PAGE
27

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביבי, כ"ה טבת, תשס"ט (21/01/2009) בשעה 10:00

ההשלכות הכספיות בגין המצב הביטחוני

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

יצחק זיו

אבשלום וילן

יצחק זיו

שי חרמש

אמנון כהן

שלי יחימוביץ

שלמה מולה

אלכס מילר

ראובן ריבלין

יהודה נסרדישי – מנהל רשות המיסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד טלי ארפי – לשכה משפטית, משרד האוצר

רביב סובל – משרד האוצר

מיכל צוק – רכזת תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

גבי מימון – מנכ"ל משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

יואב מורג – מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משה שגיא – סגן סמנכ"ל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

ישי וולף – אגף תכנון, משרד הביטחון

רוביק דנילוביץ – ראש עירית באר-שבע

אבירם דהרי – ראש עירית קריית-גת

חיים ילין – ראש מועצה אזורית "אשכול"

אלון שוסטר – ראש מועצה אזורית שער הנגב


יאיר פרג'ון – ראש מועצה אזורית חוף אשקלון

בצלאל טביב – עוזר ראש עירית אופקים

יהושע שדה – מנכ"ל ארגון חברות ההסעה בישראל

יהודה שגב – התאחדות התעשיינים

יהודה טלמון – לה"ב, ארגוני העצמאיים

חזקיה ישראל – מנהל המח' לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

דני מצליח – מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל

דוד יוסוב – מנכ"ל רדיו דרום

יוסי ארזי – ארגון מגדלי הירקות

עו"ד רמי הראל – התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

יורם יפרח – חברת הנהלה, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

עו"ד אבי ליבוביץ – התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

מיכאל בנימיני – חבר הנהלה, לגונה, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

יצחק טייב – חבר הנהלה, אחוזת טל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

ג'ורג' אדרי - חבר הנהלה, טרויה, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

יצחק פדידה – אולמות בניסטל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

יהודה כהן – התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שמואל צוראל – התאחדות המלונות

יהודה סקר – יו"ר ארגון הורים ארצי

זאב קליין

ויקי כחלון - שדרות

עידו עשת

טמיר כהן

אתי אפלבוים

ההשלכות הכספיות בגין המצב הביטחוני

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום: ההשלכות הכספיות בגין המצב הביטחוני.

אני ממתין כבר 11 דקות לנציגי האוצר. אתם באתם מרחוק ואני חושב שצריך לכבד את הזמנים ולכן אני אתחיל בדיון.

כהערת פתיחה אני רוצה לומר כמה מילים לגבי המצב במדינת ישראל ואחר כך אעבור לנושא שעל סדר היום: ההשלכות הכספיות בגין המלחמה והמצב הביטחוני שהיה בדרום.

חשוב לי מאוד שנציגי האוצר יקשיבו לכל האנשים שבאו מהדרום. אני מודיע מראש שאנחנו דורשים שהתקנות יוגשו עד סוף החודש הזה. ב-1 לפברואר אני מבקש שהתקנות תהיינה מוכנות ויובאו לוועדה.

אני רוצה להתחיל בהערה כללית. אני חושב שבמדינת ישראל, כמו במקומות רבים בעולם, לא הבינו את חומרת המשבר הכלכלי. אני אומר זאת כרגע מבלי להתייחס למלחמה ב"עופרת יצוקה". המשבר הכלכלי בארצות-הברית עוד עלול להיות חמור מזה שהיה בשנות ה-30. ישנם פרופסורים לכלכלה שאמרו שבסך הכול אנחנו נשמור פה ובארצות-הברית על איזה גירעון והכול יסתדר.

רבותיי, ברק אובמה נבחר אתמול. השנה שנתיים הבאות יהיו קשים מנשוא ואני לא רואה פיתרונות קלים. לכן, המאבק הראשון למניעת המשבר כמו זה של שנות ה-30 הוא מאבק באבטלה. ברור שבעתיד הדברים האלה יביאו לאינפלציה. ברור שיצטרכו לעשות דברים לגבי החוב הגדול. זה יקרה בעתיד אבל כרגע בעולם כולו המלחמה היא למנוע את המשבר הגדול על ידי מלחמה באבטלה, נוכח קריסת המערכות הפיננסיות בארצות-הברית.

לצערי, שר האוצר במדינת ישראל מתנהג כאילו ישראל היא "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". ישראל היא נגזרת של כל מה שקורה בעולם והמשבר הכלכלי החמור ביותר שהיה בעולם מאז שנות ה-30 ישפיע בענק כבר בשנה הבאה. מכיוון שב-2008 לא הרחבנו תקציב והתחלנו לריב על מיליארד, על שני מיליארד, על עזרה לעסקים קטנים, הרי שאת המחיר ישלמו בעיקר העסקים הקטנים והפריפריה, שגם לא נהנתה מפירות הצמיחה, ומצבם יהיה קשה מנשוא.

אותם שמרנים, שהובילו את העולם והובילו את הממשלה בישראל, הם האחראים מכיוון, שלדעתי, הם לא הבינו את חומרת המשבר. לכך נוספה מלחמת "עופרת יצוקה". בדרום שמעו הרבה מאוד סיסמאות אבל כל הממשלות בעבר לא הביאו לבניית מפעלים ולא עזרו לדרום. דה-פקטו בנינו מדינה משגשגת בתל אביב אבל בפריפריה, דהיינו בנגב ובגליל, אנשים עוזבים כי מפעלים לא נבנים.

המחיר שהדרום ספג במלחמה ייצר פוקוס מחדש. שדרות ועוטף עזה תמיד סבלו אבל לא היתה התייחסות כל כך גדולה. היום, לאור ההרחבה של המעגל, פתאום התחילו להבין ולהסתכל עוד פעם על הדרום.

אנחנו פותחים את הדיון הזה בדרישה ברורה לפתוח במאבק לכלכלה אחרת, לכלכלה הוגנת, לכלכלה שמתרכזת בפריפריה. גם ללא המלחמה בדרום היו צריכים לחתוך פה בירוקרטיה ולהעביר תקציבים משמעותיים, קל וחומר לאור המלחמה בדרום.

אני פותח את הדיון הזה. אני עדיין מחכה לנציגי האוצר. לפני 10 דקות הודיעו לי שהם בדרך.


אני שומע שיהודה הגיע. אני מעריך את יהודה ואת אנשי האוצר. אני מסתכל על הציבור שנמצא פה - - -

זה מראה את הזלזול לכל אורך הדרך.

אני לא יודע. אם רוביק דנילוביץ יכול להגיע מבאר-שבע וגם חברים אחרים מהדרום הצליחו להגיע בזמן, אפשר לצפות מאנשי האוצר, שנמצאים 5 דקות מכאן, שיגיעו גם כן בזמן.

הדיון הזה ייפתח בהצגה ברורה של מדיניות האוצר והממשלה לגבי עלות המלחמה והצעדים הספציפיים שיינקטו.


יהודה, אתה יודע שאני אוהב אותך אבל הציבור פה מחכה לך כבר רבע שעה. בדרך כלל אתה מגיע בזמן.

אני מתנצל.

יהודה, אני חוזר על הדברים שאמרתי. אמרתי שהמשבר הכלכלי, גם בלי המלחמה, חמור בצורה בלתי רגילה. הפריפריה נפגעה עוד לפני המלחמה. הפריפריה בשדרות ובעוטף עזה נפגעה כבר לפני שנים רבות. ביקשנו שעד סוף החודש הזה , עד ה-1 לפברואר, תגישו לנו את התקנות בזריזות ובמהירות כדי שנוכל לאשר אותן.

הבאנו לכאן את כל הציבור מהדרום כי רצינו שלפני שאתה מביא לנו את כל התקנות, תשמע את הציבור בצורה מאוד מאוד ברורה, תעביר את הדברים לשר האוצר כדי שב-1 לפברואר נגיע להחלטות שנותנות לפחות את הדחיפה המינימאלית שמגיעה לדרום. כל זאת מעבר למאמץ שניאלץ לעשות בממשלה הבאה כדי לשנות את כל המדיניות השמרנית שפגעה במדינת ישראל ובדרום.

יש לי הצעה לסדר. אדוני היושב ראש, ב-31.12 פג תוקף התקנות של משמרות שנייה ושלישית, שנתן זיכוי של כ- 15% לעובדים. אם לא נחדש את התקנות, נפגע באותה אוכלוסייה שעובדת במשמרות. הייתי רוצה לדעת למה לא מאריכים את זה לשנה החדשה? אבקש שתתייחס גם לכך.

האם נציגי אגף התקציבים נמצאים?

אני רכזת התעסוקה באגף התקציבים.

אני מכבד אותך, אבל אני חושב שגם רמי היה צריך לכבד אותנו בנוכחותו.


יהודה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב ראש, יצא לנו לפגוש חלק מהאנשים שיושבים פה בדיונים שהתקיימו בסוף השבוע. ברשותכם, בתחילה אולי אכנס למספר נתונים או למספר מהלכים ולעבודה של רשות המיסים ומס רכוש ב-21 ימי הלחימה.

סך הכול ישנן 1900 תביעות בגין הנזק הישיר. 1,580 תביעות עוסקות במבנים, כאשר 944 מהן בשיקום עצמי. יש לנו שני מסלולים שיקום. חברות משקמות זה 609 תביעות נוספות.

מעבר לזה היו לנו פגיעות ב-327 רכבים. בתחום החקלאות - - -

זה הכול תביעות ספציפיות?

כן. יש לנו 52 תביעות בתחום החקלאות. יש עוד 25 תביעות, שטרם הוגשו, אבל אנחנו יודעים עליהן. חלק מהתושבים לא היו בבית וכעת הם חוזרים. סך הכול יש 1903 תביעות.

לגבי המערכת שאני מייצג, אני חייב לציין שמבחינה לוגיסטית היינו ערוכים מבעוד מועד. עבדכם הנאמן היה שם יום וחצי בשבוע, יום שישי ועוד יום, כדי להיות בשטח עם האנשים. אנשי רשות המיסים בכלל ואנשים של מס רכוש, שהיא חטיבה בתוך רשות המיסים, עשו עבודת קודש, עבודה טובה ונפלאה. הם היו במקום האירוע מייד כשנפל גראד או טיל. הם היו קשובים לאנשים. באשדוד, למשל, הייתי נוכח בנפילת גראד.


אחרי שהפסקת האש נכנסה לתוקפה, פינינו 38 משפחות, לאחר חוות דעת של מהנדס שהמבנה לא היה ראוי למגורים. שיכנו אותם במקומות שבהם יש לנו איתם חוזים מראש, בתל אביב, נתניה ורמת גן. נכון לבוקר זה, מתוך 38 המשפחות נותרו 18 משפחות בבתי מלון ואנחנו נמצאים איתן בקשר. מיניתי אדם שמטפל במשפחות האלה והוא נמצא איתן בקשר ישיר. אנחנו אמורים למצוא להן דירות חלופיות בשכירות עד אשר ביתן ישוקם.


