PAGE
37
ועדת הכלכלה

18/3/2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 531

מישיבת ועדת כלכלה

יום שלישי י"א באדר ב' (18 במרץ 2008), שעה 11:15

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח - 2008

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

עו"ד חוה ראובני

- לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנן אהרון

- סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

עו"ד יפעת רווה

- משרד המשפטים

עו"ד עודד ברוק

- יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ דן שני

- רמ"ד תביעות באגף התנועה

רפ"ק רוני לוינגר

- ראש חוליית תעבורה באגף תנועה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ריקי ויצהנדלר
- המשרד לביטחון פנים

רס"ן ראיד שנאן

- משרד הביטחון

יגאל רסקין

- יו"ר ועדה טכנית ארגון מנהלי תחבורה בישראל

נמרוד הגלילי

- איגוד לשכות המסחר

אבי גולן


- ארגון מורי הנהיגה

נעם קול


- פורום נוהגי הי-טק

אתי בנדלר

לאה ורון

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח - 2008

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח- 2008. ההצעה אושרה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ביום ה- 19 בפברואר 2008, היא כוללת מספר סעיפים בעלי משמעויות שונות ולכן נבקש מעורכת הדין ראובני להציג את הצעת החוק באופן כללי ולאחר מכן נתחיל לקרוא סעיף סעיף ולראות אם אפשר לאשר אותו.

בהצעת החוק הזו, על אף שהיא כוללת מספר נושאים נבדלים, הרי יש לכולם מכנה משותף אחד וזה שכולם עניינם בכלי אכיפה. זה מקצה שיפורים עונתי שאנחנו צריכים לעשות אחת לתקופה מתוך לקחים ותופעות שאנחנו מזהים אם זה בהתנהגות של נהגים ואם זה בעבודה של רשויות האכיפה ולעשות לפי זה תיקונים.

אנחנו מדברים על היכולת לאכוף התליות של רשות הרישוי, אנחנו מדברים על יכולת לדעת מי באמת הנהג ברכב שרשום על שם תאגיד שביצע עבירה כדי למצות אתו את האכיפה ולא רק להכניס את הכסף של הקנס לקופת המדינה אלא גם להכניס את זה למעקב שאנחנו מנהלים על אותו נהג. אם זה פסילות על תנאי שיהפכו להיות משמעותיות ואם זה החמרת הענישה בנושא של רמזורים אדומים. כולם מתייחסים לאותה מסגרת של כלי אכיפה.

אני מעדיפה לעבור על הסעיפים כי מעבר למשפטים האלה אין לי מה להוסיף כמבוא וכרקע, אלה פשוט לקחים ואין פה המצאות חדשות אלא רק תיקונים בנושאים השייכים לאכיפה וזה גם המכנה המשותף של כל ההצעות שנמצאות פה.

תתחילי לקרוא ונעצור אחרי כל סעיף כדי לשמוע ההערות.

תיקון סעיף 1

1. בפקודת התעבורה (להלן- הפקודה), בסעיף 1 –

(1) אחרי ההגדרה "דרך" יבוא:

"התליה", של רישיון נהיגה – פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד להתקיימותו של תנאי שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה.

הסעיף הזה הוא נושא בפני עצמו, הגדרת "התליה" של רישיון נהיגה. לרשות הרישוי יש בנסיבות שונות סמכות להתלות רישיון נהיגה שאנחנו מבינים את זה כפסילה של רישיון נהיגה, זו הכוונה לפי מה שאנחנו חושבים, עד שנהג יעמוד באיזשהו תנאי שהוצב לו.

אנחנו מדברים על שלושה מצבים עיקריים אחד לפי סעיף 52 לפקודה, כאשר מגיע לרשות הרישוי מידע שהוא לוקה בכשירותו לנהיגה ורישיונו הותלה עד שיעמוד בבדיקות ובחינות, יש להתליה הזו הגבלות. תקנה 214 או 15 לתקנות שהחובה שלו להתייצב לזימונים של רשות הרישוי, למשל לבדיקות, אפילו בן אדם שלא הותלה לצורך בדיקות אבל הוא חייב בדיקות הוא פשוט לא מגיע. דבר שלישי במסגרת שיטת הניקוד, מי שלא מבצע אמצעי תיקון לפי שיטת הניקוד.

הכלי של רשות הרישוי לאכוף את שלושת הדברים האלה הוא על ידי התליית רישיון הנהיגה עד שיעשה את זה. זה לא מוגבל בזמן לא מלמעלה ולא מלמטה, לא מינימום ולא מקסימום, זה בשליטתו המוחלטת של הנהג מתי תיגמר ההתליה וזה ברגע שייענה לדרישה שהוצבה בפניו על ידי רשות הרישוי על פי סמכויותיה.

לפי הידוע לי, פסילת רישיון אינה בתוקף עד שהוא לא הפקיד את הרישיון או עד שלא יודעים בוודאות שהוא קיבל את ההודעה.

בוודאי שהוא חייב לדעת. נושא ההפקדה נחשב רק לעניין מרוץ הזמנים. אבל הוא חייב לדעת. עבירה לפי סעיף 66 של נהיגה בזמן פסילה היא עבירה שהיסוד הנפשי שלה הוא ידיעה. יש פסיקה על זה שעד שבן אדם לא יודע שהוא נפסל, הוא לא ביצע את העבירה הזו של נהיגה בזמן פסילה. הכלי של התליה היום לא נאכף על ידי המשטרה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולקוות שאקבל את תמיכתכם בהצעת החוק שלי לגבי אנשים שיכולים היו לדעת אבל מעדיפים לא לדעת על הפסילה. זה יעלה בשבועות הקרובים.

אני לא יודעת אם באופן גורף.

לגבי מי שזומן כדין על ידי בית המשפט והחליט לא להגיע ובית המשפט גזר עליו פסילה ושלחו לו בדואר רשום.

בכל אופן המשטרה כיום, את ההתליות האלה עד כמה שאני יודעת נמנעת מלאכוף, לטענתה בשום מקום לא כתוב מהי התוצאה המשפטית של התליית רישיון ואין לה מה לעשות עם זה. לכן כדי שיהיה ברור ללא ספק, התליה שווה פסילה אבל כיוון שהתליה שווה פסילה זה מילא מביא אתו את כל הדינים של פסילה שאומרים שהוא צריך לדעת על קיומה וכו'.

זה שווה לפסילה של בית משפט לא לפסילה מנהלית.

פסילה משפטית שווה לא משנה מי הרשות שהטילה אותה. פסילה של רשות רישוי איהנ פחות פסילה מפסילה של בית משפט.

לצורך חוקים אחרים כמו השבתת כלי רכב ושלילה לזמן ארוך.

זה אותו דבר, כל פסילה שהטילה רשות מוסמכת.

התליית רישיון זה דבר שנעשה בכמויות גדולות?

על פי שיטת הניקוד יש קרוב ל- 20,000 נהגים ויותר שזימנו ל- 36 נקודות, חלק מהם, קרוב ל- 10,000 איש הפקידו רישיון כל השאר לא הפקידו.

אתם מזמינים אותם כדי שיפקידו את הרישיון?

אנחנו נותנים להם 45 יום במכתב רשום כדי להגיע אלינו להפקיד את הרישיון או להגיע לטיעון טענות. אם הגיע והפקיד את הרישיון מה טוב, אם הוא לא הגיע אנחנו מכניסים התליה. בתום ה- 45 יום אנחנו מכניסים התליית רישיון.

באיזה תקופה המספרים האלו?

בשנתיים האחרונות.

כמה מותלים יש?

11,000 צפצפו על ההתליה ולא הגיעו. שיטת הניקוד עובדת 40%, כך צריך להיות בפרסומת...

שינוי ההגדרה הוא בסדר, אבל הבעיה הייתה לא בהגדרה, למרות שזה מכניס למסגרת, הבעיה היא כששוטר עוצר נהג, רואה פסילה במסוף, זו התליה שלנו, הוא לא הפקיד רישיון והנהג אומר שהוא בכלל לא יודע מזה. זה לא יפתור את זה. זה טוב להכניס את זה למסגרת כי היו בעיות עם ההתליה שלא הייתה לה מסגרת, היום היא מוגדרת.

כיום כשבן אדם מקבל את ההתליה ביד יש אישור מסירה, הוא היה במשרד הרישוי נתנו לו והוא חתם ויודע, כיום אי אפשר לאכוף את זה כי המשטרה אומרת, מה זו התליה? מי אמר שזו פסילה?

אין לזה משמעות בחוק?

אין לזה הגדרה וזו בדיוק המטרה של הסעיף הזה.

אנחנו מברכים על התיקון אבל הבעיה העיקרית היא לא בבעיה הפורמאלית הקיימת עד שיהיה תיקון אלא בכך שאין יידוע פורמאלי על התליות.

היא אומרת שבאותה מידה קח את ה- 9,000 שכן הגיעו והותלה רישיונם, מה התנאי שדורשים מהם?

לאלה שלא הפקידו את רישיונם?

אלה פסילות לא התליות.

מי שמפקיד את רישיונו, שלושה חודשים הוא פסול מלנהוג.

יש לגביו דילמה?

הוא פסול.

למען הקדם רפואה למכה, התיקון מבורך. שלא יהיה ספק שהתליה דינה כדין פסילה, אנחנו מברכים על התיקון. הבעיה היא חוסר היידוע.

אנחנו אוכפים בשיטת הניקוד אם יש הפקדה. אם רואים במסוף שלנו שיש הפקדה אז אנחנו בטוחים שהנהג יודע על פסילה בשיטת הניקוד ומבחינתנו זו נהיגה בפסילה לכל דבר, לרבות השבתה וכל ההליכים.

יש מנגנון קיים, אנחנו נותנים את זה גם במסירה אישית ומסירה אישית מתועדת אצלנו במחשב.

אני לא מבין את משרדי הממשלה, אתם מספרים לי את זה כאילו אני אמור להיות אחראי על התחום הזה. אתם הרשות המבצעת, אדם מקבל דוח חניה הביתה אחרי זה שולחים לו בדואר רשום ויש חזקה שהוא קיבל את זה ובהתאם לחזקה הזו הוא יכול למצוא את עצמו בסיטואציה שידפקו לו בדלת שנה אחר כך ויוציאו את הרהיטים מסלון.

