PAGE
12

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 697

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום רביעי, ג' בשבט התשס"ט – 28 בינואר 2009 – בשעה 13:00

תקנות זכויות נפגעי עבירה (אחראים במשטרת ישראל), התשס"ט-2008 - אישור התקנות

חברי הוועדה: יצחק לוי – מ"מ היו"ר

מנחם בן-ששון

סנ"צ אורנה נחמני, קמ"ד נפגעי עברה, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד דנה צ'רנובלסקי, עוזרת היועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק חן כינור, קצינת נפגעי עברה – מחוז דרום, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק דינה מרום, ראש מדור אלימות במשפחה, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד איילת לוי, ע. יועץ משפטי, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד אריאל זיסל, ע. יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

נעמה פויכטונגר, משרד המשפטים

ענת אסיף, פרקליטות המדינה

לישי משעלי, מרכזת המשימות של המשנה למנכ"ל, משרד הרווחה

עו"ד רותי אלדר, מרכז נגה, הקריה האקדמית קרית אונו

לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחות ונרצחים

עו"ד נועה ברודסקי-לוי, לשכה משפטית, המועצה לשלום הילד

ענבר יחזקאלי-בליליוס, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

רחלי גרייבין, רכזת פרויקט הליווי בהליך הפלילי במרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית

תמי סלע

דורית ואג

הדס צנוירט

תקנות זכויות נפגעי עבירה (אחראים במשטרת ישראל), התשס"ט-2008 – אישור התקנות

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום תקנות זכויות נפגעי עבירה (אחראים במשטרת ישראל), התשס"ט-2008 - אישור התקנות.


אלה תקנות של השר לביטחון הפנים. תמי, בבקשה.

לפי סעיפים בחוק זכויות נפגעי עברה גם במשטרה וגם בפרקליטות צריכים למנות אחראים לנושא מימוש הזכויות לפי חוק זכויות נפגעי עברה, וגם בפרקליטות וגם במשטרה מונו אחראים לעניין מימוש הזכויות. מוגדרים תפקידים בסעיף המסמיך להבטיח את העברת המידע, להנחות שוטרים, בגדול – לדאוג למימוש הזכויות על פי החוק, כשהסעיף גם אומר שהמינוי שלהם, מספר האחראים, תפקידים שלהם ופרטים נוספים לגבי אופן פעולתם ייקבעו על ידי השר בתקנות באישור הוועדה.

אעיר שתקנות דומות צריכות להיות מותקנות גם לעניין היחידות בפרקליטויות שכבר מונו, אבל זה עדיין לא על שולחננו.


התקנות מפרטות את דרך המינוי. יש כמה מחלוקות שנותרו, יש כמה הערות שהתקבלו ונמצאות בגוף הנוסח. אני מציעה שנקרא ונשמע את ההערות.


סעיף ההגדרות – הוספנו הגדרה של הוראות החוק.


קוראת סעיף ההגדרות.


קוראת סעיף 2.


קוראת סעיף 3(א). כרגע יש ששה קצינים, קצין לכל מחוז. ליחידות הארציות, היה דיון מקדמי בעניין הזה, והתשובה שקיבלנו היתה שהגורם שייתן את המענה לעניין חוק זכויות נפגעי עברה ליחידות הארציות יהיה המדור הארצי. העמדה שלנו היתה שצריך אדם, כפי שיש לעניין למשל ייעוץ משפטי ושירותים אחרים לאותן יחידות ארציות, גם לעניין הזה.


קוראת סעיפים 3(ב), (ג).

כלומר יש שאלה אחת כאן, לגבי היחידות הארציות. מישהו מוכן לומר לי מהן היחידות הארציות?

היחידות הארציות הן יחידות החקירות הבין לאומיות, יחידת ההונאה הארצית, היחידה הכלכלית הארצית. יש עוד שתי יחידות, מינהלת ההגירה והיחידה לאכיפה לבנייה בלתי חוקית במשטרה, שאחת מהן כן נכנסת לקטגוריה של נפגעי עברה אבל השנייה לא כל כך. גם היחידה הכלכלית הארצית וגם יאח"ה וגם יחב"ל, כולן מתעסקות – גם בדקתי את זה בהנחיות הפנימיות שלנו, רוב היחידות האלה מתעסקות בסוגים של עברות שנפגעי העברה הם או המדינה או עבריינים אחרים.

