PAGE
17
ועדת העלייה הקליטה והתפוצות

18/3/2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 182
מישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות

יום שלישי ד' באדר ב' התשס"ח (11 במרץ 2008), שעה 10:00

אסירים עולים חדשים בבתי סוהר. מעקב אחר יישום החלטות הוועדה.

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

מרינה סולודקין

גונדר אייל גובר

- ראש אגף האסיר, שירות בתי הסוהר

יפה וולמן


- עובדת סוציאלית ראשית, המשרד לקליטת עלייה

וורקו מסרט


- ממונה על האולפנים, המשרד לקליטת עלייה

ורה אופיר


- המשרד לקליטת עלייה

שלמה בקיש


- מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

זכריה אביגל


- משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

יוליה מוגילבסקי

- רכזת פרויקט קאשטל

נתן גלמן


- פרויקט קאשטל

דני קסהון


- נציג הארגונים של יוצאי אתיופיה

דנה גורדון

איה לינצ'בסקי

אסירים עולים חדשים בבתי סוהר. מעקב אחר יישום החלטות הוועדה.

בוקר טוב אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בנושא אסירים עולים חדשים בבתי סוהר. לפני שנה דנו בנושא וקיבלנו החלטות, קיבלנו גם החלטה שאנחנו חוזרים לנושא אחרי שנה כדי לדעת מה התקדם. שמענו בדיון קודם שאין שם פסיכולוגים, אין אנשים שיכולים לדבר אתם. לגבי האולפן פנינו לשר הקליטה שענה לנו שמשרד הקליטה עובד בקשר הדוק עם השב"ס ובעת הצורך משרד הקליטה נותן את מה שצריך.


הוועדה ביקרה בכלא אופק, זה בית כלא חדש עם תנאים סבירים אבל יש בתי כלא עם תנאים פחות סבירים וביקשנו לעשות רה-ארגון לגבי אסירים עולים חדשים ובאנו לכאן לשמוע מה קרה בשנה האחרונה, האם יש פסיכולוגים שעובדים אתם בשפה שלהם ואיזה שינויים יש ביחס לעולים החדשים בבתי הכלא.

אני אתחיל מהנתונים. בשירות בתי הסוהר יש 1433 עולים חדשים כאשר אנחנו מגדירים את זה משנת 1989, שזה כמעט 20 שנה, אנחנו מדברים על 18 שנה. מתוכם יוצאי ברית המועצות וחבר העמים 1086 ויוצאי אתיופיה 116. אם אנחנו מדברים על עולים חדשים משנת 1997 יש 397 עולים חדשים בסה"כ מהם 345 יוצאי חב"מ ו-23 יוצאי אתיופיה.


בשב"ס עשרה עובדים סוציאליים דוברי רוסית שוטפת מגייסים שתי עובדות המדברות אמהרית. יש סגל בשב"ס שדובר אמהרית, יש גם עובד סוציאלי שהיה לי הכבוד להסמיך אותו בקרוס קצינים אבל לשמחתי הוא עבר לתחום אחר, זאת אומרת שהוא נקלט, היה טוב בתחום שלו וגם התקדם בתחומים אחרים, שזה מסלול קידום רגיל של אנשי טיפול מוצלחים בשב"ס, וכשמתפתחים לשם עולים חדשים אני מרוצה מזה.


יש היום גם חיילים עולים חדשים בסגל, בגלל ששב"ס קיבל לאחריותו את בתי הסוהר הביטחוניים של צה"ל ואת בתי המעצר של משטרת ישראל, יש כאלף חיילים סוהרים בין אנשי הסגל. את החיילים שלנו אנחנו מעודדים אותם להשתתף בפרויקט נתיב שזה פרויקט גיור של חיילים מדובר בחיילים, עולים חדשים שיהדותם לא הוכרה אנחנו מעודדים אותם להשתתף בפרויקט נתיב.


מאז הפעם האחרונה למדו 284 עולים חדשים במסגרות של חינוך פורמאלי של שירות בתי הסוהר, מהם 55 למדו באולפנים. בקטע של האולפנים ישנו קושי מול משרד הקליטה כך שהנתונים לא מתאימים במלואם לנתונים שקיבלתם ממשרד הקליטה.


הקריטריונים של משרד הקליטה הם קריטריונים שלא כל כך מתאימים לשב"ס, הם מדברים על כיתות של 15 אנשים לפחות ועשר שנים בארץ מקסימום. האסירים שמגיעים אלינו ויש להם בעיה יכולים להיות הרבה יותר שנים מזה בארץ אבל עדין הם לא דוברי עברית. לכן האולפן מאד רלוונטי, במיוחד שמי שהגיע אלינו המסקנה היא שהוא לא הצליח להסתדר בחוץ ויכול להיות שזה שהוא לא מדבר את השפה זה חלק מהמרכיבים ש"עוזרים" לו לא להסתדר. לכן אנחנו חלוקים עליהם בתפיסה הזו.


נכון להיום יש כמה עשרות של אסירים שהיו יכולים להשתתף באולפנים לפי התנאים שלנו. משרד הקליטה הפסיק לממן את אולפן מעשיהו לא סגרנו אותו בינתיים כי אנחנו מממנים אותו בעצמנו כי אנחנו חושבים שזה מספיק חשוב, אבל אם משרד הקליטה אכן יפסיק את המימון מה שהוא מתכוון לעשות, לא נוכל להמשיך ולתמוך במתכונת של האולפנים כפי שהיא קיימת.


יש חוגים שמיועדים לעולים חדשים. חוג לשחמט בניצן ברימונים, חוג לאמנות ותקשורות ברימונים, החוגים האלה מתקיימים ברוסית. יש קבוצת פסיכודרמה בנווה תרצה, כל הפעילויות ממונות על ידי קאשטל בסיוע של שב"ס. המימון משותף כי התעריף של שעה שלהם יותר יקרה מהתעריף ששב"ס יכולה להקצות ואז הם משלימים את התעריף.


מבחינת תעסוקה יש בשב"ס 2270 אסירים, נכון לספירה של אתמול, שעובדים בתעסוקה משמעותית, בנוסף לזה יש תעסוקה נוספת כמו ניקיון באגף או במטבחים או מיני שירותים אחרים אבל אני מדבר על עבודה במפעלים, כולל מפעלים יצרניים, אחוז העולים שם גבוה ביותר, במיוחד יוצאי חבר עמים. 25% מהם הם יוצאי חבר העמים. בעבודות היותר משמעותיות בכלא עובדים אסירים יוצאי חבר העמים באחוז גדול בהרבה מאוכלוסיית האסירים. אפ אנחנו מדברים על סדר גודל מבין הפליליים, הם פחות מ- 10% מכלל האסירים והם 25% מכלל העובדים.