למה כשמדובר בנהג שמסכן את הציבור, שהוחלט לפסול את זה, עד היום לא עשיתם חזקות בעניין הזה? אין לא יודע, יש כתובת רשומה ממשרד הפנים, שלחו לך בדואר רשום לכתובת הזו, תוך 15 יום יש חזקה שאתה יודע שאתה בפסילה ואם לא זו בעיה שלך.

רצינו לעשות את זה בשיטת הניקוד אבל הוועדה הזו , שתי כנסות אחורה, לא אישרה את זה. ביקשנו לעשות חזקת מסירה בשיטת הניקוד על אמצעי תיקון ומה שאושר היה על הקורסים, שם יש חזקת מסירה, אדם שנשלחה לו הזמנה מוחזק כמי שיודע שהוא מזומן, אבל לא לגבי הפסילה ולא לגבי התליה על ההתייצבות שזה חייבים מסירה בפועל.


מסירה בפועל זו בעיה, יש אחוז מסוים, נדמה לי 30% של אנשים שלא לוקחים דואר רשום, שום דבר טוב לא מגיע בדואר רשום. אנחנו מנסים לעשות עבודה עם הדואר לראות איך אפשר לשפר שהדואר כן יגיע וכן ימצאו את האנשים, לעשות את זה עם שליחים עד הדלת בכמויות שמודבר זה קצת לא מעשי ויקר מידי באמצעים שעומדים לרשותנו. זו בעיה כי כל מי שאני שולחת לו בדואר רשום אני תלויה ברצונו לקחת. הדוורים באים הרבה פעמים בשעות העבודה, משאירים להם הודעה להגיע לדואר לקחת ואנשים לא לוקחים שלא לדבר על מקומות ששמעתי שבדואר אומרים לו, כשהוא בא כבר לקחת, אל תיקח זה דוח.

זו תופעה יידועה אני רק לא מצליח להבין למה כשמדובר באינטרס כלכלי של הרשויות המקומיות או של משרדי ממשלה זה לגיטימי לעשות חזקת קבלה וידיעה ועל בסיס זה לבוא ולעקל לאיש בבית וכשמדובר על בטיחות בדרכים ועל אדם מסוכן שנאסר עליו לנהוג לא עושים לגביו חזקה. זו החלטה עקרונית שהממשלה צריכה לקבל בעניין.

את זה ביקשנו והוועדה לא אישרה.

הבעיה היא לא רק בהתליות יש את אותה בעיה בפסילה של בית משפט.

אפשר לומר שכדי לאסוף כסף אפשר לעשות חזקת מסירה ובשביל להגן על חיים לא, אבל הצד השני שלה מטבע הוא שחזקת מסירה על חוב כספי, הנזק של הבן אדם הוא כספי לכל היותר בעוד שפסילה יש לה משמעויות פליליות, אובדן רישיון, אולי אפילו אובדן כיסוי ביטוחי.

אז אפשר להשאיר חריג ולהעביר את נטל הראיה על האדם שיאמר מה הסיבה שבגללה שלא קיבל את זה הרי את לא רוצה להגן על אדם שאומרים לו בדואר שזה דוח ואז הוא לא לוקח את זה.

אני חוזרת ואומרת שבוודאי בפסיקות של שיטת הניקוד, שהם בכמויות ואין חובת התייצבות, דעתנו הייתה בעבר והיא עדין היום, שנכון יהיה לעשות חזקת מסירה גם להודעת פסילה.

בארצות הברית לא היו חשובים פעמיים עם כל החירות והחופש.

זה אושר עקרונית אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מבחינתנו כשתהיה הצעה כזו הודענו שנתמוך בה.

אנחנו גם מברכים על ההצעה גם אם בעבר החליטה הוועדה אחרת, אין ספק שהנתונים מצביעים על זה שכרגע אוכפים את החוק וחייבים להתגבר על זה, הדרך של חזקה חקיקתית או חזקה ניתנת לסתירה בהמשך למה שאמרה חווה, זה הפתרון הנכון לדעתי.

תחשבו איך לאזן את זה, כי אני מבין שבחוק שלי אצטרך להרחיב את זה גם להתליות.

גם החזקה לברירות משפט לא ניתנת לסתירה פשוט הנמען צריך להוכיח שהוא לא קיבל ושהוא לא עשה את זה, משהו בנוסח הזה.

אבל אם אתה עוצר מישהו באמצע הלילה ובמסוף הוא רשום כפסול, אתה יכול לעצור אותו ולהביא אותו לכלא ורק אחר כך יתברר שהייתה טעות בממשקים בין המערכות, זה גם לא נעים.

זה גם לא נעים לעצור אדם על אונס ולשחרר אותו אחרי כמה ימים. כל אי צדק הוא לא נעים, השאלה מה המחיר שלו, יש תמיד איזון בין שני אינטרסים ככה זה כשחיים בחברה.

לכן אנחנו צריכים להיות בטוחים שהוא יודע מזה.

אם החוק יקבע אחרת אז יש חזקה שהוא יודע והוא זה שיצטרך להוכיח למה הוא לא ידע על זה, יש פה אינטרס ציבורי אחר, להגן על הציבור מפני נהגים עבריינים שבית המשפט הוריד אותם מהכביש. אחרת נמשיך לשמוע את רפי גינת עוד הרבה שנים...

תבדקו את שיעור הטעויות האפשרי, כמה אנשים עלולים בשל טעויות להגיע למאסר.

גם בן אדם שאומר שהוא לא יודע לא חייבים מיד לאסור אותו, אפשר לזמן אותו לבירור. אפשר לדרג את זה כמו שעושים בהשבתה, לא צריך להציג את זה רק כך.

תערכו דיונים, תבדקו את כל ההשלכות ואת הפתרונות האפשריים.

בנהיגה בזמן פסילה פותחים תמיד תיק חקירה ולא נותנים דוח במקום, אז תמיד יש לו הזדמנות להגיד את גרסתו, העניין נבדק לעומק ורק אחרי שאוספים את הראיות מגישים כתב אישום.

נקווה שהאזרחים לא יודעים שאין לכם דרך עד הבוקר לדעת אם באמת הוא בפסילה.

אחוז הנהגים שלא מפקידים את רישיונם בבית המשפט הוא קטן מאד יחסית ופסילה של בית משפט מצטיירת בציבור הנהגים כפסילה סמכותית של שופט, הם מתייחסים לזה אחרת.

מה שאתה אומר עכשיו סותר את מה שהמשטרה אמרה לי.

בשיטת הניקוד ציבור הנהגים עדין מתייחס כאילו פקיד הרישוי לקח לו את הרישיון.

לפי מה שהמשטרה אמרה לי שליש מהנהגים שמוזמנים למשפט תעבורה וזומנו לא מגיעים למשפט.

זה משהו אחר, אני מדבר אחרי שהוא נפסל, אם השופט פסל אותו והוא הולך למזכירות להפקיד את הרישיון בדרך כלל.

אבל הוא נמצא, שליש מהם לא נמצאים.

אני מדבר על אלה שבאים ומתייחסים ביראת כבוד לבית המשפט לעומת פקיד רישוי.

השאלה אם לא יתעוררו בעיות חוקתיות כי שיטת הניקוד היא לא מכוח חקיקה.

בודאי שכן.

הוועדה מאשרת את סעיף 1(1)

(2) במקום ההגדרה "עבירת קנס" יבוא:

"עבירת קנס" – עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס בצו לפי סעיף 30(א)".


את הסעיף הזה צריך לראות יחד עם התיקון בסעיף 30.

מה ההגדרה היום?

עבירה על פקודה זו או על תקנה לרבות חוק עזר שהוכרזה לפיה ושר התחבורה בהסכמת שר המשפטים הכריז עליה בצו שפורסם ברשומות שהיא עבירת קנס בדרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.

אנחנו מעבירים את כל המהות הזו לסעיף 30 עצמו, למעשה השינוי הזה, לידתו בהמלצה חמה של עורכת הדין בנדלר שהציעה לרכז בוועדת הכלכלה את כל השלבים לקביעת עבירה כעבירת קנס , וזה סעיף התיקון לסעיף 30, שם זה נמצא. היתר זה חלק ממכלול אחד שהיום המצב הוא שקביעה של עבירת תעבורה כעבירת קנס טעונה ראשית הסכמה של שר המשפטים ואחר כך כיום, על עצם הקביעה שלה כעבירת קנס, אישור של ועדת חוקה חוק ומשפט ועל קביעת שיעור הקנס אישור של ועדת הכלכלה. זה הופך את כל תיקון צו עבירות קנס למהלך של שנה שנה וחצי.

טוב שוועדת החוקה לא הבינה במליאה מה המשמעות של החוק הזה.

אני יכולה לעבור לסעיף 30 נעשה הכול בחבילה.

זאת אומרת שהחוק מעתה ואילך לגבי קביעת עבירה כעבירת קנס יהיה ששר התחבורה ושר המשפטים?

זה בכל מקרה אבל באישור רק ועדת כלכלה.

באישור ועדת כלכלה בלי ועדת חוקה.

האישור במלואו יינתן על ידי ועדת הכלכלה לכל המרכיבים, אבל זה בסעיף 30, כאן זה רק השינוי של ההגדרה, התאמת הניסוחים.

אם אין הערות, אני מאשר את כל סעיף 1.

תיקון כותרת פרק חמישי.

2. בפרק חמישי לפקודה, בכותרת במקום "ברירת קנס" יבוא "עבירת קנס".

בפקודת התעבורה משתמשים במונח ברירות קנס בעוד שהמונח הנכון צריך להיות עבירות קנס בהתאמה למינוחים הקיימים בחוק סדר הדין הפלילי. אין בזה שום שינוי של מהות.

אבל הוא עדין יכול לבחור לא לשלם את הקנס ולעמוד לדין.

מתאימים את המינוחים למינוחים שקיימים בחוק סדר הדין הפלילי.

הברירה נשארת רק השם משתנה.

תיקון סעיף 29

3. בסעיף 29 לפקודה –

(1) בכותרת השוליים במקום "ברירת קנס" יבוא "עבירת קנס".

הוועדה מאשרת את סעיפים 2 ו- 3(1)

(2) בסעיף קטן (א) במקום "בנסיבות מחמירות" יבוא "וכי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע העבירה".
סעיף 29(ב) קובע כי כאשר נקבעות נסיבות מחמירות בהודעה שראש מחלקת התנועה, עבירה שהיא מלכתחילה עבירת קנס, שמוכרזת כעבירת קנס לפי סעיף 30 ובוצעה בנסיבות מחמירות, אז לא נותנים לו ברירת משפט אלא מזמינים אותו לדין.

