PAGE
18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

17.3.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 183

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י' באדר ב' התשס"ח (17 במרס 2008), שעה 10:00

הצעה לסדר היום בנושא: פיטורי עובדת ממוצא אתיופי במשטרת התנועה הארצית,

של חבר הכנסת שלמה נגוסה מולה.

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן - היו"ר

שלמה מולה

תנ"צ רפי פלד

- סגן ראש אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

אברהם מבורך

- ראש משרד קהילה ומשטרה ראשל"צ, המשרד לביטחון פנים

רקפת לוין

- ראש יח"צ, המשרד לביטחון פנים

איילת שיאון

- עוזרת למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

נאדר אל-קאסם

- מרכז בכיר (ייצוג הולם, בקרה וביקורת), נציבות שירות המדינה

קלאודיה כץ

- מנהלת מחלקת תעסוקה, המשרד לקליטת עלייה

גלעד אברהמי

- מנהל אגף בכיר לתעסוקה כלכלה ויזמות, המשרד לקליטת עלייה

קרן דוידיין

- רכזת תעסוקה, המינהל לסטודנטים עולים

עופר אופן

- ראש המינהל, המינהל לסטודנטים עולים

עו"ד טל צ'קול

- טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

דנה גורדון

סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ

פיטורי עובדת ממוצא אתיופי במשטרת התנועה הארצית,

של חבר הכנסת שלמה נגוסה מולה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא היום זה הצעה לסדר היום – פיטורי עובדת ממוצא אתיופי ממשטרת התנועה הארצית. זו הצעה של חבר הכנסת שלמה מולה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני שמח לראות גם את נציגי המשטרה, ואולי סוף סוף אנחנו נוכל לברר בדיוק את האמת, מה בדיוק קרה שם. באופן אישי אני לא כל כך התרשמתי מתגובת השר והיו תשובות שהוא נתן וזה בכלל לא מן העניין, רק מסביב. אנחנו רוצים להגיע דווקא למקרה עצמו. אני עוד יותר שמח לראות גם את אנשי משרד הקליטה. מה שאנחנו רוצים להתעסק בנושא הזה, לאו דווקא רק במקרה הזה, אלא לנסות קצת לגעת בבעיות התעסוקה של יוצאי אתיופיה, במיוחד במגזר הסטודנטים, האקדמאים, ולקחנו את הסיפור של אותה בחורה, מה שהתפרסם, על ידי העיתונאית הדס שטייף. רצינו קצת להבין יותר, אל"ף מה קרה עם המקרה עצמו. בי"ת, את בעיות התעסוקה אנחנו מכירים ויודעים, אבל גם בגלל תכנית החומש החדשה, מה משרד הקליטה, מינהל הסטודנטים או גופים נוספים מתכוונים באמת לעשות כדי להאיץ את התהליך הזה של קליטת יוצאי אתיופיה באקדמיה ואחרי שהם אקדמאים, ובלי כמובן לבקש שיעשו להם איזה שהן הנחות. אני לא מאמין בזה, אלא דווקא לאפשר להם, בגלל היכולות שלהם, שיוכלו להשתלב במקומות תעסוקה.

לצערי הרב, רוב יוצאי אתיופיה עוסקים בעבודות כפיים, בעבודות קשות, ולכן אני זעקתי וכעסתי מאוד, אפילו באופן אישי. עד שאנחנו מצליחים להוציא סוף סוף נשים לעבודה, אדוני היושב ראש, ולא משנה כמה כסף הן מרוויחות, זה חשוב, אבל להוציא אותן, שתוכלנה לצאת לעבודה, שנשים תהיינה דוגמה לילדים בבית, ויכול להיות שאיכות העבודה יכולה להיות מוטלת בספק, אבל זה לא משנה, היחס שאותה בחורה חשה היא תחושה רעה, תחושה לא נעימה, לכן המקרה הופך להיות חמור, גם אם לא בדיוק במאה אחוז הוא כפי שתואר, בגלל שמדובר במשטרת ישראל. משטרת ישראל צריכה להיות דוגמה לשירות לאזרח והמשטרה צריכה להיות קצת יותר אפילו מכל גוף אחר שנותן עזרה. היא מופקדת על אכיפת החוק, למעשה.

לכן אני אסכם את הדברים שלי ואני אגיד, אדוני היושב ראש, קודם כל תודה שאתה מקיים את הדיון. שתיים, אני אשמח לשמוע מאנשי המשטרה על המקרה הספציפי הזה, ואחרי זה אולי נשמע את אנשי משרד הקליטה שיפרסו לפנינו את התכניות שלהם בנושא של העסקת אקדמאים. כי אם בסופו של דבר החברה משקיעה המון כסף באקדמאים והאקדמאים לא ימצאו עבודה, לא משנה למה, יכולות להיות מיליון סיבות, אם הם לא ימצאו עבודה, זאת אומרת, כל העבודה שנעשתה, כל ההשקעות הולכות לטמיון ואני ביקשתי להרחיב את הדיון לנושא התעסוקה בכלל, אבל הייתי מאוד רוצה לשמוע קודם נקודתית על המקרה שהיה בתחנת המשטרה בבית דגן. תודה רבה.

מי מהמשטרה יכול להסביר לנו מה קרה?

אני סגן ראש אגף התנועה. כל מה שאתה אמרת פה וכל הדברים יוחסו לגביי ואני אחלק את התשובה שלי לשתיים, לגבי הנושא הספציפי הזה, ובמשפט אחד – להד"ם, לא היו דברים מעולם. והדבר השני, אני כן מוכן להרחיב מה עושה המשטרה למען יוצאי אתיופיה, כי זה נושא מאוד מאוד קרוב אליי ואני תיכף אפרט גם למה הוא קרוב אליי.

לגבי המקרה של הגב' הנכבדה. אני אומר שמשטרת ישראל לא עוסקת בנושא הזה של ניקיון. יש קבלן שנותן שירותים לכל משטרת ישראל בנושא ניקיון, וגם בבית דגן, באגף התנועה, יש דבר כזה. שם מועסקות מספר רב של עובדות ניקיון, לא בשליטה שלי, לא בשליטה של אגף התנועה והעבודה נעשית שם לשביעות רצון, או לא, של הלקוחות, דהיינו המזכירות, ראש הלשכה, ראש האגף, סגן ראש האגף. מרגע שיש בעיה של ניקיון, אנחנו מעלים את הבעיה לקבלן עצמו, שהוא אזרח. הוא מספק מישהי טובה יותר, או בתקווה שתהיה טובה יותר.

אני חושב שבתקופת החצי שנה האחרונה הוחלפו מספר עובדות, ללא שום בעיה, וגם הבחורה הספציפית שלגביה פעם ראשונה ששמעתי שהיא אתיופית, זה מהפרסום ברדיו. הבנות בלשכה, המזכירות, לא מצא חן בעיניהם סוג הניקיון ולכן באיזה שהוא מקום הן העלו את הדבר הזה ופנו לקבלן, על מנת להחליף אותה.

בשורה התחתונה, מה שאתה אומר לנו, העיתונאית המציאה את הסיפור?

