PAGE
16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10.3.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 402

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ג' אדר ב' תשס"ח (10.3.2008), שעה 11:30

הצעה לסדר היום בנושא: עידוד תעסוקה בעיר מוכת אבטלה בני ברק דרך "חוק עידוד השקעות הון"

של חה"כ אברהם רביץ

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – יו"ר



דוד אזולאי



אברהם רביץ

אוהד רייפן
רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים משרד האוצר

טובה שגב
מפקחת שיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

איתי יחזקאלי
מרכז השקעות, משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה

אדית בר
ראש ענף חונכות עסקית, משרד התעשיה מסחר ותעסוקה

יוסף עופר
יועץ מנכ"ל, שירות התעסוקה

יהודה אלירז

גלעד אילן
יועץ, מט"י בני ברק

עמי צדיק
מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי

אליעזר שוורץ

וילמה מאור

יעל – חבר המתרגמים בע"מ

עידוד תעסוקה בעיר מוכת אבטלה בני ברק דרך "חוק עידוד השקעות הון", של חה"כ אברהם רביץ

שלום לכולם, אני פותח בזה את הדיון בהצעה לסדר היום בנושא עידוד תעסוקה בעיר מוכת אבטלה בני ברק, דרך החוק לעידוד השקעות הון של חבר הכנסת אברהם רביץ. אדוני אני אשמח שתציג את הבעיה.

לפני שאני אציג את הבעיה אני מבקש להביע טרוניה, אני לא רואה כאן נציג עיריית בני ברק, אני חושב שזה לא מספיק שקוראים מעל כל במה, מעל כל גג, מצפצפים שבני ברק היא העיר הענייה ביותר בישראל, אני חושב שצריך גם לעשות משהו, עד כמה שניתן, לא יתכן שישתמשו במנטרה הזאת שבני ברק היא העיר הענייה ביותר בישראל ויחשבו שזה כבר יביא לפתרון, יש לפנינו פתרון מוכח שהצליח בריכוזים אחרים בערים אחרות של החברה החרדית, ואני עוד מעט אדבר על הפתרון, וזה יכול לחזור על עצמו גם בעיר בני ברק, ואני חושב אדוני היושב ראש, יש שם אנשים מצוינים בעיריית בני ברק ואני מכיר אותם מתפקידי הקודם. אני באמת חושב שראוי שהוועדה, אני חושב שזה חלק מהבעיה אדוני, שהוועדה תגיב על כך שעיריית בני ברק לא טרחה לשלוח אחד מהעובדים המסורים שיש לה במחלקת הרווחה, ואני מכיר אותם אישית, עבדתי איתם, וככה להתעלם מבעיה, אני חושב שהם ראויים לנזיפה שתביא להתעוררות, אי אפשר, כתוב בתורה, באחת המצוות כתוב "עזוב תעזוב עימו" אם ראית חמור שונאך אתה צריך לעזור לו להוריד את משאו, אבל מתי? בתנאי שגם בעל החמור עובד, אם בעל החמור לא עובד אי אפשר להרפות ידיים ולהטיל את הכל על הזולת, היה צריך להיות פה לא בעל החמור אבל בעל הבעיה, ובזה אני מסיים את הקטגוריה שיש לי על העירייה.

לגופו של עניין, בני ברק ענייה מאוד ויש כמה סיבות, סיבות אובייקטיביות שאי אפשר להתגבר עליהן, אבל כן ישנן סיבות שניתן בכלים שיש לנו, ובכלים שנוסו לפתור חלק ראוי של הבעיה, וכמובן כולנו יודעים שתעסוקה ועוני הולכים ביחד, וזה ההיפוך של, זה הצד השני של המטבע כפי שנקרא לזה, וישנה בעיה, בעיה אידיאולוגית, בעיה חברתית, בעיה התנהגותית וכדומה, מדוע באמת אין פיתוח של התעשיה בקרב תושבי בני ברק? אנחנו לא מדברים על המצאת הגלגל, אנחנו מדברים על גלגל שנוסע בערים אחרות בישראל ויש כמה אלפי נשים, בעיקר נשים שהצטרפו לשוק העבודה ומשנות את כל המאזן בערים שהן עובדות, לשנות את המאזן כמו הערים: אלעד, מודיעין עילית וביתר, שזה עושה מהפכה שקטה שאחוז העניים יורד ואתם יודעים את ההשפעה הכלכלית על כך כשיוצאים, שחלק יוצא מהגדרת העוני, הרווחים הכלכליים שיש למדינה, שיש למדינה שהיא צריכה לתת פחות ובהגדרות שלה היא מופיע כעיר עם הגדרה יותר מחמיאה וזה משפיע על הכלכלה ועל השתתפות המדינה בצרכים, זאת אומרת העניין שהממשלה רק מסייעת, אלא בסופו של יום, בסופו של יום מסתייעת על ידי זה שהיא מכניסה אזרחים למעגל העוסקים. לכן יש, אני לא יודע אם זה חוק, תקנה או החלטת ממשלה בלבד שיש סיוע למעסיקים להעסיק עובדים, ושם ההגדרה היא אזורית, ההגדרה היא אזורית, ערי פיתוח שיש שם ציבור עם דרגת עוני מסוימת, יש סבסוד לעבודה, תמריץ והתמריץ הוא לתקופה מגודרת של חמש שנים, צריך לבדוק אם צריך לחמש שנים, יתכן שגם לפני חמש שנים אפשר כבר להפסיק את הסבסוד, יכול להיות, אני לא חסיד של הסבסוד, אבל אפשר מאותו תקציב לתקצב מקומות אחרים שזקוקים, יכול להיות שזה טעון בדיקה שלאחר שלוש שנים כבר ניתן להשתמש בכמה מהמשאבים האלה למקומות אחרים.

אבל היכן כאן הבעיה אדוני, זה בסדר גודל של כ- 1,000 לחודש תמרוץ, לחמש שנים ובזה זה עומד היום, כפי שאמרתי כבר ישנן אלפי נשים ואפילו מטופלות וברוכות ילדים, ועסקים כאלה שידעו לנגוע בנקודות הרגישות כמו אווירה של צניעות מיוחדת, אווירה שמתאימה מאוד לנשים חרדיות שעוזבות את הבית, ישנן מקומות שקיימים שם חדרי הנקה, גם בכנסת יש, איך שלא יהיה קיימת שם אווירה נוחה, אווירה מאוד מיוחדת, אני ביקרתי בכמה מקומות וזה פשוט נושא להתפעלות, ובסופו של דבר אני מבקש לומר לכם שפתאום גילו כוח עבודה מסור, בעל משמעת, לומד טוב עם אפשרות של קליטה מהירה מאוד, הם עוסקים בעיקר בהייטק והבנות והנשים שעוברות תקופה אחרת הן עוזבות את מקומן והולכות למקומות אחרים כדי לקבל עבודה, הן מרווחות הרבה מאוד כסף כמו שהשוק מכתיב.

