PAGE
17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10.3.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 401

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ג' אדר ב' תשס"ח (10.3.2008), שעה 10:30

1. תקנות החשמל (התקנת מובילים והתיון שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך( (תיקון(I, התשס"ח-2008

2. תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט) (תיקון), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – יו"ר

אברהם רביץ

דני וינשוטק
מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות

איגור סטפנסקי
מנהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד שבתי אלבוחר
הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות

ד"ר אלכס טורצקי
המוסד לבטיחות ולגיהות

אייל גבאי
מהנדס באגף השיווק, חברת החשמל

נחמן הלמן
נציג ההתאדות, התאגדות מהנסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל

נועה בן שבת

וילמה מאור

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
1.
תקנות החשמל (התקנת מובילים והתיון שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך (תיקון), התשס"ח-2008.

2.
תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט) (תיקון), התשס"ח-2008

בוקר טוב לכולם, אני מבקש לפתוח את הדיון כעת בנושא תקנות החשמל, התקנת מובלים התיון שבהם במתח נמוך, תיקון תשס"ח-2008, וכן תקנות החשמל, התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט, תיקון, תשס"ח-2008.

אני מבקש את נציג משרד התשתיות הלאומיות להציג את התקנות.

אני מנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות, בשני מילים אני אתן פתיחה כללית, אציג את חבריי ואז אתן לאנשי המקצוע להוביל את הדיון הזה.

באופן כללי תקנות חוק החשמל למעט הרישיונות שבאחריות משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, במשרד התשתיות, מינהל החשמל והלשכה המשפטית, אנחנו בנושא התקנות וננסה להפיץ את זה לגורמים השונים במשק העוסקים בחשמל ושיש להם עניין, ואנחנו מקבלים מהם הערות רבות, הגופים שאנחנו מתייעצים איתם הם מערכת הבטחון, אגף חשמל, גם חברות שעוסקות בחשמל , בזק משרד השיכון וכיוצא בזה.

חלק מהנציגים יושבים לצידי, אייל גבאי שהוא נציג אגף השיווק בחברת חשמל, אלכס טורצקי מהמוסד לבטיחות ולגיהות ונחמן הלמן שבחייו היומיומיים הוא מהנדס החשמל של אינטל, כאן הוא יושב בכובע של, כנציג התאגדות מהנדסי החשמל, נמצא גם היועץ המשפטי שלנו עו"ד שבתי אלבוחר ואיגור סטפנסקי שהוא מנהל ענייני החשמל במשרד התשתיות ובעצם הוא הממונה על ביצוע חוק זה.

אני מציע אדוני היושב ראש ברשותך שאני אבקש מחבריי להוביל את הדיון הזה, את הנושאים המקצועיים יציג איגור סטפנסקי וככל שיעלו נושאים משפטיים ישלים אותו עו"ד שבתי אלבוחר.

היות ויש לי רגישות מאוד מחושמלת לחברת חשמל, עבדתי שם רק 40 שנה, אני מחפש את אייל גבאי, ואני מבקש לתת לו בכוונה את זכות הקדימה בניגוד למה שהצעת.

למעשה התייחסות היא לשני תיקונים לתקנות החשמל, תקנות לוחות שמתקנות ישנות, גילנו כמה בעיות שהיה צורך לתקן אותן ולמעשה אנחנו רואים פה תיקון שיאפשר לעבוד איתן באופן טוב יותר, הנושא השני הוא תקנות המובילים שהם תקנות, אם איני טועה הן משנת 2002, גם כן, הן תקנות חדשות ולמרות שהן חדשות, במערכת כניסתן ליישום נמצאו מספר בעיות ולמעשה הפתרונות לתקן פה הם בעצם כדי שיהיה ניתן לעבוד בצורה טובה.

אני נוטה בדרך כלל לחתוך את דברי האנשים ולפאר אנשים, כדי להגיע לשורה התחתונה, שאלה פשוטה האם התקנות כפי שהן כתובות מקובלות עליך?

כן, כן, אנחנו עברנו עליהם לא מעט ולמעשה הן פותרות לנו בעיות.

פותרות?

כן.

תודה, אני מבקש את הדובר הבא.

