PAGE
8

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 557
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ז בטבת התשס"ט (13 בינואר 2009), שעה 11:00

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 6), התשס"ט-2008

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

נטע ברנר נאור
- הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת


אפרת גור
- מרכזת ארצית, משרד התמ"ת


אהרון בראזני
- מנהל אגף מת"ש, משרד הפנים


איה דביר
- יועמ"ש במח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים


ענת חיים
- משרד האוצר


משה סוברנו
- סמנכ"ל בכי למינהל ומשאבי אנוש, משרד הבינוי

והשיכון

אייל לב-ארי


ליטל שוורץ

וילמה מאור

רויטל יפרח

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 6), התשס"ט-2008

בוקר טוב לכולם. למרות כל מה שקורה במדינה שלנו, אנחנו מתפנים לעיסוקים השוטפים. היום נפתח את הדיון בנושא של הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 6), התשס"ט-2008. נמצאת פה הנציגות של משרד התמ"ת. אנחנו לרשותכם.

תודה כבוד היושב ראש. אני מהלשכה המשפטית. ההצעה הזאת מחריגה את סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם כלפי עובדים זרים בענף הבנין, ולמה? בשנת 2005 נכנסה לתוקף שיטת התאגידים בבנין, שקבעה שהעובדים הזרים בענף הבנין לא יועסקו יותר על ידי מאות קבלני בנין - -

הם לא יהיו העובדים של קבלני הבנין.

נכון, הם יהיו עובדים של קבלני כוח אדם, תאגידים. השיטה הזאת יצרה יתרונות משמעותיים בהעסקה של העובדים הרבים כי יש הטבה ניכרת בתנאי שכרם, בתנאי תעסוקתם. יש פיקוח הדוק של הממשלה ויש מעבר חופשי של העובדים בין תאגידים. למשל, בכל רבעון עובד זר יכול לעבור בין תאגיד לתאגיד. החליפו את הקבילה עוד לפני פסק דין הקבילה. כלומר, זה אפשר מעבר חופשי של עובדים זרים. אם לא היינו מציעים את הצעת החוק הזאת, היינו חוזרים אחורה, למצב שהעובדים הזרים מועסקים על ידי מאות קבלני בנין, מצב שירע עם העובדים ויבטל את כל היתרונות שהשיטה החדשה יצרה.

סליחה, עד כמה שידוע לי בשעתו, קבלני הבנין למיניהם, היו מחזיקים גם את הדרכונים של העובדים.

נכון, והם היו עושים עוד כמה עוולות כלפי העובדים הזרים. כיום, גם בגלל שיש 42 תאגידים, יש הרבה יותר פיקוח על ידי הממשלה לגבי התאגידים הללו.

על כמה עובדים מדובר בסך הכל לגבי היום?

9000. היו 42 תאגידים והשנה יש 32.

9000 ששייכים ל-32 תאגידים, והם לא מחולקים שווה בשווה.

לא, זה לפי הרשומים והדרישות. הם יכולים לרשום עד 700 עובדים. יש מגבלה.

אני רוצה להציג או שאהרון יציג חלק מההטבות שיוצרת השיטה הזאת, או שהבהרתי מספיק בענין הזה? מה שחשוב כרגע להדגיש הוא שבעקבות הערות של הכנסת ושלנו, שינינו את הצעת החוק המקורית. תראו לפניכם, הצעת החוק קובעת כך:"בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-2006", ויש את הסעיף המקורי אולם "סעיף זה לא יחול על עובד זר שהוא עובד של קבלן כוח אדם בעל היתר... בענפי עבודה או בתחומי עבודה המפורטים בתוספת". התוספת מדברת כרגע רק על עובדי בנין. לא רצינו שזה יהיה גורף מדי ורחב מדי. אם וכאשר יהיו תאגידים בענפים אחרים ונראה שאכן השיטה הזאת יוצרת הטבה ניכרת בתנאי העובדים הזרים שיועסקו על ידי אותם תאגידים, נמצא לנכון להוסיף בתוספת ענפים אלה.

מה מגבלת הזמן המרבית לעובד חוץ כזה?

5 שנים.

ולאחר מכן הוא חייב לחזור למדינתו.

נכון. זה לא כמו בסיעוד.

בשיטה שיצרנו בנושא של הפיקדון, גורמת לתמריץ ליציאת העובדים האלה. אנחנו צוברים עבור כל עובד כזה 700 שקלים על חשבון פיצויי הפיטורין לפנסיה. הכספים האלה נצברים אצלנו, וכאשר העובד חייב לעזוב את הארץ, אחרי ביקורת הדרכונים הוא ניגש לדלפק שלנו שם, מקבל את הכספים ועוזב את הארץ.

והיה ולא?

והיה ולא, על פי הנוהל, על פי החוק, אם הוא לא יוצא תוך 6 חודשים אנחנו מעקלים לו את הכספים האלה.

זה כרגע לפי נוהל.

ולאיזה קופה נכנס העיקול הזה?

אהרון ברזני

לקופה לטובת העובדים הזרים.