לאט לאט אני אומר את הדברים האלה. מה הסיבה שהדבר הזה יצא החוצה? לאלוהים פתרונים. אני יכול רק לנחש, מכל מיני סיבות. אני כמעט בטוח שזה לא מהגברת האתיופית. אני לא אוהב לקרוא להם ככה. אני כמעט בטוח שזה גם לא מהקבלן שלה. זה מתוך המשטרה, מישהו כנראה רצה אולי לסגור חשבון, עשה את מה שהוא עשה, רק נפל לא טוב. כי אם הוא היה נופל במישהו אחר, יכול להיות שעוד היה איזה זיק של משהו, לא אצלי. לא אצלי. למה? אני גרתי בערד קרוב ל-11 שנים, אשתי עובדת בסוכנות היהודית. אתה גם מכיר אותה, יעל פלד, ממרכז קליטה כלנית באשקלון. היינו אז במרכז קליטה יפית, בערד. אני אימצתי ילדה אתיופית בת 5 אצלי בבית, למשחק עם הילדים אחרי הצהריים, כי היא היתה יתומה מאבא ואמא. אשתי שותפה מלאה בעליית משה ועליית שלמה. כל חייה היא עוסקת בנושא של אתיופים. לא בכדי הבאתי פה איזה קצין שאולי קצת יספר מי זה רפי פלד. לכן להדביק לי דבר כזה, אני אומר להד"ם, לא היו דברים מעולם. אני התייחסתי לדבר הזה כאל עובדת ניקיון נטו, שיש נגדה תלונות על ניקיון והוציאו אותה. הדס שטייף דיברה איתי במוצאי שבת ושאלה אותי, סיפרתי לה את הכל. היא גם הסכימה איתי, בהכירה אותי. למה פורסמו הדברים למחרת? אולי זה טריגר טוב לוועדה פה, אולי זה גם מצוין, זה עולה לסדר היום. אני מוכן לשתף פעולה בכדי לעזור כמה שאפשר בתוך המשטרה, אבל לבוא ולשייך דבר לאחד שנושא את הדגל הזה? בכל מקום אני מחנך את הפקודים שלי לעבוד ללא הבדל דת, גזע ולאום. לבוא ולומר דברים כאלה? אישית, אני בא לפה כי אני מכבד את הבית ואני מכבד גם אותך ואני מכבד את כל מי שיושב פה. אני האחרון שהייתי צריך להגיע לפה בשביל להסביר וכאילו להצטדק. להד"ם. דרך אגב, היא לא פוטרה. היא עובדת. ודרך אגב, מי שנמצאת כרגע בתוך הלשכה ועובדת זה אתיופית אחרת. לא קרה שום דבר, רבותיי.

לבוא ולעשות איזה משהו, אני לא רוצה את המניעים האפלים שמאחורי הכתבה, אבל באמת לא אני האיש. אם מישהו רוצה לשמוע מי האיש באמת, אז הבאתי קצין שהגיע אליי לא כקצין, והתפתח אצלי. הוא היום לא פקוד שלי, שלא תחשבו לרגע שיש לי איזה יחסים איתו או משהו כזה. הוא גם ביקש ממני להביא ספר שהוא הקדיש לי ב-2005, שהוא יקריא לכם מה הוא כתב פה.

בוקר טוב לכולם. בהזדמנות הזו, אני מברך אותך בהצלחה, חבר הכנסת מולה. לא היתה לי את ההזדמנות. מחזיקים לך אצבעות.

קודם כל, מבחינת עובדות, אני בחופשה. נולד לי בני בכורי, לאחר 12 שנות נישואין, ורפי התקשר אליי. זה לא משהו שכיח אצלי לקחת חופשות ארוכות, אבל סטיתי ממנהגי ואחרי שנולד לי הבן, החלטתי לקחת חודש חופש. אמרתי להם, 'חברים, הנה המפתחות, תנהלו, אני בחופש'. ולמה אני מספר את זה? היום הילד, בעוד שעה, בטיפת חלב, ואני לא אהיה איתו. חשוב לי היה להיות כאן, כי רפי התקשר אליי. ועוד עובדה אני אומר לכם, שלושה שבועות חלפו מאז שהבן נולד, כל חיי הוא, כל זמני הוא, אני לא בלופ, דהיינו, לא מכיר את העובדות של האירוע, גם לא דרך אמצעי התקשורת. וכשביקשתי מרפי לדעת את העובדות, או את המקרה, הוא אמר לי 'ידידי, לא רוצה לתת לך תחושה אולי של שטיפת מוח או משהו כזה, שאנשים יתרשמו בוועדה, אני מבקש ממך שתגיד מה שאתה חושב'. על כן אני אומר כמה משפטים.

אל"ף, אני נמצא בסיטואציה לא כל כך נוחה. אני קורא לזה אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. יוצרי זה הקהילה שאני יוצא חלציה, יצרי זה המצפון שלי. אני פה להגיד את מה שעל מצפוני ואני אקריא, בבקשה, ברשותכם, ספר שנתתי לרפי פלד. הוא היה מפקד המרחב שלי, דברים שכתבתי ב-20 לינואר 05'. אגב, לא ידעתי שאני אשב בוועדה הזו, כשכתבתי את הדברים האלה, וברשותכם, זה כמה משפטים, אז קצת אורך רוח: "לרפי פלד (האביר). על אחד מהמרחבים המורכבים במשטרה פיקדת, צעד אחד לפני כולם (זה היה הסיסמא שהוא טבע במרחב) אותו קידמת. ראשון ורחובות, ערים שעברו אורבניזציה חיש מהר, רמלה ולוד ערים מעורבות שאת המרקם החברתי בהם נזהרת שלא להפר. וממזרח, מודיעין, עיר בהתהוות שגובלת עם קו התפר. היית ברור, רהוט וקליט, השפה ששגורה בפיך מאפילה אף על פרקליט, כל הזמן דחפת קדימה והדהמת את כולם, הייה בטוח שבמרחב השפלה הטבעת חותם. היססת להבטיח, אך נאמן אתה לקיים, לא נשארת חייב לאיש, קיימת הבטחותיך לפני שאת תפקידך אתה מסיים. חוסך שבטו שונא בנו, לכן לעתים הפלקת וגם נתת צ'אנסים. אצלך אין חוכמות, כולם עומדים כמו צ'יפסים. אני יכול לומר בביטחון שעזבת במצפון נקי, יצאת גדול, ממש ענקי. מנהיגותך בשבילי היא דוגמה למופת וחיקוי. אתה לא רק מתאים לקידום, אתה גם ראוי. תחנות הצדק טוחנות לאט (כי לקח לו זמן לקבל את הדרגה) אך בבטחה, קודמת לדרגת תת ניצב, כדי לשמור על אדמות מדינתך, היום פקודיך הגדולים כקטנים, מצדיעים לך ומאחלים בהצלחה. ברגשי כבוד, הערכה ואהבה, מבורך אברהם' שזה אני.

אני אתייחס דווקא למלה אהבה מכל מה שנאמר פה. אהבה זה הרגש החזק ביותר, יותר מעצב, יותר משנאה. השתמשתי דווקא במלה הזאת בשביל להמחיש באמת שאני אוהב את האיש.

