PAGE
19
ועדת הכלכלה

25.3.08

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 540

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ח באדר ב' התשס"ח (25 במרץ 2008), שעה 11:00

קיום המחויבויות בתחום ההפקה של זכייני ערוץ 2 – דיון מעקב

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר


דוד טל

דנה נויפלד
- משרד המשפטים


מנשה סמירה
- מנכ"ל הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו


דורון אבני
- יועץ משפטי, הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו


נורית דבוש
- יו"ר הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו


איילת מצגר
- סמנכ"ל טלוויזיה


אלונה אריאלי להב
- דוברת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו


הדס פלד
- סמנכ"ל ויועצת משפטית רשת נגה


חגי דורון
- רשת נגה


עמוס נוימן
- סגן מנהל מחלקת תכניות, רשת


אבי ניר
- מנכ"ל קשת


ורד אשכנזי
- מ"מ היועץ המשפטי, קשת


ליהי גורדון
- יועצת, ישראל 10


אביגדור דנן
- יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית


עידן אור
- יו"ר איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה – אקט


יורם חטב
- יו"ר ומנכ"ל שח"ם – איגוד שחקני המסך


שירה בן ציון
- חברת הנהלה, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

לאה ורון

רויטל יפרח

קיום המחויבויות בתחום ההפקה של זכייני ערוץ 2 – דיון מעקב

צהריים טובים לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: קיום המחויבויות בתחום ההפקה של זכייני ערוץ 2 – דיון מעקב. ראשית, אני רוצה לומר לפרוטוקול שפנה אלי מנכ"ל רשת, מר יוחנן צנגן, והתנצל שלא יוכל להגיע, הוא צריך להשתתף בהלוויה. כמובן שאנחנו מקבלים את ההתנצלות. אני מניח שרשת מיוצגת כאן.

אני רוצה לציין שאנחנו עוסקים היום בדיון מעקב כיוון שבדיון הקודם עיקר הישיבה נסב סביב הדוח של הרשות השנייה, שבו הוצגו חסרים של ערוץ 2 בסוגה עלית בסדר גודל של 42.7 מיליון שקלים, אם אני זוכר נכון ועוד חסרים נוספים. עלו גם טענות של היוצרים והמפיקים על כך שהזכייניות או חלקן או מי מהן עושה גם הפקות שנרשמות לכאורה כהפקות קנויות אבל בפועל הן לא באמת חיצוניות. אני לא זוכר איזה עוד טענות עלו אבל סוכם אז שיתבצע דיון מעקב ובו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו תציג לנו מה התקדמנו מאז ומה היו הפעולות שהיא נקטה. אני רוצה להזכיר שהדיון הקודם היה לפני כ-5 חודשים, ב-30.10.07. בין היתר אמרה הרשות השנייה שימונה בודק חיצוני לענין ההפקות החיצוניות, שיבחר בישיבה הבאה של מועצת הרשות ועוד דברים שלא עקרוני מה נאמר, השאלה מה נעשה וזה מה שאנחנו רוצים לשמוע היום.

שלום, צהריים טובים. אכן ישבנו פה לפני כ-5 חודשים, והעקרונות שהצבנו אז לפעילותה של מועצת הרשות השנייה, כשהמוטו המוביל אומר שמחויבויות יש לבצע ולקיים, פעלנו בהתאם לרוח הזאת. מועצת הרשות השנייה התכנסה לשתי ישיבות שעסקו בכל השאלות והמחויבויות של ,2006 כשלצד הנושא הזה אנחנו חייבים להדגיש שכל הפעולות של מועצת הרשות השנייה נעשו באור שבו יש את הבג"ץ של היוצרים, שאמור להתדיין בנושא זה. יחד עם זאת, קבענו מסמרות מאוד ברורים והמנכ"ל יציג את זה מיד. משפט אחד לגבי הבודק החיצוני: הבודק שנבחר הוא מר אייל מלובן, אני מניחה שחלק מהחברים מכירים ומוקירים אותו. הוא לא נמצא פה היום כי הוא יושב שבעה, אביו נפטר, ולכן הוא לא נמצא היום כדי להציג את הנושא הזה. המנכ"ל יציג את הפעולות שנעשו באופן פרטני יותר ולאחר מכן אסכם.

מתי מונה מר מלובן?

לפני כחודש.

אז זה לא היה בישיבת המועצה הקרובה.

נכון, משום שכדי למצוא יועצים לנושאים כאלה, שאין להם ניגודי עניינים כאלה ואחרים, לא עם הזכיינים, לא עם היוצרים ולא עם הרשות השנייה, זה קצת בעייתי. אחרי שבחנו מספר מועמדים הגענו למסקנה שאייל מלובן מסוגל לעשות את זה והוא יעשה את זה על הצד הטוב ביותר.

האם נתתם לו מועד לסיום עבודתו?

כן, נתנו.

הוא צריך להגיש את התוצאות במאי.

במאי אתם גם תציגו לנו את הדוח לגבי 2007?

כן, אנחנו נביא את הכל ביחד.

בסדר. בבקשה, מר סמירה.

תודה. תהיה מצגת קצרה שתפרט את הפעולות שננקטו מאז הדיון שהיה כאן.

אני לא רוצה להיות קטנוני, אבל אני אומר לפרוטוקול שבפעם הקודמת נציגי המועצה אמרו שתוך חודש הסיפור הזה יסתיים. זה שקשה למצוא יועצים זה בסדר, ויש פקקים ודברים צפויים. חבל להגיד לפרוטוקול דברים כל כך נחרצים - -

אני אבהיר: כשישבנו פה התכוונו לקחת משרד של רואה חשבון, שיהיה היועץ שיעשה את זה. בסופו של דבר הסתבר שאותו משרד היה משרד שעבד עם היוצרים ולכן אי אפשר היה למנות אותו והתחלנו לבחון את הנושא מחדש. נכון שהמהירות מהשטן אבל כשאנחנו בוחרים יועץ אנחנו רוצים לבחור כזה שהפעולות שלו ייעשו וכשיגיש את הדוח שלו הוא יהיה רציני, אקטואלי, רלוונטי והוגן על פי סדרי מינהל תקין ואנחנו נוכל לאמץ אותו. זה המוטו שמוביל את הפעילות.

מר מלובן לא יזדקק למשרד רואי חשבון, כי זה שתי אסכולות שונות שפעם אחת רואה חשבון בודק ועכשיו מפיק לשעבר בודק את זה...

זאת אותה אסכולה. מינינו בודק שיהיה מסוגל לעשות את זה. אגב, ההבנה של אייל מלובן בנושא הפקות לא נתונה לספק, יושבים פה נציגי היוצרים והם יוכלו להעיד עליו עשרות מונים, ואם הוא יזדקק לגורמים נוספים שיסייעו בידו - אנחנו ניתן לו את זה. המודל שלנו הוא דוח שטרום בנושא עמלות משרדי הפרסום. הוא דוח שאולי לקח לו זמן להתגבש אבל בסופו של דבר הוא דוח משמעותי שקבע הרבה מאוד סדרים חדשים בשוק התקשורת הישראלית.

הבדיקה היא מקצועית של ההגדרות מהי הפקה תקינה ואיך היא נעשית, ובמידת הצורך הוא ייעזר בהיבטים חשבונאיים.

(מצגת)

הדברים שנציג כאן הם סקירה קצרה. יש לנו 4,5 שקפים שיתנו רקע איפה אנחנו נמצאים ומה סטאטוס הטיפול. היתה הרבה עשייה מאז שפורסם דוח 2006, הרבה השלכות, וחלק מהדברים עדין נמצאים בתהליך, כפי שנאמר כאן קודם.

