PAGE
24
ועדת הכלכלה

19.03.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 534

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, י"ב אדר ב', התשס"ח (19 במרץ 2008), שעה: 09:30

תקנות מועצת הצמחים (יצור ושיווק) (מועצת הזיתים), התשס"ח-2007

חברי הוועדה: חנא סוויד – מ"מ היו"ר

אבשלום וילן

דוד טל

יעקב כהן

עו"ד אורי נוסבאום – הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד ערן אטינגר – יועץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי קידר – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אילן אשל – יו"ר מועצת הזיתים

אמין חסן – מנכ"ל מועצת הזיתים

טרביה תורכי – מגדל זיתים מסכנין, חבר מועצת הזיתים

זוהיר יחיא – ראש מועצת כפר קרע ומגדל

ראזל אבו רעיא – מגדל זיתים

ודיע גזאוי – מגדל זיתים

ד"ר הישאם יוניס – חבר ארגון החקלאים הערבים, ומומחה בתחום הגידול

אתי בנדלר


ליענה מאור - מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה

תקנות מועצת הצמחים (יצור ושיווק) (מועצת הזיתים), התשס"ח-2007

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, על סדר היום תקנות מועצת הצמחים (יצור ושיווק)(מועצת הזיתים), התשס"ח-2008.


התקבל בוועדה מכתבו של שר החקלאות בעניין התקנות המוצעות, עם הסבר ופירוט לגבי ההיסטוריה של מועצת הזיתים, וכל הנושאים הרלוונטיים. צריך להדגיש שהשר מדבר על הדחיפות שבתקנות האלה, והצורך באישורן. זוהי הזדמנות לדבר קצת על מועצת הזיתים, ועל ההיסטוריה שלה.


אני כבר אציין בפתיחה שבצורה זו או אחרת אני עסקתי בנושא הזה בגלגול הקודם שלי. המועצה הוקמה בשנת 1976, וזה ממש כבר היסטוריה. הותקנו תקנות אך ורק לגבי ההיטלים בענף הזיתים ושמן הזית, וגם זה היה בסביבות שנות ה-70, אולי שנות ה-80. מאז ועד היום לא הותקנו שום תקנות אחרות, ומועצת הזיתים התנהלה באנלוגיה למועצת הפירות. דרכי הניהול והפעולה של המועצה כל הזמן נגזרו מהחוק ומתקנות מקבילות ששייכות למועצת הפירות. בינתיים הפירות הפכו להיות צמחים, והחוק שונה, וחוק ההסדרים נכנס לתמונה. יש כאן מסכת קצת מסובכת של כל העניין הזה.


בשעה טובה יש כאן יוזמה של המשרד ושל השר להגיע בסופו של תהליך למצב שיש בו תקנות שהן מכוננות לגבי המועצה, ולגבי המינוי של חברי המועצה, וניסיון באמת להסדיר את פעולת המועצה.


נוסח התקנות ישנו כאן, והוא כמובן הופץ. התקנות מדברות על שני חלקיים עיקריים. החלק הראשון מדבר באופן כללי לגבי בחירת המועצה. החלק השני מדבר על כינון מועצה זמנית שתפעל עד שיהיו או יערכו בחירות למועצה.


לדעתי, חלף זמן רב מאז שנוסדה או כוננה המועצה, והוואקום בכללים ובתקנות להפעלתה. אני רואה שבאו לכאן אנשים שאת חלקם אני מכיר כמובן, שיש להם מה לומר בעניין זה. לפני שאנחנו נכנסים ממש לפירוט ולקריאת תקנות, אני אבקש לשמוע התייחסות כלליות לעניין המועצה.

אני לא מסכים להנחה שהיה ואקום. לא היה ואקום. הוואקום הוא די צעיר, הוא של מספר שנים שבהן היו צריכים למנות מועצה חדשה והיא לא מונתה על-ידי משרד החקלאות. כארבע שנים המועצה עובדת בלי מינוי רשמי. אבל, עד לפני ארבע שנים המועצה עבדה מינוי רשמי של השרים, מינוי יושב-ראש, מינוי מנכ"ל. כל המינויים היו תקינים. בארבע השנים האחרונות באמת היה ואקום, והמועצה המשיכה במעין אינרציה לעבוד בצורה כפי שהיא עבדה קודם, לפי החוקים הקודמים. אבל, היא לא היתה מועצה ממונה. למעשה, היא לא היתה חוקית.

אדוני, סליחה. יותר קל להתנסח ולומר "ואקום" מלהתנסח ולומר "לא חוקי", וזו הדרך שבה בחרתי להתנסח.

אז בוא נשאיר את זה ב"ואקום".


אני חושב שקודם כל מועצה צריכה להימדד בהישגי הענף. הישגי ענף הזית בשנים האחרונות כשהמועצה הנוכחית מתפקדת - וזה מ-94 - הם הישגים עצומים, כמעט חסרי תקדים בענפי חקלאות אחרים, גם בנטיעות של זיתים, גם בשימוש במים שהם מים שוליים, ומים שהם לא מתאימים לגידולים אחרים, וענף הזית נהנה מהם, בשיפור איכות השמן, בשיפור צריכת השמן על-ידי הקהל הישראלי. בעשר השנים האחרונות זה עלה בקרוב ל-200%. כמו כן, בשיפור בתי הבד, בשיפור הטכנולוגיות, בהישגים כלכליים בלתי רגילים של הענף, בעיקר בשטחים שיש להם מים, ובפחות בשטחים שנטועים בבעל. אבל, זו בעיה חקלאית טכנולוגית, זו בעיה של מחסור במים.


אני כיושב ראש, ואמין חסן כמנכ"ל, וכל הצוות, ביקשו בקש וחזור ממשרד החקלאות שידאג לנושא המינויים. בהתחלה אמרו לנו: "עכשיו מטפלים במועצת הצמחים, תעזבו את זה, נטפל בזה אחר כך". היו עיכובים חוזרים ונשנים.

הצענו הצעה שהיא גם מונחת פה לפניי, באיזה שיטה למנות את חברי המועצה. אנחנו חושבים שבחירות במובן שכל אדם שיש לו זית וחצי יבחר למועצה, יהיה טעות חמורה ביותר, ותביא לאי תפקוד המועצה. לדעתנו יש שתי אלטרנטיבות בעניין הזה. ראשית, בחירות רק של אלו שמשלמים את ההיטלים, כמו שאגב נוסה במועצת הצמחים שאז זה בסדר, אז בחירות יכולות להיות בחירות - ממש קלפי. או מינויים בהמלצה של מועצות מקומיות, של ארגונים חקלאיים, של אחרים, כפי שזה נעשה בעבר. בעבר כך היתה השיטה. ארגון מגדלי פירות שאני היום המנכ"ל שלו - אבל זה לא משנה, גם בעבר כשלא הייתי - היה ממליץ על מועמדים, היה מעביר את המועמדים למשרד החקלאות. שר החקלאות היה בוחן אותם, מועצות אזוריות ומקומיות היו מעבירות גם כן מועמדים. בסופו של דבר, אחרי בחינה של משרד החקלאות היו מאשרים את המועצה. יש לנו הצעה כזאת שהיא מתוכננת על-פי המשקל של המגזרים השונים, על-פי משקל בתי בד. למעשה, נציגות לכל מי שיש לו יד בענף. אנחנו חושבים שזה נכון. אבל, כאלטרנטיבה שנייה אנחנו מסכימים בהחלט שיהיו בחירות. אבל, בהגבלה של אלו שמשלמים את ההיטלים.

