PAGE

36

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 487

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום שלישי, כ"ד בטבת התשס"ט (‏20 בינואר, 2009), שעה 12:30

1.
השרפה במפעל "אגן כימיקלים" באשדוד

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

דב חנין

חה"כ יורם מרציאנו

חה"כ דוד רותם

סנ"ץ דני אלגרט
-
מפקד תחנת אשדוד, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אבי כהן
-
רמ"ס אשדוד, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק זאב ליברמן
-
רמק"מ אשדוד, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

סא"ל הדס בן דב
-
רע"ן חומרים מסוכנים, פקע"ר, משרד הביטחון

חיים תמם
-
סגן מפקח כבאות ראשי, משרד הפנים

דני ששון
-
מפקד שירותי כבאות אשדוד, משרד הפנים

תמר ברמן
-
טוקסיקולוגית ראשית לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

ד"ר יוסי ענבר
-
משנה למנכ"ל וסמנכ"ל תעשיות, המשרד להגנת הסביבה

ניר קנטור
-
מנהל איגוד הכימיה, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל
-
התאחדות התעשיינים

דוד ניר
-
מנכ"ל מפעלי הייצור של מכתשים אגן ישראל

צבי מנור
-
מנהל מפעל אגן כימיקלים באשדוד

עובדיה לוי
-
יו"ר ועד העובדים, מפעל אגן כימיקלים באשדוד

גיא אלעזרה
-
מפעל אגן כימיקלים באשדוד

שלום כנפו
-
מפעל אגן כימיקלים באשדוד

מאיר אמסלם
-
מפעל אגן כימיקלים באשדוד

אבי חן
-
מפעל אגן כימיקלים באשדוד

שמואל שלומי
-
מפעל אגן כימיקלים באשדוד

ורדה יששכר
-
מפעל אגן כימיקלים באשדוד

רות דגן
-
מפעל אגן כימיקלים באשדוד

אבי בלהנס
-
מפעל אגן כימיקלים באשדוד

ד"ר עידית בן אורי
-
מרכזת חומרים מסוכנים, חברת החשמל

ד"ר ענת רוזן
-
מנכ"לית איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה

חיים שייב
-
יו"ר מרחב אשדוד, ההסתדרות החדשה

חיה לחיאני
-
ההסתדרות החדשה

ניר סתיו
-
סגן מנהל מבצעי, השירות המטאורולוגי

אליעזר ביננפלד
-
ראש המועצה האזורית חבל יבנה

יעקב פלאצ'י
-
מנהל מח' רישוי עסקים, עיריית אשדוד

עו"ד נירית לוטן
-
הלשכה המשפטית, עמותת אדם טבע ודין

דבורה סיילס-פרומן
-
עמותת אדם טבע ודין

עזר פישלר
-
סמנכ"ל עמותת צלול

אורי שחם
-
מגן דוד אדום

אלוף במיל' הרצל שפיר
-
יו"ר ועדת חומרים מסוכנים באזור הצפון

עו"ד גיל הראל
-
תושב ניר גלים

עו"ד אורית מרום-אלבק
-
מייצגת את ניר גלים

יהודה סקר
-
מ"מ יו"ר ארגון ההורים הארצי

עינת רזאל
-
לוביסטית, רמת חובב

תומר רוזנר


ורד קירו-זילברמן

יפה שפירא

אירית שלהבת
השרפה במפעל "אגן כימיקלים" באשדוד

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. נתכנסנו לדיון פגרה מיוחד, לדון בנושא השרפה שהיתה במפעל "אגן כימיקלים" באשדוד. אנו מקיימים את הדיון הזה בנוהל של שגרה. אנו מקיימים דיונים מן הסוג הזה כל אימת שמתרחשת תקלה בסדר גודל משמעותי במפעל שיש בו חומרים שעלולים להיות מסוכנים. עשינו את זה בעבר במהלך השנה האחרונה לגבי כמה וכמה מפעלים שלצערנו היו בהם תקלות חמורות שעלו גם בחיי אדם. במקרה הזה המצב שונה, ברוך-השם השרפה טופלה והשתלטו עליה ואף אחד לא נפגע, למיטב ידיעתי, פגיעה משמעותית.


אני מציע שנפתח עם מנכ"ל המפעל, מר דוד ניר. בבקשה אדוני.

ב-14 בינואר, בשעה 17:38 פרצה שרפה במחסן של חומרים ב"אגן כימיקלים".

תספר לנו על המפעל "אגן כימיקלים".

"אגן כימיקלים" הוא מפעל שמייצר חומרים להגנת הצומח מסוג הרבצידים – קוטלי עשבים. המפעל מעסיק כ-700 עובדים במעגל הראשון ועוד 1,500 במעגל השני. הוא מייצא בכ-2 מיליארד שקלים לכ-120 מדינות בעולם.

זה חומר ההדברה שיש עליו מגבלות שימושיות ואישרנו בוועדה, נכון?

לא. אין מגבלות שימושיות.

זה לא מתיל-ברומיד.

יש סינתיזה אורגנית, כמו בכל מפעל. כמו שחברת "טבע" נותנת תרופות לבני אדם, אנחנו נותנים תרופות לצמחים או לעשבים על מנת שנוכל לגדל יותר.

כמה זמן המפעל קיים?

המפעל קיים מ-1949 והועבר לאזור התעשייה הצפוני של אשדוד בשנת 1971.

עוד מעט 40 שנה. יפה. נחזור לאירוע. היית במפעל כאשר האירוע פרץ?

הייתי במפעל. האירוע התרחש בשעה 17:38 במחסן חומרים שהוא מחסן ביניים, מחסן של מחלקת הייצור. מחסן החומרים הזה מכיל מוצקים והמחלקה מייצרת גם פורמולציות של מוצקים.


עובדי החברה הוזנקו בנוהל חירום – יש לנו צוות חירום מפעלי – דרך מערכת הטלמסר. הגיעו למחסן ולמעשה כבר בשניות הראשונות עבדו על הפרדת המחסן משאר מתקני הייצור, אמצעי הייצור ואמצעי האחסון של החברה.

איך הם הפרידו?

לחברה יש מערך גדול ומורכב מאוד של כיבוי אש, עם מכל של 5,000 קו"ב וצנרת מים ומערכות קצף ש"רצות" לכל הצמתים. ההפרדה בוצעה בעיקר באמצעות תותחי קצף שהפרידו בין המחסן הבוער ובין אמצעי האחסון והייצור. בראש מעייניהם היתה ההפרדה. ידענו ששירותי כיבוי אש יגיעו ויטפלו בכיבוי של המחסן עצמו. אנחנו התעסקנו בעיקר בהפרדה.


כאשר הגיעו צוותי כיבוי אש הם אכן עשו את עבודתם בצורה מקצועית.

בתוך כמה זמן הם הגיעו?

אני לא זוכר את הזמן המדויק. אני מניח שזה רשום אצלם. תוך כמה דקות – 20 דקות או משהו כזה.

זמן רב יחסית. תיכף נדבר איתם. לפי התמונות שראיתי בטלוויזיה השרפה היתה גדולה. בין אם הפרדתם ובין אם לא הפרדתם, הלהבות היו עצומות.

המחסן עצמו קטן יחסית, של 10 על 20 מטרים. כפי שאמרתי, החומרים שהיו בתוכו הם חומרים מוצקים. היתה להבה, היתה שרפה. אנחנו, ביחד עם אנשי איכות הסביבה והכבאים, היינו במרחק 10-15 מטר מהמחסן.

החומרים שם היו כל-כך דליקים? אילו חומרים היו במחסן?

אלה חומרים פחות או יותר מוגמרים. כאשר האש התלבתה היו גם חומרים שיכלו להתפוצץ, אבל הם חומרים שלא מוגדרים כנפיצים. בתוך המחסן היו חומרים להגנת הצומח והיו גם חומרי גלם לפורמולציות. כאשר יש כבר מוקד אש גדול החומרים האלה כמובן מלבים את עצמם ובוערים.

אתה מדבר כל הזמן על חומרים, אבל לא אומר אילו חומרים.

אני יכול לקרוא כאן את הרשימה. אלה חומרים להגנת הצומח. היו במחסן: Amigan, Ametrin, Diflufenican, Ethofumesate, Glyphosate, Hydroprop, Paratoluen sulfonic acid, Pottasium nitrate, Pyrazol tech, Sec butyl urea, Sulccotrion, Supergil, Terbutrex, Tralkoxydim.

עכשיו הכול ברור, אפשר לפזר את הישיבה ...


אתה אומר שהחומרים האלה היו דליקים ואמרת שיש סכנה של פיצוץ וריאקציה.

היו בסביבה התפוצצויות, כלומר זה קרה.

היו התפוצצויות בתוך המחסן?

ראינו התפוצצות גם של חבית או שתיים שהיו מחוץ למחסן ומקור החום השפיע עליהן. הלהבות במחסן היו גבוהות. אנחנו לא יודעים אם זה נגרם מפיצוץ במחסן או מהאש שלובתה.

אתה לא מומחה לתחום הזה. על כך נשאל את אנשי כיבוי האש.

אני רוצה לציין שמעבר לוועדת הבדיקה שאני מיניתי בתוך המפעל, יש שלושה חוקרי שרפות בלתי תלויים שעובדים במפעל כבר ימים רבים כדי לחפש ולמצוא את המקור: אחד מטעם כיבוי אש, אחד מטעם הביטוח ואחד שאנו הזמנו.

תודה רבה. נעבור לאנשי כיבוי אש.

מר דני ששון הוא מפקד שירותי כבאות אשקלון. הוא היה באירוע, הגיע לשם 2 דקות אחרי תחילת האירוע.

נאמר כאן שהגיעו אחרי 20 דקות.

ייתכן שברגעים כאלה של לחץ 2 דקות מרגישות כמו 20 דקות.

אנחנו יודעים תמיד שיש ויכוחים בין אשקלון ובין אשדוד בכבאות. אני מקווה שזה לא משפיע על השעון ...

ההודעה התקבלה ב-17:42. כל הכבאים היו בתחנה. ב-17:44 היינו כבר בתוך זירת האירוע.

התחנה כל-כך קרובה?

קרובה למדי. זה היה בשעות הערב. תוך 2-3 דקות ממש היינו כבר בתוך זירת האירוע.

יפה.

הגעתי ראשון, עוד לפני צוות הכיבוי כי הייתי בתחנה באשדוד באותם רגעים.

אתה היית שם לאחר 2-3 דקות. ומתי הגיעו הכבאים?

הייתי שם תוך דקה וחצי או שתי דקות והכבאים הגיעו תוך 3 דקות.

איך? אתה אומר שהם באשקלון.

יש כבאים בתחנת כיבוי גדולה מאוד באשדוד, בחלק הצפוני של העיר. יוצאים לרחוב בני הברית ותוך 3 דקות ניתן להגיע למפעל בנסיעה עם סירנות.

ניתן היה להבין כאילו הגיעו תוך 3 דקות מאשקלון.

ממש לא. אנחנו פרוסים במקומות רבים. תיכף אתייחס לפריסה שלנו לאור מצב החירום ומבצע "עופרת יצוקה" שהיינו בו.


הגענו תוך 3 דקות אל תוך זירת האירוע. אני, מפקד תחנת הכיבוי, הגעתי ממש תוך דקה וחצי.