מעבר לזה היו לנו שני מוקדים. מוקד אחד באשקלון, שבסופו של דבר לא נפתח והמוקד בשדרות, שהיה פתוח 24 שעות ביממה ותמיד היו בו 6 אנשים בכוננות. אכן עברנו את התקופה הזאת בנחישות וברגישות כלפי האנשים. פה מגיעות תודות וברכות לאנשי הרשות. אני עומד בראש המערכת אבל האנשים האלו עשו עבודת קודש.

זה לגבי הנזקים הישירים.

:


יש לך הערכה מה הנזק הישיר בכסף?

זאת נקודה שחשוב להתייחס אליה. כל מי שרוצה מקדמה, אם זה בשיקום עצמי, אנחנו נותנים מקדמה עד ל-50%-60% מהנזק שנגרם לו. אנחנו נותנים את זה באופן מיידי.

לגבי הנזקים הקטנים, אם זה משקופים, דלתות וחלונות אנחנו תיקנו אותם. אגב, היו לנו חוזים וגייסנו 30 שמאים ו-5 מהנדסים. כל זה היה בתוך מערכת הלוגיסטיקה שבנינו מייד. כבר ביום חמישי התחלתי להתארגן כדי להתמודד עם כל הסיטואציות הצפויות.

למה אין לי הערכות? כי הרצנו את השמאים ממקום למקום, כולל מהנדסים, על מנת שיתנו אישור לתקן נזקים, אם זה בשיקום עצמי או על ידי החברות המשקמות. אנחנו עובדים עם חברת "עמיגור" ויש לנו את חברת "פרטו", שמשגיחה על טיב השיקום. אנחנו נותנים בחירה חופשית. אין לי את הכימותים של הסכומים. קודם כל רצנו לתת מענה מיידי לאותם אנשים שביתם נפגע.

מיותר לומר שכשבית מקבל פגיעה ישירה המשפחה נמצאת בהלם וקודם כל אתה צריך לדאוג לאנשים. בדירות שיצאו מכלל שימוש לחלוטין מייד הצבנו שמירה. השאלנו שומרים מהעיריות ואחר כך נחזיר להן את העלות שלהם. יש שומר שמופקד על הבית על מנת שלא ייגרם נזק לתכולה של הבית.

אישית הייתי בקשר עם כל ראשי הערים באזור, לפחות פעם פעמיים בשבוע. ביקרתי בעיריות השונות וכך עברנו את שלושת השבועות של הלחימה. אם עד עכשיו רצנו לעשות שמאויות ורצנו לכל גראד וטיל שנפל, העבודה כרגע היא עבודה שיקומית. אתמול קיימתי ישיבה והקמנו צוות שיקום שיעקוב אחר הטיפול. אני מקווה שזה מאחורינו.

זה לגבי הנזק הישיר.

לגבי הנזק העקיף. קיימנו דיון ראשוני, שבו השתתפו גם יהודה שגב וגם יהודה טלמון, אגף התקציבים ורשות המיסים. ישבנו שלשלום בערב. יש רעיונות כלליים ומסגרת לפיצוי שיהיה. אין סיכומים סופיים אבל בפיצוי העקיף יהיו 3 מסלולים. כל המסלולים יהיו מסלולים ירוקים והם כוללים: מסלול שכר, מסלול הוצאות ומסלול מחזורי.

אדוני, אמרתם שאתם רוצים שהתקנות ייצאו. גם אנחנו רוצים שהתקנות ייצאו. אגב, אנחנו צריכים שיהיו לנו נתונים. אם אנחנו מדברים על נושא של פיצוי במסלול המחזורים, אז אנחנו צריכים לעשות השוואה בין מחזורים שהיו בתקופה מסוימת לתקופה של עכשיו. כל המלחמה היתה בדצמבר. וגם אם אני רוצה, אין בידי הדיווחים של חודש דצמבר. לכן אנחנו צריכים לקבל נתונים. אנחנו ברשות המיסים ערוכים לפעולה. עכשיו אנחנו עסוקים בחקיקה עצמה. בועז ומיכה לא נמצאים פה כי הם יושבים ומכינים את החקיקה.

אנחנו מנסים לאתר מקום שבו יוקם המוקד שיטפל בבקשות האלה; איזה כוחות אדם נדרשים לנו; מחשוב המוקד וכדומה. אנחנו הולכים לבנות מספר מקומות באשקלון ובאשדוד ואולי גם בבאר-שבע, שבהם אפשר יהיה להגיש את התביעות.

המודל הוא כמו שהיה בצפון?

אני מכיר את הצפון ואני מכיר מודלים אחרים. ישנם 3 מסלולים וזה סוכם, דהיינו, מסלול שכר, מסלול מחזורים ומסלול הוצאות. אלה שלושת המסלולים שיהיו. אנחנו נימנע ממסלולים אדומים. יש מספר ענפים ספציפיים שצריך לתת עליהם את הדעת כמו חקלאות, בניה, אולמות. אלה הם דברים שבשוליים - - -

שאלת הבהרה. נניח שאדם לא רוצה לעבור במסלול ירוק. הוא מוכן לחכות שנתיים ולעבור אחר כך במסלול אדום. מדוע לא תיתן לו את האפשרות הזאת?

אנחנו נותנים מגוון של מסלולים. כשאתה נכנס לסופר-מרקט או לחנות כדי לקנות בגד אומרים לך שיש לך שלושה מוצרים שאתה יכול לבחור ביניהם. יש לנו מסלולים מהירים ואנחנו לא רוצים למשוך אותם לאורך שנים.

נניח ש-10% מהאנשים טוענים שהם לא עומדים בדיוק בקריטריונים ומבקשים אופציה ללכת לאדום ארוך במקום ירוק מהיר.

ראשית, אין לו את הנתונים. הדוח של 2008 והנתונים לא יהיו בידינו. אנחנו לא נמצאים במסלולים האדומים.

לעניין ניסוח התקנות. אני לא יודע אם זה יהיה בדיוק ב-1 לפברואר. גם אנחנו רוצים להאיץ ולקדם את זה. יושב עכשיו צוות כלכלי ומשפטי שמנסח את התקנות. במקביל, אנחנו כבר מכינים טיוטות של הוראות הביצוע לאותם הפרקים.

חייבים לתחום את זה בזמן.

צריך לעשות חקיקה טובה ונכונה כדי שלא יהיו תקלות. אנחנו מקווים שבסוף ינואר תחילת פברואר נביא את זה לחקיקה.

חשוב מאוד שנצליח להעביר את זה בשבוע הבא.

אני מסופק אם זה יהיה בשבוע הבא. יש לנו גם את משרד המשפטים.

אני יודע את זה. תמיד יש את ה"וויה דה לה רוזה" של התהליך. צריך טיפה לקצר אותו.

אנחנו לא לבד.

הבעיה היא משרד המשפטים?

לא. אנחנו עובדים עם אגף התקציבים - - -

אני פונה שוב לאגף התקציבים. אני יודע שאתה תעשה את זה במהירות, אני פונה לגורמים האחרים להחיש את הפעולה.

אדוני היושב ראש. מסגרת הפיצויים נקבעה. הצוותים שלנו, הן באגף התקציבים, הן ברשות המיסים ובמחלקות הכלכליות, עסוקים עכשיו בכתיבת התקנות ובדברי הסבר. אבל, אני לא לבד. יש לי משוכה נוספת שהיא משרד המשפטים.

יש כאן מישהו במשרד המשפטים?

הם הוזמנו.

אנחנו נעשה הכול כדי להאיץ ולהביא את זה בהקדם האפשרי.

אני רוצה להתייחס לשאלה לגבי העבודה במשמרות. ב-2008 הכרזנו שלא נאריך את תוקף התקנות. אמרו שצריך לתת התראה ולכן הארכנו את תוקף התקנות לשנה נוספת שהסתיימה ב-31.12.2008. אכן באמת לא עסקנו בהארכה נוספת. השאלה היא, מה עולה מתקנון הכנסת? מה קורה אם התקנה לא הוארכה?

זה לא עניין של תקנון הכנסת. זה העניין של החוק עצמו. בלי הארכה היא לא קיימת.

יהודה, אני מעלה את הדבר בגלל המלחמה. בעולם הגלובאלי יש בעיה כלכלית, גם עברנו מלחמה קשה, בעיקר באזור הדרום. ריך לתת לאותם האזורים ולאותם המפעלים את האפשרות לעבוד במשמרות ולצמצם את הפיגור בלוח הזמנים בגלל המלחמה. אולי להוציא הוראת שעה להמשיך לעוד חצי שנה או ל-8 חודשים, אולי רק לאזור הדרום. אני מבקש לשקול זאת.

אנחנו בודקים את הנושא יחד עם הפרקליטות. סעיף 38א לחוק היסוד קובע שאם נכנסת לסיטואציה של בחירות וישנה תקנה שאתה לא עשית בה שינוי, יכול להיות שמכוח אותה הוראה היא מוארכת בשלושה חודשים או יותר. הנושא הזה נמצא בבדיקה.

רבותי, אתן בתחילה רשות דיבור לחלק מהאורחים.


רשות הדיבור לראש עיריית באר-שבע מר רוביק דנילוביץ.

תודה לאדוני היושב ראש על הדיון החשוב הזה. בשם כל ראשי הרשויות אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שנמצאים כאן, על התמיכה והליווי. בניגוד לאחרים, אנחנו לא מתייחסים לזה בציניות. זה חיזק אותנו מוראלית ומנטאלית ובאמת תודה רבה לכולכם.

הדיון כאן היום חשוב ואפילו מכריע למערכה הבאה. אנחנו רוצים מאוד שלא תיפתח מערכה נוספת אבל אנחנו עם ראייה מאוד מפוכחת. אנחנו יודעים באיזו מציאות ישראלית אנחנו חיים ולכן הדיון כאן מאוד חשוב כי הדרום נכנס למצב חדש לחלוטין. אנחנו מדברים גם על שגרה שונה. אגב, אחד הדברים שמאוד חששנו מהם אלה אזעקות השווא. היום ב-2 לפנות בוקר העירה אזעקת שווא את העיר באר-שבע. אתם צריכים להבין שהמציאות השתנתה לחלוטין. אנשים פוחדים, אנשים חוששים. אני מניח שמערכת החינוך לא תהיה מלאה היום בגלל אותה אזעקה. לכל דבר יש השלכות.

אני אומר את הדברים האלה כי תושבי הדרום, ואחר כך מנהיגי הדרום, נהגו בצורה מופתית. הם נתנו שקט לדרג המדיני והצבאי לפעול כראות עיניהם כדי להשלים את המבצע הזה על הצד הטוב ביותר. יש לזה משמעות מאוד מרחיקת לכת. אם לא יהיו פיתרונות הולמים ויעילים לבעיות - הבעיות הן גדולות ואני מניח שחבריי ראשי הערים יציגו אותן.