לדעתי זה המקרה הכי קלאסי של רשע וטוב לו וצדיק ורע לו. האיש הזה ובני ביתו חווים וחשים יום-יום, שעה-שעה, לא את העלייה האתיופית, את הקליטה שלה, וזו הציונות האמיתית. תודה רבה.

בסדר. אבל יש לי שאלה. אנחנו מבינים עכשיו שפה משהו פה לא כמו שצריך להיות, אבל אתם, זה הגיע לוועדה לא סתם, בזה דנו במליאה, המליאה החליטה להביא את זה לפה לדיון. למה אתם שותקים? למה אתם מדברים רק פה? כי פה יושבים 20 איש, קוראים עיתונות אלפים.

אדוני היושב ראש, שני דברים אני רוצה להגיד לך. דבר ראשון, אני חושב שכמו שעיתונאית פנתה אליי, חבר הכנסת מולה היה יכול לפנות אליי והיה מקבל את התשובה ויכול להיות שכל העסק הזה לא היה נוצר. דבר שני, להזכיר, אני קראתי את הפרוטוקול, הדיון עבר לוועדה לא כמקרה הספציפי הזה, אלא כמקרה רחב, רק בשביל כך הסכים השר להעביר את זה לוועדה. צריך לדייק, אני באתי לפה בכדי באמת... אני מחלק את זה לשניים, החלק הראשון זה להגיד להד"ם, לא היו דברים מעולם. החלק השני, לשמוע פה דברים ולומר – משטרת ישראל עושה הכול על מנת לקלוט את יהודי אתיופיה. אנחנו אוהבים אותם.

למה אתם לא אומרים את זה בעיתון?

הם שוטרים חרוצים, הם שוטרים טובים.

היא פגעה בך. העיתונאית פגעה בך.

מה אני אעשה? תציע לי. תביעת דיבה אני אעשה?

אתם צריכים לשלוח מכתב לעיתון.

אתה צודק לא במאה אחוז, במאתיים אלף אחוז. היה על זה כמו שאומרים חשיבה בהתחלה ובסופו של דבר, אנחנו מכירים את טחנות הצדק, איך הן טוחנות, לאט מאוד וחבל על הזמן, ואני חושב שבאיזה שהוא מקום באתי לפה בכדי לומר שדבר ראשון, חבר הכנסת מולה, שהעלה את זה, אני חושב שבאיזה שהוא מקום אין לי שום כעס אפילו. כשאמרו לי 'תשמע, הוא העלה', אמרתי 'רבותיי, זה התפקיד שלו, הוא נבחר בשביל כך', כי אם באמת מפרסמים דבר כזה... אני יכול לומר לכם, אני עקבתי אחרי זה באינטרנט, נעשה נזק גדול מאוד ליהודי אתיופיה, כתוצאה מהאירוע הזה. התגובות של הציבור – אני בושתי ונכלמתי. כאילו לטובתי, אני רוצה לכתוב להם 'זה לא נכון, אל תכתבו את זה בכלל'.

אני גם מבין ואני אשמח גם לשמוע את דעתך... מי שמכיר אותי יודע, לפחות מי שעבדו איתי יודעים שאני לא כל יום שולף משפט ובא ואומר שהגזענות משתוללת בחברה הישראלית כלפי עולי אתיופיה. אני בכלל לא האופי שלי ואני לא כזה, אבל כשאני שומע ולפחות על פניו, מה שהתפרסם, מה שאנחנו שמענו, מה שאני יודע גם, מאינפורמציות נוספות, האם אתה התבטאת כלפי הבחורה ואמרת לה 'את מסריחה'. זו בעצם השאלה. אין לי שום בעיה עם הניקיון, מי שלא עושה את עבודתו והוא צריך לעשות את עבודתו. יש הבדל בין זה שאתה מבקר את הבן אדם, את עבודתו, לבין שאתה פונה אליו כאדם כשאתה אומר לו 'מסריח'. אלה שני דברים שונים. זה בעצם החוט.

מה שאתה אומר, אתה צודק. אני לא הכרתי אותה בכלל, לא פניתי אליה, אין לי שום קשר עבודה איתה. חבר הכנסת מולה, אין לי שום קשר עבודה איתה. אני יכול להיות סגור בחדרי ומשם לצאת לישיבות, מדן ועד אילת, כי כך פרושה משטרת התנועה הארצית. אני שומע את המזכירות, אני מסתכל על הרצפה אם יש לכלוך, למה לא נקי? יש עובדת חדשה שלא טובה, תחליפו. לא יודע אם היא אתיופית, רוסיה, צברית, אשכנזייה, ספרדייה. זה בכלל לא מעניין אותנו, אין דבר כזה, אין לי מגע בכלל איתה. דרך אגב, אחרי שזה התפרסם, ראיתי באיזה שהוא מקום אתיופית מנקה שם, אמרתי להם, 'רגע, שנייה, היא עדיין נשארת פה, היא עדיין עובדת פה'. היא עבדה עוד איזה שבועיים אחרי המקרה הזה ואף אחד לא בא בטענות ולא אמר שום דבר.

מישהו עוד רוצה להגיד כמה מלים?

אני רק רוצה לציין שאם אתם תרצו התייחסות של משרד הקליטה בנושא תעסוקה, יש לכם אותנו לרבע שעה. מצטער.

אני מציע למי שמגיע לכאן ל-15 דקות, לא להגיע לפה.

אנחנו הולכים לדאוג לעולים בחברת טבע. אנחנו בנושא עולים.

הם הולכים מסיבות טובות.

לא אכפת לי, יש ישיבת ועדה, זה לא איזה חוג. זה ועדה של כנסת. בשבילי יותר חשוב מוועדה אין, זו ועדה של כנסת. בבקשה.

אולי ברשותך רק מלה לנושא הקודם, למרות שזה באמת לא קשור. באופן אישי אני מוכרח להגיד שאני כן שמעתי את ההסברים בתקשורת וזו לא פעם ראשונה שאני שומע את ההסבר של תת ניצב רפי פלד ודווקא את ההסברים האלה כן שמעתי בתקשורת, כך שזה כן התפרסם.

בסדר. אני לא שומע, פה אין תקשורת. כל יום אנחנו יושבים פה, בלי תקשורת.

אל תדאג, הם היו פה, הם קלטו את הרישא של חבר הכנסת מולה, זה תיכף ייצא בגלי צה"ל, לא התגובה שלי. הם היו פה. הם יעלו את זה לשידור וזה ימשיך הלאה, אתה מבין אותי? ככה, זו המדינה שלנו. אנחנו שמחים להיות גאים בה.

אני מסכים איתך שהיה פה מקרה שבעיתון היה כתוב שהחיילים אתיופים הם הכי גרועים ואנחנו עשינו ישיבה ובסופו של דבר התברר שהם הכי טובים, הם מתגייסים יותר טוב. זה שהם לפעמים הולכים לכלא, זה בגלל מצב כלכלי במשפחות, יש מקרים, אבל אף אחד מהצבא לא אמר שהם חיילים גרועים, שהם בלי דיסציפלינה, שהם מתגייסים לא טוב. אנחנו שלחנו מכתב לעיתונאית הזו, עם החלטה של ועדה, כי ככה אי אפשר. העיתונאים עושים מכל דבר סקופ ואני מבין, סקופ אפשר לעשות, אבל במטרה טובה, אבל לעשות סקופ כדי לקלקל כל הקהילה האתיופית, זה לא בסדר. אחרי זה עשינו פה פגישה עם 20 קצינים אתיופים והיה נעים לראות איזה בחורים כאלה ובחורות. עשו תרגיל מול תקשורת.