מעמידים אותו לדין.

מעמידים אותו לדין בנסיבות מחמירות. הסעיף הזה הוא סעיף הסמכות הכולל את ההסמכה ומגדיר מהן נסיבות מחמירות. אנחנו רוצים להרחיב את המונח "נסיבות מחמירות", כל שיכללו לא רק נסיבות של אופן ביצוע עבירה, למשל גרימת הפרעה או סיכון או דברים כאלה כפי שאנחנו פוגשים היום, אלא שנסיבות מחמירות קשורות גם באותו אדם שמבצע את העבירה וזה נועד לאפשר לקבוע שעבריין סדרתי חוזר בעבירת - - -

אני מנסה להבין, כתוב פה "היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס... המצב של אותו אדם לא רלוונטי, רלוונטי רק נסיבות ביצוע העבירה.

עכשיו אנחנו רוצים להוסיף גם את נסיבות אותו אדם.

בגלל בית המשפט בנצרת?

לא, הצעת החוק הזו עברה הרבה קודם. לאפשר לקבוע נסיבות מחמירות למשל עבריינות חוזרת. אנחנו כבר בהכנה של צו של נסיבות מחמירות בנושא של רמזור אדום שיגידו שמי שמבצע עבירת רמזור אדום פעם שנייה בתוך שנתיים או שלוש שנים לא יקבל דוח אלא יוזמן לדין.

תיקון "הכט".

אני קוראת לזה "סל רמזור".

יש לי שאלה לגבי סעיף 29, בהגדרה של נסיבות מחמירות, "כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ופורסמו ברשומות בעיתון בוקר ובעיתון ערב", אולי במקום זה יהיה פרסום באתר האינטרנט של המשטרה.

אפשר אולי גם להוריד גם את עיתון הערב, אני לא יודעת אם יש דבר כזה, שני עיתונים יומיים זה מספיק.

יש עיתון ערב אבל לקהל מאד מצומצם.

אלה ניסוחים מאד ארכאיים.

אין לנו התנגדות.

בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט של המשטרה. אין לי בעיה אם תפורסם בעיתונות רק הודעה על עצם קביעת נסיבות מחמירות, עם הפניה לאתר האינטרנט ולרשומות, זאת אומרת שלא צריכים לפרסם את כל הנסיבות המחמירות.

גם כך הם לא נכנסים לזה. בעקבות התיקון ראש מחלקת התנועה, בהסכמת שר המשפטים ושר התחבורה יצטרך להוציא עכשיו הוראות חדשות.

זה לא פוגע בתוקף הוראות שכבר ניתנו, זה הסמכות, זה לא מחייב אותו, בדעתנו לעשות בזה שימוש.

על כל עבירה זה מתבצע בנפרד, למשל על עבירת אור אדום יעשו נסיבות חמורות לאור אדום.

אז אני רוצה שיהיה תיקון. למה שני עיתונים למה לא שלושה?

כי הפרסומים האלה יקרים.

יקרים כשזה אזרח פרטי, את מדברת על המדינה שצריכה לשים לידיעת הנהגים שמעתה זה לא קנס אלא הם הולכים לבית משפט.

שהאינפורמציה תהיה רחבה ככל האפשר.

אז שלושה עיתונים יומיים אחד מהם בשפה הערבית ובאתר האינטרנט של המשטרה.

אם כך סעיף 3 (2) מאושר.

4. בסעיף 30 לפקודה –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "עבירת קנס".

(2) האמור בו יסומן "(ב)" ולפניו יבוא:
(1) שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירת תעבורה כעל עבירת קנס, הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 לא יחולו לעניין ההכרזה על עבירת הקנס לפי סעיף קטן זה.

מה ההבדל בין זה למה שעשינו.

בהגדרה של עבירת קנס כפי שהיא קיימת עד עכשיו נמצא המהות הזו. שם הוצאנו את ההוראות האופרטיביות של ההחרגה, שמנו אותם כאן ואמרנו שזה גובר על הוראות חוק סדר הדין הפלילי המסמיכות את ועדת החוקה.

אם אין הערות אני מאשר את סעיף 4(1) ו- (2).

(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ג) נעברה ברכב עבירת קנס ובעל הרכב, או מי שהוכח כי נמסרה לו החזקה ברכב לפי סעיף 27ב', הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי עשרה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב'.


כאן אני מבקשת להזכיר שהיה לנו בהצעת חוק קודמת שמונחת פה על שולחן הוועדה סעיף שבו אמרנו שבו נקבע חזקה שהאחריות תהיה של המנהל.

באיזה חוק זה?

גם כתיקון לפקודת התעבורה באותו אחד שיש את נהגי הרכב הכבד הוכנס גם סעיף אחר מנסה להתמודד עם אותה בעיה ואת זה הודענו בישיבה שהייתה שאנחנו מבקשים למשוך. הודענו בישיבה האחרונה שהתקיימה בנובמבר שאנחנו מבקשים למשוך את התיקון שם זאת להנחת דעת לשכת עורכי הדין שכתבה מכתב שאומרת שזה לא מתאים.

לא ראיתי את המכתב של לשכת עורכי הדין.

הוא ממוען אליך, אני קיבלתי אותו במייל. הסעיף הזה, כמו קודמו שמשכנו, בא להתמודד עם אותה בעיה והיא שכמות גדולה של כלי רכב, והיא רק הולכת וגדלה ככל שענף הליסינג מחזק את מעמדו בשוק הרכב, פעם זה התייחס רק לרכבים של חברות, רשומים על שם תאגידים.

במצב של אכיפה אלקטרונית אנחנו לא יודעים מי הנהג שנוהג, הדוח נשלח על שם התאגיד, וגם אם הקנס משולם, ואני יוצאת מתוך הנחה שהקנס שולם, ההרשאה לא נרשמת לחובת אף אחד, נקודות לא נרשמות לאף אחד, נהג שנוהג דרך קבע ברכב שרשום על שם תאגיד, למשל אותו אדם שקונה רכבים בליסינג קבוע או שעובד בחברה שמעמידה לרשותו רכב בליסינג, זה הרכב בו
הוא נוהג, יכול לבצע את כל עבירות רמזור אדום שבעולם, ואת כל עבירות המהירות שבעולם ועד שלא יעצור אותו במקרה שוטר, שום דבר מזה לא יהיה זכר ברקורד שלו. זה מצב שלדעתנו בלתי מתקבל על הדעת.

אם המשטרה ממש רוצה היא רוצה להגדיל את התמונה ולראות מי הנהג.

הוא מצולם מאחורה.

כל אדם שמחתים אחר על תצהיר שהוא נהג ולא השני, אין למשטרה אף דרך לסתור את הטענה הזו?

הבעיה שהדוח מופק לבעל הרשום של הרכב. אם זו חברה, בא נציג מהחברה, משלם והולך.

נניח שזו לא חברה, נרשם דוח לבעל הרשום, בא הבעל הרשום ומביא תצהיר מסבתו.

צריך תצהיר מהנהג, לא מי שקיבל את הדוח, הנהג צריך לבוא ולומר שהוא נהג.

סבתא שלו חותמת על תצהיר שהיא זו שנהגה.

אנחנו בודקים שיש לה רישיון נהיגה ומקבלים את זה.

ואין דרך לדעת? אולי להגדיל את התמונה?

אנחנו לא מבצעים חקירה ללמעלה ממיליון דוחות.

כל פעם יש לך את התשובות האלו, אף אחד לא אמר שאתם צריכים לבדוק מיליון דוחות ואם הציבור ידע שאתם בודקים אחד לאלפיים הוא יפחד לעשות את התצהירים הכוזבים הללו.

במקרה שעולה חשד אנחנו בהחלט יכולים לעמוד שיהיה דיון בית משפט ולא לקבל את התצהיר, אין חובה שמחייבת אותנו לקבל תצהיר, איזושהי הקלה שבמקרים שבהם לכאורה על פני הדברים הכול בסדר, המשטרה מקבלת את התצהיר, החשד הכי קל מאפשר לנו להגיד שאם
הוא ירצה יבוא לבית משפט לרבות אפשרות לחקור את המצהיר בחקירה נגדית ולשאול אותו איך נראה האוטו מבפנים.

עורכת דין בנדלר מספרת שהבן של העבר קורס נהיגה מונעת והוא בסיפר לה שלפחות מחצית מהמשתתפים היו הורים מבוגרים, סבים וסבתות שלקחו על עצמם עבירות.

אנחנו רואים את זה אצלנו בטיעון טענות בשיטת הניקוד לאורך השנים אבל עכשיו יש מסגרת של 90 יום, פעם לא יכולת גם אחרי שנתיים, היום יש לך זמן 90 יום. נהגים באים אלינו לטיעון טענות , לא תמיד הוא יודע איזה עבירות מאתנו הוא מקבל את כל הרשימה מה הוא עשה לפני שלוקחים לו את הרישיון. הוא רואה כמה נקודות, ועל מה הם, מבקש הארכה של חודש והוא הולך לחפש את הדודות והסבתות ומצליחים לבטל את הדוח והוא לא מקבל שלושה חודשים פסילה. אם יש לו שתי נקודות פחות מ- 36 הוא כבר הרוויח אתה שלושה חודשים. צמצמנו את המסגרת ל- 90 יום שאפשר לבוא למשטרה אבל עדיין זה קיים. עד שלא יימצא משהו טכנולוגי שידעו בדיוק מי הנהג, העסק הזה ימשיך לפרוח ולשגשג.

זו בעיה אחרת, כאן אנחנו נדרשים לבעיה שזהות הנהג לגמרי לא ידועה, הדוח יוצא על שם תאגיד אבל אין תאגידים שנוהגים במכוניות. הנהגים כאן יוצאים חסינים, הם חסיני שיטת ניקוד, הם חסיני רישום פלילי וזה מצב שלא מניח את הדעת.

נכון להיום החוק לא מטיל שום חובה על התאגיד ברמת הבירור. אם תאגידים רוצים להגן על עובדיהם הם יכולים לקחת מהם את הכסף ולשלם.

ראוי לומר שהמדינה וחלק ניכר מהתאגידים כן עושים מאמץ להסב את הדוחות.

