PAGE
5

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, א' בשבט התשס"ט (26/01/2008), בשעה 09:10

תקנות המקרקעין (אגרות)(תיקון), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

אבשלום וילן

יצחק זיו

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

יעקב ליצמן

ראובן ריבלין

ארז קמיניץ – משרד המשפטים

שרון מנדלבאום – נציגת בחברה לאיתור והשבת נכסים

עמי צדיק – מרכז המידע והמחקר של הכנסת

ענת מימון

טמיר כהן

אתי אפלבוים

תקנות המקרקעין (אגרות)(תיקון), התשס"ח-2008

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

ראשית, אני רוצה שכולנו נעמוד דקה לזכרו של חבר הכנסת אברהם רביץ, יושב ראש ועדת הכספים לשעבר. הכרתי את חבר הכנסת רביץ עוד בזמן שהייתי נשיא אוניברסיטת בן גוריון. הוא היה איש איכות, איש נעים הליכות, איש שהיה לא רק ראש ישיבה ומנהיג, איש עם תרבות ודרך. הוא יחסר לנו ואני חושב שהוא יחסר לכל עם ישראל. יהי זכרו ברוך. נא לשבת.

הערה קצרה לגבי המצב. בעוד שבועיים מהיום תיבחר כנסת חדשה בישראל וממשלה חדשה בישראל. לצערי, מערכת הבחירות הזאת היא כל כך שטחית. אני רואה פה הרבה מאוד פוסטרים. הנושא הביטחוני הפך להיות הנושא היחיד. ברור שישראל נכנסת למיתון – אמרנו את זה כבר לפני 7 חודשים אבל סוף כל סוף גם בנק ישראל שינה את כל התחזיות שלו והודיע שנכנסים למיתון. לצערי הבעיות הקשות ביותר בשנתיים הבאות תהיינה הבעיות הכלכליות, בעיות המיתון ולצערי הן כמעט לא קיימות במערכת הבחירות. לצערי, עוד פעם חוזרים הנושאים הביטחוניים.

מי שיהיה ראש הממשלה, אם זה יהיה חבר הכנסת ליצמן; או מה שאני רוצה, חבר הכנסת ברק; או מה שחבר הכנסת ריבלין רוצה, מר נתניהו; מה שרוצה חבר הכנסת מולה, את ציפי ליבני; כל מי שיהיה פה ראש ממשלה יצטרך להתמודד ברצינות עם המשבר הזה. לא כמו הממשלה הקודמת שגררה את רגליה ולא העבירה תקציב מרחיב, כשעוד דיברנו על מיליארדים מועטים, להתמודד עם המשבר של העסקים הקטנים. לאחר הקמת הממשלה, נצטרך להתכנס, לשכוח את מערכות הבחירות ולהתחיל להתמודד עם הבעיות האמיתיות. גם ברק אובמה בוחר נבחרת ומבין שארצות הברית נמצאת במשבר הכלכלי החמור ביותר מאז שנות ה-30 ומה שחשוב זה להציל את הכלכלה האמריקאית.

לשמחתי, בישראל יש שני משתנים שהם עדיפים. שוק הדלא ניידי הוא לא נמצא בהפקרות מוחלטת כמו בארצות הברית. אני מזכיר לכולם שהמשכנתאות בישראל הן רק 25% מהתוצר הלאומי בעוד כשבארצות הברית הם הגיעו ל-75% עם הפקרות טוטאלית. בנוסף, מערכת הבנקאות האמריקאית כולה התפרקה עקב הפקרות טוטאלית לא רק של בנקי ההשקעות ושוק המשכנתאות, אלא גם הבנקים המסחריים. כל הדיווחים שלהם לגבי יחס הלימות ההון, אני אומר בעדינות, לא היו אמיתיים ולכן כל המערכת הפיננסית היא פחות או יותר בקריסה.

בישראל, תודה לאל, המערכת הבנקאית היא הרבה יותר אמינה ויותר חסינה. הממשלה הבאה תצטרך להיאבק באבטלה כי זה הדבר המרכזי. הממשלה הקודמת הזניחה את הנושא וזה מה שהממשלה הבאה צריכה לעשות. תעבורנה השבועיים האלה עד לבחירות, נצטרך להתמודד עם זה למען אזרחי ישראל.