אני מנהל אגף בכיר לכלכלה ויזמות, תעסוקה ומדע במשרד הקליטה. הוא דיבר על תעסוקת אקדמאים, אז יש לנו כלים ופתרונות שאנחנו נפרט אותם בהמשך וספציפית לגבי העדה האתיופית, יש את תכנית החומש שנותנת פתרון במסגרת ועדה בין משרדית, שבה כנראה נצטרך לראות איך אנחנו מתאימים את עצמנו מבחינת ההיערכות, תצטרך אולי לקום איזה שהיא מנהלת במשרד הקליטה, על מנת לרכז את כל הפתרונות, כלל הפתרונות, אם זה תעסוקה, דיור וחינוך, או כל דבר אחר.

אני אעביר ברשותך את שרביט הדיבור לגב' קלאודיה כץ, מנהלת אגף התעסוקה, שהיא תסקור בפניכם את הפתרונות התעסוקתיים לאקדמאים ובתחום החומש לאתיופים. בבקשה.

אנחנו מדברים על תכנית חומש לתעסוקה וקליטת עולי אתיופיה, אשר הוקמה על ידי ממשלת ישראל.

זה נכנס לתכנית הכללית?

כן.

אנחנו דנו על התכנית הזו.

כן, חבר הכנסת מולה העלה את הנושא של תעסוקת עולי אתיופיה והמענה הוא בתוך התכנית, אז לאלה שלא מכירים, רק מלה וחצי. הוקמה ועדה בין משרדית שהיתה אמורה לדון בארבעת ההיבטים; תעסוקתי, חינוכי, רווחתי ודיור עבור אוכלוסיית עולי אתיופיה. אני הייתי חלק מוועדת התעסוקה, המנדט שלנו היה לדון באנשים בגילים 18 – 35, אקדמאים יוצאי אתיופיה. אנחנו הצענו תכניות מאוד מפורטות שלוקחות בחשבון את האפיון של הקבוצות. עשינו ממש מחקר ועבודה גדולה, חילקנו את האוכלוסייה לארבעה רבדים. רובד אחד קודם כל, צריך לטפל באמת באותם אקדמאים שקיבלו סיוע ממדינת ישראל, שלמדו ולא משנה מה למדו ולא יכול להיות שהם מועסקים בלי סוף בפרויקטים דוברי אמהרית, או בפרויקטים נוגעים לעולי אתיופיה. אותו פרויקט לאומי גם לוקח על עצמו כמה העסקות, אבל בסופו של דבר זה לא מתקדם ואנחנו, כמשרד הקליטה, וגם השר לשעבר וגם השר הנוכחי, מקדמים את הפרויקט של קליטת עולי אתיופיה במסגרת הממשלתית, 45 תקנים הצלחנו להשיג. כרגע מתקיימים, על בסיס המקום הנדרש, על בסיס מיומנות נדרשת וטובה לאותו מקום עבודה, מדובר גם בעורכי דין, מדובר במשרד החינוך, במשרדנו. לא הרבה משרדים קפצו על ההזדמנות והולכים איתנו ממש בהתלהבות, אבל יש פעילות מאוד גדולה של נציבות שירות המדינה וכרגע למשל מתקיימים מבחני מיון למשרד החינוך. זה מדובר על אקדמאים, וכמובן שיכול להיות שיש אנשים בתוך האקדמאים שלמדו מקצועות שלא בדיוק נדרשים בשוק הישראלי, אז כל כך הרבה השקענו בהם, שווה להשקיע עוד קצת, לעשות שדרוג כזה או אחר ובאמת שיוכלו לעבוד בעבודה שגם מכבדת את עצמה, גם מכניסה פרנסה וגם שיש לה אורך רוח, שיש לה הישרדות לאורך זמן. זה לגבי אקדמאים.

יתר האנשים, אנחנו אפיינו אותם בשלוש קבוצות; הילדים, שהיו בצבא הישראלי, הילדים שלמדו בבית ספר ישראלי, הילדים שנולדו אולי בארץ, ועבורם פשוט צריך לדאוג להכשרה מקצועית, או מי שיכול להיכנס לאקדמיה ושם ההשמה תהיה טבעית, כמו כל ילדי ישראל. לא צפויה שם בעיה גדולה, כמובן שיש צורך במשאבים מאוד ברורים ובהתאמה אמיתית של יכולת וזה מאוד נחוץ, אני חושבת שלכולם, גם לילדים של כל בני ישראל. מאוד חשוב שמה שילד הולך ללמוד כהכשרה מקצועית שלו, תואם ליכולת שלו וגם תואם לשוק הישראלי. אין מה לעשות. יש הרבה מאוד תחומים שילדים רוצים ללמוד, גם ילדים של חברים שלי שהם דור שביעי ורביעי בארץ, ואני אומרת להם 'חבר'ה, זה שטויות, אתם לא תוכלו לאכול מזה'. אז יש ילדים שמקשיבים ויש ילדים שלא. ישנם כלים מאוד מובנים ויכולת הכוונה מקצועית שזה קיים היה אפילו בברית המועצות מאה שנה בערך ואין סיבה שלא נשתמש בכלים האלה.

עוד שתי קבוצות – מדובר על אנשים שעברו איזה שהיא הכשרה מקצועית, או לא עברו, אבל התנסו בעבודה ולא מתמידים בה, וצריך לבדוק מה הסיבות לכך. וכאן זו באמת עבודה אינדיבידואלית במתכונת דומה למרכזי הכוונה שיש לנו לכלל העולים, מותאמים. מדובר ביציאה למכרז ומדובר באמת בעבודה מאוד גדולה וישנם אנשים שהם יכולים לעבור השכלה כזאת או אחרת. יכול להיות שאין להם יכולת קרוא וכתוב, אז ליד המשך הלימודים, אי אפשר ללמוד כל הזמן, אנשים מתעייפים, אנשים גם לא רואים מזה תועלת. הם לא רואים קשר ישיר בין לימודים לבין הכנסה ולכן חייבים למצוא מקומות עבודה מקבילים ושהעבודה תהיה במקביל ללימודים, שלעבודה יהיה ערך וגם שיראו מזה הכנסה מכובדת, אחרת אף אחד לא יתמיד בעבודה.

מדובר בתכנית מאוד גדולה, מאוד מגוונת, אני נגעתי בה ממש בקצה המזלג. הפעלת התכנית, בהתאם לסיכום הממשלתי, תהיה ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הכספים יגיעו לשם, משרד הקליטה, מכל התכנית הגדולה לכל גווניה, לכל 800 ומשהו מיליון שקל, קיבל רק שלושה מיליון שקלים לעדכון של חינוך, כל יתר הכספים מגיעים למשרדים הייעודיים. המנהלת, שמר אברהמי דיבר עליה, תטפל ותפקח על הפעילות. אנחנו כמובן נספק את כל העזרה המקצועית שלנו. מדברים על כך שאנחנו נמצאים במצב קטסטרופלי מבחינה תקציבית לתעסוקת עולי אתיופיה---

סליחה, מי אמרת שקיבל 3 מיליון שקלים?

