PAGE
11
ועדת הכלכלה

19.03.2008

הכנסת השבע-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 535

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, י"ב אדר ב', התשס"ח (19 במרץ 2008), שעה: 10:00

תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי-צמחים, נגעים ואמצעי לווי),



התשס"ח-2007

חברי הוועדה: חנא סוויד – מ"מ היו"ר

עו"ד תמי מור
– הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר מרים פרוינד – סגנית מנהל שירותים אגף להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שלומית ציוני
– ממונה יבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צבי עמית
– מנהל מקצועי הזרע ג'נטיקס, איגוד חברות הזרעים

גבי אונגר
– מנכ"ל א.ב. זרעים, איגוד חברות הזרעים הישראלי

רוני רייבר – מנהלת תחום ענפי, לשכת המסחר ת"א

אתי בנדלר


ליענה מאור - מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה

תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי-צמחים, נגעים ואמצעי לווי),

התשס"ח-2007

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. נושא הדיון הוא תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי-צמחים, נגעים ואמצעי לווי), התשס"ח-2007.


שר החקלאות ביקש במכתב ביום שלישי ה-26 לאוקטובר 2007, מיושב ראש ועדת הכלכלה לדון בתקנות הגנת הצומח. אני מציע שעו"ד מור תציג את התקנות לוועדה, ותתייחס גם לגבי סעיפים 4 ו-9 שמצריכים אישור משרד האוצר ועדת הכספים.

התקנות שאנחנו מבקשים לאשר עוסקות בייבוא צמחי. זה יבוא שכרוכים בו סיכונים לבריאות הצומח בארץ. יבוא חומר צמחי יכול להביא איתו נגעים שלא מוכרים בישראל היכולים להתאקלם בארץ ולהביא לנזק כלכלי גדול ביותר. עקב הסכנות ביבוא מסוג זה, כל מדינה רשאית להגן על עצמה, ולקבוע מגבלות של יבוא. אבל, האישורים, ההסכמים של הסחר הבין-לאומי, מחייבים אותנו לעשות בשקיפות את כל ההוראות המגבילות את היבוא.

עד עכשיו יש תקנות מ-1970 שקובעות איסורים על טובין מסוימים, ונותנות למנהל לפי התקנות את האפשרות לתת רישיון לפי התנאים שהוא יקבע. כלומר, יש לו שיקול דעת. בתקנות שאנחנו מבקשים לאשר עשינו נספחים רבים שחלקם פוטרים מהצורך בקבלת רישיון, ובמקום רישיון אנחנו קובעים את הדרישות ליבוא.

השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות במשך כמה שנים מיפו את כל הטובין שמיובאים לישראל, וקבעו איזה דרישות נדרשות לכל מוצר לפי הסיכונים שלו.

אני חייבת להגיד שזה לקח לנו די הרבה זמן, והוגשו כבר תלונות נגד מדינת ישראל. האיחוד האירופי הגיש תלונה לאמנה בין-לאומית שקוראים לה SPS כיוון שאנחנו עדיין לא עשינו את התקנות. ולכן, אנחנו מבקשים לקדם אותן מהר ככל האפשר. כשיהיו שווקים חדשים, או נגעים, כשנגעים זה כל דבר שיכול לגרום נזק לצומח, מן הסתם נצטרך לבוא לוועדה, ולאשר תיקונים לתקנות.

אני כן רוצה להתייחס לגבי האגרות ולהגיד שהבקשה ליבוא כרוכה באגרה, ואותו הדבר גם הבדיקה בארץ. כל משלוח ייבדק, וצריך לשלם אגרות. כדי לקבל את האישור לאגרות אנחנו צריכים קודם כל לקבל אישור של שר האוצר, ובזה אנחנו נמצאים במגעים. לאחר מכן אנחנו הולכים לוועדת הכספים.

