PAGE
10

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 696

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום רביעי, ג' בשבט התשס"ט – 28 בינואר 2009 – בשעה 12:00

תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' ), התשס"ט-2008 – אישור התקנות

חברי הוועדה: יצחק לוי – מ"מ היו"ר

מנחם בן-ששון

אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

נורית פלץ, מנהלת טכנולוגיות, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק דינה מרום, ראש מדור אלימות במשפחה, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק כינור חן, קצינת נפגעי עברה – מחוז דרום, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק אילן שלמה סלומון, קצין מדור תביעות, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק חיה מימון-שפירא, קצינת מדור תביעות, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד אריאל זיסל, ע.יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד איילת לוי, ע. יועץ משפטי, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד דפנה בינוולד, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

עו"ד גבריאלה פיסמן, משרד המשפטים

אדוה מרדלר, מתמחה בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים

נעמה פויכטונגר, משרד המשפטים

ענת אסיף, פרקליטות המדינה

ואדים גודון, רפרנט ביטחון פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

ענת משה, רפרנטית מינהל וממשל, אגף תקציבים, משרד האוצר

לישי משעלי, מרכזת המשימות של המשנה למנכ"ל, משרד הרווחה

עו"ד נועה ברודסקי-לוי, לשכה משפטית, המועצה לשלום הילד

עו"ד רותי אלדר, מרכז נגה, הקריה האקדמית קרית אונו

ענבר יחזקאלי-בליליוס, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

רחלי גרייבין, רכזת פרויקט הליווי בהליך הפלילי במרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בירושלים, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחות ונרצחים

אפרת רוזן

דורית ואג

הדס צנוירט

תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' ), התשס"ט-2008 – אישור התקנות

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום תקנות זכויות נפגעי עבירה. בבקשה.

מדובר בתקנות זכויות נפגעי עברה בתיקון לעניין תקנה 15 שמיישמת את סעיף 17 לחוק שעניינו הסדרי טיעון. תיקון מס' 5 לחוק זכויות נפגעי עברה, זו היתה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מיכאל איתן, וזה אושר לא מזמן במליאת הכנסת.


הוא תיקן את החוק בשלושה מישורים עיקריים; הוא קבע שמלבד הזכות שכבר היתה לנפגעי עברות מין או אלימות חמורה להביע עמדה על עניין האפשרות שיהיה הסדר טיעון עם הנאשם, נוספו לכך מספר זכויות: גם הודעה באפשרות להביע עמדה לעניין פרטיו של הסדר טיעון שמתגבש עם אותו נאשם, גם הודעה נוספת לעניין חלק מנפגעי העברות באלימות ומין חמורה, הודעה נוספת לגבי פרטיו של הסדר טיעון שכבר התגבש עם הנאשם, עובר לחתימה ואז מתן אפשרות להביע עמדה בעל פה או בכתב בפני הגורם המאשר, שמאשר את הסדר הטיעון, וכן מתן הוראות לבית משפט לפני שהוא מאשר את הסדר הטיעון לבחון האם אכן מולאו הוראות חוק זכויות נפגעי עברה בעניינו של נפגע העברה. התקנות האלה באות ליישם את תיקון מס' 5.


אני מציעה שנתחיל לקרוא את התקנות.


קוראת סעיף 1(1).

יש הערות?

אנו חושבים שיש פה סרבול מסוים, ואנו עוברים לסוף התקנות וחושבים שיש לצרף אותם לתקנה הזו לא להפריד בין הטופס שמופיע בסעיף (ג) בתקנה השנייה לבין התקנה הזו, כי הטופס נועד רק לעמדה בכתב.


דבר שני, לא ליצור שתי ערכאות שאליהן עוברת העמדה. אנו חושבים שהעמדה צריכה לעבור ישירות מן המזכירות שאליה הוא מגיש אותה, את העמדה בכתב, אל הגורם המאשר.