אני פותח את הדיון.

אדוני היושב ראש, הצעה לסדר. אמנם אנחנו יודעים שהממשלה שתורכב אחרי הבחירות היא זאת שתצטרך להתמודד עם האתגרים אבל כרגע יש שר אוצר במדינת-ישראל וקוראים לו רוני בראון. אני כל פעם נחרדת מעומק אי-העשייה של שר האוצר. אם היו אויבים באים לפתחה של מדינת ישראל ומבקשים לכלותה, האם שר הביטחון לא היה עושה מעשה? ואם היתה כאן מגיפה, שהיתה מסכנת את בריאות הציבור, האם שר הבריאות לא היה עושה מעשה? האם לא היו נמצאים תקציבים למערכה צבאית או למערכה בריאותית? אבל כאן הדברים קורים ושר האוצר נוהג כאילו מדובר בתופעת טבע, בסופת הוריקן, ולא היא. מדובר במעשה ידי אדם שיכול להימנע גם על-ידי מעשה אדם.

את יודעת שהוא לא יכול לעשות כלום.

זה לא מדויק, חבר הכנסת ליצמן, אני ממש חולקת עליך. ישבו כאן פעמיים עם שרגא ברוש ועופר עייני. אנחנו מתייחסים כמובן מאליו לעובדה שיש שיתוף פעולה שכזה בין המעסיקים להסתדרות, אבל זה לא מובן מאליו. הם הביאו תוכניות מאוד מפורטות ומאוד ריאליות וניתנות ליישום, לא אמירות כלליות באוויר. היה אפשר לחבור אל השניים האלה, שמייצגים שני כוחות משמעותיים במשק ולהוציא מכוח לפועל את התכניות האלה ולהציל את האנשים האלה. הרי אדם שמפוטר ממקום עבודתו, זה אחד הדברים הנוראים ביותר שיכולים לקרות לבן אדם. אם פוטרו עכשיו 17,000 איש, הרי 17,000 איש חרב עליהם עולמם ואין להם איך לפרנס את משפחותיהם. זאת שעת חירום ובשעת חירום מגייסים תקציבים, כמו שמגייסים תקציבים למלחמה וכמו שמגייסים תקציבים למגיפה. הייתי רוצה, אדוני היושב ראש - - -

גברתי, חברת הכנסת. בעוד שבועיים יהיה בכנסת אחוז מדהים של פיטורין.

אני רוצה להודות שמזה אני פחות מודאגת.

לדעתי זה יכול להגיע ל-40%.

הצעתי היא, שהוועדה כולה, פה אחד, בלי הבדל השתייכות פוליטית, תקרא לשר האוצר לעשות מעשה היום. חוסר המעש הזה הוא פשוט בלתי נתפס. לא יכול להיות שהדברים יחלפו על פנינו ואנחנו לא נעשה מאומה. אנחנו נודיע לו שמבחינתנו, כוועדת כספים, כל תכנית שהיא שתובא לוועדה, אנחנו נקדם אותה ונעביר אותה במהירות שיא. אפילו אם יסיימו לעבוד עליה בחצות, אנחנו נתכנס בחצות ונאשר אותה.

חברת הכנסת יחימוביץ, אני חושב שיש תמימות דעים בנושא הזה. מזה תקופה אנחנו אומרים שאנחנו דורשים ששר האוצר לעשות זאת ושוועדת הכספים תעביר כל דבר שהוא. כרגע, ההסתברות שהדבר הזה יקרה היא מאוד נמוכה. אני רואה את בקשתך/בקשתנו כבקשה של דרישה, שאנחנו רוצים שיהיה בישראל שר אוצר שיתפקד. אני חושב שזאת יותר קריאה לסיעתא דשמיא.