רקע – המחויבויות של ערוץ 2 נגזרות על פי חוק הרשות השנייה וכלליה, וזה נגזר מהיקף ההכנסות. הסברנו את זה בפעם הקודמת, אבל השיטה לחשב את המחויבויות זו נוסחה שנגזרת מסך ההכנסות. הדבר השני זה על פי ההצעות שהוגשו במכרז 2005 כלומר, דבר מאוד מרכזי שמחייב את גופי השידור להתחייבויות שלהם בהליך המכרזי. הנקודה השנייה שצריך להזכיר: בהתאם לחוק הרשות השנייה נקבעו מכסות מקור ותכניות דרמה ותעודה, והמטרה שלהם היא לטפח את תרבות היצירה, לפתח את שוק ההפקה ולקדם את הפלורליזם. בסוף אוקטובר 2007 דנו בדוח, הצגנו את החסרים העיקריים שהיו ב-2006 לגבי ערוץ 2, קשת ורשת. רק בשביל לסבר את האוזן או את העין, אלה הנתונים: היה לנו חסר של כ-42 מיליון שקלים בתחום הסוגה העלית, אבל צריך לזכור שהיקפי העשייה הם גבוהים כי המחויבויות היו מאוד גבוהות גם במכרז. היו דברים שנעשו אבל זה היה הפער בדוח בשנת 2006.

מר סמירה, אני יודע שהמחויבויות שלקחו הזכייניות על עצמן היו גבוהות במכרז. אבל אני לא זוכר שהיתה אינקוויזיציה כדי להתמודד במכרז. הוועדה הזאת, כל תפקידה ואני לא יודע להיכנס לשיקולים המקצועיים שלכם, מה זה סוגה עלית ומה לא, אני לא יודע להחליט שום דבר וזה גם לא התפקיד שלי. התפקיד של הוועדה זה לפקח על פעולות הממשלה והרגולאטורים שלה והאם הם פועלים בהתאם למה שהתכוון המחוקק. המחוקק התכוון שהרשות השנייה תפקח על ביצוע הזכייניות ועל כך שהן עומדות במה שהן התחייבו כלפי הציבור כאשר הן זכו, ובגלל זה קוראים להן "זכייניות", במשאב שהמדינה העניקה להן, לשדר, והיא נתנה להם בלעדיות בתחום הזה יחד עם ערוץ 10. יש פה סוג של דיבור שהוא לבד קובע את התחושות לגבי הענין. הפרת מחויבויות כמוה כהפרת חוזה. כמו שאדם הפר חוזה עם רעהו. אם יש הפרות, הן הפרות מול כלל הציבור של מדינת ישראל ותפקידה של הרשות למנוע שהמחיר ישולם בגין ההפרות, כפי שהחוק קבע, וגם שהן לא ישנו. זה הדיון, הצטמצמנו. איך עושים את זה והאם ננקטו הפעולות כדי למנוע הישנות בעתיד?

תודה על ההערה, אני חושב שהיינו מגיעים אליה, וברוח הדברים האלה פעלנו וכך הצגנו את הדברים ולכן השקף הבא יבטא את הענין. הצעדים שננקטו בעקבות דוח 2006, בעקבות הפערים, והייתי אומר שזה בהחלט מהלך מאוד משמעותי שנעשה מול גופי השידור, שלא בכדי גם יש לו המשך ואולי גם הזכיינים שנמצאים כאן יאמרו, יש לו המשך בבית המשפט.

ראשית, קבענו מנגנון של אבני דרך רבעוני. המנגנון מכיל בתוכו פיקוח הדוק שמלווה בחילוט ערבויות במידה ופעולות לא נעשות תוך כדי ביצוע. כדי לא לחכות לדוח שנתי שמופץ בדרך כלל חצי שנה לאחר מכן ואז מתחילים לשחזר מה היה, הפעילות נעשית תוך כדי. לדוגמה, ולצערנו, היתה פעולה שנאלצנו לחלט כי הפעולה הראשונה זה להגיש לוח תכנית מתוקן ומלא. כאשר זה לא נעשה חילטנו 100 אלף שקלים, זה היה השלב הראשוני. בשלב השני – 200 אלף שקלים.

החילוט של ה-100 אלף היה בגין דוח 2006?

לא הוגש דוח מתקן שכולל את פערי 2006 לשנת 2008.

שאלת הבהרה לעורך דין אבני: בישיבה הקודמת הוסבר שההליך של העיצומים שלכם הוא הליך מאוד איטי, שלוקח זמן וכולי. אם הוא איטי, הכיצד חולטו 100 אלף שקלים, ואם יש לחלט בהליך מהיר 100 אלף שקלים, אז למה לא מיליון שקלים? 100 אלף מול 47 מיליון הפרות זה לא נשמע מרתיע מאוד. אני רוצה להבין א הפן המשפטי של ההסתמכויות שלכם.

בעקבות דוח 2006 למדנו שכדי לחלט וכדי להשתמש בעיצומים כספיים כאלה ואחרים, אם אתה מודיע מראש ומתנה, אתה קובע פעולות מסוימות ואם לא אז כך וכך, אז מנגנון החילוט מעשי וניתן לממש אותו וזה מה שעשינו בעקבות הדיונים. בעקבות סיכום 2006 קבענו לזכיינים, זה המנגנון החדש, זה הסעיף הראשון. בנינו מנגנון שאומר שעד 30 במרץ צריך לבצע את הרבעון הראשון בהתאם למה שהצגתם בלוח העונתי. לא עמדתם, הסיבות לא מקובלות, לא קיבלתם אישורים, יש חילוט כזה וכזה. לגבי הסכום הכספי - לא באנו לעשות מנגנון... חילוטים זה דבר לא סימפטי גם אם זה 10 אלף שקלים משום שזו פגיעה בזכיין, פגיעה בהתנהלות שלו מול הבנקים. החילוט מדורג - -

ו-47 מיליון שקלים שחסרים לציבור בתכניות סוגה עלית זה לא פגיעה מהותית?

רגע, רק אסיים את הטיעון: החילוט הראשון הוא 100 אלף, שלב שני 200 אלף, שלב שלישי 400 אלף, 800 אלף וכן הלאה. יש שלבים ומדרגות מותאמות לאי עשייה. כך קבענו את המנגנון השנתי. זה רק חלק.

אני לא מצליח להבין, אני רוצה שתסבירו לי את זה. מנשה, אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שכדי לחלט להם 100 אלף שקלים אתה צריך להגיד להם שהרבעון מסתיים ב-30 למרץ ואם עד אז לא תעמדו ברבעון ויחולטו 100 אלף שקל, ובגלל שאמרתם להם מראש אפשר לחלט את זה בהליך מהיר. זה שהמחוקק קבע בחוק עם תוספת לחוק שזה קצת יותר מאשר מה שאמרתם להם, שיש פער של 47 מיליון שביחד צריכים לעסוק בסוגה עלית, זה לא מספיק חמור ולא מצדיק חילוט ברמות שיש אפקטיביות לחילוט הזה?

אדוני יושב ראש הוועדה, אני חושבת שיש כאן אי הבנה. אנחנו מקבלים את העיקרון שהצגת שאומר שברגע שיש חסרים בתוכן בסדר גודל של 47 מיליון שקלים, הזכיינים אמורים להשלים את אותם חסרים. זאת הנחת היסוד וזה מה שאנחנו רוצים שיקרה ב-2008. אנחנו לא מוותרים להם על אף אחת מהתכניות שאמורות להיות חלק מהאינטרס הציבורי. הסוגה העלית תהיה סוגה עלית והם אמורים לסיים את זה ב-2008. מה שקרה ב-2008 זה שכתוצאה מההליך המשפטי באו הזכיינים ואמרו: רבותי, אנחנו נציג לכם את לוח 2008 כפי שהתחייבנו במכרז. לגבי המחויבויות שלא עשינו לכאורה ב-2006 יש לנו ויכוח משפטי אתכם ולכן, אנחנו לא מוכנים להציג את זה בלוח. באה מועצת הרשות השנייה יחד עם המנכ"ל ואמרו: רבותי, יש את ההליך המשפטי אבל אנחנו רוצים להתנהג כאילו ההליך המשפטי לא קיים.