אם היינו יכולים לבקש מה אנחנו רוצים שיהיה אז חשוב לנו שתימשך ואף יורחב המימון של האולפנים. חשוב לנו שמשרד הקליטה יפתח יחד אתנו תכניות ייחודיות להכנה לתעסוקה של עולים חדשים. לתרבות הישראלית יש משמעות מאד גדולה בעולם התעסוקה וצריך ללמוד אותה, זו לא אותה הכשרה לתעסוקה שאנחנו נותנים לישראלים. זה עוזר להם, השתתפותם מבורכת בכל הפעילויות הללו, אבל זה תחום ייחודי שאפשר להשקיע בהם, יש לנו רעיונות מה נכון לעשות ואם היו משתפים אתנו פעולה, בתכנון בחשיבה ובמימון, זה היה מאד עוזר לקדם את התחומים האלה.

נציגי משרד הקליטה, יש מולי מכתב מהשר שכותב שאין בעיות עם האולפנים בבתי הסוהר ואני שומע שיש, מה לגבי הבקשות שנשמעו משב"ס.

אנחנו יכולים להחזיר את הנושא בהתאם למענה שנתן לך השר, לדווח על מה שנאמר לנו פה.

אתם לא יכולים לקבל החלטה אבל שמעתם את הבקשות, מלבד האולפנים יש בקשה לגבי החוגים.

הייתי רוצה להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו כאן, כידוע לך בחודשים האחרונים הייתה החלטה של שרת החינוך בכל מה שקשור לאולפנים. אי אפשר להוציא את נושא האולפנים לאסירים מהמכלול הרחב של נושא האולפנים כי כן העמדנו שירותים בצורה כזו או אחרת להנגשת השפה.

ההחלטה של שרת החינוך הייתה שהיא מקצצת באולפנים אבל הכסף לבתי הסוהר זה אצלכם, לא אצל שרת החינוך.

לא לגמרי. נושא התקצוב של האולפנים הוא כזה, 50%, לפחות ברמה ההצהרתית הוא של משרד החינוך, הוא מועבר דרך האגף לחינוך מבוגרים ו- 50% ממשרד הקליטה. התקנה התקציבית הזו שנתנה מענה גם לאסירים, מיועדת בראש ובראשונה למרכזי ההכוון ולמקצועות רישוי. המענה שהעומד לאסירים הוא חלק שנלקח כאקסטרה מהתקציב הזה. המשרד מעוניין להעמיד את השירות הזה לאסירים הבעיה היא תקן הכיתה. הקריטריון הזה לא נקבע בתוך משרד הקליטה, מי שקבע אותו הוא משרד החינוך, הבעיה הזו חוצה לרוחב את כל המסגרות האחרות של כיתות האולפן.

זו בירוקרטיה.

איפה הגמישות? לחשוב שבבתי כלא אפשר שתהיה כיתה רגילה, זה בושה וחרפה.

זה לא מקובל. אתם חשובים שבבתי סוהר צריכים לחיות אותו דבר? אם זה היה אותו דבר אז בכלא צריכים לשבת פי ארבע אנשים.

מצטערת שהגעתי רק עכשיו, לא הודיעו לי על הישיבה.

המשרד יודע את זה כבר מלפני שבוע.

אני מתנצלת בגלל שיש ועדת כספים בנושא הקשור לוועדת עליה וקליטה כך שכנציגת הוועדה אהיה חייבת לשם. אני מודה ליושב ראש על העלאת הנושא ולאורחים שהגיעו משום שהנושא של עולים בבתי כלא הוא נושא כואב וחשוב. אני יכולה לומר לך אדוני היושב ראש שיש התקדמות. השנה לא קיבלתי אף פנייה מבתי הכלא בנושא תנאים ובנושא של חוגים ולימודים. לפני כמה שנים היו הרבה פניות.


גם כשכתבתי למנהל השב"ס בני קניאק בנושא העברת האסירים מכלא לכלא בגלל נוכחות של קרובי משפחה הם הולכים לקראתנו ולקראת המשפחות וזה מאד חשוב. היו תקופות שזה היה אחרת לגמרי, גם לא היו תשובות וגם לא העבירו את האנשים יותר קרוב למשפחות שלהם.


אני מאד מבקשת ממשרד הקליטה, ואני חושבת שאנחנו לא צריכים לבקש, שיקום אסירים עולים זה קודם כל רכישת השפה. זה דבר מאד חשוב בגלל זה בטח שקריטריון של כיתה עם 15 איש לא מתאים, כי לא בכל כלא יש 15 אסירים ולא יעבירו אסירים מכלא לכלא כדי ללמוד שפה. אני מאד מברכת על זה שגם בשירות בתי הסוהר ההנהגה מבינה עד כמה חשוב לימוד העברית ועד כמה חשובה ההכנה לעבודה. אני אומרת להמשיך ובמקרה שיש בעיות בנושאי חוגים ורכישת השפה, תפנו לוועדת העלייה והקליטה כי אנחנו מאד מבינים עד כמה זה הכרחי לשיקום, ללמוד שפה ועבודה בתקופת המאסר של האנשים.

לא שזה משמח אותנו שהקהל שבא מברית המועצות יושב בכלא, אבל אם מדברים על הצעירים שביניהם, אחד הבעיות שבגינם מגיעים לכלא הוא אי ידיעת השפה. אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי לעזור להם מה שיותר בלימוד השפה. כשהם מגיעים לארץ ולא יודעים את השפה מובן שהם משתבשים עם כל מיני כנופיות אחרות ומרצון או לא מרצון הם מגיעים לבתי הכלא וזה חבל כי מגיע משם חומר טוב מאד ואנחנו גם צריכים עלייה, גם אנחנו היינו עולים. האמת היא שאותנו למדו עברית עוד בחו"ל, ואני מדברת על הזמנים של מלחמת העולם השנייה.


אני חושבת שקודם כל אי אפשר לעשות קבוצות של 15 אנשים, יש גם יותר צעירים ויותר מבוגרים וצריך להתאים את הכיתות לפי הגילים. ברגע שהם ירכשו את השפה הם יהיו במצב אחר, זה אחד הדברים היסודיים שצריך ללמד את העולים. אחרי שילמדו את השפה, היציאה לעבודה תהיה הרבה יותר קלה ויותר פרודוקטיבית.


אני פונה אליך אדוני היושב ראש לעשות את כל המאמצים, אפילו לוותר על דברים אחרים ולתת את כל האפשרות לאלה שיושבים בבתי הכלא כי לא תמיד הם יושבים בגלל שהם רוצים לשבת שם ולעשות מאמץ לאפשר להם ללמוד את השפה כמה שיותר מהר.