הטענה שעומדת, מדוע לא לעשות את זה בבני ברק? מכיוון שהתקנות אומרות ערי פיתוח, ובני ברק עם כל העוני ועם כל ההגדרה הקשה שיש לה, היא לא עיר פיתוח היא נמצאת במרכז הארץ, ולכן משאירים אותה באביונה והמצב שם קשה עד מאוד, אני רוצה לציין אדוני היושב ראש שהטאבו הזה נשבר, הוא נשבר במלחמת לבנון השניה כאשר העיר חיפה היתה בחזית, ואכן פתחו שם לשתי קבוצות בחיפה לחרדים, שבאמת יש להם בעיה ואני לא רוצה להרחיב את הדיבור כי כולנו פחות או יותר מכירים את הבעיה, של חרדים וערבים, פתחו שם גם כן שני מפעלים כאלה והם מעסיקים מספר לא מבוטל של אנשים משני המגזרים האלה.

זאת אומרת שההגדרה של אזור פיתוח היא כבר משהו שהוא לא מעשרת הדיברות, הדבר הזה נפרץ , אני מבין את הקושי שהרי אם יבואו ויסווגו את זה להגדרה סוציו-אקונומית בלבד אז יבואו ממשרד האוצר ויאמרו, אני אהיה עכשיו הסנגור שלהם, הם יבואו יגידו רק רגע אם אתה פותח את זה, זה מים שאין להם סוף. כשאני נכנסתי לכנסת לפני כעשרים שנה אמרתי לחברים שלי, יש לי הצעה לכולנו, אמרתי בואו ולא נבקש דברים יוצאי דופן בשביל הציבור החרדי, זה לא טוב, לא יתנו לנו אז בואו נדבר על שוויוניות, חלק מהחברים שלי למדו את הסוגיה הזאת וחלק לא, אבל אני נוקט בקו הזה, אבל בכל זאת במקרה הזה אני אומר, דבר שלא נשמע שוויוני אבל הוא כן שוויוני, אני אומר שאם יש אזור שהוא מאופיין בציבור חרדי, ואין לו מוצא אחר בגלל שהוא גוזר על עצמו גזרות קשות מאוד, מבחינה זאת שאיפה שהנשים, אני לא מדבר על הגברים כי זו פרשה בפני עצמה, אבל איפה נשות ובנות הציבור הזה יכולות לעבוד, הן לא תלכנה בפקודת הרבנים, בפקודת התורה, תקראו לזה איך שתרצו, הן לא תלכנה לעבוד במקום שהאווירה שם איננה עומדת בדרישות המיוחדות של צורת החיים המסוימת, לכן זה, פלוס הבעיה הסוציו-אקונומית המאפיינת את האזור הזה היא יכולה לפי עניות דעתי לעבור את המכשול ולהצטרף לחבורה שכן הצליחה.

אני מבקש לומר אדוני, בעבר העניין הזה נוהל על ידי משרד ראש הממשלה, ואני שוחחתי בשבוע שעבר עם המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, עם רענן דינור על הנושא הזה והוא אמר לי שהוא לא רואה שום מניעה מצידם לבצע את זה גם בעיר בני ברק, אני מתאר לעצמי שהוא אמר את זה מבלי לדבר עם האוצר, אבל אמר, בכל אופן רענן דינור - משרד ראש הממשלה, יש לו יותר גישה למשרד האוצר מאשר לי.

אני הייתי מבקש לאחר דיון להגיע לידי כך, אדוני היושב ראש, הרי אנחנו נמצאים בסך הכל בהצעה לסדר בוועדה שלנו ואנחנו לא יכולים להרחיק לכת, זו לא הצעת חוק ואיני יודע אם יש צורך בהצעת חוק, יש צורך לגרום לכך שהממשלה תכליל גם את העיר בני ברק שהיא ייחודית מאוד בעניין הזה, כל שאר הערים נמצאות בתוך המסגרת, ואכן באמת להמליץ, לדחוף, להיות עוד קטליזטור, להיות הדוחף לעניין הזה כדי להביא את הממשלה להחלטה. דומני, איני יודע אולי נקבל יעוץ משפטי, שאין צורך בחקיקה בכלל, אין צורך אפילו בתקנות וזה מספיק אפילו שתהיה החלטת ממשלה, ושהיא תהיה מדתית כמובן עם כל הכללים אבל שתהיה החלטה כזאת.

אני אישית זימנתי לכאן אדם שהיה פרויקטור של משרד האוצר בנושא הזה, את יהודה אלירז, הוא מכיר את זה ישר והפוך וגם מכל הצדדים, ברשותך תאפשר לו לומר את דברו, וגם לכל השאר כמובן.

תודה רבה לחבר הכנסת אברהם רביץ, חבר הכנסת אברהם רביץ הייתי מתמצת את דברייך בתשובה אחת, הייתי אומר שמה שאתה מבקש זה סיוע למעסיקים, כבודו מדבר על תמרוץ של 1,000 שקל לחודש לחמש שנים.

זה מה שקורה היום.

בשורה התחתונה זה בעצם תמצית הדברים, וכאן אני פונה לנציג האוצר ואני אומר האם זה אפשרי? ואם לא אז מדוע לא?

אני אפתח בכמה מילים של ההבהרות, ראשית כל המסלול המדובר שלתת תמיכה למעסיקים עבור ההעסקה הוא לא חלק "מחוק עידוד השקעות הון" "חוק עידוד השקעות הון" כשמו, הוא לעידוד השקעות של הון פיזי ולא הון אנושי, המסלול המדובר הוא מסלול תעסוקה שהוא באמת נמצא בכפיפה אחת עם חוק עידוד השקעות הון במסגרת מרכז ההשקעות, וכאן ההבהרה השניה שלי, שהמסלול הזה לא נמצא בידי משרד האוצר, זה מסלול של משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, כמובן שאנחנו מעורבים וכמובן שאנחנו חלק וכמובן שאנחנו שותפים, אבל מי שמוביל את זה ובסופו של דבר מבצע את זה לא משרד האוצר אלא משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, שוב עניין פרוצדוראלי, שהוא ראשוני לכל זה שמסלול התעסוקה היה לשנים 2005 ועד 2007, וכיום אין מסלול תעסוקה, אומנם הוקצה סכום מאוד נכבד למרכז השקעות ויש דין ודברים לאן הכסף הזה ילך ולאיזה מסלולים ומדוע, וכמה ולמה, אבל נכון להיום אין מסלול תעסוקה, כך שגם לישובים אחרים אין כרגע את ההטבה המדוברת. הנושא הזה נמצא במשא ומתן מתקדם.

למעשה אנחנו נמצאים במסלול של חמש שנים ועדין לא סיימו והם ממשיכים לקבל.

אנחנו מדברים על הישובים, אלעד, ביתר עלית, מודיעין עלית.

ממרכז ההשקעות של משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, למעשה עשינו הרחבה בנושא המסלול הזה ואמרנו שכל מעסיק שיעסיק חרדים, לא חשוב איפה, העיקר באזור עדיפות לאומית , אותם המעסיקים יוכלו להעסיק אנשים שבאים למשל מבני ברק, לא חשוב מאיפה והעיקר שהוא יהיה מאזור עדיפות לאומית, אז יכלל במסגרת אותה תמיכה, רק באיזה תיקון מסלול התעסוקה, הוא דבר שמשותף למשרד האוצר ולמשרד התעשיה, מסחר ותעשיה.

