת

ערן זיו



- מנכ"ל טלדטה

גבי זליקסון


- נובה מכשירי מדידה

אדי שלו



- ג'נסיס פרטנרס

יפעת אדורן


- מנכ"לית איגוד קרנות הון הסיכון

אלה אלקלעי


- IBI
דורון בירגר


- מנכ"ל אלרון תעשייה אלקטרונית

ראובן גינל


- ר' אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

לידיה לזניס


- סגנית מדען לתקציב וכספים, לשכת המדען הראשי

עידו עשת

טמיר כהן

יפה קרינצה

המשבר בענף ההייטק

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. אני רוצה לדון בנושא בקצרה, לשמוע את הזעקה לגבי משבר ההייטק. לפני שנתחיל בדיון, אני יודע ששר האוצר ישב הבוקר עם ראשי הבנקים, ואני עדיין מחכה שיעביר את התקנות לגבי הפיצויים. אני מצפה לזה היום, ונכנס את הוועדה בתוך שעה. זה עניין של ביטחוני לאומי שהוא לא צבאי.

לגבי "ויטה" ו"פרי גליל" היו דיונים. אנחנו עוקבים אחר המתרחש ומצפים שיהיה קונה. יש גיבוי של הממשלה למנוע את קריסת המפעלים. אני עדיין מצפה לתשובה לגבי המפעל בתמנע, שגם כאן הייתה השקעה חיצונית והתחייבות שיהיה גיבוי בנושא חוק השקעות הון. ועדת ערר - עד היום אני לא שומע תשובה. בכרמיאל עשינו דיון – לא שומעים תשובה.

נושא ההייטק היה הקטר של כלכלת ישראל. יושבים פה אנשים שהובילו את ישראל קדימה. זכיתי לשתף פעולה עם רבים מהאנשים שיושבים כאן, וכרגע אנחנו רואים עוד פעם ממשלה שנותנת קצת מדי ומאוחר מדי. התהליכים הם לא סימטריים, אנשים שייצאו לשוק ולא ימצאו עבודה ילכו למקומות אחרים. אני רוצה לשמוע מה הובטח להם מהאוצר כדי שנכניס עוד פעם את הקריאה הזאת. אנחנו מבקשים עזרה שמשמעותה המשך המאבק.

מר זיסאפל, תפתח בבקשה.

מה שנשאר לי זה רק לחזק את דבריך. הבעיה מספר אחת של המדינה, להוציא את הביטחון, זה האבטלה. מדובר היום על פיטורים של 7,000 עובדים, ואנחנו צופים שבמחצית הראשונה של 2009 המספר הזה יוכפל. זה יכול להגיע ל-100,000 מובטלים נוספים. זה גל אבטלה שהוא צונאמי, וכאן כולם שקטים. אנחנו לא מטפלים בדבר העיקרי וצריך לדאוג לטפל בו. ההייטק הוא הקטר של המשק לצמיחה וגם להאטה. היום ההייטק גורם להגדלת האבטלה. ככל שנדחה את הטיפול ואת הדחיפות בהתייחסות לנושא הזה המשבר יהיה יותר עמוק ויהיה יותר כואב לצאת ממנו. אנחנו לא יכולים לחכות לממשלה הבאה הזמן כאן פועל לרעתנו, ובקצב מאוד מהיר. אם לא נטפל במשבר היום נמצא את עצמנו משקיעים כסף טוב באבטלה במקום להשקיע את הכסף שיש לנו היום בצמיחה ולעצור את האבטלה.

אני יכול להעיד עדות אישית על מר ינאי ועל התרומה הגדולה שלו למשק.

לשני האנשים שיושבים כאן לצדי יש תרומה בלתי רגילה, שהיא התרומה הקובעת. פרופסור אבישי ברוורמן מייצג את אוניברסיטת באר שבע, שם שילשו את מספר הסטודנטים ויצרו לנו כ-8,000 בוגרים שיוצאים כעת לשוק. אם יש משהו שמדיר שינה מעיניי זה שלא נעסיק את הבוגרים האלה. אלה צעירים שזה עתה גמרו. במקום אלף בוגרים בשנה, כמו שהיה עד לפני עשור, יש לנו עכשיו 8,000 בוגרים.

האדון מימיני, מר פרחי, היה בשעתו מנהל האגף להכשרה מקצועית, והם ייצרו לנו 23,000 המרות של מהנדסי מכרות ומהנדסי יערות לתוכניתנים, בתוכנית שמומנה בחדר הזה בהיקף של 300 מיליון דולר.