לא לאוצר? למדינה?

הוא ישמש את העובדים הזרים לכל מיני נושאים.

זה מעוגן בתקנות, בחקיקה, או שזה רצון בלבד שלי ושלך?

אין לי את הנתון הזה, אם זה מעוגן בחוק או בתקנות או שכרגע רק בנהלים פנימיים של המשרד.

עדין אין תקנות. הן נדונו בוועדה הזאת ויש נוסח של אדוני לגבי תקנה שמדברת על לאן ינותבו אותם כספים שישללו על פי דין. כרגע הם עובדים לפי נוהל.

אם יורשה לי, אני רוצה להוסיף שמשרד התמ"ת לא היה מציע בכלל את החרגת סעיף 12א, אם לא היינו נוכחים לדעת שיש הטבה, שזה בא להיטיב עם עובדים, בין אם זה עובדים זרים ובין אם עובדים ישראלים.

נכון לרגע זה, האם נצבר בקופה כסף כל שהוא?

יש סכומים מעטים, אבל אין לי נתון כרגע. אלפי שקלים בודדים כיוון שרוב העובדים יוצאים את הארץ. יש לנו נתונים של יציאת עובדים, מה שנקרא "נוטשים" בזמנו, תופעה הזאת קיימת פחות כי אם אתה עובד במשך 5 שנים, אתה צובר 40 אלף שקל, 10,000 דולר לסיני זה המון כסף. זה כמה שנות עבודה, והוא לא יוותר על הכספים האלה.

כלומר, יש לו אינטרס.

זה תמריץ.

אודה לך אם תמשיכי ותכנסי לפירוט. מה זה ההטבות?

לפי מה שאני יודעת, ואשמח אם אהרון יעזור לי: כמו שאמרתי, העובדים הזרים חופשיים בכל רבעון לעבור מתאגיד לתאגיד. השיטה הזאת ביטלה את הקבילה עוד לפני שניתן פסק הדין בבג"ץ בגין ביטול הקבילה.

מה זה "חופשי"? חופשי לפי רצונו הוא או רצון הקבלן?

לפי רצונו הוא.

כלומר, הוא יכול לבוא בדברים עם קבלן אחר, ששם הוא יציע לו תנאים אחרים, הוא קם ומודיע - -

התאגיד מגיע אלינו, הוא מגיש את הבקשה וברגע שיש לי את האישור של העובד שאכן הוא רוצה לעבור תאגיד, אני מאשר את הבקשה שלו. יש לנו שליטה על כל מאגר העובדים הזרים בבנין, אנחנו יודעים היכן נמצא כל עובד.

אפילו באמצע רבעון, שלכאורה זה היה יכול לפגוע בכל מהלך העניינים, הוא יכול לעבור באישור של הממונה על זכויות עובדים. הממונה על זכויות עובדים במשרד התמ"ת מותנה לצורך שיטה זו. היא מאשרת בשנה מאות מעברים.

בנוסף לזה, יש גם מעבר בהסכמה. אם יש שני תאגידים ושי עובדים מקצועיים בסקטור מסוים כמו רצפים וטייחים וכולי, ברגע שיש הסכמה בין תאגידים הם עוברים בתוך הרבעון.

ובאותו הזמן שעובד נמצא בתאגיד מסוים, איפה הדרכון שלו נמצא?

אצל העובד.

כי זה לא עבדות.

ממש לא. מה עוד, שהתאגידים האלה מאוד פוחדים לאבד את הרישיון שלהם, אז כל מיני טריקים כאלה של להחזיק דרכון וכולי, הם פוחדים לעשות בגלל שיש פיקוח מאוד הדוק עליהם.

בשנה שעברה סגרנו תאגיד מסוים שלא התנהג על פי הכללים שלנו, הוא לא שילם את השכר של העובדים בזמן וכולי, היתה לנו ערבות שלו - -

יפה. עוד איזה הטבות למשל? מה עם חופש?

יש חופש.

מגיעות לעובד כל הזכויות שמגיעות לעובד ישראלי. חופש הבראה, מחלה, כל ההטבות.

הוא גם מבוטח מבחינה רפואית?

בוודאי. יש ביטוח רפואי, התאגיד מבטח אותו.

בגלל המעבר החופשי שניתן לעובדים בעצם יש התייקרות של העלות של העובד. העובד יכול להתמקח. זה לא רק שמשלמים שכר מינימום, זה כבר כנראה שכר שהוא מעבר לזה. עצם העובדה שנציגי קו לעובד לא כאן, זה ברור שגם ארגוני זכויות עובדים, אם מצביעים על שיפור ניכר בתנאי העסקת אותם עובדים, זה יהיה אבסורד אם לא נעשה את הצעת החוק הזאת.

יש איזו מגבלה לגבי סך כל העובדים הזרים בענף הבנין?

יש החלטת ממשלה שבשנת 2009 יהיו 9000, באוקטובר 2009 הכמות תרד ל-6000, ובשנת 2010 היא תרד ל-0. יועסקו מומחים בלבד בענף הבנין.