האם יש לך הערכה לגבי אלו שמשלמים את ההיטל, בכמה אנשים מדובר, בכמה ארגונים מדובר?

אלה שעושים את הביטוח זה בערך 47 אלף דונם. חלק במגזר היהודי, חלק במגזר הערבי, הדרוזי. זה מפוזר בכל המגזרים.

זה רק 25% מכל ה - - -

נכון. אבל, צריך לזכור שיש 190 אלף דונם, אבל מהם יש המון חלקות קטנטנות. אני לא מבקש היטלים ממי שיש לו פחות מחמישה דונם. זה לא כלכלי, הוא לא רואה את זה כעסק כלכלי. הוא רואה את זה כעסק של המשפחה, שמן לבית. מאלה לא צריך לבקש. 47 אלף דונם זה בערך 50% מהפוטנציאל של המשלמים.

אחת הבעיות היא שאין ביטוח חובה, ואז אנשים שלא מבטחים אומרים: "גם לא נשלם למועצה". הם כאילו מנתקים את עצמם. אני מוכרח לומר שבקרב חלק מהמגדלים יש עדיין חשד כלפי גופים ממסדיים. הם אומרים: "אם אני ארשם אצלו, הוא גם ימסור אותי למס הכנסה וכו'". מדובר בדעות כאלו שהן מאוד מיושנות, הן כבר לא נכונות מזמן, כי אנחנו לא בעסק הזה. אנחנו לא מוסרים אף אחד. אבל, זה קיים. ולכן, לא כולם הצטרפו לביטוח ולהיטלים.

ההיטלים למועצה לא עודכנו מ-1980. בכל שאר הענפים עודכנו היטלים כבר מזמן, מספר פעמים. זה גרם לבעיות קשות בתפקוד המועצה. שנית, תקציבים שאושרו על-ידי משרד החקלאות בשנתיים האחרונות לא הועברו, או הועברו חלקית למועצה, וזה גם כן מאוד הקשה על תפקודה.

בכמה כסף מדובר?

מדובר במיליון וחצי שקלים.

שנתי.

לא, סך הכול.

התקציב השנתי של המועצה זה כ-750 אלף שקל.


נציג משרד החקלאות, האם אפשר לקבל הסבר למה באמת לא מונתה המועצה לפחות מאז 2003 עד היום? אני רוצה להגיד שנשמעה כאן ביקורת גם על נוסח התקנות.

ברשותך, אני אתייחס גם לזה. ראשית, אני לא בטוח שיש הסבר טוב ומשכנע למה לא מונתה מועצה כדין מאז 2003. זה ללא ספק תקלה, ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן. למעשה, מאז 2003 המסגרת החוקית של המועצה היא לא כדין, ולא צריך להרחיב ולדבר על הבעיות שהמצב הזה יוצר לגבי החלטות שהתקבלו, ובין השאר לגבי היכולת לתקצב גוף כזה - ופה אני מתייחס לדבריו של אילן אשל. ולכן, יש צורך דחוף במינוי מועצה כדין, כשאנחנו מבקשים לעשות את זה בשני שלבים. המועצה המלאה תהיה על-פי בחירות כמו שעשו במועצת הצמחים. השאלות שאילן אשל העלה, ידונו במסגרת התקנות שצריך להתקין לצורך הבחירות האלה. כלומר, זכות הבחירה מי יבחר - משלם היטלים כשבעיניי זה ברור שזה משלם היטלים. אבל, האם זו תהיה אותה קבוצה ששילמה היטלים רק עד היום שהיא קבוצה מצומצמת - הזכירו פה 25% מהמגדלים - או שאנחנו נמצא דרך לתת ביטוי קצת יותר נרחב למגדלים בענף? אלו מכל מקום שאלות שבהן בין השאר המועצה הזמנית תצטרך להתלבט בהן בתקופה הזמנית שתהיה עד שיותקנו תקנות. אנחנו קבענו פה את העיקרון של מינוי מגדלים באמצעות בחירות.

לטעמי, מדובר בתקנות light. אני חושב ש-32 שנים לאחר כינון המועצה, ולאחר ארבע שנים או חמש שנים שהמועצה פועלת בחלל ריק, לא על פי חוק - ואלו דברים שנאמרו כאן במפורש - היה מקום לבוא עם תקנות שהן יותר מגובשות. לטעמי, הכוונה בתקנות האלו היא בעצם למנות מועצה זמנית, וזה הכול. מלבד העיקרון של בחירות, אני לא חושב שכאן נאמר - - -

זה עיקרון חשוב.

בסדר, זה עיקרון חשוב. אבל, הנה לך ניסיון מהשטח.

אגב, לי יש בערך שבעה-שמונה עצי זית שירשתי מאבא שלי, וכאילו יש לי זכות בחירה, אני בעל עניין בעסק הזה. דע לך, יכול להיות שאתה מדבר כאן על בחירות של בערך כמיליון אנשים. זה כמעט בחירות כלליות.

אני ד"ר הישאם יונס, לשעבר עובד משרד החקלאות, ולכן לא יכולתי, הכובע שלי היה ממשלתי. היום אני יושב-ראש התאחדות החקלאים הערבים בארץ. אני רוצה להבהיר כמה נקודות. ראשית, שתי נקודות היסטוריות. מועצת הזית צורפה למועצה הטבק שהוקמה ראשונה. מועצת הטבק הוקמה כפתרון לחבר הכנסת מטמרה יוסף אל-עבד זכרונו לברכה. ברגע שמפלגת "העבודה" לא יכלה למצוא לו פתרון מינו אותו. אני הייתי מדריך צעיר במשרד החקלאות, והוא היה יושב-ראש מועצת הטבק. אחר כך היה עוד גלגול, צרפו לזה את מועצת הזיתים. כל הזמן היה מינוי. זה מתאים לתורכיה, לא מתאים למדינת ישראל בשנת 2008. ולכן אני כיושב ראש התאחדות החקלאים הערביים, דורש שתהיינה בחירות.


אני אעדכן אותך בנתונים. בשנים האחרונות היה מהפך. קודם מועצת הזית או הזיתים היו בלעדיים למגזר הערבי. 7,000 חקלאים ערביים מול 300 חקלאיים יהודים היום - אלו המספרים שקיימים היום בפועל. מה שקרה הוא שנפח הייצור של 300 החקלאים היהודים שמרביתם בקיבוצים, הוא כמעט אקוויוולנטי לנפח היצור של המגזר הערבי. מה עוד שחלק מיצור הזיתים נצרך מקומית כצריכה עצמית - אדוני היושב ראש, שבעת עצי הזית שלך, ועשרים עצי הזיתים שלי שאני מוסק אותם לצורכי זית. אבל, זה עדיין בקטגוריה יכול להשאיר אותי כחקלאי, ושתהיה לי הזכות להתארגן איתך ועם עוד עשרה אנשים שיש לכל אחד עשרים עצי זית.

אתה מסכים לעיקרון של בחירות.

חייב להיות. לדעתי, מה שנעשה עד היום לא היה לפי הדין. אני לא יכולתי, פי היה מלא מים כי הייתי עובד משרד החקלאות.

מה לגבי התקנות המוצעות?