הבעיות מוכרות לכולם. לנו יש הזדמנות לאומית בלתי רגילה. העולם כולו הוא 64 טריליון דולר, מדינת ישראל היא 0.2 טריליון. ארצות הברית, הגדולה ביותר, היא 16 טריליון. שני היצרנים הגדולים אחריהם זה סין עם שבעה טריליון, יפן עם שישה טריליון וכל השאר יחד זה שלושה טריליון. התעשייה הכי גדולה בעולם זה הייטק - 4.5 טריליון; תעשיית התקשורת מוסיפה 2.5 טריליון; תעשיית הרכב זה טריליון אחד; תעשיית הנפט טריליון אחד, כשזה היה גבוה.

בעולם הזה יש לנו יתרונות בלתי רגילים. אני לא שותף לאף פסימי ולאף אחד שצופה עצירה של גידול. אין שום סיבה שלא נמשיך לצמוח. הקשיים של הגדולים איומים, לנו אין את זה, שום דבר אצלנו הוא לא ענק. יש לנו אלפי חברות קטנות, גם הגדולות שבינינו זה הכי הרבה 50%. אני לא אומר את זה לפרוטוקול, כי אני מכיר חברות רב-לאומיות אחרות, אנחנו הכי טובים. משפחת מוטורולה מייצרת פי 2.5 מכל ההיי טק הישראלי. יש פה הזדמנות בלתי רגילה.

הבעיה שלנו זה להימנע מפיטורים ולגייס את 8,000 בוגרי האוניברסיטה. אין דבר יותר גרוע מאדם צעיר שלא מגייסים אותו לעבודה, הוא מיד משדר לאחיו ולאחותו: תלמדו משהו אחר. אני מוכרח לתת מחמאות לאוצר, שעושים את מה שביכולתם לעשות במצב הנוכחי. יש לנו פרטנר חיובי, בין אם זה באזורי המדען הראשי או בתוכניות אחרות. פיגרנו בשנה שעברה ב-20% בשקל לעומת דולר, זה פגע בנו בעשרה מיליארד שקלים. אם מישהו חושב שביבוא הרוויחו משער החליפין הנמוך לא מבין שגם שם ייבאו יותר בזול ושילמו פחות מס. לו הדולר היה חזק – הוא היה צריך להיות 4.5 שקלים מינימום.

דבר אחרון, מבנה המס של המדינה היה כ-200 מיליארד שקלים, שמזה כולנו חיים. מתוך זה 50 מיליארד זה מס של עובדים, 50 מיליארד מגיעים מחברות ועצמאים, עוד 40-50 מיליארד מע"מ ו-60 מיליארד מכס. לא היינו יכולים להגשים רעיון של שימוש במס. כל חברה שילמה 100% מס, אם נוכל להתחייב שנשלם מס דומה ב-2009, זה ישפר מאוד את הכנסות המדינה, אבל איך אפשר לעשות את זה אם מפטרים אנשים? אם נוכל לקבל הנחה מסוימת, נוכל להתחייב שנגייס אנשים כדי להגיע לאותו גובה של מס ששילמנו ב-2008.

הרעיון ששיחרר את הקרן לעידוד השקעות הון היה נתיב המס. לכו למס הכנסה ואין צורך בכספים. אני מציע ליישם אותו דבר אצלנו.

אני מציע להגדיל את תקציב המדען הראשי. אני רוצה לברך על הצעד הראשון של האוצר אבל זה לא מספיק, מעט מדי, כי מאז התעשייה גדלה ב-35% והיום אנחנו נמצאים במגה משבר. אנחנו מבקשים שהשתתפות המדען תהיה 50% ולא 30% כמו היום. כל דולר השקעה של המדינה במו"פ תרמה שישה דולר תוספת להכנסות המדינה. זו גם הדרך המהירה ביותר למנוע אבטלה. חברות מקצצות בפיתוח כי התחום הוא עתיר סיכון ומדבר על העתיד, אבל אלה זרעי הצמיחה שלנו. מדובר גם הוזלת עלות העבודה כך שעלות השכר שלנו תהיה תחרותית.

כמו כן יש צורך בהמשך פיחות שער הדולר והעמדתו על 4.5 שקל לדולר. דבר נוסף, עידוד חברות שלא לפטר עובדים ולגייס עובדים באמצעות החזר מס הכנסה. לשם כך יש צורך בשינוי החוק לעידוד השקעות הון. המענקים צריכים להינתן גם לתעשיות במרכז לא רק בפריפריה. נחוץ סיוע באשראי להון חוזר בתעשיית ההייטק. שוק ההון לא זמין, והוא היה מקור מימון חשוב לתעשייה הזאת וגם השקעות של חברות אסטרטגיות מחו"ל כמעט נפסקו. הגורמים האמריקניים יצאו מישראל בעקבות המשבר. הבנקים לא נותנים היום שום מימון לתעשייה. מאיימים לחנוק התעשייה הזאת.