הבעיה תהיה במערכה הבאה. אני מדבר על החוסן הלאומי שמורכב מהרשויות המקומיות, מהאזרחים, מהמערכת העסקית שנפגעו. לא מדובר רק בהשלמת השכר לעובדים אלא גם באובדן הכנסות. לחלק מהאנשים, לעסקים הקטנים, זאת קטסטרופה. הרבה עסקים קטנים נמצאים על סף סגירה. בסך הכול מדובר ב- 3 שבועות אבל זה נמצא לפתחם של ראשי הרשויות. אנשים יודעים שהכתובת היא הרשות העירונית.

הדיון הזה בא לומר לחברי הכנסת, לקובעי המדיניות ולפקידי האוצר, שצריכים להסתכל על היום שאחרי. היום שאחרי זה איך העורף יתפקד במערכה הבאה בלי שתהיה תסיסה, בלי שאנשים יאמרו שהם זוכרים איך טיפלו בהם במערכה הקודמת. זה לא ייתן שקט נפשי ואת חופש הפעולה לאותו דרג שצריך לעשות את העבודה. זה החוסן הלאומי האמיתי של כולנו.

אנחנו, תושבי באר-שבע, הערכנו גם בעבר את תושבי שדרות ועוטף עזה. אנחנו ספגנו רק 45 גראדים שזה באמת לא הרבה. האחים שלנו בשדרות ובעוטף עזה סופגים את זה כמעט 8 שנים. אתם צריכים להבין שזאת מציאות בלתי אפשרית. באותה ראייה מפוכחת עליה דיברתי קודם, צריך להבין שזה, חס וחלילה, עלול להגיע גם לתל אביב ולגוש דן. אנחנו לא רוצים שזה יגיע לשם ואסור שזה יגיע לשם.

אני חושב שתושבי הדרום גילו בגרות, אחריות, איפוק ושיקול דעת ונתנו את כל הגיבוי ואורך הרוח הדרוש לדרג המדיני והצבאי.

בדרך כלל נוהגים להשמיץ, באים בטענות ומתייחסים בצורה מאוד קנטרנית בכל מה שקשור למשרדי ממשלה. אני מוכרח לומר שמשרדי הממשלה באו ועבדו בצורה יעילה ותמכו.

אני רוצה לציין אותך, יהודה, ואת אנשיך. דיברת עם כל אחד מאיתנו, באת וסיירת אתה ואנשיך ואנחנו מאוד מעריכים את זה. צריך לדעת לומר מילה טובה אבל אני חושב שאותה יעילות חייבת לבוא לידי ביטוי גם ביום שאחרי. אנחנו מבקשים ודורשים שלא תיעלמו לנו. גם לרשויות יש אבדן הכנסות בהיקפים אדירים. כשאתה נמצא במצב חרום אתה לא עושה חשבון, אתה פשוט מוציא את מה שאתה צריך להוציא על מנת לתת לאזרחים כלים להתמודדות כיוון שהם מאוד חוששים, במיוחד כשאתה נמצא בסיטואציה הזאת בפעם הראשונה.

אני יליד באר-שבע, תושב באר-שבע וכיום כראש עירית באר-שבע. בבאר-שבע מעולם לא נפלו טילים. היו אזעקות במלחמת ששת הימים, היו אזעקות במלחמת יום כיפור, במלחמת המפרץ אבל מעולם לא נחתו טילים על העיר. זה מצב חדש ולא פשוט. מעולם לא ירו טילים על העיר והציבור מאוד חושש ומפוחד.

אנחנו מצפים שביום שאחרי, נקבל טיפול ומענה להפסד הכספי של הרשויות וגם להפסדים של המערכת העסקית, של המערכת הכלכלית, של המסחר ושל התעשייה. אם יורשה לי, אני מבקש לא להתעסק בקטנות. אם אפשר, ממש לא להתעסק בקטנות. תזכרו, זה חלק מהחוסן הלאומי שלנו לפעם הבאה.

אני חושב שצריך לשנות את התפיסה בארץ כי כולנו נכנסנו למצב חדש. איש איש יסתכל ביישובו על מערך המיגון, ההתראה והאזעקה. לחלק מהאנשים זה אולי נראה הזוי לחלוטין. האמינו לי, התעסקו בזה כבר עכשיו, גם אם אתם לא בטווח הטילים.

שנית. אני חושב שאתם חברי הכנסת, קובעי המדיניות, צריכים לתת את הדעת איך מנהלים מדינה, איך מנהלים שגרה בעת חרום? למערכת החינוך יש משמעות מרחיקת-לכת. מערכת חינוך בדרום לא עבדה במשך 3 שבועות. אזור הדרום מהווה כ-60% משטחה של מדינת ישראל. מדובר במיליון תושבים שנמצאים תחת התקפת טילים. אתם תצטרכו לראות, יחד עם מערכת החינוך ומשרד החינוך, איך מוצאים פיתרונות לעתיד. מה לעשות, העורף הופך להיות חזית. מנהיגות תפקידה להסתכל אל מעבר לאופק, להסתכל אל המחר. המחר הזה, בטווח הארוך, הוא הנגב והדרום. איך אפשר להמשיך לפתח ולהשקיע, לתת הטבות, תמריצים ותעסוקה לאזור הזה?

דווקא היום צריך להסתכל על היום שאחרי, לבסס ולעגן את האזור הזה כי אסטרטגית הוא מאוד חיוני לעתידה של מדינת ישראל. אנחנו מצפים מכם עכשיו, שכמו שנתתם גיבוי ותמיכה במהלך המלחמה, תסתכלו אל מעבר לאופק ויד ביד תובילו קדימה את חבל הארץ הזה, החשוב מאוד למדינת ישראל ותשקיעו בו כפי שצריך מתוך אינטרס לאומי.

אנחנו לא באים כבכיינים וכפושטי יד. אנחנו נמצאים בנגב ובדרום מתוך בחירה. כיף לנו, אנחנו עושים שם את הדברים הנהדרים ביותר. אנחנו צריכים את העזרה שלכם ואת הגיבוי שלכם.

אלון שוסטר, בבקשה.

שלום לכולם, תודה על ההזמנה. אנחנו מבקשים להאיץ את קביעת התקנות. הבוקר ניגשו אלי שומרים בחברת שמירה ורצו להיות בטוחים שהם מקבלים משכורת. אני חושב שאחד הדברים החשובים שצריך לצאת מהרשויות – אני מעריך שבסוף ינואר לא תצא בשורה פורמאלית. אני מבקש מאוד שתצא בשורה, גם אם היא לא פורמאלית עד הסוף, שאומרת שעל המעסיקים לשלם לעובדים, בעיקר לאותם עובדים שמרוויחים משכורת מינימום.

אמרו כאן נכון, המלחמה הזאת היא חוויה קשה שנוספה ל- 8 שנים לא פשוטות. אנחנו כבר חווינו סבבים כאלה של הסלמה. אחת ההשלכות מהמצב הזה היא צמצום בפעילות של הרשות ושל העמותות הנלוות והתאגידים הקשורים אלינו. אנחנו יודעים שלגבי חלק מהנזקים שלנו אין יכולת לקבל סיוע מהתקנות שבהן מדובר. אני מתכוון לכך שלנו כרשות יש בעיה לקבל את הסיוע.

במועצה יש עמותות שעוסקות בחינוך בלתי פורמאלי. הן נפגעות כי ההורים לא משלמים. יש לנו קשיים עצומים במערכת החינוך ויש צורך בתגבורים. מדובר במאות שעות. הפיגור הזה אמור להיות תקציבי אבל הוא אף פעם הוא לא מגיע בזמן ובקצב הדרושים. אם יש אפשרות להחיל אותנו במסגרת הפיתרון הכולל לכלל העשייה האזרחית, אני מבקש שזה יקרה. לתת לנו אפשרות להגיש תביעה לפיצויים עקיפים בתחומי הרווחה, החינוך, החינוך הבלתי פורמאלי - - -

אתה מתכוון לתביעה למשרד החינוך?

כן. קרה פה אירוע שלא תלוי בנו. הפסקנו את הפעולות, ההורים לא משלמים.

סליחה, עניין מבני הציבור נפתר.

אני מדבר על קשיים כספיים תפעוליים. ההיבט התפעולי הוא דרמטי.

תרחיב מעט בנושא המשכורות.

אדם עובד בחברת כוח אדם ולא עבד בזמן המלחמה. אני חושב שצריכה לבוא אמירה ברורה מרשות שלטונית שאומרת שמשלמים משכורות. האדם הבודד לא צריך לשלם את החשבון. צריך לקבל את המשכורת. אחר כך המעביד יתמקח עם מי שהוא רוצה. צריך להגיד את זה באופן ברור.

כל פעם שאני שומע שהטילים מתקרבים לתל-אביב, אני אומר שאני סוף סוף יודע איפה הדרום.

אני רוצה להעלות שתי נקודות מרכזיות שחייבים לטפל בהן. אנחנו נלחמים בנושאים אלה כבר 8 שנים ואני מקווה שלא נצטרך להילחם עוד 8 שנים. אני מתכוון לפיצויי משרד הביטחון או מס רכוש. יהודה, אני אומר לך שאם מס רכוש לא ייקח על עצמו את כל הפרויקט הזה ויתחילו מלחמות בין משרד הביטחון לבין מס רכוש – ההסבר הוא מאוד פשוט: כשטנק עובר זה משרד הביטחון אבל אם באותו מקום נופל פצמ"ר אז זה מס רכוש. אמרתי אתמול לשר הביטחון שיעשה שרשרת של פיצוצים ואז זה יהיה מס רכוש. אי-אפשר להתעסק בדברים האלה. יש לכם הסכמים פנימיים תסגרו ביניכם ואל תיתנו לנו להעלות את הנושאים האלה.

זאת נקודה מאוד חשובה.

מי אתה מעדיף שיטפל?

אני תמיד מעדיף את מס רכוש. אני אסביר: הם היו מגנים עלינו יום ולילה, אני יכול לתבוע אותם? זה לא נראה טוב, זה לא אתי, זה לא הולך ביחד.

הנושא השני זה הנושא של התמחיר. בחקלאות קיים נושא של תמחיר. הנושא הזה מאוד חשוב. עד היום לא באו לדבר איתנו. אני מוכן להסביר למה תאגידים שונים לחלוטין נמצאים באותה אגודה. אחד יכול להרוויח מתוך המצב המלחמתי והשני יכול להפסיד. לדוגמה, אם יש לך באותו תאגיד, אחד שעושה אוכל וכל החיילים אוכלים, אז הוא העלה את ההכנסות שלו. לעומת זאת, אם יש לו חנות שמתעסקת בתיירות, אז הוא הפסיד את המכנסיים. מה אנחנו עושים? בודקים את הממוצע, אבל זה לא נכון. אחד לא צריך לקבל פיצוי כי הוא מכר יותר אבל השני הפסיד. לכן צריך להסתכל על כל גוף לחוד ולכן התמחיר צריך להכתיב לנו את המדיניות.