אנו חושבים שהמענה שניתן, הארצי, הוא מספק גם מבחינת הבקרה, גם מבחינת ההנחיה, גם מבחינת הטיפול.

איך את משווה אותם מול מחוזות מבחינת הגודל וההיקפים?

מבחינת ההיקפים, זה הרבה פחות ממחוז. הגודל של היחידות עצמן, אולי כולן משתוות למחוז אחד.

אני רוצה לציין שעדיין אנו כן מתחייבים שבכל יחידה כזו אנו נאתר אדם שאנו חושבים שיכול לתת לנו את המענה היום-יומי אם נצטרך, ואותו גם נכשיר באופן ספציפי, אבל אנו לא מוכנים שזה ייכתב בתקנות- -

ההצעה כאן היא לראות את כל היחידות האלה כמחוז אחד, ואז למנות קצין נוסף, שיהיה ברמה של קצין מחוז. לא ששה קצינים. קצין אחד לכל היחידות, כלומר מכיוון שאמרת שיש חמש או שש יחידות – אגב, יכולות להיות בעתיד עוד. אין חוק שמגביל. הכוונה היא כאן שהקצין הארצי לא יטפל ישירות ביחידות כי הוא צריך להיות מעל לכולם ולטפל בכל מה שצריך בהיבט הארצי, וכיוון שזה יחידות קטנות יותר ממחוזות, אין הכוונה פה למנות ששה קצינים אלא אחד שיטפל בכל היחידות.

אבל אנו סבורים, בגלל הנימוקים שציינתי, שאין צורך מעשי כרגע במינוי קצין נוסף ליחידות האלה. שנית, אין תקצוב לעניין הזה. אף אחד לא חשב על העניין הזה, כשהוצע התיקון הזה. לכן אנו גם לא מוכנים כרגע לבצע ולהתחייב על זה בתקנות.

אני הייתי רוצה לתת דוגמה לעניין הזה, שעכשיו אנו מתמודדים אתה, של נפגעי עברת חפציבה, שלא מזמן היה גזר הדין, שבו נפסקו פיצויים לנפגעי עברה. הם לא מילאו הצהרת נפגע עברה, הם לא קיבלו את הזכויות שלהם, כי ההגדרה לא כל כך ברורה, שהם נפגעי עברה במובן הקלאסי של המילה.

אולי במקום שנכתוב שיהיה קצין, אולי נכתוב שבכל יחידה יהיה קצין אחראי על נושא נפגעי עברות? זה לא יהיה התפקיד הבלעדי שלו.

כתיבה של העניין הזה תחייב את כל מה שמופיע אחרי כן, מין הכשרות מיוחדות.

למה לא?

קצינים כאלה, אני לא בטוחה שהם לא ישנו תפקיד באותה יחידה. קשה לנו לקבל את זה כמחויבות שנוכל לעמוד בה בתקנות. הדבר היחיד שאנו יכולים להתחייב, שבהנחיות הפנימיות שלנו כן ניתן לזה ביטוי, שאנו חושבים שצריך להיות אדם- -

בואי נשאיר את זה רגע בסימן שאלה, נראה מה זה מחייב ונחזור לזה. אני כן הייתי רוצה שיהיה איזה עיגון בתקנות וביחידות. אני מסכים אתך שנושא הקצין הוא בעייתי בגלל התקנים. הדרך שאת מציעה נכונה, לדעתי, לאתר קצין, אך לא הייתי רוצה שזה יהיה תפקיד כזה, שברגע שהוא עובר לתפקיד אחר ביחידה, הוא כבר לא יעסוק בזה. אני רוצה שזה יהיה אדם שתהיה לו הכשרה, שיצבור ניסיון, שזה יהיה מקצועי. נשאיר את זה פתוח ונחזור לזה.

אותם קציני נפגעי עברות מחוזיים, הם אמונים רק על הנושא הזה או על דברים אחרים?

המינוי שלהם הוא לפי חוק ולפי התקנות, לתפקיד הזה. יחד עם זה, קצינים במחוז כפופים פיקודית למפקד המחוז. אותם כפופים פיקודית הם גם שוטרים וקצינים לכל דבר.

