PAGE
39

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 483
מוועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ג' בטבת התשס"ט (30.12.2008), בשעה 11:00

תקנות התכנון והבנייה (שכרו של שמאי מכריע), התשס"ט-2008

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

עו"ד ארז קמיניץ – לשכה משפטית, משרד המשפטים

עו"ד שרית דנה – לשכה משפטית, משרד המשפטים

אריאל יוצר – רפרנט מקרקעין, משרד האוצר

ארז כהן – יו"ר לשכת השמאים

אריה קמיל – חבר ועד הלשכה, עיריית תל אביב, לשכת שמאי מקרקעין

עו"ד ענת לביא קוברסקי – לשכת שמאי מקרקעין

שמואל פן – מהנדס ושמאי מקרקעין, לשכת שמאי מקרקעין

ראול סרוגו – סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים

שלמה בן עזרי – התאחדות ארצית של בוני ומפתחי ישראל

אהוד ענבר – מרכז השלטון המקומי

תומר רוזנר, גלעד קרן

יפה שפירא

מיטל בר שלום


תקנות התכנון והבנייה (שכרו של שמאי מכריע), התשס"ט-2008

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

התקנות האלה הן חלק מתיקון 84 לחוק, שאושר כאן לפני כמה חודשים. שני עקרונות הנחו אותנו בקביעת התקנות. האחד, הוא ניתוק מוחלט של השכר שייקבע מתוצאות עבודתו של השמאי המכריע. לא יהיה מצב שבו על פי מה שהוא פוסק הוא יקבל שכר. השכר נקבע באחוזים מסכום התביעה או באחוזים מסכום ההשבחה, שהוא נתון ניטראלי. בנוסף, ניסינו ליצור מנגנון שיבטיח שהשכר שנותר בידי השמאי המכריע אחרי ניקוי הוצאותיו, הוא כשכרו של שופט מחוזי. עשינו עבודה כלכלית ובדקנו כמה שומות צפוי שאדם יעשה בחודש, כמה תקורות הוא צריך בשביל הדבר הזה, ומזה גזרנו את אחוזי שכר הטרחה.

כיוון שהנחנו שהטבלה לא יכולה להתאים לכל מקרה, למרות שהיא אמורה להתאים ל-95% מהמקרים וייתכנו מקרים בהם למרות שהסכום של ההשבחה הוא מאוד גבוה בעצם ידובר בעבודה בהיקף קטן, הותרנו שיקול דעת לקבוע "שכר חריג" שיהיה נתון בידי יו"ר מועצת השמאים מתוך ההנחה שבמזכירות מועצת השמאים תתרכז כל העבודה. זה הקונספט שאיתו יצאנו, וזאת בהתבסס על עבודה שנעשתה, על היקף הוצאות והספקי עבודה. אגב, צריך לקחת בחשבון שמה שמצפים משמאי מכריע, הוא שברוב התיקים הוא יקיים דיון. בנוסף, הוא חייב גם לצאת לביקור במקום. במסגרת קביעת שכרו אנחנו לוקחים גם בחשבון, שאם יוגש ערר על הכרעתו הוא צריך להתייצב בפני ועדת ערר. אם תהיה עתירה, הוא יצטרך להתייצב בפני בית המשפט. כל הדברים האלה הם כלולים בתוך ביטול הזמן שיש לו. זאת הנחת המוצא שאיתה אנחנו באים לפה.

אני מבקש להתחיל לקרוא את התקנות.

קורא את הכותרת: תקנות התכנון והבנייה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ) (הוראת שעה),התשס"ט-2008

למה זאת הוראת שעה?

הוראת השעה באה מתוך בקשה של תומר, היועץ המשפטי של הוועדה. אנחנו הערכנו את היקף העבודה הנדרש, ואין לנו עניין לייצר תקנות שבסוף ייתנו פחות מדי או הרבה מדי או פחות מדי. לכן, הסכמנו שצריך לעשות פסק זמן, לחזור אליכם עם התוצאות ולשאול האם צריך להעלות או להפחית. הוראת שעה זה אכן יכול להיות בעייתי כי זה יכול להשאיר אותנו בלי תקנות.

הוראת שעה לכמה זמן?

שנתיים.

כמה שמאים מכריעים אתם צופי שיהיו או כמה צריך שיהיו?

אנחנו ממנים על פי החוק 10 בשלב הראשון. הסכמנו מראש לקבוע עוד כשירים. ככל שיהיו לנו מועמדים טובים נעשה זאת, וזאת מתוך הנחה שאם העבודה תצטבר אפשר יהיה מיד, בלי הליך מיון נוסף, למנות בטווח של חודשיים נוספים. אנחנו בוודאי נמנה 10 בטווח המיידי.

למי הם יהיו כפופים מבחינת ביקורת? למי הם צריכים לתת דין וחשבון על עבודתם?

המערכת שקיימת תחייב אותם לדווח על שלבי הטיפול בתיק למועצת השמאים. במועצה יש מערכת ממוחשבת, שבכל רגע נתון יודעת להגיד כמה תיקים כל אחד קיבל, מה השכר שמגיע לכל אחד בכל תיק, באיזה שלב של הטיפול הוא נמצא, מהם התיקים שעליהם סיים לעבוד וכו'. זאת הביקורת המנהלית. מבחינה מקצועית, ועדת הערר תפקח עליהם ואחר כך בית המשפט. הם אלא כפופים אלינו מבחינה משפטית.

האם למועצת השמאים יש סמכות בעניין?

כיוון שיו"ר מועצת השמאים הוא זה שצריך להקצות את התיקים, זה המנגנון הבירוקראטי שנבנה בשביל לייצר אופציה לחלק תיקים באופן שוויוני.

מה קורה אם לא מרוצים מעבודתו של שמאי מכריע?

רק הוועדה המייעצת מוסמכת להמליץ בפני שר המשפטים על הפסקת העסקתו.

האם המועצה המייעצת היא לא חלק ממועצת השמאים?

לא. זו ועדה ציבורית שנקבעה בחוק, שמיוצגים בה שני נציגי לשכה, נציג התאחדות הקבלנים, נציג רשויות מקומיות, נציג מנהל התכנון, יו"ר מועצת השמאים, השמאי הממשלתי הראשי, שני נציגי ציבור ואני. בסופו של יום מי שמחליט הוא שר המשפטים.

מי עומד בראשות הוועדה?

אני.

למה שר המשפטים צריך להכריע?

כי זה מה שכתבתם בחוק.

שטות גדולה. כל דבר השר.

זה אחרי החלטת הוועדה המייעצת.