מנהל החשמל, משרד התשתיות, כמו שאמרו דני וינשטוק ואייל גבאי, גם בנושא תקנות התקנת לוחות וגם בנושא תקנות החשמל – התקנת המובילים, הן תוצאות שהגיעו מהשטח, היו תקנות ואנשים חיו עם התקנות, אבל מספר תקנות לא היו ברורות, לא היו הגדרות, בעצם דברים שהיו מחויבים שיכנסו לתקנות. אנחנו החלטנו במשרד התשתיות כתוצאה מקבלת שאלות ואנחנו הצטרכנו לענות לשאלות לפרש ולהסביר את התקנות, אנחנו החלטנו שהגיע הזמן לבצע כמה תיקונים כדי לייעל את העבודה, לפשט את התקנות באופן ברור לכל משק החשמל ולאדם שעוסק בחשמל. בודאי שאנחנו עשינו את התיקונים והוספנו הגדרות ולאחר מכן הפצנו לכל הגורמים הרלוונטיים, כמובן לחברת החשמל מכיוון שחברת חשמל היא הלקוח הכי גדול שלנו, בחברת חשמל בעצם צריכים לעדכן את כללי רשת העבודה שלהם על פי התקנות שלנו. התיקון נעשה בהתייעצות עם חברת חשמל, עם אייל גבאי, צבי שגב, ומריאנה וחוץ מזה כמובן שאנחנו התייעצנו גם עם המגזר הפרטי, עם מתכננים המשתמשים באופן יומיומי לצורך התכנון שלהם, הם משתמשים בתקנות החשמל, התייעצנו גם עם בודקים, גם עם התאחדות המהנדסים, גם עם מהנדסים כמו נחמן הלמן שהוא משמש כמהנדס הראשי של אינטל, גם עם החלק התעשייתי.

הגענו למסקנות לגבי התיקונים שאנחנו צריכים להיום.

כפי שנאמר, אנחנו עוברים על התקנות ובודקים אותן, הצד שאני מסתכל עליו הוא יותר צד של מהנדס חשמל במפעל, כמובן שיש לי גם את הידע האחר, אבל תמיד אני מסתכל בתקנות בהתאמה למפעלים, התיקונים נראים סבירים.

הייתי מבקש לדעת, האם לפני כולכם מופיעות התקנות? האם למישהו מכם ישנה הסתייגות לאחת מהתקנות, הייתי מבקש בשלב זה לשמוע, אם השטח נקי אנחנו להמשיך להתקדם.

הם יש הערות כלשהן?

לא, תודה רבה, אבקש להקריא.

אני מרגיש לא כל כך שייך, אתה יודע יותר מדי טוב את הנושא הזה, אני מקווה שאין ניגוד עניינים.

אף אחד לא התייעץ איתי, כך שאני לא רואה את עצמי כצד קובע בעניין למרות שאני בתוקף היותי היושב ראש של הוועדה יכול לשנות דברים, איני מקבל שום טובת הנאה לא באופן ישיר וגם לא באופן עקיף, ואשר על כן, אלא אם כן יבוא פה חבר כנסת ויגיד אני מבקש ממך עד כאן, מישהו אחר ינהל את הסיפור. אני רק מביא לידיעתך חבר הכנסת אברהם רביץ שמחר יכול לעלות פה נושא אחר איכות סביבה, וגם שם אני מתמצא.

יש לי שתי שאלות, אם זה לא נוגע לסוגיה לנושא שאנחנו עוסקים בו, זו קצת הרחבה ואם זה גולש החוצה, אז עצרו אותי, כי אני הדיוט בעניין.

שאלה אחת נוגעת להפרטה בכלל – מכיוון שאנחנו נמצאים בסוגיה שנאמרים דברים על הפרטה חלקית, אני אומר חלקית מכיוון שלא מדובר בשום ואופן על הפרטה של המוביליות, אלא הפרטה של ייצרת החשמל בעצמו.

אם מותר לי, אני קראתי את התקנות אני רואה שהם בעצם תקנות טכניות, הן נוגעות באיך צריך להיות מורכב מכשיר כזה ואחר ולא הנושא הזה.

אם כן אני אשאל את השאלה השניה, אולי זה כן נוגע, אתם יודעים שהציבור החרדי במיוחד, ויש היום מפעלי תעשייה שגם כן נוקטים בגלל סיבות שהזמן גרמן, ביצירת חשמל לוקלית, אז אצל החרדים עושים את זה בגלל שבת, וגם שם שמעתי בשורה שבעצם אתם מתכוונים להגיע לפתרון טוטאלי כזה שזה יתן לזה פתרון, וזה יהיה דבר גדול מאוד, אבל מאידך אני יודע ממגעים שלי עם שרי תקשורת קודמים, במיוחד עם משה שחל, הייתה כוונה כן לעודד את זה באופן שבעת עומס מיוחד יוכלו לעשות שימוש בגנרטורים האלה שהם בעצם מיועדים רק לשבתות, השאלה היא, יכול להיות שהתקנות האלה גם אם לא אלו, אבל אם אתם כבר פה אז אולי אפשר להתייחס לזה, האם יש לכם איזו בשורה, מה אתם אומרים על העניין הזה, על התופעה הזאת? פעם הסתכלו על זה מאוד עקום, והתייחסו אליה כתופעה מזיקה בכלל גם מבחינה בטיחותית וגם מבחינה כללית וכדומה, האם יש לכם בשורה לעם?