ההבנה כאן היא שזה תפקיד מיוחד.

אני יודעת שבפרקליטויות, למשל, שמינו בהם אחראים ביחידות סיוע, לא תמיד היה ברור שזה תקן מלא שמוקדש לעניין של האחראי על נושא חוק זכויות נפגעי עברה, ולעתים, בגלל מצוקת כוח אדם או כל מיני סיבות, ניסו לחלק את התפקיד בין תפקידים אחרים של הפרקליטות. יש שאלה, האם מדובר על תקנים מלאים או על תקנים חלקיים?

יש ששה תקנים לנושא הזה.

נחזור לזה.

אעיר הערה שלא מופיעה פה באף אחת מהתקנות והיא עלתה בדיונים ובסופו של דבר לא מצאתי לנכון להכניס את זה כתוספת אך אני חושבת שראוי להעלות את זה; שאלתי איך עובד הקשר בין הקצין המחוזי לתחנות ביום-יום, בשטח - האם מספיק אדם אחד, הרי יש המון תחנות משטרה, האם לא ראוי שבתחנות מעל גודל מסוים, למשל, יהיה גורם אחראי. והתשובה שקיבלתי, שזה כן קשר יום-יומי, שזה עובד טוב, ושזה מספיק, אבל אני מעלה את זה גם כאן, לידיעתך ולידיעת הגורמים האחרים.

יושבת כאן קצינת נפגעי עברות מהמחוז הדרומי - שלא יגידו שאני אומרת דברים אחרים, ושבשטח נעשה אחרת, ביקשתי ממנה לבוא, אולי נוכל לשמוע אותה.

בבקשה.

המחוז שלי הוא מאשדוד עד אילת, 13 יחידות, שני ימ"רים ויחידת הונאה מחוזית, על כל מחוז דרום. אני לא אובייקטיבית אולי, אבל ברור שהקשר הוא מצוין. זו עבודה ברגליים, זה לעבור יחידה-יחידה, ועוד הרצאה ועוד להטמיע את זה, לבדוק, לפקח, לענות לשאלות, להיות זמין כל הזמן. זה גם מול גורמי הסיוע. זה עבודה אין-סופית. ברור שאם היו לי 13 בכל יחידה זה היה הכי טוב, אך בתקציב שקיים, אנו עושים את זה.


לשאלה שלך, נכון שאנו קציני נפגעי עברה, אנו גם קציני אלימות במשפחה, אחראים על עברות מין, חסרי ישע וקשישים, אבל עושים את זה.


לגבי ההכשרות, עברתי את כל ההכשרות, וגם החוקרים שלי עוברים את כל ההכשרות.

מה זה החוקרים שלך?

בצוותי אלמ"ב.

גם בנושא נפגעי עברה.

ברור.

13 תחנות משטרה זה מחוז קטן, נכון?

המחוז הוא גדול, אבל יש תחנות קטנות ויש תחנות גדולות. יש גם אוכלוסייה מגוונת.


לגבי הדרכות, כשנכנסתי לתפקיד כל היחידות בכל התחנות קיבלו הכשרות.

אנו מודים לך. נחה דעתנו. במסגרת יכולות המשטרה אנו חושבים שזה מה שאפשר עכשיו. אנו בטוחים שאת עושה עבודה טובה.

קוראת סעיף 4(1)-(4).


כאן יש הערה שהערנו שלא מקובלת על משרדי הממשלה, לעניין ההכשרה, ופה זה גם ספציפית לעניין הצרכים והמאפיינים המיוחדים של נפגעי עברות, החלק הזה של הכשרה, שבפועל זה קורה. זה לא משהו שיש התנגדות עקרונית לשתף, אבל לא רוצים שזה יהיה מעוגן. יש עוד מקומות שבהם עלתה הערה, האם זה מקובל שיש - בהתחלה הכיוון היה התייעצות, וזה כופה מדי או מחייב מדי, וזה לא מתאים לסוג כזה של שיתוף, אך גם זה קיים בחקיקה, התייעצות עם כל מיני סוגים של ארגונים.

הכוונה פה, להסתייע באותם גורמים לצורך העברת ההשתלמויות.

בשטח זה קיים.

