הכנסת השבע-עשרה

PAGE
3

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י' בשבט התשס"ט (4 בפברואר 2009), שעה 13:15

התמודדות עם תחזיות הצמיחה ועם המשבר בתעסוקה

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

יוסף פרחי


- מנכ"ל שירות התעסוקה

אהרון חוטובלי

- שירות התעסוקה

דוד צרפתי


- מנהל אגף למחקר ולמידע, שירות התעסוקה

דוד יושע


- שירות התעסוקה

לאה ליברמן


- דוברת, שירות התעסוקה

עידו עשת

טמיר כהן

יפה קרינצה

התמודדות עם תחזיות הצמיחה ועם המשבר בתעסוקה

שלום לכולם, אני פותח את הדיון בנושא התמודדות עם תחזיות הצמיחה ועם המשבר בתעסוקה. פותח מר יוסי פרחי, מנכ"ל שירות התעסוקה.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני מבקש להודות לך על עצם קיום הדיון ופתיחת צוהר לדרך שנושא התעסוקה והאבטלה נראה אצלנו. אני תפילה לקדוש ברוך הוא שאחרי ה-11 בחודש תהיה בתפקיד כזה שתוכל להשפיע, כי אנחנו מאוד מאמינים בך ובעבר המדהים שיש לך במדינת ישראל.


אתן סקירה קצרה על נושא שירות התעסוקה ואחר כך נתמקד בבעיה האמיתית שקיימת היום. השקף שנמצא בפנינו מצביע על שנת 2008, כמה דורשי עבודה הגיעו. בסך הכול היו 484,000 דורשי עבודה, שהתפלגו בין מובטלים, נוער, אבטחת הכנסה קשה ואבטחת הכנסה קלה. התוצר של השירות ב-2008 היה 121,000 השמות, שזה משמעותי מאוד. מי המתדיינים היום? אם אנחנו באים כשירות תעסוקה שיודע להכניס 121,000 איש לעבודה, זה גוף מאוד משמעותי וראוי להתייחסות במשקל הנכון שלו.


התפתחות בנתוני דורשי העבודה במשק – אלה נתוני מגמה. אנחנו רואים את הגרף בצורת אמבטיה, שהתחילה לעלות במחצית 2008. המגמה בהירה וברורה, של עלייה באבטלה. אם באפריל 2008 היו עם 85,000 מובטלים, היום יש כ-210,000 מובטלים. זאת עלייה מאוד דרמטית. התחזיות שלנו, שהן מאוד מבוקרות וממעיטות, מסתמכות גם על בנק ישראל ובתיאום אתו וגם על המחקרים של התמ"ת, אנחנו חושבים שלקראת סוף דצמבר נגיע, במקרה המינימלי, לכ-260,000 מובטלים. זה אומר שיש כבר מפלצות גדולה, שצריך לטפל בה בצורה כבדה ושקולה.


השקף הבא מצביע על מצטרפים חדשים שהגיעו עלינו. פה רואים שהמגמה הרבה יותר חדה ממה שראינו קודם. בשקף הבא נראה את המפוטרים החדשים. כאן אנחנו נכנסים לדרמה שלא הייתה. אדוני היושב ראש, בדצמבר פוטרו 17,500 איש. זה מאוד משמעותי למשק במדינת ישראל. אומר מר צרפתי, שהוא ראש האגף למחקר שלנו, שהוא לא זוכר מספר כל כך גדול של מפוטרים במדינת ישראל בחודש אחד, והמדינה הזאת כבר עברה הרבה מאוד שעות קשות.


השקף הבא הוא התחזית שלנו ל-2009. אם אנחנו לוקחים את שיעור הצמיחה של 0.2% ב-2009, אנחנו צופים שיעור אבטלה, בתיאום עם בנק ישראל, של 7%-7.5%, כאשר מספר הבלתי מועסקים שאנחנו צופים הוא 228,000 ודורשי עבודה 235,000 בכל נקודת זמן. זה אומר שבמשך שלושת רבעי שנה אנחנו, כמדינה, צריכים להיערך לקליטה של 50,000 איש ולדעת מה עושים אתם.


מכאן אני מגיע לשקף מאוד דרמטי, שמבטא את הבעיה האמיתית של שירות התעסוקה היום. הקו האדום למעלה מבטא את כמות העובדים בשירות התעסוקה, הקו הכחול מבטא ממוצע חודשי של דורשי עבודה בשירות והקו הירוק מבטא את תקציב השירות. יש ירידה מאוד דרמטית, גם בתקציב של השירות וגם בכמות כוח האדם, כשממוצע דורשי העבודה עלה. זה מביא אותנו למסקנה ברורה מאוד: השירות לא יכול, עם הכוח שלו היום, להרים את הנטל הזה. אפשר לראות בגרף את כוח האדם שהיה בשירות ב-98' אל מול מצבת המובטלים שהייתה אז במדינת ישראל, ותראה איך זה היום.

מה התקציב ב-2009?

147 מיליון שקלים, ב-2008 הוא היה 170 מיליון שקלים.


הגשנו לאוצר דרישה של 200 מיליון שקלים לכלים תומכי השמה. הם הקצו כרגע כ-25 מיליון שקלים. מבחינת כלים תומכי השמה, לפחות להתחלה, זה בסדר. נתחיל, העיקר שהכסף ייכנס. הבעיה האמיתית שלנו כרגע היא המשרות בשירות. אם לוקחים את כמות דורשי העבודה בשירות התעסוקה אל מול מתאמי ההשמה שלנו היחס הוא אחד ל-420 – וזה לב הבעיה. זאת אומרת, פקיד אחד לא יודע לתת טיפול פעם בשבוע, פעם בשבועיים, ל-420 איש. הוא הופך להיות רק מי שרושם את האנשים, הוא בוודאי לא יכול לטפל בהם.


צריך לזכור שבתפיסת עולמנו אנחנו לא נבהלים – ואני אומר את זה כמסר מאוד אחראי – מעלייה באבטלה של שנה-שנתיים. אנחנו נהיה מודאגים מאוד אם לא ננצל את התקופה הזאת לבנות תשתית הון אנושית טובה במדינת ישראל, שכשנצא מהעניין של המיתון נהיה מוכנים. זה הדבר שמטריד אותי.


עקרונות היסוד כפי שאנחנו תופסים אותם הם: דבר ראשון, חיזוק שירות התעסוקה כסדן מרכזי לקליטת מפוטרים ומתן מענה בתחום ההעצמה האישית וההפניה לעבודה. גם למשרות שקיימות היום אנחנו צריכים כלים. דבר שני, שימוש בכלים תומכי השמה. דבר שלישי, מימוש תוכניות חדשות, שכבר עבדנו עליהן שנה שלמה עם הג'וינט. יש לנו תוכניות משותפות עם הרשות לעסקים קטנים. דבר אחרון, המדינה הולכת בכל זאת להוציא הרבה מאוד כסף. צריך ליצור לינקג' בין תקציבים שנמצאים היום במדינה לבין 210,000 האנשים שנמצאים אצלי בשירות התעסוקה.

המילה "צריך" – השאלה היא מי עושה את זה. אני מקווה שב-11 בפברואר תהיה ממשלה שתשמע ולא נגיד "צריך", נגיד "עשינו". תודה רבה, יוסי, על העבודה הברוכה שלך, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.