אני רוצה לגלות לך סוד, שום דבר לא זז בלי הזוזים של משרד האוצר.

לא אמרתי שהם לא מעורבים.

אני בכל זאת הייתי חוזר ומתמקד, אני מבקש לדעת את קנה המידה של הדברים, כאשר מדובר, ואני חוזר מדובר על 1,000 שקלים לחודש במשך חמש שנים, אינני יודע מה גודלה של האוכלוסיה שלגביה מדובר, האם אנחנו יכולים לדעת את הסכום הכולל שעליו מדובר, ואחר כך נבחן האם זה שייך למשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה או למשרד האוצר ומה היא מערכת היחסים בין שני הצדדים, אבל האם ניתן לקבל נתון?

החלטת הממשלה, איתי יחזקאלי יתקן אותי אם טועה ומטעה, היתה על 150 מיליון כל שנה בין השנים 2005 ל- 2007, שוב אני חוזר ואומר שלשנת 2008 אומנם מוקצים 300 מיליון שקל למרכז השקעות, אבל אין עדיין החלטה אופרטיבית לאיזה עידוד זה ילך, האם זה ילך לעידוד תעסוקה.

אני חוזר ואומר, אני לא מתייחס כעת מה התקציב שניתן מהאוצר למשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, לשנים 2005 ועד 2007, שמענו ש- 150 מיליון שקל, לגבי 2008 אתה מדבר כבר על 300 מיליון שקל.

לא, בשנת 2008 לא ניתן תקציב למסלול הזה.

אני עכשיו מתייחס ספציפית לישוב שקוראים לו בני ברק, בבני ברק יש אנשים שרוצים לצאת לעבוד, האם, כאן אומר חבר הכנסת אברהם רביץ, 1,000 שקל לחודש לחמש שנים כדי לעודד את אותם, את הבלתי מועסקים כן לעבוד, אני שואל מה סדר הגודל של התמיכה במקרה זה, קח את מספר המובטלים תכפיל את זה ב- 1,000 כפול חמש תקבל את התוצאה, מה הבעיה?

הבנתי את השאלה, אליעזר שוורץ ימסור את הנתון.

מבחינת הנתונים של שירות התעסוקה, דורשי העבודה בבני ברק, אנשים שבאו פיזית ללשכה וביקשו עבודה, יש סך הכל כ- 2,231 מתוכם 1,268 נשים.

2,231.

זה לא משקף את כלל האנשים שלא עובדים.

אני מתייחס לנתונים מסוימים הקיימים, מוגדרים, ברור לי שאם יהיה עידוד פתאום מספר דורשי העבודה יגדל, הנקודה ברורה, אבל אני אומר שעל פי הנתונים הקיימים, יש 2,231 תכפיל את זה בחמש, כפול 1,000.

כ- 20 מיליון, הטענה היא שזה המינימום, 32,000 בני אדם בגיל העבודה בבני ברק, בהנחה שחצי מהם, מדובר על פוטנציאל של כ- 40,000 איש שאינם עובדים היום בבני ברק, אני לא יודע אם כולם היו רוצים, אבל הפוטנציאל הרבה יותר גדול.

אוקיי, אבל לפי הנתונים הקיימים אנחנו מדברים על מינימום של 20 מיליון שקל לחמש שנים.

לשנה אדוני.

כן.

האם המקומות שמעסיקים אותם עם הסבסוד הזה, כולם מלאים? או שיש מקומות ריקים שניתן להעסיק אחרים. מה דעתכם?

הניצול המקסימלי.

ניצול של 100%, נכון?

עד היום היה ניצול.

זאת אומרת שהיה לך מפעל אחד בארץ שהניצול הוא 100%, אז הניצול יהיה תמיד 100%. זה מה שאומרים.

אתם בדקתם בערים האלה שבהן הפעלתם את התכנית, מה היתה ההצלחה בתכנית, איזה סבסוד באותם ערים? האם זה גרם לכם לגבות יותר מיסים בתחומים אחרים שאנשים לאחר מכן צרכו, מיסים עקיפים? האם קיבלתם חלק מהכספים בחזרה? האם בדקתם את העניין הזה?

במקומות שבהם זה הופעל, הם קצת שונים מהעיר בני ברק, ישנו שוני, בני ברק היא עיר ותיקה עם היסטוריה, יש בבני ברק אזורי תעסוקה נרחבים, היא חלק מגוש דן, במקומות האחרים לא היה אזור תעסוקה, אז הן היו ערים חדשות שהוקמו ללא תכנון של אזורי תעסוקה, לא היתה שם תעסוקה אחרת והיה קושי במציאת תעסוקה ולכן השינוי שם הורגש בצורה ברורה יותר, כי קודם לא היתה כמעט תעסוקה באותו מקום, ועכשיו נוצרה תעסוקה.

שאלה נוספת שפה עולה, נכון לרגע זה, אותם מובטלים, מכוח או מרצון, כעת אני לא מתייחס לזה, הם הרי היום מקבלים איזו תמיכה ממשלתית.

כמובן, חלקם מובטלים.

השלמת הכנסה, הבטחת הכנסה, מה נכון להיום הסכום שמועבר לאותה אוכלוסיה ומסכום הזה הייתי רוצה לנכות, מתוך ה- 20 מיליון אולי, אולי חלקו לנכות מתוך ה- 20 מיליון שקל לשנה שהרי חלק מהאוכלוסיה יקבל בעצם את אותה תמיכה אבל בצורה עקיפה על ידי תעסוקה שמפרה את המערכת ושאינה גורמת נזק למערכת. אני מבקש לדעת האם יש לכם נתונים לגבי הסכום היום לאותה אוכלוסיה שמקבלת תמיכה? מישהו יכול לענות לי על השאלה הזאת? ביטוח לאומי.

אין ספק שהם נופלים, אדוני אמר הביטוח הלאומי, למשל הם מקבלים סיוע במעונות יום, בגני ילדים, סיוע הם נמצאים על פי טבלה שקיימת, הדברים האלה אינם כספים שחורים, הם כספים שמקבלים עם תלוש משכורת וכדומה, בודאי שזה משפיע מידי, זה משפיע על הדרוג שלהם, דרוג העוני מבחינת הסבסוד הממשלתי משפיע בכל מיני דברים.

חבר הכנסת אברהם רביץ, אני שואל גם אותך שאלה, מה דעתך בעניין, אם אנחנו באמת נעודד וניתן את ה- 20 מיליון שקל האם בעקבות זה באמת אנשים שהיום מקבלים את התמיכה במסגרת הביטוח הלאומי ובמסגרות אחרות, הם יעדיפו ללכת לשוק העבודה או יעדיפו לקבל את התמיכה?