אני רוצה להוסיף שכשאדם מגיע למדינה חדשה, לא מבין את השפה ונכנס לבית כלא, הוא נמצא במצב של משבר, לכן רציתי לשאול מה עם פסיכולוגים.

שב"ס עובד פחות עם פסיכולוגים, הוא עובד יותר עם עובדים סוציאליים. יש לנו גם פסיכולוגים, יש פסיכיאטרים וקרימינולוגים אבל העבודה עם האנשים האלה היא בדרך כלל על דברים קונקרטיים זו לא העבודה השוטפת של שגרת העשייה או שגרת הטיפול בשירות בתי הסוהר ואז המענה מותאם אישית למי שצריך אותו. אני לא יודע עד כמה הפסיכולוגים שלנו דוברי רוסית, אבל אני לא מכיר בעיה שמישהו לא קיבל טיפול בגלל קושי של שפה, בשב"ס יש הרבה דוברי רוסית, בשב"ס אפשר לראות את העובדים לפי חתכים של העלייה, תמיד הוא קלט עלייה כארגון. אם אנחנו מתרשמים שצריך אנחנו גם קונים שירותים.

אני זוכר שנאמר בדיון שלא כל אחד יכול להגיע לכלא הבנתי שהפסיכולוגים צריכים לקבל אישורים ויש הרבה בעיות.

זה נכון. אבל היום מגיעים יותר בקלות, גם בגלל חוק זכויות החולה. אפילו אם מטעמים שלנו, בין ארגוניים ובין מקצועיים, אני איש טיפול ואני לא מתלהב מזה שנכנס טיפול פרטי לשירות בתי הסוהר, לא שואלים אותי עד כמה זה מוצא חן בעיני.

זה לא סוף הדיון, אני רוצה לשמוע את הגברת מוגילבסקי.

אני מייצגת את עמותת קאשטל, אחראית על הפעלת הפרויקט של תמיכה באסירים עולים בבתי כלא. כמו שנאמר, במסגרת בית הכלא אנחנו ביחד עם אנשי השב"ס מעבירים חוגים שונים והרצאות לסגל של בתי כלא כדי להעלות את המודעות בכל הנושא של עולים חדשים.


אחרי הוועדה שהייתה בכנסת קיבלנו תקציב מענף ההשכלה והחינוך בשב"ס במטרה להרחיב את הפעילויות החינוכיות בכל בתי הכלא, ואכן התרחבנו ויש בתי כלא נוספים שאנחנו עושים שם את הפעילות. במחלקת חינוך אנחנו בונים אסטרטגיה חינוכית שתעזור בשיקום האסיר.


אנחנו רואים צורך בהקמת יחידת עולים במסגרת השב"ס זו לא חייבת להיות יחידה זה יכול להיות תפקיד שירכז את כל נושא העולים בכל המחלקות ולא רק במחלקת חינוך כי יש עוד מחלקות כמו תעסוקה, עובדים סוציאליים ביטחון הדרכה והיא תיקח על עצמה בניית מדיניות גיוס כוח אדם כי כגוף חיצוני גם לנו יש הגבלות כמו למשל לפי מדיניות השב"ס קבוצות טיפוליות יכולים להעביר אך ורק אנשי השב"ס.


בבתי כלא כמו כלא איילון עם 250 אסירים עולים, כמובן שיכול לעזור אם יהיו עובדים סוציאליים או עובדי חינוך דוברי רוסית כדי לעזור בתהליך השיקום.

את מדברת רק על אסירים רוסים, יש גם אסירים יוצאי אתיופיה שמדברים אמהרית מי עוזר להם?

אנחנו עמותה שמתעסקים אך ורק בעולים חדשים מחבר העמים זו ההתמחות שלנו הייעוד שלנו.

מי מטפל בשאר העולים?

כמה מילים על האולפן. כעמותה, הפעילות שלנו זה כדי לתת לאסירים מוטיבציה ללמוד עברית כי אנחנו רואים בשפה לא רק לימוד של המילים אלא גם לימוד התרבות. למשל בכלא מעשיהו יש 25 אסירים שרוצים ללמוד עברית ויש שם כיתה אבל תשעה מהם רק עשר שנים בארץ. אז יש כיתות אבל מתוך 25 רק תשעה יכולים ולתשעה לא פותחים.


המהלך השנה אנחנו רואים עד כמה חשוב שתהיה יחידה או תפקיד שירכז את כל הנושאים של העולים ואל שהיום אנחנו מטפלים בחינוך ומחר בתעסוקה.

על זה דברנו בישיבה ביולי ואין התקדמות.

אין התקדמות, ראיתי גם שיש תכתובת ששב"ס הגיבה לבקשה הזו ואמר שהוא לא יכול לממן כזה גוף, שאם רוצים להקים זה צריך להיות מימון חיצוני, שב"ס לא יממן אותו. בדומה לגופים אחרים במדינה, שב"ס נמצא במצוקה משמעותית, שב"ס הכפיל גם את כוחו וגודלו יותר מאשר הכפיל את המטלות שלו, צריך להביא בחשבון שאין אין יתירות של כוח אדם בארגון וכל אדם חשוב איפה שהוא נמצא. אנחנו כן ערים לעניין ועושים כל מה שניתן לעשות ואני לא בטוח שדווקא גוף מטה ספציפי יכול לעשות את זה יותר טוב.


יכול להיות שיש שינוי ארגוני בשירות בתי הסוהר שבמסגרתו הוקם אגף אסיר, האגף הזה מחבר היום את הטיפול עם ניהול האסירים, עם מה שמוגדר מחלקת האסיר שהיה קודם לכן בביטחון. הצרכים של החינוך ואיפה שהאסיר יהיה נמצאים עכשיו תחת חינוך וטיפול, תחת אותה קורת גג ארגונית. יתכן שזה גם משהו שיכול לסייע בהצבתם שלה אסירים במקומות המתאימים להם על פי צריכם מיוחדים. יש ערנות לתחום הזה, אין יכולת כיום בסך האילוצים שהארגון נתון בו להקצות גוף מטה נוסף.

רציתי להתייחס לנושא של העולים מאתיופיה. מה קרוה עם העולים יוצאי אתיופיה האם הם מקבלים את כל הטיפול הדרוש, למשל יש עולים למיטב ידיעתי שהמרחק למשפחות רחוק, עולה שנמצא בצפון יכול להיות בכלא בדרום או במרכז, האם יש לזה פתרון.