לגבי התקנות המוצעות יש לי רק בקשה אחת. הייתי מבקש מכבוד הוועדה לקבוע שהחקלאים בוועדה הממונה עד לבחירות הרשמיות שיהיו, הוועדה הממונה תכלול רוב לחקלאים.

זה לא כך.

קודם כל, שיהיה רוב לחקלאים. בתור התאחדות יש לנו רשימה שמוסכמת על המגזר היהודי והמגזר הערבי לגבי דמויות, אנשי חקלאות בפועל היכולים לנהל את המועצה כשם שמועצת הפירות מתנהלת, כדין בבחירות. מדובר באנשים רציניים מאוד, ואם תרצה אני אוכל לזרוק שמות.


אני מבקש שנציג השר יהיה מקרב החקלאים, ולא מקרב שום מסגרת אחרת. עם שני נציגים של החקלאים זה שלושה. זה מול עובד משרד החקלאות, מול עובד של משרד המסחר והתעשייה. ואז זה יהיה שלושה מול שניים. כך אני אבטיח רוב לחקלאים – זה מה שאני מבקש.

למה מנכ"לית משרד החקלאות לא נמצאת פה? אני חושב שכל הסיפור הזה הוא שערורייתי. הצורה שבה השר הקודם ישראל כץ העביר בחוק ההסדרים את כל נושא פירוק מועצת הפירות, והקמה הכול-כך לא מסודרת משפטית של מועצת הצמחים, עם כל הבלגן שהיה שם, עם האתננים הפוליטיים ששילמו - שערורייה שמתנהלת במדינות עולם שלישי, ולא במדינה מתוקנת, צריך להגיד את זה פעם לפרוטוקול. מועצת הזית משלמת את המחיר. כי עד שעשו סדר במועצת הצמחים, ועד שארגנו אותה מחדש בצורה שאפשר יהיה להתחיל לעבוד, וליד זה מועצת הפירות עכשיו - - -


אני חושב שד"ר יונס צודק, עם כל הכבוד למה שמשרד החקלאות פה רוצה. אני אומר את זה כיושב ראש הלובי החקלאי, אנחנו גמרנו עם החזקות ועם הבלגנים והמשחקים הפוליטיים. זה צריך להיות חקלאות נטו, ובמועצת ייצור צריך להיות רוב לחקלאים. גם אם הוא ימנה עכשיו מועצה זמנית, עד שהיא תיצור את התקנות, עד ש-, עד ש-, ייקח לסיפור ארבע שנים. צדקת במאת אחוזים בניתוח.


אני רוצה להגיד בפירוש שהוועדה לא תאשר את התקנות. שלושה מתוך חמישה יהיו חקלאים מוסכמים על נציגי החקלאים, על משרד החקלאות. בצורה כזאת לפחות נעשה סדר בלי כל הפוליטיקות האלה. מספיק, פעם אחת שנעבוד בצורה מסודרת. אנחנו מדברים על זיתים. אף אחד עוד לא הולך לעשות בלגאנים עם זיתים.

אני רוצה להגיב לדבריו של ד"ר יונס. יונס, אתה מעולם לא באת לדבר עם מועצת הזיתים. אם אתה מייצג גוף שהוא גוף מכובד מאוד של החקלאים הערבים, מן הדין היה שתבוא לדבר איתי, עם אמין, ועם כל אנשי המועצה, ותציג את עמדתך. מעולם לא עשית את זה.


אני מציע לא לעשות מזה בעיה גזעית, גזענית וכו' - זה לא כך.

לא, חס וחלילה.

גם במועצה הנוכחית יש רוב, ואפילו רוב גדול למגזר המיעוטים, וטוב שכך כי הם הרוב במועצה.

אנחנו ביקשנו מכל החקלאים, כולל מהקטנים עד 5 דונם - מעל - עד 5 דונם מלמעלה - שיהיו חברי מועצה, ישלמו היטלים וישלמו ביטוח. מתוכם רק 47 אלף דונם. אני אומר את זה מתוך 100 אלף, לא מתוך הכול כי מהחלקות הקטנות לא ביקשנו, לא הצטרפו. אני בעד בחירות אבל שיהיו רק מאלה שמשלמים היטלים.

אבל, מה שאתה אומר לא רלוונטי לנושא שעליו אנחנו מדברים היום. כי למעשה עוד לא הגענו לשלב זה. זה היה יכול להיות מצוין אילו נכנסתם לפירוט, והיינו דנים מי יהיה זכאי ומי יהיה יכול, ולמי יש את הזכות.

בחירות כלליות וחשאיות.

אבל, זה לא אומר מי כן.

צריך להיות הנחיה של ועדת הכלכלה שהבחירות יתקיימו בין אלה שמשלמים.

הדיון הזה עוד יתקיים בוועדת הכלכלה. הדיון מי זכאי לבחור, ועניין השטח כדי שלא יהיה קטן מידיי, ושתהיה ייצוגיות, עוד יתקיים בוועדת הכלכלה. אני מסכים שאלו תקנות light, אנחנו ערים לזה. הדחיפות נובעת מהעובדה שהיום אין מועצה כדין. לכאורה, כל החלטה שמקבלים היום היא בלתי חוקית.

אתה יודע שכאשר כותבים תקנות לא כותבים תקנות light. תקנות light זה פרפראזה שאני נתתי.

מכיוון שאנחנו יודעים שלוקח זמן להתקין תקנות מפורטות שקובעות בחירות וסוגיות נוספות, האלטרנטיבה היתה להמשיך בפעולה שבעצם המועצה פועלת שלא כדין - אחת הסיבות שמקשות מאוד על המשרד לתקצב אותה, והתלוננו על זה פה. לכן, אנחנו חשבנו שנכון לפעול בשני שלבים. שלב אחד הוא ראשוני, קצוב בזמן, של מינוי מועצה זמנית שהתפקיד המרכזי שלה יהיה לעבוד במסגרת חוקית, להתקין את התקנות של הבחירות יחד עם המשרד, ושהמועצה תפסיק לפעול ממש בניגוד לחוק. השלב השני - ואנחנו לוקחים על עצמנו שהוא לא יימשך ארבע שנים כמו שהיתה תקלה גדולה במועצת הצמחים, אבל מהרבה סיבות מורכבות - שבו יהיו תקנות מפורטות, יסדירו את הבחירות, וכל סוגיה נוספת שצריך להסדיר. לכן, אנחנו סבורים שזאת דרך הפעולה הנכונה. האלטרנטיבה היא להישאר בלי מסגרת חוקית של המועצה לעוד זמן ממושך, ובעיננו החסרונות של סיטואציה כזאת רבים על יתרונותיה.

ראש מועצת כפר קרע, בבקשה.

השנים מ-2003 ועד עכשיו הן לא רק שנים שחונות למועצת הזיתים, אלא גם למועצות המקומיות. אלו לא היו שנים הכי טובות.

גם בגשם.

גם הגשם לא היה טוב. אני הייתי מעדיף שהישאם יונס היה מדבר קודם לכן כשהוא היה במשרד החקלאות, ואז הוא היה מבין יותר קודם. הישאם, בדרך כלל כאשר יוצאים לפנסיה הם מרגישים עצמם יותר חופשיים, ואז הם יכולים להגיד הכול. אבל, היה עדיף שהם היו מדברים קודם. זה נהוג בכל המדינה. אני שמעתי הרבה אלופים ומצביאים שכשהם יצאו הם אמרו: לא צדקנו שם, לא צדקנו פה. היה עדיף שהצדק יהיה בזמן ובמקום.