למה חשוב שיהיה כתוב? בשטח זה קיים, אני בטוח שימשיך גם להיות קיים.

אני חושבת שזה מעגן את הרלוונטיות של השיתוף של הארגונים האלה והכנת ההכשרות, ואולי גם מעבר לזה. זה נותן עיגון לשיתוף הפעולה עם הארגונים, של קציני נפגעי עברות. יכול להיות שיהיה עוד מקום במסגרת התפקידים.

למה ראוי לכלול את זה בסדרי העבודה המשטרתיים- -

עיקר התרומה כאן היא בקביעת המאפיינים והצרכים וכו', וזה לא כתוב כאן. זה סעיף שמדבר על השתלמות. זה שהמשטרה יכולה להזמין מרצים מהאקדמיה או מארגון זה או אחר, ודאי עושים את זה כל הזמן. לא רק קציני המשטרה מעבירים את ההשתלמויות.

במבט משפטי מאוד צר אפשר לקרוא כאילו זה אומר שלעניין אחר היא לא רשאית או שהיא לא רשאית להסתייע באחרים. ברור שאף אחד לא יפרש את זה כך.

ההתייעצות עדיין עם הארגון שלנו לא הביאה לשום שינוי בשטח. שנה אחר שנה אנו מדברים על זה שבמפגש שאינו אופייני של משפחות עם החוקרים, שזה לא מתקיים בתחנה, שם החוקר יושב מול המחשב וצריך למלא את כל הפרטים, ואנו נוכחים שנה אחרי שנה שמשפחות שאנו פוגשים לא קיבלו מהחוקרים שום מידע על הזכויות שלהם, לכן התוספת הזו של להסתייע בגופים מאוד מועילה.

את מדברת על כך שהערתם הערות למשטרה ולא נעניתם. אני מבקש מהמשטרה לשים לב להערות של הארגון של נפגעי עברות. אני מבקש להיות בקשר אתם ולראות מה הטענות ומה אפשר לענות.

הכשרות מהסוג הזה שנעשות, של הארגונים השונים, כל אחד מביא את האג'נדה שלו, כך שמביאים את הדברים, מה קורה בשטח, בין אם מדובר באדם עם מוגבלות, בין אם הוא נפגע עברת מין, בין אם הוא משפחה שיקירה נרצח – כל אחד מהם מביא שיח שאף אחד מהגורמים של המדינה לא יכול להביא את זה במילים האלה. אין לנו פה עיגון להכשרות האלה.

מה שאת מתארת בדיוק נעשה.

נכון, אבל אין לזה שום עיגון בתקנות. גם פה זה לא נותן עיגון, אבל זה נותן אזכור למקום החשוב הזה, ואני חושבת שראוי להשאיר את זה, גם אם ברמה המשפטית זה לא מטיל חובה.

אני מפקפק בזה, כי לדעתי, הדבר הזה מחריג את כל המקומות האחרים, את כל התקנות שהמשטרה מסתייעת, וזה לא כתוב.

זה רק מזיק.

היתה גם פסיקה על כך, ולכן אנו ממש לא רוצים להכניס את זה בתקנה הזו, ואנו חושבים שזה לא ראוי. אנו לא רוצים לעגן בתקנה את החובה של המשטרה- -

אתה צודק, אבל נתקלנו כאן בוועדה מספר רב של פעמים שפירשו "רשאי" כ"חייב".

המשטרה תצטרך לנמק, מדוע היא לא מסתייעת בגופים כאלה ומסתייעת בגופים אחרים, ואם זה לא נגוע בשיקולים זרים, וזה פתח לצרה צרורה.

ויתרנו על הנושא הזה. ייתכן שנמצא פתרון במקום אחר. כרגע בתקנה הזו מחקנו את השורות האלה.

אני רוצה רק לציין שדווקא רוב הגורמים שיושבים כאן יודעים שיש בינינו קשר כמעט יום-יומי.

אנו בטוחים בזה.

כשרוצים להכניס גורם, הוא נכנס בצורה מסודרת, ואז מחויבים.

רוצים להכניס פה רצון של התייעצות ושל קבלת מידע, והניסוח כאן אינו המקום הכי מתאים לעניין. נמשיך.

קוראת סעיף 4(5).