אני שמח, אני חושב שזה מעניין, באופן כללי התופעה של גנרטורי שבת היא תופעה שהמשרד לא מתלהב ממנה, הסיבה העיקרית היא הסיבה הבטיחותית, בדרך כלל הגנרטורים מותקנים, כמובן לא מזדון, המתקינים בסך הכלל רוצים את טובתה של הקהילה שבהם חיים ולעיתים קרובות אין להם את ההכשרה המתאימה והם מתקינים את הגנרטורים באופן לא בטיחותי וזה כמובן מבחינתנו הסכנה החמורה ביותר, קיימות סכנות נוספות.

תקנות, וחקיקה?

אני מייד מגיע לזה, היקש מהלך של חקיקה, בעיות נוספות עם הגנרטורים האלה, אולי לא סכנות, זה עניין של מטרדים, מטרדי רעש, ריח וכדומה, ולכן גם שר התשתיות וגם השר לשירותי דת יצחק כהן, יזמו מהלך גדול כפי שאמר חבר הכנסת אברהם רביץ, שבעצם מטרתו שהחשמל שמיוצר בתחנות הכוח, ייוצר בצורה שתהיה מקובלת על הציבור החרדי לפחות על פי רוב מינינו ובניינו.

אם תוריד כמה אנשים, אני אסכים, אבל עדיין.

אם יש אלף אנשים, עדיין ישנה סכנה, ואם אני מוריד את זה לעשרה אנשים זה כמובן שיפור דרמטי, אבל בעיקר אלה ההולכים אחרי החזון איש משנות החמישים, רובם אני מקווה יסכימו להשתמש בחשמל הכשר הזה, הדבר הזה מחייב בעצם שני דברים, בצד הפרקטי מחייב את חברת החשמל שלטובת העניין היא נעזרת בייעוץ טכנולוגי תורני של המכון בראשותו של הרב הלפרין, לעשות שינויים מרחיקי לכת בתחנות הכוח, חלקם שינויים בתחום האוטומציה, כלומר עבודות שנעשות היום על ידי אנשים יעשו בעתיד על ידי מכונות, ופעולות שלא ניתן לעשות, והיושב ראש יודע שעדיין לא הגענו לעידן שניתן להעמיס פחם על ידי רובוט, אנחנו עדיין לא שם, אז פעולות אלה יעשו על ידי מי שאינם יהודים – זה בצד הפרקטי.

העניין השני שצריך לעשות זה שינוי חקיקה.

אתה אומר בכך שאנחנו נצטרך להזמין תאילנדים בשביל זה?

מדובר על בני מיעוטים, כמובן כאלה שיעברו סיווג מתאים.

פעולה שניה שצריך לעשות זה לחוקק חקיקה, הן בחוק משק החשמל, בעיקר לתקן את סעיף 1 שאומר שצריך לעבוד רק לפי עקרון העלות, וכאן יש לנו מטרה אחרת, נעלה מאוד, אבל אולי לא לגמרי כלכלית וצריך לתקן את החוק כדי שיתאפשר לעשות את הדבר הזה. והתיקון השני שצריך לעשות זה תיקון שבעצם יכשיר מפקחים, לא מפקחי מזוט כמו שאנחנו מכירים אלא מפקחים, מפקחים שיבדקו שמבחינה תורנית שזה מסתדר, שני התהליכים האלה הולכים במקביל, וכמובן משרד התשתיות אמון על השינוי בחוק משק החשמל, היועצת המשפטית שלנו שהיא בעצמה אישה הדוקה מאוד, היא מובילה את הנושא הזה, ומשרד שירותי דת מובילים את התיקון בחוק הרבנות. אני יכול לומר לכם ששני השרים בנימין בן אליעזר והשר יצחק כהן עוקבים אחרי הנושא הזה. אני חושב שזה יגיע לכנסת הוא יהיה אחד הדברים שיזכו לתמיכה של קרוב ל- 120 כי גם חברי הכנסת הערבים יתמכו, והחרדים וכדומה.

אני גר ברעננה, אדם חילוני, ואני אומר לך שאני תומך בדבר הזה כי הגנרטור הנמצא בעיר בני ברק, אם הסולר שלו נוזל והוא מגיע למי התהום , אין לזה גבולות, אני אומר לך תהייה תמיכה.