אני לא מבין את עניין הבחירות. הייתי מציע שימנו עכשיו לזמן קצוב, לחודשים ספורים, ורק אחר כך יעשו את הבחירות.

זה מה שמוצע.

מה זה בחירות? מי יבחר? הרי החקלאים הערביים הם כולם עם מעט אדמות - שני דונם, עשרה דונם, חמישה דונה, שלושה דונם. אם המועצה תעשה קריטריונים שהם קצת כבדים - למשל, מ-25 ומעלה - כל החקלאים הערביים יצאו מחוץ למסגרת. צריך לדון מספיק טוב בקריטריונים ובשאלה מי יבחר, כי אז יישארו רק החקלאים היהודים, והם יבחרו ויעשו מה שהם רוצים.


דיברנו רק על בחירות, אבל יש נתונים אחרים שגם עליהם צריך לדבר בוועדה הזאת. צריך למשל לדבר על ענף הזיתים אצל הערבים שזה בכלל ללא השקיה. אין שם מים, אין כלום – לא מדברים על זה. צריך גם לדבר על כך שלמרות שבמגזר היהודי יש רק 34 אלף דונם זיתים, יש 5,000 טונה זית. לעומת זאת, אצל כל הערבים ביחד כאשר יש שם 170 אלף דונם, יש רק 4,000 טונה של שמן. על זה לא מדברים, צריך לדבר גם על זה. זה חשוב יותר מהבחירות. לחקלאי הפשוט חשוב יותר התוצר שלו, מהשאלה מי עומד בראש ומי לא עומד בראש. זה יותר חשוב מהבחירות שעליהן אנחנו דנים.


לכן, אני חושב שבוועדה הזאת צריכות להתקבל גם החלטות אחרות. למשל, מה עם עץ הזיתים שנמצא בכפר קרע או נמצא בסכנין, או בכל מקום אחר, למה העץ הזה דווקא לא מקבל מים, לא מקבל מספיק טיפול כמו שאר העצים בכל המקומות האחרים? למה המדינה לא עושה מספיק? אני לא רוצה יותר לפרט עכשיו. זה גם לא עניין עכשיו של יהודים וערבים, אלא פשוט אם העץ כענף בקציר זוכה לטיפול נאות, למה שאותו עץ בכפר קרע לא יזכה? צריך לטפל בנושא הזה.


ההמלצה היא שהם לא יימשכו עוד ארבע שנים. אני מבין את הוועדות האלה ושמרכיבים ועדה ועוד ועדה כדי לדחוק דברים בדרך כלל. אני מציע שיהיו בחירות, אני מציע לא מינויים, רק מינויים - נמאס מזה.

אני אולי אבקש לערוך דיון בוועדה הזאת על הנושאים שאתה העלאת, ושהעלה ד"ר הישאם יונס, בכלל לגבי המטלות והתפקידים של מועצת הזית, ועל אלו דברים באמת צריך לדון, או לבקש שהמועצה תשים לב אליהם במיוחד בפעולתה, וזאת לאור הגידול וההתרחבות. לדעתי, גם לאור הפוטנציאל ולאור השווקים שיכולים להיפתח בעולם לשמן הזית שלנו, שיש לו מעמד מיוחד בעולם בהשוואה גם לשמן זית מאירופה כמו שכולם יודעים. אני אולי אבקש אחר כך דיון בהזדמנות אחרת בנושא הספציפי הזה.


מנכ"ל המועצה, בבקשה.

אני מנכ"ל מועצת הזיתים מזה 11 שנים. בתקופה שאני מכהן כמנכ"ל, ואילן כיושב ראש, עשינו כברת דרך ארוכה בפיתוח ענף הזית במדינת ישראל. זה מורגש ביצירת שוק בלתי רווי מבחינת צריכת שמן הזית. אנחנו מייצרים במדינה בממוצע רב-שנתי בין 8,000 ל-9,000 טון שמן זית, והשוק מבקש 18 אלף טון שמן זית. כלומר, יש לנו לאן לשווק את השמן שלנו.

יש כמה נושאים שצריך וחשוב להעלות אותם על הפרק. למשל, מלחמה בזיוף שמן הזית, טיפול נאות במגזר המיעוטים מבחינת דרכים חקלאיות, מבחינת השקיית עזר במי קולחין. זה פרויקט חשוב לכל מגזר המיעוטים, כי זה מעלה את הסטאטוס הכלכלי של הענף במאות אחוזים יותר. אם ניקח לדוגמה דונם בעל שהתנובה שלו היא 200 קילו זיתים בממוצע רב-שנתי, לעומתו דונם מושקה נותן בין טונה לטונה וחצי זיתים. זאת אומרת, פי 6 - 7 יותר מאשר בדונם הבעל.


אחוז המבוטחים הוא נמוך גם כן. אנחנו עוד לא הגענו ל-100 אלף דונם מבוטחים במדינה.

אדוני, אני חייב להזכיר לך שהפיצויים שמגדל מקבל על דונם, גם אם הוא עושה את הביטוח, זה משהו כמו 150 ל-200 שקל.

200 – 240 שקל מקסימום.

כן, וזה מגוחך. זה לא מביא מגדלים נוספים לבטח.

כן, זה המקום לדבר על ההשתתפות העצמית של החקלאי. נניח שאנחנו משלמים 40% השתתפות עצמית, ו-160 שקל מורידים מ-400 שקל שמגיעים פיצוי לחקלאי שמבטח את הזיתים. זה גם נושא לדיון שנביא גם בוועדת הכלכלה, זה חשוב מאוד.

בוודאי.

ערן, נשאלת שאלה. האם בוועדה הממונה אנחנו נהיה זכאים לקבל תקציבים ממשרד החקלאות? התקציב נשען על מה שאתם נותנים בשביל התקציב המקצועי, והתקציב הזה כבר שולם ב-2007 מהמועצה. אנחנו צריכים את התקציב הזה כמו חמצן לנשימה.

אני איש חינוך, אבל אני גם פלאח. יש מקום באמת להחמיא לפעילות מועצת הזית בהיבט הכלכלי, וגם בהיבט האזרחי-תרבותי, גם מסיק הזית, וגם בהיבט החינוכי, וגם בנושא היהודי-הערבי שאותו אני חש בשנים האחרונות.


אין ספק שאנחנו לא נגד נורמות דמוקרטיות, זה צורך אזרחי חשוב. אבל, אני כפלאח מרגיש שזה יכול להיות תהליך מאוד מורכב, בלי לוגיסטיקה, בלי תוכנית מפורטת, בלי אסטרטגיה של בחירות. זה יכול לקלקל את כל המהלך הקיים עכשיו.


אני הייתי גם מציע שיהיה קריטריון מסוים לגבי רשות מקומית. למשל, ברשות מקומית שיש בה 1,000 דונם, ייבחרו או ימנו אחד, וזה יהיה לפי 1,000 דונם ומעלה.

יהיה זמן להתייחס לכך.

זה לא פרנויה מדמוקרטיה, אבל החשש הוא שזה יכול לקלקל את נקודות החוזק הקיימות עכשיו.