השאלה השנייה האם יש לאותו עולה יוצא אתיופיה שמגיע לכלא האם יש שיקום או עזרה מדובר אמהרית. עולה שלא יכול להבין את המנטאליות והתרבות, האם זה קיים. לאחר שהעולה מסיים את שהותו בכלא האם יש המשכיות שיקום, ליווי או הכנה לעבודה כדי שיהיה אזרח מהשורה, כל הדברים האלה הייתי רוצה לשמוע התייחסות ברשותך.

נציג השב"ס דיבר על זה אבל אם אתה לא מתנגד אז תענה לו שוב.

קודם כל אני רוצה לציין ששב"ס כמדיניות, בין שמדובר בעולים חדשים ובין שמדובר באסירים חדשים, משתדל לקרב את האסירים למקום מגוריהם, זה לא תמיד קורה, זה לא תמיד אפשרי, זה לא מובן מאליו. לאסירים יש עולם משלהם שיש בו חשבונות שאנחנו חייבים להביא בחשבון והרבה פעמים כדי לשמור על חייהם ובריאותם הפיזית צריך לנייד אותם גם למקומות רחוקים ממקום מגוריהם כי יש אויב שלו, אסיר אחר שנמצא בכלא בדרום ואי אפשר לשלב אותו באותו בית סוהר.


כעיקרון משתדלים, גם ביחס לעולים חדשים וגם ביחס לאלה שאינם. לגבי דוברי אמהרית, יש בסך הכול 23 עולים חדשים מ- 97 עד היום דוברי אמהרית. יש לנו אנשי סגל רבים דוברי אמהרית, בתחום הטיפול יש דוברי אמהרית שאמרתי שהתקדמו לשמחתי לתפקידים בכירים אחרים, אבל עדין הם שם כשצריך אותם . מעבר לזה אנחנו מגייסים עוד שתי עובדות סוציאליות דוברות אמהרית, אז גם בהיבט הזה אנחנו מרחיבים את הפתרון שניתן.


לגבי שיקום כלל האסירים בשירות בתי הסוהר אנחנו מנסים למצות את הפוטנציאל ויוצאים לשיקום, מי שמתאים לזה ועבר מסלול הכנה יוצא לשיקום, נמצא כאן גם מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר שירחיב על התפר שבין שב"ס לבין הקהילה, זה תפר חשוב ביותר. עשינו לאחרונה עבודה על רצידיביזם, שזה חזרה למאסר של אסירים ואנחנו רואים שאסירים שמקבלים טיפול, החזרה שלהם יורדת באופן מאד משמעותי, באופן מובהק, גם כשהנתונים מבחינה מחקרית בעייתיים, עדיין אתה יכול לראות אתה מגמה באופן חד משמעי, שמי שקיבל טיפול חזור הרבה פחות, אבל אתה רואה שאם הוא לא נתמך בקהילה, לאורך השנים הוא מחזיק מעמד בחוץ וככל שהשנים חולפות הם חוזרים יותר למאסר. כך שהתפר עם הקהילה הוא תפר קריטי.


כשלא היית ביקשתי סיוע בהכשרה של עולים חדשים לעולם התעסוקה משום שזו הכשרה ייחודית. לגבי האתיופים פחות, אבל אנשי יוצאי חבר העמים אמרתי שנמצאים חזק מאד בתעסוקה, חלקם מגיעים עם נורמות עבודה חיוביות ומיישמים אותם גם בכלא.

הבנתי שהכנה לעבודה ליוצאי אתיופיה זה עדין בעייתי אצלכם.

אין בשב"ס הכנה ייחודית לעולים חדשים, אמרתי שצריך לפתח וביקשתי עזרה בפיתוח שלו. יש הכנה לתעסוקה לכולם שבתוך המסגרות האלה נכנסים גם עולים חדשים.

זו מנטאליות אחרת מדובר בעולים חדשים שלא עבדו וצריכים ללמוד איך למצוא עבודה ואיך להגיע לעבודה, ואולי למצוא תפקיד.

אני רוצה להוסיף שהשקום הנכון הוא דרך עבודה, אם לא ישקמו את העולה דרך עבודה הוא לא ימצא את עצמו בשורה ראשונה של אזרחי המדינה, צריך לקחת את זה בחשבון כדי שהעולה ישקם את עצמו ויהיה אזרח מן השורה. בנוסף, האולפנים יכולים לשפר את העברית שלו וצריך לקחת גם את זה בחשבון.

מה לגבי האולפנים לעברית. נשמעה בעיה שלפי התקן שלהם זה צריך להיות 15 בכיתה.

שמי ורה אופיר ממשרד הקליטה אגף תעסוקה. רציתי להתייחס למה שהיה בעבר ולבעיות שיש לנו היום. יש לנו קשר עם שירות בתי הסוהר משנת 2003, 2004.

יש לי את המכתב משר הקליטה שכתוב בו שהכול בסדר.

חשוב לי לציין שתקציב העברית בבתי הסוהר זה תקציב של שילוב תעסוקתי, כיתות לשילוב תעסוקתי. אין תקציב לבתי סוהר ולדוברי רוסית, התקציב שלנו הוא התקציב של שילוב תעסוקתי, הכנה לתעסוקה לכלל העולים. במסגרת התקציב הזה אנחנו נותנים כיתות עברית למובטלים, לחד הוריות, לעולים מאתיופיה, עולים מקווקז וגם לשב"ס.

את אומרת שהמשרד מעביר תקציב לשב"ס?

לא לשב"ס, חשוב לציין את זה, אנחנו עובדים יחד עם משרד החינוך, אנחנו מעבירים תקציב למשרד החינוך והקשר שלנו הוא קשר בין שירות בתי הסוהר משרד החינוך ומשרד הקליטה. במשרד החינוך יש מערך של מורים ואנחנו מבקשים במסגרת התקציב שלנו לקיים כיתות בבתי כלא שיש דרישה מבית הכלא עצמו לזה. לכן הרבה בעיות התעוררו עכשיו בגלל סגירת אגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. הם רצו לסגור ואנחנו אמרנו שמעבר לאולפנים הרגילים אנחנו מקיימים במסגרת התקציב של שילוב תעסוקתי, גם מרכזי הכוונה וכיתות והרבה שעות שאנחנו מפעילים בעזרת משרד החינוך לכן ביקשנו לא להפסיק את הפעילות אלא להמשיך.