יש הערות לסעיף ההכשרה? הסעיף הזה מאושר, אנו לא חוזרים אליו.

קוראת סעיף 5(א)-(ג).


ב-(ב) נתקן את הניסוח.


לגבי (ג), בתקנות זכויות נפגעי עברה יש הרבה הוראות שמתייחסות לנושא של העברת מידע, לכן הפנינו אליהן.


קוראת סעיף 5(ד)-(ט).

אני מבין שלגבי הסעיף הזה אין הערות. הסעיף כפי שהוא לפנינו, האם יש הערות?

יש לי הערה קוסמטית לסעיף (ח) – "קשיים" נראה לי יותר מתאים ולא "כשלים".

בסדר.

הערה בעקבות הערות שקיבלתי, ואני חושבת שהיא רלוונטית, במסגרת התפקידים של אותם גורמים, גיבוש מדיניות לשיתוף פעולה והיכרות, או ניסוח דומה, עם גופים המעניקים שירותי סיוע לנפגעי עברות. עוד מקום שזה יכול להיות רלוונטי במסגרת התקנות האלה זה העניין של איתור קשיים וליקויים. חיפשתי כמה דוגמאות, ראיתי גם שיש תפקיד של יועצת לענייני מעמד האשה ברשויות המקומיות, שחלק מהתפקידים שלה זה ליצור שיתוף פעולה - וזה כתוב בחוק הרשויות המקומיות - שיתוף פעולה גם עם ארגונים אזרחיים שפועלים בתחום וגם גורמים אחרים כמו הרשות למאבק בתאונות דרכים. זה יכול להיות בניסוח של "שיתוף פעולה". אני חשבתי על "מדיניות של שיתוף פעולה".

יושבים אתנו כאן ארבעה או חמישה ארגונים שאנו מכירים, עובדים אתם וסומכים עליהם. ארגוני סיוע זה מונח מאוד אמורפי. כל יומיים יכול לקום לי גוף שרוצה לייצג מישהו, שאני לא יודעת אפילו מי הגוף, מה רמת ההכשרה והידע שלו, וכל גוף יכול לטעון שהוא זכאי- -

אני לא רוצה להוסיף את זה, כי כשעשינו את זה בתקנות של טיפול בסחר בבני אדם אמרנו: יש אדם שירשום ארבעה או חמישה ארגונים לשר, וכך יהיה לו שיקול דעת והוא יסנן אותם. אם רוצים – בבקשה, תכתבו את התקנה מחדש.

שם הם צריכים להופיע בפני הוועדה.

אני מוכן שהקצין ייתן שמות של שלושה ארגונים, ואז מתוך השלושים שנמצאים, שלושה הוא יגיד.

אני לא רוצה לדבר על "גיבוש מדיניות". זו מילה רחבה מדי. גם לא כל קצין מחוזי מגבש מדיניות.

"שיתוף פעולה". הרי בכל מחוז יש גורמים שמסייעים וכן הלאה, אז רוצים להנחות את הקצין לשיתוף פעולה אתם. כלומר לא "גיבוש מדיניות" אלא "שיתוף פעולה".

אני מוכן: "שיתוף פעולה עם ארגונים מסייעים, לפי שיקול דעתו".

גופים וארגונים.

כן.

הערות של חצי דקה, בבקשה.

דווקא כשרושמים בתקנות, הדברים נעשים פחות טוב.

עשינו ישיבה מקדימה לישיבה הזו, והנושא הזה לא עלה.

אני רוצה להפנות אתכם לסעיף 24 לחוק המסמיך, לחוק הראשי, שמדבר על התפקידים של האחראים במשטרת ישראל, וזה החוק שמתוקפו אנו מתקינים את התקנות. החוק הזה, התפקיד השלישי מדבר על איסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עברות ולהפיצו בין השוטרים. אני מסכימה ששיתוף פעולה זה יותר מזה, אבל אם חקיקה ראשית אומרת את זה, נראה לי שבחקיקת משנה להגיד משהו רחב יותר זה איזשהו דיסוננס משפטי.

זה אותו דבר. שיתוף פעולה ואיסוף זה אותו דבר. להפך, זה מחזק את העניין.

אז למה לחזור על זה?

כי אנו מפרטים כאן מה שכתוב בחוק.