היעד של ההצעה הזו לא להכניס יותר כסף, אלא לתת תמריץ כבד משקל לתאגיד להסב את הדוח. לכן אנחנו מציעים שהקנס יכבד בצורה משמעותית ויחזור לקדמותו ברגע שיוסב הדוח. ה"פי עשרה" מתייחס רק כל זמן שתיק פתוח על שם תאגיד. ברגע שיימסר שם של נהג, שעל שמו ירשם הדוח, הנהג יקבל את הקנס על עבירת מהירות כפי שקיימים בצו עבירות קנס.

הוא ישלח במקור לתאגיד כבר עם הגובה הגבוה?

כן.

יוסבר לתאגיד שאם הדוח מוסב לנוהג, זה יופחת?

כן, המטרה לא לגבות יותר כסף.

לי נראה שפי עשר זה קצת מוגזם.

שמי נעם, יושב ראש פורום נוהגים הי טק, שמייצג את חברות ההי טק הגדולות במדינה. הוזכר הנושא של רכבי ליסינג ברכבים צמודים, דבר ראשון אני רוצה לציין שברוב חברות ההי טק למיטב ידיעתי אנחנו מבצעים הסבת דוחות כאשר מדובר בנושא של ניקוד, אבל הבעיה היא לא התעריף אלא שזה חוק פרוץ, החוק בכלל לא מחייב את התאגידים לבצע הסבת דוחות, אני חושב שאפשר לפתור את הבעיה הזו ברגע שזה יוגדר בחוק.


כמו שיש את חלק י' בתקנות התעבורה, זה חוק, אני לא מכיר הרבה חברות שפועלות היום בניגוד לחוק, אז צריך לפתור את זה בנושא החוקי. התייחסות נוספת שלנו זה להגדיר את העבירה שבגינה יש להסב את הדוח. כתבתם פה עבירת קנס, כלומר אם זו עבירת חניה אני נדרש לבצע הסבת דוח?

בודאי.

זה לא פשוט עם צי של מאות אלפי כלי רכב, קורב ל- 300,000 כלי רכב צמודים במדינת ישראל, כל החברות יצטרכו להציב מנגנונים של הסבת דוחות. מה גם שמשטרת ישראל והרשויות המקומיות אל בנויות להסבת דוחות של כמות כזו של כלי רכב. לפי כמה שנים משטרת ישראל הרימה ידיים ונתנה ערכה של עד 30 יום מיום קבלת הדוח, אפשרות להסב אותו, המערכת הזו פשוט קרסה והיה מצב שבגלל קריסת המערכות במשטרת ישראל פשוט הפסקנו להסב דוחות כי הגיעו לנו כפלי קנס ועובדים סרבו לשלם את ההצמדה לקנס.


דבר נוסך זה הגדלת הקנס, למה פי עשרה? זה דבר מטורף, זה יכול להפיל חברות, אנחנו לא פעם נדרשים להגיע לבתי משפט על מנת להסב דוח או להתמודד מול עובד כזה או אחר שעבד אצלנו ועזב אותנו חובת ההוכחה חלה עלינו. זה בעייתי ביותר, אנחנו אומרים שאם רוצים למצוא פה תמריץ, קודם כל זה לחוקק חוק.

לחוקק חוק שיטיל אחריות על הנהגים?

שחובה להסב דוחות לתאגידים.

ומה תהיה הסנקציה אם לא?

עבירה על החוק.

של מי?

של התאגיד עצמו.

אין מושג כזה "של התאגיד".

קודם כל שיהיה חוק, יש פה פרצה בחוק, יש אפשרות לא להסב חוק.

אני חושב שאם תשאל את המנכ"ל שלך אם הוא מעדיך לעמוד לדין בבתי משפט או שהתאגיד ישלם קנס יותר גבוה, אני חושבת שזו אלטרנטיבה הפחות קיצונית בחומרתה מאשר להטיל אחריות על המנהלים.

כל עוד זה לא קיים בחוק זו פרצה שהחברות מוכנות לנצל אותה, קודם שזה יהיה רשום בחוק. לגבי שיעור הקנס למה 10,000? למה לא ללכת לפי סעיף 30 לפקודה ששר התחבורה מתיר עד לתעריף של 3,000 ₪ מקסימום, מה זה 10,000? תחשבו גם בראיה המשפטית שלא פעם יש מצב שקשה לאתר עובדים ונטל ההוכחה נופל על החברה\ לנו יש צי של קרוב ל- 2000 מכוניות וקורים דברים יש ויכוחים כאלה ואחרים, נתחיל לשמור את ההחתמות של העובדים על הרכבים בכספות, זה הרבה מאד כסף ואי אפשר להתמודד עם זה, זו גזירה שלא נוכל לעמוד בסכומים שלה.


דבר נוסף, צריך שיהיה מנגנון לקביעה, רק לגבי עבירות משטרתיות שחל עליהם הניקוד. המשטרה, או כל גורם אחר יצטרך להקים פה מנגנונים תואמים לקלוט את כל כמות ההסבות. אנחנו מקבלים לא פעם דוחות מרשויות מקומיות של שנים, שצריך לשחזר אותם וקשה מאד לשחזר את הדוחות האלה ולמצוא מי נהג ברכב ולא תמיד השופטים מוכנים לקבל את הטיעונים.


דבר נוסף, צריך להיות טופס אחיד במדינת ישראל במידה ויקבלו את החוק, שבו יבצעו את ההסבות. כיום, כל חברה יש לה את הניסוח המשפטי שלה, המלצות של משרד התחבורה, זה בהחלט מהווה בעיה, לפעמים שופט או רשות או משטרה כן מכירה או לא מכירה, אחד דורש תצהיר שני מסתפק בהחתמת העובד על הרכב , אחד מסתפק ביום הקבלה, השני רוצה גם את יום המסירה בחזרה של הרכב. אנחנו אומרים שבאופן כללי אנחנו בעד, זה נכון לעשות את זה, אבל במידה ראויה.

חלק מהטענות שלך אני מקבל אבל חלק גדול לא, מי שנוהג ברכב שלא בבעלותו צריכה להיות לו את אותה רמת אחריות מול כולם. נשמע מה היקף התו]פעה, האם המשטרה יכולה להגיד לנו כמה דוחות בשנה משולמים בלי בעלים?

אפשר להגיד 400,000 דוחות מצלמה בשנה ומתוך כמעל מיליון דוחות , יש 450,000 פניות נהגים. פניות נהגים לא מבודד את הנתון דווקא של הסבה אלא גם המרות לאזהרה, כך שזה יותר
מורכב לבדוק בדיוק את הנתון שנשאל. יש פעילות הולכת וגוברת בנושא של הסבה בשנתיים האחרונות.

כתוצאה ממה? יש לכם הסבר לזה?

כתוצאה מזה שקוצר זמן ההתיישנות מחמש שנים לשנה וארבעה חודשים במצבים של דוחות מצלמה הצטמצמה הנכונות של המשטרה, באישור משרד המשפטים, לטפל בבקשות הסבה, ויש כתוצאה מזה הצפה גם של פניות לבתי משפט בבקשה לאשר שפיטה באיחור וגם בפניות לבתי משפט מנהליים שיטפלו בנושא של ברירות משפט.


בכל מקרה הפעילות המשפטית גוברת והולכת בנושא של הסבת רכב וצריך לצפות שלאור הצעת החוק, שמבחינה עקרונית היא חשובה, עלולה להיות הצפה עוד יותר כי לחברות יהיה תמריץ פי עשרה לפנות בבקשות להסבה.

החוק כרגע יחול גם על עבירות חניה?

כמו שהוא מנוסח כרגע זה כולל עבירות חניה, חלקן עבירות מהותיות.

לנו חשוב העבירות המהותיות, הסעיף לא נוצר בשביל עבירות חניה.

עבירות שהמדינה לא יודעת מי עשה אותם אלו עבירות מצלמה או מהירות או אור אדום. העבירות היחידות שיש לגביהן את ההסבה זה מהירות אור אדום וחניה במקומות בהם יש הפרעה לתנועה. צריך להחריג את עבירות החניה האחרות, איך מחריגים אותם?

"מחריגים במפורש "למעט עבירות חניה".

מחריגים גם חניה שיוצרת הפרעה לתנועה?

אפשר להגיד אכיפה אלקטרונית או דוחות מצולמים.

לגבי מהירות יש עבירות שאין בגינן ניקוד ואנחנו רוצים שזה יהיה בפנים כדי שזה יהיה ברישום שלו. עבירות חניה מבחינתנו אפשר להחריג.

כל עבירות החניה? אפשר, למעט אי תשלום הסדר חניה שזה כחול לבן, או להחריג את כל עבירות החניה. עבירות החניה מבחינתנו פחות מהותיות, יש גם דוחות של שוטרים .

ברמה הציבורית אני מציע שזה יישאר על עבירות שברור לציבור שמסכנות חיי אדם כך שנשאיר את זה על מהירות ואור אדום.

בשירות המדינה במנהל הרכב פתרו את העניין עם ה"דאלאס". יש מספר לכל אחד, במחשב נמצא המספר שלי ויודעים בדיוק מתי אני נוהג. באופן ממוחשב רכז הרכב בכל משרדי הממשלה נכנס למחשב, היום עושים ביקורות לראות אם במקום שהוא רשם שהיה במקום איקס אם באמת היה שם, אתה מקיש את מספר ה"דאלאס" הזה ואתה יודע באיזה שעה הוא נהג, מספר קילומטראז' ותיעוד של הכול.

אם אתה מקבל דוח מהירות של מצלמה ב- 24:00 בלילה במקום מסוים בשעה מסוימת, אתה יודע בדיוק מי נהג ברכב באותו זמן בלי למלא כרטיס עבודה ולא משהו אחר. זו שיטה שעובדת בשירות המדינה בצורה יפה מאד. אני לא יודע מה העלויות להתקין כזה מכשיר בכל רכב. קצין הבטיחות של אותו תאגיד יכול לעקוב במחשב .

בבקשה נמרוד הגלילי, מטעם איגוד לשכות המסחר, ענף הליסינג והשכרת הרכב.

אני אציין בתחילה שאני מעדיף את הנוסח הזה מהנוסח הקודם. אנחנו בהחלט מסבים את דוחות התנועה והחניה על שם המשתמש אבל קורים מקרים שבגלל בעיות ברישום, אלה מקרים חריגים, שקשה לנו לאתר את שם הנהג ולכן אני בטח לא ארצה שהאחריות תהיה על מנכ"ל החברה בגלל בעיה שהייתה לי ברישום ולכן אני מעדיף את הנוסח הנוכחי.