אני חבר ועדת מועצת הזיתים. אני נבחרתי לפני שמונה שנים על-ידי ראש העירייה שלי. אני נשלחתי עם מכתב מינוי למועצת הזיתים. אני משרת עכשיו שלושה כפרים: דיר חנא, ערבה, וסכנין. אני חושב שנלך על השיטה הזאת של בחירות אזוריות, כשמכל אזור יהיה אחד. ראש המועצה שהוא איש נבחר, יש לו זכות למנות אותי בוועדה מסוימת.

רבותי, אני רוצה להתקדם. הרי הבעייתיות כבר ברורה כאן. גם לעיקרון של בחירות יש כל מיני וריאציות שעולות כאן.

השאלה היא, האם זה אפשרי? אם זה אפשרי - זה עדיף. אבל, מה אם לא?

בהחלט צריך לבדוק את זה. אבל, לבדוק זה לא תחת החרב המתגלגלת של בחירות חשאיות.

אנחנו כחקלאים מתנגדים לכל דיל. חייב להיות כמו מועצת הפירות.

הישיבה הזאת מתקיימת תחת המצב שבו אין מועצה חוקית, ואת זה צריך לזכור. לכן, כל פתרון, או כל הצעה שמדברת על למשוך עוד הרבה זמן, לא מתקבלת על הדעת. צריך להתייחס לעניין תפקוד המועצה הזמנית, מדובר כאן על שנה, ואני מטיל בזה כמובן ספק. יש הצעות בעניין הזה, ואני מציע שזה יהיה מוקדם יותר, או שהתקופה תהיה קצרה יותר.

יש בעיות גם לגבי עניין ההרכב המועצה המוצעת כאן. אם אנחנו מדברים על אנלוגיה למועצת הצמחים, שם מדובר במפורש על רוב עבור המגדלים, וכאן המצב הוא לא כך.

הוא כן כך, הוא גם היום.

לא כפי שמוצע, לא בזמנית.

לא בזמנית.

אני לא מבין למה במועצה הזמנית צריך להיות סדר אחר.

ברשותכם, אחר ששמענו את ההתייחסויות הכלליות, אני מבקש להקריא את התקנות, ואז נתייחס באופן ספציפי ופרטני לכל הגדרה ולכל תקנה בנפרד.

אדוני היושב ראש, אתה הצהרת על שבעה עצים. למען הגילוי הנאות אני רוצה לומר שלפני שנה נטעו בקיבוץ שלי אלף דונם זיתים.

זה לא עניין אישי, זה עניין ענפי.

" תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (מועצת הזיתים), התשס"ח-2008"


סעיף 1 – הגדרות בתקנות אלה –


"המועצה" – מועצת הזיתים שהוקמה בצו לפי סעיף 2(ב) לחוק.


"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר.


סעיף 2 – מינוי חברי המועצה – חברי המועצה מקרב המגדלים ייבחרו על-ידי המגדלים

בבחירות כלליות וחשאיות".

אדוני היושב ראש, אני מבקשת כבר לשאול. ראשית, מי הם המגדלים לצורך תקנות אלה? אין כאן הגדרה של מגדלים. אנחנו יודעים שבתקנות אחרות יש הגדרה של מגדלים. ולכן, אנחנו לא יודעים מי יהיה רשאי לבחור. אלא אם כן, אתם קובעים כאן בסך הכול את העיקרון של בחירות כלליות וחשאיות, וכל שאר ההוראות בקשר לקיום אותן בחירות ייקבעו בתקנות, ואז צריך לומר את זה במפורש: כפי שייקבע בתקנות.

ראשית, אני מקבל את ההערה. צריך לומר שההוראות המפורטות של הבחירות ייקבעו בתקנות ספציפיות לעניין הבחירות. צריך לזכור שאנחנו מדברים על תקנות מכוח חוק מועצת הצמחים, ובכל מקום שלא נאמר פה אחרת, חלות הוראות החוק. אכן, גם לעניין מגדל יש הגדרה בחוק, ואנחנו לא מצאנו כמובן לקבוע פה הגדרות שסותרות, אין סמכות לקבוע הגדרות שסותרות את החוק.

האם תוכל לומר לנו מה הגדרה בחוק של מגדל לעניין הזה?

תוסיף לכך שבחוק עצמו יש אבחנה לגבי השונות בין הענפים השונים, כאשר יש הכרה שיש שונות בין ענפים שונים. אנחנו כבר רואים את הבעייתיות עם שבעת העצים שיש לי - זה כבר ממחיש זאת.

לא בכדי ביקשתי שתקרא את ההגדרה, כי לפי ההגדרה בחוק, לחבר הכנסת סוויד תהיה זכות בחירה. השאלה היא, האם באמת לכך אתם מתכוונים?

לא, לא. אני רוצה לומר – אני מקבל את ההערה שלגבי - - -

אולי קודם תאמר מהי הגדרת מגדל בחוק, והאם לכל אלה אתם מתכוונים לתת זכות בחירה.

ד

ההגדרה בחוק למגדל היא אכן הגדרה רחבה. היא אומרת: "מגדל" – אדם העוסק בייצור צמחים, או אגודה שיתופית שחברים בה העוסקים בייצור צמחים". ההגדרה הרחבה הזאת לא מונעת את האפשרות, כפי שנעשה לגבי מועצת הצמחים, להגדיר בתקנות שקובעות את הבחירות פרטים לגבי זכות בחירה. שם למשל נקבע שזה צריך להיות מי שמשלם היטלים כפי שאמר אילן אשל.


אני מקבל את הערת היועצת המשפטית שצריך להבהיר פה שהפרטים לגבי אופן עריכת הבחירות וזכות הבחירה, ייקבעו בתקנות ספציפיות לעניין הבחירות, שכמובן כפופות לאישור הוועדה הנכבדה הזאת, כפי שנעשה במועצת הצמחים.

אני מציעה לכתוב: כפי שייקבע בתקנות. שיהיה ברור שהעיקרון הכללי הזה עדיין ניתן לצמצם אותו בתקנות אחרות.

אני מקבל.

באישור ועדת הכלכלה.

זה ברור, זה מכוח החוק.

אבל, מה שלא ניתן יהיה לשנות בתקנות אחרות, אלא אם כן יובא תיקון לתקנות האלה, הוא העיקרון שהבחירות תהיינה בחירות כלליות, ולא בחירות אזוריות. את זה הוועדה צריכה לאשר.

אנחנו סבורים שהעיקרון הדמוקרטי מחייב ומצדיק שכמו ששאר החקלאים במדינת ישראל בחרו את נציגיהם למועצות הייצור באמצעות בחירות כפי שאמרו פה הנציגים. אני רוצה לומר שזה לא כל כך שגרתי שבא שר ואומר: עד היום מיניתי, אני היום בא ואומר מקרב המגדלים הם יבחרו.

בין הדיבור על מה זה מגדל, לבין דרך הבחירות, ולאור ההצעות שעלו כאן, אני חושב שכבר יש דינאמיקה ואינטראקציה בין שני הדברים.

אני מסכים לגמרי. כלומר, אנחנו נקיים דיונים גם מקדימים, ונשמע הצעות, וגם אחר כך בוועדת הכלכלה על מה שיוצע, לגבי דרך המפורטת של הבחירות, לגבי הגדרה של מגדלים. אני חושב שנכון שהוועדה הנכבדה הזאת תקבע היום את העיקרון שיהיו בחירות.

כלליות.

כן.