אם נצליח לדלג על שתי הנקודות האלה, אני חושב שכל התמונה תהיה אחרת.

אני רוצה להעלות על סדר היום את הנושא של החקלאות. אני מאוד מבין את אותם ישובים ב-40 קילומטר שחטפו את הטילים וחלק מהעובדים לא רצו להגיע לעבודה. אני מבין את זה כי אנחנו חיים את זה כבר 8 שנים. אסור להתרגל למצב כזה ולא משלמים פיצויים על זה שאנשים התרגלו ועשו עד התלם האחרון. יש דברים שלעולם מס רכוש לא ישלם עליהם. אם מישהו לא סיפק את הסחורה לשוק האירופאי, בגלל שהוא לא הצליח להוציא את התוצרת, אז בשנה הבאה לא יהיו לו חוזים. מס רכוש לא יפצה אותו על כך. לכן צריך להתעלם מהדברים הקטנים, להסתכל איפה צה"ל נמצא, איפה הגבול נמצא. אני מבין שיש המון חקלאים בגבול 40 הקילומטר - - -

זה לא נכלל בנזק העקיף?

אתה יכול להעריך הפסד עתידי?

שי אמר שאי-אפשר לראות את הנזק העתידי ואנחנו גם רוצים לסגור את התיקים האלה. התיקים האלה נפתחים כל פעם מחדש, בדיוק לפי כמות המבצעים והמלחמות והירי של החמאס. העסק לא הסתיים, אני חייב לומר זאת. צה"ל אמנם יצא מהרצועה אבל יושב על השטחים של המועצות. אלה שטחים שבשליטה, שטחים חקלאיים. החקלאים לא יכולים לעשות שום דבר. זה הבדל מהותי בין אותו חקלאי לבין אותו חקלאי שנפל אצלו טיל והעובדים שלו ברחו. זה שונה לחלוטין וצריך לדעת לעשות את ההפרדה.

הדבר הנוסף זה חממה. כשחממה הולכת לא יודעים לפצות כי אין גידול בפנים. זה כמו שתגיד שנפל טיל על בניין ריק ולכן לא יודעים לפצות על הבניין כי הבניין ריק. כל כמה שנים האדמה בחממה צריכה מנוחה. אם באותה שנה חלק מהחממות אין בהן גידולים, זה לא אומר שהחממה לא צריכה להיבנות מחדש.

יהודה, אני חייב לומר מילה טובה על השמאים. נופל פצמ"ר הם נמצאים יחד איתי. הם מגיעים לאירוע תוך חצי שעה, בודקים אותו. אם צריך לשים שמירה, הם שמים שמירה. אני באמת מוריד את הכובע. כשמגיעה מילה טובה אני אומר אותה וכשצריך לתת פטיש בראש, אז אנחנו ניתן ונמשיך להיות חברים.

אורי נעמתי, שהיה יושב ראש המועצה אחראי על עובדי הפלחה. אתה רוצה להוסיף?

לא.

:

הבעיה של החקלאות במרחב הדרום היא הפגיעה בשטחים החד-שנתיים. הבוקר קיבלתי הערכה מהשמאי מטעם החקלאים האחראי על הנושא. כהערכה ראשונית הוא מעריך ב- 250-300 מיליון שקל את כל הנזקים הישירים והעקיפים לחקלאות. אני לא יודע אם זה גבוה או נמוך. אני יודע ש צריך לטפל בזה ולפתור את זה.

אמר יהודה ובצדק, שמרכיב הזמן הוא מאוד דומיננטי. אני רוצה להזכיר לך את מבצע "ענבי זעם" שהיה לפני בחירות 96'. אני רוצה להזכיר פה שאת הזנבות שלו סיימנו בוועדת הכספים רק ב-2006. אם המכונה הישראלית עובדת כל כך מהר בזמן מלחמה, זה לא צריך לקחת 10 שנים כדי לסיים.

אבו, זה לא פייר כי במלחמת לבנון השנייה, שהיו בה הרבה כשלים, מנגנון הפיצוי תוקן בצורה מאוד משמעותית. אנחנו יכולים לחזור כל הזמן ל"ענבי זעם" אבל דווקא בעניין הספציפי של הפיצויים המודל של מלחמת לבנון היה מודל טוב. הלוואי ונהיה שם.

אני מדבר על פיצויים לחקלאים. זה לקח להם עד 2006.

יאיר פרג'ון, יושב ראש מועצת חוף אשקלון, בבקשה.

תודה רבה. מערכות החינוך הן המערכות שמשיבות את החיים למסלולם ועל זה אין חולקים. אחת הבעיות המרכזיות בישובי העוטף או בקו העימות, לצורך העניין היא, שהחלטת הממשלה בדבר המיגון היתה ב-5 קילומטר. המצב היום הוא שהחזית התרחבה. אנחנו יודעים שטפטופים של קסאמים, פצמ"רים וגראדים עשויים להיות ואנחנו יכולים להיכנס למצב שבו יפלו 10-20 טילים ביום וצה"ל לא ייצא למערכה גדולה. במצב כזה, אני מצפה ודורש שיהיה מהלך שבו בכל בתי הספר והגנים שייבנו מהיום והלאה, יהיה מרחב מוגן משופר, על מנת לאפשר חיים תקינים וכדי שמערכת החינוך לא תושבת לחלוטין.

אני רוצה לומר לכם שבאזור הקרווילות של ניצן יש כאוס חברתי. התלמידים לא הלכו ללמוד במשך שלושה שבועות וגם היום הם לא הלכו. די באזעקת שווא אחת שמקפיצה את כולם.

יושבים פה הרבה ח"כים ואני רוצה לבקש מהם. ביקשתי מראש הממשלה, משר הביטחון ומשר הפנים ואני מבקש מכם. אני מבקש לפרק את מנהלת "סלע" העכשווית ולקיים מנהלת שתטפל בישוב ניצן, על מנת שתוך שנתיים נפרק את אתר הקרווילות. אני מודיע לכל אנשי הציבור והמנהיגות של המדינה הזאת. אתר הקרווילות בניצן הולך להיות חטוטרת חברתית מאין כמוה, שתיפול על המועצה האזורית הקטנה שלי וזה יפיל גם את המועצה. זאת אחת מהדרישות שלי. אני מקווה שתהיה אוזן קשבת לבעיה זאת. רובי ריבלין היה אצלנו כמה פעמים והוא מכיר את הבעיה.

אנחנו מורידים את הכובע בפני המנהיגות המדינית, הצבאית והפוליטית על הפעילות המבורכת שעשו ברצועת עזה. הרבה מאוד פעמים השתמשתי בביטוי: "כשאתה מאכיל חבר, תשביע אותו, כשאתה מחליט להכות תכאיב לו". אנחנו לא השתגענו, בעל הבית לא השתגע, הוא מגן על עצמו. אנחנו מורידים את הכובע בפני אלה שקיבלו החלטות ובפני אלה שביצעו אותן. יישר כוח.

יהודה טלמון, בבקשה.

אם יש קונצנזוס על כך שבנושא הפיצוי הישיר הרשויות ראויות לכל שבח, צר לי להגיד שזה לא המצב בנושא שעומד על המדוכה וזה הנזק העקיף. נכון שקיימנו דיונים עם האוצר ונכון שמרבית העקרונית סוכמו, אבל נותרו מספר נקודות שנויות במחלוקת ואני מקווה שאפשר לגשר עליהן.

מדברים על מסלול שכר, מסלול מחזורים ומסלול הוצאות. במסלול הוצאות, כרגע, על פי הנוסחה, מעטים מאוד יכולים להיכנס למסלול הזה.

אבל, יש שתי נקודות מהותיות שבהן אין סיכוי שאנחנו והאוצר נראה עין בעין. אני מבקש לשתף אתכם בשתי נקודות אלה. הנושא הראשון הוא נושא המקדמות. לא משנה כמה מסלולים יהיו, ללא מקדמות אין להסדר הזה כל ערך מפני שהעסקים פשוט נמצאים בתוך קריסה, לקראת קריסה, ערב קריסה, איזה ביטוי שאתם רוצים. זה מתחבר לנושא האשראי.

אני רוצה להקריא לכם מתוך נייר שקיבלתי מהפורום הכלכלי למען אשקלון: "יודגש כי על אף הפרסומים בעלי עסקים מאשקלון אשר פנו לבנקים על מנת לקבל את ההלוואות המיידיות נתקלו בתשובה כי לבנקים כלל לא ידוע על ההלוואה וכי אין באפשרותם לקדם תהליך זה".

דיווחו לכם פה על קרנות כאלה ואחרות, שנפתחו וקיימות בשטח. צר לי להגיד לכם, מתוך מייל שנשלח אתמול בתוך המערכת למנהלי המט"ים, אומרים את הדברים הבאים: "לאלה שלא היו במפגש, המסלול של הלוואות לעסקים זעירים באמצעות הב נקים הישירים והמסלול לעסקים בינוניים הם בשלבי הכנה. אין להפנות אליהם בעלי עסקים בשלב זה". זאת אומרת, ההלוואות בתקשורת - - -

ההערה שלך מכוונת לבנקים או ליהודה?

האוצר לא העביר את ההודעה.

זה לא נמצא בבנקים. לכן זה מחזק עוד יותר את דרישת המקדמות. ללא מקדמות אין אפשרות לעסקים לשרוד.

הנושא השני הוא נושא המסלול האדום. יש פה שאלה ערכית מאוד חשובה. מה זה המסלול האדום? זה מאוד מתחבר למה שאמר קודם חיים ילין. למעשה המסלולים הירוקים הם שיטת הממוצע. יכול להיות ששיטת הממוצע טובה ל-80% או 90% מבעלי העסקים. אבל יש עסקים ששיטת הממוצע עושה עימם עוול מאוד גדול. המסלול האדום מאפשר לאזרח להוכיח את נזקו האמיתי, המלא והממשי.

אם יש לו כסף ויש לו סבלנות.

נכון, אבל זאת בחירה שלו.

ואם לא, ילדיו ונכדיו יקבלו את הפיתרון.

חבר הכנסת חרמש, זאת בחירה שלו. הוא יכול ללכת במסלול הירוק ולקבל מהר אבל הוא יכול להחליט שיש לו את אורך הרוח והאוויר לנשימה והוא רוצה ללכת במסלול האדום.


הדבר החמור מבחינתי - - -

אתה אומר שמי שיש לו כסף ויש לו אורך רוח יוכל למשוך את זה 4 ו-5 שנים ולמי שאין את זה, יקרוס.

באיזה פורום שמקבל החלטות אמרתם את הדברים שאתה אומר פה? מה אמרה הממשלה? נוצר פה רושם כאילו הוועדה פה תכריע וזה לא כך.