אני מבין שנוסח התקנות שישנו כאן עם כל הנספחים כמובן, מתאים לדרישות הבין-לאומיות, ל-SPS, ולכל הדרישות האחרות. את אפילו אמרת שאפילו באיחוד האירופי לוחצים.

כן.

יפה מאוד. עו"ד מור, בבקשה תקראי את התקנות.

אני אתחיל מסעיף 1 שהוא סעיף ההגדרות.

"בתקנות אלה –
"אזור" – ארץ, חלק מארץ, מספר ארצות או חלקים מהן;"

יש לי שאלה לגבי זה. בדרך כלל אני קורא בספרות המשפטית שהגדה המערבית או עזה זה אזור. האם זה כלול כאן למרות שהגדרת אזור שזה ארץ, וארץ זה מדינה? איך זה מתייחס?

כרגע בהסכמים הבין-לאומיים ובחוק, זה לא יבוא. העברה מחלקי עזה לא נחשב יבוא כרגע.

"אזור חפשי מנגע" – אזור אשר בו לא קיים נגע מסוים או שהוא נמצא תחת בקרה
רשמית;" אחר כך יש הגדרה מה זה נגע.

"אמנה בין-לאומית להגנת הצומח" - אמנה להגנת הצומח IPPCמשנת 1977 שפרסם

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם FAO, ושהופקדה לעיון הציבור בספריית השירותים

להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, להלן - משרד החקלאות."

הכוונה השירותים להגנת הצומח, ולא בצומח.

הגנת הצומח.

נכון, יש שם שגיאה.

לבקשתי - גם בהגדרה הזאת וגם בהמשך כפי שתיראי, ב"הסכם בין-לאומי בדבר צעדים בתברואה", ואחר כך יש את זה גם ב"ספר טיפולים" – מקומות שונים שאתם מדברים על הפקדה לעיון הציבור, שתפרסמו את זה גם באתר האינטרנט של המשרד, ושזה יופיע בניסוח.

מקובל, נוסיף את זה.


"ארץ – מדינה, ובאיחוד של מדינות – כל אחת מהמדינות הכלולות בה;


"ארץ מוצא – הארץ שממנה נשלח משלוח לישראל;


"ארץ מקור – הארץ שבה יוצרו או גודלו צמחים, מוצרי צמחים או אמצעי לווי;


"ארצות אירופה – כל אחת מאלה:


אוסטריה, איטליה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, לוקסמבורג, נורבגיה, ספרד,


פורטוגל, פינלנד, צרפת, שבדיה, שוויץ;

"המנהל – מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, או מי שהוא

הסמיכו לעניין תקנות אלה;


"הסגר לאחר כניסה" – מקום שאליו מועבר משלוח לפני תקנה 8(א)(4);


"הסכם בין-לאומי בדבר צעדים בתברואה והגנת הצומח" – הסכם בין-לאומי בדבר
צעדים בתברואה והגנת הצומח (SPS) משנת 1994 שפרסם ארגון הסחר העולמי WTO,

ושהופקד לעיון הציבור בספריית משרד החקלאות;" אנחנו נוסיף גם באתר האינטרנט.

"חומר ריבוי" – שתילים, יחורים, תרביות ריקמה, רכב, שורשים, פקעות, בצלים,
זרעים, תפטיר או נבגים לגידול פטריות וכל חלק של צמח המיובא לשם ריבויו
וגידולו;"

האם לרכב יש משמעות בחלקי צומח?

אני דווקא יודע מה זה רכב.

עץ מורכב מרכב. הזן של העץ זה הרכב, זה מה שמרכיבים.

מלשון הרכבה.

זה לא צריך להיות עץ או ענף, זה יכול להיות גם קטע.