ראינו שם עשן סמיך שחור ואש בלהבות גדולות מאוד. באופן מיידי הפעלתי נוהל שנקרא "אשדוד אדום" שמשמעותו הגעה של מספר גדול של כבאים ושל אמצעים מרמת-גן, גבעתיים, רחובות, ראשון-לציון ובאר-שבע, מכל המרחב.


בשלב הראשון הגיעו 15 כבאים שהיו בתוך תחנת אשדוד והתחילו לתת מענה ראשון. תוך כדי שאנו נותנים מענה ראשון נשמעו הדי פיצוץ, חלקים עפו למרחק 20 ומשהו מטרים. דברים שעפו גרמו לדלקה בשני המפעלים הסמוכים מן הצד השני של הכביש, אחד מהם הוא מפעל "קרן בנגב" שיש בו חומצה אצטית. החלה דלקה בחצר שני המפעלים. כלומר מייד כשהגענו לשם זיהינו 3 זירות גדולות: מפעל "אגן כימיקלים" ושני מפעלים נוספים.


סדר הכוחות שהגיע חולק ל-3 גזרות והתחילו בביצוע כיבוי באמצעות קצף, ומגובה באמצעות סולם. תוך כדי ביצוע הכיבוי התחיל להצטבר סד"כ נוסף של יחידות חומרים מסוכנים. היתה לנו היערכות נוספת. יחידת חומרים מסוכנים של חדרה ששהתה בקריית-גת הגיעה למפעל, הגיעה יחידה מפתח-תקווה, יחידת היס"מ הגיעה.


צריך לציין שבשלב הראשוני הגיע אליי מפקד תחנת המשטרה באשדוד, סנ"ץ דני אלגרט. אמרתי שבאופן מיידי אני מבקש שיסגור לי מב"ר (מרחק בידוד ראשוני) 500 מטר ושיסגור לי 1,000 מטר הסתגרות לכיוון העשן הסמיך השחור. בהערכת הסיכונים הראשונה שעשיתי זה מה שדרשתי לעשות באופן מיידי.

מה משמעות הדרישות האלה?

הכוונה לשטח סגור מבחינת מרחק בידוד ראשוני, שאל המקום הזה לא נכנס אף אחד. על אנשים שצריכים להיכנס אל תוך הזירה להיות ממוגנים עם מערכות נשימה ועם אמצעים מאובטחים. זה הצעד הראשון.


ההסתגרות של 1,000 מטר לכיוון העשן הסמיך השחור משמעותה להסתגר בתוך בתים ולא להיות בחוץ. ביחד עם המשטרה ועם הרשות המקומית הם פעלו להעביר את הדיווח הזה, ולראיה הנמל שהרגיש את הריח באופן חריף למדי התפנה, פינו את כל העובדים מן הנמל, ובשאר המקומות, בשכונות הצפוניות, אנשים הסתגרו בתוך הבתים.


במקביל פעלנו, תוך כדי שעשינו את הערכת המצב הראשונית בחפ"ק עם המשטרה והרשות המקומית והמשרד להגנת הסביבה, בצבירת הסד"כ וביצוע כיבוי. חברנו עם המפעל.

לפי מיטב ידיעתך היו ב"אגן כימיקלים" חומרים מסוכנים?

בוודאי. המפעל מחזיק חומרים מסוכנים.

כל הרשימה שהוא הקריא זה חומרים מסוכנים? אין הגדרה מה זה חומרים מסוכנים?

זה נכלל בהגדרה של חומרים מסוכנים.

כלומר אתה יודע מראש כמכבי אש באזור, בלי קשר לשרפה, באיזה מפעל באזור יש חומרים מסוכנים?

אני מכיר היטב את המפעל הזה. ב-28 בנובמבר 2008 עשינו תרגיל גדול במפעל על אירוע חומרים מסוכנים, בדקנו אירוע אפשרי של דליפה והפעלת יחידות חומרים מסוכנים. אני מכיר ויודע בדיוק מה יש במפעל.

ולאור התרגיל ומה שאירע בזמן אמת, איך אתה מעריך את הפעילות של המפעל ביחד אתכם ועם כוחות ההצלה?

היתה תגובה נכונה ומהירה. הם פעלו מבפנים על מנת לקרר ואנחנו פעלנו מבחוץ על מנת לכבות. בסוף חברנו זה עם זה. עבדנו במשותף בפנים עם המלגזה, פינינו את החביות, קיררנו וכיבינו את יתר החביות. החביות שהיו בחוץ בערו והתלקחו מעבר למחסן ולסככה.

בתוך המחסן גם היו חביות-חביות? איך זה בנוי?

זה שקי ענק.

כמה זמן ארך האירוע?

מרגע שהגענו ועד שהודענו על שליטה וגמר ביצוע חלפו שעתיים.

יש לציין, עם צבירת הסד"כ פעלו שם 53 כבאים, 6 מנופים, 6 רכבי אספקה של 13,000 ליטר. לאחר שיחת טלפון אחת הגיעו כוחות סיוע מחיל האוויר, מפלמחים ותל נוף, הגיעו עם צוותים ועם הרכבים שלהם, ויש להם תותחי מים של 70 מטר.


יש לציין דבר נוסף, לא ידעתי בהתחלה לאן זה יתפתח אז הופעלה גם היחידה של המשטרה, היס"מניקים שהגיעו לשם כדי לתת מענה אם האירוע ייצא מכלל שליטה. לשמחתנו האירוע לא יצא משליטה. כפי שנאמר, אנשי המפעל דאגו לקרר את יתר המפעל ואנחנו פעלנו במוקד העיקרי.


חשוב לציין, בימים כתיקונם, אם עכשיו יקרה אירוע יש לנו בסך הכול 4 כבאים. עלינו לתת את הדעת מה היה קורה אם אירוע כזה היה מתרחש עכשיו כאשר יש רק 4 כבאים.

איך היו כל-כך הרבה כבאים אז?

בגלל מבצע "עופרת יצוקה".

היינו בהיערכות מיוחדת בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". כל הכבאים של שירותי הכבאות במרחב עבדו 24 שעות ביממה. היו לנו משמרות מוכפלות בסיוע מגורמים אחרים. גם כבאים של פיקוד העורף היו אצלנו בכוננות. באמת היה כאן הרבה מזל.

ואם הייתם במצבת כוח-אדם רגילה של 4 כבאים?

אני לא בטוח שהייתי משתלט על השרפה באופן מיידי ואני לא בטוח שהאירוע לא היה יוצא משליטה. אני אומר את זה באחריות.

כי מוקד האש היה חזק.

נכון. היו שם פטריות אש, היו המון פיצוצים, הלהבות הגיעו לגובה של 20 מטרים.

מה מקור השרפה?

לא אחראי מבחינתי להגיד עכשיו שאנחנו יודעים את המסקנות הסופיות. הצבנו מספר חוקרים. יש מהנדס כימיה שחוקר את כל הקטע הזה מטעמנו. הצבנו צוות חוקרים של שירותי כבאות כדי לברר את הנסיבות. אבל אני יכול להגיד כבר כעת ממה האירוע לא נבע. הוא לא נבע מכשל חשמלי, בניגוד למה שהודיעו בתקשורת. קיבלתי חוות דעת של מהנדס חשמל. הוא לא נבע
מהצתה. ערכנו תשאול עם המפעל. הוא לא נבע גם מטיל שפגע במפעל, שוב בניגוד למה שנאמר בתקשורת.

כלומר זה לא טיל, לא הצתה ולא קצר חשמלי. אז מה זה כן?

אנחנו בודקים את כל הדברים הנוספים.

מה יכול להיות?

תתכן ריאקציה בשל סיבה כזאת או אחרת. אנחנו בודקים. זה נבדק על-ידי מהנדס כימיה והבדיקה נערכת גם עם גורמי המפעל.

מתי תסתיים הבדיקה?

בעוד כמה ימים.

אגיד לך למה לא כל-כך הגיוני שזה נבע מריאקציה כי הרי במחסן הזה הכול הסתיים, העבודה הסתיימה. זה מחסן אחסון בלבד. נכון? אין עבודה עכשיו על החומרים האלה. לכן לא כל-כך הגיוני שזה ריאקציה. אבל אני מומחה קטן לעניין הזה.

ברמת חובב, על-פי תחקירים שקיבלתי אירעו אירועים כאלה, שחביות התפוצצו פתאום למרות שעמדו ללא תנועה.

מתי אתם אמורים לפרסם את המסקנות שלכם?

אני מניח שלפחות עוד שבועיים. אנחנו עדיין חופרים את זירת האירוע ביחד עם אנשי המפעל, עובדים שם ממש עכשיו ובודקים.

תודה. נעבור למשטרת ישראל.

אני מפקד תחנת אשדוד. על-פי חוק כאשר יש אירוע כזה משטרת ישראל היא המפקדת על האירוע והיא שאמורה לסנכרן ולטפל מול כל הכוחות שפועלים בזירה כדי להגיע בסופו של דבר להכנה הכי טובה של האירוע ולהצלת חיים.


מבחינתנו מדובר כאן באירוע חמור מאוד-מאוד, האירוע החמור ביותר שאירע אי-פעם באשדוד מבחינת חומרים מסוכנים. הוא הגיע בתקופה שהיינו ערוכים למבצע "עופרת יצוקה". אִיוּם הייחוד הכי גדול שלנו במבצע "עופרת יצוקה" היה חשש לפגיעה באחד ממפעלי החומרים המסוכנים ויצירה של אירוע בקנה המידה הזה. אמנם לא פגע במפעל גראד, אבל היה שם מחוֹלֵל אחר של האירוע, שכרגע הוא בעצם לא עקרוני. התוצאה היתה שהגענו לאירוע שבו נאלצנו לתת הוראת הסתגרות בבתים לעשרות אלפי אנשים. בשלב הראשון היו סגורים בבתיהם שלושה רובעים שלמים באשדוד, כל הרובעים הצפוניים. כל אזור התעשייה, הנמל והאזורים המסחריים היו שעה שלמה כמעט בהסתגרות.


כאשר הגעתי למקום האירוע פגשתי אכן את מר דני ששון בזירת האירוע. הקמנו שם מייד חפ"ק אחוד שאליו קיבצתי את כל הגורמים – מגן דוד אדום, כיבוי אש, איכות הסביבה, פיקוד העורף, הרשות המקומית. ביחד התחלנו לטקס עצה, לבחון בדיוק על מה מדובר ובאילו חומרים מדובר. אחת הבעיות, אחד הפערים הגדולים הראשונים שהיו לנו שבאמת לא ידענו באילו חומרים מדובר.

למה לא ידעתם? מכבי אש ידעו.

הגורמים המקצועיים טענו שכאשר יש שרפה ויש תוצרי שרפה אי אפשר למקד את זה ספציפית לחומר כזה או אחר. חששו מאוד מחומרים שהם תוצרי שרפה, פלסטיקים שהן אכן מסוכנים אבל לא בהגדרה של החומרים המסוכנים כפי שמוכרת לנו.


במפעל הזה יש חומרים מסוכנים מאוד שלא היו מעורבים באירוע הזה ושקיבלו מאתנו מענה במהלך ההיערכות של "עופרת יצוקה", חומרים כמו ברום וכלור, שאילו היו עולים לאוויר היינו היום בסרט אחר לגמרי.

אדוני המפקד, באשדוד באילו עוד מפעלים יש חומרים מסוכנים מאוד? יש עוד מפעלים כאלה?

יש רשימה ארוכה מאוד. אשדוד היא עיר נמל ומטבע הדברים דרך הנמל משנעים הרבה מאוד חומרים מסוכנים, דרך המפעלים שמסביב. זאת עיר תעשייה שאוגרת בתוכה כמויות גדולות מאוד של חומרים מסוכנים.