החוק קובע גם לעניין הבעת עמדה לעניין האפשרות להגיע להסדר טיעון וגם לעניין הזכות להביע עמדה לעניין פרטים מתגבשים, הוא קובע זכות להביע עמדה בפני התובע. הבעת העמדה בפני הגורם המאשר היא רק לגבי נפגעי עברות מין ואלימות חמורה מסוימות.

הבנתי.

אנו חושבים שצריך בסוף התקנה להוסיף שיש חובה על התובע ליידע את הגורם המאשר במילותיו הוא, כשמיידע מתייעץ עם אותו גורם מאשר, אם לקבל את הסדר הטיעון, לגבש הסדר טיעון, שיידע אותו גם בעמדה של נפגע העברה, אחרת הסעיף מתרוקן מתוכן.

הגורם המאשר הוא מונח שהוא ייחודי בתיקון החוק החדש רק בהקשר של העברות המאוד ספציפיות. המושג הזה, אפילו אם הוא קיים בתוך המערכת כחלק ממנגנון העבודה הפנימי, הוא לא מושג שקיים בחקיקה, כלומר נועה מתייחסת, אם אני מבינה נכון, לתהליך העבודה בתוך הפרקליטות, כשהיא באה לאשר איזשהו הסדר טיעון.


עקרונית, הכתובת של נפגע העברה היא התובע, ואליו אנו מתייחסים גם בחוק וגם בתקנות. ההנחיות בתוך הפרקליטות, איך מאושר הסדר טיעון באופן שגרתי, עשויות גם להשתנות בהמשך, כך שמבחינת תהליכי העבודה בתוך הפרקליטות או בתוך המשטרה, ברגע שיש לי גורם שהוא המוסמך לאשר את הסדר הטיעון, ודאי שהוא זה שמקבל את העמדה.

כל הסדר טיעון מגיע לגורם המאשר. יכול להיות שבמקרים מסוימים התובע הוא זה שמאשר את הדברים?

תלוי בדרגה של התובע. אבל להתייחס בתקנות לפרוצדורה שהיא עניין פנימי לגמרי, זה לא נכון.

האם יכול להיות שהתובע כל כך לא יחשיב את עמדת הנפגעים?

הרבה פעמים הדברים נעשים בצורה מאוד מהירה – טלפון שמרים התובע מבית המשפט לגורם המאשר בתוך התביעות. אני רוצה שהוא יגיד במילותיו הוא- -

אני רוצה לשאול שאלה משפטית; אם נעגן את זה, זה דבר שהנייר לא סובל אותו מבחינת החקיקה?

המציאות של אופן קבלת ההחלטה במשטרה עשויה להשתנות.

יותר ממה שנעמה אמרה, יש פה בעיה מאוד עקרונית, כי אנו מתייחסים פה להליך שלא מוסדר – לא בחקיקה ולא בתקנות, ואז אנו מתייחסים אליו בדרך עקיפה לגבי חובת התובע- -

את מוסיפה הליך שלא קיים בחקיקה – הוא קיים בפועל. את רוצה כאן להוסיף הליך שבדרך כלל- -

עצם ההליך של אישור הסדר טיעון בידי גורם מאשר הוא לא הליך שקבוע בשום מקום חוץ מאשר בהנחיות פנימיות של הגוף המינהלי, ולכן אי אפשר לחייב תובע להביא את עמדת הנפגע בפני מי ש - החוק כלל לא מחייב אותו לפנות אליו לקבל את האישור. אף אם ראוי להסדיר את זה בחקיקה ראשית, ואני חושבת שרוב האנשים פה בגלל שרוצים להסדיר את הנושא של הסדרי טיעון, מסכימים שראוי להסדיר את זה בחקיקה ראשית, כללי מינהל ציבורי תקין חלים על התובע- -

ההערה שלך באה בעקבות זה שאת חושבת שיש תובעים שלא מיידעים את הגורם המאשר, כאשר יש עמדה של הנפגעים?

אני לא רוצה להטיל רבב באף אחד, אני לא יודעת אם תובע שמתקשר- -

מה שאומרים כאן, זה שזו לא הסדרה נכונה בתקנה הזו. אם רוצים להסדיר את זה, צריך להסדיר את זה בדרך אחרת - או בהנחיות הפנימיות או, כאשר יוסדר כל נושא של הסדר טיעון בחקיקה, אז אולי שם.