"טיפול" - פעולה בשיטה מהשיטות הנזכרות בתוספת הראשונה למניעת חדירת

"יצוא חוזר" – משלוח המיובא לישראל ומיוצא לאחר מכן מבלי שנחשף לזיהום או
להדבקה על ידי נגעים ;(RE-EXPORT)
"מוצר- צמח" – כהגדרתו בחוק ולמעט מוצרים שמוצאם מן הצומח שעברו תהליך
של הקפאה בטמפרטורה הנמוכה ממינוס 18 מעלות צלסיוס, או קלייה בטמפרטורה
העולה על 185 מעלות צלסיוס למשך 15 דקות לפחות;

"מכל" – יחידת אריזה המשמשת ליבוא משלוח;


"מעבדה רשמית" - מעבדה שהוכרה בידי שירותי הגנת הצומח של ארץ המקור או
ארץ המוצא לפי העניין; נדרשה בדיקת מעבדה לאחר הגעת משלוח לארץ, היא
תיעשה במעבדת משרד החקלאות או במעבדה אחרת שאישר המנהל;"

האם המנהל אישר מעבדות בעניין זה?

כן.

כמה מעבדות יש בערך שאושרו לצורך העניין?

אני חושבת שיש לפחות שלוש או ארבע מעבדות.

"מפקח" – מפקח על הצמח כאמור בסעיף 10 לחוק;
"מצע גידול" – כל סוג של חומר שבו זורעים, משרישים או מגדלים צמחים למעט

אדמה,חול, קומפוסט וזבל אורגני;

"משלוח" – צמחים, מוצרי-צמחים, נגעים או אמצעי לווי המועברים מארץ אחת
לשנייה;"

זה אמצעי לוואי או אמצעי ליווי?

זה לוואי, אבל החוק מגדיר עצמו וכותב לווי בלי אל"ף, וזה לווי.

תבררו במשרד המשפטים.

זה עבר את משרד המשפטים, כך כותבים.

אני קראתי את זה כליווי.

גם אני.

אבל, ישר הבנתי שהכוונה היא ללווי.

במילה "ליווי" שמים אולי את האות י' בהתחלה.

"משלוח במעבר" – משלוח המיובא לישראל לשם העברתו לארץ אחרת כמות שהוא
;(IN TRANSIT)

"נגע" – גוף חי או צומח, לרבות חיידק, נגיף, פטרייה ועשב-בר שטבעם לחולל מחלות
בצמחים או לגרום להם נזק אחר;
"נגע הסגר"– נגע מן הנגעים המפורטים בתוספת השנייה וכל נגע אחר שאינו קיים

בישראל או לא התבסס בה;
" נגע מוסווה" – נגע הקיים בצמח ולא פיתח סימני מחלה בו;

"נמל יבוא – "נמלי הים אשדוד, חיפה ואילת, נמל התעופה בן גוריון וכל נמל אחר או
אתר כניסה שאישר המנהל לעניין תקנות אלה;
"ספר טיפולים" – ספר המפרט את אופן הטיפול במשלוח כפי שיעודכן מזמן לזמן
בידי המנהל, ושהופקד לעיון הציבור בספריית משרד החקלאות;" אני אוסיף כאן את האתר האינטרנט.

"צמח מהונדס" - צמח שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית;
"תחנת הסגר ממשלתית" – מקום המוחזק ומנוהל בידי המדינה למטרות גידול
ובדיקה של משלוח לפי תקנה 10(ג);

"תעודת בריאות" – תעודת בריאות לצמח כמשמעותה באמנה הבין-לאומית להגנת

הצומח;

"תעודת מקור" – תעודה שהנפיק בארץ המקור גורם שהכיר בו המנהל, המעידה על
מקור הטובין שבמשלוח.

האם יש הערות?

במדינות אירופה – האם בכוונה יוון לא כלולה?

בינתיים, כן. בכוונה לא.