מבחינתנו כתחנה אנו ערוכים לתרחיש כזה בכל ימות השנה, ולא משנה אם היתה כרגע היערכות ל"עופרת יצוקה" או לא. אנחנו מכירים אירוע אולי חמור פחות אבל לא בהרבה, לפני שנה בער מחסן של מפעל "כימורד" ונוצרה אז סכנה גדולה מאוד לסביבה.


ביצענו תחקיר מקצועי של האירוע, ממנו עולים הרבה מאוד לקחים, שגם המפעל וגם אחרים צריכים לקחת על עצמם, לתקן ולשפר. מבחינתנו המפעל בשלבים הראשונים של האירוע היה צריך להשתלט על האירוע ולתת מענה. המפעל לא אמור להיות במצב שהאירוע יוצא משליטתו, אלא מערכת הכיבוי ומערכת האבטחה שלו אמורה להיות כזאת שהוא נותן מענה עצמאי לאירוע, ובמידה והאירוע יוצא מכלל שליטה רק אז נכנסים שאר הגורמים כמו כיבוי אש, איכות הסביבה ואנחנו כמובן. במקרה הזה האירוע התחיל בקטן ויכול להיות שפעולות ראשונות אילו היו מתבצעות נכון על-ידי המפעל היו מצליחים לטפל באירוע עוד לפני שאיבד שליטה והגיע לממדים שהגיע.


כאשר יצאתי ממשרדי, במרחק 3-4 קילומטרים מהמקום, הבחנו בכדור אש ובענן עשן. למזלנו הרב בניגוד למטאורולוגיה היומיומית שיש באשדוד, ענן העשן הזה פנה מערבה לכיוון הים ולא לכיוון ניר גלים, בני דרום וכל הישובים מסביב. היתה רוח מזרחית, ובדרך כלל אין שם רוח מזרחית בשעות האלה.

כמו המלחמה – זה הלך לכיוון עזה.

לא. הלך לכיוון הים.

לכן מבחינתנו הנחיית ההסתגרות היתה ב-360 מעלות בשלבים הראשונים עד שנדע לשלוט על מה שקורה. זה יצר בעיר פניקה גדולה מאוד כי זה התווסף לנושא הגראדים, שבלאו הכי העיר לא היתה רגילה אליהם. כשאמרנו לרובעים הדרומיים להסתגר, בעצם כל העיר הסתגרה. מדובר כאן על עיר של 250,000 תושבים שמסתגרת בתוך הבתים בגלל חשש להיפגע.

אתה בטוח שהיתה פניקה? אמרו לי למשל שבמקומונים של אשדוד הנושא הזה לא קיבל שום תשומת לב.

אני לא יודע מה עשו במקומונים, אבל אנחנו יודעים את התגובות של התקשורת, אילו שיחות טלפון קיבלנו.

אני תושב ניר גלים. אומר לך למה במקומונים לא היתה התייחסות.

תוכל לדבר רק בזכות דיבור. אנא תעביר לי פתק.

המקומונים כנראה לא הספיקו להכניס את זה כי סוגרים את העיתון ברביעי בערב.


בכל מקרה, העיר היתה בפניקה לא פשוטה. מבחינתנו האירוע הזה הוא לא פחות מאירוע של נפילות הגראדים שהיו בעיר. דובר כאן באירוע רחב היקף, רחב ממדים, שיכול היה לגרום לאסון המוני בקנה מידה מאוד-מאוד משמעותי עם החומרים שיש במפעל הזה.

אתה אומר בעצם שיכול להיות שהמפעל היה צריך להתארגן טוב יותר בשלב מוקדם. המפעל טוען שהוא התארגן לא רע בשלב המוקדם.

אנחנו מדברים על מבחן התוצאה.

אני שואל אותך וגם את המשרד להגנת הסביבה, ותיכף המשנה למנכ"ל ידבר, האם ריאלי בכלל לצאת מנקודת הנחה שמפעלים יכולים לטפל בבעיות בסדרי גודל כאלה בכוחות עצמם, כאילו כל הגורמים החיצוניים זה סוג של מעטפת רק לשעת חירום? אני לא בטוח שזה כל-כך ריאלי.

אם היתה נפילה של גראד, כאשר מחולל האירוע היה לא ממש בשליטתם, אירוע שהוא כמעט כוח עליון, אז נכון. אבל אם יש שם שרפה קטנה, שמישהו ראה אותה ורץ לדבר עם מישהו, וההוא רץ לדבר עם שלישי, והשלישי רץ לדבר עם הרביעי ובסופו של דבר זה יצא מכלל שליטה, אז צריך לבדוק את זה. לפי ההבנה שלנו, על-פי התחקיר המקצועי שערכנו אלה פחות או יותר היו פני הדברים. מישהו ראה, רץ, הודיע למישהו, ומישהו אחר הודיע למישהו אחר, ובינתיים קרה מה שקרה. צריך לבחון גם את זה.


כולם מדברים כאן במונחים של נס ומזל. אנחנו רגילים כל הזמן לתלות את ההצלחות שלנו בנסים, אבל אני סבור שלא היה כאן שום נס. היתה כאן באמת תגובה טובה מאוד של כל הגורמים. כל הגורמים שהיו אמורים לתת מענה בעניין הזה נתנו מענה מצוין, כולל צה"ל שהתגייס עם כבאיות מבסיסי חיל האוויר הסמוכים, הגיע ונתן מענה בצורה טובה. כיבוי אש עשו כאן עבודה נהדרת. הם לקחו על עצמם לדעתי יותר אפילו מאשר היו צריכים. העבודה שם נעשתה באומץ רב.

בראש גדול.

בראש גדול ובאומץ רב מאוד. הם נכנסו שם לעין הסערה, בלתי ממוגנים כמעט, ועשו עבודה נפלאה. מגן דוד אדום, המשרד להגנת הסביבה – כל מי שהיה שם באמת נרתם ועשה עבודה מצוינת.

והמפעל.

מבחינתנו גם בשלבים הראשונים כשהיינו צריכים לקבל מן המפעל אינדיקציה על מה שאירע, להיפגש איתם ולפעול בשטח על-פי הנוהל – זה לקח קצת זמן. לקח קצת יותר זמן החיבור שלהם אלינו בשטח, וכאשר כבר הגיעו אלינו התשובות היו פחות או יותר לא ברורות: "לא כל-כך יודעים, לא הבנו מה היה שם, נברר, נבדוק".

תודה רבה. נעבור לעיריית אשדוד.

אני מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית אשדוד.


המפעל, כפי שנאמר כאן, פועל באשדוד מאז שנות השבעים. המפעל עובד ברישיון עסק, מנוהל, מבוקר ומפוקח על-ידי העירייה ומשרדי הממשלה שנותנים את ההיתרים השונים. אנחנו מלווים את המפעל גם באמצעות איגוד ערים לאיכות הסביבה שאנו חברים בו.


אירוע השרפה הזה היה במהלך הלחימה בדרום. במהלך התקופה הזאת אירוע רדף אירוע. התחלנו לתחקר את זה אבל עדיין עלינו להיכנס לתחקיר מעמיק, לבחון את הלקחים ואיך נוכל ליישם אותם.


העירייה היתה שותפה בחפ"ק שהקים מפקד התחנה. הוזרמו הוראות למוקד, והמוקד העביר אותן לתושבים, הן דרך אמצעי התקשורת, הטלוויזיה וכיוצא בזה, והן באמצעות פקחים שהלכו לשכונות שבהן אנשים נתבקשו להסתגר והנחו את התושבים להסתגר. היו כמובן הרבה מאוד פניות למוקד, שטופלו.

הסטנדרטים שעל-פיהם אתם עובדים ברישוי עסקים, מתי נקבעו? בהקשר הזה של כיבוי אש, של חומרים מסוכנים. מתי נקבעו הסטנדרטים האלה?

מתי נקבעה החקיקה?

החקיקה נקבעה לפני שנים.

אתה יודע שיש היום בעולם סטנדרטים אחרים, או שאתם לא מתעניינים בזה בכלל?

אנחנו יודעים.

אני מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה באשדוד.


ברישוי עסקים, כל נושא איכות הסביבה בכלל וחומרים מסוכנים בפרט - - -

אנחנו מעדיפים את הביטוי "הגנת הסביבה".

אנחנו עדיין "איכות הסביבה".

אז תשתנו.

כל הנושאים של הגנת הסביבה, ובפרט הנושאים של חומרים מסוכנים מופיעים תחת תנאים מיוחדים לרישיון עסק. נותן האישור במפעל מסוג זה הוא המשרד להגנת הסביבה. אנו משתדלים להתעדכן ככל שאפשר ולקבוע תנאים עדכניים, בהתאם לתקנים בינלאומיים.

רישיון העסק של המפעל הזה, התנאים בו מעודכנים?

של חלקים מסוימים במפעל, כן. רישיון העסק הוא לא כללי, אלא ניתן רישיון לכל מתקן. יש שם מתקנים חדשים. לכל מתקן חדש נקבעו תנאים לשם קבלת רישיון עסק.

והמתקנים הישנים?

המחסן הספציפי הזה הוא ברישיון העסק של המפעל. כמדומני בשנת 1997 נקבעו התנאים.

כלומר במשך 10 שנים זה לא עודכן.

האם יש לכם איזו היסטוריה עם המפעל הזה של בעיות כלשהן או הפרות לאורך השנים, או שבסך הכול הם עומדים בכל הדברים שאתם דורשים מהם בצורה טובה?

קודם כול, אף מפעל לא עומד ב-100% מן הדרישות. המפעל הזה הוא מפעל מסוכן. הוא נמצא במקום בעייתי מאוד, בסמיכות קרובה מאוד לישוב. זה מפעל שיש לו את כל ההשלכות הסביבתיות האפשריות – שפכים, ריחות.

אז איך נותנים לו אישור?

לא על כך שאל חבר הכנסת חנין. הוא שאל על ההיסטוריה שלכם עם המפעל. האם המפעל ממושמע? האם המפעל משקיע בהגנת הסביבה?

המפעל בסך הכול ממושמע. הוא משקיע באיכות הסביבה. הוא יכול להשקיע הרבה יותר. אין סוף למה שאפשר להשקיע שם.

השאלה איננה מה אפשר להשקיע, אלא מה צריך להשקיע. לכן אנחנו לא מדברים על איכות הסביבה, אנחנו לא עוסקים במודה. אנחנו עוסקים בהגנה על בני אדם. את מבינה? לכן לא מעניין אותי אם יש גבול או אין גבול להשקעה. יש הוראות. יש כללים. יש חובות. האם המפעל עומד בחובות או לא עומד בהן? זה כל מה שמעניין אותי. מה הוא יכול או לא יכול? כולנו יכולים להיות הרבה יותר טובים.

ראשית, אני לא מבינה למה אתה צועק עליי.

משום שאני לא אוהב את הגישה. הגישה זה לא מה נחמד, בואו נשתה קפה. יוכל – טוב, לא יוכל – גם טוב. צריך להורות ולבדוק, ומי שלא משקיע מטפלים בו, ומי שמשקיע מפרגנים לו.

הוא לא עומד ב-100% של הדרישות.

ב-90% מהן הוא עומד?

הוא עומד ב-75% מן הדרישות.

ומה אתם עושים עם זה? איך אתם גורמים לו להשתפר?