עדין יש לי בעיה עם גובה הקנס ואני חושב שהיה יותר נכון לעדכן אותו לגובה יותר נמוך, אני אלך לנקודה העיקרית שיותר מפריעה לי וזה עניין של עבירות תנועה או חניה שבוצעו על ידי תושבי חוץ. כשמבוצעות עבירות על ידי תושבי חוץ מוסבים הדוחות ואם זה תושב חוץ הדוח מבוטל כי יש בעיה לגבות את הכסף. גם המשטרה מבטלת את הדוח וגם הרשויות המקומיות עד היום ביטלו את הדוח לתושבי חוץ.

תסבו והמשטרה תבטל.

זה שהיום המשטרה מבטלת, היא מבטלת לא בגלל שיש לה חובה חוקית לבטל את הדוח, היא מבטלת כי אין לה אפשרות לאתר את הנהג.

הסעיף הזה לא משנה את המצב הזה. הביטול הזה הוא פועל יוצא של הסבה.

אני מודאג מזה שהיום רשות מקומית מסוימת מאד גדולה בארץ דורשת ממני לגבות את דוחות החניה שלה מתושבי החוץ, התשובה שלי אליהם הייתה שמבחינה חוקית אני לא צריך לעשות את זה ושהם יצטרכו לפתור את הבעיות שלהם בדרכים אחרות.

אתם לא גובים מתיירים? כשאני מטייל בחו"ל לא לקוחים ממני ויזה למפרע?

זה תלוי בחוק שקיים באותה מדינה. יש מדינות שגם שאתה נכנס בהם אחרי שעברת עבירת תנועה או חניה, כשתנסה להיכנס שוב למדינה יאמרו לך עכשיו תשלם את הדוח שהיה לך.

למה שחברת ההשכרה לא תשלם את הדוח לפי מספר האשראי.

יש בעיה חוקית לחייב אותו בכרטיס האשראי.

ולי כנציג ציבור יש בעיה לשחרר תיירים שביצעו עבירה.

הדוח הגיע אחרי שלושה חודשים שהתייר החזיר את הרכב.

אבל יש לך את מספר הויזה שלו.

לא תמיד ויש לי בעיה חוקית לחייב אותו.

מי אמר שיש לך בעיה? אולי לא בא לך. יש לי בעיה שתיירים יחנו איפה שבא להם.

אז אולי צריך לפתור את זה בצורה אחרת דרך משרד הפנים.

או שנקבע שהאחריות היא על חברות ההשכרה מול התיירים.

אחרי הכול אנחנו רוצים לעודד תיירים

מה זה קשור?

אני לא יכול להיות אחראי על איך הוא נהג. יש לי בעיה עם חברת כרטיסי האשראי בחיוב עסקאות בכסף.

ככה זה נהוג בעולם, אם אני נוסע בחו"ל מותר לי לעשות מה שאני רוצה?

בכביש 6 זה רלוונטי כי שם אין אפשרות הסבה שם לחברת ההשכרה יש אחריות מוחלטת.

תפרסמו לתיירים שידעו שפה בישראל מותר לחנות איפה שהם רוצים.

ברגע שהם הסבו הם הסירו מעצמם את האחריות, לא יחול עליהם פי עשר, אני גם לא מבינה מה העירייה המדוברת רוצה מהם. ברגע שהם הסבו האחריות ירדה מהם.

אם יגלו נזק ברכב הם יגבו מהר מאד.

אתה מגלה את הנזק מיד לא אחרי חצי שנה. הבעיה היא בעיית הזמן.

הבעיה קיימת בכביש 6 כי אין שם זכות הסבה, אין מקבילה של 27ב', בכביש 6 האחריות מוחלטת לתשלום על בעל הרכב הרשום, לכן שם לכאורה לחברות ההשכרה יש בעיה.

מה הם עושים את זה.

לפני שהכביש נפתח הם עתרו לבג"ץ וטענו שתהיה להם בעיה עם תיירים, בג"ץ אמר שהעתירה מוקדמת מידי ומאז שהכביש נפתח הם לא חזרו לבג"ץ.

יש ממשק של הסבת השימוש באופן מכוון, זה מגיע מיד בתום השימוש וכך שלא שהדוח מגיע אלי אחרי שלושה חודשים אלא אחרי שבוע לכל היותר אני מקבל את החיוב ואז אין לי בעיה גם אם אותו אדם החזיר את כלי הרכב, לחייב אותו.

אז יש בעיה לפי התיקון הזה. כי במקרה הזה תצטרך לשלם פי עשר כי הוא לא מסב בכביש 6.

זו לא עברה בכביש 6 זה רק חיוב.

זה עניין אזרחי לגמרי, החוק הזה לא חל על קנסות בכביש 6.

יגאל רסקין מארגון מנהלי תחבורה בישראל, אני גם מנהל צי רכב וקצין בטיחות בחברה גדולה. פתרנו את נושא ההסבה בצורה אחרת אבל אם זה היה מוגדר בחוק זה היה עוזר מאד. בחוזה שלנו מול חברת הליסינג הם מחויבים להסב את הדוחות ומחתימים גם את העובדים שהם יודעים שמסבים את דוחות התנועה. אם זה היה בחוק שיש חיוב להסב דוחות תנועה בתאגידים, זה היה עוזר מאד, עם סנקציה כמו שהצעתם.

הסנקציה לעבור על החוק היא סנקציה.חברות מסודרות לא רוצות לעבור על החוק.

אבל אתם לא עונים על השאלה, אי אפשר להעמיד חברה לדין בבית משפט, מישהו צריך לעמוד לדין מטעם החברה אם הם לא מסבים. מי אתה רוצה שיעמוד לדין מטעמה?

בעל החברה. כמו שבעל חברה עובד בניגוד לתקנה, וחלק הם תקנות התעבורה, הוא עומד לדין.

אני מודיע לך שמבחינת בעל החברה עדיף לו לשלם קנס גבוה יותר בשם החברה ולא לעמוד למשפט פלילי, אני מציע לך לדבר עם בעלי החברה שלך.

אנחנו לא עובדים בניגוד לחוק. כמו בנוהל 6 ברגע שהוא ייקבע בחוק חברות יקיימו אותו. ברגע שאין חוק שמחייב הסבת דוחות, הדלת פתוחה.

התמריץ הזה ההוא בדיוק כמו להטיל אחריות כי מבחינת הנהג וגם מבחינת קצין הרכב, התמריץ כאן ברור ללכת ולחפש. למרות שאני לא בטוח שאם מישהו שלגביו זה מאד קריטי שהעבירה הזו לא תירשם, אז הוא גם יהיה מוכן לשלם לחברה את הקנס המוגדל.

האלטרנטיבה היא העמדה לדין של נושא משרה, זה לבחור בין שתי האפשרויות.

נצטרך לבחון את זה.

רציתי להוסיף נקודה נוספת, אנחנו מניחים שלא נגיע למאה אחוז הסבה, אבל אם נתקדם עשינו משהו. דבר נוסף, נאמר פה שחברות הליסינג עושות הסבה, צריך להבין שבליסינג תפעולי אני לא בטוחה שחברות הליסינג יודעות מי הנהג בפועל. יש להם חוזה עם קוקה קולה אינטל או כל אחד אחר,שהם מעמידים לרשותם איקס כלי רכב. מבחינת חברת הליסינג הכתובת היא מי שעושה אתה את ההסכם שזה גם יכול להיות תאגיד.

בדרך כלל חברת הליסינג עושה את ההסבה למשכיר הרכב, לחברה עצמה שחוכרת את הרכב ואותה חברה עושה את ההסבה לאותו משתמש.

זה תלוי לאיזה הסדר אתה מגיע עם חברת הליסינג. לחברת הליסינג יש יכולת להסב רישיון על נהג עם אתה מעדכן אותה בכל החלפה וזה מה שאנחנו עושים, אנחנו מסבים כל דוח גם חניה וגם תנועה על שם הנהג ישירות.

אני תומך באופן עקרוני, אני חושב שפי עשר זה גבוה מידי. אני מציע שמה שנאשר היום זה קנס של פי ארבעה. אני מבקש שהמשטרה תעשה בדיקה של הנתונים, כמה דוחות שולמו בשנת 2007 על ידי תאגיד שלא נרשם על שם אף נהג, לא כמה הוסבו. אני מדבר על אור אדום ומהירות בלבד.

ננסה לברר, אם הדוח שולם על ידי "שרד.י . בע"מ", אני לא יודע מי היה הנהג. אני יכול לנסות לברר את זה לפי הח.פ של החברה אני יכול לפי שאילתה במחשב לנסות ולברר את זה.

אין הבחנה בין דוח ששילם נהג ונרשמו נקודות לבין דוח שלא נרשמו נקודות?

לא לכל העבירות יש נקודות.

אור אדום ומהירות.

יש עבירות מהירות ללא נקודות.

באלה שיש, צריך לראות קודם מה ההיקף.

ננסה להשיג את הנתונים האלה.

אולי נגלה שהיו רק 30 מקרים כאלה ב- 2007.

20% מהדוחות שלנו הם דוחות על אור אדום ומהירות.

אני לא יודע כמה מתוכם שולמו על ידי נהג שנרשמו עליו נקודות ועל כמה אף אחד לא לקח אחריות ורק החברה שילמה את הקנס, זו הבעיה שאנחנו באים לטפל בה. אני מבקש את הנתונים האלה ובעוד מספר חודשים אני אבקש את הנתונים של 2008 ונראה אם יש צורך, אם זה מוריד ומה ההשפעה וההיקף. זה מרצה אתכם ההפחתה הזו?

כן, רק צריך לציין שעל פי חוקי המס אסור למעביד לשלם דוח חניה, אין מצב שישלם, גם אם ישלם זה יחול על עובד מסוים. תקנות מס לא מכירות בהוצאה על דוחות. מחייבים את העובדים, גם אם לא מסבים.

לא כל החברות הן חברות הי טק מסודרות ומאורגנות. יש חברות שינסו לעשות את זה בשם אחר. חייב להיות פער משמעותי בין הקנס של הנהג שלוקח על עצמו את האחריות לבין הקנס שהחברה משלמת אם הוא לא משלם, זה נותן תמריץ משמעותי, פי עשרה היה מוגזם, נתחיל להתקדם כך ונראה את האפקטיביות.

צריך לבדוק גם את נושא מנגנון ההסבה, אם המשטרה תיערך לכזה דבר, מדובר בכמויות משמעותיות.