ד"ר סוויד, יש פתרון לשבעת העצים שלך, ולשישה של האדון, ולעץ הזית של זוהיר יחיא מכפר קרע. מרבית החקלאים מאוגדים באגודות. חלקן באגודות מים, וחלקן באגודות שיווק. דינם כדין אגודה. ולכן, חקלאי שיש לו חמישה דונם, או שניים וחצי דונם, הוא הרי יצרן ירקות, הוא מתוקף החוק מוגדר כחקלאי, ולא נמנע ממנו את הזכות, או לבא כוח האגודה שלו, להצביע בצורה דמוקרטית למועצה.

בלבד שהוא מקיים את חובותיו כלפי המועצה.

מקיים את כל חובותיו.

יש כאן כבר מגוון דעות והצעות לגבי ההגדרה המדויקת של מגדל, והוועדה תתייחס לזה בתקנות שיובאו.


אני מבין שלגבי בחירות כלליות וחשאיות זה יתוקן. אם נניח ידברו על מצב של אזוריות זה לא מתנגש.

זה מתנגש, הם יצטרכו להביא.

הם יצטרכו לתקן.

כן, ואני לא מאמינה שיתקנו את זה. משהוועדה מאשרת את העיקרון של בחירות כלליות, כל התקנות שהם הולכים עכשיו להחיל לגבי הליך הבחירות יתבסס על האישור של התקנות האלה. דהיינו, הליך של בחירות כלליות וחשאיות, ולא אזוריות.

אני לא חושב שבחירות אזוריות סותרות כלליות. זה לא סותר.

אני חושבת שהעיקרון הזה צריך להיקבע בתקנות. מכל מקום, ברור הוא שאם תגיעו למסקנה שלא, תצטרכו להביא תיקון לתקנות שזה יהיה כלליות אזוריות.

אני חושב שזה ניתן מכיוון שלא נאמר שכאן אלו בחירות כלליות יחסיות.

תשאירו את זה בתור בחירות, שלא נעשה שום דילים בעסק הזה.

טוב, או,קיי.

אדוני היושב ראש, האם מתפרסם ספר של אלו שבאים לבחור?

כן, יהיה פנקס בוחרים. כך היה במועצת הצמחים, וכך יהיה פה. הפרטים יקבעו בתקנות, והם יובאו לוועדה.

ואם אני סבור שאני בעל זכות בחירה, ואני לא נמצא בספר הבוחרים?

יש טכניקה של ערר, יש תקנות מאוד מפורטות שיובאו גם לאישור הוועדה.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 1 לגבי ההגדרות של "המועצה" ו"המשרד".

תקנה 1 אושרה.

כן. לגבי תקנה 2 - זה מאושר כפוף לתיקון.

בתוספת כפי שיקבע בתקנות.

כן, כפי שייקבע בתקנות - מוסכם. אני בעד, מי בעד?

כן, אני רק מדגיש שוב, באישור ועדת הכלכלה.

כן, זה ברור. תקנות לא מסמיכות ועדה, אלא החוק הראשי הסמיך את הוועדה.

החוק מסמיך את ועדת הכלכלה. תקנה 2 מאושרת כפוף כמובן לתוספת שהקריאה היועצת המשפטית.


אנחנו עוברים לתקנה 3.

למה לעשות בחירות ראשונות, למה לא ללכת ישר לבחירות כפי שהוצעו בתקנה 2?

דבר ראשון - צריך להכין מערכת של תקנות וכללים.

שהמועצה הזמנית תכין את זה.

המועצה הזמנית היא מועצה ממונה, היא לא מועצה נבחרת.

למה לקיים פעמיים בחירות?

לא מקיימים פעמיים בחירות.

זה כבר מתייחס לשלב שבו המועצה הזמנית כאילו, והפעולה של המשרד, יביאו תיקון לתקנות, ואז תיערכנה בחירות ראשונות - זו הכוונה.

זו הכוונה, אין פעמיים בחירות.

לא צריך לכתוב ראשונות. מה זה ראשונות? ראשונות זה אומר שלאחריהן יש עוד בחירות.

אילן, זה כדי להגביל את מסגרת הזמן.

לגבי מסגרת הזמן, אני מציע את ה-31 לדצמבר 2008. אני לא רוצה שזה יימשך. הרי ניסיון העבר כבר מראה שאפשר למשוך מועדים, ואני לא רוצה שהתקנות שיצאו מתחת ידנו כאן, יאפשרו עוד ועוד זמן שהוא למעשה זמן מת, ואקום כפי שהגדרתי אותו. לכן, אני מציע מועד או דד-ליין, ושהבחירות הראשונות תתקיימנה ב-31 לדצמבר.

לא יאוחר.

לא יאוחר מ-31 בדצמבר.

השאלה היא, האם הם עומדים בזה?

אנחנו מדברים על עוד חודשיים. אתה לא היית כאן בפתיח, אבל המועצה הזאת מתנהלת לא באופן חוקי, לא לפי המונחים שלי, ארבע שנים.

אני מכיר זאת מדיונים קודמים בנושא.

אני מציע שהבחירות הראשונות יתקיימו לא יאוחר מיום ה-31 בדצמבר 2008.

אני מבקש להתייחס. עצם תהליך הבחירות עצמו, קביעת ספר בוחרים, מתן אפשרות לערר, הוא תהליך שלוקח זמן לא בגלל שמישהו מעכב משהו, אלא כדי לבנות אותו כמו שצריך.

שמונה חודשים זה לא מספיק זמן?

מכוח תקנות הבחירות - כמו מועצת הצמחים – מהרגע שיהיו תקנות, הן עצמן קובעות תהליך כדי שההליך יהיה תקין.

אדוני היועץ המשפטי, בכל הכבוד, ארבע שנם פה זה לא התנהל בצורה חוקית. אני לא רוצה פה להתחיל להטיף מוסר, אתם מקבלים משכורות עובדי מדינה, תפשילו שרוולים ושלוש-ארבע לעבודה. מה הסיפורים האלה, באמת? עושים דברים הרבה יותר מסובכים.

בהחלט נכון. לא יכול להיות שאחרי כל הדיון שהתקיים כאן, עם כל התיאורים שעלו כאן, אנחנו נצא עם תקנות שבהן אין שום אמירה לגבי עמידה בלוחות זמנים, ובהדגשת הצורך שצריך לעשות משהו. צריך להיות החלטיים ותכליתיים.

גם כשהכנסת מתפזרת נותנים לה בסך הכול 90 יום להתארגן, וועדת הבחירות המרכזית מתארגנת, כולל ספר הבוחרים, וכולל הערעורים השונים. לכן, זה פרק זמן מספיק.

אני מציע לא יאוחר מ-31 לדצמבר. אני מעמיד להצבעה את תקנה 3(א).

אושר בתיקון שהציע חבר הכנסת סוויד.

אני רק הייתי מוסיף שעד ה-30 ליוני כל הרשימות יהיו ברבים.

אני לא חושב שאנחנו נוכל להיכנס לרזולציה הזאת בתקנות. אבל, יש כללים לגבי בחירות, מתי מפרסמים את ספר הבוחרים. חזקה שמשרד החקלאות ידאג לכך שבעלי זכות הבחירות ידעו על הזכות שלהם בפרק זמן מתאים לפני הבחירות.