מפקחים, מתריעים, עובדים ביחד עם נותן האישור ונותן היתר הרעלים, שזה המשרד להגנת הסביבה. אנחנו מפקחים יום-יום כמעט.

אומרים נו, נו, נו?

נעזרים במשרד להגנת הסביבה עם הכלים שלו.

וגם הוא אומר נו, נו, נו.

ד"ר יוסי ענבר, מה קורה עם הנו, נו, נו?

את יכולה בבקשה לתת לי דוגמה איפה עשית נו, נו, נו? מה אמרת להם? תגידי לי איפה ה-25%. אני רוצה לשמוע.

עצרנו להם את כל הבנייה לחודש.

למה חידשתם להם את הרישיון?

חבר הכנסת מרציאנו שאל. את יכולה להשיב לו?

לפני חודש, חודש לפני מבצע "עופרת יצוקה", ערכנו דיון רחב מאוד שכלל כמה נושאים שנוגעים למפעל עם המשרד להגנת הסביבה ועם הרשות המקומית ועם המועצה האזורית חבל יבנה שמייצגת את התושבים. כתוצאה מאותו דיון החלטנו, וגם ביצענו, לא אושרו שני היתרי בנייה לשני מתקנים חדשים שהמפעל ביקש. נעצרו שני תהליכי פיילוט שהמפעל ביקש. אלה דברים שהם לא נו, נו, נו.

על הרקע הזה? על הרקע של הגנת הסביבה, או על רקע אחר?

רק על הרקע של הגנת הסביבה.

גברתי, עד למקרה הנוכחי מה ביקשתם מהם והם לא עשו? תני לי דוגמה לדבר שביקשתם והמפעל לא עשה בתחומי הגנת הסביבה. תספרי לי, אני רוצה לדעת. מה ביקשתם?

בדברים מסוימים הם היו צריכים לעמוד בלוח זמנים מסוים ולא עמדו בו, למשל בכיסוי ברכת האגירה למי נֶגֶר שמשמשת גם לקליטת שפכים; בטיפול בבוצה ממתקן הפילטר פְּרֶס היה איחור של כמה חודשים; היה עיכוב בפינוי הרחובות של המפעל מתוצרת פגומה.

כלומר הם טיפלו, אבל בלוח זמנים שונה משקבעתם. הם טיפלו או לא טיפלו? זאת השאלה. אם הם טיפלו בלוח זמנים לא כפי שקבעתם, זה פרשה אחת. אם לא טיפלו בכלל, זה פרשה אחרת. אני רוצה לדעת.

יש עיכוב בלוח הזמנים.

יש עיכוב, אבל הם מטפלים בזה. תיכף נשמע את התגובה של המפעל.

מתי חידשתם להם לאחרונה את רישיון העסק?

על-פי החוק, רשיון עסק ניתן לצמיתות.

אבל כל פעם הם מבקשים רישיונות חדשים על מתקנים שונים.

רישיון העסק האחרון שניתן הוא למתקן חדש שנקרא מחמצן תרמי, והרישיון ניתן לפני כשנה. זה כבר באמת רישיון מעודכן.

למרות שידעתם שעד לפני שנה הם לא עמדו בדרישות שלכם כפי שצריך במאה אחוז.

המחמצן התרמי הוא מתקן סביבתי מאוד.

לא חשוב, אבל ברגע שאתם לא נותנים להם את רישיון העסק אז הם נלחצים.

אבל מסבירים לך שזה מיועד למתקן סביבתי שאמור לשפר את המצב.

זה מתקן שבא לטפל בזיהום אוויר.

המתקן הזה נועד לטפל בבעיות סביבתיות. ד"ר ענבר בבקשה.

נדבר על האירוע או על ההתנהלות של המפעל?

תדבר על האירוע. אם תרצה להגיב לדברים שנאמרו כאן, בבקשה.

אתחיל מן האירוע ולאחר מכן אתייחס לכך שהתקיפו כאן, ולא בצדק, את ד"ר ענת רוזן. היה צריך לתקוף אותנו אז אעביר את האש אליי.

קודם כול, אף אחד לא התקיף את ד"ר ענת רוזן. הערתי לה על דבר שבעיניי הוא מהותי נורא. כאשר אני צועק אין זה אומר שאני תוקף. אני מקווה שתקבלי את זה בצורה קלה יותר. רציתי להבהיר לך שאנחנו מצפים מן האנשים בשטח שהגישה שלהם תהיה ברורה מאוד. אף אחד כאן לא עושה טובה לאף אחד. אני מתכוון, המפעל לא עושה לך טובה. מפעל שמטפל בחומרים מסוכנים בסמוך לאוכלוסייה ויש לו עובדים שרוצים לשמור עליהם, זה לא משחק. זה לא: הוא יעשה או לא יעשה.

הגישה שלי רק מקצועית.

גם בגישה המקצועית אני רוצה שתהיה טיפה אסרטיביות ואגרסיביות. לכן ניסיתי להדגים לך את זה ... אני רוצה גישה אגרסיבית כי היא מצילה חיים. היא אולי פחות נחמדה ופחות סימפטית, ואולי פחות טרנדית, אבל היא מצילת חיים, ואנחנו רוצים שתצילו חיים.

בראשית דברי אתייחס להתנהלות של המפעל בפרט ושל אשדוד בכלל. עם פרוץ מבצע "עופרת יצוקה" פיקוד העורף ואנחנו – מימיני יושבת סא"ל הדס בן דב שאחראית על חומרים מסוכנים בפיקוד העורף – נכנסנו לנוהל חירום ועברנו בכל המפעלים בכל מחוז הדרום, בכל האזורים המטווחים, כולל ב"אגן כימיקלים", לדעתי היינו שם יום אחרי פרוץ הקרבות, כולל ביקור של השר, ודרשנו, ובוצע, הרחקה של אותם חומרים שהוזכרו קודם שמהווים סיכון מיידי לחיי אדם, ברום וכלור שהיו בכמויות גדולות יחסית. נשארה הכמות ההכרחית בלבד והיא מוגנה באמצעים שונים ומשונים שאין טעם כרגע להיכנס אליהם.

אני מבין שזה נעשה בשיתוף פעולה מלא עם פיקוד העורף.

בשיתוף פעולה מלא על-ידי צווים, אבל גם לא על-ידי צווים. לא התעוררו מחלוקות אלא הדברים נעשו בהסכמה ובהבנה. נערכו ביקורות של המשרד להגנת הסביבה ושל פיקוד העורף, כמעט מידי לילה "בדקו שמירה" בכל המפעלים בדרום.

נדמה לי שסגרתם מפעל אחד.

משני מפעלים פינינו חומרים מסוכנים: גלידת "קולורדו" בנתיבות, ובבאר-שבע מפעל שנכנס תחת כונס נכסים ודרשנו מהכונס לפנות משם אמוניה. אלה שני המפעלים שדרשנו בהם פינוי. כך שמבחינת הדרישה לבידוד מרבי של חומרים מסוכנים וחומרים דליקים דרשנו מהמפעל הזה וממפעלים נוספים, וזה בוצע.


באשר לאירוע עצמו – לאירוע היה פוטנציאל לסכנה, אין ספק. עם קבלת המידע כולנו נבהלנו. זה נכון לגבי כל כוחות הביטחון וכוחות החירום, ובצדק, כי הפוטנציאל למפגע ממפעל מן הסוג הזה גדול מאוד. לכן כולנו נזעקנו במרב הכוחות, וכך היינו פועלים גם בעִתות חירום וגם בעִתות שגרה.


מבחינת המשרד להגנת הסביבה – הגוף הראשון שהגיע זה אנשי איגוד הערים לאיכות הסביבה אשדוד, שזה זרוע ביצועית שלנו באשדוד.

הם הקדימו את מכבי האש?

לא, אף אחד לא הקדים את מכבי האש. אלה הראשונים שהגיעו מבחינת הגנת הסביבה.

יושבים מאחורי גבי כמה עובדים מן המפעל וכאשר נאמר כאן "הגענו ראשונים" אני שומע אותם אומרים שזה לא נכון. תיכף הם יאמרו מה שיש להם להגיד. אבל הם אומרים שהגעתם אחרי 20 דקות.

אם מישהו מהעובדים רוצה לדבר, שיכתוב לי פתק. יושב-ראש ועד העובדים נמצא כאן? נאפשר לך להתבטא.

אנחנו לא הגענו ראשונים.

בשעה 18:05 הגיע האדם הראשון שלנו.

מהגנת הסביבה הגיעו אנשי איגוד ערים לאיכות הסביבה. מבחינתי הנוהל הוא זה, שאנחנו אלה שמייעצים למפקד האירוע, שזה המשטרה, יושבים בחפ"ק ומבצעים ניטור מסביב. הכוחות הראשונים שלנו הגיעו לשטח וניטרו, בדקו את נושא זיהום האוויר במכשירים שיש לנו. בהתחלה היו אינדיקציות לחומרים שמצויים באוויר באזור צומת הנמל ומהר מאוד, אחרי כשעה בערך על-פי המכשירים שיש לנו ראינו שהאירוע מבחינת זיהום האוויר הוגבל לתחום המפעל בלבד. זה לא אומר שהאירוע הסתיים.


צריך לזכור שמה שנשרף זה חומרים שנדלקים, אבל הם לא נדלקים היטב להערכתי. כלומר זה לא חבית בנזין. זה לא חומרים דליקים אלא צריך משהו שידליק אותם. ברגע שנדלקו, הם בוערים היטב, כפי שראינו. החומר שגרם לפיצוץ הוא כנראה חומר דשן בכלל, אשלגן חנקתי שהוא חומר שמשמש לחקלאות, אבל משמש גם לחומרי נפץ. הוא כנראה זה שהתפוצץ. השאלה מה גרם לפיצוצים. אבל אלה חומרים שהיו במחסן. להערכתנו, ממידע שקיבלנו ובדקנו, נשרפו שם כ-140 טון של חומרים.


בהגדרה חומרי הדברה הם חומרים מסוכנים. דווקא חומר הדשן הזה – אינני יודע איך להגדיר אותו, הוא חומר כימי ולא חומר מסוכן כל-כך.

הוא מסוכן מאוד. תלוי למה.

תלוי לאן הוא מגיע. אלה חומרים שמשתמשים בהם יום-יום בחקלאות.

החמאס השתמש בו לקסאמים בייצור הראשוני.

אבל זה חומר שמשמש יום-יום בחקלאות לדישון.

הוא מסוכן מבחינה אחת. אתה מדבר על זיהום אוויר.

מבחינת החומרים שנפלטו לאוויר, אנחנו יכולים רק לעשות הערכה מה נפלט מתוצרי השרפה. מבחינת סיכון, לא בריא לנשום את החומרים האלה, אבל בניגוד לברום ואמוניה או כלור, שמי שנושם בריכוזים מסוימים עלול למות מייד, כאן עלולים לפגוע בדרכי הנשימה וכדומה. אני לא אומר שבריא לנשום את החומרים הללו.

אתה אומר שזה לא מומלץ על-ידי רופאים, אבל גם לא מתים מזה.

גם בפגישה שעשינו טרום האירוע, עם תחילת הלחימה, שהשתתף בה נציג של הישוב ניר גלים, שהוא הישוב הסמוך ביותר למפעל - - -

זה ישוב או שכונה באשדוד?

זה מושב שיתופי.

בסמוך לישוב רצינו לקצר טווחים כאשר יש אירוע. סגרנו בין המפעל ובין הישוב. בהינתן אירוע הם מתקשרים בטלפון ומודיעים מיידית.