בעינינו יש חשיבות מאד גדולה לזה שאגף המבוגרים במשרד החינוך ימשיך לתפקד, זה נראה לנו אגף חשוב ביותר לקהילה בכלל ולקהילה שלנו. דבר שני, האם את יודעת איזה נתח מהתקציבים שלכם היה מיועד במקורו לנו, האם יכול להיות מעקב שלנו עלה דבר הזה שנוכל להגיד למשרד החינוך שהם צריכים לתת לנו יותר או להגיד להם תודה רבה אם נתנו יותר. אני לא מכיר אצלנו מעקב אחר המסלול של ההקצאות שאת מדברת עליו. את אומרת שאתם מקצים למשרד החינוך איקס כסף לטבת אסירים ואני צריך לראות שאני מנצל את האיקס הזה.

אנחנו מקצים למשרד החינוך כסף לכל הפרויקט של שילוב תעסוקתי, אחר כך לפי הצורך - -

השאלה בכמה מדובר?

האם זה נתח שאני זכאי לקבל אותו? האם זהו החלטה של משרד החינוך? מי מחליט כאן. אם אני יודע שאני זכאי אנחנו נממש כל שקל.

התקציב מיועד למשרד החינוך.

הם יכולים גם לקצץ את התקציב הזה?

האם משרד החינוך יכול להקצות כמה שהוא רוצה מתוך התקציב הזה לאסירים, לשב"ס?

השאלה היא האם חלק צבוע עבור השב"ס?

אין.

כדי לחזק את העניין הזה, בתקנה התקציבית הזו המשרד מעביר כ- 15 מיליון ₪ למשרד החינוך. 10 מיליון מיועדים לאולפני א' ואולפני המשך רגילים, דרי רחוב, פגועי נפש וכן הלאה, וכ- 5 מיליון מיועדים לתעסוקה. ההצהרה שניסיתי להעביר קודם כאן, הצהרת משרד הקליטה היא שמשרד הקליטה לוקח, לפחות ב- 50% מעלות שכר ההוראה.


אנחנו יודעים שכדי לקיים את האולפנים הרגילים צריך לפחות 60, 70 מיליון ₪. הסכום שאנחנו מעבירים, גם לאולפן הרגיל לא מגיע למחצית. כך שאי אפשר לצבוע מהסכום שאנחנו מעבירים ולהגביל אותם שאחוז מהנתח הזה הולך לקבוצה כזו או אחרת.

נמצא פה נציג שב"ס שאומר שלא מגיע כסף לאולפנים, מי צריך לפתור את זה?

הכסף לא יגיע, הכסף מגיע למשרד החינוך, אם מהשטח, מבתי הסוהר יש פניות, אנחנו בודקים האם הפנייה עומדת בקריטריונים שלנו ושל משרד החינוך, הקריטריון שלנו הוא שיהיו עולים חדשים עד עשר שנים בארץ ועולי אתיופיה 15 שנה, וקריטריון של משרד החינוך הוא 15 בכיתה.


פעם התקן היה 25 איש, ביקשנו לאור מצב הקליטה להקטין את זה ל-15. היו מקרים חריגים שפתחנו עם פחות מזה. כשמסרט דיברה על 5 מיליון ₪ בשנה שעברה, זה תקציב שמיועד לשילוב תעסוקתי, השנה התקציב הזה הוא שני מיליון בלבד. זה לכל הפעילות שציינתי, לחד הוריות, מובטלים, מרכזי הכוונה, ולכן ביקשנו להגדיל את התקציב הזה, אנחנו מקווים שנקבל את התקציב.


כשהאוצר מקצץ תקציבים, הוא מתייחס לא לעליה שהגיעה לפני 15 שנה, הם אומרים ששנה שעברה הגיעו מספר מסוים של עולים וכך אנחנו מקציבים, זה נכון לא להסתכל על עולים שהגיעו מעל עשר שנים, אבל לצערנו, כל הקיצוץ נובע מכך שכמות העולים שהגיעו בשנים האחרונות נמוכה יותר.

אם יש בית כלא ששם רק שמונה צריכים ללמוד עברית?

אין תקציב ספציפי שמיועד לבתי סוהר. אנחנו בודקים אם יש צורך. פתחנו כיתות של מרכזי הכוונה שחייבים לפתוח אותם, יש כיתות טרמינולוגיה לקראת הקורס שחייבים לפתוח, יש קבוצות מובטלים שחייבים לפתוח, אם נשאר לנו כסף במסגרת הסעיף הזה אנחנו נשמח לתת.

את מדברת על רצידיביסטיים. אם אתם לא נותנים כסף לימודים, איך שהבן אדם נכנס ככה הוא יצא, אז כמובן שהוא ייכנס שוב. זה בגלל שאתם חושבים שזו קבוצה קטנה ואתם לא יכולים לתת לה כסף.

קוצצנו יותר מפי שניים. יש לנו רק שני מיליון ₪.

צריך להיות סדר עדיפויות

יש סדר עדיפות. קודם כל אני שמחה שיש פחות.

אבל אתם צריכים לבנות סדר עדיפות.

אני לא יכולה לא לתת לחד הוריות על מנת שיצאו לעבודה או לא להוציא מובטלים לשוק העבודה. זו מטרת השילוב התעסוקתי.

אנחנו מדינה. לא יכול להיות שבית הסוהר לא יקבל כסף לאולפנים. אתם הפקידים במדינה ואתם צריכים לדאוג לזה, המטרה שלי היא לדאוג שהם יקבלו את זה.

זו גם המטרה שלנו.

אבל אתם לא עושים את זה רק מדברים על זה.

זה תקצוב בעייתי, אם זה תקצוב של משרד החינוך שצריך להחליט כמה לתת לשב"ס, זה תקצוב שאי אפשר לדעת אותו לכן זה תקצוב בעייתי ויכול להיות מצב שהוא גם לא מגיע.

להערכתם, כמה אנשים צריכים ללמוד עברית בבתי הכלא בישראל? לא מספר מדויק, הערכה.

אני מעריך שעד 100 עולים חדשים בשנה.

אנחנו מדברים על מאה אנשים, כמה אולפנים זה?

הם לא במקום אחד, הם מפוזרים.

אבל אנחנו לא מדברים על אלפים רק על מאה.

מהדיון הקודם שהיה עברו 55 איש. הם מתחדשים כל הזמן. זה סיזיפי, זה אף פעם לא נגמר.