למיטב ידיעתי, אם איני טועה, ועדת נאור לסדר דין פלילי דנה בנושא הסדרי טיעון במטרה כן להגיע להסדרה.

דווקא מבחינה משפטית אני רואה את המשמעות של סעיף 17 כאילו המילה "תובע" – זאת היתה הכוונה מלכתחילה, שהתובע שמקבל את ההחלטה הוא יהיה זה ששומע את עמדת הנפגע. המטרה שלי זה שאותו תובע שמקבל את ההחלטה יידע מה עמדת הנפגע.

אין ויכוח שמי שמקבל את ההחלטה צריך לראות את העמדה.

זה עניין להנחיות פנימיות, והתביעה המשטרתית, לעניין איך מגיעים להסדר טיעון ואיך מאשרים- -

הבנתי. אני רוצה לשאול, מישהו יכול לומר שהוועדה מבקשת לבדוק את הכללת היידוע- -

בפרקליטות כך זה נעשה.

אני מבקש מהפרקליטות, מהמשטרה לכלול בהנחיות הפנימיות את הבקשה הזו, שהתובע יתייעץ עם הגורם המאשר, ליידע אותו בעמדה של הנפגעים. זה הכל מובן מאליו. אם זה כבר נמצא בהנחיה, בסדר. אם זה לא נמצא בהנחיה, תשימו- -

ועדת נאור סיימה לדון בעניין.

יש לך הנוהל פה?

יש שני סעיפים, יש סעיף מיוחד שמתייחס לנפגע העברה – בין היתר על התובע לוודא שהסדר הטיעון מביא בחשבון את מידת הנזק הגופני והנפשי שנגרם לקורבן העברה. לצורך כך חובה לברר ככל שניתן מה מצבו של קורבן העברה וכו', ויש גם המשכים- -

זה לא מה שדובר כאן. אני רוצה לסכם את הדיון הזה; אני עדיין מבקש לכלול בהנחיות הפנימיות הנחיה שאומרת, שכשהתובע בא לפני הגורם המאשר, שהוא יידע אותו בעמדת נפגע העברה. כל מה שאמרת נכון, אבל יכול להיות שלנפגע העברה יש עמדה, הוא הציג אותה, אז שהעמדה הזו תגיע לגורם המאשר. נעשה את זה בהנחיות הפנימיות ולא נעשה את זה בתקנה. אנו ממשיכים הלאה.

קוראת סעיף 1(2)(ב). הסדר טיעון "המתגבש" – יש להחליף ל"שהתגבש".

הערות לסעיף הזה, בבקשה.

ההערה שלי לגבי המגבלה של 14 יום; אמנם נאמר לי שבפרקטיקה זה אולי לא מוגבל ל-14 יום, אך זה מה שכתוב. אני מדברת על משפחת נרצח שפתאום נוחתת על בני המשפחה ידיעה קשה מאוד על הסדר טיעון. הם חשבו שמוגש כתב אישום, והם צריכים גם התייעצות בתוך המשפחה, הם זקוקים להתייעצות חיצונית עם גורם מלווה בעניינים משפטיים, ותוך 14 יום זה מגבלה שתהיה מאוד קשה ועלולה להביא להחלטה לא שקולה שגם תזיק למשפחה.

יכול להיות שאם הרבה זמן יעבור, יהיו ראיות אחרות וכן הלאה.

תסגרו את זה לשבעה ימים, כי הדברים האלה דינאמיים. אני גם משפחה שכולה. מכיוון שאם אנו רוצים להשפיע, אנו רוצים להיות בתמונה מהרגע הראשון. הדברים הם דינאמיים. לא יחכו לעמדה שלכם, שלנו כדי להמשיך להידבר ולגלגל את הדברים. לכן ההשפעה שלנו, אם אנו רוצים שתהיה השפעה, היא צריכה להיות מהרגע הראשון. אני חושב ש-14 יום, אנו מפסידים את הרכבת. זה מצב לא קל ובעייתי, אך צריך להתאמץ ולגבש עמדה, כי המשטרה לא תחכה עם זה.