האם מנכ"ל משרד המשפטים לא יכול היה להחליט? יש לי שאלה נוספת. אם מדובר ב-10 שמאים, למה הממשלה לא מעסיקה אותם? למה שלא יעבדו במשרד המשפטים? בסך הכל מדובר ב-10 משכורות. המדינה לא תפשוט רגל מהדבר הזה. להפך, היא תממן את השכר שלהם כמעט באופן מוחלט מהאגרות שהצדדים יצטרכו לשלם. למה שהאנשים האלה לא יהיו עובדי מדינה מסודרים? כך אנחנו נדע שהשכר שלהם קבוע, והם חלק ממערכת המדינה. מה זה כל ההסדר הזה? האם צריכה להיות הפרטה בכל מחיר?

ההסדר הזה, שהוא ההסדר שנקבע בחוק, יוצא מנקודת הנחה שאנחנו לא מדברים רק על העסקת אנשים. אנחנו מדברים על כך שליד השמאי המכריע יש מנגנון. לפי כל עבודה שנעשתה, צריך להעסיק לפחות שמאי אחד, מתמחה אחד ומזכירות. כלומר, אנחנו מדברים על אופרציה שאיננה רק להעסיק 10 שמאים. אגב, לפי הצפי של חבריי מהלשכה ומהתאחדות הקבלנים אנחנו נגיע למספר גדול בהרבה של שמאים מכריעים. לכן, הסכמנו מראש לקבוע רשימת כשירים שתאפשר מינוי בכל עת. בכל מקרה אנחנו מדברים על אופרציה גדולה, שאיננה רק תשלום שכרו של השמאי. מדובר על כך שהאדם יביא איתו משרד, עובדים, שכל אלה עוגנו בחוק. בחוק קבענו במפורש, שלשמאי המכריע יהיו עובדים, שכללי ניגוד העניינים יחולו גם על העובדים של השאמי המכריע. זה הקונספט שאיתו הלכנו, זה הקונספט שנקבע בחוק מתוך הבנה שזו אופרציה גדולה שהמדינה לא תיקח על עצמה. גם לא ברור, שהמדינה צריכה לקחת על עצמה את הדבר הזה. בכל מקרה, זה לא מה שהלכנו איתו וזה לא מה שהחוק רואה לנגד עיניו.

האם היתה התנגדות של האוצר?

זה לא על הפרק. אני אפילו לא בטוחה שהשמאים היו מוכנים להפוך לעובדי מדינה. זה אפילו לא עובדי מדינה. יו"ר ועדת ערר הם לא עובדי מדינה. הם מועסקים על ידנו בחוזה ייעוץ קבלני, ולצדם אנחנו נותנים שירותי משרדים. זה לא פשוט. האופרציה הזו לא פשוטה.

אגב, הנושא של יושבי ראש ועדות ערר, לפחות במשרד הפנים, זה דבר שמעורר מחשבה. אני לא בטוח שמצאנו את המודל הכי אפקטיבי, הכי יעיל והכי נכון.

אף פעם אי אפשר לדעת. באופן יחסי, זאת הצלחה.

אולי כן, ואולי לא.

אני רציתי להציג עוד טיעון לגבי הנושא של העסקת שמאים בשירות המדינה. אתה אומר שהמדינה תהיה צינור, שדרכו תמומן העסקת השמאים באמצעות גביית אגרות מהציבור. החשש שלנו הוא, שלבסוף המדינה תהפוך להיות מעסיק ללא גביית אגרות מהציבור.

למה ללא גביית אגרות מהציבור?

כי אנחנו מכירים את הדינאמיקה של התהליכים. בסופו של דבר ירצו לתת פטורים כאלה ואחרים, אם בתיקוני חקיקה ואם בדרכים אחרות. בסופו של דבר המדינה היא זו שתממן את אותה אופרציה שהוזכרה פה קודם.

מי זו המדינה? המדינה זה אנחנו, זה כספי משלם המסים.

צריך לזכור, שכיום הפעילות הזו היא לא בניהול של מדינת ישראל.

אבל אנחנו רוצים לתת פטור למי שידו לא משגת.

אנחנו מדברים על הפרטה, ומה שאתם מציעים זאת הלאמה.

מותר לתת פטור לאדם שמוכיח על פי קריטריונים, שקשה לו והוא לא יכול להשתתף במלוא העלות. זה לא דבר נורא.

אז צריך להגיד את הדברים כהווייתם. אתם בעצם מציעים שהמדינה תעסיק ותממן את כל האופרציה הזו. לזה אנחנו מתנגדים.

אני לא אומר שהיא תממן את כל האופרציה, אבל כן תעסיק. האם אתה מעדיף שיהיו אנשים בשטח מבלי שאף אחד יכול לייצר פיקוח מסודר עליהם, שאתה לא יודע באמת כמה הם מרוויחים, אתה לא יודע את רמת האפקטיביות של העבודה שלהם וכו'? הרי אתה לא יודע באמת. אתה יכול לבדוק מדי פעם.

אני חושב, שהמטרה של התיקון שמשרד המשפטים יזם היא בדיוק מה שאתה מעלה פה. הם עשו את כל התיקונים הנדרשים כדי לוודא שהדברים מתנהלים בצורה הנאותה. לאו דווקא המנגנון הטוב ביותר הוא הלאמה. יש לבנות מערכת של בקרה ומערכת חוקית מתאימה, כדי שלא יהיו אי סדרים כאלה ואחרים. יש פתרונות גם באמצעות חקיקה, ולא רק באמצעות הלאמת הפעילות הזו לתוך ממשלת ישראל.

אני רואה שאתה נהנה להשתמש במושג "הלאמה". המושג הזה הוא מאוד פופולארי עכשיו באוצר. אתם התחלתם לדבר במושגים של הלאמה. אני רואה שאתם עושים עכשיו רשתות ביטחון, למרבה שמחתכם.

קורא סעיף 1-3: 1. הגדרה – בתקנות אלה -

"היושב ראש" – יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.

"שמאי מכריע" – שמאי מקרקעין הנכלל ברשימת השמאים המכריעים לפי סעיף 202ג לחוק.

"תקנות סדרי הדין" – תקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשה להכרעה בפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס"ט-2008.

2. שכרו של שמאי מכריע

(א) שכרו של שמאי מכריע יהיה בשיעור מסכום התביעה או ההשבחה כפי שמצוין בבקשה שבה הוא מכריע, כמפורט בטבלה שבתוספת. על השכר האמור יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), שכרו של שמאי מכריע לא יעלה על 150,000 ₪ ולא יפחת מ-2,000 ₪ בעד הכרעה המתייחסת לבקשה אחת, ואם אוחדו דיונים כאמור בתקנה 10 לתקנות סדרי הדין, בעד הכרעה המתייחסת למחלוקת כאמור שם.

3. "שכר חריג"
(א) היושב ראש רשאי להורות, לבקשת אחד הצדדים או השמאי המכריע, בהתקיים נסיבות מיוחדות, כי שכרו של שמאי מכריע יהיה שונה מהשכר המחושב לפי תקנה 2 (להלן – "שכר חריג"), וזאת לאחר שנתן לצדדים ולשמאי המכריע הזדמנות להשמיע טענותיהם בעניין, ונימק החלטתו. בתקנה זו, "נסיבות מיוחדות" – מידה מיוחדת של טורח, היקף או העמקה הדרושים לצורך הכרעה בבקשה.