משרד הקליטה. מכל הסבב, קיבל רק 3 מיליון שקלים. יש עוד בעיה אחת, שהיא פחות בעיה אולי, אבל זה אחד המכשולים שמאוד חשוב שהתכנית תהיה תכנית חומש באמת. מאוד חשוב שיהיה המשך למה שקורה וכרגע, עד כמה שאני מבינה, אין יכולת להתחייב. זאת אומרת, המשרדים לא קיבלו את התקציב כמות שהוא בבסיס לחמש שנים, אלא כל שנה תידון מחדש הסוגיה הזאת. זה עלול לפגוע בתכנית, כי לא ניתן לשמור על המשכיות, ואם רוצים פעם אחת כבר לפתור, לקחנו אוכלוסייה, בחרנו אוכלוסייה, לא כל כלל אוכלוסיית עולי אתיופיה נכנסה לתכנית הזו, לקחנו אוכלוסייה שמעוניינת לקדם את עצמה בתחום העבודה, אני לא נוגעת בדברים אחרים, מאוד חשוב לתת לה את מלוא הסיוע וזה לא זבנג וגמרנו. לא ניתן לתת פתרון במשך חצי שנה או שנה. לכל אחד והיכולת שלו, מאוד חשוב להתאים את השירותים לקליינטים שלנו.

איך אתם רואים את הרעיון שחברת הכנסת מרינה סולודקין מעלה כל הזמן? הם הגיעו ממדינה חקלאית, היו עסוקים בחקלאות, לתת להם קצת אדמה וקצת מים ושמי שרוצה גם יעסוק בחקלאות?

הרעיון בתוך הוועדה נלקח בחשבון, שתהיה התאמה אישית, אינדיבידואלית, לכל אחד. ואלה שיתברר שבאמת המיומנויות שלהם בחקלאות גבוהות ויש להם עניין, יש לנו מספר עולי אתיופיה שקיבלו מאיתנו קורסים בתחום הגננות נוי, לתחום עיצוב וגינון ועובדים. ישנם אנשים שיש להם חברות משלהם. יש בחור בדרום הארץ שיש לו חברה לגינון מאוד מבוקשת, מאוד מוצלחת, הוא מגייס אנשים.

אבל גינון זה לא חקלאות.

אבל חקלאות מאוד מאוד מאוד שונה בין הארץ לבין אתיופיה ולכן כאן צריך גם חלק מהשכלה אקדמית, כדי להיות באמת בקי במה שקורה ולהצליח להרוויח מזה. הרעיון הוא באמת ללכת ולהתאים לאנשים את העבודות. השיטה היא לא אמריקאית, שזה מה יש, בבקשה כנסו למסגרת, אלא יפנית, יש בן אדם ומה אפשר לעשות עבורו. דרך אגב, זאת שיטה שאנחנו דוגלים בה בכלל העלייה, כי אין בררה, אחרת אנחנו לא נצליח להצליח.

תודה. היה מעניין.

ברשותך, אני רוצה להוסיף עוד משהו. קודם כל, מהתקציב של כמעט מיליארד שקל, משרד הקליטה קיבל יותר מ-3 מיליון. הוא קיבל גם במסגרת חינוך 32 מיליון ועוד במסגרות אחרות. היא כנראה דיברה רק מההיבט של השנה, של תעסוקה.

חבל שחבר הכנסת מולה לא נמצא, כי חשוב שאתם תיכנסו לתמונה אולי. משרד הקליטה, אני חושב, מפספס פה את ההזדמנות לקחת את הכלים שהוא בנה במהלך השנים, ואתה מכיר את הכלים שיש למשרד הקליטה, ולהשתמש בהם עבור הקהילה והעדה האתיופית במסגרת תכנית החומש. כיוון שבעצם כנראה משהו התפספס בוועדה הבין משרדית וראו יותר את הגופים העיקריים כמו משרד האוצר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד השיכון והבינוי ואיפה שהוא התפספס פה משרד הקליטה, נראה לי. הוא אמנם מוביל מבחינת הריכוז של כל המערכת, אבל מבחינת המענה האופרטיבי, אם זה מבחינה למשל תעסוקתית, הוא לא נמצא שם. וזה חבל, כי בעצם אמרו היום למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 'בוא, קח, תטפל בהם תעסוקתית', או במתווה התעסוקתי, אבל הוא לא פיתח שום תכניות שמתאימות לעולים, או לעולי אתיופיה. אתה בעצם אומר לו 'תבנה היום תכניות חדשות', כשלמשרד הקליטה יש אותן והוא לא מעמיד לרשות הפרויקט הזה את אחת התכניות שלו וזה חבל.

אני הבנתי. מה אנחנו יכולים לעשות? לבקש עוד פעם שיעשו ביקורת?

אני לא אומר.

אתם יודעים שהכל זה קצת לא מוכן.

החלטת ממשלה, קודם כל.

החלטת ממשלה. בשנה הזו היו צריכים להיות תקציבים לדירות לצעירים, אין כסף, אתם יודעים. אין הרבה כסף שם. אנחנו צריכים לראות עד אמצע השנה ואחר כך עוד פעם הוועדה צריכה לדון בנושא הזה, כי אם מקבלים החלטה, צריכים לבצע את ההחלטה.

כן, אני רק אומר את זה בשביל שיעמוד על סדר היום שלך, כיושב ראש הוועדה, שתדע שאם יש פתרונות שצריכים להעמיד עבור הקהילה, הם קיימים היום במשרד הקליטה, רק שפשוט---

אבל אין תקציבים.

לא כסף. אני לא מדבר על כסף, הכסף הוא משני, אבל אם אתה לא קובע במסגרת המדיניות שמשרד הקליטה יטפל בהם, אלא משרד התעשייה והמסחר יטפל בהם, אז הכסף הולך למשרד התעשייה והמסחר והוא אמור היום, כשנפל עליו פתאום כסף משמים, לעבוד על תכניות שעוד אין לו בכלל. לנו יש תכניות וכלים, אבל פשוט התוו את המסלול, כמו ערוץ מים, למקום אחר.

יש לכם מנהל כללי עם כל כך הרבה מרץ והוא יודע כל הדברים, הוא היה שם כשדיברו על התכנית. אני לא מאמין שהוא שתק.

אני הארתי את עיניו בנושא הזה, דיברתי איתו ואני מקווה שבמסגרת המנהלת שתוקם, אני מקווה שנצליח להביא לאיזה שהוא תיקון קל או מזערי---

אם אתם צריכים עזרה שלנו, תגידו מתי ואנחנו נעשה הכל כדי שזה יחזור למסלול שלו.

תודה רבה.

אני ברשותכם אתייחס קצת לשלב טרום תעסוקה, כי זה מה שאנחנו עושים, שלב ההכשרה.