בצדק. כשהאזרח החליט לא לשלם דוח וללכת להליכים משפטיים הוא לא נמנע מכפל קנס בינתיים.

נכון. לכן, מה שעשינו, בנינו את המנגנון הזה ואפשרנו הרבה מאוד מרחב פעולה למנכ"ל. המנכ"ל דרש מהם להציג בלוחות זמנים סבירים את הלוח המתוקן של 2008 שכולל גם את 2006. לאור כל הביקורת שהיתה על הבסיס המשפטי, היתה התחבטות אצל הזכיינים ובסופו של תהליך, אחרי שהוא חילט את ה-100 אלף שקלים הראשונים, קיבלנו גם מרשת ומקשת לוח שידורים חדש ל-2008, שכולל את החסרים של 2006, שהם הליבה של מה שאתה מחפש וזה קיים בלוח השידורים, וזה מה שאושר.

המטרה היא להבטיח שהפעולות והמחויבויות יתבצעו. החילוט לא נועד להחזיר 40 מיליון החילוט נועד להבטיח שהפעולות יבוצעו. אבל יש פה סל של פעולות...

הדרך להבטיח היא לגרום שלא יהיה תמריץ כלכלי לא לקיים את זה. התמריץ צריך להיות בסדר גודל הגיוני.

בוודאי. זו לא היתה הפעילות היחידה שננקטה, ולכן צריך לראות את התמונה כולה. המנגנון הזה קובע לוחות זמנים ומחייב עשייה. הדבר השני זה השלמת הפערים. זה נאמר כבר, הם היו מחויבים והתעקשנו ואני שמח לבשר שהלוח המתוקן של רשת ושל קשת מכיל את פערי 2006 בתוך לוח 2008. כלומר, ה-43, 45 מיליון שקלים לסוגה העלית נוספו לפעילויות המתוכננות בשנת 2008. זה נכון שזה יהיה יותר במחצית השנייה של השנה בגלל צורך בתכנון ובגלל עומסים וכולי - -

אני רוצה להבין, כי זה חשוב לי לדיון הבא עם ערוץ 10: אפשר לדחוף סוגה עלית של 40 ומשהו מיליון שקל בפרק זמן של פחות משנה?

שאלה טובה, זה לא קל ולא פשוט. יש לנו בענין הזה דיונים ויש לנו גמישות מסוימת שאם יהיה צורך בה, בהתייעצות עם חברינו היוצרים ועם גורמים מקצועיים אחרים, אנחנו בהחלט נשקול אותה. לא נעשה לוח מטורף ובלתי סביר מבחינת הצופה, שהוא יקבל דברים לא מאוזנים והתמהיל יהיה לקוי ובלתי אפשרי. יסבירו את זה טוב ממני הזכיינים שנמצאים כאן.

מרוב סוגה עלית הציבור יברח לערוץ אחר שמציע קצת פחות סוגה עלית.

בסוף הם יברחו לערוץ 1 כי שם זה הכל סוגה עלית...

אני מתחיל חשוב אם זאת לא היתה טעות היומרה של המחוקק לקבוע סוגה עלית.

ממש לא. בענין הזה, שתנוח דעתך.

הדבר השלישי שעשינו בעקבות הדוח של 2006 בפעם הראשונה, יזמנו נושא שנקרא הטלת עיצומים כספיים בגין הפרות נקודתיות. זה לא הפרות כספיות אלא הפרות נקודתיות על סמך התחייבויות שהיו במכרז. בנושא הזה היה שימוע. אלה תהליכים שלוקחים קצת זמן, בגלל ההליכים המשפטיים המתנו קצת אבל זה מתבצע ועכשיו סיימנו שימוע בכתב ונדרש עוד שימוע בעל פה כדי להשלים את הענין.

כל השימוע שאתה מדבר עליו שכבר בוצע, על איזה עצום כספי זה, כי לגבי המיליון כתוב: היערכות לשימוע.

המיליון זה הדבר השלישי. נקבעו כמה דברים כתגובה לדוח 2006. הראשון זה המנגנון שאמרנו. השני, זה השלמת הפערים בתוך הלוח והדבר השלישי, זה שימוע לקראת הטלת עיצומים על הפרות, על דברים שלא נעשו במהלך שנת 2006. דוגמה שנתנו כאן: הקמת אולפן בפריפריה, בנגב או בצפון.

חלק מההתחייבויות המכרזיות הן חוץ מסכיות. גם על המחויבויות האלה הם קיבלו את הזיכיון. אנחנו חושבים שהמחויבויות האלה הן סידוריות שצריך לעמוד בהן ולכן, אם לא עמדו בהן ב-2006, אנחנו דרשנו מהם ואכן יש היום שתי תכניות שהולכות להיות מופקות בנגב, האחת בנתיבות והאחרת בבאר שבע. רשת עושה את זה בנתיבות, היא התחייבה על זה ואני חושבת שזו בשורה גדולה. יחד עם זאת, בגלל שזה לא נעשה בזמן יש את המנגנון הזה, כשכל הפרה זה בערך סדר גודל של - -

הבנתי.

דבר שלישי – עוד היה בהחלטת המועצה, שיעשה שימוע לגבי חילוט בסך מיליון שקלים מכל זכיין, כדי להשלים חלק מההפקות שלא בוצעו. נכון שזה לא 40 מיליון וזה נוגע ישירות בכסף, בתוכן של הסוגה העלית, אבל זה היה סוג של אמירה, של מסר, אם לא מבצעים תהיה הערכות לשימוע כי עכשיו הוגש לוח מתוקן שמכיל את הדברים והמועצה, כשתעשה את השימוע, תחליט לגבי מימוש או אי מימוש של הסנקציה הזאת.

אני מבין את הרצון לעבור הלאה, אבל אני עדין מתעקש לנדנד ולשאול מדוע היערכות לשימוע, אם היא לוקחת 5 חודשים ועוד לא התחיל השימוע, כמה זמן ייקח השימוע ומה צריכות להסיק מכך הזכייניות? האם זה משתלם או לא משתלם, כי משקיעים את זה בדברים אחרים שמביאים יותר רייטינג או חוסכים, אבל להשקיע את ה-47 מיליון במקומות אחרים שהמחוקק לא התכוון אליהם?

המיליון שקלים שאנחנו מתכוונים לקנוס את הזכיינים, וזאת היתה ההחלטה של המועצה, לא באים על חשבון ה-47 מיליון שהם אמורים להשקיע בתוכן. אני חושבת שיש פה אמירה, מבחינת המסר, שהיא מאוד ברורה ופשוטה: אנחנו לא מתכוונים לקחת מהזכיינים - -

זה 42 מיליון וחצי, אנחנו טועים כל הזמן, זה מה שמופיע בטבלה.

- - אין לנו שום ענין לוותר על המחויבויות לזכיינים של ערוץ 2, לא לרשת ולא לקשת, לא על מחויבויות התוכן ולא על המחויבויות החוץ מסכיות. ההחלטה לקנוס במיליון שקלים היא החלטה שיש בה אמירה, עיצומים. היתה החלטה מאוד ברורה שאמרה: על הבסיס הזה שלא עמדתם במחויבויות ב-2006 אנחנו רוצים להטיל עליכם עיצומים כספיים בסך של מיליון שקלים. יש כאן בעיה של טרמינולוגיה. פנו הזכיינים ואמרו: אנחנו מבקשים בענין הזה להופיע בפני המועצה, להגיד את דעתנו ולהביע את עמדתנו. המועצה תתכנס ותשמע אותם, אבל אין שום החלטה אחרת שמונעת את הקנס של המיליון שקלים.