אני אומר לך אדוני חבר הכנסת אברהם רביץ שבנושא הזה יש התקדמות גדולה ואני מאמין שבשלהי 2008 תראה את העניין הזה כסגור.

היות וחבר הכנסת רביץ העלה את הנושא, הנושא של בטיחות חשמל במגזר הפרטי, בכלל המגזר הפרטי ובנושא המגזר פרטי כללי, הוא נושא בטיחות החשמל נמצא אצלנו במצב לא כך טוב ואין לנו תקנות שמאפשרות לפקח על נושא של הבטיחות בחשמל, וזה לא פחות חשוב מנושא הגנרטורים הפועלים או לא פועלים, ברגע שיש חשמל לא תקין יש בעיות מחשמלות, יש בעיות בבתים ולדעתי את הנושא הזה צריך לעלות ביחד ואולי בנפרד, הנושא של לפקח.

גם בנושא של הבטיחות אני איש בשורה, אם היושב ראש, יורשה לי, אני מודה שבמשך שנים רבות משרד התשתיות לא יצא לאכיפה יזומה של חוק החשמל אלא נענה לקריאות מהשטח ולעיתים מאוחר מדי כאשר הגופה היתה לפנינו, חל שינוי די משמעותי בשנתיים האחרונות ראשית קלטנו מפקח של אדם עזב את מה שהיתה פעם מע"צ, ובא אלינו ושמו יצחק טובול, הוא התחיל לעשות בשטח, ודבר נוסף אנחנו בשנת 2007 קיבלנו תקציב די גדול ביחס למשרד התשתיות, מיליון שקלים ויצאנו במכרז. לאחרונה זכתה חברה, החברה הזו תעסיק חמישה מפקחים שיסתובבו ברחבי הארץ ויקחו באופן ייזום על ידינו, הם יכנסו למסעדה כאשר אנחנו אוכלים אוכל בה נהדר ואנחנו ואז אנחנו נכנסים למטבח לבדוק את החשמל, אנחנו מגלים חשמל אוי ואבוי, אנחנו רוצים לעשות את הדבר הזה, אני נתתי את הדוגמה של מסעדה כי יש בה הרבה אנשים, חשמל ומים הם תמיד מקור לתקלות, אנחנו נלך תחילה למקומות שיש שם הרבה אנשים, ומקום גדול יותר, יהיה לזה במה, יהיה לזה הדים כי נבקר במסעדה אחת אז בכל הקומפלקס יראו שחמישים שנה לא הגיעו וכעת מגיעים, אז בנושא הזה יש שדרוג משמעותי ואם הוועדה תרצה לעקוב אחרי הפעילות אני חושב שזה יהיה מבורך.

זה לא נושא שנכלל כעת במסגרת הזאת, אבל אני חושב שזה נכון לתת את הדעת בצורה הרבה יותר מעמיקה, בין היתר גם בגלל העובדה שיש לנו לא מעט מבנים ישנים, לוחות ישנים מאוד, וכתוצאה מזה גם תקלות, שרפות, התחממויות, מוליכים לא מתאימים, זה ים של דברים שהיה מן הדין לתת את הדעת על כל הנושאים האלה, דוקא בשל הנושאים של בטיחות וגיהות.

היות וזה באמת נושא שלא נכלל כאן, אני הייתי מבקש מהיועץ המשפטי להקריא את התקנות ואנחנו נעבור אחת אחת.

אני מבקש שלפני שאני מקריא, בגלל המבטא האמריקאי.

בואו נלך מהקל אל הכבד, נתחיל עם תקנות עם המובילים,.

"תקנות חשמל, התקנת מובילים והתיול שבהם במתח שאינו על מתח נמוך, תיקון, התשס"ח-2008"

כאשר ההגדרה של מתח זה 1,000 וולט?

עד 1,000 בין 50 ל- 1,000.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק חברת החשמל, התשי"ד-1954 (להלן-החוק) ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21 לחוק יסוד הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1.

1. בתקנה 1 לתקנות החשמל (התקנת מובילים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-200 (להלן – התקנות העיקריות). –
(1) במקום הגדרת "מובל" יבוא:

"מבול" – צינור, תעלה או התקן אחר, המיועד להתקנה בתוכו של מוליכים או כבלים";

(2) אחרי הגדרת "תיבה" יבוא;

"תיבה להתקנת אבזר" – תיבה המיועדת להתקנת אבזר, כגון תית תקע, מפסיק או לחיץ, במעגל סופי" ;

(3) בהגדרת "תיבת מעבר", במקום "להשחלת" יבוא "להתקנת;,

יש לי הערה, רק להזכיר וזה הוזכר בדברי ההקדמה, דובר במכתב של דברי ההסבר שהתקנות אלו באות לאישור הוועדה בגלל שיש בהן מרכיב, אי העמידה לדרישות התקנות, יש בה השלכה פלילית, ולכן הן מובאות בפני הוועדה, ואני רוצה שהדבר הזה יאמר. בנושא של השחלה והתקנה יש מקומות נוספים בתקנות הקיימות שבהם מופיע המושג "השחלה" גם כשמדובר במקום פתוח ולא בצינור סגור, אז אם משנים את הביטוי הזה אני אבקש מהוועדה.