מהיכרותי עם רוב המשפחות, זו משימה קשה מאוד. בדרך כלל רוב המשפחות מתנגדות להסדרי טיעון.

אז גמרת את התשובה.

אבל הם צריכים גם לנמק, ולשם כך הם צריכים לגייס סיוע משפטי.

דווקא בעברות החמורות ביותר, לרבות עברות הרצח וההריגה, אם תשימו לב בתקנות, הרי החוק נתן לנפגע העברה את הזכות גם לבחור, להופיע בעל פה להבעת עמדתו, וההופעה בעל פה לא הוגבלה ל-14 יום. כתוב היום בתקנות שתוך 14 יום נפגע עברה בעברות האלה צריך להודיע לפרקליטות שהוא מעוניין בפגישה, ואז הפגישה מתואמת אתו. ממילא זה במועד שנוח לו. נכון שזה רק לעברות החמורות ביותר.

זה לא משמע מהנוסח. תוך 14 יום הם צריכים לגבש עמדה.

הם צריכים להודיע שהם מעוניינים בפגישה.


דבר אחר שאנו צריכים להזכיר כאן, שבחלק גדול מהתיקים הנאשם הוא גם עצור, וכל הארכה של המועד הזה משפיעה ממילא על הזכויות של הצד השני. בכל מקרה יש לזכור שיש לנו פה גם המילוט הזה – אלא אם כן הודיע... אפשרות לעשות כאן במועד אחר ובדרך אחרת. אני בטוחה שכשיש מקרה מיוחד שבאמת מצריך התחשבות מיוחדת בתאריכים, אפשר לנהל על זה דיאלוג.

אני תומך בהשארת 14 יום, אני חושב שזה מאוזן, ויש פה חלופות שאפשר להאריך.

אולי צריך לנסח את זה איכשהו. אני לא הבנתי.

גם אני בהתחלה לא הבנתי. כשקראתי בפעם השלישית, הבנתי. לשון של משפטנים - לא מספיק לקרוא פעם אחת.

גם אני קראתי יותר מפעם אחת.

יש עוד הערות?

אני לא מבינה למה הסיפא של סעיף (2) לא מצטרף לסעיף (1)? ולמה זה צריך לעבור דרך התובע? למה המזכירות לא תעביר את זה ישירות לגורם המאשר?

כי התובע מנהל את התיק, לא הגורם המאשר.

התיק נמצא אצל התובע. מגיע פקס למזכירות הפרקליטות, הפרקליטות בודקת איפה התיק, לוקחת את הפקס לתוך התיק שהתובע שהתיק הוא שלו ושמכיר אותו הכי טוב, קודם כל יראה את המכתב הזה, ואז מתקדמים עם זה לגורם המאשר. הגורם המאשר לא יישב עם הנפגע לבד, בלי הפרקליט שמנהל את התיק ומכיר אותו הכי טוב.

הרעיון הוא לתת את האמצעי הזה ללא תיווך.

אני חושב שהעניין הזה של סדר הסעיפים, נשאיר את זה לכותבים. אני רואה הגיון מסוים במה שאת אומרת ורואה הגיון מסוים בצורה שבה זה כתוב, אך אנו לא נסחים - אנו מדברים על תכנים, והניסוח יהיה ניסוח.


לגבי העניין השני, ברור שזה צריך לבוא בפני התובע. למה זה לא יעבור דרך התובע? אני מתאר לעצמי שגם בעל פה, כשכתוב הגורם המאשר, התובע נוכח שם. התובע הוא בורג מאוד מרכזי בעניין, כי הוא מטפל בתיק. אי אפשר לדלג עליו. אי אפשר שמסמך כתוב יגיע לגורם המאשר, והתובע לא יידע ממנו.

הרעיון היה ליצור מנגנון ביקורת על החלטות התובע.

מנגנון הביקורת הוא בדיוק כך, שהחוק קובע שזה מגיע לגורם המאשר, אבל זה לא מנטרל את התובע מלבוא ולראות את העניין ולהעיר את הערותיו. זה בסדר.