האם כאשר המועצה מכינה את הדוח שהמסקנה שעלתה ממנו זה שיש הפרות של 42 מיליון שקלים, לא אפשרתם אז לזכייניות לטעון את טענותיהם לגבי ההפרה? זאת אומרת, בכל שלב ושלב של ביצוע תפקידכם העמדה המשפטית של עורך דין אבני, שהוא היועץ המשפטי היא שיש לאפשר לזכייניות לקבוע את לוחות הזמנים של אותו שלב. כלומר, הם יביעו את עמדתם האם הם קיימו או לא, לאחר שהמועצה החליטה שהם לא קיימו וצריך להטיל סנקציה הם יטענו לגובה הסנקציה ולאחר מכן, המועצה תחליט שהסנקציה תשולם במזומן, יהיה הליך שימוע האם זה ראוי במזומן או ב-10 תשלומים ואחרי זה גם למועדי התשלומים. זאת עמדתך המשפטית? זה לא גן ילדים, אני לא אאפשר שהדיון הזה עכשיו יתמסמס. אני רוצה להבין עד הסוף מה אתם חושבים לגבי הסמכויות שלכם. אמרתי שאם לדעתכם הן לא אפקטיביות, אני מצפה שתציעו תיקוני חקיקה ואם לא, אני אציע אותם. אנחנו סתם "עובדים" על עצמנו ועל הציבור, זאת הרגשתי.

צריך להבין בכל שלב ושלב מה נבחן. בתוך 2006, כשהמועצה גיבשה את הדוח, מה שנבחן הוא הטענות של הזכייניות לגבי נקודות שונות שעלו בדוח. למשל, כן ביצענו סוגה עלית דרמה או לא ביצענו סוגה עלית דרמה, התכנית הזאת מסווגת כדרמה - נכון או לא נכון. לא נטען דבר לגבי סנקציות כאלה ואחרות כי השאלה של הסנקציות אז לא היתה על הפרק, היה גיבוש הדוח. אחרי שהדוח מגובש והמועצה באה לשקול להטיל סנקציות, לזכיינים יש טענות. למשל, טענה שאנחנו כן משלימים את מה שלא עשינו ב-2006 ב-2008 - -

יש שיקול דעת למועצה האם להטיל סנקציות או לא בגין הפרות כאלה?

כן. האבחנה שנעשתה פה, ומנשה קודם סיכם אותה, היא בין הפרה שצופה פני עתיד לבין הטלת סנקציות לגבי העבר. כל מה שקשור לעתיד, המפתח הוא בידי הזכיין. אומרים לזכיין: אם עד תאריך זה וזה לא תבצע דבר מה, אנחנו מודיעים לך כבר עכשיו שנקנוס אותך מסוים. אין צורך לבצע שימוע כי המפתחות בידיו. יבצע – לא יהיה קנס, זה המנגנון.

מצוין, אז יש לי פתרון.

כדי שהתמונה תהיה מלאה ואני בטוח שהזכיינים גם יציגו את זה, ראשית, בעתירות של שני הזכיינים לבג"ץ הם טוענים שהרשות לא קיימה את חובת השימוע כדין ולא ביצעה די שימועים כדי לשמוע את כל העמדה, והזכיינים טוענים בבג"ץ ומבקשים סעד כנגד סמכויות האכיפה של הרשות השנייה, כנגד הסמכות לקחת את אותם 100 אלף שקלים, כנגד הסמכות להטיל עיצומים כספיים, הם חולקים מכל וכל.

הם ביקשו צו מבג"ץ לעצור את כל הליכי הסנקציות שלכם והם קיבלו אותו?

לא קיבלו.

אז הדיון לא רלוונטי.

אבל חילטנו.

הרעיון היה כזה, וזה מה שקרה כאן, שאנחנו ישבנו בעקבות דוח 2006 וחשבנו מה הצעדים שאנחנו צריכים לנקוט יחד עם המועצה, שיגרמו להם לבצע. אותנו מעניין שהצופה יקבל את מה שצריך, שהמחויבויות הציבוריות יתממשו. לא מענין אותנו לחלט ולקחת כספים ולאגור.

מה זאת אומרת? זה אחד תלוי בשני.

הראיה, מבחינתנו נכון לרגע זה, אנחנו מדווחים לוועדה שאם אני נמצא עכשיו בחודש מרץ אני מדווח שהלוח המתוקן ל-2008 מכיל את פערי 2006, יש בו את הסוגה העלית והזכיינים חשבו שהם לא צריכים לעשות את זה. הם פנו לבית המשפט ויכול להיות שבית המשפט אולי יפיל את הענין אבל נכון לרגע זה הם הגישו, זה עובד, זה מתוכנן ונעשה חילוט ראשונה כאשר לא עמדו בהגשת הלוח או לא רצו להגיש את הפערים. הנושא השני של השימוע על העיצומים, על ההפרות החוץ-מסכיות מטופל ויש עכשיו דיון האם לקחת מיליון שקלים כדי להפיק סוגה עלית, כי חשוב לנו שהשוק, השטח, שהיצירה תקבל הפקות כי היה חסר, אז זה 3 מיליון שקלים שהיו אמורים להילקח ולהזרים לשטח כדי שתעשה יצירה, הפקה בתחומים האלה.

קיבלתי את ההסבר של עורך דין אבני ואני מבין את ההיגיון המשפטי שמקופל בו והוא לא מנותק לגמרי מהמציאות אבל אי אפשר בלי להפיק לקחים לעתיד. מה אני מתכוון? לגבי 2006 הודעתם להם מראש שאם התיקונים של זה לא יגולמו בלוח 2008 תחלטו 100 אלף שקל. כיוון שהודעתם מראש גם על מה גובה החילוט שתיקחו בגין זה והם לא קיימו, חילטתם ואתם אומרים שעכשיו הוגש לוח מתוקן.

גם על 2008 עשינו את זה. כלומר, גם אם לא יבצעו תכניות של 2008 עכשיו, כמו שהם התחייבו בלוח, כבר לא נשב כאן בסוף 2008 ונגיד: עכשיו נודיע להם על 2010. לגבי 2008 הם מחויבים לעשות איקס והמנגנון הזה עובד גם לגבי מחויבויות 2008.

ומהו?

צריך להגיד את הדברים כמות שהם. 1. יצרנו מנגנון של עיצומים כספיים והוא לא היה ברשות השנייה, הוא לא קיים בחוק הרשות השנייה. בחוק הרשות השנייה לא קיים מה שקיים בכבלים ובלווין, אפשרות למועצת הרשות השנייה להחליט על קנסות וגובה הקנסות. צריך להגיד את זה, ואם רוצים לשנות את האכיפה ורוצים להפוך את הרגולציה ליותר משמעותית וממשית, צריך להפוך את זה לקנסות ולצמצם את המנגנון באופן כזה שאתה מדבר עליו. אז יצרנו את העיצומים הכספיים, יצרנו את המנגנון הזה כדי לגרום שיהיו לנו הכלים המשמעותיים כדי לאכוף על הזכיינים את האמירות האלה, ואת זה צריך להגיד באופן הפשוט ביותר. אגב, הנושא של קנסות - -

גברת דבוש, את מוכנה להתעכב ולהסביר את הנקודה הזאת? מה זאת אומרת "יצרנו מנגנון של קנסות"? מה ההבדל בין העיצומים והקנסות?