ישנה כאן בעיה כי להשחיל חייב להיות בתוך צינור.

גם במקומות שלא מצוינים, בהכנת הנוסח הסופי של התקנות יבדקו אם יש מקום שכתוב "השחלה" וצריך להיות "התקנה", יעשה התיקון הזה.

כמו כן גם בנושא חלף.

כן, מה שבאמת עושות התקנות הן מחליפות את הביטוי "השחלה" המצומצם ל"התקנה", ומכיוון שזה מופיע בעוד מקומות בתקנות יחליפו בכל.

אני מניח שההערה מקובלת.

ההערה מקובלת גם עלינו, ולפני שאני אמשיך בהקראת התקנון, אני רוצה לומר שישבנו עם היועצת המשפטית של הוועדה לפני שנכנסנו לכאן, והיו לה לא מעט הערות וחלקן הן הערות במקום ויש אפשרות לאמץ אותן ובכמה מקרים זה אף משפר את הניסוח כאן, אני מציע שבכל מקום שיש הערה של היועצת המשפטית אנחנו נסגור את זה, מדובר בשינויי נוסח בעיקר, ונסגור את זה ואנחנו נשלח ליועצת המשפטית נוסח מתוקן.

אנחנו רק נזכיר את הדברים, ואת תיקוני הנוסח בפועל הם יעשו לאחר מכן.

בסדר, מקובל עלי.

(4) הגדרת "תיבת הסתעפות" – תימחק;

יש לי כאן שאלה, אני מבין שאם אנחנו מוחקים את "תיבת ההסתעפות" צריך להיות משהו במקום זה.

יש את" תיבת המעבר".

אז תיבת המעבר תהיה חיבור .

קריאה

לפני זה יש את "תיבת המעבר".

אז זה סוגר את הנושא של "תיבת ההסתעפות".

"תיבת המעבר" מתייחסת גם להטיית התוואי שמובל, ו"תיבת הסתעפות" זו תיבת חיבור המיועדת להטיית התוואי של המובל, היא ממילא נכללת.

(5) במקום הגדרת "תיבת חיבור" יבוא;
"תיבת חיבור" – תיבה המיועדת לחיבור בין מוליכים או כבלים המותקנים במובל או היכולה לשמש תיבת מעבר;.

תיקון תקנה 3

2.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות, הסימון (א) ותקנת משנה (ב) – בטלים..


תיקון תקנה 6

אני מבקשת אולי תסבירו לוועדה את התיקון , אני אחזור על משהו שנאמר לי ממר איגור סטפנסקי קודם לכן, הוסבר לי, שההוראה אומרת שהוא "כבה מאליו" ויהיה מסוג של "מעכב בעירה לפחות", וישא כינוי וסימון מיוחד, הסביר לי איגור סטפנסקי שההתייחסות היא למובילים, כי למעשה אין סוג של "כבה מאליו ומעכב בעירה", באופן כללי, ויש תקנות ספציפיות לגבי סוגי מובילים והסכנות שפניהן הם אמורים להיות עמידים.

אני מניח שאתם בדקתם את הנושא, אני מבין שמדובר גם על המוביל וגם הבידוד.

מדובר על חומר הצינור.

חומר הצינור, אתם בודאי עברתם על זה וישנן הגדרות מיוחדות לגבי סוג החומרים שמתאימים לאותם צינורות.

הדרישה הזו היא יותר מדי מחמירה, יש מקומות שאפשר ללכת לקולא ולחומרה, אז למעשה ברגע שמורדים אותה ואחר כך יש התייחסות פרטנית זה יותר יעיל.

אני מבין שגם פה יש התייחסות לעלויות כתוצאה מזה.

תיקון תקנה 6

2. בתקנה 6 לתקנות העיקריות, במקום תקנתה משנה (א) יבוא;

"(א) מובל יהיה מחומר העמיד בטמפרטורה האופפת של הסביבה שבה הוא מותקן, ומוגן מפני חום הנגרם כתוצאה ממעבר זרם במוליכים המותקנים בתוכו."

אני מבין פה שמדובר במצב חוקי, זאת אומרת שאין מצב שזרם העובר במוליך הוא למעלה מיכולתו של מוליך.