(ב) הורה היושב ראש על מתן "שכר חריג" לשמאי מכריע, יודיע לשמאי המכריע ולצדדים מהו גובה שכרו בסמוך להעברת הבקשה לטיפולו.

(ג) בקשות המוגשות ליושב ראש לפי תקנת משנה (א) יכול שיוגשו בטרם התקיים הדיון בפני השמאי המכריע או לאחריו.

האם יש הערות לסעיפים האלה?

יש לי הערה לגבי סעיף 3, ""שכר חריג"". יש כאן ריכוז סמכויות אצל גורם אחד שהוא היו"ר על פי ההגדרה, שהוא זה שממנה את השמאים, הוא זה שמחלק את התיקים והוא זה שיקבע את גובה שכרם. לדעתנו, אם הסעיף הזה יאושר כמו שהוא אין צורך בטבלאות המסופחות לתקנות. תמיד יהיה מי שתהיה לו טענה לגבי השכר. לדעתנו, במרבית התיקים המהותיים זה יגיע לדיון. יש כאן ריכוז סמכות בידי גורם אחד, שיכריע בשלושת הדברים.

האם אפשר לערער על ההחלטה שלו?

בעתירה מנהלית. אני לא ראיתי כאן סעיף של ערעור. תיקון 84 קובע ועדה מייעצת. אמנם היו"ר הוא גם יו"ר הוועדה המייעצת, אבל יש שם גורמים נוספים, כמו ראול ונציגי לשכה אחרים. דעתנו, זה גוף קצת יותר מאוזן מבחינת קבלת החלטות.

אני חשבתי שאתה תציע את זה כערכת ערעור ולא כגוף מכריע.

לא. אנחנו רוצים שההליך יעבוד. אם נדבר על ערכאת ערעור, התהליכים האלה יכולים להימשך עד אין סוף. גם אותו שמאי מכריע שישב ויכריע, הוא יראה מאיפה הדברים מגיעים, הוא יידע שיש אותו גורם שגם ממנה אותו, גם נותן לו את התיק וגם מכריע לגבי שכר טרחתו. אנחנו מקווים שהצדק ייעשה, אבל הוא גם צריך להיראות. לכן, הנושא הזה הוא בעייתי.

אני מסכים איתך. אני בכלל חושב שכל הנושא של "שכר חריג" הוא בעייתי. ההגדרה של נסיבות מיוחדות היא מאוד אוורירית, היא מאוד מעורפלת, היא יוצרת בעיה. אתה צריך לשלם להם תלוש משכורת ולגמור את הסיפור הזה. צריך להגיד: אתה מרוויח 30,000 שקלים בחודש וזהו. אם אתה רוצה להרוויח יותר מחבר כנסת, בסדר. אתה רוצה להרוויח כמו שופט, בסדר. כמו שופט זה נשמע ממש טוב. מה זו כל הבוכלטריה הזו? איך אתם מסכימים לשכר מקסימום? זו פריצת דרך בחשיבה. איך המושג של "שכר חריג" יבוא בפני בג"צ. מה בג"צ יעשה עם זה? אי אפשר להתקדם עם ההגדרה המופיעה פה. היא לגמרי סובייקטיבית, היא לא מבוססת על קריטריונים. זה נראה לא טוב.

אני שמאי מקרקעין. אני השמאי הכי ותיק במדינה.

האם אתה מועמד לשמאי מכריע?

הוא לא מועמד לשמאי מכריע. הוא אחד השמאים הותיקים במדינה.

חס ושלום. אני 5 מעל ההגבלה שלך.

תהיה בריא.

אני לא מועמד, ולכן אני מאמין שאני יותר אובייקטיבי. אני הייתי יו"ר לשכת השמאים. יש הבדל מהותי בין שכרו של שופט מחוזי או שופט עליון וחבר כנסת, כל גורם שמקבל שכר מהמדינה או מרשות מקומית, לבין שכרו של השמאי המכריע. בניגוד לשופט, הוא צריך לשלם שכר דירה,

אין לו החזר תקורה, אין לו החזר הוצאות בכלל.

אני מסכים איתך.

זה ייצור כלאיים. מדובר בשמאי עצמאי, אבל הוא מוגבל רק לעבודות מסוימות. עקרון ניגוד עניינים חייב לחול עליו, כי הוא חייב להיות אדם ישר. יכול להיות מצב בו אחרי 5-10 שנים הוא יפרוש ויחזור להיות עצמאי, אבל אז הלקוחות יברחו. הנקודה היא, שיש פה הוצאות הרבה יותר גבוהות.

ברור לי. מה זה קשור לעניין של השכר החריג?

זה לא שכר, זה שכר פלוס.

למה הם קוראים לזה שכר?

שכר טרחה. אתה אמרת....

התקנות הן לא שלי. הן של שר המשפטים. אתה צודק שזה לא רק שכר, אלא גם הוצאות הפעלת המשרד, העסקת עובדים ותשלום ארנונה. אני לא קראתי לזה שכר. אתם קוראים לזה שכר. אני חושב שזה מינוח לא מדויק, שיוצר עוול לשמאים המכריעים. אני מציע לשקול שוב את המינוח. זה לא המינוח הנכון.

נהוג לומר שהשכיר מקבל משכורת, וקבלן או מי שנותן שירותים והוא עצמאי מקבל שכר.

אולי אפשר לפתור את הבעיה של השכר החריג, שלא יהיה אך ורק בידי יו"ר מועצת השמאים וגם לא בפני ועדה מייעצת, שיש בה 7 אנשים ולא תהיה מסוגלת לעבוד באופן מעשי, כך שתהיה ועדה של שלושה: יו"ר ועוד אחד או שניים.

לי יש רעיון הרבה יותר: שלא יהיה "שכר חריג".

אני מסכים איתך.

בואו נקבע שבמשך שנתיים לא יהיה "שכר חריג", ואם נראה שטעינו נוכל לשנות זאת.

אני מסכים איתך.

זה מסומן אצלי: "בשום פנים ואופן לא". אין שום צורך ב"שכר חריג". נקבעה טבלה מסודרת. אין שום צורך ב"שכר חריג". יהיו מקרים בהם השמאי יעבוד קל ויקבל שכר גבוה, ויהיו מקרים בהם הוא יעבוד קשה ויקבל פחות. אין צורך בשכר החריג. נאמר פה, כי הקביעה של השכר החריג תהיה לפני הדיון או לאחריו. כלומר, הוא יכול להגיע להערכת שומה מבלי שיהיה לו מושג מה יהיה השכר בסוף.

חוסר ודאות קשה. האם יש מי שחושב שכדאי להשאיר את הסעיף הזה?

אני רוצה להסביר.