כמו שהזכרתי קודם לכן, יש טענה מצד הזכיינים שהרשות לא מוסמכת להפעיל את כל המנגנון הזה מכיוון שאין הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית, וזאת בניגוד לחוק התקשורת למשל, שבו מועצת הכבלים והלוויין הוסמכה מפורשות להטיל קנסות. אנחנו בחנו את חוק הרשות השנייה, יש לנו סמכות לקחת ערבויות ויש פסיקה בנושא, יש הילכת בזק, פעולות סנקציות שנקט שר התקשורת ומזה הסקנו שאנחנו אכן רשאים להפעיל מנגנון של קנסות, אכן, כפי שציינה גברת דבוש, לראשונה. יש טענות כנגד המנגנון הזה, אנחנו לא יודעים מה בג"ץ יפסוק, אנחנו מקווים שהוא יפסוק לדעתנו אבל כמו שאתם יודעים, כשנכנסים לבג"ץ לא יודעים איך יוצאים משם.

נניח שטענתם תתקבל, מה הסנקציות שהחוק קובע? הרי החוק הסמיך רגולאטור ותפקידו להסדיר את השוק ושיהיו לו סנקציות. מה קובע החוק, מה הסנקציות?

מנעד הסנקציות שהחוק נתן לרשות השנייה לא רחב. יש את נשק "יום הדין", של שלילת זיכיון, ולצד זה הסנקציה הבאה היא נטילת זמן פרסום. אין הוראה מפורשת בחוק הרשות השנייה לענין - -

נטילת זמן פרסום זה לא דבר מיידי ואפקטיבי? זה שווה ערך לכסף.

מסתבר שזה לא בדיוק, זה לא אותו דבר. יש תקופות שמוכרים את כל זמן הפרסום ויש תקופות שלא. אפשר להקטין את כמות הפרומואים... למשל, חברת החדשות לא משדרת בכלל פרסומות, אז מול חברת החדשות אין לנו סנקציות.

הציבור מאוד ייהנה.

הכפפה אצל המחוקק ובאמת שר התקשורת בוחן בימים אלה, כבר מזה זמן, יושבת ראש המועצה פנתה כבר לפני זמן רב בענין הזה.

נשמח אם תהיה פה חקיקה ראשית בענין הזה, שתאפשר לנו לקבל כלים ואמצעים לעשות את זה באופן הרבה יותר ברור והרבה יותר מהיר, ואז נוכל לאכוף.

אבל עד שתקרה החקיקה, אחרי שהחלטנו על עיקרון, המחיר לא משנה. אם החלטתם ופעלתם לחילוט 100 אלף שקלים, באותה מידה אתם יכולים להודיע, כפי שהסברתם, שאם יהיו הפרות ב-2008 בסוגה עלית לדוגמה, אז יחולטו לא 100 אלף שקל אלא 10 מיליון שקלים לצורך הענין.

זה מה שאנחנו רוצים לומר, כדי לסכם את הענין הזה: כן, למרות הדברים ששמעת כרגע, אני חושב שמצאנו את הכלים והמנגנון שאנחנו עומדים מאחוריו ואנחנו חושבים שהוא כן בסמכות וכן ברשות, שאנחנו פועלים על פיו ואנחנו מנסים לייצר כללי משחק כאלה מול הזכיינים כדי שלא נגיע למקומות שהיינו בהם בשנים עברו.

הנקודה האחרונה שאני מבקש להזכיר בסקירה הראשונית שלנו היא - -

רק להבהיר: לא השתמשתם בנטילת זמן פרסומת בגין ההפרות של 2006.

לא, כי במהלך השנה בעבודת הרגולציה יש הפרות "קטנות" שאנחנו מטפלים בהן על ידי נטילת זמן פרסום. למשל, חריגה בתוכן שיווקי או חריגה בזמן פרסום או דברים מהסוג הזה. המנגנון הזה משרת אותנו בשוטף ולכן לא נכון היה להשתמש בו לטיפול הכולל והרחב בבעיה הזאת. הכלים שהמצאנו כאן הוכיחו את עצמם לפחות בשלב זה, חשוב לומר ולהזכיר.

אני עוד לא יודע מה יקרה ב-2008.

נכון לאבן הדרך שמדברת על אמצע מרץ, זה הוכיח את עצמו. בינתיים הם הגישו את הלוחות, בינתיים הם עובדים, יש עבודה, אנחנו יודעים מהשטח ומהיוצרים שמתבצעת עבודה והפרויקטים נמצאים בביצוע, כך שאנחנו חושבים שזה מוכיח את עצמו.

דבר אחרון שאני מבקש להזכיר זה נושא של בית המשפט: העתירה לבית המשפט של הזכיינים אמנם מתבררת, אבל לא נטען ולא נציג. אני מרשה לעצמו לומר, כי יושבים פה גם הזכיינים, שהדיון מנקודת ראותנו הוא על כללי המשחק. יש פה קריאת תיגר על זכותו של הרגולאטור לקבוע מהם הדברים. יכול להיות שצריך לשפר ולתקן אבל זה הנושא. אנחנו מרגישים מאוד בטוחים בעצמנו במהלכים משום שהם היו מאוד מגובים, מאוד מקצועיים, מאוד אחראיים ומאוד רציניים וגם שקללו את הצרכים והבעיות של הזכיינים. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שאם לא מקבלים את הקביעה שהרגולאטור יכול להחליט אם זה סוגה עלית או לא - נמשיך להתווכח, וזה חלק מהזמן שאיבדנו בתהליך כי היו ויכוחים לא פשוטים על הדברים האלה.

אני רוצה להכניס את הדיון לפרופורציה, ברשותך. מתנהל פה דיון האם עמדנו בז'אנר העליון או לא.

הוא לא התנהל כאן הדיון הזה.

הדיון היה שבעצם הנידון ישב בחדר והשאלה היתה על שיטת הענישה של הנידון.

הנדון הוזמן כי כך נהוג, הנידון לא נדון כאן.

אנחנו מאוד מעריכים את זה.

זה לא תפקידה של הוועדה בענין הזה.

אני חושב שמכיוון שהוועדה מנסה להתייחס ליחסי הרגולאטור והזכיין, כן חשוב לדבר. הרגולאטור והזכיינים קיימו יחסים במשך 12 שנים של תקופת הזיכיון הראשונה. היו בהם כללי משחק, היו בהם הגדרות של ז'אנרים. בכל 12 השנים האלה עמדו הזכיינים בכל ההגדרות, בכל הדברים. יש דוחות עבים של הרשות השנייה שמעידים על העמידה השיטתית של הזכיינים. שנת 2006 היתה שנת הזיכיון החדשה ונקבעו בה כללים חדשים, נקבעו הגדרות חדשות. לחלק גדול מאוד מהז'אנרים האלה לא היו תקדימים. השפה שלכם היתה שפה משפטית והתקדימים של בית המשפט שבו אתה אומר: תראו, דנו במקרה הזה והמקרה הוא ז'אנר כזה או אחר, לא היו תקדימים.

ההגדרות של סוגה עלית השתנו?

כן.

חס וחלילה, אין שחר לדברים האלה.

תתי ההגדרות. הויכוח שלנו הוא לא על סוגה עלית אלא על תתי-הגדרות בסוגה עלית. בתוך זה היו שינויים והיו מקרים שלא נדונו בעבר. גם בדוח הרשות השנייה ובשקף הראשון שהראה מנכ"ל הרשות אפשר לראות, ואני יכול לדבר בשם קשת אבל גם בשם רשת: בסך ההשקעה בז'אנר העליון הזכיינים עמדו. הזכיינים עמדו בסך ההשקעה בהפקות מקור. הויכוח היה ויכוח על סיווג, במקרה של קשת, של שתי תכניות משמעותיות שהיו ז'אנרים מעורבים שלא נדונו לפני כן. על זה הדיון ועל זה הבג"ץ. זאת אומרת, אנחנו לא מדברים על מקרה שהזכיינים לא הוציאו את הכסף לז'אנר עליון. אנחנו מדברים על הוצאה לז'אנר עליון לא מוכר בתוך הכללים החדשים. על זה הדיון.