בנוסף, דחיית תמלוגים של תשלומים למדען הראשי ב-24 חודש. גם זה יעזור במצוקת האשראי. צריך לייצר מסגרת מתאימות להייטק, כי ההייטק איננו ככלל התעשייה. כל הפתרונות הקיימים היום – את זה אני אומר למשרד האוצר – לא נותנים מענה לתעשיית ההייטק. אנחנו לא יכולים לתת ערבויות בעלים בשיעור של 100%, יש פיזור רב של בעלים; קרנות הון סיכון מנועות מלתת ערבויות בעלים. היום אין שום פתרון לחברה שמוכרת מעל 100 מיליון שקלים לשנה. יש קרוב ל-500 חברות כאלה ואין שום פתרון לנושא של ערבויות ביצוע. אנחנו מבקשים פה מסגרות של ארבעה מיליארד שקלים, שיוכלו לממן מאות חברות ולהאיץ מחדש את הפעילות.

נמצא פה ערן זיו, שהוא מנכ"ל טלדטה. אני רוצה שהוא ייתן לכם דוגמה של מה שקורה בתעשייה מהשטח לחברה צומחת, שגם יכולה ורוצה לצמוח, איך היא נעצרת.

בבקשה. אני מבקש להציג בקצרה.

החברה שלי מוכרת בעיקר בחוץ לארץ. השנה גמרנו עם 50 מיליון דולר, גידול של 130% כל שנה. הבעיה שלנו היא בעיית הון חוזר. אנחנו צריכים להפקיד כספים של ערבויות ביצוע חודשים מספר לפני שאנחנו מתחילים לעבוד. אנחנו צריכים להצטייד בציוד הרבה זמן לפני שאנחנו רואים את הכסף. בעבר קיבלנו אשראי מן הבנק עבור ערבויות ביצוע, היום הם דורשים אחד לאחד. בחברה כמו שלי יש ארבעה מיליון דולר סגורים בערבויות ביצוע אחד לאחד. אני לא יכול להשתמש בכסף הזה.

השבוע קיבלנו הזמנה של 16.2 מיליון דולר מארץ בדרום אמריקה. כבר התחלתי לייצר, אנחנו מייצרים בנצרת בחברת RH – מיקור חוץ. אני חייב להתחיל לממן את הייצור הזה. שמתי 1.3 מיליון דולר ערבות ביצוע. אם לא אקבל סיוע לא אוכל לעמוד בזה. מעבר לזה שאפטר אנשים אצלי בחברה, עשרות אנשים בחברת RH, שהם אנשים שגרים בצפון ועובדים ומייצרים בשבילי, יפוטרו. אני הולך לקבל עוד הזמנות. אני מדבר על מיליוני דולרים השנה, נגמור ב-65 מיליון דולר השנה, אבל סיפור האשראי פשוט פוגע בנו, ואני לא חושב שללא עזרה נוכל לעמוד בזה.

תודה. מר זליקסון, בבקשה.

המכירות של החברה שלנו בשנת 2007 היו בערך 60 מיליון דולר, ב-2008 הייתה ירידה של למעלה מ-30%. החברה פועלת בתעשיית הסמי-קונדקטורס – מוליכים למחצה - שירדה בצורה מאוד משמעותית ב-2008, בערך ב-30% עד 40%, וצפויה לרדת בין 40% עד 50% נוספים. החברה קיימת 16 שנה ברחובות. ירדתי מ-300 עובדים בערך ל-200 עובדים בערך רק בשנה האחרונה. באופן יחסי מצבי כביכול טוב, כי יש לנו 20 מיליון דולר מזומנים שבנינו לאורך זמן, אבל אנחנו יודעים שאנחנו עובדים עם שעון חול.

אני מייצג כאן 32 מנכ"לים של חברות, שבסך הכול ההכנסות שלהן הן בערך 850 מיליון דולר, עם 9,000 עובדים. הבעיה שרציתי להפנות את תשומת לב הוועדה אליה – כי הנושאים האחרים לדעתי מכוסים - זו העובדה שחברות ישראלית סובלות מקוטן יחסי כשמדובר בשוק העולמי. אנחנו 100% יצוא, אין לנו הכנסות מישראל, וכשאנחנו פונים לשוק העולמי אנחנו עומדים מול חברות מאוד גדולות, עתירות כסף. היום הלקוחות, להבדיל מהעבר, מאוד בקיאים בדוח הרווח וההפסד והמאזן של החברות שאתן הם פועלים. הפחד הגדול ביותר בקניית טכנולוגיה בעולם היום הוא שהחברה ממנה קונים לא תהיה מחר. לכן אני חושב שהצורך האדיר ביותר הוא לתת ערבויות.