אני אענה לך וזה הקטע המזעזע מבחינתי. התשובה שקיבלנו היא שלוגיסטית לא ערוכים לטפל בתביעות פרטניות. לטעמי זאת תשובה מזעזעת.

האם קיבלת תשובות לגבי המקדמות?

נאמר שאין להם אפשרות להתמודד עם זה. לא נתנו לנו כל פיתרון. לטעמי התשובה היא מזעזעת. לומר שלוגיסטית לא ניתן לטפל זה אחד משניים: אם לא נותנים לנו את התשובה האמיתית שמסתתרת מאחורי העובדה שאין מסלול אדום, זה חמור. אבל, אם זה באמת לוגיסטי, זה חמור שבעתיים. למה? כי אתה לא מאפשר לאזרח להוכיח את נזקו האמיתית. ההיפך זה עובד, דהיינו, מספר לא מועט של אוכלוסיות האוצר שם אותן מראש במסלול אדום.

בדיון שהתקיים האוצר התחייב בפנינו שהתקנות יהיו כאן עד סוף החודש.

מי התחייב בפניך?

אנחנו ישבנו עם בועז סופר וסוכם שעד ה-30 לחודש - - -

בועז סופר הצהיר שזה יהיה עד סוף החודש?

כך הוצהר.

בהסדר יולי של מלחמת לבנון השנה, סגרנו את התקנות, הסכם קיבוצי והוראות ביצוע של מס הכנסה בארבעה וחצי ימים ולילות. אני חושב שזה אפשרי. יהודה, אני פונה אליך שוב, למרות שישבנו במשא ומתן. זה הכרחי מסיבה אחת פשוטה כי אם זה לא יהיה עכשיו, זה יהיה במאי ויוני. יש לנו את פסח וחגים. אנשים זקוקים למימון ואשראי. תעשו את הכול שהמקדמות יינתנו אחרי 30 יום ולא אחרי 60 יום, כפי שאתם רוצים, וגם לסגור את כל מערכת התקנות על מנת שכבר ב-15 לחודש אפשר יהיה להגיש בקשות.

שמואל צוראל, מנכ"ל התאחדות המלונות, בבקשה.

תודה רבה. 1,070 חדרי בתי מלון פועלים במרחב הרלוונטי לנושא. לכאורה הנושא אמור היה להיות פשוט לפיתרון, לאור לקחי הצפון. הנושא לא רק פשוט אלא הוא גם קטן יחסית לצפון. הצפון גדול פי 10 ומדובר בעונתיות מאוד מובהקת שהיא עונת שפל.

נשארו שני נושאים פתוחים שבגינם טרם סוכם הנושא. אחד, זאת התקופה קדימה. כידוע במלונאות התנועה לא חוזרת למחרת הפסקת האש אלא ישנו טווח. עד רגע זה לא ברור לנו למה אותו מודל שהיה נכון לצפון לא נכון גם פה, או קל וחומר נכון פה. בצפון אנחנו מדברים על תקופת קיץ, תקופה שבה הביקושים חוזרים מהר ואילו בדרום אנחנו מדברים על תקופת שבה הביקושים חוזרים הרבה יותר לאט. זאת סוגיה אחת שנשארה פתוחה

סוגיה שנייה שנשארה פתוחה ובעינינו היא טריוויאלית לחלוטין: המשבר באשקלון מונע לבדוק מה קרה באשקלון בהשוואה בין ינואר לינואר כי רוצה הגורל ואשקלון מתחילה לסבול מגראדים עוד בשנת 2008. זאת אומרת שכל השוואה של המלחמה לתחילתה של 2008 מביא את אשקלון למצב של מכה על מכה. בנושא הזה בסיס ההשוואה צריך להיות שונה.

אנחנו מקווים מאוד ששתי הסוגיות הללו ייפתרו בהקדם כי הזמן קובע לא פחות.

אם יורשה לי, לפתחנו בעיה לא פחות קטנה והיא של כל מדינת ישראל כי כרגע אנחנו ביום שאחרי. התיירות למדינת ישראל הוכתה כתוצאה מהמלחמה. קצב החזרת ישראל לביקושים בעולם לא מתקיים. נושא אחד חלקי 12 של התקציב מונע אפשרות להפעיל קמפיין. אנחנו מבקשים שהוועדה תידרש לזה ברגע מסוים כי כאן מוכרע כרגע גורל 2010.

יורם יפרח, יושב ראש התאחדות האולמות והגנים.

לפני שאתחיל אני אדבר בשמכם. היום יצא החייל האחרון של צה"ל. נאחל החלמה לפצועים ותנחומים למשפחות.


ענף התאחדות האולמות מעסיק כ-100,000 עובדים. 20,000 עובדים באזור הדרום עובדים ב-60 אולמות, שנסגרו בשל המלחמה. מבחינתי זה כאילו פגע בנו טיל כי אי-אפשר להתייחס למקום שסוגרים אותו כאילו שהוא יכול לעבוד. אנחנו לא יכולים להכניס איש למקום. יש סגירה של המקום.

היתה הנחיה של פיקוד העורף לסגור את האולמות.

במלחמת לבנון השנייה נפגע בעיקר ענף התיירות. אני חושב שבמבצע "עופרת יצוקה", הענף הגדול ביותר שנפגע הם האולמות וגני האירועים. מדובר פה בענף שמעסיק 20,000 עובדים. הוא מקבל הזמנות חודשים רבים מראש.

כל ההזמנות עברו לגן האורנים בתל-אביב.

הודענו לכל הזוגות שהיו אמורים להתחתן בגן האורנים שהם יכולים לפנות אלינו ואנחנו ננסה לסייע להם.

פיקוד העורף הודיע, בהחלטה נמרצת, שגני אירועים ואולמות יישארו סגורים עד לסיום התהליך של מבצע "עופרת יצוקה". אמנם כאשר המבצע נגמר שלחו פסיכולוגים כדי לסייע לילדים בבתי הספר אבל עוד לא שלחו פסיכולוגים לזוגות על מנת להסביר להם שזה נגמר. כרגע הזוגות לא מוכנים להגיע לאזור שלנו. אני מדבר על ביטולים של פברואר ומרץ. הם לא מוכנים להיכנס לאזור של הפריפריה. כולנו יודעים שמי שמזמין את האורחים אלה ההורים. ההורים אומרים באופן חד-משמעי שהם לא יביאו את אורחיהם לאזור הדרום והם יעשו את האירוע באזור המרכז. אנשים לא יודעים מתי ייזרקו פצמ"רים בפעם הבאה. הדברים האלה לא נגמרו. הם ייגמרו כאשר בפסיכולוגיה הפנימית של האדם יסתיים מצב המלחמה באזור הדרום.

בחודש הקרוב ובחודשיים הקרובים אין לנו עבודה מכיוון שהאנשים ביטלו את האירועים. בכנס האחרון של ההתאחדות דובר על מצב חרום. שמעתי את חבר הכנסת וילן שואל את יהודה נסרדישי מה הם עושים בפגיעה ישירה ויהודה אמר שהם מטפלים מיידית. מבחינתי, גן אירועים שנסגר כאילו נפגע בפגיעה ישירה. אי-אפשר לעבוד. תבינו, כל אירוע זה עשרות אלפי שקלים. ההוצאות מגיעות במקביל. אם במשך החודש יש אירועים, הם ידועים כהכנסה סגורה וכשאין את ההכנסה הזאת, יש בעיה עכשיו להתקיים.

יש לנו 20,000 עובדים ואף אחד לא מפטר עובדים ויש לשלם לכל העובדים. ישבנו אתמול עם האוצר ועם בועז סופר. אנחנו מקווים להתקדם עם ההליך לגבי הימים שאחרי. יש לפצות את גני האירועים בימים שאחרי המלחמה כי כרגע אין אירועים. מדובר בהחזרת מקדמות לזוגות שהזמינו אירוע. נתנו הוראה להחזיר מקדמות. היינו אנושיים ביותר על מנת לקדם את העניין. אני לא רוצה שייסגרו פה גני אירועים ואחר כך שהמדינה תחשוב מה לעשות עם 20,000 עובדים.

דיברו פה על המסלול האדום. יש פה גן אירועים שנפתח לפני 3 חודשים והשקיע כחצי מיליון שקל בפרסום. הפרסום ירד לטמיון. מדובר בגן אירועים שכרגע אין לו אירועים עתידיים. יש לו נזקים של מיליוני שקלים. איך אפשר לפתור את בעייתו בשלושת המסלולים האחרים?

שי חרמש אמר, ובצדק, שזה ייקח הרבה זמן. לאדם שלובש מידה 44 לא יתאימו מכנסיים במידה 42. מבחינתי חייבים להתייחס בכל מסלול לאותו גוף ומי שירצה שיבחר בו.

אני מנכ"ל רדיו דרום. אנחנו סוג של גוף שבאמת נפל בין המיצרים. מצד אחד, העמדנו את עצמנו לחלוטין לרשות המדינה. מצד שני, אנחנו חיים מכל אותם עסקים עליהם אתם שומעים פה.

יושב פה ידידי ראש עירית באר-שבע, שיודע מה קרה בימים הראשונים ללחימה . רדיו דרום היה האזעקות של תושבי הדרום. מערכת האזעקה לא פעלה ואנחנו נדרשנו לגל שקט. בגל שקט המפרסמים לא שומעים את הפרסומות שלהם. הייתי רוצה לדעת באיזה מסלול אנחנו צריכים לגשת? 8 שנים אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזאת שהגיעה לשיאה בשלושת השבועות האחרונים. שמנו את עצמנו לרשות המדינה מבלי לשאול שאלות.

אני לא מבין את הבקשה שלך. איזה נזק נגרם לך? התחלופה של גל שקט בפרסומות?

זה דבר אחד.

שנית, משרדי פרסום עוצרים. מי בכלל מפרסם בדרום? כל העסקים עליהם אנחנו מדברים פה הפסיקו לפרסם ואני חי מהם.

ירידה בפרסומת עקב הגל השקט וירידה בפרסומת.

בגל השקט אין בכלל פרסומת ואנחנו חיים רק מזה.

במקביל, נדרשנו להגדיל את כל ההוצאות, דהיינו, יותר כוחות בשטח, יותר סיורים, יותר ניידות שידור. אנחנו עושים את זה בשמחה. היינו הקול של הדרום. החלפנו את המדינה בהרבה מאוד מקומות. הייתי רוצה לשמוע האם יש מסלול שגם אנחנו יכולים להיכנס אליו?

הייתי מצפה ששר האוצר והממונה על התקציבים יישבו פה כי הכול על כתפיו של יהודה. בסופו של דבר, לא רק הוא מקבל את ההחלטות.

בוקר טוב לכם. הגעתי גם בשמו של ראש עירית אשקלון, בני וקנין, שלא יכול היה להגיע. הגיעו איתי נציגים מעסקים שונים שסובלים בצורה מאוד רצינית. היינו פה בשבוע שעבר ואושרו ההלוואות המיידיות. בושה וחרפה, אחרי 8 ימים אתה מגיע לבנקים ואין הלוואות.