השאלה אם הרשות השנייה אומרת לכם עוד בתחילת הצילומים: תראו, לא נכיר לכם בענין הזה כסוגה עלית ואתם אומרים: אתם כן תכירו ואנחנו מצלמים כי לדעתי זה מצב מאוד חמור שהרגולאטור אומר לך מראש: דע לך ידידי, זה לא יוכר לך ועכשיו אתה, בדיעבד, אומר לנו שהיתה מחלוקת. אין מחלוקת, אתם לא שני צדדים שווים. הוא המפקח ואתה המפוקח.

נכון, אבל המחלוקת ברובה, ואני חושב שחייבים להכניס לדיון הזה את ההבנה שמדובר בזיכיון חדש, 2006 היתה שנה ראשונה ועדין הדברים האלה לא נקבעו. כשיש ז'אנר מסוים, אנחנו לא יכולים לדון בו עד שהוא מופיע על המסך. אחרי שהוא מופיע על המסך יש התנהלות ורוב הדיון בינינו או רוב חילוקי הדעות בינינו לבין הרשות התקיימו בסוף השנה.

מבלי לנקוט עמדה, כדי שהציבור יבין, על איזה שתי תכניות מדובר?

אנחנו מדברים על "עדי אשכנזי" ו"ארץ נהדרת". קשת עשתה 50 תכניות ז'אנר עליון. אני מקווה שאני מדייק במספרים, על שתי תכניות מהותיות היה ויכוח. הויכוח הוא מהותי אבל שוב, הרשות השנייה לא מתווכחת האם התכנית ז'אנר עליון או לא אלא באיזו קטגוריה בז'אנר עליון לסווג אותה ואם עמדנו בתת-קטגוריה או לא. לכן, חשוב מאוד בדיון הזה להכניס כמה פקטורים ולהגיד שמדובר בשנת זיכיון חדשה, בשנת זיכיון ראשונה. מדובר בשנת זיכיון שלגבי חלק מהתכניות או מתתי הז'אנרים או מהז'אנרים ההיברידים עוד אין מספיק תקדימים כדי לדעת מראש. נקודה שנייה - -

מה זה ז'אנרים היברידים?

מעורבים.

לא טהורים בהגדרות הישנות של דקומנטרי ודרמה, שהן ההגדרות הישנות אלא מעורבים.

לשנת זיכיון ראשונה של נהג זקן, זה לא נהג צעיר.

אבל אם שינו את כל חוקי התנועה, מגיע דיון ולכן השימוע או הדיון במקומו. אני חושב שגם ועדת הכנסת צריכה להכיר בנסיבות האלה ולדעת שהשוק הישראלי קיבל את ההוצאה. כל שקל שאליו התחייבנו - -

אבי, זה לא טיעון רלוונטי. אני מבקש להפסיק לטעון כי להגיד שהשנה מישהו היה צריך להוציא 100 מיליון, וזה לא משנה אם הוא הוציא אותם לצדקה או לקניית סמים להבדיל וכולי. המחוקק התכוון שהכסף יחולק בצורה מסוימת שתשפיע על התרבות הישראלית, והכסף הוצא בצורה אחרת, וזה לא מה שרצה המחוקק. אני יכול לתאר לך תוצאות קיצוניות והרסניות למה זה יכול לגרום, אבל אני לא רוצה להיות דמגוג, למרות שאני דמגוג אבל לא עד כדי כך, והסכום הכולל לא רלוונטי כרגע. בדיון על ערוץ 10 אני מחיש למה זה לא רלוונטי, ואולי מוטב לא להוציא סכום בכלל ולהשאיר את המסך ריק בחלק מהמקרים.

הטענה שלי היא לא על הסכום הכולל אלא הסכום הכולל לז'אנר עליון. הסכום הכולל לז'אנר עליון, אין על כך ויכוח שהוא יצא. הויכוח המשפטי בינינו, יש ויכוח בבג"ץ והוא שיחליט.

בעיניי לא בג"ץ צריך להחליט. מרגע שהרשות החליטה, מבחינת הכנסת, החלטתה היא המחייבת אתכם ואת הרשות לפעול בהתאם להחלטתה, כי אין טעם שהיא תחליט החלטות אם היא לא אוכפת אותן. אמרתי מראש שזה עיקר הדיון מבחינת הכנסת. הכנסת לא יודעת לקבוע אם עדי אשכנזי היא סוגה עלית או לא, אבל החוק הסמיך את הרשות לקבוע.

בתחילת 2006, כשיצאנו לדרך והפקנו חלק מהתכניות האלה הנחנו הנחה א' ולא היו מספיק תקדימים כדי לדעת מה הרשות תחליט בסוף השנה.

ובאיזה שלב נאמר לכם שהתכניות "עדי אשכנזי" ו"ארץ נהדרת" כסוגה עלית?

אני לא זוכר. חשוב להגיד שזה מוכר כסוגה עלית אבל לא בתת-הז'אנר.

אדוני היושב ראש, שהם לא יבלבלו אותך, הם ביקשו הכרה ב"ארץ נהדרת" כדרמה.

"ארץ נהדרת" הוכרה כז'אנר מיוחד בדוחות שנתיים של הרשות השנייה במהלך שנתיים לפני.

ונוסיף שהז'אנר המיוחד נכלל בהגדרת ז'אנר עליון לפי - -

ז'אנר מיוחד הוא אחד מתתי הסוגות של הסוגה העלית והדרמה היא תת-סוגה אחרת בתוך הסוגה העלית.

הבנתי, וזה נרשם כז'אנר מיוחד ולא כדרמה ולכן, יש חסרים מבחינתכם כי התכוונו שיהיו דרמות.

ולכן, יש עודפים בתת סעיף אחד וחסרים בתת סעיף אחר.

זה אצלכם, זה לא בהכרח לגבי רשת. זאת אומרת, סך ההוצאה שלכם בסוגה עלית היה כפי שהחליט המחוקק אלא שבתוך החלוקה של הז'אנרים יש חוסר בדרמות ועודף בז'אנר מיוחד.

ואני טוען שבשנת זיכיון ראשונה זה מצב סביר.

לגבי רשת: רשת עמדה בהתחייבויות שלה ל-2006 גם בסך ההוצאה וגם בז'אנר העלי. יש לנו טענות גם לגבי עודפי סוגה עלית שהוצאנו ב-2006 על פי חוק ועל פי הכללים של הרשות השנייה. צריך להכיר בהם במסגרת ההוצאה ל-2006, הם הוצאו ממש בשלהי 2005. יש לנו טענות לגבי תתי סיווג לכסף שיצא לז'אנר עליון ולא הוכר כז'אנר עליון אף על פי שיצא כך, ואין מחלוקת שהוא יצא לז'אנר עליון. בגין מחלוקות בענייני סיווג תמכנו את עמדתנו לענין הסיווג גם בחוות דעת מומחים שתמכו בעמדה שלנו לגבי הסיווג הראוי. זאת אומרת, הכסף יצא לז'אנר עליון, אנחנו עמדנו במחויבות שלנו, שוק היצירה הועשר באותם סכומים להם התחייבנו ולכן, יש בינינו מחלוקות שאנחנו מתכוונים לברר אותן. הדיון קבוע ל-9 באפריל, יש לנו טענות כבדות משקל שם ולשבת פה ולשמוע כביכול שיש חסרים של 42 מיליון כשבעצם לא היה לנו עדין - -

זה לא לשבת פה. יצא דוח רשמי של הרשות והוא נמצא באינטרנט ובכל מקום. אין לי אלא לצטט מהרגולאטור בענין הזה. ככל שבג"ץ יכריע אחרת, כמובן שנכבד את הכרעתו.