רציתי לבקש שוב את העניין של דיווח תקופתי, להגדיר אותו, כי "תקופתי" יכול להיות חמש שנים ושלושה חודשים.

ראש המדור יקבע כל כמה זמן.

גם לעניין שיתוף פעולה, אני מצטרפת להצעה שלך. חשוב לנו שהדברים יהיו כתובים באיזושהי רמה כדי שהדברים ימשיכו להתבצע – הם קורים היום בשטח.


עוד הערה, שלא העלינו קודם, כתבנו אותה בהערות לוועדה; חשוב לנו מאוד שבכל תחנה תהיה כתובת.

אנו כרגע לא מדברים על זה. זה לא יהיה בתקנות. מה שאת אומרת זה בסדר, שחשוב שבכל תחנה תהיה כתובת. בסדר גמור.

יש קצינת נפגעי עברה ארצית ויש קצינים מחוזיים, אבל בכל תחנה, כשאנו מגיעים עם הנפגעת לתחנות, הרבה פעמים אין כתובת – כשאתה רוצה בתחנה לפנות למישהו שייתן את המענה, את זווית הראייה של נפגע העברה, אין- -

סיימנו את הדיון.

רק דבר אחד – שיתוף הפעולה עם ארגוני סיוע, לא יהיה כתוב עם אילו ארגוני סיוע. ברגע שהמשטרה תחליט לשתף פעולה עם ארגון כזה ולא עם ארגון אחר, זה פתח לכך שיתקפו את המשטרה.

לפי שיקול דעתו של הקצין.

סיימנו את הדיון, עכשיו אנו מקבלים החלטות.


אנו מורידים את עניין המדיניות. נוסיף כאן בסעיף 5: שיתוף פעולה עם גופים המעניקים שירותי סיוע לנפגעי עברות, לפי הנחיית ראש מדור נפגעי עברה.

אני מכניס כאן, לפי הניסוח הזה, את ראש המדור לבעיה, כי הוא יצטרך להוציא הנחיות לגבי גופים, לכן אני מפקפק, אם זה נכון.

תמחק את זה – אני אתך.

לא צריך לעשות את זה, זה נעשה ממילא.


העניין של שיתוף פעולה קיים. עוד לא מצאנו את הדרך לעגן אותו כמו שצריך, וזה לא בחמש דקות. צריך לשקול את זה בדיון אחר, שהכנסת הבאה תעשה בנושא של נפגעי עברה. אפשר להעלות את זה, אפשר לראות איך עושים את זה. אני לא חושב שזה דבר לא סביר, אך לא סביר בעיניי לעשות את זה ברגע, כשיש פה שאלות שמתעוררות, ואין לנו תשובות מספיקות לזה.


כמה זמן לוקחת ההכשרה הזאת? אני מדבר על ההכשרה בתקנות, שמחויב קצין.

בין חודש לשלושה חודשים.

כל יום? פעמיים בשבוע?

הכשרה מלאה.

אי אפשר לקיים הכשרה בת שבוע בנושאים שונים ברצף של אחד אחרי השני.

קצין נפגעי עברות שאנו הולכים למנות עכשיו, ויש פה סעיף שאומר שהוא צריך לעבור הכשרה, איך הוא עובר את ההכשרה הזאת? האם הוא עובר אותה ברצף? הוא צריך לעבור את ההכשרה כדי לקבל את המינוי.

הוא יעבור אותה ברצף וזה יהיה עד חודש.

אם כך, לדעתי, אפשר לקחת קצין אחד בכל יחידה ארצית, שיתמחה בזה, שיהיה הכתובת שלך ביחידה הזו.

חלק מהיחידות, זה בכלל לא רלוונטי, לדעתנו, כי הן לא מתעסקות בפועל בנפגעי עברה, בטח לא על בסיס יום- יומי. אני עדיין חוזרת ואומרת שההסדר הקיים הוא מספיק ממצה ומספיק טוב.

בעניין שיתוף הפעולה – חבל, כי לא יחזרו כל כך מהר שוב לתקנות האלה.

לא. אני מצביע על התקנות, ללא הקצין האחד ביחידות הארציות - זה לא דיון של דקה, נוריד את זה. מי בעד התקנות? פה אחד.


אני מאוד מודה לכם.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.