לגבי ההתנהלות של כוחות ההצלה והמפעל – היתה תגובה מהירה ראשונית של המפעל ולאחר רגע של כוחות הכיבוי. אני לא נכנס ללוחות הזמנים ולביקורת שנאמרה כאן. אני לא בטוח שאני שותף לביקורת לגבי התגובה של המפעל.


הנוהל הנכון באירוע מן הסוג הזה הוא הסתגרות, וכך קרה. כאן אני מבקש להעיר, יצאה ברדיו תוך כדי האירוע הודעה לא אחראית מטעם ארגון "צלול": "עמותת 'צלול' קוראת לעיריית אשדוד להתכונן לפינוי מיידי של תושבי העיר עקב חשש לזיהום סביבתי כבד מן המפעל". זאת הודעה לא אחראית, הודעה מסכנת חיים. גם הפינוי של הנמל לדעתי לא נכון כי באירוע מן הסוג הזה הפתרון הנכון הוא הסתגרות ולא יציאה לשטח.

אנשי "צלול" נמצאים כאן. אתם בטח תרצו להגיב.

אמרו ברדיו, ומה שתושב שומע ברדיו – אני לא יודע איך הוא מפרש את הדברים. זה לחלוטין לא אחראי.

זה אפילו עבירה פלילית. צריך לבדוק את זה.

לגבי הסטנדרטים – המשרד להגנת הסביבה ביחד עם איגוד ערים לאיכות הסביבה עובד מול המפעל. מצד אחד זה מפעל מן המפעלים המובילים והאחראים, מצד שני יש אתו כמה בעיות שטופלו.


זה מתחיל בנושא הזרמה לים של השפכים. המפעל התקין מתקן, באיחור אמנם, ב-120 מיליון שקל, מתקן לטיהור שפכים. המתקן עדיין לא עובד כפי שצריך וזה אחת הבעיות שלנו עם המפעל, וזה כי המיקרובים לא בדיוק שומעים להוראות שלהם. זה נושא שמטופל.


נושא אחר שמטופל, מנהל המחוז שלנו דרש מן המפעל בטרם הלחימה לעשות הפרדה של החומרים המסוכנים, להרחיק אותם זה מזה ולפתוח את הרחובות. הדבר לא נעשה לשביעות רצוננו ולכן אחד הכלים שיש לנו הוא ההיתר שנקרא היתר רעלים. השתמשנו בכלי שיש לנו וכתוצאה מכך לא התרנו להם להביא חומרים מסוימים עד אשר לא יסיימו לבצע את הפעולה הזאת. אז לשאלה מה אנו עושים ביום-יום – זה דוגמה אחת מיני רבות שיש לנו את הכלים לדרוש מן המפעל ויש לנו גם סנקציות כנגד המפעל, ואנחנו משתמשים בהן, לפעמים אפילו בכלי אחד על מנת לטפל בפתרון של בעיה אחרת.


בסך כול מפעל מן הסוג הזה וחברה מן הסוג הזה מתנהלים יחסית בסקלה הגבוהה יותר, וזאת בהשוואה למאות מפעלים אחרים. תמיד יהיו בעיות.

תודה רבה. רשות הדיבור ליושב-ראש ועד העובדים במפעל.

תודה רבה אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, שלום לכולם. אני יושב-ראש ועד העובדים של "אגן כימיקלים". אני רוצה להעביר לכם כאן מידע חשוב מאוד.

היית שם באירוע?

הגעתי 50 דקות לאחר תחילת האירוע היות ונסגרו דרכי הגישה על-ידי המשטרה. היה לנו ויכוח עם השוטרים החוסמים כי חלק מאתנו נמנה עם צוות החירום.


אני בן 49, אב ל-3 ילדים. אני עובד 25 שנים במפעל הזה. אני גאה שאני שייך לתעשייה המפוארת הזאת, תעשיית הכימיה. אנחנו ההיי-טק של הכימיה. המפעל כולל חדרי בקרה משוכללים, ממוחשבים ומבוקרים. והראיה, שבמבצע "עופרת יצוקה" המפעל כולו עבד במתכונת מלאה. לא היה שמץ של חשש להגיע למפעל ולעבוד בצורה נורמלית. התנהלנו בצורה הכי רגילה שאפשר. יש לנו דור צעיר ממשיך.


אנחנו ביחסי שכנות עם הישוב הסמוך אלינו, ניר גלים. יש שכונות חדשות שמתפתחות מולנו. אנחנו מפעל ידידותי, שעושה הכול בצורה הכי מכובדת והכי טובה.


כל הנוכחים כאן מוזמנים למפעל לראות איך אנו עובדים ואיך אנו מתפקדים.


צוות החירום שלנו נתן מענה מיידי בזמן השרפה, ואני מדבר על הדקות הראשונות, והשתלט על האירוע. אנחנו נכונים ומוכנים לעשות כל דבר שיידרש בכל רמה. אין מה לחשוש.

תודה. יושב-ראש ההסתדרות באשדוד, אתה רוצה להשלים?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת ומוזמנים נכבדים. אני שומע את הדברים באוזן בלתי מזוינת. יש נושאים שהם לא בתחום הידע המקצועי שלי והיכולת שלי לשפוט אותם. אבל אני מפעיל את חוק ההיגיון. אני אוחז בשני פלאפונים. לעולם לא תראה אותי מפגין בעד הורדת אנטנה או נגד הרכבה של אנטנה סלולרית. במערכת החיים המודרנית שמתפתחת כל יום, כל שעה, כל דקה וכל רגע בעולם כולו יש צרכים. כדי לספק את השיפורים הטכנולוגיים יש צרכים שתפקידם לתת לנו כחברה, כאזרחים, כתושבים, כבני היקום הזה את היכולת לעשות שימוש באותן התפתחויות של תהליכים.

אגב, אני חולק עליך. אתה אומר בעצם שמי שאוחז בטלפון סלולרי לא יכול להפגין או למחות. השימוש צריך להיות מידתי וגם החברה המפעילה צריכה להגן על שלום הציבור. לא כל דבר בכל מחיר.

אגיע לזה, אדוני היושב-ראש. כרגע אני מציג את בסיס הדברים. בבסיס אנחנו צריכים לתת לדברים להתפתח, לתת למערכת לפעול. זה מצד אחד. מצד שני, לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח את הבטיחות ואת שלום התושבים.


אני תושב אשדוד. אני מכיר את מפעל "אגן כימיקלים" מהצד של ההתייחסות שלו לציבור העובדים. אני מכיר את זה גם ברמה של היחס המאוד-מאוד רציני שלהם לכל הרשויות הסטטוטוריות שעוסקות בין היתר גם בהגנת הסביבה כמו איגוד ערים לאיכות הסביבה, בוודאי ובוודאי כיבוי אש ומשטרת ישראל. היות ובתפקידי בצמתים מסוימים אני נתקל ברשויות האלה צרם מאוד באוזניי והרמתי גבה כאשר שמעתי ש-25% מן הדרישות מן המפעל לא מיושמות. מהכרותי את המפעל, כל דרישה הגיונית מיושמת במלואה, אמנם לפעמים בעיכוב זמנים כזה או אחר.

היות ואנחנו עדיין לא יודעים מה היתה הסיבה המדויקת לאירוע ויש עדיין גרסאות כאלה ואחרות, אני לא חולק על האמירה של מי שהיה מפקד כיבוי האש באותו אירוע. אבל אני שומע את העובדים והם אומרים שצוות כיבוי אש הגיע רק אחרי 50 דקות ועם כבאית אחת.

מי אמר את זה?

העובדים.

נתתי ליושב-ראש ועד העובדים לדבר. הוא לא אמר את זה.

לי אמרו.

יש מי שיכול להגיד את זה? בכל הכבוד, אי אפשר לזרוק דברים בעלמא. אם מישהו מוכן לעמוד מאחורי האמירה הזאת, שיקום ויגיד. אם אין, אז אין. אומר מפקד הכבאות שהם היו שם בתוך 3 דקות.

מר חיים שייב, אם זה נכון אוי ואבוי לנו אם המפעל לא יצר קשר עם המשטרה במשך 50 דקות.

אני מצטט. אני מביא דברים בשם אמרם. הגעתי לאירוע אחרי שעה וראיתי במו עיני את צוותי הכיבוי פועלים כפי שצריך וגם את הצוותים בתוך המפעל. אני יכול לומר לך שאם העובדים עצמם, אם אנשי המעבדה עומדים ומכבים את השרפה בלי כל הציוד אז אני מניח שהם יודעים מה היה שם. עמדתי שם וראיתי איך המערכת כולה עובדת ומתפקדת כפי שצריך.

אני רוצה לשאול אותך שאלה כיושב-ראש ההסתדרות באשדוד. האם העובדים במסגרת חוזה העבודה שלהם מוגנים מבחינת הגנת הסביבה והבריאות? האם הם מוגנים מבחינת הציוד שלהם? האם הם נבדקים מבחינה רפואית? האם ההסתדרות דואגת לזה?

אני שמח על השאלה. נושא בטיחות העובדים לא מעוגן בהסכם העבודה, אבל באופן מוחלט כל עובד עובר בדיקות מקיפות פעם-פעמיים בשנה.

למה אתם לא מכניסים את נושא הגנת העובד להסכמי העבודה כמערכת הסתדרותית כוללת? הגיע הזמן.

אני "קונה" את זה.

אני חושב שאם תפנה ליושב-ראש ההסתדרות הוא ירים את הכפפה. הוא איש רציני מאוד.

במקרה אפגש אתו מחר.

אני יכול לומר לך שבמקרה הספציפי הזה בגלל השמרנות שלנו, היה לנו מאבק גדול מאוד עם הנהלת המפעל שדרשה לערוך בדיקות מקיפות לעובדים פעם בשנה, ובסופו של יום אנחנו התקפלנו בשל השמרנות שלנו.


אדוני היושב-ראש, אנחנו עדיין לא יודעים מה הסיבה לאירוע. אומר המומחה שבודק את העניין שהבדיקה תיארך עוד שבוע-שבועיים.

אולי גם לא תאמין למה שיאמר המומחה. אם אתה אומר שכיבוי אש לא הגיע למפעל בזמן.

לא אמרתי שלא הגעתם בזמן. אני מכבד אותך.

תכבד גם מה שאני אומר לך. הכול מוקלט. 15 כבאים היו בזירת האירוע בתוך 4 דקות.

אומר מפקד משטרת ישראל שאם הכבאות לא היתה פועלת בהיקף שפעלה המפעל כנראה היה היום זכרונו לברכה, ולא רק המפעל הזה. אז תרגיעו.

הייתי שם וראיתי.


אני מציע, אדוני היושב-ראש, שתבוא לביקור במפעל ותראה במו עיניך את הדברים.

אשמח מאוד לבוא לשם ביחד עם חברי הוועדה. אולי מנכ"ל המפעל צריך להזמין אותי, אבל אולי ההזמנה היא על דעת מנכ"ל המפעל.

אני מצטרף להקדמות של כולם, לכל חברי הוועדה, חברי הכנסת הנכבדים.

אני תושב ניר גלים. אני לא בן משק אלא רכשתי בית בפרויקט ההרחבה של המושב ואני מתגורר בישוב למעלה משנתיים.


מיום הגיעי למקום לצערי אנו חשופים. צריך לזכור שיש אצלנו מצב מיוחד מאוד, כאשר הבית הראשון במושב שבו אני מתגורר נמצא בקרבה של 200 מטר מן המפעל.