אני לא מדבר עליכם, כי אתם אלה שכתבתם את זה. האם יש מי שבא לדיון הזה מרצונו החופשי? האם יש מי שלא התבטא עד עכשיו? האם יש מי שרוצה להיות שמאי מכריע? אין.

אני חושב שהם מנועים מלהיות פה.

אני אומר מאיפה הדבר הזה יצא. אין לנו בעיה לוותר על זה, אם כי זה חבל. אני אומרת מראש, שאין לי שום עניין לעסוק בשכר טרחה. אני מציעה להעביר את זה ליו"ר ועדת ערר. זאת הצעה שתומר הציע לנו במהלך הדרך, וחשבנו שיהיה יעיל לרכז את הכל. לי אין שום בעיה עם זה. אני עוד לא ממנה שמאים מכריעים. בינתיים שר המשפטים הוא זה שממנה אותם. זה יכול לעבור לוועדת ערר, שאמונה על אובייקטיביות. ועדה מייעצת לא תיתכן כיוון שיושבים בה אנשים שיש להם ניגוד עניינים. יו"ר ועדת ערר נראה לי פתרון טוב.

אני אומר מאיפה זה יוצא. קחו לדוגמא שבו שמאי מכריע נדרש לעסוק בתביעה של 1,000 דירות. אם נשלם לו שכר לפי הטבלה פה, השכר יהיה מאוד גבוה. יבואו הצדדים ויאמרו: כי זו עבודה פשוטה באופן יחסי, ולכן אנחנו סבורים שצריך להפחית בשכר המשולם לשמאי. חבל לוותר על האופציה הזו.

אבל השכר החריג לא מתייחס לאופציה כזו.

זה גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה.

איפה זה כתוב?

כתוב במפורש שכל הצדדים יוכלו לבקש זאת.

זה לגמרי לא מובן.

אין בעיה. נכתוב: גבוה או נמוך יותר. זה ברור שזו הכוונה, ולכן כתוב: לבקשת אחד הצדדים או לבקשת השמאי המכריע. ברור שהצדדים לא יבקשו להעלות את הסכום, ואילו השמאי המכריע לא יבקש להפחית. מהצד השני, עשויים להיות מקרים שבהם למרות שהסכום נמוך באופן יחסי יש מורכבות.

איך אפשר לצאת מזה? אני מסכים לכל הטיעונים ההגיוניים שלך. אני אומר לך,שאתם כל הזמן בורחים מהעניין האמיתי. חברים, שכר של שמאי מכריע צריך להיות בתלוש משכורת מסודר. צריך לקבוע לו שכר נאה כיאה למעמדו, צריך לסדר לו משרד עם מזכירה ועוזר ולהפסיק את כל הדבר הזה.

כלומר, שיהיו שייכים לשירות המדינה.

שירות המדינה שיש לו עשרות אלפי עובדים יגייס עוד 10 עובדים או 20 עובדים. אם זה מספיק חשוב לכם, אם זה אמור לפשט את התהליכים, לייעל אותם, לחסוך כספים, לחסוך שחיתויות ויש פה גם אגרות, זה שווה למדינת ישראל. ההתעקשות הזו מביאה אותנו ליצירת מכאניזם יש מאין. אתם רוצים להמציא את הגלגל, מבלי שאני יודע אם אתם ממציאים גלגל טוב או גלגל. רע. גם אתם לא יודעים אם אתם ממציאים גלגל טוב או גלגל רע. בשביל מה אנחנו עושים את כל הדבר הזה? אם רוצים לתת לו משכורת של שופט, אני מאשר את זה. תעסיקו אותם במשרד המשפטים, ותתנו להם את הכבוד המגיע להם. האם כל זאת בגלל שאגף התקציבים לא מסכימים שאצל הולנדר יהיו מועסקים עוד 10 עובדים? אני יודע מה האמת. אני הייתי שם. זו כל האמת. המדינה לא תפשוט מזה רגל.

זו לא השאלה.

זו כל השאלה.

השאלה היא לא אם המדינה תפשוט רגל. זה לא הקונספט שהלכנו עליו. זה לא הקונספט המעוגן בחוק. זה לא הקונספט שעומד כרגע על הפרק.

בסעיף של "שכר חריג" יש אין סוף אפשרויות. הוא יערער והוא יציע, ואין דין תיק כזה כדין תיק אחר. לא נצא מזה.

אני חושבת, שלטובת העניין צריך להשאיר את הסעיף. אין לי שום התנגדות להסיר אותו. אנחנו נעבוד על פי הטבלאות. אנשים שלא יהיה שווה להם כי התיקים שלהם אוחדו והעלות של כך תהיה גדולה, לא ילכו לשמאי מכריע. הקונספט של הסעיף הזה נועד למקרים חריגים.

איפה כתוב שזה רק למקרים חריגים?

נאמר: "בהתקיים נסיבות מיוחדות".

כל תיק יתאים לנסיבות מיוחדות.

אני מוכנה להסכים עם ארז שהסעיף הזה יימחק.

בואו נשים את הסעיף הזה בטעון עיון, ולא נכריע בו כעת.

הניסוח של מידה מיוחדת לקוח מהתוספת השנייה לתקנות סדרי הדין האזרחיים, שמדברים על עבודתו של מומחה מטעם בית המשפט.

אתם מדברים על שזה יהיה שונה מהשכר המחושב, כאשר כל הנימוקים הם נימוקים להגדלה. אתם מדברים על "מידה מיוחדת של טורח".

אפשר להבהיר זאת.

נאמר: "היקף או העמקה הדרושים...".

אם זה פחות מדי, ישולם פחות.

אם זה טכני. אם הכרעת לגבי תיק אחד, כאילו הכרעת לגבי 100 תיקים.

נכון.

למה שלא נכתוב את זה?

אין שום בעיה.

אפשר לכתוב, שבמקרה של איחוד תיקים או בפסיקה זהה התשלום יהיה פחות. נניח שיש 100 דירות במתחם מסוים, והשמאי המכריע קבע את העיקרון לגבי המתחם הזה. במקרה כזה הוא לא צריך לקבל הוצאות שכר מ-100 דיירים.

אם יש לו 100 דירות, חובה על פי כללי האתיקה וחוק השמאים לבקר בכל דירה כזו. את העבודה הוא צריך לעשות. יש 1,000 דוגמאות, ולא תוכל להקיף בתקנות את כל הדוגמאות. חבל לרדת לרמה הזו.

אנחנו נמשיך הלאה, ולגבי העניין הזה עוד לא נכריע. מי יכול להסביר לי את הסעיף המדבר על הסכום שהוא בין 2,000 שקלים ל-150,000 שקלים?

שכר הטרחה נקבע באחוזים, ולכן זה יכול להיות המון כסף. בשל כך, קבענו כי אדם לא יכול לקבל על תיק יותר מ-150,000 שקלים.

למה קבעתם 150,000 שקלים ולא 100,000 שקלים או 200,000 שקלים?