אני מאוד מכבדת את המקום הזה, שלא ישתמע אחרת, רק אני אומרת שמאחר וקבוע דיון לעוד שבועיים בבית המשפט ומאחר ויש לנו טענות כבדות משקל ומאחר ואנחנו לא נמצאים במקום שהכסף לא יצא, הכסף יצא. הוא יצא לסוגה עלית. ההתחייבויות שלנו קוימו וגם הרשות מודה שהכסף יצא. אם יש לנו ויכוחים על סיווגים ועל סמכויות, גם של מנכ"לים כעורכי התחנה ומה הסמכות של העורך הראשי, וכמה הרשות השנייה יכולה לקבוע לגבי תוכן ועד כמה הקביעות הופכות להיות צנזוראליות של איכות, שלא מתבטאות באמת בשאלת הסיווג אלא בשאלה של הבעת דעה לגבי תכנית אם היא תרבותית מספיק, אם היא דרמטית מספיק, אלה שיקולים שהמחוקק הותיר לעורך הראשי של התחנה.

אני מבקשת לומר שהפעלת שיקול דעת שמחליף את שיקול הדעת של עורך התחנה יכול להוות סכנה גדולה מאוד לחופש הביטוי.

מר חטב, אתה לא מודאג מהסכנה לחופש הביטוי אם הרשות השנייה תעמוד על כל ההבדלים בתוך סוגה עלית ותשמש כמו עורך על של הזכייניות?

מה שמרגיע אותי הוא שאפשר לעשות מכרז לרגולאטורים, שאני חושב שגם רשת וקשת ירוצו אליו כי אני שומע אותם מתבטאים ועם כל הכבוד הראוי, מישהו התבלבל ולא מבין על איזה מכרז הוא חתם ותחת איזה חוק הוא פועל. יש מדינות שאולי אפשר לשלם למליציה לפוצץ את כנפי נשרים, אבל מכיוון שאנחנו במדינה שמתיימרת - -

· - -

אם כבר לקרוא תיגר נגד הרגולאטור, אז יאללה, עד הסוף. שלם לא הרבה כסף לאיזו שהיא מליציה...

בא לא נקצין את הדברים.

בפרסה כמו בפרסה - הכל מותר כדי להצחיק. אפשר לנהל ויכוחים ולטעון טענות נגדו, אבל הטענה של אבי ניר לשנת זיכיון ראשונה, אני מאוד מצטער. להגיש את "ארץ נהדרת" כדרמה ואת "עדי אשכנזי" כתעודה, זה פשוט לצפצף על הרגולאטור, לצפצף על הכללים ועל כל מה שקיים ולעשות מה שבראש שלך ולהמר על כך שהרגולאטור לא יעניש אותך אחרי שעברת באור אדום.

אני חייב לומר לפרוטוקול: קיוויתי שהיום נתחיל להפנים שאו שאנחנו תלויים זה בזה או שאנחנו תלויים זה לצד זה. אבל כיוון שמן העבר השני אני רואה שדבקים בדעות אידיאליסטיות משיחיות, אין לי ברירה אלא לייצג גם את העמדות המשיחיות הנגדיות.

לא בהכרח. הם תמיד אומרים שהם שומרים לעצמם את הזכות להגיע להבנות ופשרות...

גם אנחנו. אני רוצה לנסות לא להיגרר לטונים האלה, וכן לנסות לקחת אחריות כי במהלך הבג"צי הציבורי שלנו נטלנו על עצמנו אחריות מאוד כבדה כי לא עשינו זאת על מנת לנקר עיניים לאיש. אנחנו מבינים שיש פה מארג גדול של הרבה גורמים, גם גורמים מקצועיים וגם ציבוריים וברשותך, כבוד היושב ראש, בקצרה אציג את דעתנו: יצאנו למאבק הזה לפני שנה וחצי, ללא ספק גם בג"ץ וגם התערבות הוועדה בראשותך הניעו תהליך אמיתי, שכמו שאמרו העומדים בראש הרשות, לא התקיים הרבה שנים ועל כך אנחנו רוצים להודות לך אישית. אנחנו רוצים להודות על כך שאתה דבק בעמדה של אי התערבות של הוועדה במטריה המקצועית של הרשות אבל יש מעקב צמוד. היו ניסיונות בוועדות קודמות של התערבויות ולבסוף, לעשות את העבודה במקום הרשות השנייה הסבו רק נזק. אנחנו מתרשמים שהמדיניות שאתה נוקט בה משיגה את יעדיה הרבה יותר וגם המטרה הסופית של כולנו זה שהרגולאטור יהיה חזק ויהיה מסוגל להיות חזק לבד בלי ששום ועדה תצטרך לעשות לו נו,נו,נו. מאז התערבות הוועדה וגם בעקבות הבג"ץ שהדיון הראשון בו ב-9 באפריל, אנחנו עדים לעבודה אינטנסיבית - -

גם בבג"ץ שלכם וגם של הזכייניות מול הרשות.

הן לא אוחדו עדין אבל הן קבועות לדיון באותו יום.

אנחנו עדים להתעוררות מאוד משמעותית של הרשות והמועצה לענין האכיפה. אגיד עוד הצעות שיש לנו בהמשך אבל צריך לציין בקול גדול שאי אפשר להשוות את מה שקורה עכשיו למה שקרה בעבר. יש פעולה אמיתית וממשית לענין דרישת דוחות בזמן, לענין הגשת לוחות משדרים בזמן שעומדים בכל הדרישות של הרשות. יש חילוטים, סנוניות ראשונות. ללא ספק אני חושב שהמוסיקה שמנוגנת מכנפי נשרים היא אחרת לגמרי מהמוסיקה שנוגנה שם בשנים קודמות. אני חושב שהזכיינים קולטים אותה היטב.

עכשיו, אחרי הדברים האלה, שיכולים להישמע כמו קריאות עידוד להמשך המלחמה והקזת הדם, אנחנו קוראים לכל הגורמים המקצועיים, שזה הרשות, הזכיינים, היוצרים, בפיקוח צמוד של הגופים הציבוריים שזה המועצה והוועדה, לקחת אחריות על שוק הטלוויזיה המסחרית ולהבין שהמאבק שלנו, למרות שאנחנו קבוצה אינטרסנטית שדואגת גם למכסות שעות עבודה לאנשינו וכולי, המאבק לא רק על המכסה הזאת. אדגים ליו"ר, כעומד בראש איגוד השחקנים, שאם האינטרס שהיה עומד לנגד עינינו היה רק אינטרס של עובדים, היינו רוצים שתהיינה רק טלנובלות משום שזה מספק הכי הרבה עבודה להכי הרבה שחקנים במעט ימי צילום ובפחות תסריטים ולוקיישנים, הכי מהר, הכי זול והכי הרבה פרנסה להרבה אנשים. כך גם בכל האיגודים האחרים, אתה יכול למצוא את האקזמפלרים האלה ברם, בתוך האיגודים עצמם, אנשים שרוצים להתפרנס, מבינים את הענין התרבותי שיש בסוגה עלית. אנחנו מבינים שהטלוויזיה המסחרית היא המדיום התרבותי העיקרי היום, לא רק במדינת ישראל אלא בהרבה מדינות, לאור המהפכה הדיגיטאלית, לאור התפקיד החינוכי התרבותי הפוליטי שלוקחת הטלוויזיה. הבמה הזאת היא הבמה המרכזית, היא משפיעה בצורה בלתי נתפסת לטוב ולרע. העוצמה שיש בידיה היא עוצמה אדירה. הסיבה שיש רגולציה היא לא רק מסיבות של כשל שוק כלכלי אלא גם בגלל האחריות של המחוקק על מה יוותר, אילו משקעים יוותרו בקרקעית המוח מבני הנוער ועד המבוגרים שבציבור. אנחנו מברכים על העין הצופייה העוקבת הזאת.