בודאי כן.

אני לא סתם מציין את זה, כיוון שאנחנו יודעים שישנם כל מיני חשמלאים למינהם שלא בודקים את הנושא ומעבירים שם זרמים שאינם תיקנים, ואז כמובן כשהטמפרטורה עולה מעל היכולת, אני לא יודע איך ניתן, אולי צריך לחשוב על זה, איך ניתן לפקח על הסיטואציות האלה כדי שלא יקרו, אבל זה אולי שייך למסגרת של פיקוח ובדיקה, אבל אנחנו יודעים היטב כי אחראי יכול לבוא ולבדוק את המתקן וחמש דקות אחרי זה מבצעים שם שינוי שהופך את כל הבעיה על פיה, אני לא יודע, שוב, זה שייך לנושא של פיקוח וצריך לתת את הדעת על זה.

בעצם התשובה לעניין הזה חשיבות שלא רק בדיקה ראשונית מהסוג של בודקי חברת חשמל לדורותיהם עושים אלה גם בדיקה תקופתית.

אולי מן הדין להכניס את זה לבדיקות תקופתיות מחדש, כדי לבדוק מה קורה באותם מתקנים, במיוחד במקומות רגישים כמו מטבחים וכל מיני מקומות שזה עלול להוות בעיה רצינית.

ישנו עניין נוסף שאני הייתי רוצה להוסיף, בתקנה 6 יש כאן טעות דפוס, בתקנות כתוב שתקנה 6 זה הגנה מפני קור וקרינה, כמובן שלא קור וחום צריך להיות.

אולי טמפרטורה.

ואחר כך הוא מדבר על חום.

קרינה בודאי זה נכון.

קרינה מתייחס בסעיף 6(ג), קרינה לא קור אלא חום.

רציתי להחליף את הקור לחום.

בעצם, בכותרת השוליים במקום הגנה מפני קור וקרינה יופיע חום.

"החלפת תקנה 11

4.
במקום תקנה 11 לתקנות העיקריות, יבואף

" 11.
(א)
מוליך או כבל יותקן במובל לאחר השלמת התקנתו של המובל, לרבות חיבוריו ואבזריו.

האם יתכן מצב הפוך?

היום התקנות מדברות.

הרעיון שאסור, צריך קודם לשים את המובל ולאחר מכן להשחיל.

אני שואל האם יתכן מצב הפוך, אתה יכול להשחיל את החוט לפני שאתה שם את הצינור?

לפעמים עושים את זה אבל אז זה לא טוב, כי אחר כך אין אפשרות לבצע החלפה.

נגיד שהצינור בחוץ, אנשים משחילים את המוליך ואז מבצעים את ההתקנה ותוך כדי.

משחילים את הצינור בחוץ ומרכיבים את זה אחר כך יחד.

וזה אסור, מה שאנחנו מבקשים שקודם יתקינו את הצינור עם כל מה שצריך, יתקינו לקיר ורק אחר כך תבוצע ההשחלה.

אתם מודעים בהחלט שיש מובילים שמותקנים במהלך היציקה ובמהלך מבנה הבניין בתוך המסגרת, ולאחר מכן מתברר שפשוט לא ניתן להשחיל בתוך מובל את המוליך, איני יודע איך פותרים את הבעיה הזאת, אבל היא קיימת בשטח.

קיימת עוד בעיה שכאשר זה מובן כאילו מושחל לטובה ואתה לא יכול אחר כך להוציא.

עוד יותר גרוע.

ואחר כך כשהבית מאוכלס ומישהו צריך להחליף.

אינני יודע איך? זו לא שאלה של פיקוח, אני יודע.

פיקוח של חברת החשמל.

נכון. שצריך לשים מוליכים קשיחים, ואז אין בעיה, כששמים את הגמישים אז ישנה בעיה.

(2) מוליכים או כבלים בין נקודת מוצא בצינור לבין נקודה עוקבת בצינור, יותקנו רצופים ושלמים בלא חיבורים ביניהם.

(3) כל המוליכים המבודדים המותקנים בתוך מובל יהיו בדרגת בידוד התואמת את בעל המתח הגבוה ביותר בינהם."

מדאיג אותי שצריך להכניס את זה, כי כפי שאני מבין, כשיש לכל הנושאים האלה.

זה למשל תקנה שקיימת, בניסוח בחרו לכתוב אותה מחדש, כשיש שינוי בתקנה (א) ובתקנה (ב), הניסוח קצת שונה, סעיף (ג) קצת זהה והיא כבר היום קיימת.

עם שינוי קטן, שמה כתוב במעגל כאן כתוב ביניהם.

אם מדובר במתח נמוך מאוד אז זה ברור שמתח נמוך מבין השניים.