סיפר לי קודם אחד מהמעסיקים האלה, שגברת שהתחילה לעבוד אצלם בסכום של 3,400 בתוספת 1,000 שקל מהממשלה, בסך הכל 4,400 שקל, וזה היה לתקופת הלמידה כי שנתיים זו תקופת למידה, והיום הגברת הזאת מרוויחה 9,000 שקל, ב- 9,000 שקל היא משלמת מיסים כמו כל אדם שמרוויח 9,000 שקל בעוד שקודם היא היתה סמוכה על שולחן המדינה, אני לוקח מקרה בודד וצריך להכפיל אותו בכל המקרים, אנשים יוצרים, אנשים שיתרמו לחברה, ואם האוצר קבוע כאן כמו במקרים אחרים שהוא לא יכול לראות סנטימטר קדימה והוא רואה רק מהיום להיום, הבעיה היא קשה, אבל אם הוא ידע להסתכל קצת אל העתיד למה זה מוביל אז הוא היה רץ לתת את הכספים, זה קוצר ראות להסתכל על הבעיה מהזווית של אני צריך להוציא עוד 20 מיליון. זה מזכיר לי את הסיפור של משיהו שקנה ביצים, אצל בני המיעוטים, היה להם הסכם שם שהוא מעביר 5 ביצים ושם פרוטה בצד ובסוף לספור את הפרוטות, הוא שם על כל 5 ביצים פרוטה והוא רואה איך שהאיש הזה גונב לו את הפרוטות והוא עושה את עצמו טמבל שאינו רואה, בסוף ספרו את הפרוטות.

ליוותי את התכנית של מסלול התעסוקה במשך כ- 4 שנים כפרויקט מקומות תעסוקה מטעם משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, הג'וינט וטבת, כמה דברים על הרקע של השאלות שאנשים שאלו, הגענו לערים האלה שממש לא היתה בהן תעסוקה, אלעד, מודיעין עלית, ביתר ועמנואל, מודיעין עילית היום היא אחד ממרכזי ההצלחות שלנו, אנחנו מעסיקים כ- 500 נשים שמועסקות בשכר יפה, מהמחזורים הראשונים שכר מאוד מאוד יפה ומהמחזורים החדשים יותר בשכר יותר נמוך.

לגבי ההפתעות שהיו לנו, בביתר פרסמנו באחד העלונים שאנחנו מבקשים לקלוט נשים להנדסת מחשוב, הצפי היה שתגענה 60 נשים, הגיעו 240 נשים מתוכם 140 מהנדסות תכנה שישבו בבית, "מטריקס" קלטה אותם, חברה חיצונית, בלי המסלול לבית שמש.

סליחה אבל בנקודה זו אני אעצור אותך, אינני יודע איך לומר מה רמת ההשכלה בערים האלה שהפרויקט הזה עובד שם, לעומת רמת ההשכלה הקיימת בבני ברק, אינני יודע אם הסיטואציה זהה, אם המצב בבני ברק יכול אכן להיות דומה ולשקף את מה שקורה במודיעין עילית, בביתר ועמנואל, אם זה משקף אז הייתי אומר שצריכים.

אני אמשיך, יש לי מה להגיד, בבני ברק רק לאחרונה חברה חדשה בשם "אירוקס: שמעסיקה כ- 40 נשים בלי שכר סובסידיה, אדם שרצה להרים את הדגל והרים אותו מאוד יפה וקלט נשים, אני רוצה לציין נשים במגזר החרדי שמסיימות את הסמינר במסלול מחשבים הם עם ידע מספיק טוב ובהשלמה של קורס או שניים ניתן ולהביאן לרמה שכל מעסיק ישמח לקלוט אותן. כולם מתפעלים מהרמה, מהאמון ומהכל.

אז קודם כל בואו נתחיל לאתגר אותן לעבוד.

הן עובדות, משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה דרך מע"צ, הן מהנדסות תכנה יוצאות מהכלל, יש השתתפות מלאה בסמינרים, אני לא רואה שתהייה בעיה עם זה גם אם בני ברק עצמה, הבאתי את הדוגמה מ"אירוקס" יש לי נשים שאם נציע להן מקומות עבודה הן תשמחנה ותצאנה לעבוד, אין בבני ברק מקומות עבודה כרגע מהסיבה האחת, המעסיקים שלנו היום רוצים את הסיוע במימון השכר.

אני יזמתי, לפני 4 שנים פניתי למשרד האוצר ויזמתי את הנושא של הכשרת הבנות החרדיות בתחום התכנה כתחליף ללמודי ההוראה שלהן, מי שמכיר יודע מהעבר, יש לנו בקו הייצור כ- 400 בנות שעובדות בהנדסאות תכנה במסגרת תכנית פיילוט של משרד האוצר, יש שותף מלא לעיצוב וממונה, למרות שאולי לא בדיוק פעל במסגרת המינהל התקין אז, אבל אם אנחנו מסתכלים על התועלת של התכנית הזו, הנה עלות תועלת לתכנית הזאת, זה אלפי או מאות הנשים המועסקות בקרית ספר, באלעד, ואני נזהר ואומר שגם בבני ברק זה התחיל, ואני היום מעסיק קרוב ל- 100 בנות בבני ברק במסלול שיוסי עופר דיבר עליו ברמת שכר גבוהה יותר מרמת השכר שניתנת בקרית ספר, עם מסלול ההכשרה אבל נתקלים בקשיים עצומים, הוזכרה "אירוקס" "אירוקס" משלמת 3,300 שקל לבת כשכר התחלתי, זה פחות משכר מינימום רבותי, זה לא שכר שבוגרת לימודי תכנה צריכה להתפרנס, אני חושב שהבנות האלה ברבות הימים צריכות לקבל את שכר השוק, אלו סוג של תעשיות ינוקא שצריך לחנך את השוק לקלוט אותן, והחניכה של השוק עולה כסף אבל התועלת של הנושא הזה היא גדולה מאין שעור מהעלות החשבונאית של אותם 1,000 שקלים שהיושב ראש דיבר עליהם, זה לא יעלה על הדעת. באיזה צורה מדהימה הבנות האלה ברבות הימים, לאחר שנתיים שלוש נקלטות אצל המעסיקים האחרים בכל מדינת ישראל ואיזו רמת שכר הן מביאות הביתה, אלו הן משפחות שמתפרנסות בכבוד, וכל תרבות החיים משתנה, זה פשוט נושא שהוא מדהים באיכותו ויכול להיות הרבה יותר אפקטיבי אם המדינה באמת תתן את אותו תקצוב שהיא נותנת לאלעד ולקרית ספר ולמודיעין, שתתן לעיר בני ברק שהיא באמת מוכת עוני ואבטלה עצומה והרגישות של הבנות האלה להיכנס לעבודה היא רק ורק החסם הגדול ביותר של הבנות לכניסה לעבודה ולעבודה שתואמת לאורך החיים החרדי, וזה עולה כסף, זה לא יעזור, הן לא תלכנה לעבוד ב"מטורולה", ולא תלכנה לעבוד ב"קומברס" ולא תלכנה לעבוד בקרית ההייטק ברמת החיל, הן תרצנה לעבוד בבני ברק בתנאים אחידים בצורה אחידה, ולפחות בשנתיים שלוש הראשונות זה עולה כסף.