הסכום נקבע תוך התייעצות עם אנשים שעוסקים בתחום. שאלנו אותם, כמה זמן לוקח לטפל בתיק מורכב. ההנחה היתה שטיפול בתיק מורכב יכול לקחת חודש.

אבל זה לא אומר שבחודש הזה הוא לא עוסק גם בדברים אחרים.

אנחנו מדברים על 20 ומשהו ימי עבודה. לפעמים מדובר בתביעות של מיליארדים. אגב הסכומים שהיום משתלמים בגין תביעות גדולות. אנחנו קיבלנו לשלם שכר על 1,000 שעות עבודה של שמאי מכריע. זה הרעיון של קביעת התקרה.

זה סכום של 15,000,000 שקלים השבחה. הסכום של 150,000 שקלים זה סכום גבוה מדי. במצב נדיר ביותר ידובר על השבחות בסכום כזה.

היו המון שמאים שדיווחו על עבודות גדולות בהרבה.

לא בסכומים של 15,000,000-20,000,000 שקלים. זה דבר שהוא נדיר.

השאלה היא אם זה שווי או גובה התביעה. תבדילו בין גובה התביעה לשווי. אלה שני דברים שונים.

לפי מה זה נקבע.

מדובר על שני מצבים: גובה ההשבחה או 197.

משם זה בא. גם הסכום הנמוך של 2,000 שקלים מתייחס ל-50%-60% תקורות. זה סכום מינימאלי המתחלק בין הצדדים.

קורא סעיף 4 מלוא השכר: "שכרו של שמאי מכריע המחושב לפי תקנה 2 או שנקבע לפי תקנה 3 יהווה את מלוא השכר ולא יתווספו לו תשלומים נוספים מאת הצדדים, ל מעט תשלום עבור המצאת מידע שהימצאותו כרוכה בהוצאות מיוחדות כאמור בתקנה 19(א) לתקנות סדרי הדין".

על איזה מידע מדובר?

כל המידע הרגיל, כמו מס שבח וטאבו השמאי נושא. לפעמים יש מדידות מיוחדות או תצלומי אוויר, שהוא צריך לעשות והם לא כלולים בהוצאות הרגילות שלו.

אין לזה סוף. אני לא מבין את זה. או שקובעים שכר טרחה לשמאי, או שלא קובעים כלול. יש "שכר חריג" ועלויות נוספות. איזה תצלומי אוויר צריכים לעשות? האם צריך לבצע תצלומי אוויר על מנת לקבוע היטל השבחה? אם כן, זה חלק מהעניין.

אתמול חברת חשמל העלתה מסוקים לאוויר.

להעלות מסוקים לאוויר על מנת לקבוע אם לפני 10 שנים אדם היה או לא, זה לא יועיל. ממילא עכשיו אתה לא יכול לעשות שום דבר.

ארז, האם אתם חושבים שזה מיותר?

זה נמצא בתקנות שאושרו כבר. יש תקנות סדרי דין שאושרו כבר, ונחתמו על ידי השר.

אז למה זה מופיע פה שוב?

אנחנו באים להגיד, שמעבר לדבר הזה אי אפשר להוסיף. זה אומר מה נכלל בתוך השכר.

הדברים האלה מקובלים. הרבה בעלי מקצוע, כמו מנהלי עיזבון או כונסים, מקבלים הוצאות מיוחדות. הדברים האלה אינם לקוחים מנבכי דמיוננו. אנחנו מכירים את המצבים בהם יש הוצאות מיוחדות.

לא נלך עם זה לרבנות.

קורא סעיפים 5-6: 5. שיעור ההשתתפות בשכרו של השמאי המכריע

המבקש והמשיב ישאו, כל אחד, במחצית שכרו של השמאי המכריע, זולת אם השמאי המכריע הורה אחרת ונימק את החלטתו. היו מספר מבקשים או מספק משיבים, ישאו הם, בינם לבין עצמם, במחצית השכר כאמור, בחלקים שווים.

6. הודעה על גובה שכרו של השמאי המכריע

(א) קיבל השמאי המכריע הודעה מהיושב ראש על מינויו, יודיע השמאי המכריע לצדדים, תוך שבעה ימים, מהו גובה שכרו לפי תקנה 2, ורשאי הוא לדרוש מהצדדים לשלם רבע משכרו מיד לאחר קבלת ההודעה.

(ב) קיבלו השמאי המכריע והצדדים הודעה מהיושב ראש על מתן "שכר חריג" כאמור בתקנה 3, רשאי כל צד שהסכמתו להתדיין בפני השמאי המכריע נדרשת, להודיע בתוך שבעה ימים מקבלת הודעת היושב ראש (להלן – המועד להודיע), כי אינו מעוניין להמשיך את ההליך בפני השמאי המכריע בשל השכר החריג שנקבע. לא הודיע כאמור, יראו את הצדדים כאילו הם מסכימים לתשלום השכר החריג, ורשאי השמאי המכריע לדרוש מהצדדים לשלם רבע משכרו החריג, או להשלים תשלום שכרו כאמור, אם שולם שכר כאמור בתקנת משנה (א), מיד לאחר חלוף המועד להודיע.

(ג) יתרת שכרו של השמאי המכריע תשולם במועד קבלת ההודעה על קבלת ההחלטה של השמאי המכריע. על התשלום יחול סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961 (להלן – חוק פסיקת ריבית).

(ד) ראה צד כי הצד שכנגד איננו משלם לשמאי המכריע את שכרו, לרבות אי תשלום השכר כפי שצוין בהודעות לפי תקנת משנה (א) או (ב), תוך 30 ימים מיום קבלת דרישת השמאי המכריע, רשאי הוא לשלם לשמאי המכריע את יתרת השכר לה הוא זכאי לפי תקנות אלה ואשר טרם שולמה, ולהיפרע בשל תשלום זה מהצד שכנגד. על תשלום ששילם צד כאמור יחול סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית.

יש לי הערה לגבי סעיף 6(ב). יש כאן מצב של מבוי סתום. אם הצדדים מחליטים שההחלטה לא מקובלת, מה קורה אז? בנוסף, מה קורה אם השמאי המכריע כבר החל את עבודתו? ההחלטה היא לא במועד מסוים, אלא היא יכולה להיות גם במשך התקופה.

אני רוצה להתייחס לסעיף 5. המצב היום שונה לחלוטין ממה שהיה לפני תיקון 84. לפני התיקון היה שלב של השגה בפני הוועדה המקומית. השמאים מטעם שני הצדדים באו והציגו את טענותיהם, ואז או שהגיעו לשומה מוסכמת או שהשמאי מטעם הוועדה המקומית אמר: זה מה שצריך לשלם. אם הולכים לשמאי מכריע במצב כזה מדובר בהליך של בוררות לכל דבר ועניין. שני הצדדים יציגו את טענותיהם, ושכר הטרחה מתחלק שווה בשווה. לא זה המצב הקיים היום. היום הוועדה המקומית קובעת שומה. היא יכולה לקבוע שומה בצורה מאוד שרירותית, היא יכולה להעלות את השומה שלה, ואין שום דרך לנישום לבוא ולטעון בפני השמאי של הוועדה המקומית. לדעתי, הוועדה המקומית צריכה לשאת במלוא שכר הטרחה. לא יכול להיות מצב אחר. אם נקבעה שומה גבוהה מדי, מספיק שהשמאי המכריע הוריד שקל אחד מהשומה שנקבעה על ידי הוועדה המקומית בשביל להטיל את מלוא שכר הטרחה על הוועדה המקומית.