יש לי הערה לסדר; אני רוצה לומר לחברים מסביב לשולחן, חלק מהסוגיות, בשתי הדקות שהייתי, היה לי דז'ה וו, כי ישבנו שעות. אי אפשר לגלגל חזרה באמצעות התקנות את מה שהגענו אליו בסיכום.

אני מסכים אתך תיאורטית. מעשית, בכנסת כל הזמן חוזרים.

קוראת סעיף 1(2)(ג).

זה מאזן את עניין הבעל פה.

קוראת סעיפים 1(2)(ד), (ה).

לדעתי, חסרה פה תקנה נוספת; יש שתי עברות שהוחרגו למעשה, 192 ו-382 לחוק העונשין, שבהן, לדעתי, צריכה להיות תקנה שמחייבת את חוקר המשטרה ליידע את נפגע העברה שברצונו יהיה להביע עמדה בעתיד לעניין הסדר טיעון - להגיד מראש שהוא מעוניין בכך. זה חשוב, אחרת זה לא ימומש. נפגעי עברה לא יודעים את זה, הם לא יודעים שהם צריכים לבקש שיודיעו להם על הסדר טיעון. כאמור, מדובר בעברות 192 ו-382 לחוק העונשין, עברות של איומים ועברות של אלימות בתוך המשפחה. אלה עברות שהוחרגו בחוק העיקרי, כך שרק אם נפגע עברה מבקש שיודיעו לו על הסדר טיעון, אז יידעו אותו. אני אומרת, שיידעו אותו שהוא צריך לבקש, שיידעו אותו על היכולת.

אנו בהחלט חושבים שצריך ליידע את אותם נפגעי העברות המוחרגות בדבר הזכויות שלהם. חשבנו שנכליל את זה כבר לתוך הטופס שמקבל אותו נפגע עברה כשהוא מגיש את התלונה במשטרה, תהיה הערה שתבהיר לו שאם הוא יהיה מעוניין להביע עמדה באשר לפרטי הסדר הטיעון- -

חשוב שתכניסו את זה למערכת של המנע.

הוא צריך לקבל בכלל את המידע במערכת מנע.

אני חושב שאפשר לקבל את זה. נקבל שלגבי שתי העברות האלה שהוזכרו כאן, המנויות ב-17(ב) לחוק, אנו מוסיפים, שתהיה חובת יידוע בעת הגשת התלונה או מועד אחר שייקבע בנהלים - תהיה חובת יידוע על האפשרות להודיע לתובע שהוא רוצה להביע עמדה בקשר להסדר טיעון – תנסחו את זה.

בהקשר של המועד, ככל שהמועד מאוחר יותר, כלומר ככל שהתובע הוא זה שיבדוק את העניין מחדש ולא החוקר בשלב המשטרתי - כשמגיע נפגע להגיש תלונה במשטרה, הוא עוד לא יודע מה הוא רוצה בכלל, ורק כשהדברים מתקדמים, כבר יודעים על הגשת כתב אישום, נכון יותר- -

המשטרה תקבע את זה בנהלים. המשטרה יכולה לקבוע גם מועד אחר. או במועד הזה או במועד אחר, שייקבע בנהלים של המשטרה או של הפרקליטות.


סיימנו את התקנות.

יש טופס 6, לפי תקנה 15(ד).

יש למישהו הערות לטופס?

חשוב להבהיר על גבי הטופס מתי נפגע העברה צריך להגיש אותו. צריכה להיות הערה, שהם יוכלו להגיש את זה כשיודיעו להם על הסדר הטיעון, כשיתגבש.

הטופס שקיים היום, הנפגע מקבל כשהוא נמצא בקשר עם הפרקליטות או עם התביעה ואומר שהוא רוצה להביע עמדה, ואז אנו שולחים לו בפקס או במייל את הטופס.

אם כך אנו מצביעים על התקנות ועל הטופס יחדיו, עם התיקונים והתוספות. מי בעד? תודה, התקנות אושרו.