תודה אדוני, אני מבקש ממשרד האוצר, האם הנציג יכול לומר לנו איזה תקציב מפנים בכלל היום לסקטור החרדי כדי לעודד את התעסוקה בסקטור החרדי? אני מדבר באופן כללי ולאו דוקא על בני ברק, אלא על נתונים כלליים.

ראשית, אני לא מכיר את כל כלי התמיכה שמשרדי הממשלה השונים בשיתוף של האוצר מפעילים למגזר החרדי, לגבי הסכום הכולל איני יודע להגיד, מה שאני כן יודע להגיד שמתוך ההבנה שלנו של הייחודיות של המגזר הזה ומצד אחד כוח האדם האיכותי ומצד שני הבעייתיות של ההשתלבות בעבודה, בין מסלול התעסוקה הקודם יחד עם משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה הקצנו סכומים מאוד גדולים מתוך סך כל התקציב לחרדים, בזמנו, תקנו אותי אם אני טועה, זה היה 40%.

אני לא אתפוס אותך במיליון פחות או מיליון יותר.

זה היה 60 מיליון בשנה במסלול תעסוקה שהוקצו, אני לא יודע אם כולם נוצלו אבל זה היה מסגרת התקציב.

זה כולל את כל המשרדים הממשלתיים?

לא , לא זה היה מסלול תעסוקה, זה הנושא שאנחנו מדברים עליו וזה היה לשנת 2007 פלוס מינוס, כמו שהיושב ראש ציין בצדק קודם, המכשיר המרכזי שבאמת דורש מעורבות ממשלתית במיוחד במגזר החרדי הוא אותה הכשרה מקצועית, כלומר לקחת מישהי שאין לה את הכלים לעבוד בחברה ולהכשיר אותה והדבר הזה כנראה לא יעשה מעצמו, והם לא יעשו את זה לבד, זאת אומרת שדרושה כאן מעורבות ממשלתית, ולכן יש במידה רבה במשרד האוצר, אני מניח שגם במשרד התעשיה, מסחר והתעשיה יש את זה, בהכשרה מקצועית בכלי של סבסוד להכשרה מקצועית בתוך המגזר החרדי, אנחנו רואים בזה כלי אפקטיבי בגלל שכמו שנאמר, הנשים האלה ברגע שהן מקבלות את אותה הכשרה מקצועית הן מוכיחות את עצמן כעובדות מאוד טובות ומאוד ראויות שהמגזר הפרטי יהיה מעוניין לקלוט אותן.

אני רוצה לומר דבר נוסף, כפי שאיתי יחזקאלי ציין קודם, ישנו הבדל בין בני ברק למקומות האחרים שהיה בהם סבסוד, מה ההבדל? בבני ברק יש היום מקומות תעסוקה, אומנם ישנם הרבה מאוד חרדים שלא מועסקים, אגב רק כדי לסבר את האוזן לדוח שקיבלנו ממחלקת המחקר, שהוא דוח מאוד מוצלח, מתברר שמבקשי העבודה בבני ברק הוא 2.4% לעומת ממוצע ארצי של 3.6%, כלומר הבעיה היא לא בדורשי העבודה הבעיה היא בהשתתפות בכוח העבודה, שבבני ברק זה עומד על 40% לעומת שיעור ארצי של 55.6%, כלומר הבעיה היא לא במחפשי העבודה שאין להם עבודה, כי פה הם מתחת לממוצע הארצי, והבעיה היא וחבר הכנסת אברהם רביץ ציין את זה בתחילת דבריו, שיש הרבה מאוד אנשים שלא יוצאים למעגל העבודה. איך אנחנו עושים את השינוי הזה? עושים את השינוי על ידי כך שנותנים כלים לאותם אנשים ובמיוחד נשים לצאת לשוק העבודה, ונקודת ההנחה היא שבאזורי התעשיה הקיימים בבני רק יסכימו, וזה משהו שאנחנו נתערב בו, יסכימו להתאים את תנאי העבודה לאותן נשים, וכפי שנאמר קודם הן עובדות מצוינות, ומי שלא ראה את זה חייב לראות את זה במו עיניו.

סליחה שאני קוטע אותך בנקודה זו, יכול להיות שהם כן מסוגלים לעמוד בפני זה, אני מדבר על מקומות עבודה שעשויים להיות רלוונטיים לנשים בתוך בני ברק, השאלה היא אם אנחנו נעודד אותם וניתן להם את ה- 1,000 שקלים האלה, הסובסידיה לחודש, האם אתה חושב שבסיטואציה הזאת הם לא ירצו אכן להכשיר יותר נשים לעבודה אצלם.

בודאי שכן.

ברור שכל סובסידיה נוספת תגדיל את המוטיבציה וזה ברור חד משמעית.

אולי לא צריך להמתין עד שתהייה פניה מצד אותם מעסיקים אלה לבוא ולעודד את המעסיקים ולומר להם הנה אנחנו מוכנים לתת לכם קודם כל בשלב ראשון לצורך הכשרה, קודם לצורך הכשרה, בואו ונראה לאחר מכן מה תהיינה התוצאות ועל סמך התוצאות אנחנו נבחן את ההמשך.

אני רוצה להעיר הערה, אני חושב שמעתי את זה גם בדבריו של אוהד רייפן, על כל פנים יש יסוד שזה מהווה את סוד ההצלחה, אין כאן ניתוק בין ההכשרה המקצועית והעבודה ממש, בואו ונגיד שאנחנו נרד לבני ברק וניתן להם הכשרה מקצועית בלבד במסגרת בית הספר, מטעמים כאלה ואחרים שונים ומשונים, זה לא יעבוד, לא זה יעשה את העניין., סוד ההצלחה של המפעלים האלה שזה נעשה בו זמנית, ביום הראשון שהנערה או האישה מתחילות ללמוד את המקצוע הן כבר מרוויחות כסף, וכבר עובדות וזה לא נקרא שהן הלכו ללמוד באיזו אוניברסיטה או הטכניון, זה נקרא שהן עובדות, מתקדמות ומשתלמות בעבודה, ולכן צריכים להיות ממוקדים לעניין ולא להפריד את ההכשרה המקצועית מהמפעל ולחבר את שני אלה, ולכן הסובסידיה הזאת צריכה להיות תוך מפעלית, יש מושג כזה במשרד העבודה של הכשרה תוך מפעלית וצריך לשמור על הדבר הזה.

ראשית לא רוצה להתייחס לדברים שההבנה שלי בהם היא הרבה פחות, אבל למיטב ידיעתי יש מסלול כזה, וכששואלים מה האפקטיביות הגבוהה ביותר של הכסף אני חושב שזה בדיוק אותו המסלול שאתה דיברת עליו, הכשרה מקצועית פנים מפעלית עם איזו תמיכה ראשונית של העסקת העובדות.