הרשימה שהרכבנו על פיה את ההגדרה למדינות אירופה הורכבה לפי הניסיון שלנו בעבר ביבוא צמחים ומוצרי צמחים. היא לאו דווקא לקוחה מתוך הגדרות אירופאיות גיאוגרפיות
מדיניות, אלא מתוך הידע שלנו בתפוצת נגעים באירופה, והניסיון שלנו מהיכן ייבאנו בעבר. הרשימה הזאת מורכבת מהמדינות מהן היה יבוא בעבר, ולכן היא ההגדרה שלנו.


יש אפשרות להרחיב את הרשימה הזאת בהתאם לניסיון שלנו, ולהרחבת היבוא שלנו ממדינות נוספות, ובמידה ונמצא שתפוצת הנגעים באותה מדינה היא תפוצה דומה, ואפשר להתייחס בדרישות היבוא לקבוצה הזאת מבחינה הומוגנית.

בהגדרת "יצוא חוזר" בתחתית העמוד הראשון כתוב: "מבלי שנחשף לזיהום". לדעתי הבעיה היא מבלי שהוא זיהם, לא שהוא ייחשף לזיהום. אני לא יודע לנסח את זה בעברית - בטח יש טובים ממני. אבל, כשאני קורא את זה אני מבין כאילו זה נועד להגן על המשלוח שלא יחלה, והכוונה היא שהוא לא יגרום להפצת מחלה.

זה מתייחס לסטאטוס של המשלוח, ולא לסיכון שהוא עלול לגרום. הסטאטוס של המשלוח לא משתנה. כלומר, אם צמחים מסוימים עוברים בישראל והם מיועדים להגיע למדינה אחרת, המשלוח אמור להישאר בצורה כזאת שהוא לא נחשף לעוד נגעים, ולא אמורים להתלבש עליו עוד נגעים נוספים כשהוא עובר למדינה נוספת.

נראה לי שהיה צריך להגדיר את זה הפוך – שהוא לא חשוף לזה שהוא לא יכניס מחלות ארצה, כי לדעתי מהות החוק היא לא להכניס מחלות ארצה.

זה נכון, אבל הכוונה היא פה ל-RE EXPORT. זה משהו שלא נמצא בארץ.

אני אולי אפתור את הבעיה. זה נמצא בתקנה 15 שמתייחסת למשלוח במעבר, שקובעת שלא ייבא אדם משלוח במעבר אלא אם כן המשלוח ארוז, סגור ואטום, באופן שימנע פיזורו.

לא. במעבר אנחנו לא פותחים את החבילה. יצוא חוזר אנחנו בפירוש פותחים את החבילה. הפחד הוא שזה יזהם. קיימת סכנה שהוא יזדהם. לפחות בתחום שלנו - וזרעים הם תחום צר מתוך כל התקנה הזאת - אין סכנה שזה יזדהם, הסכנה היא שזה יזהם, ועל זה האינטרס שלנו גם להגן כמובן כי זו פרנסתנו.

כל היבוא לצורך RE EXPORT דורש רישיונות יבוא. ההגנה על מה שקורה בארץ היא דרך הדרישות ברישיון היבוא. פה ההגדרה נוגעת למשלוח עצמו כמו ששלומית ציינה, שלא יקרה לו שום דבר, ואפשר יהיה להסתמך על תעודת הבריאות המקורית אם יש לו על מנת להמשיך. זו הגדרה שנלקחה מילה במילה, ותורגמה מתוך ההגדרות הבין-לאומיות למשלוחים כאלו.

נאמר לי איך אפשר להתקדם גם אם משאירים את זה פתוח. האם אתה מסתפק בתשובה?

כן, אני מסתפק.

אם כך, אני מאשר את סעיף 1 – סעיף ההגדרות, כפוף כמובן לתוספות של פרסום באתר האינטרנט של המשרד.


אפשר להתקדם, בבקשה. אנחנו מוגבלים עד השעה 11:00, ואולי נספיק עוד את סעיף 2. אני לא בטוח, אבל בואו ננסה.