ועד המושב נמצא כאן? הוא הגיע?

לא. אני נמצא כאן, ויושב-ראש המועצה נמצא כאן.


הבית הראשון של המושב – וניתן לבדוק את זה גם באתרי המפות בגוגל וכהנה – נמצא 200 מטר מהמפעל. אין ישוב דומה לזה בארץ, עם קרבה כל-כך גדולה למפעל כימי מעין זה.

לכן עברת לשם?

עברתי בשל דברים אחרים.

אני מבין שזה לא נורא הרתיע אותך.

זה לא הנקודה כרגע, אם הרתיע או לא הרתיע. אני מציג בפניכם את המצב הגיאוגרפי של הישוב.


בתור תושבים אנו סובלים לצערנו ממטרדי ריח ורעש תמידיים. זה מגיע לרמה כזאת, יש ימים שהילדים לא מסוגלים לשהות בפארק בשל הריחות הנוראיים שמצויים במקום. צריך לזכור שהקרבה למפעל היא לא רק של מושב ניר גלים אלא של כל אזור חבל יבנה, כולל מושבי בני דרום, קבוצת יבנה וישובי גדרות. אנו סובלים ממטרדים יומיומיים קשים ביותר.


דרך אגב, אני רוצה לומר, בניגוד אולי לחלק ממה שנאמר כאן, עד שאנחנו לא פנינו ולא הפעלנו את המשרד להגנת הסביבה לצערי לא בוצעה שום בדיקה יסודית לגבי כל אותם נושאים שהעלו כאן כרגע, ואני מפאת קוצר הזמן לא אוכל להיכנס לפירוט, אבל אם וכאשר אדרש לכך מלוא החומר מצוי בידינו.


לגבי אירוע השרפה עצמו – מתגוררת במושב ניר גלים דוקטור לפיסיקה שבֵיתה סמוך מאוד למפעל. בדרך כלל היא סובלת ממפגעי רעש קשים מאוד. לטענתה שעה טרם האירוע היה שקט לא אופייני, היתה דממה לא אופיינית ממפעל "אגן כימיקלים".


לאחר שפרצה השרפה לא קיבלנו לצערנו הוראות מאף גורם. אנשים באופן אינסטינקטיבי לקחו את הרכבים ויצאו מהמושב, לפחות אלה שהצליחו לצאת. לצערנו יש במושב לא מעט אנשים מבוגרים שלא היתה להם אפשרות לצאת ופשוט הסתגרו בבתיהם. לא היתה הנחיה מוגדרת ונכונה כיצד לפעול. איש כטוב בעיניו יצא החוצה וברח. היתה שם פשוט סכנת נפשות.

את זה אני לא מבין. למה במושב אין הנחיות מסודרות, הנחיות שצריכות להינתן לא כאשר יש אירוע אלא הנחיות מסודרות, שהמושב יידע שאם קורה חס וחלילה אירוע יש נוהל ונקבע מה לעשות?

גם תושבי אשדוד, לצערי, היו בסכנה גדולה אילו כיווני הרוח היו אחרים. היה כאן באמת סיעתא דשמיא גדולה מאוד כי כיוון הרוח היה מזרחי, אבל בכיווני רוח אחרים היה יכול להיגרם אסון בלתי רגיל. גם תושבי אשדוד, לצערי, חשופים מידי יום ללא מעט מפגעים שנגרמים לצערנו, וחבל שכך. היום, גם לאור חקיקת חוק אוויר נקי, יש תפיסה של אקולוגיה נקייה.

אדוני, הדברים ברורים. מה אתה מציע?

עם כל הצער שבדבר, אני מציע להעתיק את המפעל מהמקום הזה למקום אחר.

יש לך מקום חלופי? אולי ירוחם? אולי ליד רמלה/לוד? ומה נעשה עם העובדים?

תמיד אפשר להחליף כסף בכסף אחר בתוך עירייה.

700 עובדים תושבי אשדוד לא מעניינים אותך?

הבריאות של תושבי אשדוד וחבל יבנה ושל העובדים עצמם חשובה לי יותר.

כאשר יוכיח לי שזה מפריע ל-100,000 תושבי אשדוד אני אהיה הראשון שאתמוך בהעתקת המפעל. שמעתי את דבריו של המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. הוא עיקֵר את כל הישיבה.

לא רק הכסף חשוב. חבר הכנסת מרציאנו, אציג בפניך דוחות של אקו-טק, של המשרד להגנת הסביבה ביחס לדוח אלמוג. כאשר תראה את הנתונים, תופתע.

תודה רבה. רשות הדיבור למר אליעזר ביננפלד, ראש המועצה האזורית חבל יבנה.

תודה רבה. אני רוצה לומר לחבר הכנסת מרציאנו שהמפעל הזה היה כבר פעם בלוד, באחד הגלגולים הקודמים, וגירשו אותו משם. זה מפעל שהתחיל באבו כביר ועבר ללוד. כל ישוב גירש אותו הלאה. בכל מקום הוא היווה מטרד.

חבר הכנסת מרציאנו רוצה שהמפעל יועבר על-יד ביתו.

יש לי הפתעה בשבילך – המפעל ליד הבית שלי. אני גר באשדוד כבר חודשיים.

אני רוצה קודם כול להעיר לגבי מתן הוראות או אי מתן הוראות לתושבים. לנו יש תיק פינוי אוכלוסייה בקשר לא רק ל"אגן כימיקלים" אלא גם לבתי הזיקוק. לפני שנתיים היתה שם דלקה עצומה והיינו בכוננות עם אוטובוסים, עם הסכם לאן אנו מפנים. אבל נותן ההוראה יושב כאן מימיני. אסור לי לקבל לא מהמשרד להגנת הסביבה ולא מאף אחד אחר הוראות לפינוי אוכלוסייה, אלא ממפקד משטרת אשדוד. הוראה כזאת לא קיבלתי.

אבל היתה הוראה להסתגר.

אכן היתה הוראה להסתגר, והעברנו אותה באס-אם-אס. בגלל המלחמה היה אצלנו חפ"ק, היו אצלנו קציני פיקוד העורף. העברנו לאוכלוסייה מייד הודעה על מה שקרה וביקשנו להסתגר בבית, לסגור חלונות ודלתות ולא לצאת מהבית, לחכות להוראות. אף אחד לא אמר לאנשים להיכנס לרכבים ולברוח.


זה לא רק הבעיה הנקודתית. אני שמח שהיתה השרפה הזאת כי היא העלתה את הנושא כולו למודעות. תושבי אשדוד, עם עיריית אשדוד שיש לה ראש עירייה חדש שאני מאמין שמודע לבעיות איכות הסביבה יותר מקודמו, חשו עכשיו לראשונה מה שאנו חשים כבר שנים רבות. אני, בניגוד לידידי עו"ד גיל הראל, חי באזור כבר שנים רבות, עשרות שנים. אני גר במושב בני דרום שסמוך למושב ניר גליל, מול "אגן כימיקלים". ניר גלים נמצא 200 מטר מהמפעל. אחריו יש את קריית החינוך "נווה הרצוג", ישיבה של בני עקיבא עם 450 תלמידים. הישיבה היתה ריקה בגלל המלחמה. ואחרי זה נמצא המושב השיתופי בני דרום. בסך הכול באזור הקרוב ביותר יש כ-2,000 נפשות. לא ספרו אותנו עד היום.


המפעל איננו בתחום השיפוט שלי. אני לא יכול לאסור עליו לבנות, אני לא נותן לו היתרים. אני לא פונקציה בקשר למפעל הזה.


פגישות רבות עם ראש עיריית אשדוד הסתיימו בכך שהוא טען בפניי, מה שאמר עכשיו חבר הכנסת מרציאנו: "מתפרנסים במפעל מאות משפחות. מה אתה רוצה שאעשה?" הטענה הזאת לא מקובלת עליי.


בחיי היום-יום עולים מן המפעל ריחות רעים. ניזום בימים הקרובים מחקר ונבחן האם זה לא מסרטן. יש איזו תחושה באוכלוסייה, וייתכן שזו סתם פניקה, שיש רחף באוויר. היות ומדובר כאן בחומרי הדברה לצמחים, היו עצים שמתו זקופים לאחר שהרחף הגיע אליהם. הרי מה זה חומרי הדברה לצמחים? הם הורגים עשבים רעים. כאשר אתה זורע כותנה ורוצה שרק כותנה תצמח ולא עשבים אחרים אתה מרסס עם החומרים של "אגן כימיקלים".

שאל היושב-ראש מה אנחנו מציעים לעשות. אני פחות תובעני מעו"ד גיל הראל, אני יותר ריאלי. זה מפעל שהושקעו בו מיליוני דולרים. אבל אני סבור שצריך לבדוק קו ייצור אחרי קו ייצור. במשך שנים פועל מפעל תאום שותף עם קווי ייצור דומים בדרום באר-שבע, ברמת חובב. חומרים שמזיקים ופוגעים באיכות החיים של בני אדם ובבריאותם – שיעבירו את קווי הייצור האלה לשם.

אתה אומר את זה על דעת תושבי באר-שבע?

לא, אבל לתושבי באר-שבע יש את רמת חובב. אני חושב שהם לא סובלים. אינני יודע.

הם התרגלו אז צריך לתת להם עוד קצת ...

רמת חובב זה אשדוד כפול ארבע.

כפול מאה.

אני מייצג את חבל יבנה.


ההערה שנאמרה כאן קודם, שאלמלא שעת החירום הכיבוי לא היה מסתייע – זה צריך לחדור לראשיכם. אם אנחנו מתגוררים 200 מטר מהמפעל ומצב כזה קורה, ובימי רגיעה מפקד שירותי הכבאות נמצא עם 4 כבאים, אנה אנו באים? תודה רבה.

תודה רבה. רשות הדיבור לנציג עמותת "צלול".

תתייחס גם לדברים שאמר ד"ר ענבר.

ברשותכם, אני רוצה להתייחס לשתי הנקודות שבשבילן באתי, ואסיים עם התייחסות לדבריו של ד"ר ענבר.


ראשית, בעניין התשטיפים. במסגרת הכיבוי נוצרו תשטיפים בכמות גדולה של כמה אלפי קו"בים. הם נשטפו דרך נקזי הגשם לעבר נחל לכיש. ראוי לציין שאיגוד ערים לאיכות הסביבה יצר סכר מהיר במורד הנחל כדי שזה לא יגיע לאזור הרטוב ששם אנשים מבלים בסופי השבוע. אי אפשר לדעת מה יש באותם מים, באותם התשטיפים.

לצורך העניין אתמול ערכנו בדיקה מקיפה, בדיקות כימיות לאורך הנחל, גם באזור שבו נאגמו אותם תשטיפים וגם במורד באזור הפארק. אני סבור שצריך למנות צוות בדיקה בעקבות ממצאי המעבדה שיבחן מה יש במים האלו ויחליט מה לעשות איתם, שהרי אם שבר ענן באזור הזה יפרוץ את הסכר – זה הרי סוללת עפר ולא סכר בנוי – המים באזור הפארק, שבו אנשים מבלים, עשויים להזדהם.

אדוני מנכ"ל המפעל, מה תגובתך?

אני לא יודע על מה הוא מדבר, אבל אם אלה מים שנגרמו מהשפך שלנו - - -

אלה מים שהצטברו במסגרת הכיבוי. ערכנו בדיקות.

יש לנו כבר תוצאות מן המעבדה.

מה אומרות התוצאות?