אתם יושבים ושומעים דברים שלא כל כך שייכים אליכם. אני רוצה להגיד שאני מבין שפה הוועדה של עיתונאים שקשה להגיד שזה עיתונאים, כי עיתונאי לא יכול לעשות דבר שלא היה. אם מה שהיה, אפשר לעשות יותר חריף, פחות חריף, אפשר לעשות, אבל אם זה לא היה והם עשו, אני לא מקבל דברים כאלה. אבל בינתיים זה עבר במליאה והתחייבו לי בוועדה שלי, כמו שיש בכנסת, מדברים שם באופן כללי ואחר כך זה נשלח לוועדה. אנחנו דיברנו בוועדה. אני רוצה לשאול כמה יש יוצאי אתיופיה במשטרה?

כ-660 שוטרים מתוך 28,000.

שוטרים סתם, או שוטרים...

שוטרים שממלאים את מגוון התפקידים שמציעה משטרת ישראל.

לא, שוטרים באגף שלכם?

כמות מדויקת אני לא יכול לומר לך, אף פעם לא התייחסנו אליהם. אני אומר לך את האמת, אני נזהר אפילו לומר אתיופים, כי זה ראשית הגזענות.

בסדר, זה גם טוב.

אני לא סופר אותם, יש לנו שוטרים. אפשר לתת נתונים. אם אתה רוצה, נשלח לך. אני חושב שהם שוטרים טובים, הם נקלטים בצורה טובה, אני חושב שמקבלים אותם בסבר פנים יפות.

הם חיילים טובים.

הם חרוצים, הם אנשים מנומסים. אני לא יודע אם יש להם את המלה 'לא'. כל מה שתבקש מהם, הם יעשו בשבילך. זה גם איזה משהו שבאיזה שהוא מקום צריך לתת להם יותר פוש, גם להגיד 'לא'. אני אישית, כמפקד, שפיקדתי על מספר רב של מרחבים, היו לי פקודים בכל המקומות שהייתי, אתיופים, אני מרוצה מהם, מאושר מהם ואוהב אותם. צריך להגיד את הדברים על השולחן. יכול להיות שאני באיזה שהוא מקום בגלל שמהבית יש לי את הדבר הזה, אני גם אמרתי פעם אחת שאני מאוד מאוד אשמח אם הבן שלי יביא כלה אתיופית הביתה.

בסך הכול, אני שמח שאתם הייתם פה, כי אנחנו שמענו מה שאתם אומרים ואנחנו מאמינים לכם, כי אתם עושים עבודה שלא כל אחד יכול לעשות, לשמור על הביטחון של האנשים ואני מברך אתכם ואני מאחל לכם פחות פגישות עם עיתונאים כאלה ושהעבודה שלכם תהיה רק לטוב. זה בלתי אפשרי, אני מבין, בעבודה שלכם, כי אתם עסוקים עם אנשים עקשנים. אנחנו פה לא משווקים, אנחנו רוצים לדעת ורוצים למנוע מקרים כאלה גם בעיתונות, ואם זה קורה בשירות מדינה, שבשירות המדינה גם יידעו שזה בלתי אפשרי ואסור לעשות דברים כאלה. תודה שאתם הגעתם.

קודם כל, אני שומע את הדברים וכשאני פה, לעומת מה שקראתי, התמונה מתבהרת ואתה מבין מה ואיך.

יושבים קצינים, אני צריך להאמין להם.

למרות שלעולם לא נדע את האמת, כי אף אחד מאיתנו לא היה. זו בעיה בפני עצמה.

אפילו הבחורה יכולה להגיד שזה היה, בגלל שפיטרו אותה.

אני לא בא להטיל ספק בדברים שלכם, ולא של הוועדה חלילה, אלא אני רוצה להגיד שהדבר הזה כן קיים ואנחנו מתמודדים. אני מעמותת טבקה ואנחנו מתמודדים מול תופעות כאלה הרבה. יש הרבה נהגים שמתבטאים באופן די משפיל ויש אנשים שכשאנחנו מגיעים לישיבות, נפגשים איתם, פתאום אומרים 'אצלנו באגד יש...', מצטער שציינתי את שם החברה, אבל 'אצלנו אנחנו מעסיקים 700 אתיופים', או כאלה וכאלה. התגובה הזו לא באה לרפא את הפצע.

אתה שמעת, הוא אפילו לא יודע כמה יש לו. זה בסדר.

זה לא בא לרפא את הפצע ואנחנו לא צריכים להתנצל על העובדה שהוועדה התכנסה והתיישבנו פה. כן צריך להמשיך ולתפוס את האנשים האלה. אם לא היו דברים מעולם, הרי הדבר הזה לא היה מתפרסם, לא היה מגיע לעיתונות. אין עשן בלי אש. כך התחושה שלי וייתכן שהיו דברים. כאדם הגון שמגנה דברים כאלה, אני אשמח אם תמשיך כמובן להקפיד בנושא הזה של התנהגות הולמת, שחלילה לא יהיו תופעות כאלה, אבל אין צורך להתנצל. זו התחושה שלי. אנחנו כאילו מתנצלים על זה---

אני לא התנצלתי. אני אמרתי רק שזה טוב שהם היו פה וזה טוב בשבילם וטוב בשבילנו. העבודה שלהם היא עבודה קשה ויכול להיות ככה, אבל כל אחד צריך לדעת שבשירות ממשלתי ובשירות מדינה ובכל מקום לא צריכה להיות גזענות.

אני יכול להגיד חצי משפט? אני בדברים שלי התייחסתי למקרה של רפי. אני באופן אישי לא טומן את ראשי בחול, אני חי בתוך החברה הישראלית ואני סופג ורואה ושומע, גם חוויתי על בשרי אמירות ותחושות גזעניות של החברה. זה משהו שהוא שכיח, שגם הוועדה לא תצא מתוך תחושה שאם אין במשטרה, אז אין באף מקום. יש גזענות בארץ נגד הקהילה האתיופית, זה שיהיה ברור.

זה ברור לכולם.

השאלה באמת מה המינון ובאיזה מקומות ואני רוצה להאמין שבמשטרה, ממה שאני מכיר ויודע, המשטרה, כמי שאמורה לאכוף את החוק, צריכה לחרות על דגלה ערכיות, בטח שוטריה, בטח קציניה, ובעניין הזה צריכים להיות מורמים מן העם. אז אני מצפה שאנחנו נוהגים וננהג בעתיד גם כך. תודה לוועדה שנתנה לנו את ההזדמנות הזאת.

אתם חופשיים.

כמו שאמרתי, אני רק אתן סקירה על מה שאנחנו עושים בשלב המקדים לתעסוקה.

רק שנייה - חבר הכנסת מולה מתנצל, מעכבים אותו בוועדת הכנסת.

חבר הכנסת מולה מכיר את מה שאני הולך להגיד, אז זה לא יהיה חדש לו. אנחנו עוסקים באמת בשלב הטרום תעסוקה ופה אנחנו עוסקים בהכשרה של עולים חדשים בכלל, ובני הקהילה האתיופית בפרט, בתחום של השכלה גבוהה, בכל הגוונים שלה, גם בתחום האקדמי וגם בתחום היותר טכני, כמו הנדסאים ותחומים משיקים לזה.