מי אמר את זה לפני 8 ימים? מי אמר לפני שבוע שלא יגיע גרוש אחד מהבנקים?

אני רוצה להגיד שאני לא מפסיק לדבר עם האוצר שאחראי על זה. אחרי זה מפילים את זה על הבנקים. אני מבקש תשובה. יש לי פה דוגמאות של אנשים שהלכו לכל הבנקים המסחריים והם נענו שאין כסף.

האם יש פה מישהו מאיגוד הבנקים?

הם הוזמנו.

הם הוזמנו ולא הגיעו.


אני רוצה להגיד לחבר הכנסת שי חרמש, שאני מאוד מעריך אותו ולחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שאתם אישרתם את הדבר הזה ואמרתם שאין ברירה אבל בסוף אין כלום.


לגבי המקדמות. יש פה נציגים של עסקים שמשלמים 100,000 שקלים שכר עבודה והוצאות קבועות ללא מקדמות. אם הדיווח הקרוב יהיה רק ב-15 למרץ, זה אומר שב-30.4, במקרה הטוב, נראה כסף. ללא מקדמות על חשבון, יפלו 50 עסקים או 100 עסקים נוספים בנוסף ל-50 שכבר קרסו.


משיחתי עם יהודה טלמון הבנתי שהפיצוי אמור להיות רק על חודש ינואר. הגראד הראשון נפל באשקלון ב-22 לחודש. האם מישהו מזלזל ב-8-9 ימי עסקים בעסק שיש לו מחזור של 100,000 שקלים ואולי יותר? אם מישהו מזלזל בזה שיגיד לי. אשקלון תבקש פיצוי. אני לא רוצה להגיד שאשקלון סובלת כבר מלפני 3 שנים והיא נמצאת תחת איום ביטחוני שוטף. אני לא רוצה להגיד שהגראד הראשון נפל לפני שנתיים. עובדי אינטל עזבו את אשקלון בגלל האיום הזה והלכו צפונה.


חד-משמעי, אשקלון לא תעבור בשקט אם לא יינתן הפיצוי גם על חודש דצמבר. אשקלון תקבל מהיום הראשון שבו נפל גראד, שזה לפחות ה-22 לדצמבר.

בצלאל טביב, ראש עירית ערד לשעבר, ומייצג היום את ראש עירית אופקים.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת נכבדים. לא אוסיף על הדברים שנאמרו כאן. יש לי בקשה. הנחתי בפניכם נייר של ראש העיר, שמבקש את הדברים שכתובים בו.

אני חושב שהישובים שהיו תחת הפגזות ולחימה צריכים לקבל מענק מיוחד. אמנם הישובים האלה קיבלו איזה מענק אבל זה כאין וכאפס לעומת הצרכים. הם קיבלו מענק של משרד הפנים.

אני חושב שצריכה להיות הבנה הרבה יותר גדולה מזו שהיתה לפני כמה זמן. אופקים נמצאת במצב קשה ביותר. אין שם יציבות שלטונית. ראשי הערים מתחלפים בזה אחר זה וכמובן הדבר פוגע בתפקוד של העיר.


חייבים לומר תודה חמה לרשויות הגדולות במדינת ישראל. רבותיי, הם הטו שכם ועזרו לישובים שלנו בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

מר אביהם דהרי, ראש עירית קריית-גת.

רציתי לומר משהו עקרוני ולתת דוגמה. מידי כמה שנים יש מלחמה ואז יש את החזית וכולם לחוצים איך יתנהג העורף. ההתנהגות של העורף משפיעה השפעה קריטית על ההתנהגות של מקבלי ההחלטות. אני חושב שבמלחמה הזאת העורף התנהג מעל ומעבר למצופה. אני רוצה להזכיר ליושבי הבית הזה, שבשגרה אנחנו, ראשי הרשויות, נמצאים במלחמה יום יומית ואתם העורף.

אני בכוונה לא רוצה לתת דוגמה ברורה של אולמות שההפסד שלהם ברור וייקח להם שנה או שנתיים להתאושש. אני רוצה לתת דוגמה של שוק שנסגר. אחר כך אנחנו צריכים לעמוד מול האנשים האלה ולשרת אותם.

כשאומרים ליורם שהוא צריך לסגור את האולם, אז הוא סוגר, גם אם החתן ירצה להתחתן. אבל כשאומרים לסוחרים בשוק לסגור, הם לא רוצים לסגור. אנחנו מביאים פקחים. הם אומרים לנו מראש שאי-אפשר לסמוך על אף אחד ומי שירצה לבוא לשוק שיבוא. אנחנו מתעקשים שהם יסגרו וכן הלאה. אני לא רוצה מצב שחלק כן פתחו וחלק לא. אנחנו מדברים איתם בעדינות. אני לא רוצה מצב שבפעם הבאה שזה יקרה, הם ינצחו כי אז אנשים יפרקו עול ויגידו שאין על מי לסמוך. גם ממדינת ישראל אני מצפה שתפעל מייד. ניתנו פה כל הדוגמאות. אם לא, זה ייפול עלינו, ראשי רשויות.

ענף ארגון ההיסעים בישראל מאגד בתוכו 455 חברות שזה כולל 12,000 כלי רכב. הם מסיעים בענף התיירות, נכים, ובעיקר תלמידים. במערכת הדרומית של ההיסעים יש כ-100 חברות. בזמן המלחמה הם הפסיקו ימי עבודה על בסיס חוזים והם יצטרכו לשלם הן לעובדים והן למסגרות השונות שלא הסיעו את ההיסעים האלה.

הארגון מבקש להיכלל במסגרת הדוגמה של האולמות או של ארגון הקבלנים או של העסקים הקטנים, כפעילות שוטפת למתן התשלומים השונים במסגרת ההפסדים. אנחנו מבקשים להגיע לדיון מסודר על מנת לטפל בעניין הזה.

אנחנו עוברים עכשיו לחברי הכנסת. יהודה חייב לעזוב ב-11:45 ואני מבקש לקצר.

אמנם נדלג על הברכות אבל שמענו על מהירות התגובה ועל פעילותם של אנשי מס רכוש שסיכנו פיזית את חייהם. באמת כל הכבוד. גם במלחמת לבנון השנייה ראינו שאנשי מס רכוש עומדים בחזית וזאת מציאות החיים.

הרבה פעמים שואלים מה שווים הדיונים האלה בסופו של דבר. ראינו שהיה תיאום בין פיקוד העורף, בין ראשי הרשויות ובין האוכלוסיות. זה בדיוק ההבדל העצום לעומת מה שהיה לאחר מלחמת לבנון. הפקת הלקחים הקולקטיבית שסוכמה בוועדה לביקורת המדינה ובוועדות השונות, הביאה בסופו של דבר לכך שמדיבורים יצאו גם מעשים, וטוב שכך המצב.

יהודה, אין ספק שמהירות התגובה חשובה ביותר. הנושא הזה חייב להיסגר מוקדם. מקדמות צריכות לצאת. צריך להקטין ככל האפשר את זמן התגובה אחרת, אולי נסיים את הדיון אבל הרבה עסקים יקרסו והרבה אנשים יפוטרו. ממילא אנחנו נמצאים במיתון - - -

חלקם כבר קרסו.

אני ראיתי את מקדם המיתון וזאת המציאות אבל המהירות היא הדבר החשוב ביותר.

דבר שני. קודם דיברתי על חקלאות אבל מדובר גם בתיירות ובאולמות אירועים. אמרתם שמלונאים, חקלאים, קבלנים ואולמות שמחה הם בהסכמים נפרדים. לא מדובר בהמתנה עד אחרי ביאת המשיח, תוך שבועיים צריך לסיים את זה.

דבר שלישי. אני לא אכנס לנושאים טכניים, אבל בכל אופן, אני רואה שחוזרת הבעיה עם חברי קיבוצים שאינם מקבלים תלוש משכורת. ב-2006 היה פיתרון מאוד פשוט, דהיינו, שכר ממוצע לחלק ל-21 יום וסגרנו עניין. עכשיו צריך להיכנס עוד פעם לחודשיים דיונים?

יעשה מה שנעשה בעבר.

תמיד יש את ההתחכמויות האלה ואחרי זה אתה עושה הסדרים גלובאליים. אתה יודע מה? חישבתי את מה שפיטרת פה והגעתי למסקנה שהנזק הישיר יכול להגיע ל-150 מיליון שקל. יהודה לא רצה להגיד את המספר אבל אני אומר שבסדרי גודל לאומיים, לא מדובר פה במספרים אסטרונומיים. מהירות התגובה חשובה ואל תתישו את כל האנשים בדיונים אין סופיים. צריך לחתוך מהר ונכון, בדיוק כפי שתפקדם בעת החרום.

אני, כמובן, רוצה להסיר את הכובע בפני כל ראשי הרשויות וראשי המועצות האזוריות שנמצאים כאן. אני אומרת את זה כמי שהסתובבה, כמו רבים מחברי, בישובי הצפון במלחמת לבנון השנייה. ההבדל הוא כל כך תהומי ומוחלט. כושר המנהיגות, יכולת הארגון, היכולת להחזיק את התושבים כיחידה מתפקדת וסולידארית, בלט בצורה חסרת תקדים לעומת ההתפרקות הטוטאלית שהיתה בישובי הצפון בזמן המלחמה.

אבל אתם לא באתם לכאן לשמוע שבחים ממני או מחבריי אלא כדי לקבל פיתרונות. אני חייבת להגיד לכם בכנות, פה בישיבה הזאת לא תקבלו פיתרונות. אנחנו נהיה רלוונטיים בעוד שבוע או שבועיים ומייד אומר לכם איך. אז אני ממש אתחנן בפניכם שתפעילו עלינו לחץ.

ציינתי את ההבדל התהומי בין כל התפקוד של המערכת המדינתית אז והיום. בכל זאת, היה אז דבר אחד שעבד יותר טוב מאשר היום והוא סגירת מנגנוני הפיצויים. עבדנו סביב השעון במהלך המלחמה. ועדת הכספים ישבה ימים ולילות. ההסתדרות, המעסיקים והאוצר ישבו וסגרו הסכמי פיצוי תוך ימים. כל זה לא קורה עכשיו ועל זה צריך להקים קול זעקה ועל זה אנחנו צריכים לנשוף בעורפו של האוצר.

אנחנו שומעים גם על מן מערכת מתקמצנת כזאת, לא נפצה ב-150% כמו בצפון אלא רק ב-80%. איך אפשר ב-80% לשלם משכורות בעסק וגם שבעל העסק יפוצה? אין דבר כזה בעולם. אנחנו לא בחנות מכולת, אנחנו במדינה. כמו שנמצאים המיליארדים למערכה הצבאית כך צריכים להימצא המעט מיליונים למערכה האזרחית. יש המון דברים ספציפיים שאני רוצה להגיד, אבל זה לא הפורום כי לא תקבלו כאן מענה וחבל לי להשלות אתכם.