חברים, שלושתנו נפרדים מכם. היו לי שלוש שנות חוויה מרתקת של העבודה אתכם, גם על החוק הזה. אתם מצויים בעבודה מול הוועדה, לכן אין לכם הפרספקטיבה של מישהו שמגיע מהחזית האזרחית, עד כמה התרומה שלכם, הארגונים השונים שמתווכחים אחד עם השני מסביב לשולחן, עד כמה זו חוויה ציונית או ישראלית מרעננת. לראות איך אנשים בני גיל אחד, עם השכלה דומה, שבאו ממקומות לימוד לפעמים אפילו זהים, מסוגלים לייצג את האינטרס שלנגד עיניהם הוא הראשון במעלה לחברה מתוקנת. תפקידנו הצנוע הוא לנסות להוליך את המהלך הזה. אתם באים מוכנים, הנהגנו את השיטה של משלוח ניירות עמדה מראש, אז יחסית קל להתכונן למפגשים. הקלות הרבה, לאורך כל הדרך, היא תולדה של עבודה מופתית של הצוות של הייעוץ המשפטי של ועדת חוקה, חוק ומשפט, ומי שזכיתי לעבוד לצדה, אפרת, בסוגיות שעבדנו כאן, ואתם יודעים עד כמה חוות דעת מקצועית כזו, אתם יודעים שאתם הולכים על גשר בטוח, יצוק. אלה הדברים שזכיתי ליהנות מהם בשלוש השנים האלה.


בשמחה גדולה אני רוצה לציין את שלוש השנים שזכיתי לעבוד אתכם והסבלנות שהיתה לכם, בשעה שהגעתם לדיונים, הבאתם את דבריכם, ערכתם אותם בצורה נבונה. בהרבה מקרים אפילו זכיתם שהחוקים כתובים כמו שאתם רציתם. ואם באיזושהי צורה הרמתי את הקול או נזפתי, אני מניח שזה חריג היה, או לפחות השתדלתי כך.


זכיתי לעבוד עם הרב לוי מהיותי בן 10, מהיום שאני מכיר את אשתי. שנינו היינו חניכים שלו בתנועת הנוער, ומדהים עד כמה איכות היא דבר שמשביח עם הגיל.

זה הדיון האחרון שלי בוועדה. זה די הולם, שהדיון הראשון שלי בוועדה היה עם תמי על תיקון מס' 2 לחוק זכויות נפגעי עברה, זה היה לפני חמש שנים. עם כולכם עברתי דרך מאוד ארוכה, ואני מודה לכל אחד מכם. למדתי מכל אחד ואחד מכם. אני מתנצלת אם היו רגעים של חילוקי דעות, אבל זה תמיד נעשה מתוך רצון להשביח את מה שאפשר להשביח בחקיקה. זכות גדולה נפלה בחלקי לעבוד אתכם ועם מנחם ועם הרב לוי ועם מיקי בזמנו כיושב ראש ועדה. תודה.

אגב, כמה מתאים שאנו חותמים עם חוק של מיקי.

אני רוצה לומר תודה לכל החברים כאן על שיתוף פעולה רב שנים. בשנים שלא הייתי שר, תמיד ראיתי את מרכז עבודתי בוועדת החוקה, וניסיתי כמה שיותר להיות מעורב, תורם, מחוקק ומסייע. לי זה מאוד הוסיף, מבחינה אישית, לא רק הידע אלא גם הקשר עם כל הארגונים והאנשים.


יש לי הרבה תודה למנחם, קודם כל על שיתוף הפעולה ועל שהוא אפשר לי להביא כמה נושאים בקדנציה הזו. אפרת, לא אכביר מילים – עובדת מסורה, חכמה, חרוצה. אני מאחל לה הרבה מאוד הצלחה. תודה לכולכם.

גם מאתנו ברכות ותודות. כל תקופת העבודה זה הרגיש כמו צוות אחד גדול למרות חילוקי הדעות, שברור שכולם הולכים בדיוק לאותו כיוון ולאותה מטרה ולאותם איזונים קשים
לפעמים, אך היה תענוג גדול לעבוד עם הצוות הזה, על כל הפנים הפוליטיים, המקצועיים, המשפטיים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.