אני רוצה להתחבר קצת למה שחבר הכנסת מולה אמר קודם, שהוא מבקש לא לעשות הנחות, אז אנחנו באמת מחלקים את זה לשניים. אחד זה לעשות הנחה בתנאי הקבלה, כדי להיכנס ללימודים, והשני זה הנחות בתנאי הסיום, ביציאה מהלימודים, ואנחנו בהחלט מסכימים שבשלב הסיום, שלב הגמר, בשלב התעודה אין מקום להנחות. בשלב הקבלה של הדיפלומה, כולם צריכים להיות אותו דבר ולהגיע לאותם הישגים, אבל בשלב הכניסה אנחנו כן דוגלים במתן שוויון שונה ותהליכי כניסה טיפה שונים ופה אנחנו כן בעד לאפשר לבני הקהילה להיכנס, גם אם לא תמיד על פניו תנאי הקבלה זהים, ועל מנת להביא אותם לאותו שלב גמר שבו אנחנו כן דורשים שיהיו ברמה אחידה כמו כולם, אז אנחנו באמת עוסקים בתגבור לימודים במהלך הלימודים, בשיעורי עזר, בתגבורים, בחיזוק, כדי שבסופו של דבר התוצר יהיה תוצר זהה.

כשדיברנו על סוגים שונים של תארים וסוגים שונים של לימודים שמאפשרים אחרי זה תעסוקה, אז אנחנו עוסקים גם בשלב של ייעוץ והכוון, כדי לכוון את האנשים למקצועות שמתאימים להם במיוחד, כדי שהם יוכלו לעסוק בזה בתום הלימודים.

אני מוכרח להגיד שההתפלגות של מסיימי תארים בכלל, כל מי שלומד תואר, יש הרבה מהם שבסופו של דבר הם עובדים בעבודות פקידות. גם עם בי.איי בפילוסופיה ובי.איי בספרות, בסוף הולכים לעבוד בפקידות ובטלמרקטינג ואני לא מתייחס לאוכלוסייה האתיופית, אלא לכלל האוכלוסייה וזה קיים בהתפלגות זהה או דומה גם בקרב בני הקהילה, כאשר יש תמיד את הטובים ואת המוצלחים שמסיימים משפטים והולכים להיות עורכי דין, ויש את אלה שמסיימים תואר בספרות ולא כל כך מוצאים מה לעשות עם זה וצריך למצוא גם להם פתרון, אבל באותה מידה כמו שצריך למצוא פתרונות לכל האחרים שלומדים ספרות.

אני חושב שאנחנו עוסקים בזה בצורה הכי אינטנסיבית שיש, ומכל המגזר הזה של העולים, בני הקהילה מקבלים את התמיכה הרחבה והמקיפה ביותר שאפשר היה לתת.

כל הכבוד. יש לכם מספר, כמה נכנסים, כמה עוזבים?

קודם כל, הם נמצאים אצלנו שלוש, ארבע וחמש שנים. במהלך הלימודים הם מתחילים הרבה פעמים בשלב של מכינה, שמכשירה לקראת ואז עוד שלוש שנים לימודים, לפעמים ארבע שנים, לפעמים זה נמשך קצת יותר, או אם זה תואר שהוא של ארבע שנים, אז לפעמים זה גם חמש שנים. כרגע, בתוך המערך הזה של לימודים נמצאים כ-1,700 סטודנטים בני הקהילה.

כמה עזבו?

אנחנו מעריכים את זה בסדר גודל של כ-1,500 שסיימו עם דיפלומה.

והפסיקו לימודים?

אנחנו מעריכים שכ-40% מפסיקים את הלימודים.

זה טבעי, כי קשה לבן אדם שאין לו תשתית כמו שצריך, אחר כך להוסיף ידע, זה קשה מאוד, אחרי צבא.

אנחנו עוסקים גם בתשתית, גם בהכנה ובמכינות.

פה ילד סיים לימודים בבית ספר, הולך לצבא, הוא חוזר, הוא גם צריך לחדש כמה דברים בראש שלו ואם לבן אדם לא היה תשתית כמו שצריך, זה קשה לו. אבל טוב.

הרבה מהם בעצם נולדו בארץ, נכון?

לא הרבה. עדיין אנחנו באחוזים מאוד נמוכים של ילידי הארץ, הרוב הגדול עדיין עלו. בגיל מאוד מאוד צעיר, אבל עדיין עולים.

אבל למדו כאן במערכת החינוך.

אתה יכול להגיד לי, ה-40%, איפה הם הולכים?

אולי כדי לשים בפרופורציה, בקרב כלל האוכלוסייה, בערך 30% עוזבים. האחוז הוא לא גדול יותר.

בסדר, זה לא כל כך חשוב, אפילו 20%, לאיפה הם הולכים?

יהיה לי קשה לענות על השאלה הזאת. באתי קודם כל להגיד באמת תודה למינהל הסטודנטים, אתם עושים עבודה מאוד טובה. אני כבוגר וכאחד שצרך את הסיוע שלכם במשך המכינה וגם בלימודים עצמם, בתואר עצמו, אני יודע להביע המון המון תודה ולהעריך את העבודה שלכם.

לעצם השאלה, לאן הולכים ה-40%? כמו שאמרתי, קצת קשה להשיב על השאלה, כיוון שאנשים פורשים כי קשה להם להמשיך. בדרך כלל אנשים באים מדרום הארץ, מצפון הארץ, והם צריכים לשכור דירה ומצטבר חוב והם נאלצים לעזוב ולהפסיק את הלימודים לטובת עבודה, כדי להחזיר את החובות, או לפעמים לעזור להורים, גם זה קורה. גם ההורים לוחצים שנסייע להם קצת ואז אין הרבה כוח. לכן אחוזי הנשירה הם גבוהים, לצערי הרב. אבל כמי שסיים את הלימודים ובאמת צריך את השירותים ואת הסיוע של המינהל, אני אומר המון תודה.

תודה. אני הבנתי שסטודנטים עוזרים לסטודנטים חדשים. כן?

אנחנו לא סטודנטים. אנחנו גוף של משרד הקליטה והסוכנות היהודית.

אבל את מי אתם מגייסים לעזרת הסטודנטים האתיופים?

זה תלוי. יש מגוון רחב של תחומי סיוע. יש גם כלכלי, גם בכסף, אנחנו משלמים את שכר הלימוד ומלגות קיום שאנחנו נותנים להם כל חודש, כדי שיוכלו קצת להחזיק את עצמם. זה סכום נמוך יחסית, זה 600 שקל בחודש, אבל בנוסף לזה, יש גם כמובן שיעורי עזר, שיעורי תגבור ובהם באמת אנחנו לוקחים סטודנטים משנים יותר מתקדמות, אלה שהם כבר בשנים ג' או שנה ד', או לפעמים בתואר שני, והם עוזרים לסטודנטים המתקשים יותר.

יש עולים אחרים, שגם המצב שלהם לא טוב, קשה מאוד. בעיתון כתבו על שני אחים שהם באפוטרופסות של סבתא והם ספורטאים, אחד מהם, אבל אני חושב שהוא הולך לאוניברסיטה ואין לו שום דבר. אתם עוזרים גם לא רק לאתיופים, לכל סטודנט, אם המצב הכלכלי שלו גרוע מאוד? אתם עוזרים לו, או לא?