ברגע שייסגר העניין בין הסתדרות המעסיקים והאוצר, הפיצוי גם לתעשיינים, גם לעסקים הקטנים - ברגע שייסגר עניין הפיצויים לחקלאים ויבואו אלינו לוועדת הכספים לקבל את האישור, אז נוכל לבצע בשבילכם מקצה שיפורים בתוך הוועדה. כרגע אין לנו יכולת להשפיע. אז הייתי רוצה שתבואו ליו"ר הוועדה ואלינו חברי הוועדה ותתבעו מאיתנו לעשות את מקצה השיפורים הזה ולא לקבל את מה שהוגש. אם יתקבל דבר אופטימאלי כמובן שלא אגיד דבר וחצי דבר, אבל אם יהיה צורך במקצה שיפורים כזה, אז תפעילו אותנו ואנחנו עומדים לרשותכם.

תודה אדוני היושב ראש. ביום שני סיירנו בדרום עם ועדת הכלכלה. ביקרנו במפעלים ונפגשנו עם חלק מהאנשים שנמצאים כאן.

ראשית, ברכות לראשי הערים ולראשי המועצות, ברכות לאנשים מס רכוש ויהודה בראשם ולמשרדי הממשלה השונים. גם בביקור ציינתי שהתהליך הוא שאתם עושים את העבודה מול הגוף הרלוונטי ולאחר מכן זה מגיע אלינו. אני מבקש סיוע מהמנגנון המקצועי.

גבי, כשסיירנו במפעלים ראינו שחלק מהעובדים הגיעו לעבודה וחלקם לא הגיעו. כתוצאה מכך בוטלו הזמנות ולא ידוע מתי יחדשו את ההזמנות. לכן, צריך לראות איך משלמים משכורות לעובדים. המדינה אומרת לו לשלם משכורת לעובד אבל אין לו ממה לשלם כי ביטלו לו את ההזמנות.

אנחנו חיים במדינה שכל שנתיים יש אירוע. כמובן שכוועדה ניכנס לתהליך יותר מאוחר. איך בעלי מפעלים ועסקים קטנים יוכלו לקבל אשראי כדי לשלם לעובדים? צריך לתת את המקדמה הראשונית בלי בירוקרטיה ואחר כך לבדוק בציציות מה מגיע ומה לא מגיע. הנושא קריטי מבחינת הזמן. חייבים לשחרר מייד תשלום ראשוני כמקדמה על מנת שיוכל לשלם לעובדים ולהתחייבויות אחרות אחרת המקום יקרוס.

אני מבקש מכם, לעשות את זה במיידי ולאחר מכן נדון בתקנות ונעשה מה שצריך לעשות, הן לגבי אולמי שמחות, עסקים קטנים ובינוניים וכל אלה שקשורים לעניין.

אדוני היושב ראש. ראשית, תודה לראשי הרשויות על כל מה שעשיתם. אני חושב שזה ראוי לציון. אני זוכר את ההחלטה של ראש העיר דנילוביץ שלא לפתוח את בתי הספר ולמחרת בבוקר נפל גראד בבית ספר. בעיניי זאת הצלת נפשות ואנחנו אומרים לכם תודה.


יהודה, אני רוצה לתת לך דוגמה ומבקש שתתייחס אליה. בקניון באשקלון נשמעה אזעקה, כמעט לפני שנה. האנשים נבהלו ורצו ואחד מבעלי העסק נפל ומשך חוט ודבר ערך נפל לו והתנפץ וכל החנות הלכה. הוא הגיש בקשה לקבל פיצויים. במס רכוש אמרו לו שזה לא נזק ישיר ולכן לא יוכלו לשלם לו. אני חושב שההתייחסות הזאת מאוד חשובה.


לגבי ההוצאות של ראשי הרשויות. הגראדים נפלו במקומות ציבוריים, בפארקים, בגני ילדים, בכבישים. מי מפצה אותם?

השבוע זה סודר.

גם אנחנו וגם הרשות לעסקים קטנים צריכים להפיק לקחים. אני מניח שיש לקחים גם מהמלחמה הזאת וכדאי שלפעם הבאה נהיה ערוכים טוב יותר.

אני רוצה להזכיר לכולם שרק הלילה יצא החייל האחרון מרצועת עזה ואנחנו שואלים למה אין תקנות. הפסקת האש נכנסה לתוקף רק ביום ראשון ב-4 אחר הצהריים ואנחנו ביום רביעי ולכן בואו נירגע. כעת צריך לשבת יום ולילה ולהשלים את זה מהר.


הסדר לבנון עבד, פעל הצליח וב-98% ואפילו יותר נתן מענה שבו גם הקופה הציבורית לא יצאה פגועה וגם מי שהיה צריך לקבל פיצוי קיבל כראוי. אני חושב שזאת צריכה להיות הפלטפורמה והמסגרת המחייבת לגבי המגזרים שלא נמצאים בהסדר שנחתם עם המעסיקים ועם ההסתדרות.


הערה נוספת לגבי המסלול הירוק. מס רכוש לקח לעצמו דרור לעניין הזה והפך מסלול ירוק למסלול אדום. יש בידי כמה פניות של מסלולים ירוקים שבהם נאמר שאמנם זה מסלול ירוק אבל צריך לבדוק את העניינים. אלה לא התקנות, משפטית זה גם לא נכון, והתוצאה היא שהדברים תקועים. יש אצלי כמה דוגמאות ויהודה יודע על מה אני מדבר. גם ילד קטן יודע להבדיל בין ירוק לאדום. אם זה ירוק, זה ירוק עד הסוף. אם זה לא ירוק, אז גם מי שפונה צריך לדעת שישנה אופציה שפותחים דיון ארוך ואדום.


לכן, אם הגדרת ירוק, אז זה ירוק. אם יש 5 עמודות, הכנסה, הוצאה, הפרש, תבדוק את המספרים. אל תתחילו ללכת אחורה לכל מיני מציאות אחרות.


הדבר שהדאיג אותי יותר מהכול היה כשיהודה אמר לי שהמצב הכספי של קופת המדינה איננו כפי שהיה ב-2006. אני מציע שנחליט פה שישובי הדרום לא יהיו ה- "shock observer" של קופת המדינה. את בעיית קופת המדינה נפתור 7 מיליון תושבים ולא תושבי הדרום. שלא תהיה הקרנה ממצב קופת המדינה. כל המקרים שלא גמרתם, בואו תשכפלו אותם כי הדברים דומים.


לא אוסיף מילה לגבי אולמות השמחה והתיירות שעליהם כבר דובר בעבר. יש פה עיכוב ודחייה. צריך לקחת בחשבון שחקלאות חוזרת לעבודה יום אחרי הפסקת האש ותיירות ואולמות שמחה זקוקים לפיצוי ארוך יותר.


אני מציע, אדוני היושב ראש, שאתה תדרוש מהבנקים מעקב על ההלוואות של ה-70%. אני חוזר על מה שאמרתי לפני שבועיים, גרוש אחד לא יגיע לעסקים הקטנים.

אנחנו נזמן את הבנקים.

קודם כל תודה ליושב ראש הוועדה שהעלה את הנושא בדחיפות מיידית. ישנו בית אבות שנפגע והזקנים ברחוב ועד לרגע זה לא מטפלים.

רשות הדיבור ליהודה נסרדישי. כפי שנאמר, יהודה והצוות עושים עבודה יוצאת מן הכלל.


יהודה, בבקשה התייחס בקצרה.

אני אעבור על מספר נקודות שרשמתי.

אין שום ספק, ידידי ילין, לגבי נזקים שעושה צה"ל, גם במלחמת לבנון השנייה בסוף היינו מתואמים והוקם גוף. כנראה שאת אותו מודל נפעיל גם עכשיו. אנחנו יודעים לעשות הערכות ונעשה אבל השאלה מי משלם זאת שאלה שטיפלנו בה במלחמת לבנון השנה. אנחנו נהיה מתואמים איתם השאלה מאיזה קופה זה יוצא, האם קופת מס רכוש או קופת צה"ל, למרות שזאת אותה קופת מדינה.

איך עובד המודל?

לא אכנס לזה, יש לי חוברת שלמה מה סוכם איתם.

לנושא הממוצע. דיברת איתי על מקרה. אמרתי לך שאני אבדוק את זה.

לגבי השאלות בדבר מסלול אדום או לא ומקדמה. אני שומע פה שני קולות: מהר, מייד ולנקות את השולחן. מצד שני, אומרים לי אדום. למדנו גם מהלקחים של המלחמות הקודמות מה זה אדום. יהודה טלמון, ידידי, אם אתה באמת מביא דברים מתוך סיכומים שהיו אז תגיד את הכול. באותה ישיבה, שלשלום בערב, אמרנו לנציגות של התעשיינים, ההסתדרות והאוצר שנעשה ככל יכולתנו בהקדם האפשרי להביא את התקנות והחקיקה. אבל ישבת באותה ישיבה שסוכם מסמך עקרונות והסכמתם שמסלול אדום לא יהיה שם. אז תן גילוי נאות לציבור הזה.

לגופו של עניין, זה לא מטעמים בירוקרטים. אני יכול להשבית עוד 20 מפקחים או עוד 30 מפקחים. זה ארוך טווח, זה בדיקות, זה מסמכים, זה ויה דה לה רוזה. הרי אתם הסכמתם לכך. אז אם הסכמתם, אז אולי זה טוב להעלות לפרוטוקול אבל אני חושב שצריכים לשים את הדברים על השולחן.

יהודה, אבל מסלול אדום רק יפתור את הבעיות ואם לא לא יהיה כלום.

זה לגבי התקנות.

הועלו פה מספר נושאים. באותו דיון אמרנו לכם שהחרגנו ארבעה תחומים: מלונות, אולמות, חקלאות וקבלנים ולגביהם יתקיים דיון נוסף. אני לא רוצה כרגע לחשוף אבל עם שני גופים כבר קיימו משא ומתן ויש דיונים.

לגבי אשקלון. שמעון ידידי, בתקופת המלחמה הייתי אצלך יותר משהייתי בבית. לכן, במצוקת האשראי שפנית אלי, שר האוצר נתן לי הנחייה אחרי יומיים וסוכם ונתנו דחייה של מע"מ מס הכנסה וניכויים לא לדווח ולא לשלם לפחות עד ה-29 לחודש. עבדך הנאמן, בתקופת המשבר, בא עם הנה עם מע"מ מזומן מצטבר ושזה עולה לתזרים המזומנים של המדינה 350 מיליון שקל. העברנו 47,000 עוסקים מחד חודשי דו חודשי. לכן, אלה הקלות שכן עשינו.

יהודה, אבל זה לא קשור למלחמה.

ידידי שמעון, ה-650 מיליון שדחינו לפחות בחודש ימים, עשינו את זה בגלל המלחמה. זה היה ב-40 הקילומטרים.