"תיקון תקנה 19


5.


בתיבות בצנרת פלסטיק -



בתקנה 19 לתקנות העיקריות במקום תקנות משנה (א) ו- (ב) יבוא:

(1) תיבה בצנרת פלסטיק תתאים למקום התקנתה;

כשהיא משמשת תיבת חיבור ותיבה להתקנת האבזר גם יחד, יאפשר המבנה שלה התקנה והחלפה נוחה של מוליך או כבל.

(2) בתיבה המשמשת להתקנת מספר אביזרים –
(1) אם הם ניזונים ממעגלים שונים או במתחים שונים, יופרדו האבזרים ביניהם במחיצות העשויות חומר מבדד;

מחיצה כאמור יכול שתהיה קבוע או ניתנת להוצאה באמצעות כלי עובדה בלבד;

(2) אם כל האבזרים המשתייכים למתקן במתח נמוך ניזונים מאותו מעגל סופי, יכול שהתיבה תהיה ללא מחיצות הפרדה בין האבזרים."

זאת אומרת בעצם שפסקה (1) מדברת על מצב אחד ופסקה (2) מדברת על המצב השני, זאת אומרת שאין ביניהם, כלומר זה לא ש- (2) הוא מקרה מיוחד של אחד.

כל מעגל סופי מתחיל באיזה מפתח שנמצא בלוח, אז מקרה אחד מדבר על מקרה שאל התיבה מגיעים מעגלים עם מפתחים בשני מעגלים סופיים, זאת אומרת שכדי להפסיק בכלל מתח בכל התיבה צריך להוריד יותר מאשר מפתח אחד, שניים שלושה ויותר. לעומת זאת במקרה 2 זה מקרה שבו כל האבזרים, השקעים השונים, הלחיצים ומה שלא יהיה שם כולם ניזונים ממפתח אחד, לכן במקרה 2 ישנה הקלה, די בהורדה של מפתח אחד כדי להפסיק מתח בכול התיבה, להבדיל מהמקרה הראשון שבו צריך יותר מפעולה אחת, מה שאמרתי קודם הוא נכון לחלוטין, מדובר על שני מקרים, או זה או זה.

אז יכול להיות שהכוונה תהיה ללא, זאת אומרת שאפשר לעשות אותה עם הפרדות.

אם אתה רוצה לעשות הפרדות על אף שיש לך את הפתור בסעיף 2, הרשות בידך נתונה, אבל בסעיף 2 אומרים שהיות וכל האבזרים בתיבה באותו מפתח, אז למה לך לעשות הפרדה.

אני בדיוק בנקודה הזאת, אני מנסה להבין בסעיף (ב)(1), אם הם ניזונים במעגלים שונים או במתחים שונים, האם בכלל אתם מאפשרים.

כן, תסתכל כאן בשקעים שנמצאים כאן בקופסה השחורה, אתה רואה שיש שם גם שקעים וגם תקשורת, היום זה מאוד מקובל, וזו התקנה, התקשורת היא במתח נמוך והשקעים הם ב- 220, נמוך מאוד, מה שנקרא, לכן הקופסאות בפנים.

זה רק הנקודות הסופיות, לא יכול להיות מצב שאיזו תיבת הסתעפות.

כתוב תיבה להתקנת אבזרים.

ויש מחיצות.

ויש מחיצות, הן תיבות סטנדרטיות שגם דרך אגב מכוסות בתקנה 145 של תקנות.

אני חושב שהנקודה הזאת חייבת להיות ברורה וחד משמעית, שחס וחלילה הוא לא יוצר מצב שבאותו מובל או מוביל מונחים בעצם שני מעגלים שונים ואולי גם במתחים שונים.

הדבר הזה אסור שיהיה אם אין מחיצות.

בצינור ודאי המצב שתיארת הוא אסור, זו תעלה רחבה, אם יש בתוכה מחיצות.

זה מופיע בתקנות אחרות.

"תיקון תקנה 20

6. בתקנה 20 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "התקנה אופקית בגובה של פחות מ- 180 מטרים מעל לרצפה מותרת רק בין אבזרים הסמוכים המותקנים במרחק שעד 30 ס"מ בין מרכזי האבזרים."

מישהו יכול להסביר לי את התקנה הזאת?

יש 180, הגובה מעל הרצפה 180 לא פחות. אנחנו אומרים שאם יש שני אבזרים סמוכים שלא יותר מ- 30 ס"מ, אז אפשר באופקי לעשות פחות מ- 180.

התאור בסדר, אבל אני רק שואל מאיפה בא ה- 30 ס"מ? למה זה 30 ס"מ כן ו- 50 ס"מ לא, אני מנסה להבין.