עלולה להיות לזה השלכה תקציבית רחבת היקף אם תגדל כמו הפניות. זה גידול בפניות נהגים ומעבר לכך היערכות מנהלית לשני סוגי דוחות שונים.

כיוון שהמשטרה לא חשבה שצריך להביא לפה היום את מספר העבירות שאין להם "בעל בית" אתה אומר שעלולה להיות השלכה תקציבית, אם היית בא לכאן ואומר לי שהיו 100,000 דוחות בשנה האחרונה בלי "בעל בית" ועכשיו יכולים להיות 80,000 הסבות שדורשות הרבה טיפול, אז אני יכול להתייחס לטענה הזו. אבל מכיוון שאל הבאתם את זה אין לטענה שלכם שום תימוכין כרגע כי אתם בעצמם לא ידועים מה היקף העבירות האלו.

מבחינה מספרית ננסה לבצע את הבדיקה כפי שאמרנו ואז יהיו נתונים מדויקים יותר מהערכה.

טוב, היה מקום לטעון את זה בממשלה.

זה הובא בדברי ההסבר, זה לא משהו חדש.

אז יש משמעויות תקציביות. זה חוק ממשלתי, אם הוא הגיע לכאן אז הממשלה אישרה אותו והיא ערה לאפשרות שתהיה לו משמעות תקציבית, מה אני יכול לעזור בעניין הזה? אין לי תקציב. אנחנו נאשר את סעיף 4(3), בתיקון של פי ארבע, ולמעט עבירות חניה.

5. בסעיף 42 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ב1) נפסל אדם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה ונוסף על כך הופעלה נגדו פסילה על תנאי שהוטלה עליו במשפט קודם, תהיה הפסילה שהוטלה מצטברת לפסילה על תנאי שהופעלה כאמור, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות כי שתי התקופות הפסילה, כולם או חלקן, יהיו חופפות".


הרקע לסעיף הזה הוא בכך שלפעמים אדם מקבל עונש של פסילה על תנאי על עבירה מסוימת שהוא ביצע, כשהעונש הזה תפקידו להרתיע מפני חזרה על העבירה הזו למשך תקופת התנאי כי זה מנע כבר מקדמה על חשבונו שכבר פסקו לו עונש לעבירה הזו. אומרים שעל עבירה ראשונה אנחנו שמים לך בצד חלק מהעבירה, נשמור לך אותה רק אם תחזור עליה פעם שנייה, תשא בה.


כאשר הוא מבצע את העבירה השנייה וצריך להפעיל את הפסילה על תנאי יש מצב לא נדיר בו בתי המשפט קובעים שהפסילה על תנאי המופעלת והפסילה החדשה שמטילים בגין העבירה השנייה חופפות זו לזו. זה לא נדיר, כך התביעה המשטרתית פנתה אלינה וסיפרה. העיקרון בפסילות בכלל בסעיף 42 לפקודה, שפסילות שיפוטיות הן פסילות מצטברות אלא אם בית המשפט קובע אחרת, אני לא רואה סיבה שפסילה על תנאי לא תיכנס לאותה מסגרת כי אחרת היא מאבדת את האפקט ההרתעה שלה. הוא ידע שזה יהיה בנוסף לפסילה שהוא יקבל על עבירה החוזרת.

אם אני אוריד את הסיפה הממשלה תמשוך את הסעיף הזה? תבקש להוריד אותו?

יש ממילא את סעיף 90 לחוק העונשין שמקנה לבית המשפט תמיד שיקול דעת.

מצוין, שיאחזו בסעיף 90. אני לא מצליח להבין מה הנסיבות בהם אדם שקיבל כבר על תנאי בבית משפט ילך לנשיא שיבטל לו את פסק הדין הקודם של ה"על תנאי". יש דרך- בית המשפט, בזכות זה שעשה עוד עבירה הוא יקבל חנינה מה"על תנאי" שפסק בית משפט אחר, יתחשבו בנסיבות האישיות שלו, כי בית המשפט הזה לא ישב בפסק דין ההוא וראה את הנזקים
שגרמה העבירה ההיא, זו בעיה וזו בעיה גם מול השופטים. אם לא הייתה הבעיה של רמות הפסיקה והענישה לא הייתי אומר את זה, אבל אני קרוא פסקי דין בעניין הזה ורואה ששופטים מוצאים כל זיז להיאחז בו בעניי הזה.

אנחנו בעד, כמה שיותר הנחיות לתביעה, שזה לעולם לא ייעשה בהסכמת התביעה.

מה היקף התופעה?

זה קשה לבדיקה.

אולי אין בעיה? אולי יסתבר שזה הופעל במקרים מאד נדירים שהנסיבות הנדירות אכן הצדיקו את החפיפה.

מהניסיון הבעיה היא לא מאד נדירה אבל אני לא מעלה על דעתי באיזה דרך יהיה אפשר לבדוק את ההיקף. אפשר לנסות.

אתה אומר שאין בידך שום נתון, אולי בכלל אין בעיה.

יש בעיה, מניסיון יש בעיה.

הוא אמר שמניסיונו הבעיה לא נדירה. אין לו נתונים, אבל מה זה שונה מכל נושא שמביאה הממשלה?

לגבי כל אחד מהתיקונים שהובאו לכאן הוסבר מה הצורך ומה עומד מאחורי הדברים, כאן ייתכן שזה מבוסס על תחושה אישית של מישהו. אולי אין בכלל צורך בתיקון הזה.

אני יודעת שעל פני שנים היו אלי פניות חוזרות ונשנות ממדור תביעות שכל פעם שקיבלו פסק דין מקומם במיוחד מהסוג הזה הם הוציאו לי תזכורת.

מה היה הנתון שגברתי הייתה חושבת שצריך להציג בוועדה?

כמה מקרים בהם החליט בית המשפט, מתוך המקרים שהיה צורך להפעיל פסילה על תנאי, לאחד את התקופות, להפעיל את זה לא במצטבר אלא בחפיפה.

הבדיקה עצמה מאד קשה כי צריך לבדוק תיק תיק.

הבדיקה לא קשה, יש לכם תובעים ואם מישהו היה מרים עשרה טלפונים לעשרה תובעים ומבקש מהם דוגמאות לזה, ואם התופעה נפוצה ומצריכה תיקוני חקיקה הרי שבנקל כל אחד מהם יעביר לך דוגמאות, והוועדה תוכל להתרשם שהבעיה קיימת.

אין בעיה להביא דוגמאות, דוגמאות יש בלי סוף אבל זה לא נתון סטטיסטי. מה זה יגיד כשיש מאות אלפי תיקים וצריך לבדוק באיזה תיק הייתה פסילה על תנאי.

זה לפחות ייתן לוועדה להתרשם מתי בית המשפט עושה את ההחלטות האלה ובאיזה נסיבות. קידמתי חוקים גם על בסיס החלטה אחת של בית משפט מחוזי בחיפה, שלדעתי הייתה מוטעית, בנושא זכויות סטודנטים. אני לא מחפש שכל בתי המשפט יטעו בכך, אבל ככל שיש צורך בהבהרה הזו אני חושב שהוועדה צריכה לראות דוגמאות. השאלה אם אנחנו יכולים לפצל את הסעיף הזה ולחכות אתו עד שיהיו נתונים?

בודאי שאפשר לפצל.

בשלב זה אני לא רוצה להחליט על זה.

הקביעה היא שנביא דוגמאות בנבדל מסטטיסטיקה, כי זה יהיה יותר קל לאסוף.

ככל שתוכלו להביא נתונים סטטיסטיים, עדיף, דוגמאות חריגות תמיד ניתן למצוא, השאלה אם הדוגמאות החריגות האלה מאפיינות את ההתנהלות.

בעניין הזה, זה לא משנה בעיני, גם אם הדוגמאות חריגות אבל יש 20, 30 דוגמאות חריגות אלה, אני מעוניין שפעם הבאה לא יהיו גם 20 כאלו, אני רוצה לראות שזה קיים. צריך לראות גם מה השיקולים של בית המשפט כשהוא מקבל את ההחלטות האלה. אנחנו לא מאשרים כרגע את סעיף 5, נעבור לסעיף 6.

תיקון סעיף 57א

6. בסעיף 57א(א) לפקודה –

(1) בפסקה (2) במקום "בחלק א' לתוספת השביעית" יבוא "בתוספת השביעית, או כי בשל העבירה כאמור שעבר נהג נגרמה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש".

הסעיף עוסק בהשבתת רכב על ידי קצין משטרה. כיום האפשרות היחידה היא רק במצב שהעבירה נעברה לנגד עיני שוטר. קורה שאגב חקירת תאונת דרכים, מתגלה שנעברה עבירה מהתוספת השביעית. לדוגמה, חקורים תאונת דרכים ומתברר שהנהג המעורה היה שיכור, אבל העבירה של נהיגה בשכרות לא בוצעה לעיני שוטר כי כשהשוטר הגיע כבר אנחנו אחרי העבירה, כבר אין אף אחד שנוהג בשכרות.


לפי הנוסח היום אי אפשר להפעיל השבתה על הרכב. אנחנו מבקשים להרחיב את הנסיבות ולא רק עבירה שנעברה לנגד עיני שוטר אלא גם עבירה שנתגלתה וגרמה לתאונת דרכים בה נהרג אדם, נחבל, או ניזוק רכוש.

האם אתם לא חוששים פה מפסיקה תקדימית שעלולה להיות ? בסופו של דבר הכנסת חקקה את החוק אבל עדין זכורה לנו אזהרתה של עורכת דין רווה באשר לפגיעה בזכויות קניין לעיתים כאשר אדם לא הוא זה שנהג. כשאת הולכת ומוסיפה לזה עוד מרכיב שמוסיף חוסר ודאות כי הרי בסופו של דבר זו החלטה לא שיפוטית אלא מנהלית ואת מוסיפה מימד של בדיעבד, האלה א זה לא עלול לסכן את החקיקה הזו מבחינה משפטית.

אתם מדברים על מצב בדיעבד אחד ויחיד שכבר יש תאונה עם נפגעים. זה נראה לי אבסורד שכאשר אדם נוהג בשכרות ותודה לאל לא קרה כלום, עצרו אותו בצד והשביתו לו את הרכב. אבל כאשר הוא נכנס ברכב שבא ממול ופוצע והורג והשוטר בא אחר כך, לא עושים לא כלום. בוצעה עבירה תוספת שביעית רק שהיא לא לנגד עיני שוטר, שוטר לא ראה אותו נוהג בשכרות.