"סעיף 2(א) לא ייבא אדם צמח, מוצר – צמח, נגע או אמצעי לווי, אלא אם כן נתקיימו בו הוראות תקנות אלה.


(ב) לא ייבא אדם צמח, מוצר-צמח, נגע או אמצעי לווי, אלא ברישיון בכתב מאת המנהל,

ובהתאם לתנאיו (להלן-רישיון).


(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), המייבא טובין מהמפורטים בתוספות השלישית

והרביעית, למעט טובין ביצוא חוזר, וטובין המיובאים במטען יד של נוסע, ולמעט צמח

מהונדס או מוצר-צמח מהונדס המפורטים בתוספת הרביעית, פטור מרישיון, ובלבד –

(1) שהמייבא טובין מהמפורטים בתוספת השלישית, יצרף למשלוח תעודת מקור.
(2) שהמייבא טובין מהמפורטים בתוספת הרביעית, ימלא אחר התנאים הקבועים בטור ב' בה, ויצרף למשלוח תעודת בריאות, ובטובין שהם חומר ריבוי גם אישור מגורם בארץ המקור שהכיר בו המנהל, כי הוא אינו צמח מהונדס.

(3) שהמייבא צמחים מהמפורטים בתוספת השלישית והרביעית, לא ישתמש בהם
למטרת ריבוי, אלא אם כן הוצהר על כך בתעודת הבריאות."

מה הכוונה בשפת בני אדם?

יש מערכת של רישוי היבוא הספציפי הזה. התקנה הזאת פותרת חלק גדול מהמוצרים מהבקשה לרישיון יבוא. במקום לגשת לבקשת רישיון יבוא, ואז לקבל את התנאים ליבוא, יש פטור מרישיון היבוא, והתנאים כבר מפורטים מראש לתוך התוספות.

אגב, אני מוצא כאן את מה שאתה שאלת לגבי היצוא חוזר.

לגבי היצוא חוזר - ממילא צריך לקבל רישיון של המנהל במקרה הזה, והרישיון יהיה כפוף לכך שזה כמובן אטום, ולא גורם נזק לארץ.

מה עם ההחרגות בפסקאות (1), (2) ו-(3)?

ההחרגות אומרות שלא צריך בכלל רישיון.

פסקאות (1) (2) ו-(3) הן לא החרגות, אלא פסקאות (1)(2)(3) ככל שאני מבינה אותן מדברות על תנאים למתן הפטור מרישיון. ההחרגות זה רק יצוא חוזר, וטובין המיובאים במטען יד של נוסע. אגב, אם מישהו קונה פקעות של שתילים בחוץ לארץ, ומביא אותן במטען היד שלו האם הוא צריך רישיון?

הוא צריך להביא איתו רישיון.

מי שנוסע להולנד שלא יקנה פקעות בשקיות.

זה אסור, זה יבוא אסור.

זה יכול לגרום נזק גדול מאוד ברגע שהוא יביא את זה לגינה שלו.

חלק מהפגעים הכי קשים שיש בחקלאות הובאו לאו דווקא על-ידי נוסע תמים כזה, אבל על-ידי הברחות של חומר צמחי. למשל, לאבוקדו לא כל כך מזמן נכנסו שני נגעים קשים מאוד. אין לנו בכלל ספק שזה בא עם הברחה של רכב של אבוקדו.

מה עם פיסטוקים ושקדים שאפשר לקנות?

אם זה קלוי אז מותר.

אני מאשר גם את תקנה 2. צבי, סליחה.

קודם כל כתוב: "למעט טובין ביצוא חוזר", ולדעתי היה צריך להיות: ליצוא חוזר.