האם לשמאי המכריע יש באמת סמכות לבוא ולהגיד, כי הוועדה המקומית עשתה מעשה שלא יעשה ולכן היא צריכה לשאת במלוא העלות?

זה בדיוק מה שכתוב פה. זאת סמכות שנתנו.

זה לא ברור. אני לא הבנתי את זה כך. זה לא ברור מאליו. יכול להיות שיש פה שיקולים אחרים, כמו שיקולים סוציאליים.

אין שום בעיה לכתוב את זה בצורה מפורשת. זאת הכוונה. הכוונה היא שהשמאי המכריע יוכל להחליט איך הוא מחלק, בין השאר על פי תוצאות ההליך. אם הוא רואה שאדם הגיש תביעה לפי 197 ולא מקבל שום דבר, אין שום סיבה להטיל את הנטל על הציבור.

צריך לכתוב את זה בצורה מפורשת. מצד אחד תביעות קנטרניות, ומצד שני שומות מופרזות, שומות שאין שום הצדקה להן, שנעשו בניגוד לכל נוהל, דין וניסיון.

הכלל צריך להיות הפוך.

מה קורה כאשר התביעה היא קנטרנית?

בוא נפריד בין היטל השבחה לבין 197. בהיטל השבחה השומה המקומית היא זו שקובעת. חייב להיות לה אינסנטיב לבוא ולקבע בדיוק את השומה שצריכה להיות. מספיק ששמאי מכריע בתיק אחר הכריע, והוועדה קבעה שומה גבוהה יותר. ברוב התיקים השמאי המכריע יוריד מהשומה שנקבעה בוועדה המקומית. לכן, הכלל צריך להיות שהוועדה המקומית צריכה לשאת בעלות של השמאי המכריע, ובמקרים מיוחדים שבהם התביעה היתה קנטרנית הוא יטיל 50% או את כל שכר הטרחה על הנישום. הכלל צריך להיות הפוך.

לא נראה לי שזה סביר שהרשות המקומית תשא באופן אוטומטי בשכר טרחה של שמאי מכריע. בדרך הכלל אנחנו קובעים את השומה לפי הנתונים. אין לנו היום את האפשרות לשאת ולתת עם הצד השני. אם עשינו מחדל ולא קבענו את השומה כדין, אין ספק ששמאי מכריע צריך להטיל את הכל עלינו. זה לא צריך לבוא כנוהל רגיל.

מה זה מחדל? אם הפחיתו 10% מהשומה זה מחדל?

אני מבקש להתייחס לכל ההערות שנשמעו עד כה.

בעייני, לא נכון לצאת מנקודת הנחה ש-100% יוטלו על הרשות המקומית. עם זאת, אני חושבת שנכון לומר שהשמאי המכריע יקבע, בהתחשב בתוצאות ההליך. אגב, אם שומת הוועדה המקומית היתה אלף ופלוני הגיש שומה נגדית על אפס והשמאי המכריע פסק 900, אני לא חושבת שכל העלות צריכה להיות מוטלת על הוועדה המקומית. נכון לכתוב במפורש, שהוא רשאי להטיל את מלוא הסכום על אחד מהצדדים.

מה לגבי ההערה בנוגע לסעיף 6?

הרעיון הוא, שאם השכר עולה לצדדים צריכה להיות הזדמנות לסגת מהסכמתם ללכת לשמאי מכריע. זה היה הרעיון. אז זה חוזר לנקודת ההתחלה לפני שהם הסכימו על שמאי מכריע.

אני מבקש לנסח מחדש את סעיף 5, ולא רק בהתאם לנוסח שאת השמעת כרגע. לומר: "בהתחשב בתוצאות ההליך", אינו מספיק. מעבר לתוצאות ההליך יש פה שאלה שצריך לומר עליה משהו מבחינת כוונת המחוקק. כלומר, מצד אחד תביעה שתוגדר על ידי השמאי כקנטרנית או טורדנית או שעושה כל מיני דברים שאינם מן העניין. אותו דבר לגבי הרשות המקומית, כמו שומה שלא מתקבלת על הדעת, שלא היתה לה שום הצדקה. אחרי זה צריך להוסיף ולומר: "בהתחשב בתוצאות ההליך".

מה לגבי העניין הסוציאלי? האזרח הקטן קיבל שומה, והוא צריך להתמודד עם עיריית תל אביב. זה לא דבר פשוט. אני לא מדבר על קבלן גדול. מה קורה עם אזרח רגיל שיכול למצוא עצמו מובטל או גמלאי? איך נתמודד עם זה? האם נלך לשמאי מכריע ונגיש תביעה לשלם חצי-חצי? איפה כל ההליכים הסוציאליים? אני חושב שצריך לתת לשמאי המכריע סמכות.

לא. זה צריך להיות בחוק.

עם הסמכות לפסול את הטלת ההוצאות על אחד הצדדים בהתחשב במצבם הכלכלי אין בעיה. אחד השיקולים שהשמאי המכריע יכול להפעיל הוא זה.

על זה אני מדבר. אני מתכוון לכך, שתהיה לו סמכות לא רק בהיבט של התוצאות.

אגב, החוק נתן פתרון חלקי לעניין הזה, בכך שבסכומי חיוב של עד 50,000 שקלים יכול לחול המנגנון הקודם של הסכמות למשך שנה.

מי קבע את זה?

החוק.

האם אני אישרתי את זה?

כן. אני מחיתי, ואתה אישרת.

אתה מחית כל כך הרבה, שאני כבר לא שמתי לב למה מחית. הצלחת להטעות אותי.

זה נכון שבשנה הראשונה יש להניח שהתיקים הקטנים לא יגיעו לשמאים מכריעים.

אם כך, המצב הוא לא כצעקתה. על מה אתם צועקים?

אנחנו לא העלינו את הנושא.

אנחנו הצענו לעשות גזרה שווה מהגישה לערכאות שנעשתה בוועדת ערר. כידוע, הוטלו אגרות על מי שפנה לוועדת ערר בתכנון ובנייה. ניתן פטור מאגרה למי שיש לו פטור מארנונה.

אבל אם הוא חולק על גובה החיוב, אז אין לו את הפטור הזה.

את זה אתה צריך לתקן בחוק.