שמעתי קודם בסבלנות את מה שנאמר על-ידי המוסדות הממשלתיים השונים. דיברו על נושא שוק האשראי כמתודלק על-ידי הבנקים. שלפתי את ה-CFO שלי לבדוק ואני יכול להגיד לכם, למרות שאני לא צריך כרגע כסף, שלכל דולר אשראי שנבקש – כי התעשייה שלנו נחשבת בסיכון גבוה - נצטרך לתת דולר במקום. מדובר פה על משהו שהוא כלי אינרטי לחלוטין ואני חושב שצריך לבקש מהאוצר לא רק לייצר פסיליטי על-ידי זה שמעמידים אשראי, אלא לגרום לבנקים להשתמש באשראי הזה, מכיוון שאני חושב שהבעיה הכי גדולה היא הסיכון שהם מרגישים לעומת הסיכוי שאנחנו מייצרים.

תודה רבה.

רוב הפתרונות הם חוץ תקציביים.

אני רוצה לדבר על דחיפות העניין. אנחנו לא יכולים להמתין עד להקמת ממשלה חדשה, זה עלול לקחת זמן, חודשים רבים. בינתיים התעשייה נמחקת, מפוטרים כל יום עשרות רבות של עובדים – אנחנו מדברים על 5,000 ברבעון ארבע וכ-10,000 עובדים ישירים עכשיו, בנוסף ל-8,000 בוגרים של האוניברסיטאות שלא גייסנו. הנושא הוא קריטי. אנחנו מעודדים מצעדי האוצר, אבל זה לא מספיק. צריכים להזדרז עם כל הנושאים האלה. אין זמן, כי בעוד שניים-שלושה רבעונים האנשים יהיו מפוטרים. אבא שלי, שהוא אדם חכם, תמיד אמר לי שתעשיית ההייטק היא בעייתית כי הנכסים הולכים הביתה בלילה. אם יפוטרו העובדים, אז הידע הלך החוצה. לכן אנחנו חייבים לוודא שלא יפוטרו אותם עובדים ושימשיכו לעבוד, באמצעות השינויים שהעלה אלישע בנושא המיסוי, לדאוג לזה שלא יפוטרו העובדים.

נושא שהוא עוד יותר קריטי הוא הנושא של הון חוזר. קיבלתי ייעוץ מבנקאי מפורסם בנושא הזה. צריך לסייע לבנקים להוריד את הסיכונים, על מנת להוריד את רמת הסיכון של ההלוואות שלהם, על-ידי מתן ערבויות ממשלה לבנקים כדי שיוכלו להלוות את הכסף להון חוזר לתעשייה. עם האמצעים האלה נצליח, אולי, להציל את המצב. אבל מהר, אין לנו זמן.

אסכם בקיצור. אנחנו נמצאים במשבר גדול, שגדל עם הזמן ולכן הקריטיות מאוד חשובה. אנחנו לא יכולים להמשיך במדיניות בת יענה. צריך היה להכין תוכנית ברמה לאומית להייטק ולפיטורים, איך עוזרים לצמיחה, לשנה ושנתיים. לצאת לביצוע למרות שאנחנו ערב בחירות.

אני הדובר שמייצג את קרנות הון הסיכון, תעשיית הון הסיכון. אנחנו הקטר שמצמיח את הדור הבא של חברות הטכנולוגיה בישראל. קרנות הון הסיכון משקיעות כ-1.5 מיליארד דולר מידי שנה בתעשייה הזו. רוב הכסף הולך לשכר, על השכר הזה משולם מס. השכר הזה יוצר עוד שישה מקומות עבודה על כל השקעה ישירה בעובד הייטק, מסביבו יש עוד שישה עובדים. יש אפקט דרמטי מאוד על התעשייה הזו בארץ ועל עתיד התעשייה הזו בארץ. היום אנחנו עומדים בפני מצב שתעשיית הון הסיכון קטנה בצורה דרמטית. היקף ההשקעות ברבעון האחרון של השנה שעברה קטן בכ-30% מהרבעונים הקודמים. הצפי לרבעון הראשון ולהמשך השנה הוא ממש קטסטרופלי. כנראה ש-1.5 מיליארד הדולר האלה, שהושקעו כל שנה בשנים האחרונות, יהיה כ- 700-800 מיליון דולר במקרה הטוב.

לדעתי, בלעדי התעשייה הזו אין עתיד להייטק הישראלי. יש תוכנית על השולחן, רוב האנשים מסכימים לתוכנית הזו. זה לא להמציא את הגלגל מחדש אלא לאמץ את אחת התוכניות הכי טובות שעשו אי-פעם במדינת ישראל, תוכנית ממשלתית שעבדה, שזו תוכנית יוזמה. יש לקחת את תוכנית יוזמה, לעדכן אותה, להתאים אותה לימים האלה. לא להיות תוכנית כל כך נדיבה כפי שהייתה לפני 20 שנה, כשלא הייתה תעשייה בארץ, אלא תוכנית הרבה יותר שמרנית. תוכנית שמציעה שעל כל שלושה דולר שהתעשייה משקיעה הממשלה תעמיד לרשותנו דולר נוסף - יחס של שלושה לאחד. לדעתי, הדבר הזה יצליח להביא משקיעי הון סיכון לישראל. בלעדי זה אני צופה שחורות, וזה מעבר לכל הדברים שנאמרו קודם, שלא אחזור עליהם.