התקנות האלה הן הקלה בתחום הצר שלנו של הזרעים, לעומת המצב הקודם. אבל כיוון שבלאו הכי מה שנכנס עדיין עובר ביקורת, אני הייתי מבקש לוותר על רישיון יבוא גם ליצוא חוזר. זה עדיין לא אומר שאני יכול להביא מה שאני רוצה, כי כשזה עובר את הנמל אני עדיין עובר את אותה ביקורת שאני אמור לעבוד על פי זה. בזמן שאני מייבא פיזית זה עובר את הבקרה. השאלה, איך זה שאני צריך לבקש רישיון יבוא תורם להגנה על חקלאות המדינה? אגב, אני רוצה לציין שאין לי בעיות. כל רישיון שאני מבקש, בפועל אני מקבל. זה תהליך פרוצדוראלי שאני לא רואה
את תרומתו. אני לא מביא את זה חופשי, זה בשער עובר ושם אפשר לגבות ממני מה שהחליטו לגבות.

אני אסביר. אם צבי רוצה להביא זרעים ליצוא חוזר, והם עומדים בדרישות היבוא הרגילות שלנו, והזרעים האלה מופיעים פה בתוספת, והזרעים ליצוא חוזר עומדים בכל הדרישות שבתוספת הרביעית, אתה יכול להביא אותם בלי רישיון. אתה מביא אותם והם עומדים בדרישות, ואחר כך ברגע שנכנסו לארץ, תעשה איתם מה שאתה רוצה - תייצא אותם, או תזרע אותם, או תטחן אותם.


אבל, אם אתה רוצה לקבל הקלה בדרישות היבוא מכיוון שאתה אומר שהם לא נכנסים לארץ, אלא אתה מביא אותם לצורך אריזה מחדש, או משהו כזה, אז אתה בעצם מבקש ממני הקלה מהדרישות האלה, ולכן אתה צריך רישיון יבוא, כי אני נותנת לך הקלה.

את בלאו הכי תדעי מה אני אביא כי זה יעבור בשער, בנמל.

אבל, אתה רוצה את ההקלה מראש. אתה רוצה להיות פטור מהדרישות, אז אתה צריך מראש לבקש אישור לזה לעמוד בדרישות האלה, אחרת כל יצוא חוזר יצטרך לעמוד בדרישות. כדי לקבל את ההקלה ואת הפטור מדרישות יבוא, את הפטור מהדרישות הנוספות המיוחדות, אתה צריך לקבל אישור.

אני לא רואה את ההבדל בין זה שברגע שזה הגיע לנמל ואת "הופתעת" במירכאות לראות את זה שם - שם תגידי לי מהן הדרישות. אני אגיד לך שזה יצוא לחוזר, ואת תגידי לי שהדרישות הצטמצמו לכך ולכך.

אבל, היא לא יכולה לעשות את זה אם זה מפורט בתקנות. נניח, שהדרישות ליבוא זרעי עגבנייה מפורטות פה. היא לא יכולה.

למפקח בנמל אין את הסמכות לפטור אותך מדרישות יבוא.

אני לא מבקש פטור מדרישות יבוא. עם הצד המקצועי שכתוב פה אני מסכים לחלוטין.

אם אתה עומד בדרישות האלה אז זה בסדר, אתה לא צריך רישיון. רק אם אתה רוצה לא לעמוד בדרישות האלה.

אני לא מייבא את הדברים ארצה, אני לא צריך לעמוד בדרישות של יבוא ארצה.

אז אתה חייב רישיון כי אתה צריך לקבל על זה אישור מראש.

אני עובר פעמיים. פעם מראש, ופעם ביבוא פיזי. אני לא רואה מה תורמת הכפילות הזאת.

כי אתה רוצה להיות פטור מהדרישות.

אני מאשר את תקנה 2. כמובן שאם יש לכם עוד דיבור, ואם אתם רוצים לשכנע האחד את השני, אתם יכולים לעשות את זה אחר כך, ותביאו את ההבנות לכאן.

הישיבה נעולה, תודה רבה.

אבל, האם יקבעו לנו מועד בקרוב, כי יש לנו באמת בעיות עם האירופאים?

או,קיי, זה בסדר.

תודה.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.