אנחנו מדברים על מספרים קטנים, משהו כמו 60 איש, אם הם לא יקבלו את השפה הם יחזרו לכלא שוב וזה יעלה יותר למדינה. אני מבקש ממשרד הקליטה לדבר עם משרד החינוך ולפתור את הבעיה הזו. אני אומר שהבעיה של קיצוץ באולפנים נמאסה עלי, אתמול שלחתי מכתב לראש הממשלה כי הוא יושב ראש ועדת שרים לעליה קליטה ותפוצות ולשרת החינוך, כתבתי שאם אנחנו מקצצים באולפנים אנחנו צריכים להגיד שאנחנו לא רוצים עליה. זו פוליטיקה אנטי עולים, אנטי מדינית. הסוכנות עובדת על זה שיהיו עולים חדשים, עולים חדשים באים ושרת החינוך סוגרת את האולפנים. מה יעשו העולים החדשים? ילכו לכלא? כולנו כאן היינו עולים חדשים, שכחתם איך הגעתם ולא ידעתם את השפה? אם באים אנשים בגיל מעל 30 זה מאד קשה להם.

אתה צודק, כנראה שלא הובנתי כראוי.

אני נלחם כל הזמן ואני לא רואה שמשרד הקליטה לוחם את המלחמה הזו. זה משרד מבצע ואתם לא יכולים לבצע את התפקיד שלכם, אתם לא לוחמים. כל יום אני שולח מכתבים ומדבר עם העוזרים של ראש ממשלה. אתם אומרים, אם אין כסף אנחנו לא עובדים, אתם צריכים להילחם עם השר שלכם. אני אדבר גם עם השר שלכם ואגיד לו שאני לא מבין איך זה שסוגרים אולפנים וכולם מתקשרים אלי ואמרים לי את זה. אני מדבר עם מנכ"לית משרד החינוך שאומרת שהיא מתחייבת שעד סוף השנה הם לא יסגרו ואז אני מקבל מכתבים שסגרו אולפנים. אנחנו ילדים? לא מדברים פה על אלפי אנשים, תעזרו להם. השב"ס לא צריך עזרה, מי שיושב בכלא צריך את העזרה. גם את הנושא של דוברי אמהרית צריך לפתור.

אני מציעה שאולי מישהו משב"ס ירכז את כל הבקשות שיש בשטח בבתי הכלא, ויעביר את זה. אנחנו עובדים עם כל כלא בנפרד, או להמשיך את זה כמו שזה היה.

אין לי בעיה לרכז, אם תגידי לי איזה גוף יקבל את הנתונים ואם זה יעזור לו לקבל החלטה שתעזור לנו להפעיל את זה אז נעביר לו, אין בעיה.

אנחנו נעביר למנכ"ל שלנו.

אז להעביר אליך?

לקלאודיה כץ שהיא מנהלת אגף תעסוקה והיא הממונה על התקציבים, אני מרכזת הכשרת עולים.

ותעבירו גם אלי.

אני מבקשת שהעתק יועבר גם לוועדה.

תעביר לנו תמונה כללית על בתי הסוהר, כמויות, ותציג את הבעייתיות שאין לכם כיתות של 15 איש נפנה גם למשרד החינוך ולהנהלה אצלנו שתעשה את הבדיקות.

לילדים פתרו את הבעיה, ילדים ממבשרת ציון עוברים למודיעין. אבל אי אפשר להעביר אסירים מכלא אחד לשני.

יש שיקולים נוספים, זה גם לא טוב לעשות מהם קבוצה גדולה מידי, זה נוח יותר מידי ויהיה להם נוח לדבר רק ברוסית, יכולים להיות שיקולים של העולם העברייני, צריך להיזהר מזה.

אני רואה שהדיון מתמקד באסירים שנמצאים בכלא אבל אני חושב שצריך לתת את דעתנו מה קורה לאסיר בצאתו מהכלא, הרצף הטיפולי שהאסיר יקבל בצאתו מהכלא מאד חשוב וזה תפקידה של הרשות לשיקום האסיר.


אני רוצה לומר לזכותם של האסירים מחבר העמים שהם בהחלט צורכים את השירותים שהרשות לשיקום האסיר מגישה לאסיר המשתחרר. שליש מכלל האסירים שנמצאים היום ברשות לשיקום האסיר הם אסירים מחבר העמים.


לרשות לשיקום האסיר יש במדינת ישראל כשמונה הוסטלים, ששה מתוכם זה למכורים לסמים ואלכוהול. מי שיבקר בהוסטלים הללו יכול למצוא ששליש מתוכם הם מחבר העמים. הבעיה של הרשות לשיקום האסיר, בניגוד לשב"ס שזה ארגון גדול שקולט הרבה עובדים מידי שנה ויש תחלופה גדולה של עובדים, הבעיה שאנחנו, ברשות לשיקום האסיר, עקב תקציבנו הדל,
לא מצליחים לקלוט עובדים חדשים דוברי רוסית כדי שיוכלו לתקשר עם האוכלוסייה שיש אצלנו.

אתם מקבלים תקציבים מהשב"ס או בנפרד?

אנחנו מקבלים ממשרד הרווחה. פנינו בנושא גם למשרד העלייה והקליטה, יש לנו חבורת שאנחנו מגישים לכל אסיר שעומד להשתחרר, דע את זכויותיך, יש לנו את זה עברית וערבית. אנחנו מאד היינו מעוניינים לעשות את זה גם ברוסית וגם באמהרית. פנינו בנושא הזה למשרד הקליטה לקבל תקציב על מנת להוציא חוברת דומה גם לאוכלוסיה הזו ולצערנו טרם נענינו בתשובה חיובית ואני חושב שזה מאד חשוב ואולי מהישיבה הזו נלמד יותר את הקשר בין הרשות לשיקום האסיר לבין משרד הקליטה כדי שנוכל להיעזר במשרד בכל מה שקשור לשיקום האסיר בצאתו מהכלא.


זה דבר מאד משמעותי ואייל אמר נכון שבבדיקה שנעשה, אסיר שמשתחרר ובא לטיפול ברשות לשיקום האסיר, האסיר הזה בדרך כלל, ב- 70% עד 80% מהמקרים אינו חזור חזרה לכלא אם קיבל ת הטפול הייעודי של הרשות לשיקום האסיר. לכן בנושא הזה צריך לחזק את הרשות לשיקום האסיר מבחינה תקציבית כדי שנוכל לתת מענה לאוכלוסיה הגדלה אצלנו ברשות.

יש עכשיו שר חדש שאפשר לדבר אתו, למה הכול על משרד הקליטה, אני כל הזמן פונה למשרד הקליטה אני מבין שהרשות היא תחת משרד הרווחה.

אני אשמח אם יושב ראש הוועדה יפנה לשר הרווחה.

אני אפנה אליו בשמחה אבל אני צריך לדעת בקשות יותר קונקרטיות, תכתוב לי כדי שאדע על מה לדבר אתו ואני חושב שנוכל לפתור את הבעיה אתו.