מר אטינגר, ככל שיש צורך להתקין תקנות שיאפשרו את ניהול הבחירות עד אז, תיערכו להכין אותן ולהביא אותן לאישור הוועדה בהקדם האפשרי בגלל סדר יומה העמוס של הוועדה, כך שלא יקרה שבסופו של דבר תביאו תקנות ברגע האחרון, ואם לא יספיקו לערוך את הבחירות עד ה-31 לדצמבר בגלל אי אישור התקנות, תטילו כביכול את האשמה על כתפי הוועדה.

אני ער. אבל, הוועדה לא הקלה עלינו בעובדה שהיא מקצרת את לוח הזמנים.

בחודשיים. אבל, אני לוקח את הערת היועצת המשפטית. חלק מההחלטות שאנחנו נחליט זה שהוועדה מבקשת ממשרד החקלאות את הנוסח שאמרה כרגע היועצת המשפטית לגבי ההכנה של התקנות.


אנחנו עוברים לתקנה 3(ב).

"3(ב) עד למינוי חברי מועצה שייבחרו בבחירות הראשונות, תכהן מועצה זמנית בהרכב שלהלן:

(1) נציג השר והוא יהיה היושב ראש;

(2) נציג שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שיהיה סגן היושב ראש;
(3) עובד המשרד;
(4) שני מגדל זיתים לשמן;"

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול לגבי שני מגדלים הזיתים. אני מבין שהשר ממנה את נציגו כיושב ראש, והיות וזוהי מועצה זמנית זה בסדר, אין לי עם זה בעיה. זה בסדר גם לגבי נציג משרד התמ"ת. לגבי השניים האחרים, המגדלים - אני מניח שגם השר ימנה אותם.

שני השרים ממנים אותם.

הוא ממנה אותם, אבל איך הוא ממנה אותם? מאילו רשימות? מי ממליץ? בואו קודם כל נדבר על העיקרון. לפי ההרכב המוצע כאן ברור שיש רוב לעובדי המשרד - נקרא לזה לנציגי הממשלה - בעוד שלמגדלים יש כאן שניים מתוך חמישה בלבד, וזה לא עולה בקנה אחד עם חוק מועצת הצמחים.

אלא אם כן, השר ממנה את היושב ראש שהוא מגדל.

לפי ההצעות שמובאות לכאן, רק שניים מתוך החמישה הם נציגי המגדלים, ועוד השר ממנה אותם. אני חושב שיש כאן דיספרופורציה שהיא לא מתקבלת. אני רוצה שאנחנו נצביע, או שאנחנו נקבע שהרכב המועצה הזמנית יהיה עם רוב דווקא של המגדלים. אומנם, השר ממנה אותם. אבל, יש פה עיקרון שהוא עולה בקנה אחד עם החוק.

מתוך איזה רשימה בוחר השר את שני המגדלים?

זו שאלה טובה, מי רוצה לענות על זה?

אני רוצה לענות.

לא, אתה לא מציע את זה.

אני מציע שיהיו בחירות, אני מציע שיהיה רוב, ולגבי הרשימה – יש בידי - - -

אבל ד"ר יוניס, זו ועדה זמנית. לא עושים בחירות לוועדה זמנית. יש ועדה זמנית שהיא צריכה להקים את זה. האם הארגון הקיים יכול להגיש רשימת מגדלים?

כן, ודאי.

אני מציע שיהיה כתוב בתקנות שהשר יבחר מתוך רשימה שיגיש הארגון.

לזה אני מתנגד. אנחנו עשינו עבודת שטח, ויש רשימה מקרב החקלאים היהודים- - -

ד"ר יוניס, דבר עם הארגון. אתה לא ארגון פורמאלי, אתה ארגון וולונטארי. אתה צריך לדבר איתם, תגיע איתם להבנות.

אתם תהיו פתוחים לדיבור שלו.

כן, ודאי.

יש לי הצעה שנייה ואני רוצה שנציג המשרד יתייחס גם אליה. אני מציע שמתוך השלושה שממנים נציגי הממשלה: (1) זה נציג משרד החקלאות, (2) נציג תמ"ת, (3) נציג משרד החקלאות, ושמתוכם לפחות אחד יהיה מגדל זיתים, ואז נבטיח את הרוב.

אתה אומר שנציג השר הוא יהיה היושב ראש, והוא יהיה מגדל.

לא, יש לו גם נציג משרד, מספר (3) שם.

זה עובד המשרד, אני לא מניח שהוא מגדל.

אז הוא יכול לקחת את מספר (2) - נציג התמ"ת יהיה מגדל. אסור שייווצר מצב שכל החמישה כאן יהיו נציגי השר, ולא משנה לאיזה שר.

מר אטינגר, בין ההערות שתתייחס אליהן, אני הייתי מבקשת שתאמר בפירוש מי ממנה את חברי המועצה הזמנית.

בואו ניתן ליועץ המשפטי של המשרד לומר מה שיש לו לגבי התקנה הזאת.

ראשית, לעניין תפקידי המועצה הזמנית, ומדוע אנחנו הצענו את ההרכב שהצענו. הוא איננו עומד בסתירה לחוק, אם היינו עושים אותו בסתירה לחוק היועצת המשפטית היתה בוודאי מעירה על זה. המסגרת קבועה בסעיף 2א רבתי לחוק והיא איננה מחייבת.


אין ספק שהמועצה הקבועה תהיה מועצה שיהיה בה רוב למגדלים - זה עיקרון מקובל ונכון. מכיוון שהמועצה הזמנית יש לה תפקיד מוגדר, להיות מסגרת מעבר רק לארגון הבחירות, ולהיות מסגרת חוקית שתהיה מסוגלת לקבל תקציבים מהממשלה, תפקיד מוגדר צריך להיות גוף מצומצם שיתפקד. אנחנו סברנו שהמבנה הנכון הוא כמוצע.

אנחנו לא מתנגדים לגוף המצומצם - זה בסדר. אנחנו רק מתנגדים שתהיה פה החלטת פה אחד, על-פי הפה של השר - זה הכול. רוצים שיהיה איזשהו איזון מינימאלי.

אני אתן לך דוגמה. אני ביום ראשון טיפלתי בבעיה של רועים בנגב שעלו צפונה, ונציג משרד החקלאות הוא במקרה משום מה מתעלם מהם, כי הם לא מהמשפחה הנכונה, ולא מהמפלגה הנכונה. תגיד לי מה ההבדל בין כבשים של "קדימה", בין כבשים של "העבודה", ובין כבשים של "מרץ". את הסיפור הזה מוכרחים לגמור ביד ברזל. אני אומר לך שהשר אפילו מסכים איתי. אתה לא יודע באיזה עולם אתה חי, לכבשים של ההוא יש אוכל, ולכבשים של ההוא אין אוכל.

אין פה שום חוכמות - חמישה אנשים, שלושה מתוכם חייבים להיות מגדלים. האם אין מישהו במשרד החקלאות שהוא יכול להיות גם מגדל?

הטכניקה המקובלת היא ששר ממנה על-פי המלצת ארגונים יציגים. המועצה הנוכחית שלמעשה אין לה מעמד חוקי, היא ודאי לא רלוונטית. מה עשוי להיות רלוונטי? ארגונים יציגים של מגדלים. זו טכניקה מקובלת בחקיקה. אנחנו מבינים שלקבוע מי הארגונים היציגים, זה לא כל כך פשוט בסיטואציה.

אבל, לא זה הדיון. אני רוצה לעזור בכך שנמקד את הדיון. פה מדובר על ההרכב. אין כאן ויכוח לגבי הסמכויות של המועצה הממונה. אני מציע שתתייחס לעניין ההרכב ולעניין האיזון בתוך זה.