לא כצעקתה. אבל לפני שאני מדברת בכנסת אני חייבת להראות את זה למומחה גדול ממני.

זה 75%.

הדבר השני, בישראל יש בערך 2,000 מפעלים שמחזיקים בשטחם חומרים מסוכנים ורעלים מכל מיני סוגים. 10% מהמפעלים האלה נמצאים באזור גוש דן, עוד 5% נמצאים באזור אשדוד. רק ב-4 החודשים האחרונים התרחשו שרפות במפעלים שמחזיקים חומרים כאלה, ב"סנו" וב-"א.ש. אקולוגיה" בפתח תקווה ועכשיו ב"אגן כימיקלים". בעניין הזה צריך אולי לרענן גם את ההוראות לרישיון עסק, איך מתמודדים עם מקרים שכאלה.

לא התייחסת לטענה של ד"ר ענבר לגבי הבקשה שלכם לעזוב את הבתים.

זה כבר בחקירת משטרה והוא לא יכול להתבטא בעניין זה. הוא יזמין אותך למתן עדות. הודיע מפקד משטרת אשדוד שהעניין נמצא בחקירה.

אם זה בחקירה אז לא נדבר על זה כאן.

הזמנתי את האלוף (במיל') הרצל שפיר. הוא עמד בראש ועדה של המשרד להגנת הסביבה שבדקה את נושא החומרים המסוכנים, אמנם במקום אחר לגמרי בארץ, באזור חיפה והצפון. הדוח שלו הוגש כמדומני בשנת 2007. מה אתה אומר על מה שאירע? לא מבחינת המפעל הספציפי, הרי אתה לא מכיר אותו לפי מיטב הבנתי, ואולי במקרה כן אבל לא הזמנתי אותך בגלל המפעל הזה, אלא תגיד לנו משהו מהמקום שאתה חקרת. מה צריך לעשות והאם אנחנו יכולים להיות שקטים או יש כמה דברים שכדאי לעשות?

כפי שפתחת ואמרת, אני לא מכיר את המקרה הזה ובעיניי הוא גם במידה מסוימת לא רלוונטי. צריך לדבר על כל המפעלים שעוסקים בחומרים מסוכנים. זו אחת הבעיות הקשות ביותר במדינת ישראל. אני מקווה שיש רשימות מסודרות, ואני מניח שהן קיימות, גם במשרד להגנת הסביבה וגם אולי בפיקוד העורף. מידע כזה צריך להיות בעצם בכל רשויות החירום. כל המפעלים האלה צריכים להיות רשומים וצריך לדעת מה יש בהם.


אני מוכן להתערב שלרוב המפעלים בכל הארץ אין את כל הרישיונות, אלא אולי ל-10%. למעלה מ-90% אין להם את כל הרישיונות שמפעל צריך שיהיה לו. אתן דוגמה פשוטה ממפרץ חיפה. אין שם אף מפעל אחד שיש לו את כל הרישיונות. במיוחד במקומות שלרשות המקומית יש say גדול, היא מחזיקה במקום עדין את כל המפעלים האלה ולא נותנת להם את האישורים למיניהם. זו נקודה שהצבעתי עליה בדוח שלי. אמרתי שהנושא הזה מחייב פעולה כלשהי.


הפעולה היא לא בעיה של התחייבות. צריך למצוא פתרון טכני איך להתגבר על הבירוקרטיה שקיימת בכל הדברים האלה, לפשט את ההליכים ולעזור לעשות את זה עד הסוף.


בעניין הרישיונות שאלו כאן איזה שוט יש לכל אחת מן הרשויות לומר לאותו מפעל: תעשה את מה שאתה צריך לעשות? הכלי המרכזי הוא בעצם האישור של המשרד להגנת הסביבה למפעל שהוא רשאי לטפל בחומרים מסוכנים. נאמר כאן: רגע אחד, זה אולי רישיון לכל החיים.

היתר רעלים ניתן למפעלים מהסוג הזה ללא יותר משנה.

זה מה שרציתי להציע, כי כאן נאמר שהרישיון הוא לנצח.

יש הבדל בין רישיון עסק לבין רישיון הרעלים.

חשבתי שמדובר על רישיון לחומרים מסוכנים. מסתבר שהמצב לא כזה.


מה למדנו ממפרץ חיפה, ובעצם המשרד להגנת הסביבה לקח על עצמו לקחת את זה כמודל ולבחון את זה בכל המקומות האחרים?


הדבר הראשון כאשר יש מפעל של חומרים מסוכנים נעשית הערכת סיכונים על-ידי המשרד להגנת הסביבה. לפי מה נעשית הערכת הסיכונים? הם צריכים לעשות את זה בשני מקרים: בשגרה ובחירום. המלצנו שהמשרד יערוך את הערכת הסיכונים בהנחה שהחומר הכי מסוכן במפעל נפגע. עכשיו עולה השאלה מה ההנחיות של פיקוד העורף כיצד למגן ולהגן. כאן יש בין פיקוד העורף וביני ויכוח כבר זמן לא קצר ואני רוצה להסביר את הוויכוח.


אני מציג את הבעיה העיקרית כנושא של עלות מול תועלת. ניקח את המקרה שאירע בבאר-שבע, כשבית-הספר ושני גנים נפגעו. לו הייתי פונה לפיקוד העורף ושואל אותם: תנו לי את ההסתברות שבית-הספר הזה ייפגע, אני חושב שהייתי מקבל תוצאה של 0.0001%, אבל הוא נפגע. אני מנסה לומר שבעלות-תועלת עליך למגן או לעשות את הסידורים כדי שזה לא יקרה. זה העלות. מה התועלת? תמנע פגיעה באלפי אנשים. מי שלא מבין את העניין של עלות-תועלת בנושא מפעלים לחומרים מסוכנים לא מבין את הבעיה האמיתית.


דבר נוסף שהמלצתי בזמנו, קראתי לזה "מערכת אזרחית מגיבה". מה שקרה כאן זה דוגמה קלאסית. מערכת אזרחית מגיבה צריכה להבין בחשבון – כאן נשאל מה בעצם האחריות של המפעל. בדרך כלל האחריות המוטלת על המפעל היא למנוע את הסכנה לצאת מגבולות המפעל. זה התפקיד העיקרי שלו, ואם הוא לא מסוגל לעשות את זה ישנה המערכת האזרחית שנותנת תגובה. התגובה הזאת ניתנת לא רק על-ידי גופי החירום למיניהם אלא גם על-ידי מערכת האזעקה, לדוגמה, שאומרת לכל האנשים: רבותי, תשמעו את האזעקה, תיכנסו בבקשה לחדרים. אבל זו לא צריכה להיות אזעקה רגילה אלא אזעקה של חומר מסוכן. צריך לבדוק איך האזעקה תינתן בצורה אחרת.

זו המלצה שהתקבלה?

היא בטיפול כרגע.


צריך להבין, בעבודות שעשינו בדקנו מה המשמעות במצב הקשה ביותר במפעלים של חיפה, כשיש פגיעה אבל יש צפירה ואנשים נכנסים מייד לחדרים סגורים. האפקט הוא מינימלי ביותר.

תודה רבה לך. רשות הדיבור לנציגת "אדם, טבע ודין", בקצרה.

אנחנו ב"אדם, טבע ודין" מכירים את המפעל הזה לא מהיום ולא מהאירוע הזה. מדובר במפעל שכבר שמענו מהתושבים על חלק מן המפגעים שהוא יוצר ושמענו גם קצת על בעיות השפכים שהוא יוצר, שלדעתי קצת המעיטו בערכן. אנחנו לא מדברים על דחיות קטנות וקצרות. מדובר על מפעל שכבר בנובמבר 2007 הוועדה למתן היתרי הזרמה לים רעמה על כך שהוא מבקש שוב דחייה, ונכון להיום הדחייה עדיין נמשכת.


לא ניכנס כרגע לכל הפרטים של המפעל, אבל מפעלים שעוסקים בחומרים כאלה יוצרים סיכונים סביבתיים קשים. כרגע שמענו שאלמלא ההיערכות למלחמה ייתכן שהכול היה נגמר הרבה יותר גרוע. אני דווקא רוצה להזכיר לאדוני דיון שהיה כאן ביוזמתך לפני חודשיים-שלושה בעניין השרפה במפעל "א.ש. אקולוגיה" בפתח תקווה. באותו מקרה ועדת בדיקה בדקה את האירוע והוציאה דוח ביניים. למיטב ידיעתי דוח הסיכום היה אמור להיות מפורסם כבר. לא ראינו אותו עדיין, אבל אם נלך לרגע עם דוח הביניים, אחת המסקנות של דוח הביניים היתה, בניגוד למה ששמענו כאן מהמשרד להגנת הסביבה, המשרד הציג בעצם איזה מצג כאילו הוא שולט באמצעות היתרי הרעלים ותנאים ברישיון העסק והוא מסתדר כבר. המסקנה בדוח הביניים ההוא היתה הפוכה. נאמר שם שצריך לתת למשרד להגנת הסביבה סמכות רבה יותר לטפל בנושא היתרי רעלים כי, אם אתם זוכרים, ואני לא מדברת כרגע על המפעל הזה, שם דובר במפעל שהיה עבריין סדרתי והמשרד טען שלא היה שום דבר שיכל לעשות כי אין לו מספיק סמכויות בנושא היתרי רעלים.


מה המסקנה שלנו מהסיפור הזה? קודם כול, אני חושבת שגם כאן מן הראוי למנות ועדת בדיקה. שמענו שזה לא נבע מטיל או מקצר חשמלי, אז יש כאן אולי עניין שקשור ישירות לטיפול בחומרים מסוכנים. שווה לבדוק את זה. את המסקנות של ועדת הבדיקה הזאת ושל ועדות הבדיקה הקודמות שהיו, ואני מקווה שלא יהיו בקרוב עוד נוספות, צריך לא להשאיר על הנייר אלא להטמיע אותן בחקיקה חדשה בנושא חומרים מסוכנים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו עכשיו בסיום הדיון על-ידי "אדם, טבע ודין". השאלה האמיתית והגדולה שעומדת בפנינו איננה רק השאלה על התקרית שהיתה במפעל "אגן כימיקלים". היו ימי מלחמה, היתה היערכות מיוחדת, אני מבין שהיו הרבה מאוד כוחות ולכן האירוע הסתיים כפי שהסתיים, וכמובן כולנו שמחים שאין בו נפגעים. שמעתי גם בבדיקה שעשיתי שהמפעל הזה באופן יחסי כן עשה השקעות וכן מתייחס לסוגיות הסביבתיות ולסוגיות של חומרים מסוכנים בצורה אחראית יחסית.


השאלה שעומדת בפנינו רחבה הרבה יותר. זה לא המפעל היחיד וזה לא האירוע היחיד שיכול להתרחש. ההסדרים המשפטיים שקיימים אצלנו – וזה עניינו לא רק של המשרד להגנת הסביבה, אלא קודם כול ענייננו בכנסת – לא מספיק מתקדמים, לא מספיק נותנים כלים למערכת המסדירה של משרדי הממשלה להתמודד עם הסכנות של חומרים מסוכנים. גם המערכת הממשלתית לא מתייחסת לסוגייה הזאת די ברצינות. כבר למדנו במלחמת לבנון השנייה שאין התרעה כאשר יש סיכונים שיכולים להיות מאוד-מאוד קשים למפעלים ולחומרים מסוכנים, אין התרעה אמיתית, לא יכולה להיות התרעה אמיתית. אין גם אפשרות למגן באופן מספק, לא את החומרים, לא את המפעלים, לא את ההובלה של החומרים. אין אפשרות אמיתית לפנות בזמן אמת את החומרים כאשר נוצרים סיכונים.