לא. אתה יכול לומר בתקנות, שבמצב כזה שבו אדם באמת במצוקה קשה ופטרו אותו גם מתשלום ארנונה - ויש להניח שמדובר במימון ביניים, כי בסופו של דבר יש הכרעה בהיטל השבחה או בתביעה שלו - במצב כזה הרשות המקומית צריכה לשאת בכל העלות. היא בעצם הניעה את התהליך הזה, ולא צריך לגרום לאזרח כזה להוצאה. אם בסופו של דבר יגידו שהוא צריך לשלם או שלא מגיע לו כלום, אז הוא יצטרך לשאת בהוצאה. כל עוד לא פסק השמאי המכריע, הרשות המקומית צריכה לשאת במלוא העלות.

צריך לראות איך פותרים את זה. אני חושב שזה מרחיק לכת. זה ברור שהמרכיב הסוציאלי צריך להילקח בחשבון. אני בעד הכלל שאדם שיש לו פטור מארנונה, שזו עדות למצבו הסוציו-אקונומי לפי חוק, ברגע שהוא הולך לתביעה הוא יקבל פטור מלא או 70% פטור.

יש עם זה בעיה. כאשר בא אדם ומגיש תביעה על 197 בלי שום פרופורציה, אנחנו פותחים בפניו את הדלת.

גם בהיטל השבחה. אם תביעתו מוצדקת, זה בסדר.

אבל מדובר בהליך ארוך. איך הוא ייכנס להליך?

כמו שהוא ישכור שמאי, שייצג אותו בהליך.

לא הבנתי.

שרית אומרת, שנלך לפי תוצאות ההליך. אני שואל, איך הוא ייכנס להליך אם אין לו את הכסף להיכנס להליך.

בשביל להיכנס להליך הוא צריך לשלם שמינית, חצי מרבע.

אבל אתה מתחייב להכל. יתבעו אותו אחרי זה. אני מבקש שיהיה מדד סוציו-אקונומי, שיקבע את החלוקה בין העירייה לבין התובע.

אני מסכים עם מה שאמר סרוגו. אני מציע, שבסעיף 5 ייעשה שינוי בבסיס. פה מדובר על חצי-חצי.

הבקשה הזו לא התקבלה.

אני מציע מנגנון, שיכול לתת פתרון כבסיס. בדרך כלל היום בא השמאי של בעל הקרקע ואומר אפס, והשמאי של הרשות אומר 100. השמאי המכריע בא ואומר 10.

או 90.

בדרך כלל זה 10. אני חושב שצריך להטיל את שכר הטרחה בהתאם לתוצאות. כלומר, אם היתה תוספת של 10% לשומה הבסיסית הנמוכה, בעל הקרקע ישלם 10% והרשות תשלם 90%. אם השמאי יפסוק באמצע, אז זה יתחלק חצי-חצי. אם השמאות של השמאי המכריע תהיה 80%, המשמעות היא שזו שמאות קנטרנית של היזם.

למה קנטרנית? יש דברים שעד היום אנחנו לא יודעים איך לשום. אנחנו בודקים אם יש מרתף או אין מרתף, אם זה מוגדר כקומה או לא מוגדר כקומה וכו'. אני כפוף להחלטות של בית משפט. אין לך מושג, איזה הבדלים יש בהגדרות לגבי כל בית. יכולה להיות הגדרה שזו קומת מרתף, וזה מונע ממך קומה נוספת לפי ס'. זה בית משפט קבע ולא השמאי. מה יקרה? אנחנו לא יכולים לעמוד בזה.

הוא מציג את הבעיה. אומרים לשמאי של הרשות: תעשה שמאות.

זה התפקיד שלי. אני מחויב לגבות היטל השבחה.

לא נקבל הכרעה בנוגע לסעיף 5. העיקרון הוא ששני הצדדים משלמים כל אחד 50%. לשמאי מכריע יהיה שיקול דעת, שהוא יהיה חייב להפעיל אותו בשלושה מקרים:

1. אם התביעה היתה קנטרנית ונועדה למשוך זמן.

2. אם השומה היתה לא מקצועית, מתעלמת מפסיקות קודמות ושרירותית.
3. תלוי במצבו הסוציו-אקונומי של מגיש התביעה. אם מצבו הסוציו-אקונומי אינו מאפשר את גביית מלוא מחצית הסכות, אזי יצטרכו להפעיל שיקול דעת. מי שיצטרך לשאת בהפרש זה הצד השני.

מה קורה אם השמאי המכריע קיבל אחד לאחד את הטיעונים של הנישום? זה לא אומר שהשומה של הוועדה היתה רשלנית.

נכון. הנישום הרוויח מכך שקיבלו את טענותיו והוא חסך כסף.

הוא לא הרוויח.

אני חוזר למצב שבו אין אפשרות להשגה. אין הזדמנות לנישום לטעון את טענותיו. לכן, הוא הפסיד. את כל שכר הטרחה של השמאי המכריע הוא הפסיד.

אבל הוא הרוויח את הפסיקה שלו.

אם שלב ההשגה לא היה מתבטל, השמאי של הנישום היה משכנע את אריה קמיל בצדקתו, ואז בכלל לא היו מגיעים לשמאי המכריע. לא יכול להיות שאתה מחייב את האזרח ללכת לשמאי המכריע, וגם מחייב אותו לשלם כאשר הוא צודק.

אפשר להוסיף: "בהתחשב בתוצאות ההליך". אפשר גם לעשות משהו אחר, וזה למחוק את נקודת המוצא ולומר: החלוקה תיקבע על ידי השמאי המכריע בהתחשב בסל פרמטרים שנפרט בתקנות, שזה המקצועיות של השומות, תוצאות ההליך וכו'.

זו גם אפשרות, אבל זה מאוד מסוכן. הוא בעצם פוסק בסוף. מתי הוא ירוויח כסף?

השיעור של שכר הטרחה קבוע בתקנות. אנחנו מדברים רק על חלוקה.

אגב, גם פה תהיה הטיה. יבוא השמאי המכריע ויגיד: העירייה תשלם.

אבל זה לא המצב. לצערנו, המצב הוא בדיוק הפוך. הרשויות לא משלמות, והנישומים משלמים את כל השכר.

אז תהיה הטיה הפוכה. יגידו: העירייה לא משלמת, ולכן כדאי לקחת מהנישום. אני לא אוהב את זה

אם כך, ההצעה של ראול היא הכי טובה. בוא נטיל הכל על הרשות, ונראה כמה הוא יעביר לנישום.

אנחנו עוברים לסעיף 7.

קורא סעיף 7 שכר שמאי מייעץ: תקנות אלו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שכרו של שמאי מייעץ כהגדרתו בסעיף 198(ו)(2) לחוק, ואולם לעניין שמאי מייעץ שנתבקש להגיש לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה חוות דעת בכתב בעניין מסוים הנוגע לערר, ולא בנוגע למכלול הסוגיות הכרוכות במחלוקת, יחול השכר שיקבע היושב ראש.