תודה. יפעת אדורן, בבקשה.

אני רוצה להוסיף מספר ממדים למה שאדי אמר. קודם כול, אני רוצה להודות למשרד האוצר על הצעדים שהוא כבר נקט בהם. אנחנו עובדים יחד אתו, ונמשיך לעבוד אתו במקביל. הפופולאריות שיוצאת נגד סיוע לקרנות הון הסיכון – אני רוצה לומר שאין מדובר בסיוע לקרנות הון הסיכון אלא מדובר בסיוע להקמה של חברות סטרט-אפ. 400 חברות סטרט-אפ מוקמות מדי שנה על-ידי הון שמגיע מקרנות הון סיכון זרות וישראליות, ואם אנחנו רוצים להיות עם אותן חברות סטרט-אפ גם כשנצא מהמשבר, בעוד שנתיים או אלוהים יודע מתי, אז אנחנו צריכים היום להמשיך ולהשקיע בהן. האנשים הצעירים האלה ייקחו את מה שיש להם בראש וייסעו למדינה אחרת ששם יש הון ושם יוכלו לקבל השקעות. ממשלות רבות כבר יצאו עם תוכניות רבות, בין אם זה באנגליה, בין אם זה באירלנד, בין אם זה בארצות הברית. החבר'ה פשוט יקימו את הסטרט-אפים במקומות אחרים. אם אנחנו רוצים להמשיך לפתח פה את התרבות הזו אז צריך להקים תוכנית יוזמה, כפי שאדי אמר. תודה.

תודה. אלישע, בבקשה. אני רוצה לבקש מאייל שיגיב, יש חברי כנסת שרוצים להתבטא ואחר כך אסכם.

אני מכיר כבר את המערכת, וכולנו מודעים לכך שאנחנו בתקופת בחירות. הייתה התלכדות בלתי רגילה באירוע האחרון שהיה בעזה, למרות שיש בחירות, אז אני חושב שגם כאן יש קונצנזוס לאומי, ולא חשוב מי ייבחר בבחירות הקרובות. הייתי מבקש ממך, אדוני היושב ראש, להקים ועדת אד הוק. אין לי ספק שכל המפלגות מכירות ומוקירות את הנושא והזמן הוא קריטי. יש לבוא ברשת המלצות, כי ה-counter part מהצד השני זה האוצר, בין אם זה אגף התקציבים ובין אם אגף מס הכנסה. אנחנו יודעים לעשות דברים כאלה. אין לי ספק שכל המפלגות תומכות בנושא, לא צריך לבחון את זה.

הסיבה שאני פה, משום שיש לי כבוד מעל ומעבר למקום הזה, ולא חשוב אם זה היה בחדר אחר. זו ועדה שמייצגת את כל הפוליטיקה הישראלית. אנחנו לא צריכים הרבה, אנחנו צריכים כמה קודקודים, ולשבת מיד עם האוצר, לדעתי גם עם מס הכנסה, ולגבש מהר תוכנית כדי להציל את המשק. זה מה שהייתי רוצה לבקש.

תודה. אני מבקש מאייל שייתן את תגובת האוצר. כמו שנאמר כאן, האוצר התחיל בצעדים חיוביים, אבל עקב עוצמת המשבר הם אינם מספיקים והם איטיים מדי. כמובן שאנחנו מודעים לכך שבעוד חמישה יש בחירות.


אני מעריך את פקידי האוצר, שלפעמים סופגים הרבה מאוד ביקורת. אני לעולם לא מאשים פקידים, אני מאשים מדיניות. נוצר מצב, ויש לי ביקורת על שר האוצר שלא הבין את קושי השעה, אבל היום חייבים להיות הרבה יותר נועזים. נשמע מאייל מה כבר פעלו בנושא ואז נעבור לתגובות. בבקשה.

עד כה נקטנו בשני מהלכים. מהלך ראשון, שוועדת הכספים אישרה ב-15 בדצמבר, הוא תוספת של 200 מיליון לתקציב המדען הראשי, שהוקצתה במלואה. בנוסף לזה הוקצו עוד 50 מיליוני שקלים לחדשים להקמת מרכזי מו"פ בפריפריה.