כשאתם אומרים בשל עבירה כאמור, הכוונה בשל עבירה המפורטת בתוספת השביעית. כשמדובר על ניזוק נחבל או ניזוק רכוש זה מאד רחב. בחלק לא קטן מהסעיפים בפקודת התעבורה מדובר על חבלה של ממש, ב"ניזוק רכוש" יכולה להיות כל מכה קטנה ולפיכך מדובר בהרחבה מאד גדולה של הסמכות לאסור שימוש ברכב באופן מנהלי. השאלה אם לא כדאי בכל זאת לכתוב נחבל חבלה של ממש ולהוריד את הרכוש.

אין לנו בעיה להוריד את הרכוש.

אלא אם כן מישהו מערוב בתאונה.

אבל זה יוצר אבסורדים לא נורמאלים. למשל אדם שנהג שיכור ונכנס בחלון ראווה של חנות, הוא יושב ברכב שלו, מגיעה ניידת ורואה אותו שיכור כלוט, היא לא יכולה להשבית את רכבו כי לא ניזוק אדם, לא נחבל חבלה של ממש.

אתה לוקח את המקרה הקיצוני, תחשוב על המקרים הרגילים, שכמעט כל תאונה יכולה לגרום נזק מזערי לכנף הרכב.

אם הוא נהג בשכרות זה ל משנה מה הנזק שהוא עשה, אם הוכח שהוא נהג בשכרות ועבר על התוספת השביעית - - -

עוד לא הוכח, הוא עוד לא היה בבית משפט, ל תשכחו שאנחנו מדברים על ענישה מנהלית של קצין משטרה שסבור שמבחינתו האיש עבר את אחת העבירות בתוספת השביעית. לכן דרשו אז שזה נעבר לנגד עיניו. האיש עוד לא עמד לדין בבית משפט.

יש חקירה של המשטרה, העניין אם נחבל אדם או ניזוק רכוש הוא מקרי לחלוטין. אם חוששים שלחקירה הזו אין משמעות אז צריך לא לאשר את זה בכלל אבל חשבנו שזה כן נכון.

גם אם נגרמה תאונת דרכים זה מקרי לחלוטין.

זה נכון אבל במקרים אחרים המשטרה ל מעורבת אז היא לא יודעת. המקרה של נהרג אם או נחבל ולפעמים גם ניזוק רכוש, ככל שהמשטרה מעורבת והיא כן בודקת את זה, והיא גילתה שנעברה עבירה, גם אם לא לנגד עיני השוטר, למשל הנהג הנוהג נהג בפסילה, או נהג ברכב שקיבל הורדה מהכביש, אז מה זה משנה אם נחבל אדם או לא.

אז לא צריך לכתוב את כל הנסיבות שנגרמה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל.

אבל אם הם לא מתקיימות המשטרה בכלל לא יודעת ולא מעורבת. המקרים האלה זו אינדיקציה לזה שהמשטרה מוזמנת ובודקת, זה מה שחשוב מבחינתנו, שהמשטרה באה חקרה וגילתה שהוא עבר את העבירה.

השוטר סבור שלכאורה נעברה כאן עבירה בלי שהוא נוכח בה.

אבל השאלה אם אדם נחבל או לא נחבל לא מעידה על העבירה.

לפעמים זה יכול להיות על סמך עדות של מי שהשוטר מתרשם במפגש בין שני נהגים שהאחד יותר מהימן מהשני.

לפי הרציונל הזה גם אם נהרג אדם אז לא צריך לסמוך על זה.

מספיק שהיה מעורב בתאונה, העבירה העיקרית שהוא עבר היא דווקא עבירה מהתוספת ועל זה אין מחלוקת שהוא בפסילה או בשכרות.

כל עוד העבירות הן ברמת ודאות גבוהה כמו נהיגה בפסילה, שכרות שאפשר לעשות בדיקה, ניחא, אבל אנחנו לאט לאט מוסיפים עבירות. למשל קרתה תאונה, מגיעה משטרה ויושב נהג לבד ברכבו ברכב השני יושבים ארבעה אנשים שאומרים לך שהוא עבר בפס הפרדה לבן כאשר אנחנו באנו ממול, זו עבירה שהכללנו לאחרונה בעבירות, זה מאד שנוי במחלוקת ולא כל כך פשוט להוכחה.

הבעיה הזו קיימת גם כשאדם נחבל.

אני מדבר בכלל על הבעייתיות גם בתוף התוספת השביעית לא בכדי התחלנו עם עבירות מסוימות, נכון שאנחנו מוסיפים דברים אבל יש הבחנה גם לגבי רמת הודאות לגביהן, השאלה אם אפשר לקבוע ספציפית מהן אותן עבירות שבגינן... שוב, אם רואים שאדם נוהג בפסילה, יש חלק מהעבירות שנכליל פוזיטיבית וזה יהיה קל יותר.

זאת אומרת לא כל התוספת השביעית, לפצל את התוספת השביעית.

כל אחת מהעבירות המנויות בתוספת השביעית הן עבירות חמורות אבל לצורך העניין, מה לגבי הגבלת מספר הנוסעים במונית.

זו לא עבירה שיכולה לגרום לתאונה. צריך ש"בשל העבירה נגרמה התאונה"

הוא נסע עם ארבעה יותר מידי והסתירו לו.

זה בית המשפט יקבע, זה יטען בכתב האישום, אנחנו מדברים על שלב הרבה יותר מוקדם.

אפשר להציע לפצל את התוספת השביעית לגבי עבירות שזה יחול עליהם או לא יחול עליהם ולא בטוח שלגבי עבירות שזה יחול עליהם אנחנו צריכים קשר סיבתי לגרימת התאונה
ושיאשימו את הנהג כי אם הוא היה בפסילה אז מבחינתי זה יהיה נכון להחיל את זה גם אם התנגשו בו מאחורה ואם הוא לא אשם בתאונה אלא עצם זה שהיה מעורב בתאונה.

יש לנו שתי אלטרנטיבות, הראשונה שהיום לא אצביע על כל החוק, נקבע עוד ישיבה בהמשך, תביאו נתונים גם לעניין סעיף 5 וגם ל- 6. או אלטרנטיבה שנייה שמה שנוכל לאשר היום נגמור וסעיפים שאני לא מרגיש נוח להכריע בהם נפצל וכאשר הממשלה תביא לגביהם נתונים נכנס את הוועדה מחדש.

אנחנו מעדיפים לדחות ולהשאיר הכול בחבילה אחת.

זה רק לגבי הפסילה חופפת וסעיף 6, זה לא בהכרח קשור לעוד דברים כאן. אני לא מאשר את סעיף 6(1) נקרא את סעיף קטן (2)

(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "למעט עבירה של אי ציות לרמזור אדום".
בסעיף 57א(3) יש הגבלה שסמכות השבתה מנהלית לא חלה על עבירות קנס. אנחנו רוצים להחריג ולאפשר החלה של השבתה מנהלית גם על אי ציות לרמזור אדום. זה תיקון שמשלים את התיקון שכבר אושר לתוספת השביעית.

מה ההבדל?

כללנו את עבירת אי ציות לרמזור אדום בתוספת השביעית, בו בזמן שסעיף 57 א' אומר שאי אפשר להשבית רכב בעבירת רמזור. אנחנו רוצים להחריג את האיסור.

יש הערות?

אנחנו סבורים רק במקרה שנקבעו לגביה נסיבות מחמירות לא כל מקרה של הורדה. שהתיקון הזה לא יחול על כל עבירת אור אדום שאין עליה נסיבות מחמירות.

זה חייב להיות לנגד עיני שוטר, אבל זה לא מה שהממשלה אישרה, הממשלה אישרה את זה בנוסח הזה.

אם השוטר נותן על פי חוק, והוא לא יכול לתת לנהג יותר מאשר עבירת משפט, אז זה לא נכון שתהיה גם אפשרות כזו.

זה עניין של שיקול דעת, הוא לא חייב להשבית אבל לא הייתי רוצה לצמצם את זה וזו לא הצעת החוק הממשלתית שמגבילה את זה לנסיבות מחמירות.

יבואו אנשים ויגידו אם יש לכם זכות למה אתם לא מכניסים להשבתה, ויש מאות אלפי דוחות ואם משביתים יגידו למה נתתם ברירית מחדל.

ולהפך, אם נגיד בנסיבות מחמירות כל היום ינוהלו משפטים מה זה בנסיבות מחמירות. מה זה נסיבות מחמירות באור אדום?

מה שאנחנו מתכוונים לקבוע זה נסיבות מחמירות שנוצרה הפרעה או סיכון בצומת, לגבי דוחות מצלמה מצאנו מפתח של כך וכך שניות אחרי שנדלק האור האדום ברמזור וכפי שאמרנו, הרשעה קודמת בשלוש השנים האחרונות בנושא אור אדום.

אם את כל זה צריך, אז אני לא רוצה.

זה רק אחד מהם, זה חלופי, לא מצטבר.

תנחו את השוטרים מתי להשתמש בסמכות שאנחנו נותנים להם להשבית רכב ותנחו אותם שרק אם יש לו בשלוש השנים האחרונות, כך גם תהפכו את זה למידתי, או שלטעמכם הוא נכנס לצומת לא ריק, אבל לקבוע בחקיקה שאור אדום, זה כאילו להגיד בחוק שאור אדום עצמו זה לא נסיבות מחמירות.

הוא חייב לתת ברירת משפט אלא אם כן קובעים בחקיקה את מה שראש מחלקת התנועה אמור לחתום על זה, ההסדר יכול להיות אך ורק חקיקתי. הוא לא מוסמך, בלי להוציא הנחיות חקיקתיות במעמד הזה, שזה יהיה נסיבות מחמירות, צריכים להכריז עליהם ברשומות.

אני לא רוצה שיפרסם מחר בעיתונים שאור אדום זה נסיבות מחמירות רק אם נכנסת שהצומת מלא ויש בו מכוניות. אני רוצה לתת לך סמכות כללית בנושא הזה ותשתמשו בה לפי שיקול דעתכם בהנחיות פנימיות רק שהנסיבות ההם חמורות בעיניכם.

המצב החוקי כרגע ששוטר חייב לתת ברירית משפט על אור אדום ואין לו שיקול דעת לתת לא באור אדום.

אני מבין אותך אבל מה זה קשור להשבתה?

אנחנו רוצים לתת לו סמכות לתת השבתה בעבירת רמזור שבוצעה לנגד עיניו. השיקולים שלו הם מתי הוא יעשה שימוש בסמכות הזו.