אני לא מכיר את הנתונים וזה גם לא התחום שלי, אני יודע שהדבר הזה קיים, וזה דבר שגם במשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה מאמינים בו וגם במשרד האוצר מנסים לקדם אותו, ואולי שם זה הכלי עם האפקטיביות הגדולה ביותר, מה בעצם שירות התעסוקה עשה במגזר החרדי, בכל המקומות שבכלל לא היתה תשתית תעסוקית?

אבל בבני ברק התשתית התעסוקתית לא שייכת לציבור המדובר.

נכון, נכון.

הן לא הולכות לשם, זה כאילו לא אצלם.

אני הייתי מבקש אם יש פה מישהו, נציג מהארגונים השונים, מהמרכז לטיפוח יזמות (מט"י), חונכים עסקיים וכדומה, אני אשמח לשמוע אתכם, אולי אתם טובעים בכסף ואינכם יודעים מה לעשות איתו, אז אשמח לשמוע את התייחסותכם.

אני יועץ במרכז לטיפוח יזמות, בני ברק, טובעים בכסף זו לא הגדרה נכונה, זו בעצם אחת מהבעיות שלנו, אנחנו מעודדים ומסייעים ליזמים בבני ברק, בעיקר ליזמים ולבעלי עסקים, לא בפן שמדובר עליו עד עכשיו של סבסוד או קבלת עבודה במשכורת, בשכר, אלא ביזמות לבעלי עסקים למיניהם ובהם לא מעט נשים אפילו אפשר לומר שבניגוד לשאר הנתונים בארץ , בבני ברק רוב הפניות הן של נשים, זה נתון מאוד חשוב.

היום אנחנו נתקלים בבעיות לסייע לתושבי בני ברק, בכלל במרכז לטיפוח יזמות אבל גם בבני ברק בפרט, בגלל בעיות של תקציבים, עדיין אין לנו את האפשרות מתחילת שנת 2008 לסייע בחונכות העסקית.

למה מתחילת 2008, ועד 2008 הכל היה תקין?

לא הכל היה תקין אבל היה.

ב- 2008 חתכו את התקציב.

אני לא יודע היכן התקציב נמצא היום, ובאיזה אישורים הוא נמצא, אבל אנחנו בשטח לא יכולים. היום אם יגיע אלי בנאדם מבני ברק או מכל מקום אחר כדי לקבל חונכות, אני לא יכול לתת לו את זה.

אתה לא יודע מאיפה בא לך הכסף ועכשיו הוא ניתק.

לא אישרו עדיין. התקציב לחונכות מתוקצב על ידי משרד המסחר, תעשיה ותעסוקה ברובו, והתקציב הזה לא ניתן היום, כלומר אין לנו אישורים לזה, לכן אני לא יכול להציע את זה היום ואני לא יכול לסייע בהיבט הזה, אנחנו מסייעים לעסקים בבני ברק ככל שניתן.

אני מבקש לדעת, האם משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה או משרד האוצר, חתך תקציבים שהיו בשנים הקודמות? ולא מעביר תקציבים.

זה לא התחום של שנינו.

יש יחידה במשרד המסחר, תעשיה ותעסוקה יחידה שמפעילה בעצם את נושא החונכות, חונכות עסקית ויש כאן נציגה שתוכל להסביר טוב ממני, היתה ירידה מאוד גדולה בתקציבים הפנים משרדיים, למנהל הכללי של משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה יש רזרבה שנתית של 100 מיליון והוא מחלק אותה בין היחידות השונות, אם המינהל קיבל סכום מסוים אז בשנה האחרונה זה ירד באופן משמעותי וזה משפיע באופן ישיר על מה שגלעד אילן אמר, על החונכות העסקית, וכפי שאידית בר תוכל להסביר טוב ממני.

אני ראש ענף חונכות עסקית במשרד המסחר, תעשיה ותעסוקה, כפי שאליעזר שוורץ ציין בשנה הקודמת לצורך דוגמה התקציב של החונכות התחיל 17 מיליון שקל לפתיחת חונכויות חדשות, השנה מאילוצים כאלה ואחרים, עומד לרשות התכנית תקציב של 2,7 מיליון בלבד, לפני כשבועיים היה על כך דיון בוועדת הכספים, המנהל הכללי והשר מודעים לסוגיה הזאת, הם פועלים כדי לפתור אותה, ועד היום אין לי ידיעה חדשה לגבי הגדרת התפקיד, אני יודעת שהם פועלים כדי להגדיל את זה בדיונים מול משרד האוצר, אבל כרגע אין לנו תשובה.

אין הסבר למה שקורה?

ברור שדרשנו על כך הסבר, והיה על כך דיון בוועדת הכספים כאמור לפני שבועיים, והדבר לא בידיים שלי הוא בידיו של המנהל הכללי שהוא פועל כדי לשנות את זה. אין לי מה לחדש עדיין לגבי התקציב.

אני ידעתי שזה יהיה דיון מעניין, אדוני היושב ראש, מה שחסר לנו הוא נתון אחד מאוד חשוב, הייתי מבקש מהאוצר שיעשה את זה, ואולי מרכז המחקר והמידע יעשה יהיה יותר זריז, באמת חשוב לנו לדעת , לאורך תקופה נגיד של חמשת השנים, מה מדינת ישראל, האוצר קיבל כהחזר אמיתי, השאלה הזו עלתה כאן, קיבל כהחזר לקופת המדינה מהעובדה שהוא תרם את 1,000 שקל במשך חמש שנים, זה מזכיר לי, מרכז המחקר והמידע ערך עבורי עבודה בנושא ההשתלות, והם הגיעו למסקנה שזו לא בעיה תקציבית, 4 מיליון בסך הכל, אני טענתי שזה ל 4 מיליון בסך הכל, זה 20 מיליון רווח מכיוון שלא הביאו בחשבון, הם לא הספיקו פשוט, לא הביאו בחשבון מה התועלת מזה שהאיש מפסיק לעשות דיאליזה, גם פה זה בדיוק אותו דבר, נכון יש לנו את הנתון שזה טוב וכדומה, אבל לא הביאו בחשבון כמה המערכת מרוויחה מזה שעד כה היתה אישה שהיתה סמוכה על שולחן הממשלה עם כל הביזוי של זה, והיום היא אישה שמרוויחה 9,000 שקל וישנן כאלה שמרוויחות 20,000 שקל כשהן יוצאות מחוץ לתחום והן יוצאות לשוק, ומה היא מביאה למדינת ישראל, הרי ברור שהיא מביאה ומשלמת מס הכנסה, תעשו את החשבון ותראו איזו מדינת חלם שלומיאלית אנחנו, עם חכם ונבון.

אין להוסיף הרבה מידע, אלה הן בנות שכולן למדו לימודי הוראה בסמינרים, משרד החינוך מתקצב את לימודי ההוראה בסמינרים ב- 11,000 עד 12,000 בשנה, לעומת זאת בתכנית הזאת של לימודי הנדסאות המדינה מסבסדת ב- 6,000 שקל, הנה לכם בהינד עפעף חסכון של 5,000 שקל לבת כתוצאה מזה שהן לא לומדות הוראה אלא לומדות הנדסאות, לא לקחת את זה בחשבון? אני לא מדבר על התועלת ארוכת טווח.