השבוע שר האוצר אישר תוכנית נוספת, שהמטרה שלה היא לתת מענה נוסף לתעשיית ההייטק. התוכנית מדברת על תוספת של 150 מיליוני שקלים לתקציב המדען הראשי. בכוונתנו להקצות את מלוא הסכום ברבעון הראשון של שנת 2009 ולייצר הזרמת הון מסיבית. זה מעבר ל-200 מיליון שהוצאו במלואם. צריך לזכור שאנחנו מתנהלים בתקציב המשכי ויש לנו מגבלות חוקיות מאוד ברורות. זה מאפשר לנו לממן תקציב של אחד חלקי 12 ממסגרת התקציב. זאת אומרת, המהלך הזה הוא מהלך לא טריוויאלי בכלל והמשמעות היא שהקצאה נוספת של 150 מיליון שקלים למדען הראשי תהיה על חשבון דברים אחרים.

מעבר כך, הוקצו 250 מיליוני שקלים בשיתוף עם המדען הראשי במשרד התמ"ת במטרה להקים מספר קרנות מתמחות בביו-טכנולוגיה. מעבר להתמודדות עם הקיים, אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה לייצר תשתית ליום שאחרי המשבר. ענף הביו-טכנולוגיה הוא ענף עם פוטנציאל מאוד גדול ולכן החלטנו להקצות סכום נכבד לנושא הזה.

הקצינו 50 מיליון נוספים למרכזי מו"פ בפריפריה,מכיוון שאנחנו רואים את הפוטנציאל שגלום במהלך. כלומר, זו תוספת על ה-50 מיליון שהוקצו ואושרו על-ידי ועדת הכספים ב-15 בדצמבר.

אני רוצה לציין כמה דברים שחשוב שהנוכחים פה ישימו את תשומת לבם אליהם. נכון להיום הכנסות המדינה ממסים ירדו בצורה דרמטית. בסופו של דבר יש צורך להקצות סדרי עדיפות מאוד ברורים, עם מגבלות פיסקליות ברורות ואחראיות. לכן, לתפיסתנו, המדיניות שננקטת עכשיו היא מצד אחד מתמודדת עם הקיים. מעבר למשבר בענף ההייטק יש אילוצים נוספים ורבים, כפי שכולכם יודעים, שמסתכמים בסכומי כסף אדירים. תקציב המדינה לשנת 2009 נמצא כרגע באי-ודאות כיוון שהתקציב טרם אושר. ההצעה שהוגשה לכנסת הוגשה עם תחזית צמיחה, וכיוצא מזה תחזית הכנסות ממסים, היא גבוהה משמעותית מהתחזית שאנחנו חוזים בימים אלה. לגן אי-אפשר להתעלם מהמסגרות הפיסקליות שהממשלה חייבת לעמוד בהן ולהתכנס אליהן. כל תוכנית שתיקבע צריכה להיות אחראית. יש לנו מגבלות, למרות שאנחנו מ מודעים למשבר, עובדים במשותף עם כל הגורמים הרלוונטיים ופתוחים לשמוע כל הצעה רלוונטית. בסופו של דבר נצטרך להכריע עם מגבלות ברורות וקיימות. אי-אפשר להתעלם מזה.

אנחנו מבינים את חשיבות תעשיית הייטק, ומצד שני כל הזמן אנחנו זוכרים שיש אילוצים נוספים בתקציב המדינה, שגם להם אנחנו צריכים להם מענה. מה שהקצינו עד כה זה מה שהיה ביכולתנו להקצות ומעבר לכך נמשיך בתהליכי חשיבה וניתוח, ואנחנו מבטיחים לשמור על דינמיות וחשיבה יצירתית, במגבלות.

אבל יש פה נושא שעובר כחוט השני אצל כל הדוברים בהייטק, שהכסף הנוסף שאנחנו מבקשים חוזר כמעט מיד לאוצר המדינה דרך מס הכנסה אישי. קל מאוד להוכיח את הדבר הזה. כסף שלא תשים יגרום לפיטורים של אנשים ועל-ידי זה - - -

סליחה שאני קוטע אותך. זה לא צריך להיות מופנה אל אייל. נאמר שזו הייתה שאלה רטורית. חבר הכנסת אלכס מילר, בבקשה.