מצד אחד הוא מחויב לתת לו ברירית משפט ואין לו שיקול דעת, ומצד שני הוא פוסל אותו לפסילה מנהלית או השבתה מנהלית ואז זה הליך משפטי בלי שיש הליך עיקרי כי את הקנס הוא יכול לשלם בדואר ואז הוא יצטרך לבוא לבית משפט בשביל שיחזירו לו את הרכב ויגיד כבר נשפטתי, יש עם זה בעיות משפטיות.

אבל זו החלטת הממשלה, רצינו לבטל את ההגבלה על עבירות קנס בכלל, לפתוח את הדלת ולשים את התוספת השביעית גם עבירות קנס. אתם התנגדתם ואמרתם רק ברמזור אדום. זה עלה בוועדת שרים והוכרע לטובתכם להחריג רק את הרמזור האדום ולא לבטל את ההגבלה. אתם תפעילו שיקול דעת מתי אתם משתמשים בסמכות הזו ומתי לא.

את סעיף 6 כולו אנחנו לא מאשרים כרגע. עמדתי היא שצריך גם בלי נסיבות מחמירות אבל אני אאפשר לממשלה לחזור אלינו לעניין כל סעיף 5 ו- 6.

תיקון סעיף 57ג'.

7. בסעיף 57ג' לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א) במקום "בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השביעית" יבוא "בעבירת תעבורה" והמילים "ובלבד שהעבירה אינה עבירת קנס" – יימחקו.

כיום הסמכות של בית משפט לתעבורה להטיל השבתה שיפוטית אחרי הרשעה, אחרי משפט, מוגבלת לעבירות של תוספת שביעית. אנחנו חושבים שכיוון שאנחנו נמצאים במצב של ענישה אחרי משפט ואחרי הרשעה, במסגרת של החלטה של שופט מקצועי, נכון הוא לתת את עבירת ההשבתה כחלק ממכלול כלי הענישה העומדים לרשותו לפי שיקול דעתו.

כיום שופט תעבורה לפי סעיף 62 יכול להטיל קנס, יכול להטיל מאסר, יכול להטיל פסילה, אנחנו רוצים לתת לו גם את עבירות ההשבתה, בכל מקרה שבו הוא חשוב שזה עונש מתאים, זה חלק משיקול דעתו, לא להגביל אותו מראש רק לעבירות תוספת שביעית. יתכנו מצבים שהוא יחשוב שזה העונש הנכון, זה העונש המתאים, למרות שאנחנו לא כללנו אותו בתוספת השביעית.

אנחנו כמובן מדברים על אחרי משפט, אחרי הרשעה, אחרי מן הסתם טיעונים לעונש, כשגיליון ההרשעות לנגד עיניו, כשהוא שוקל את כל שיקולי הענישה המקובלים.

אני מתלבט. אתם מתכוונים לטוב אבל זה יכול לעבוד הפוך, יכול להיות ששופט, במקום לשלוח למאסר עבריין סדרתי, ימצא מוצא בזה שיגיד השבתתי לו את הרכב.

בנוסף לעיסוקים בתעבורה אני גם עוסקת בריכוז ביקורים בבתי סוהר ומבקרת הרבה בבתי סוהר ואני לא נתקלת שם בהמון עברייני תנועה סדרתיים למעט אנשים שהרגו מישהו. כך שאני חושבת שהחשש הזה, ככל שאדם לא היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית, זה לא במקום מאסר בפועל כי לא כל כך ניתנים היום במאסרים בפועל, זה עונש נוסף. גם אנחנו חשבנו שכיוון שבית משפט בא ובודק את זה, זה כלי נוסף שהוא יכול להשתמש בו במקרים המתאימים.

בענייני מאסר אני אנסה לפעול, אבל זה לא יכול להיות תחליף למאסר אלא גם לעונשים אחרים כמו שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה, זה חמור מאד אם במקום לשלול לו לעשר שנים ניקח לו את הרכב לארבעה חודשים ונשלול לו את הרישיון רק לאותם ארבעה חודשים.

פסילות פיקטיביות יש לנו גם היום. אנחנו חושבים שצריך להעמיד את הכלי הזה לרשות בית המשפט כיום יש לזה את שתי הפנים אבל אנחנו חשובים שנכון הוא שבית המשפט, המופקד על הענישה, שרואה את התמונה הרחבה, יוכל לתפור את העונש כחליפה לפי מידה.

לפני שני סעיפים אמרנו לצמצם לבית המשפט את שיקול הדעת כי הוא בעייתי בענישה בתחום התעבורה, ועכשיו נרחיב לו את שיקול הדעת כי אנחנו סומכים עליו.

אנחנו מוסיפים לו כלי.

אני לא מאשר את זה כרגע.

זה לא מרכז ההצעה מבחינתנו, כשבדקנו את זה וראינו שההגבלה קיימת בבתי משפט, חשבנו שלא...אבל זה לא הדבר העיקרי.

חשבתי שבאה בקשה מהשופטים. בדיון נאמר שיש מצוקה שחלק מהחניונים לא מרוויחים מספיק באזורים מסוימים בארץ, זה אולי יוכל לעזור להשלים להם את ההכנסה.

זה לא נאמר על החניון.

בודאי שנאמר, הצגתם כאן שיש חניונים שקשורים בהסכמים עם החברות הגרירה ובגלל זה הם בהפסדים כי הם משלמים לחברותה גרירה יותר.

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א1) הורשע אדם בעבירה של אי ציות לרמזור אדום שנעברה ברכב, והתקיימו נסיבות מחמירות כמשמעותן בסעיף 29, ייתן בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, צו איסור שימוש ברכב לתקופה שלא תפחת מ- 60 ימים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בגזר הדין, ליתן צו איסור שימוש לתקופה קצרה יותר שיקבע.


אנחנו רוצים לקבוע את זה כעונש מינימום, חובת השבתה ל- 60 יום, שיפוטית, באותן עבירות רמזור שניתנות בבית משפט.

עונש המינימום גם במקרה של אור אדום ושבית משפט יחויב לכך.

בהזדמנות כשאתם פונים לתובעים על תנאי, תבקשו דוגמאות, כי אני זקוק להם מאד, למקרים בהם בית המשפט משתמש בפסקי דין תעבורה בסיפות, שרשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות ליתן... יש לנו מקרים כאלו.

יש נתונים מספריים באופן כללי על פסילות מינימום.

כמה פעמים בית המשפט משתמש לא בפסילת המינימום שהמחוקק רצה אלא בחריג שבסיפה, שהתקיימו נסיבות מיוחדות שמצדיקות קיצור של התקופה, יש לנו את זה בנהיגה בשכרות.

רק 10% מגיעים להכרעה של בית משפט.

בתחילת 2002 נעשתה בדיקה וגילינו שהנתונים הם מעל 35% שמשתמשים בסמכות הזו.

ב- 2002 עוד לא הייתי בכנסת כך שאני לא יכול להתבסס על זה אולי מאז בית המשפט שינה את זה.

התביעה מחליטה לעקוב ההחלטות האלה בצורה פרטנית וראשי הלשכות הונחו להגיש ערעורים בכל מקום שזה מוצדק לעשות את זה ויש ממש קו יורד עד שהתייצב עד 12.5% בשנה האחרונה. כל שנה זה ירד וירד ובשנת 2007 שיעור התיקים האלה, עמד על 12.5%, של שימוש בסמכות של בית המשפט לתת פסילה שהיא פחותה מפסילת המינימום, שזה נראה פחות או יותר סביר, עדין ממשיכים לערער במקרים המתאימים.

אז לכאורה אין בעיה בסיפה.

אנחנו רוצים לעשות את עונש המינימום גם במקרים של אור אדום.

יש הערות לסעיף (2)

אני רוצה להפנות את תשומת הלב שעונש החובה הוא בנסיבות שלא נקבעות לא על ידי המחוקק ולא בפיקוח המחוקק כי בעצם המשטרה היא שקובעת מהם הנסיבות המחמירות.

המחוקק שאני רואה כאן חושב שכל אור אדום הוא בנסיבות מחמירות, מחוקקים אחרים מוזמנים לחוות את דעתם. נחה דעתי בעניין. אנחנו מדברים על זה שבית המשפט גם השתכנע שהנסיבות היו מחמירות. הורשע אדם בעבירה של אי ציות לרמזור באור אדום והתקיימו נסיבות מחמירות, ייתן בית המשפט...

והתקיימו נסיבות מחמירות. אם התקיימו נסיבות מחמירות - - -

אמנם ראש אגף התנועה פרסם מה זה בעיניו נסיבות מחמירות אבל בית המשפט גם בדק וקבע שבעניין הזה התקיימו נסיבות מחמירות. בית המשפט צריך לקבוע שזה גם אור אדום וגם נסיבות מחמירות.

מי שקיבל דוח וביקש להישפט, עליו זה לא יחול.

ההצעה השלימה היא שבנסיבות הרגילות בית המשפט יהיה רשאי, ובנסיבות מחמירות....

אם תחליטו שהיום אנחנו מאשרים חוץ ממה שאתם מפצלים, אז אני אאשר היום את סעיף (2), אם תחליטו לעכב...

אני מציעה להפריד, גמרנו כמעט את הכול. לפצל את הצעת החוק.

אני צריכה להביא החלטה למליאה, זה חסר טעם, בשביל מה? צריך עוד ישיבה.

אנחנו מבקשים למשוך את סעיף 8

יש כאן דברים עם משמעות שחבל לא לאשר, מה זה סעיף 9?

אם לא מאשרים את התיקון של סעיף 57 (1) הוא מיותר, זו התאמה ניסוחית לסעיף 7 (1).

באופן עקרוני אישרתי את סעיפים 1, 2, 3, 4, את 5, 6, 7(1) לא אישרתי וגם לא את סעיף 9. אישרתי את סעיף 7(2) ואת 8 משכתם.


הסעיפים שאושרו הם 1,2,3,4 ו- 7(2) אני מציע שנעמיד אותם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית ונביא את בקשתנו לפצל את סעיפים 5, 6, 7(1) ומחיקה של סעיף 8 .

זה מקובל עלינו.

הוועדה מציעה לפצל בהתאם ולאשר את 1,2,3,4 ו- 7(2)

הצבעה

בעד - רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1,2,3,4 ו- 7(2) אושרו לקריאה שנייה ושלישית.

תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10