האם משרד האוצר או משרד המסחר התעשיה והתעסוקה או כל מי שקשור לזה, ניתן להעביר בסיטואציה הזאת, את התקציב שהיה מיועד ללימודי הוראה להכשרה מקצועית? אם אנחנו יודעים שרוב הנשים החרדיות בבני ברק, איזה אחוז מהן יש לו הסמכה בהוראה, למד ולא עושה עם זה שום דבר, אין מספיק משרות, אבל מצד שני אנחנו שומעים שניתן לקלוט אותן במפעלים קיימים בבני ברק אם אנחנו רק נבצע הסבה מקצועית לאותן מורות מתחום ההוראה לתחום הייטק.

אני אומר לכם, אנחנו נוכל לקלוט עוד 200 בנות בשנה הבאה מלימודי תכנה, בעבודה בתכנה היא מקבלת 1,000, עוד 200 בנות ואני מצביע על זה, התחלנו עם זה לפני כחצי שנה.

רק עוד שני נושאים בנוסף הדברים הנכונים שאמר יהודה אלירז, בבדיקות שלנו שנערכו בכמה ערים שהתכנית כן מופעלת, התכנית נחלה הצלחה כבירה גם בנושא של מקומות עבודה לנשים חרדיות וגם ליישוב עצמו שנהנה משגשוג כתוצאה מהמכפיל שהיה קיים בעיר כזאת, שאותן נשים משתכרות יותר וגם הן יכולות להוציא יותר, ואז גם שיעור החזקת מכוניות גדל, והקניות גדלו, ועסקים קטנים שנפתחו.

זה יוצר מומנט כלכלי על כל המערכת.

אנחנו טוענים שהתשואה הכלכלית, החברתית של ההשקעות הממשלתיות האלה היא ענקית, היא פשוט ענקית והיא נותנת רווחה לכולם כולל למדינה. עניין שני, הסתבר בחילופי הדברים כרגע, בחילופי הדברים בין נציג האוצר לבין נציג משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה שלמעשה כל התכנית כולה חדלה לפעול למרות הצלחתה הכבירה, היא הפכה להיות בת ערובה בויכוח שבין משרד האוצר לבין משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה האם להפעיל את חוק עידוד השקעות הון למענקים או להפעיל את מסלול התעסוקה, עכשיו בגלל הויכוח הזה בינהם כל העניין הזה בכלל בוטל, זה מדהים, לאור ההצלחה הכבירה שהתכנית והמסלול הזה נתן באותן ערים לאוכלוסיה ולכולם בעצם, כל מדינת ישראל נהנית מזה, שיותר אנשים עניים עובדים ומרווחים כסף ומצטרפים לשוק העבודה, כולנו נהנים מזה, ופה משרד האוצר ומשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה ביחד מגלים חוסר עניין מדהים, הפסיקו תכנית שפועלת היטב ושהוכיחה את עצמה לעומת זאת לגבי חוק עידוד השקעות הון ישנן המון השגות, יש מחקרים שמראים שזה לא תמיד מצליח.

אני מנסה בכל זאת לעלות נושא, כחלק מהבעיה, זה עלה קודם, אני לא רק בעד, אני מחפש גם את הטיעונים ההפוכים, אחת הטענות שעלתה כאן ואני חייב לעלות אותה, ויסלח לי חבר הכנסת אברהם רביץ, איך אנחנו יכולים לעודד את הנושא הזה במגזר החרדי בבני ברק שנמצאת בתוך גוש דן, בתוך גוש דן ולבצע שם משהו מבלי שאנחנו כתוצאה מזה נסחף לפתיחת הנושא הזה גם בישובים אחרים שהם אינם, הם אומנם מוכי אבטלה, אבל אינם מוכי קסאמים, אינם ישובי פיתוח למיניהם, אני מבקש כולל אברהם רביץ לנסות למצוא איזה פתרון לבעיה, גם להגיע לכלל מסקנות מתאימות ולשפר את המצב בבני ברק מבלי שאנחנו נפתח את הנושא הזה בצורה של סכר שלא ניתן לבלום אותו.

לכן בדברי ההקדמה שלי אני הייתי די רגיש לשאלה הזאת, יכולת לראות עלי שיש לי לבטים איך אני מציע הצעת חוק שלא תגרוף את משרד האוצר להרחבה בלתי אפשרית, כי אני מבין את הראש הזה וצריך למצוא נוסחה, בגלל זה הבאתי לכאן את הנושא של חיפה, חיפה היא ללא ספק מרכז הארץ אבל קרה לה משהו מזמן המלחמה.

אני לא הייתי רוצה שבני ברק תמצא במצבה של חיפה.

בני ברק משתדלת מאוד לא להיות חיפה בכל המובנים, הטאבו הזה נפרץ, עכשיו בואו נמצא נוסחה, נוסחה שהיא סבירה לחלוטין, כלומר לקחת שני דברים שמובילים אותנו לאפשרות לבצע את זה, ראשית זו עיר סוציו-אקונומית, יתכן שישנן עוד ערים שמתקרבות אליה אבל בודאי שזה כך, שנית, מותר לציבור לדעת שיש לנו כאן עסק עם ציבור, אני לא רוצה לקרוא לזה ייחודי כי למלה ייחודי יש משמעות חיובית, אני מדבר במובן שהוא שונה, ואין מה לעשות נגד הדבר הזה, נשות בני ברק, נקרא להן מוגבלות, נגיד שכל הידיים שלהן הן שמאליות, אז אתה צריך למצוא להן עבודה שאין יד ימינית, אני מביא את זה לדוגמה, ואכן המוגבלות הזו קיימת, יש כאלה שמאוד מכבדים את המוגבלות הזאת, לא קוראים לזה מוגבלות אלא קוראים לזה סולם ערכים שהן מוכנות להיכנס ולהישאר בעומק העוני ולא להשתחרר מהעוני כאשר המחיר הוא שצריך להיכנס לחברה מעורבת וכל מה שקורה בחברה הישראלית הרגילה, לכן הן גזרו על עצמם עוני ואנחנו רוצים להתאים עבורן עבודה שכן תצאנה.

אני אומר לך, ששום חברה בישראל לא תבוא ותאמר גם אנחנו כאלה, הלוואי והיו אומרים את זה, אז היו לנו עוד כמה שותפים, אבל לא אומרים את זה, כאן ישנה חברה ייחודית באורך החיים שלה, היא באמת גרה במרכז, אבל אין מה לעשות, אנחנו רוצים להשאיר אותם בעוני מתמיד? אין פתרון, הנה בני ברק, בבני ברק יש המון מפעלי תעשיה, המון מפעלי תעשיה, שעוטפים אותה בעיקר, אבל הן לא יכולות לעבוד שם מבחינת צו ההלכה, הרבנים גם לא יתנו להן אם הן תגשנה לשאול, הן הולכות לשאול, מה לעשות יש לנו אזרחים כאלה שממשיכים מסורת של כ- 3,000 שנה, הם ממשיכים, ולכן אני חושב שהציבור הכללי, אם אנחנו מדברים על התהודה הציבורית הציבור הכללי יאמר לעצמו זה טוב, שיעבדו לפחות, ניתן להם לעבוד, נגרום לכך שהם יעבדו, אני חושב שזוהי תהיה הגישה הכללית.