אני ביקשתי להתייחס להערתו של חבר הכנסת טל שהשר לא יחליט לבד. הועלו פה רעיונות שזה יהיה רשימות שיוגשו לו, הצעות שיוגשו לו, והשאלה היא מי מגיש לו את אותן הצעות. בחקיקה מקובל לומר שלשרים מגישים ארגונים יציגים הצעות, והוא בוחר מתוכן. ככל שיש ארגונים יציגים כאלה, אנחנו איננו מתנגדים שיאמר ששני מגדלי זיתים לשמן על-פי רשימות שיוגשו לו מטעם ארגונים מייצגים של מגדלים, כך יבטיחו את העובדה שהוא לא קובע לבד.

כך אתה לא מבטיח את העובדה שהוא לא יקבע לבד, מפני שהוא עדיין יכול לקבוע לבד. אני לוקח סתם לצורך הדוגמה את שני האנשים הראשונים שראיתי, שהם לצורך העניין אנשים שלו. הוא ייקח אותם מתוך הרשימות. אני בסך הכול רוצה למנוע את זה. אני לא חושב שזה כל כך נורא. שניים מתוך שלושה זה לא נורא. אבל, יהיה איזשהו איזון, ותהיה איזושהי בקרה.

ככל שהוועדה מבקשת לקבוע מגבלה על שיקול דעתו של השר, ההצעה שאני מציע היא ששני מגדלי הזיתים לשמן ימונו על-פי ההצעות של ארגוני מגדלים.

שלושה לא שניים.

הוא מדבר על השניים, וזה בסדר. האם אתה מסכים שהם יקבעו מי הם השניים?

לא הם, ארגון החקלאים.

השר ימנה על-פי הצעות, או בהתייעצות, וזה גם בחוק מועצת הצמחים. לגבי נציגים של מגדלים עיגנו הוראות דומות שהשר ימנה לאחר התייעצות עם ארגוני מגדלים. זו טכניקה מקובלת.

אני חושב שזה עונה על הבעיה. בכל הבחירות האלה תמיד הסמכות בסוף לשר. הוא צריך להתייעץ עם ארגוני מגדלים, והוא צריך לקבוע שאחד מנציגי הממשלה, אחד הוא מגדל.

בהתייעצות עם ארגוני המגדלים.

אנחנו לא מתנגדים שסעיף קטן (4) יתוקן: שני מגדלי זיתים לשמן, לאחר שהתייעץ עם ארגוני מגדלים, או עם גופים המייצגים לדעת השר את המגדלים.

עם גופים המייצגים לדעת השר את מגדלי הזיתים.

לא, זה לא. זה נוסח לא טוב. ארגוני המגדלים זה דבר מאוד ברור, בדיוק יודעים. לגבי שהשר יגיד, לדעת השר מייצגים או לא מייצגים, הוא יגיד: זה מייצג, זה לא מייצג. זה לא כך. אנחנו יודעים בדיוק מה זה כשאומרים ארגוני המגדלים בחקלאות - ארגוני המגדלים.

שימנה לאחר התייעצות עם ארגוני מגדלי זיתים?

זה גם בסדר. אני כבר אומר, אנחנו נעשה פרסום.

ערן, עד למינוי חברי מועצה שייבחרו בבחירות הראשונות, תכהן מועצה זמנית שימנה השר? האם השר ימנה אותה, ועד מתי הוא אמור למנות אותה?

הוא אמור למנות אותה באופן מיידי. אתם יודעים - יש הליך בדיקה, ועדה שפועלת. הוא ממנה אותו מייד.

שימנה השר?

שימנה השר, כי לא כתוב.

אתי, זה קבוע בחוק. בסעיף 2א רבתי (ב) כתוב: השרים ימנו את חברי מועצת הזיתים, ומכוח הסמכות הזאת הם ממנים. אם את חושבת שצריך לחזור על זה פה, אין לי בעיה.

לא צריך.

אבל, בכל זאת השרים שם ופה.

שימנו השרים, או.קיי.

כאשר השר - הכוונה היא לשר החקלאות.

אין בעיה, אפשר לכתוב: שימנו השרים. זה פשוט חזרה על מה שהחוק קובע.

או,קיי - שימנו השרים.

נציג השר זה שר החקלאות כמובן. התבקשה כאן התייחסות לשאלה האם נציג השר יהיה גם מקרב מגדלים?

לא בהכרח, אנחנו בהחלט חושבים שבעניין הזה צריך להשאיר - - -

את זה אנחנו רוצים למנוע.

אם כך, אתה צריך לתת תשובה לשאלה שהפנה אליך היושב ראש, כי משמעות העניין היא שלמגדלים יש רק שני נציגים, והרוב הוא לא מבין המגדלים.

התשובה שנתתי היא שלמועצה הזמנית הזאת יש תפקידים מאוד מאוד מוגדרים ומוגבלים. זו מועצה שאמורה לפעול תקופה קצובה. התפקיד המרכזי שלה הוא לארגן את מסגרת הבחירות, ולהיות גוף חוקי שמסוגל גם לקבל תקציבים מהמדינה. לכן, לעניין הזה חשבנו שהמבנה היעיל והנכון ביותר הוא המבנה המוצע.

יש פה עיקרון שאני מרגיש שמנסים איכשהו לעקוף אותו. העיקרון הוא שיהיה רוב למגדלים, לחקלאים. אני חושב שזה רוב שבלעדיו אני לא הייתי מוכן לתמוך בתקנות האלה. לגבי תקנה 3(ב)(1) – נציג השר, זה בסדר. 3(ב)(2) – נציג שר התעשייה, בסדר. אני מציע שבמקום 3(ב)(3) – עובד המשרד, אנחנו נמחק את זה, ויהיו שלושה מגדלי זיתים לשמן.

אתה לא צריך למחוק את זה.

אז יהיו שישה, אנחנו נעשה ארבעה מגדלים. אם אתה רוצה שיהיה עובד המשרד שאני מבין שזה יכול להיות הקשר בין לבין, אז אני אציע שיהיו ארבעה מגדלי זיתים, כפוף להצעה של חבר הכנסת אבו וילן.

ארבעה מגדלי זיתים שימונו?

כן.

אני מבינה, כאן זה גם מינוי של שני השרים. מינוי חברי המועצה נעשה על-ידי שני השרים. ארבעה מגדלים זיתים שימונו לאחר התייעצות עם ארגוני מגדלים זיתים.

כן.

אז - ארבעה מגדלי זיתים לשמן שימונו לאחר התייעצות עם ארגוני המגדלים.

יש פה בעיה. אם זה שני שרים וזה מגדלים, אז שר אחד שלא מרוצה יכול "לתקוע" את זה. האם לאורך כל הדרך זה שמועצת הזיתים צריכה להיות ממונה על-ידי שני שרים?

כן.

חבר הכנסת וילן, זה חוק הצמחים שמדבר על שרים ימנו את החברים. ניתן לשרים לעשות את הוויכוחים ביניהם.


חברים, אני מעמיד את הנוסח הזה כפי שקראה אותו היועצת המשפטית להצבעה. מי בעד? אושר פה אחד.

יופי, פה אחד. תקנה 3 אושרה בכל השינויים.

כן. תודה, אנחנו סיימנו.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.