אני חושב שהצעתו של אלישע יכולה לסייע להייטק בישראל. אני חושב שהגיע הזמן, בלי קשר לבחירות, שתקום כמה שיותר מהר ועדה שמורכבת לא רק מהאוצר, אלא גם מנציגים ממשרדי התשתיות והתמ"ת ומהרשויות המקומיות, שכל אחד מהם יכול לתת פתרון מהכיוון שלו לנושא ההייטק. רשות מקומית יכולה ללכת לקראת החברות בנושא המיסוי המקומי; משרד התשתיות גם כן יכול לסייע וכך גם משרד התמ"ת. נושא ההכשרה – אני חושב שהגיע הזמן להקים מועצה לחינוך לתעשייה והכשרה מקצועית במדינת ישראל, כמו שיש מועצה להשכלה גבוהה. יש לנו בעיה מאוד קשה בנושאים האלה. אלה הנושאים שאנחנו, כוועדה, יכולים להמליץ עליהם לממשלת ישראל. אני לא חושב שצריך לחכות עד תום הבחירות בשביל זה. יש גורמים מקצועיים שיכולים להתארגן ולתת מסקנות בכל הנושאים האלה, ואנחנו נקבל את המסקנות שיכולות לעזור לעובדים. תודה.

תודה. חבר הכנסת אילטוב, בבקשה.

קודם כול, אני מברך על הדיון בנושא הזה. קיימתי דיון בנושא לפני כחודש. הובטח לי על-ידי האוצר לבחון כמה סוגיות בנוגע לתקציב של אחד חלקי 12. יש מנגנון, עד היום לא קיבלנו תשובות. ניתן למצוא את הפתרון לפלונטר הזה. ביקשתי גם שהוועדה הזאת תהיה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים, כי רוב הנושאים משותפים ונוגעים אחד בשני.

אני חושב שיש כסף בנושא הזה. התבטאו פה קודם, שהנכסים והתשתיות בהייטק הולכים הביתה בערב. יש ארבעה מיליארד שקלים לתשתיות, והייטק וחברות הסטרט הם התשתיות של תעשיית ההייטק. השאלה היא מה ההגדרה. עד מיליארד דולר אלה הערבויות האמריקניות, אפשר להשתמש בכסף הזה לצורך הקמת תשתיות הייטק. ניתן לקחת משם גם חצי מיליארד דולר, אין בעיה. הכסף קיים. הכסף גם מחזיר את עצמו בזמן קצר מאוד, מייצר המון מקומות עבודה.

מדינת ישראל נכנסה למשבר העולמי בצורה רגועה. אבל המדיניות של היום היא מדיניות שבר ולא מדיניות מנע. אנחנו חייבים לחזור למדיניות מנע. כדי לצאת מהמשבר הזה בעוד שנה וחצי-שנתיים – כפי שצופים רוב הכלכלנים בעולם – אנחנו חייבים דווקא היום להשקיע יותר ולא לפרוס את זה למספר שנים. חייבים להשקיע את רוב הכסף הזה. חשוב להזרים את התקציבים, כדי שנישאר בין הראשונים בעולם בתחום החדשנות ובתחום ההייטק.

זה מה שרציתי להגיד באופן כללי, וכמובן שאני מצטרף לכל הדברים שנאמרו פה לגבי הדרכים לפתרון הבעיה.

אני מודה לכם. אני רוצה לסכם ולהסביר כמה דברים. יושבים פה אנשים שבבוקר מקבלים החלטה ומבצעים, יושבים פה עיתונאים מאוד מנוסים. רבותיי, כרגע לוועדת הכספים אין כוח ואין סמכות. נשאר שבוע אחד. פעמיים שמתי את משקלי כדי למנוע העברות תקציבים והתניתי – פעם אחת לגבי תקציב ההשכלה הגבוהה ואז העברנו 500 מיליון שקלים, ופעם שניה חסמתי את תוכנית ההאצה עד שלא תבוא רשת ביטחון. כרגע כבר כל הסוסים יצאו מהאורווה.

אני מסכים לדברים שנאמרו פה, השאלה היא תפיסת העולם. אני חושב שהיום חייבת להיות תפיסת עולם נועזת לגבי המאבק באבטלה, ובראשה ההייטק. דבר ראשון, כפי שציין מר אסיא, נושא ההון החוזר. אמרו פה התעשיינים: לא יהיה הון חוזר, לא תהיה מערכת אשראי עם גיבוי, העסק הולך ומפטרים, ואז זה מאוחר. היום הוויכוח הגדול ביותר בעולם – והוא יקרה - רוב הבנקים יעברו הלאמה חלקית. זאת אומרת, עקב הערבויות שיקבלו הבנקים תהיה גם בעלות של המדינה. כאן, באמצעות ערבויות מדינה חייבים לתת את הגיבוי, שהבנקים יעבירו כספים להייטק ולאשראי. הטיימינג של הבחירות האלה הוא איום; המשבר העולמי החמור ביותר מאז שנות ה-30 – אולי חמור יותר מאשר היה בשנות ה-30 – התרסקות של כל המערכת הפיננסית בעולם; מיתון עמוק. לצערי, גם לא קיבלו את ההמלצה להרחיב את התקציב שהיה צריך ב-2009, ואני אומר את זה לשר האוצר.