זה ללא שום קשר למספר התחלות הבניה או לשטח מתוכנן לבניה. זה לא קשור לעומס בתהליך הבניה עצמו.

לא.

למה זה? מפני שישראלים נכנסים לתפקידים האלה?

אנחנו רואים איזו שהיא תנועה של ישראלים נכנסים אבל מצד שני, יש לנו גם 15 אלף פלסטינים - -

והם לא נחשבים כעובדים זרים?

הם נחשבים לתושבי האזור, הם לא זרים ממש. יש להם הגדרה מיוחדת. הם באים בבוקר והולכים בערב.

הם יוממים וחוזרים לתחום המגורים שלהם לישון. אז מה לא טוב בכל הסיפור הזה? הכל טוב.

שאלה: האם יש הקניה של זכויות כל שהן לעובד או עובדת כאלה? אם אחד מהם מביא צאצא לעולם עם בן או בת זוג מקומייים?

משרד הפנים צריך לענות על השאלות הללו.

אני ממשרד המשפטים, וזו שאלה שהיא לא מתחום דיני העבודה.

אבל זה מתחום דיני המציאות במדינת ישראל.

נכון. אם אינני טועה, גם עם יעוגן תיקון לחקיקה המוצעת, לא יהיה בו להשפיע לכאן או לכאן בהסדרת הזכויות בהקשר של הבאת ילדים של עובדים זרים לעולם עם בני זוג ישראלים או בני זוג שגם הם עובדים זרים. אלה שאלות מאוד מורכבות שצריך לדון בהן בצורה מעמיקה, ולאף אחד פה אין אפשרות להשיב על זה.

תודה. עוד מישהו רוצה להתייחס לנושא?

אני רוצה לחדד כמה דברים: 1. נקודה שעלתה בנושא התקנות שנדונו. עד כמה שלי ידוע, הם עדין לא נחתמו על ידי שר התמ"ת כיוון שאם אדוני זוכר, בדיון שעסק באותן תקנות שעסקו בפיקדון לעובדים זרים בענף הבנין ביקשנו שאותם סכומים שיחולטו מהעובדים הזרים שלא יוצאים בזמן מהמדינה, הנושא שדיברנו עליו קודם, יוקצו לרווחת העובדים הזרים וכדומה. יש דין ודברים עם משרד התמ"ת לגבי הנוסח, כיוון שלמשרד האוצר היו השגות, אבל זה לא צריך לעכב אותנו בהצעת החוק אלא זאת נקודה שעלתה ורציתי להבהיר אותה.

נקודה נוספת, שאני לא בטוח שעלתה ואם כן, אני מתנצל. הצעת החוק באה למנוע את עיון שיטת התאגידים כיוון שסעיף 12א קובע שעובד של קבלן כוח אדם, אחרי 9 חודשים אצל המעסיק בפועל, המשתמש, הופך לעובד של המשתמש עצמו. באמצעות ההחרגה אנחנו שומרים על עיון שיטת התאגידים.

בהצעת החוק לא היה ברור שמעבר לדברי ההסבר, היא אמורה לחול על עובדי בנין, היא היתה הרבה יותר רחבה. הנוסח שהונח בפני הוועדה מצמצם, וזה הושג באמצעות שיתוף פעולה מאוד פורה עם משרד התמ"ת, שעבד על נוסח שבהחלט נראה לנו מצמצם. אם יהיה צורך להרחיב יום אחד את התוספת, זה יעשה בפיקוח של הוועדה כדי שנבחן שזכויות של עובדים זרים לא יפגעו בכל צורת העסקה שהיא על ידי כוח אדם.

שאלה נוספת: האם יש מקרים שבהם עובדים זרים הביאו בני זוג, גבר ואישה נשואים שהגיעו לארץ?

לפי הידוע לי משרד הפנים לא מאפשר זאת בשל חשש שהם ישתקעו כאן. זאת שוב שאלה שצריכים להפנות למשרד הפנים אבל לפי הידוע לי, לפי הנהלים של משרד הפנים לא מרשים זאת.

תודה. נא להקריא את החוק.

"הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 6), התשס"ט-2008. תיקון סעיף 12א. 1. בחו העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 12א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה)(1) סעיף זה לא יחול על עובד זר שהוא עובד של קבלן כוח אדם בעל היתר למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל לפי סעיף 10, ומועסק אצל מעסיק בפועל, בסוגי עבודה, בענפי עבודה או בתחומי עבודה המפורטים בתוספת; לענין זה, "עובד זר" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. (2) השר רשאי, בצו, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת." הוספת תוספת 2. אחרי סעיף 27 לחוק העיקרי יבוא: "תוספת (סעיף 12א(ה)) (1) בנין."

תודה רבה. האם יש מי שמסתייג מהניסוח, רוצה להוסיף או לגרוע או כל משהו אחר שמתייחס אליו?

אנחנו עוברים להצבעה. יש לי בעיה חמורה עם מיעוט המשתתפים של חברי הכנסת.


הצעת החוק עברה פה אחד. ההצעה עוברת לקריאה שנייה ושלישית.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)