כל הדברים האלה מחייבים אותנו, דווקא עכשיו כאשר אנחנו לא נמצאים במצב של מלחמה, לחשיבה הרבה יותר רצינית והרבה יותר כוללת על מדיניות ישראלית לגבי חומרים מסוכנים. צריך לבדוק אילו חומרים מסוכנים אנחנו באמת צריכים, אילו מפעלים אנחנו באמת צריכים, מה אנחנו לא חייבים ומה אנחנו לא צריכים. לגבי המפעלים והחומרים שאנחנו כן צריכים – צריך לקבוע מה הסטנדרטים שאנחנו מחייבים אותם, איפה אנחנו רוצים שהם יהיו. אם הם בקרבה של ישובים מה הסטנדרטים לא רק לתקופה של שגרה אלא גם לתקופה של חירום. אלה שאלות מאוד-מאוד רציניות שלצערי מצב ההתמודדות שלנו איתן מאוד-מאוד גרוע.

קודם כול, אני מודה לך אדוני היושב-ראש על קיום הדיון החשוב הזה. אחרי ששמענו כאן כמה אנשים, ביניהם את ד"ר יוסי ענבר, המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ובוודאי את חברי חבר הכנסת דב חנין, שהוא אחד האנשים שנושא איכות הסביבה עמד בראש מעייניו בכנסת, אני אומר: רבותי, בואו לא נשפוך כרגע את המים עם התינוק. אני מציע לנו לחשוב היטב לפני שנקבל החלטות קיצוניות, כמו להעתיק את המפעל, משום שבסופו של דבר מה שמציעים כאן כמה אנשים, הם מגלים חוסר אחריות וחוסר רגישות. ערך האדם בעיניי הוא רב וחשוב מאוד, גם של התושב וגם של העובד. אף אחד כאן לא הצליח להוכיח לי שאם יוחלט על העתקת המפעל נפגע רק ב-700 או ב-2,000 המשפחות שמתפרנסות מהמפעל הזה ובעצם נגן על בריאותם של תושבי אשדוד והסביבה. אף אחד לא אמר לי את זה. אני גם מציע לנו לא לקבל החלטות מהירות וחפוזות. בדרך שעו"ד גיל הראל מבקש להתחיל את הדבר, אז נמשיך בבתי הזיקוק, נסיים בנמל אשדוד ועוד כהנה וכהנה מפעלים שנמצאים באשדוד. תזכור, הגעת לשם לפני שנתיים.

הזזנו את פי גלילות.

ואת "נשר" בחיפה.

לפני חודשיים הגעתי לאשדוד וגם בריאותי חשובה מאוד, אני דואג גם לה. צריך לזכור שאשדוד לפני שאתה ואני הגענו אליה היא עיר עובדים, עיר נמל.

אני נולדתי באשדוד.

אנחנו סמוכים מאוד לאירוע מקומי שקרה, אכן אירוע קשה, והראיה לכך שגם אנשי צוות הכיבוי והמשטרה והמפעל קיימו רק כמה חודשים לפני כן תרגיל עם תרחיש למה שעשוי לקרות, כאילו ראו את הנולד. זה מוכיח שבסך הכול יש שם קבוצה של אנשים שהתכוננה לתרחיש כזה, ובסופו של דבר במבחן התוצאה ברוך-השם ראינו איך זה נגמר. אז בואו לא נרוץ מהר ונחפש כותרות, גם מי שהוא עורך-דין מתחיל שרוצה כותרת.

אני עורך-דין כבר כמעט 14 שנים.

חבר הכנסת מרציאנו, אני מצטער, אני חבר כנסת מתחיל. אתה כבר חבר כנסת ותיק. אבל אני מתחיל ואתה גומר ...

אני שמח מאוד שאני שייך לסיעה שבה מותר לדבר ולא אומרים לך בטלפון: תדבר כך ותאמר כך. אנחנו מפלגה עם ריבוי דעות ולא מפלגה של איש אחד.

ולכן לא נותנים לך לדבר יותר ...

אנחנו מדברים על חומרים מסוכנים. אילו דיברנו על דיבורים מסוכנים, אתה יודע את מי היינו צריכים להביא לדיון ... אמרתי: בהזדמנות שחבר הכנסת ליברמן בבית-המשפט אפשר היה כבר לפסול גם אותו. למה לכנס את כל העניין הזה עוד פעם? ניתן לתפוס שניים במחיר אחד.

אני בהחלט מסכים עם דברי חבר הכנסת דב חנין. אנחנו מסתכלים על האירוע הזה כאילו הוא מקרה אחד במקום לטפל בבעיה כולה. העובדה שמפעלים מסוכנים נמצאים בסמיכות לאוכלוסייה היא בעייתית. זה מחייב או חקיקה על מיקומם או פיקוח הדוק על קיום התנאים.


אני לא גר באשדוד, אבל חברת הכנסת סופה לנדבר גרה באשדוד והיא ביקשה ממני – כי יש לה היום גילוי מצבה של בעלה ולכן לא יכלה להשתתף בדיון – היא מתכוונת להגיש הצעת חוק, ייתכן שביחד עם חבר הכנסת דב חנין, שתגרום לכך שכבר לא יקרה שהמשרד להגנת הסביבה או גופים אחרים יהיה להם שיקול דעת אם המפעל כן מקיים את התנאים או לא מקיים אותם או שעליו להיסגר, אלא תהיה חקיקה שתקבע באופן החלטי שמפעלים מסוכנים ומזהמים שנמצאים בסביבת אוכלוסייה – לא יהיה שיקול דעת אלא צריך יהיה לטפל בהם במלוא חומרת הדין. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור.

תודה רבה. אני רואה את הדברים האלה בראייה שאתם רואים אותם. אני לא רואה את העניין הזה רק כעניין נקודתי. נכון שתמיד אירוע נקודתי גורם לנו להיכנס לתמונה, אבל אני בהחלט רואה את זה כעניין מרכזי. בעיית החומרים המסוכנים היא בעיה מדאיגה מאוד. אני מאוד לא שקט בעניין זה. לא במקרה הזמנתי לכאן את האלוף (במיל') הרצל שפיר. הוא לא עוסק בזה בכלל בתחום של אשדוד אלא בתחום אחר. ולא במקרה ועדת הפנים והגנת הסביבה מקיימת סדרה של דיונים בקדנציה הזאת כדי לטפל בבעיית המפעלים שעוסקים בחומרים מסוכנים. אני אומר לכם שאני מאוד לא שקט.


ברוך-השם באירוע הזה לא נהרגו אנשים, בהבדל מן האירוע בפתח תקווה שם נהרגו שניים או שלושה בני אדם, אבל אני לא שקט. הסכנות עצומות והמפעלים חלקם בקרבת אוכלוסייה, ואין הרבה מה לעשות בעניין הזה כי המדינה הזאת היא מדינה צפופה. להעביר לרמת חובב – גם ליד רמת חובב יש הרבה אנשים. אולי אתה לא גר שם, אבל אחרים כן גרים שם. לכן זה לא פתרון.


הפתרון הוא לפקח ולטפל ולהתייחס לזה במלוא החומרה, לא לתת הנחות כי ההנחות האלה בסופו של יום הן בומרנג למפעל עצמו ולעובדים. למי אנחנו נותנים הנחה? הרי זה לא נגד מישהו. אנחנו צריכים לשמור על הציבור – ציבור העובדים, הציבור שגר ליד המפעלים. אם יקרה חס וחלילה אסון בקנה מידה גדול במקום אחד בארץ הרי פה תהיה רעידת אדמה כזאת שתשפיע כגל על כל המפעלים בישראל מדרום לצפון. לכן יש כאן אינטרס לאומי. אני סבור שהמשרד להגנת הסביבה צריך לטפל בזה בטיפול הרבה יותר ישיר ולא רק באמצעות נציגיו ברמת העיריות. אני יודע שאתם מטפלים בזה. מצד אחד אתם נעזרים בעיריות כי העירייה נגישה והיא מכירה.

תוסיף לנו כוח-אדם. את כוח-האדם שלנו אנחנו לוקחים עכשיו להפעלת חוק אוויר נקי.

אני מבין את המצוקה שלכם, אך מצד שני הסמכויות אצלכם ולא אצלם. צריך להפעיל סמכויות. אם אומרת המשטרה שבלי מעורבות גדולה מאוד, שבמקרה היתה כי הדלקה פרצה כאשר כל האזור היה בחירום, חס וחלילה אם זה היה קורה ברגיעה כל הכלים שעמדו לטובת ההשתלטות על האש לא היו נמצאים בהיקפים האלה או בלוחות הזמנים האלה והיה עלול להיגרם אסון גדול.


להלן מה שאני מציע באופן קונקרטי.


ראשית, אני מבקש לקבל את מסקנות הבדיקה של כיבוי האש. אם יש בעיה עם זה, נא להודיע לי. אם אתם רוצים להעביר את המסקנות קודם כול לנציב כבאות ראשי שמעון רומח, בסדר גמור, אבל אני מבקש שהוועדה תקבל את הדוח.

יש גם ועדת בדיקה של המשרד להגנת הסביבה.

אין ועדת בדיקה.

אין. זה מה שאני רוצה להציע, אדוני היועץ המשפטי.


שנית, אני בהחלט מקבל את העצה, שמשום שסיבת האירוע לא ברורה ולוטה בערפל, ואגב אותי מסקרנת מאוד, אני בהחלט סבור שהמשרד להגנת הסביבה צריך להיכנס לבדיקה. הוא לא צריך לחקור את האירוע מראשיתו כי זה לא העניין, יש מי שחוקר אותו, אבל כן צריך לבדוק את ההיבטים הסביבתיים של החומרים המעורבים, האם יש כאן עניין שקשור לחומרים המסוכנים עצמם, אולי איזה דבר שלא היה ידוע לנו, אולי דבר שהיה ידוע לנו ולא טופל, אינני יודע. זה מסוג הדברים שראוי לבדוק, במיוחד שכבאות אש פסלה את הסיבות שחשבנו שהיו הגורם לאירוע. חשבנו שהיה קצר חשמלי. אמרו לי: לא. כל הסיבות שחשבנו הסתבר שלא הן גרמו לאירוע. לכן, ד"ר יוסי ענבר, כדאי שהמשרד להגנת הסביבה ייכנס לבדיקה עם היכולות המקצועיות שלו. ייתכן שיש משהו בחומרים הספציפיים שהיו שם, או בצורת האחסון, או באלף ואחד דברים שצריך לבחון. לכן אני מבקש שהמשרד להגנת הסביבה יקיים בדיקה משלו במקביל.


דבר שלישי, אני נענה להזמנה לבקר במפעל. לכבוד יהיה לנו. נשתדל לעשות את זה בהקדם כדי שלא יהיה פער בדברים.

אולי אפשר להרחיב את הביקור לכל אזור התעשייה.

אפשר להרחיב את זה לכל הדרום, או לכל המדינה ...

הוא מדבר בכובע שלו כאיש ההסתדרות, כדי שבתי-הזיקוק לא יכעסו עליו אחר-כך.

לוועדת הפנים והגנת הסביבה יש מה לראות גם בבתי-הזיקוק, בהחלט. מנהלת הוועדה תבדוק את זה. ננסה לתאם ביקור בלוח זמנים קצר.


תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05