אלישע, אני אומר לך תמיד לגבי הוועדות – ואני ישבתי בוועדות – ועדות זה או לדחות דברים או שמתכננים סוס ויוצא גמל. אני מקווה שיהיה ראש ממשלה נבחר מהר מאוד. הדברים די ברורים: ההון החוזר ברור; המפעלים שקורסים. כל מה שצריך כאן זה הרחבה תקציבית, עזרה לאשראי, ואתייחס לעצה של אלישע, ששמעתי כבר לפני שלושה שבועות, שהיא הצעה מאוד נבונה. מה שחסר פה הוא בעל בית שמחליט. אני יכול לכנס ישיבות, יצטלמו לתקשורת ויהיה נהדר. כל יום נותנים פה הצעות. זה כמו הנגב, כבר ישבתי ב-70 כינוסים לפני כנס הרצליה האחרון לגבי הנגב. כל פעם מצהירים: 17 מיליארד, 20 מיליארד, 25 מיליארד. אין הצהרה. תגידו מתי מפעל א', מפעל ב', ביצוע ביום ג' או יום ד' – כמו שעובדים מנהלים.

אני בעד מה שאמר דיוויד, אני בעד כל מה שאמרו האנשים פה. אם לי הייתה יותר עוצמה זה הדבר הראשון שהייתי עושה, כי זה לא משנה אם הגירעון יהיה עכשיו 6%-6.5%, כי אם לא יעשו את הדברים האלה, לא תהיה צמיחה בישראל, לא תהיה כלכלה בישראל והסולידריות פה תתפוצץ לחלוטין. יש אי הבנה של המטריה, שאנחנו בכלל בתקופה אחרת ופה מתווכחים על עוד מיליארד שקלים. לצערי, כשרציתי להעביר את התקציב גם "ישראל ביתנו" – ואני לא מעביר ביקורת - לא רצו את הדבר הזה וחבל. אבל זה כבר לא משנה, אנחנו כבר קדימה.

לגבי ההצעה של אלישע – כשהוא ישב אתי, עם דיוויד אסיא, שלמה וקס ויהודה זיסאפל לפני כחודש הוא העלה את הרעיון, שמאוד מצא חן בעיניי, הגון. בסך הכול, הבעיות הגדולות הן שאנחנו מאבדים פה סכומי עתק מבחינת גביית המסים. הוא אמר שהוא מוכן לא לפטר עובדים ולקלוט X בוגרים. הייתי אתמול באוניברסיטת בן-גוריון, הבוגרים חוששים שלא תהיה להם בשנתיים-שלוש הבאות עבודה, ואז זה גורם לתהליכים מאוד מסוכנים. הוא אמר שהוא מוכן לקלוט אותם. הוא אמר: תנו לי זיכוי ואז אני לא מפטר עובדים. Total wage bill שגדל ייתן מבחינת המיסוי אותו total revenue. שאלתי אם חוץ מאלישע יש עוד אנשים שרוצים ללכת על הסיפור. אני, במקום שר האוצר, הייתי מאמץ את זה. אם יש אותו גובה הכנסות, שגם מונע פיטורי עובדים, גם מוסיף סטודנטים שסיימו זה מה שנקרא: זה נהנה וזה לא חסר.

אלישע, אתה לבד, כמה אתה מוכן לקלוט?

מאות.

מאות, כמה בתי אב זה? ואם יש עוד כמה כאלה שעושים את זה יש משחק. הבעיה היא חוסר יצירתיות, חוסר חשיבה. כבר הצעתי לשר האוצר כבר לפני חודשיים: תעזוב את הבחירות האלה, בוא נסכם כולנו לעשות תקציב יותר גדול ממילא וביבי, ברק או לבני – מי שיושב בראשות המפלגות עכשיו - יסכימו. למה לדחות את זה בגלל הטלנובלה הזאת של הבחירות?

רבותיי, כל מה שאנחנו יכולים לעשות פה זה לתמוך בהם. ב-11 בפברואר אף אחד מהאנשים כאן לא יודע איפה יהיה, באילו תפקידים. אני מבטיח לכם אישית, ואני חושב שגם החברים כאן, שאנחנו נאבק. הייתי דורש מראש הממשלה שייבחר – ואני מוכן לעזור, לא חשוב באיזה תפקיד - שדבר ראשון ימצא דרכים לשחרר, עוד לפני המשא ומתן הקואליציוני. כמו שאמרו פה החברים, אם סוגרים ומפטרים אין מזה חזרה.

אנחנו יכולים לקרוא מירושלים לחדר השני. ננסה לעזור לכם במה שאנחנו יכולים. אתם הובלתם את ישראל, ואני מקווה שתמשיכו להוביל, שלא הטיפשות בירושלים תפגע בכם ובמדינת ישראל. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.