תמיד צריך איזה מספר שרירותי, למשל בתקנות גנרטורים יש המעבר בין הגנרטור לקיר חייב להיות מטר, תמיד אני נשאל למה מטר למה לא 90, ואני עונה למה לא 80, למה לא 1.10, צריך להיות מספר הגיוני, אנחנו חשבנו והחלטנו שה- 30 זה מספר הגיוני שמניחים האחד בין השני.

"ה- 30 הוא כמובן לא תוצאה של איזה אינטגרל מאוד מסובך, אבל ברור לנו ואני מניח שגם לך, שהמרחק המותר צריך להיות בעשרות סנטימטרים בודדים ולא חמישה מטר.

אני חשבתי שההגיון שבא פה, זה שבתוך כל שקע כזה ניתן להתקין גם רב שקע, כלומר המרחק אל רב שקע אחד לרב שקע שני צריך לאפשר את זה.

כדי להשלים את התמונה, בתקנות אחרות מופעים 30 ס"מ, גם צריכים להיות עקביים בין התקנות השונות.

"תיקון תקנה 34

7. בתקנה 34 (א) לתקנות העיקריות –
(1) בפסקה (1), במקום פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ב)
70 ס"מ כאשר הכבל המותקן מיועד למתח גבוה.";

(2) בפסקה (3), במקום פסקת משנה (ב) יבוא:

(ב)
90 ס"מ כאשר הכבל המותקן מיועד למתח גבוה."

בעזרת היעוץ המשפטי של הוועדה אנחנו גילנו שיש כאן טעות דפוס, כי ב- 2, צריך להיות פסקה 2 ולא פסקה 3, זו טעות דפוס מכוון שבעצם התיקונים האלה הם כדי להתאים את התקנות המובלים לתקנות החדשות של התקנת כבל במתח גבוה, לכן אנחנו הצטרכנו לעשות את התיקון הזה, אבל פה צריך להיות (2) ולא (3).

אפשר לתקן פה, (2) ולא (3).

אני רק רציתי להעיר, אני מבינה שב-(ב), הקרקע, אדמה או חול בלתי מכוסים אבנים, מרצפות, אספלט וכדומה, אנחנו במקום 100 ס"מ, כאשר הכבל המושחל והמיועד למתח גבוה אנחנו מדברים על 90 ס"מ כאשר הכבר המותקן מיועד למתח גבוה.

זה בדיוק מה שאמרתי, אם תפתחי את התקנת כבל חשמל במתח גבוה, אנחנו לא יודעים בכלל, אנחנו להפך מתאימים את זה לכבלים במתח גבוה, 90, 90.

אצלי מופיע 80 ו- 100, ו- 80 ו- 100.

הראשון שבהם ה- 80 ו- 100 הופך להיות 89.

השאלה למה זה עולה?

העניין הוא שהיה חוסר עקביות בין התקנות להתקנת כבלים מתח גבוה להתקנת מובילים, אנחנו עשינו ישור קו, זה הכל, את אמרת שהתקנות האלה ותקנות כבל במתח גבוה הן מאוחרות יותר.

ברור שגובה התקנה של כבל מוביל, הכבל שבתוכו צריכים להיות ,צריכים להיות באותו גובה.

הכוונה לעומק?

עומק, גובה שלילי, עומק.

וזה לא אומר שזה מסוכן יותר?

בעקרון כן, ולכן העומק המופיע שונה.

הכי טוב זה כמה מטרים.

זה בעצם קובע תמיד, כאשר אנחנו מדברים על מתח גבוה אנחנו מדברים על 150 או 110?

עד 52.

זאת אומרת שרשת עירונית של עד 22 נמצאת בתוך התחום.

אם כך בפסקה (2) אנחנו מעבירים את זה מ- 100 ל- 90, ובפסקה (3) כזה מתחת לכביש או הצטלבות עם מסילת ברזל, אנחנו לא נוגעים וזה נשאר 100?

כן. כי שם יש ויברציות של המסילה.

"תחילה

8. תחילת של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן."

השאלה היא האם זה השפיע על מי שהתקין אבזרים כאלה לפני, או לא בהתאם להוראות?

אף פעם לא רטרואקטיבית.

את רוצה להשאיר או להמשיך בתקנות הבאות?

אולי קודם נאשר את התקנות האלה ורק אחר כך.

אם כך החברים מתבקשים להצביע.

הצבעה

התקבל פה אחד.

התקנות אושרו.

כמה זמן יש לנו, את מציע שנתחיל?

לא נספיק ב- 5 דקות.

אם כן, אני מציע שאנחנו נקבע ישיבה נוספת.
תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.