הבעיה היא לא השבועיים האלה. אחרי שהממשלה תקום יהיה צורך לנהל משא ומתן. כל התהליך הזה מוביל אותנו לעוד חודשיים. בתקופה הזאת הפיטורים ימשיכו להשתולל. זאת לא בעיה של שבועיים בלבד. הלוואי שהייתי יודע שבעוד שבועיים תהיה ממשלה. אתה יודע את זה? אני לא יודע. לכן כל הסיפור הזה מאוד בעייתי. אני חושב שאם תהיה פניה של ועדת הכספים לשר האוצר, אולי אפילו לבקש מראש הממשלה שיורה לו להגיע. זאת בעיה קשה.

את מה שאמרת עכשיו אמרתי לפני ארבעה וחמישה שבועות. אמרתי שאנחנו בוועדת הכספים קוראים לשר האוצר לתת פיתרונות עכשיו. אנחנו נתכנס ונעשה הכל על-מנת למצוא פיתרון. אמרנו גם שאם צריך לעשות תקציב, נקרא לאהוד ברק, ביבי נתניהו וציפי לבני. אז אמרנו.

אני מציע שוועדת הכספים תחליט להקדים את הבחירות בשבועיים.

היום אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה. אנחנו רוצים שיתחילו לעשות דברים ישר ולא עקום.


לפני כשבוע ביקשתי מטמיר לתאם גם את הישיבה ליום שני וגם מועד לביקור בדרום. אני מבין שההודעה מהלשכה כאן לא יצאה בזמן כיוון שלא היה אישור של ועדת ההסכמות. ההוראה שלי היתה, בלי שום קשר לוועדת ההסכמות. שמבחינתי אני אקיים גם את הישיבה ביום שני, כי לצערי, ועדת ההסכמות מעכבת תמיד את ההודעות עד לרגע האחרון. לפני שבוע ביקשתי לפנות לכל חברי הכנסת לגבי תיאום הפגישה בבאר שבע ושביום שני תהיה ישיבה. מחר אנחנו עולים לבאר שבע. חבר הכנסת ריבלין לא יוכל להשתתף. אני מודיע לחבר הכנסת שאני מתנצל בפניו.

מה התכנית למחר?

בגלל שהיה לחץ לגבי יום רביעי וביקשו את השינוי, אז הזזנו ליום שישי.

אנחנו יושבים עכשיו על התכנית.

אני פותח את הדיון בתקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשס"ח-2008.


יציג, ארז קמיניץ ממשרד המשפטים.

התקנות האלה באות להשלים הוראות חקיקה שנמצאות בחוק נכסים של נספי שואה, השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה. לפני כשנתיים חוקק החוק ומכוחו הוקמה החברה להשבה. החברה הזאת נועדה לאתר נכסים של נספי שואה. היא מקבלת נכסים, בין היתר נכסי מקרקעין מגורמים שונים, תוך אינדיקציות כאלה ואחרות, שהנכסים האלה שייכים לנכסי שואה. המטרה שלה היא לנסות לאתר את היורשים. אם היא מאתרת את היורשים היא מעבירה להם את הרכוש ואם היא לא מצליחה לאתר את היורשים, היא יכולה לנתב את הנכסים האלה לסיוע לנזקקים מקרב ניצולי השואה ולמטרות הנצחה וזכר השואה.

במסגרת זאת החברה עושה עסקאות במקרקעין, כגוף מנהל. בחקיקה הראשית היא קיבלה פטור ביחס לתשלומי אגרה ביחס לעסקאות האלה. העברת הנכסים אליה וממנה לגורמים אחרים, כפי שציינתי קודם.

דבר שנותר וצריך למצוא ביטוי בתקנות זה פטור מאגרה לקבלת נכסים ולעיון במרשם. זאת מטרת הבקשה.

תודה ארז. יש הסתייגות או התייחסות?

שאלה לגבי התחולה. האם תוכלו להסביר?

הואיל והחברה כבר קיימת ונוכח העובדה שמצאנו לנכון להחיל בפועל את הפטור מתשלום אגרה כבר כיום, כמובן בכפוף לאישור הכנסת, נעשה הסדר בין המרשם לבין החברה שכבר עכשיו הם לא משלמים ואם הכנסת לא תאשר את התקנות הם יחזירו את הכספים.

אם כך, אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה.

אין מתנגדים, אין נמנעים, אושר פה אחד.


הישיבה נעולה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 09:27).