שמי זכריה אביגל ממשרד התמ"ת האגף להכשרה מקצועית, אני ממונה על ההכשרה בתעשייה ואוכלוסיות מיוחדות. אני קודם כל רוצה להצדיע לשירות בתי הסוהר, יש לנו עבודה משותפת אתם בנושא הכשרה מקצועית, יש בחור שהוא חבר טוב שלי, יוצא צבא, קשי עם הצוות שלו שעושים עבודה נפלאה בנושא של הכשרה מקצועית.


אני מחזק את ידיו של מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר שהנתונים הוצגו בפני המנכ"ל והשר שלי, שכל אסיר שהיה שותף להכשרה מקצועית, בכל מקצוע שהוא בחר בו, כמעט ולא חזר פעם נוספת. זה הרבה יותר זול למדינה ובטוח שהשרים גם מבינים את זה, גם שר הקליטה וגם שרת החינוך, ככל שתשקיע באסיר בין כתלי הכלא, ששם המסגרת כמעט פרטנית, ולכן הבקשה למשרד הקליטה, יש אפשרות להגמיש את הקריטריונים כי גם אנחנו עושים את זה בהכשרה מקצועית, כשיש קבוצה פחות מ- 18 לפי הדרישה, אנחנו מגימישים את הקריטריונים ונותנים לאותם אנשים ללמוד את המקצוע שהם בחרו בו על מנת שיצאו ויגיעו לרשות כשהם מוכשרים ולא יחזרו הביתה.


מפריע לי שיש עמותת קאשטל לעולי חבר העמים ואין ליוצאי אתיופיה. אני לא חושב שבשנת 2008 קיים מצב שבו יש עמותה ליוצאי חבר העמים ואין לעולי אתיופיה. בודאי שאפשר למצוא בין עולי אתיופיה עמותה, אפשר למצוא אותם בהכשרה המקצועית, עמותות שנותנות עבורנו
שירות להכשרת העולים מאתיופיה למקצוע, בודאי ימצאו גם עמותות כאלה שיתנו הכשרה בנושא של אולפנים. לי באופן אישי זה מאד הפריע.

3,000 צעירים סיימו לימודים באוניברסיטאות, אני חושב שבתוכם יש אנשים ובעלי מקצועות.

הם מאד מוכשרים, אני מכיר את האנשים האלה ורואה אותם אצלי במשרד, אנשים מאד חמים, אינטליגנטים וחבל על אותם אסירים שייפלו בין הכיסאות.

זו פנייה אליכם.

אני מנכ"ל נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה ובתוכנו יש 18 ארגונים שהתאגדו יחד ועובדים בשיתוף פעולה בכל הנושאים של תעסוקה, חינך ורווחה. נשמח לעזור, יש ארגונים שמטפלים באופן אישי בעולים שנמצאים בארץ, לא חסרות עמותות שיטפלו בעולים, אנחנו עושים את זה למען החברה ולמען הקהילה, אני אשמח אם תפנו אלי.

שמעתי על העמותה הזו שעושה עבודה נפלאה, יש לכם מודל לחיקוי, אתם יכולים לקחת את הנתונים שלהם ולהשיק אותם לבני העדה האתיופית.

אתם יכולים גם לעשות עמותה משותפת כדי להימנע מפורמליזם. תודה רבה.

מפתיע אותי כל הזמן מחדש גופים שבעיקרון הם גופים נוקשים, כמו צה"ל משטרה ושב"ס מצליחים להיות כל כך יצירתיים דווקא בסוגיות קשות ומורכבות ואני מוריד את הכובע כל פעם מחדש. בשלוש השנים האחרונות אני עובד כאיש מקצוע במסגרת השב"ס ויש שיתוף פעולה ברמות גבוהות מאד בסוגיות מורכבות וזה לא מובן מאליו. יש היענות מדהימה והגופים הרבה יותר פתוחים.


עמותה שהצליחה לפתח מודל, והסיבה שעבדנו רק עם עולים מחבר המדינות כי המודל הוא תלוי תרבות. את המודל נשמח למסור ולהעביר כי זה מודל, צריכה להיות התאמה וזה עניין זניח לחלוטין, זה מודל עובד ואנחנו מנסים לעבוד על פוטנציאל אישי של כל האנשים ולדעתי לכולם יש את זה.


נכון שבקרב העולים יש קבוצה עבריינית קשה וזו לא אוכלוסיית היעד שלנו. הם ישנם, הם היו קודם וישבו אחר כך וצריך לעבור את זה בשלום. רוב העולים הם אנשים שנכנסו לכלא עקב משבר העלייה כאשר העברית הוא חלק מהם ויש עוד כללי משחק שאנשים לא מכירים. יש פוטנציאל עצום אין סיבה שאנשים לא יעברו תהליך של מיצוי אישי גם דרך השב"ס. המודל קיים, הוא תמיד פתוח, זה פיתוח אישי עם פוטנציאל עצום.

בשנה שעברה שמענו על המודל והמליצו לשב"ס לקבל אנשים, אבל שמעתי שהם לא יכולים. יש שיתוף פעולה אני מבין ויש שיתוף פעולה הדוק מיותר משהיה קודם.

יחידת הרווחה במשרד לקליטת העלייה מקבלת פניות מבתי סוהר ואנחנו נותנים ייעוץ פרטני והכוונה לגבי הלשכות שלנו. אנחנו מקבלים פניות מאנשי מקצוע כך שאנחנו יכולים לתת את הרשימה של העובדים המחוזיים ואפשר לעשות שיתוף פעולה וייעוץ בכל הנשוא של זכויות העולים.

כמוש אמר נתן, אנחנו רואים פוטנציאל מאד גבוה לשיקום אצל חלק מהעולים החדשים ואני בטוחה שגם ליוצאי אתיופיה יש פוטנציאל גבוה לשיקום כי רובם נכנסו בגלל המשבר בעליה. כמרכזת הפרויקט בשירות בתי הסוהר אני רואה כשאנחנו עובדים במחלקת החינוך, עד כמה שאחר כך זה עובר לעובדים סוציאליים ולתעסוקה ואני חושבת אם הייתה אפשרות, אולי היושב ראש יכול למצוא לזה תקציב, שבאותה מחלקה הקיימת שיש, בן אדם ייקח את התפקיד, מחלקה של עליה והשתלבות. כמו שיש בצבא ענף עלייה והשתלבות.


לנו כגוף חיצוני זה היה מאד יעיל שמישהו אחד ירכז את כל הנושא וידע לחבר את כל החלקים, אולפן חינוך חוגים, הקשר עם הרשות לשיקום האסיר, חלק מהאסירים לא מקבלים עזרה בגלל שהם לא יכולים ללכת לעובדים סוציאליים בגלל השפה ויש אי הבנות ואז אין להם את התכנית לשיקום אחר כך.