זה כן.

נושא נוסף. גם לגבי קופות הגמל אמרתם לנו שאנשים ישבו במקלטים ולא הפקידו ולכן לא תספיקו. אמרנו שנמצא לכם סידור. ניתן את 2009, תפקידו בקופות גמל ונראה אותם כאילו הפקדתם את זה ב-2008 על מנת שהזכויות – זאת החלטה נוספת שהתקבלה.

לגבי ספירות מלאי. בדרך ספירות מלאי נערכות ב-31.12. לגבי 10 ימי סטייה לא צריך לשאול אותי ולא להודיע לי. הוצאתי מכתב אישי לכל פקידי השומה ולציבור ופרסמתי בכלי התקשורת שעד 31.1 דחינו את ספירות המלאי על מנת להקל עליכם את הבירוקרטיה. משרדי הרשות עמדו לרשותכם. לכל מצוקה שלכם היינו שם ולכן אני חושב שצריך להגיד גם את זה להגיד.

אני לא יודע האם היהלום נפל או לא נפל. תאמין לי, מזמן לא ראיתי יהלום, אני לא יודע אם זה נזק ישיר או נזק עקיף. אני מבין שאם זה סוחר יהלומים אז זה מלאי. אני לא מכיר את רשימת המלאי שלו אבל כנראה שזה נזק עקיף ולא ישיר. מה לעשות?

ידידי חבר הכנסת שי חרמש, לפעמים אני שותה אצלך כוסות תה על השולחן בכפר עזה. מסלול ירוק לא משמעותו מסלול שלא יבדקו כלום. יש לנו אחריות, יש עלי את משרד מבקר המדינה. אני אראה לך את הדוחות ממלחמת לבנון השנייה עליהם אני הייתי צריך לענות. נאמר מסלול ירוק אבל לא נאמר שלא נבדוק את זה. אם יש קפיצה במספר העובדים, ואני לא חושד באף אחד, אין זה אומר שאסור לנו לבדוק מה פתאום בתקופה האת מספר העובדים קפץ. לכן מסלול ירוק זה ירוק מבחוץ. גם במסלול הירוק ישנה בדיקה. זה כסף ציבורי, זה כסף שאנחנו צריכים לתת עליו דין וחשבון.

לגבי הגופים הציבוריים, חברת הכנסת יחימוביץ ענתה במקומי. רצנו עם זה לממשלה, יש החלטה, יש מסמך מחליטים ואנחנו נפעל על פיו גם לגבי נזקים כאלה ואחרים ברשויות הציבוריות.

לא נותר לי אלא להודות לראשי המועצות על אורך הרוח. בשלושת השבועות האלה ביקרתי בבאר-שבע, אשדוד, אשקלון, מועצת אשכול, באופקים. הם בהחלט נתנו לנו תמיכה וסיוע בהפעלת השומרים ובהפעלת הלוגיסטיקה. אני מעריך את זה ומאוד מאוד מודה לכם על כך.

לגבי השכר ידבר רביב סובל.

אני חושב שבישיבה שהתקיימה השבוע ביום שני, נסגרו 95% מהנושאים. סוכם נושא השכר של העובדים על בסיס העקרונות שהיו בפעמים הקודמות. להבדיל מהפעמים הקודמות, לא יהיה ניכוי מהשכר של העובדים. במלחמת לבנון היתה השתתפות של 20% בימי חופש, בהסדר הנוכחי לא תהיה השתתפות של 20% בימי חופש כך שאי-אפשר להגיד שאנחנו מנסים ללכת אחורה או לקפח או לפגוע לעומת הסדרים קודמים.

תגיד שזה 132.5% ולא 145%.

אל דאגה.


בצד של המעסיקים, לגבי מרבית הענפים עקרונות הפיצוי נקבעו. כמו שיהודה ציין, יש עוד מספר ענפים שלגביהם עוד מתקיים דיון כיוון שיש לגביהם בעיות ספציפיות. לגבי מרבית העסקים גם סוכמו העקרונות של מסלול המחזורים, מבחינת איך יערכו את ההשוואות. סוכמו גם העקרונות של מסלול שכר, שבמסגרתו המעסיק מקבל 132% על השכר שהוא משלם לעובדים, כך שזה נותן לו גם פיצוי מסוים על כל העלויות הסוציאליות, ההפרשות וכל הדברים הנוספים שצריך לשלם יחד עם השכר.

נכון שבאחד החודשים במלחמת לבנון קיבלו יותר מ-132% אבל בסופו של יום, אני חושב שההסדר הוגן. הוא בהחלט מסתכל גם על המצב הכלכלי של המדינה. אני מברך את התעשיינים ואת המעסיקים שבסוף גם הסתכלו על ההיבט הזה.

הם מקבלים מקדמות?

אני חושב שהמשימה שלנו היא לעשות את זה כמה שיותר מהר על מנת שבתוך 10 ימים נסגור את נושא התקנות ומייד אפשר יהיה להגיש - - -

כמה זמן בממוצע ייקח לבעל עסק לקבל מקדמות?

זה ייקח חודשיים.

אני לא חושב שמדובר בחודשיים. מהניסיון של מלחמת לבנון זה לקח פחות מחודשיים.

אני לא מבין מאיפה אני לוקח את הכסף.

אני אתן לך לדבר.

בפגישות שהיו שלשלום בלילה, אמרנו שנעשה את זה מהר. יושבים עכשיו צוותים ועובדים על כך. יכול להיות שנשחרר שסכומים מסוימים בתביעות האלה, הם יהיו במסלול ירוק-ירוק.

אם על הסכום יש ויכוח, אפשר לתת מקדמות.

בצפון היו מקדמות. צריך לדאוג למקדמות כמו שהיו בצפון.

רק על זה אנחנו מדברים.

שמי ויקי כחלון. יש לי מכוני כושר באשקלון ובקרית מלאכי. מאז תחילת המערכה היינו סגורים. כרגע אני נמצא בבעיית תזרים כי כל שלושת השבועות הייתי סגור. אנחנו צריכים לשלם 100,000 שקל משכורות ו-50,000 שקל למיסים. האמת, אני לא יודע מאיפה אביא את הכסף.


אם אני לא אשלם משכורות לעובדים הם לא ימשיכו לעבוד אצלי.

זאת הבעיה. זה לא מקרו. איך אנחנו פותרים את הבעיה שלו?

יש לי 35 עובדים.

יהודה, יש לך תשובה בשבילו?

אין לי תשובה. אם אנחנו הולכים לשלב של מקדמות, ההליך יתארך יותר. פעם אחת אתה משלם מקדמות, פעם אחת אתה נוגע - - -

הוא יכול ליפול בתוך התהליך הזה.

עזוב את המקדמות, הוא צריך להגיש דוח למע"מ? האם אתם דוחים לו את הדוח לחודשיים.

לא יהיו נתונים על מה לתת לו פיצוי.

מה שאמרת זה מאוד חכם אבל אנחנו צריכים קודם "הושיעה נא".

תראה, זאת בעיה ספציפית.

יש רבות כאלה.

צריך לבוא לעסקים ולראות שיש לנו שיקים של עשרות אלפי שקלים לבנקים, לסוחרים. הכל נעצר, לא מוכרים כלום.

יהודה, התכניות הוורודות, האדומות הצהובות, לא עוזרות לנו. אנחנו צריכים לשלם כסף עכשיו. אנחנו צריכים לשלם עכשיו משכורות.

זה לא מקרה ספציפי. במקרה הזה "קול המון כקול שדי". יש פה כל כך הרבה מקרים. הם נופלים על התפעול המיידי.

ראש עירית קריית-גת אמר שאתם העורף כרגע. אנחנו עמדנו כמו שצריך, כשרציתם אותנו. אתם עכשיו העורף. 2.5 מיליון שקל החזר חודשי לגן אירועים – אי-אפשר להתקיים מחר בבוקר. עסקים קטנים של 50,000 שקל לא יכולים לחיות כי זאת הפרנסה שלהם.

אדוני היושב ראש, חשוב להבין, לא יהיו משכורות. שלא תהינה אשליות. יש פה הנחייה של התאחדות האולמות לשלם משכורות. אני לא רואה איך אני משלם משכורות ל-100 עובדים. הידידים שלי שיושבים לידי, לא רואים איך הם משלמים משכורות ל-200 עובדים. צריך להבין, אני מכבד את כולם. ויטה פרי גליל יש אחד, יש בו 160 עובדים. 60 גני אירועים זה 60 מפעלים. 60 מפעלים שאין להם איך לשלם משכורות, איך לתת את הכספים לספקים שהוציאו מכספם בהלוואות. צריך להבין, שהמקומות האלה יקרסו. הפעולה צריכה להיות מהירה וזריזה. אני מכבד את כל הפעולה המאוד נחשבת שעושה אדון נסרדישי ואני לא אומר את זה בציניות, עושים פה עבודת קודש.


יחד עם זאת, אנחנו צריכים למצוא מנגנון מיידי. חברים, לא משחקים, לא כאילו. הכל בסדר, כולכם מקסימים. אדון ברוורמן, אדון נסרדישי, שמעתם אותנו אבל בשורה התחתונה צריך עכשיו, לא מחר ולא מחרתיים. צריכים כסף לשלם לעובדים שלנו ולספקים שלנו, שגם הם מתחילים לקרוס.


הספקים אמרו לנו שאם אנחנו נקרוס גם הם יקרסו. מדובר בחברות הבשר, חברות הירקות, החקלאים. חברים, יש פה מעגל שלם.

אבישי, תזכור שזאת השנה שבה ממשלת החליטה שהיא מחזקת את הפריפריה.

אני רוצה לסכם. ראשית, אני מודה לכם. המטרה של הפגישה הזאת לא היתה שנחליט פה. ועדת הכספים יכולה לעכב דברים, יכולה לאשר דברים. היא נותנת לכם את הבמה. היה חשוב לי מאוד שיהודה נסרדישי ורביב סובל ישמעו אתכם אחד לאחד.

אני אומר עוד פעם, ההמלצה שלי ליהודה ולבוס שלו, שר האוצר: תחטא עכשיו בנועזות, תרחיב יותר, שחרר יותר. אם העלות תהיה יותר גבוהה, בסדר. אנחנו בתקופה כל כך קשה שממילא המיתון פוגע בכל ולכן עדיף עכשיו לחטוא בהעזה. להקדים כספים, להרחיב כספים, גם אם נופלים לכאן מספר דברים שהם לא בדיוק ראויים.

הבקשה שלנו היא, שתעשו את כל המאמץ בימים הקרובים כדי שב-1 או ב-2 לפברואר יבואו התקנות. תקשיבו לזעקת האנשים האלה ותנסו לפתור את בעיית הפרטים לגבי המקדמות.

כפי שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ, אנחנו נמשיך לעקוב אחר הדברים, נמשיך לתת לכם את הגיבוי. תודה לכם ותודה שבאתם.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)