אם הייתי עוד יכול למצוא כפר ערבי שגם שם היה אפשר היה לעשות את זה, אז זה בכלל היה כשר למהדרין, אבל אני לא יודע וגם איני מכיר את המגזר, בחיפה זה גם בני מעוטים, לכן אני אומר שלא ניתן להשוות את זה, יאמרו אנשים שהם אינוולידים ויהיו כאלה שיאמרו בדיוק את ההפך.

אנחנו רק מבקשים שנציג האוצר יערוך את המחקר כמה כסף המדינה הרוויחה מזה.

אני רק רציתי להגיב בכמה מילים למה שנאמר קודם שלא היה ביטול של שום מסלול ולא היו פה בני ערובה, אני לא ידוע מאיפה זה הגיע אולי אני הסברתי את עצמי לא נכון, היתה החלטת ממשלה והחלטת הממשלה היתה לשנים 2005 , 2007, לא היה ביטול של שום דבר ואין בני ערובה, מתקיימים דיונים בין משרד האוצר לבין משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה.

אני מבקש להוסיף עוד כמה נקודות ראשית, אנחנו עשינו מאמצים מאוד גדולים בנושא מסלול התעסוקה במגזר הרחב וניסנו להרחיב ולהגדיל את זה בכל מקום אפשרי, ההכנסה של בני ברק עלולה להציב בעיה מול הערים החרדיות כמו אלעד ומודיעין עילית וביתר עילית, כאשר יזם ישקול היכן ללכת הוא עלול לשקול לא ללכת לערים חרדיות ששם אין אזורי תעסוקה כמו אלעד ולהישאר באזור שלו שזה בני ברק, יש סכנה כזאת שברגע שיאשרו את האפשרויות בין שני המקומות האלה, אותם יזמים שהלכו לאלעד או שהלכו למודיעין עילית, הם יפסיקו או יצמצמו וישארו במרכז, כי הם ממילא הגיעו מרמת גן ואפילו מבני ברק.

המרחק בין בני ברק לרמת גן זה כמו לנסוע למודיעין עילית.

מבחינת היזמים זה משמעותי.

ליזמים יהיה אכפת לנסוע קצת? אתה יודע האווירה שיש להם למשל בביתר לא תהיה להם בבני ברק, בני ברק זה רעש, עם כל מה שאנחנו רוצים ליחד את זה, היא בכל זאת עיר תוססת ויבוא כל יום רבנים ויגידו ויאמרו להם לעשות, את זה וזה אסור וזה כן, שם הם בשקט.

אתה יודע שבביתר עילית לדוגמה, אין אזור תעסוקה, קשה למצוא מבנים מתאימים, יש קושי וקשיים נוספים המקשים על היזמים לבוא לשם, בבני ברק אין את הבעיות האלה.

יש היום מבנה תעשיה, אפשר לשכור ולכסות את הצורך הזה, אני לא נגד העשייה באלעד, להפך, זה לא חייב לבוא אחד על חשבון השני.

אני חושב שבבני ברק כדאי להתרכז בצדדים משלימים כמו הכשרה מקצועית, להכשיר את מקום העובדה שיהיה מתאים.

אתה צריך ללמוד קצת את סוגיית בני ברק, בבני ברק אם אתה תפתח אוניברסיטה להכשרה מקצועית אז אתה תכנס מיד לחרם, לא יכול להיות שם, תוך כדי עבודה תהיה מבורך, ישנה בעיה שהתחילה עם ראשית ההשכלה מימי משה מנדלסון, לא נפתור את כל הבעיות ההסטוריות.

גם אם יכשירו, איפה הן תעבודנה? הרי אין שם מקום עבודה, כי מבחינת היזמים היזם מעוניין להעסיק כוח אדם זול, ואם יש לו את זה בסמוך הוא יקח את אותו כוח האדם הזול, לא צריך לאפשר להם לקחת אנשים בשכר נמוך יותר כאשר השוק מציע שכר.

במקומות האלה מתחילים עם שכר מינימום מינוס, בביתר ובכל המקומות האלה.

בגלל שאין שם, אבל באזור בני ברק יש.

אין, הן לא הולכות לעבוד במקום אחר, הן לא הולכות הן בבית, אין להן בעיה להיות בבית יש להן תשעה ילדים. אנחנו רוצים לאפשר להן לשים את הילדים ולצאת לעבוד.

אלו צעדים שמשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה כן עושה, מעונות יום.

אני חושב שבסך הכל יש לנו קונצנזוס די רחב בין כל המשתתפים בדיון היום, על כן אני מבקש פשוט להגיע לכלל סכום הדיון.

סיכום ישיבה הצעה לסדר בדיון מהיר של חבר הכנסת אברהם רביץ, עידוד תעסוקה בעיר מוכת אבטלה בני ברק דרך חוק עידוד השקעות,

1.
הוועדה מציינת בפניה מחד את שיעור העוני הגבוה בעיר בני ברק ומאידך את הפוטנציאל התעסוקה הגבוה של הנשים בציבור החרדי.

2. הוועדה רואה בפיתוח ההכשרה המקצועית בקרב נשים החרדיות בבני ברק מכשיר מרכזי לעידוד התעסוקה של אוכלוסיה זו.

הוועדה קוראת לממשלה להמשיך בפיתוח ההכשרה המקצועית והעמקתה בקרב הנשים החרדיות תוך השמתן בעבודה באמצעות מרכזי הכוונה והסבה מקצועית באזור. לדעת הוועדה יש מקום לבחון מחדש את העברת התקציב המיועד להכשרת מורות להכשרה מקצועית בתחום ההייטק.

3. הוועדה קוראת לשר התעשיה, מסחר ותעסוקה להגדיל את התקציב העומד לרשות מרכז לטיפוח יזמות בכלל ובסניף בני ברק בפרט, למתן בסיוע לחונכות העסקית, לפיתוח היוזמה העצמית לעסקים הקטנים בעיר, כדי ליצור יותר מקומות עבודה בכלל ובעיר בני ברק בפרט.

4. הוועדה קוראת לממשלה לקבל החלטה להכליל על בני ברק את הסבסוד הניתן למעסיקים באמצעות משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה ולהפעיל בעיר את מסלול התעסוקה שהופעל עד כה רק באזורי עדיפות לאומית.
5. הוועדה מתחה ביקורת קשה על העדרותם הבולטת של נציגי עיריית בני ברק המעידה על זלזול במוסד הכנסת.
תודה רבה, אתם רוצים לקיים הצבעה או בזה נסיים.

אין צורך, תודה רבה, רבותיי הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00