גם ברשות לשיקום האסיר אנחנו יכולים לפתח את הפרויקטים וחוגים נוספים. הצוות שעובד שם רואה אנשים שאני ממש לא יודעת איך הם הגיעו לכלא, זו אוכלוסיה שהייתה נורמטיבית ולא ישבו לפני שהגיעו לארץ. למשל בכלא אופק, חצי מכלל האסירים עולים חדשים מאתיופיה וחצי עולים חדשים מחבר העמים.

זה לא מדויק.

יש יותר מחבר העמים.

יש גם בני מיעוטים וישראלים יש את כולם.

התכוונתי שיש 25 עולים מהם חצי אתיופים וחצי יוצאי חבר העמים, לכן המגמה שהמספר יעלה גם אצל העולים מאתיופיה . לכן אני חושבת שאם מישהו ייקח על עצמו את התפקיד הזה זה יכול להיות מאד משמעותי. שוב אני מדגישה שלאוכלוסייה הזו יש פוטנציאל מאד גבוה לשיקום.

אני לא יוכל לענות, אני יודע שמשרד הקליטה עובד עם עמותות ואתם צריכים לעבוד לפי בקשות שלהם ואם עומדים בקריטריונים בסוף השנה תקבלו את מה שצריך. הם לא פותחים ענפים חדשים, אם יש עמותה הם נותנים תקצוב.

יש מכרז כדי לתת שירות למשרד הקליטה?

יש שני ערוצים כדי לקבל תמיכה לעמותות מהמשרד, ערוץ התמיכות וערוץ העיזבונות, הם לא נותנים שירות, היושב ראש הציע שהם יכולים להיתמך על ידי משרד הקליטה באמצעות תמיכות או עיזבונות. הם יכולים להגיש את הבקשה.

אנחנו כן מקבלים את התמיכות מעיזבונות לנושא החוגים, אבל התכוונתי שיהיה אדם מהשב"ס שייקח על עצמו את האחריות לכל הנושא.

היא רוצה גוף מתאם ואנחנו חושבים שאנחנו מסתדרים טוב בלעדיו, אנחנו לא רואים את זה כמוה.

בשנה שעברה דיברתי עם השר לביטחון פנים על הנושאים האלה, יש להם נימוקים למה הם לא רוצים, אני לא כל כך גדול כדי לעשות את השינויים שם. כתבתי מכתב שנפגשתי עם השר לביטחון פנים, יש התקדמות קטנה אבל הם לא רוצים יותר.

שב"ס לא אמר שהוא לא רוצה, הוא אמר שבאילוצים שקיימים היום הם לא יכול. עדין, אם יציגו לנו משהו קונקרטי שלא טופל, אני אבדוק אותו. שב"ס עושה מאמץ מאד גדול בתחום הזה ורשמתי כמה דברים שעלו כאן שאולי נעשה עוד בדיקה מה אפשר לעשות, שב"ס עושה מאמץ גדול לענות על הבעיה. אם מישהו שעובד מולנו יודע על משהו ספציפי כי השב"ס לא תפקד כמו שצריך , שיכתוב לנו ואני מתחייב לבדוק את זה ולטפל בזה.

שמענו מה אמרה חברת הכנסת מרינה סולודקין, היא באמת מקבלת הרבה מכתבים וגם אני קיבלתי הרבה מכתבים, עכשיו יש שיפור משמעותי ואנחנו לא מקבלים יותר מכתבים ופניות וזה אומר שהשתפרתם ואתם עובדים כמו שצריך.


יש מקרים מסוימים שצריך לעשות יותר וגם העמותה עובדת יפה וזה משמח. יש דברים שקשורים לאולפנים ולשיקום האסיר, אמרתי שאדבר עם שר הרווחה ואשלח לו מכתב, אני חושב שאפשר לפתור אתו את הבעיה הזו. אם לא, אנחנו נצטרך למצוא דרכים אחרות.


אני חוזר לאולפנים, מהשב"ס צריך להגיע מכתב עם מספרים מדויקים כמה אתם צריכים ועל כמה אנשים, זה יגיע לוועדה אני כמעט בטוח שאפשר לפתור את הבעיה זה לא המון אנשים מדובר על כמה עשרות אנשים וגם משרד הקליטה וגם השר מבינים את זה.

ובאיזה בתי כלא.

תקבלו פילוח מדויק ומסודר.

גם הנציג מהקהילה האתיופית אתם צריכים לזוז קצת ימינה ושמאלה כדי ללמוד מגברת מוגילבסקי איך עובדים. שמעת מנציגי המשרדים שאמרו שהם ישמחו שתעבדו כעמותה והם יעזרו לכם.

אנחנו נבדוק את כל האפשרויות כדי לעבוד ולעזור.

אנחנו חושבים שהעולים החדשים, ולא רק הם אבל זו ועדת העלייה הקליטה והתפוצות, בן אדם שיושב בבית כלא, זה אזרח ישראלי זה בן אדם, נכון שיש אנשים ששום דבר לא יעזור להם אבל האחוז הזה הוא קטן, אחוז האנשים שיכולים עם לימודים, עם הכנה נכונה, יכולים לחזור לחיות כמו כל אזרח ולתת את התועלת למדינת ישראל, הוא יותר גדול.
כל אזרח הוא אזרח וכל אסיר הוא גם אזרח ואנחנו צריכים להתייחס אליו כמו כל אזרח ולכן כל חצי שנה אני מקיים ישיבות בנושא הזה.


אני רואה שיש קצת התקדמות שאנחנו קצת עוזרים וזה משמח אותי. אני אסיר תודה לכולם, לשב"ס שיושבים לא רק באופן פורמאלי אלא אתם שומעים ועושים. קודם נתתי דוגמה את הצבא, שם יש אגף לקליטת עולים חדשים בצבא וגם שם יש בעיות אבל הם עובדים על זה.


אתמול היה אצלנו סגן אלוף מושיק אביב, הוא אוהב את העבודה שלו והוא אוהב עולים חדשים ושם יש התקדמות גדולה בכל הכיוונים שקשורים לקליטה. העולים החדשים הם חיילים טובים שמתגייסים לצבא כמו שצריך . הייתה כתבה על יוצאי אתיופיה שנמצאים בכלא ואחר כך הייתה אמרו שהם מתגייסים יותר טוב מכולם ומי שיושב בכלא יושב על בעיות כלכליות. אם הילד הולך לצבא הוא רוצה לעזור להורים שלו והם עובדים טוב ולא נותנים לצעירים להתדרדר לתהום. אותו דבר התרשמתי שכך שב"ס עובד ועל זה תודה. תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30