אנחנו קוראים למהלך, קוראים לכל הצדדים לראות בבג"ץ שלנו, וזאת היתה מטרתנו, להציף את הבעיה על במה ממלכתית, להוציא אותה מדיונים במסדרונות, להוציא אותה מדיונים בחדרי חדרים ובוועדות בלי קונוטציה שלילית ל"חדרי חדרים". להציב אותה על במה לאומית, שראויה לסוגיה הזאת, ואני קורא לכל הצדדים לנצל את פסגת הפחד שהגענו אליה על מנת לקחת אחריות על התהליך הזה.

אני נהנה מנאומך אך אני נאלץ לבקש לקצר.

אני מסיים. - - לקחת אחריות ולהתחיל לחפש דרכים משותפות איך לייצב את שוק הטלוויזיה המסחרית בצורה שכל הצדדים, גם הצדדים הציבוריים, יבואו על סיפוקם וגם הצדדים המקצועיים יבואו על סיפוקם.

אנחנו רואים, עם כל הביקורת שיש לנו, היתה לנו, תהיה לנו, על הרשות, על המועצה, אנחנו רואים ברגולאטור, כמהות, דבר הכרחי. אנחנו קוראים לכנסת, אם כבוד השר מתמהמה, ולא רק השר הזה מתמהמה, הממשלות מתמהמהות, אנחנו קוראים לכבוד היו"ר לקחת את המושכות ולהוביל חקיקה שתאפשר לרגולאטור להיות רגולאטור. תודה.

לא הייתי מציע ללכת לכיוון הזה כי אני חושב שלרגולאטור יש כלים לעשות את תפקידו - -

אולי לא מספיק.

- - כולל בנושא של נטילת זמן פרסומות. אני מוכן במקביל, בלי קשר ובמנותק להוסיף סנקציות ולקדם סנקציות אפשריות, אבל לא הייתי תולה את זה בענין הזה.

אני חושב שאפילו הזכיינים ישמחו שזה יקרה.

אמנם נוטים לזלזל במחוקק אבל לא נראה לי שמי שחוקק את חוק הרשות השנייה היה כזה שלא הבין שום דבר, שלא נתן לרשות השנייה שום כלי אפקטיבי לבצע את תפקידה. צר לי, אני לא מקבל את זה.

אדוני היושב ראש, אני לא חושב שהמחוקק היה חלמאי אבל הוא לא שיער שאחרי מכרז תהיינה כאלה הפרות. יכול להיות שצריך להתאים את עצמת הסנקציות לעצמת ההפרות שקיימות בשוק.

לגבי הרשות השנייה, אני חושב שבמהלך הזה, אם אפשר לפנות גם לרשות השנייה, היא צריכה לעבור בתוך עצמה תהליך של מיקוד הרגולציה ולהחליט באילו סוגיות היא מכבידה את ידה. להתרכז במקום להתפזר מכיוון שאני חושב שאם תתרכזו בדברים בעייתיים גדולים גם הדברים האחרים, שהם חשובים כמו הדברים הגדולים, יתיישרו מאליהם. תודה.

תודה. נציגי הרשות השנייה, בבקשה.

אני חושב שהעניינים יישארו להכרעת בג"ץ. העמדה שלנו מאוד ברורה. אני חושב שמה שמטריד בבג"ץ הזה זה לא הטענות הנקודתיות, וכך גם הצגנו את זה בפני בג"ץ, כי תמיד היו ויהיו. מה שלא לגיטימי זה קריאת תגר על כללי המשחק שהם מאוד ברורים. יש מפקח ויש מפוקח, יש רגולאטור ויש מי שהתמודד במכרז. מי שהתמודד על מכרז וידע את כללי המשחק וצריך להיצמד אליהם. הזכיינים טוענים כנגד זה, והנושא יתברר.

אין טעם לערוך סיכומים גרנדיוזיים כיוון שממילא יש לכם דיון ואני מניח שרוח השופטים והערות הביניים שלהם ישפיעו גם על ההחלטות שלכם, האם להגיע להכרעה שיפוטית, אולי מישהו ירצה למשוך את העתירה שלו, אולי תגיעו להבנות בעקבות ההבנות - -

ברשותך, אדוני, אני חושב שהוועדה צריכה להביע את עמדתה.

אני רציתי להביע, אבל לא לסיכומים גרנדיוזיים. יש לי את המסקנות שלי אבל אין טעם לקבוע דברם נחרצים שעוד מעט אצטרך להסביר אותם מול הכרזות של בג"ץ. פתאום בג"ץ יחליט שהם טעו לאורך כל הדרך ולא טוב שהם יתערבו בשיקולי העורך הראשי של כל זכיינית.

בג"ץ, כבודו במקומו מונח. אבל ניתן להציע את מה שנאמר כבר בוועדה הזאת הרבה מאוד פעמים. הבקשה שלנו, במחוקקים, כמפקחים על כל הנושאים הללו, שנדרוש מכל הזכיינים שימלאו את חובתם. זה דבר מינימאלי שאנחנו חייבים לדרוש אותו כי תמיד נשמעות טענות אחרות שלו היינו יודעים שאתם כאלה ותרנים, פשרנים, מאפשרים לוותר כאן ושם, אני מדבר כרגע לגבי כל הערוצים - -

אדוני, לפעמים אומרים: הדברים מדברים בעד עצמם. עצם העובדה שאני מכנס את הוועדה בפעם השנייה לדון בדוח שהגישה הרשות השנייה על ההפרות של 2006 ואני מבצע מעקב כיצד הרשות השנייה מטפלת בהפרות הללו, וכפי שהבעתי אני סבור שהיא לא מנצלת את כל הסמכויות שהעניק לה המחוקק כדי לאכוף את סמכותה על הזכייניות, אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם.

אין לי ספק שבג"ץ יקרא את הפרוטוקול הזה.

לפרוטוקול אאמץ את דבריך, בהחלט, שהוועדה עומדת ותמשיך לעמוד על כך שהזכייניות וכל מי שהתחייב כלפי הציבור וכלפי המדינה לעמוד במחויבויות, בעיקר כאלה שיש להן השפעה חברתית-תרבותית כל כך גדולה כמו קיום המחויבויות בנוגע למה שנצפה בטלוויזיה המסחרית במדינת ישראל, בהחלט נמשיך לעמוד על קיום ההתחייבויות ועל כך שהרגולאטור, קרי: הרשות השנייה, ינקוט בכל הכלים העומדים לרשותו כדי לוודא גם את קיום ההתחייבויות וגם לנקוט סנקציות כלפי מי שהפר אותן, כדי שבעתיד הוא לא יעלה בדעתו להפר אותן.

למרות המחלוקות הוועדה רואה את הרשות השנייה כגורם המקצועי העליון שמוסמך להכריע במחלוקות בענין הזה, ואת הכרעתו יש לכבד. עם זאת, עדין לא התרשמנו שהרשות
השנייה נוקטת די אמצעים נגד הזכייניות אבל ההליכים שלכם עוד לא הסתיימו אז אני לא קובע עמדה סופית. אנחנו נכנס את הוועדה בחודש מאי - -

התוצאה היא שקובעת.

נכון. נכנס את הוועדה בתחילת חודש יוני כדי לשמוע כיצד נראה לכם הביצוע של 2007, כיצד מתקדמת נקיטת הסנקציות ונשמח לפגוש את מר מלובן, שאנחנו משתתפים בצערו, וללמוד ממנו איפה עומדת בדיקתו עד תחילת חודש יוני.

אני רוצה להעיר בהמשך לדבריו של מר חטב: אנחנו אכן חושבים שהרגולציה צריכה לעבור רה-ארגון. אני מסכימה אתך שברגולציה יש דברים חשובים יותר, וזה הקרב על התוכן. אני מניחה שעד יוני נגבש את הדברים לא בחדרי חדרים אלא בחדרים פתוחים, ונבוא לוועדה ונציג את העמדה שלנו.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה. אני מודה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30)