בלי קשר למצב הכלכלי. אנחנו עוזרים לעולים חדשים, כחלק מסל הקליטה שלהם. הם מקבלים סיוע במימון שכר הלימוד לאוניברסיטה.

זה אני יודע, הם מהצבא אחר כך מקבלים.

מאיתנו, לא מהצבא. וזה בנוסף. מי ששירת בצבא, מקבל את אותו מענק שחרור שהוא יכול לנצל לטובת לימודים. זה בדרך כלל מכסה שנה, שנה וחצי, ובנוסף, אם הוא עולה חדש, הוא מקבל גם מאיתנו סיוע מלא למימון שכר הלימוד.

זה מהכסף של הסוכנות, או כסף של המדינה?

גם וגם. חצי-חצי.

אני זוכר שהיתה בעיה שבסוכנות לא היה כסף.

עדיין יש בעיה, כל הזמן יש בעיות.

הבנתי, תודה רבה. אם אתה יכול להוסיף לנו ידע על הסטודנטים האתיופים.

אני מנציבות שירות המדינה.

כמה יוצאי אתיופיה הם עובדי מדינה?

התבקשתי לבוא ולהציג נתונים על מספר העובדים האתיופים בשירות המדינה. מהדוח שאנחנו הוצאנו היום יש מעל ל-600 עובדים, בני הקהילה האתיופית, בשירות המדינה, ובימים האלה אנחנו עובדים על דוח ואנחנו נפרסם דוח תוך שבוע-שבועיים על מספר העובדים, באיזה תפקידים, באיזה דירוגים ובאיזה משרדים הם נמצאים.

זה חשוב מאוד, דירוג ושכר.

אם הוועדה רוצה, אנחנו גם נשלח לכם עותק של הדוח.

התשובה היא כן.

התשובה היא שכן נשלח לכם. שירות המדינה רואה חשיבות רבה בשילוב בני הקהילה האתיופית בשירות המדינה וכתוצאה מכך גם הקצאנו 15 משרות המיועדות לקהילת בני הקהילה האתיופית האקדמאים. יש לנו כאן גם פירוט של המשרות, איך שחילקנו אותם למשרדים ואני אתן עותק למנהלת הוועדה, שאתם תראו את המשרות איך הן מחולקות. המשרות עכשיו כולן נמצאות עכשיו בשלב מיון מועמדים במשרדים. אני לא יודע אם אנשים באמת הגישו---

איזה תפקידים זה? עורכי דין---

אני יכול לתת סקירה מהירה של התפקידים. יש לנו עובדים סוציאליים, חשבים, רוקח, משפטן, ראש ענף בלשכה משפטית. זה תפקידים שהם טובים וגם הדירוג שלהם, עם אפשרות קידום בשירות המדינה.

דבר שני שאנחנו עושים בקשר לבני הקהילה האתיופית, אנחנו יודעים שיש בעיה בבחינות הכניסה לנציבות שירות המדינה. אז מה שאנחנו עושים קודם כל, מועמדים שלא עוברים את הבחינות, יש להם מחסור בכמה נקודות בבחינה, אז אנחנו בודקים איפה היתה להם הבעיה. אם זו בעיה בתחומים מסוימים, אז אנחנו כן מעבירים אותם את הבחינות ונותנים להם לגשת לראיון במכרז.

בנוסף, בחלק מהמכרזים אנחנו נותנים להם פטורים מהבחינות. מאשרים למשרד לראיין את המועמדים בלי בחינות, במיוחד אם זה אקדמאים.

יש לנו עכשיו מכרז מפורסם בנציבות, לפסיכולוג, שיתאים את הבחינות לקהילות השונות וביניהם גם לקהילה האתיופית.

זה בעיקרון מה שיש לנו להגיד, וכמו שאמרתי, עוד פעם, להדגיש, שבשירות המדינה יש מעל ל-600 עובדים אתיופים. נכון שרובם זה בדירוגים הנמוכים, אבל כמו שהזכיר פה ממינהל הסטודנטים, פשוט כי יש בעיה בעניין האקדמיזציה במגזר, אז אנחנו בינתיים מתחילים להקצות תפקידים לאקדמאים ולאט לאט עם הזמן הם יתקדמו גם לתפקידים אחרים.

אני רוצה לשאול. ברור לי שבמכרז, אם 10 או 5 יהיו ותיקים, מי שנולד פה, ואחד שנולד מאתיופיה, אפילו מרוסיה, שניהם לא עוברים. איך אתם בונים עדיפות בשבילם?

קודם כל, העדיפות שאנחנו נותנים לקהילה האתיופית – הרי יש חוק שירות המדינה (מינויים), שאפשר לתת. אנחנו מקפידים ומעדכנים ומנחים את המשרדים השונים, בכל ועדות המכרזים, שהם ייתנו עדיפות. אבל יש תנאי, כדי לקבל עדיפות, הבן אדם צריך להצהיר שהוא רוצה את ההעדפה. אם מועמד, בן הקהילה האתיופית, לא אומר לפני שהוא בן הקהילה האתיופית, יש סימון בטופס הבקשה, הוועדה לא תדע שהוא מבקש העדפה ואז לא נותנים לו העדפה. המועמד גם צריך לבקש העדפה. לא נותנים אוטומטית. בכל מקרה, הנציבות מנחה את כל ועדות המכרזים כן להסתכל וכן לתת עדיפות. אבל העדיפות ניתנת בעוד תנאי, שהמועמד יהיה באמת בעל כישורים מתאימים. אם יש מועמד אחר שהוא בעל כישורים יותר טובים, לא נותנים עדיפות. העדיפות היא בתנאי שיש שני מועמדים בעלי כישורים זהים, אז נותנים עדיפות לזכאים. אם יש מועמד יותר טוב, אז נותנים את התפקיד למי שיותר טוב.

ברור, זה שירות מדינה, זה לא צחוק.

שירות המדינה צריך אנשים שיעמדו בקריטריונים. אי אפשר להכניס אנשים רק בגלל שהם ערבים, דרוזים, אתיופים, לתת לו תפקיד.

יש שאלות? אין שאלות.

ה-15 משרות סגורות כבר?

הפרסום נסגר, עכשיו זה שלב המיון.

תודה. יש לי שאלה אליכם. כמה בשנה שעברה, בשנת הלימודים, כמה עברו סטודנטים דרך האגף שלכם?

בין 1,700 ל-1,800.

זה הרבה. זה יוצאי אתיופיה, יוצאי רוסיה?

לא, רק אתיופיה. בסך הכול 7,500, כל העולים. יוצאי אתיופיה בערך 1,750 – 1,800, אבל זה כולל גם תכניות הכנה, מכינות קדם אקדמיות. גם אחרים זה כולל תכניות הכנה.

הבנתי. תודה. מה שרציתי לשמוע, שמעתי. תודה, חברים.

הוועדה צריכה להניח מסקנות על שולחן הכנסת.

המסקנות שהם עובדים, נותנים עזרה לעולים חדשים. אני לא רוצה להיכנס עמוק בבעיות. הבעיות הן שלא תמיד יש כסף, אין תקציבים, זה אני יודע. בסדר, אנחנו צריכים מסקנות חיוביות, בלי ביקורת. היום בלי ביקורת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.