מה זה שמאי מייעץ?

שמאי שמועסק על ידי ועדת הערר. אם נשנה את השכר החריג, יהיה צריך לומר פה שאת זה תקבע ועדת הערר. אם שמאי מייעץ עושה את כל העבודה של השמאי המכריע, כי זה מה שהוועדה מטילה עליו, אז חלות תקנות השכר. אם הוועדה לא צריכה שמאי שיכריע אלא רק את
חוות דעתו בסוגיה ספציפית, אז צריך לשלם לו שכר חלקי. מתוך הקונספט שהכל צריך להיות במקום אחד, אנחנו אמרנו שמי שיקבע את השכר זה היו"ר. אם אנחנו משנים את עניין השכר החריג, אז צריך לומר שמי שיקבע את השכר הוא יו"ר הוועדה.

אבל אם הוא מייעץ, הוא מייעץ. אם הוא מכריע, הוא מכריע. הוא לא יכול להיות גם מייעץ וגם מכריע.

לא. ועדת הערר אינה רשאית להסתייע, אלא בשירותיהם של האנשים האלה שקרויים שמאים מכריעים.

אבל הוועדה תצטרך להכריע, האם היא מתייעצת איתם לצורך הכרעה בתיק או לצורך ייעוץ בתיק. זה צריך להיות ברור שיש שני מסלולים.

נכון. לכן, אמרנו שאם הוועדה מבקשת מהם פסיקה, אז זה המסלול הרגיל.

להלן שמאי מכריע.

בדיוק. כינינו אותו בחוק שמאי מייעץ.

אני מציע, שיהיה ברור שיש פה בתקנות שני מסלולים.

ברור שזו הכוונה.

המייעץ הוא גם מכריע.

הוא עשוי להיות.

אבל אלה אותם אנשים.

הוא פשוט קרוי כך בחוק.

הוא קרוי כך בחוק, משום שההחלטה הסופית לעולם תישאר בידי ועדת הערר ולא בידיו. יכול להיות שוועדת הערר תבקש ממנו לעשות בדיוק את אותה עבודה. בסופו של דבר העבודה תחזור לוועדת הערר, על מנת שהיא תחליט אם זה מקובל עליה או לא.

מה אנחנו מחליטים לגבי סעיף 7?

צריך לומר: כפי שתקבע ועדת הערר.

תקבע מה?

שכר טרחה לשמאי המייעץ.

מפה ועד אמריקה?

לא. לפי הטבלה.

לא. זה לעולם פחות מהטבלאות.

איפה זה כתוב?

נכון. זה לא כתוב.

מי יכול לאשר דברים כאלה? האם אני הולך להעשיר פה אנשים ולייצר מנגנון לקומבינות? אתם משאירים פה פתח רחב בידי אנשים שהם אפילו לא עובדי מדינה.

למה?

כי יו"ר ועדת ערר הוא לא עובד מדינה. הוא יקבע את השכר של השמאי המכריע.

אנחנו הצענו שזה יהיה יו"ר מועצת השמאים. נטענה כלפינו טענת ניגוד עניינים.

בתוך עמי אני יושב.

בסעיף הזה אני צריך לצאת להגנת משרד המשפטים.

אני מגן על משרד המשפטים, אבל משרד המשפטים צריך להגן עלינו.

הכוונה המקורית היתה לגבי סעיף "שכר חריג", ואנחנו הרי מתכוונים להוריד את זה.

אני מדבר על שכר נורמטיבי. כמה אדם מקבל עבור ייעוץ?

אין לנו דרך לדעת מראש.

אבל יש לכם דרך לקבוע.

אני סברתי, שצריך להותיר את הסמכות לקבוע זאת בידי יו"ר מועצת השמאים. כיוון שעלו פה טענות של ניגוד עניינים, זה לא התקבל.

בואי נקבע כי עבודת ייעוץ, שאיננה עבודת הכרעה, תיקבע בסמכות ועדת ערר מחוזית. זו חבורה של חבר'ה. אני מקווה, שאת יודעת את זה. השר ימנה כל מיני אנשים. אני יכול להראות לך את השמות. הוועדה הזו תוכל לתת בין 2,000 שקלים ל-10,000 שקלים לעבודת ייעוץ.

אתה יכול להכפיף את זה לסעיף 2.

עזוב. נקבע סכום של 2,000-10,000 לעבודת ייעוץ. ברגע שתתבקש עבודת הכרעה, הסכום ייקבע בהתאם לטבלה. אגב, מי משלם את עבודת הייעוץ, ועדת הערר?

הצדדים. זה גם היום כך.

קורא סעיפים 8-9 ואת סעיף התוספת: 8. שכר שמאי מכריע שהפסיק את טיפולו

הועבר עניין שלפני השאמי המכריע לשמאי מכריע אחר כאמור בסעיף 202י' לחוק, או הודיע צד שאין הוא מעוניין להמשיך את ההליך בפני השמאי המכריע כאמור בתקנה 6(ב), רשאי היושב ראש, לבקשת אחד הצדדים או לבקשת השמאי המכריע, לקבוע אם השמאי המכריע זכאי לשכר ואם כן, את שיעורו, ורשאי הוא להורת על החזרת סכומים ששולמו לשמאי המכריע על חשבון שכרו, ככל ששולמו.

9. תחולה

תקנות אלו יחולו לגבי בקשות למנוי שמאי מכריע או שמאי מייעץ שהוגשו ליושב ראש לפי סעיף 198 (ה)(1) לחוק או סעיף 14(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק, עד שנתיים מיום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 84 והוראת שעה), התשס"ח-2008 (להלן – המועד הקובע). ואולם, אם לא הותקנו תקנות אחרות במקום תקנות אלה עד למועד הקובע, יעמדו תקנות אלה בתוקפן למשך שלושה חודשים נוספים לאחר המועד הקובע.

תוספת –

טור א'








טור ב'

סכום התביעה או ההשבחה





השכר

בשקלים חדשים

על חלק הסכום

על חלק הסכום

העולה על


שעד

0



100,000




7.5%

100,000


200,000




5%

200,000


500,000




4%

500,000


1,000,000




3.5%

1,000,000


2,000,000




2%

2,000,000








0.8%

אני מבקש להסביר את הטבלה.

אם סכום התביעה או סכום ההשבחה הוא 100,000 שקלים, השכר הוא 7,500 שקלים. אם מדובר ב-200,000 שקלים, אז השכר יהיה 7,500 שקלים פלוס 5% כפול 100,000 שקלים נוספים.

זה במדרגות הולכות ויורדות.

אז כמה זה נותן לנו, 12,500 שקלים?

כדאי להדגיש את זה. זה לא ברור.

זה ברור. זה לפי תקנה 2.

מה לגבי מצב בו מדובר על 2,000,000 שקלים?

במצב כזה אנחנו מדברים על 7,500 שקלים על 100,000 שקלים ועוד 5% על עוד 100,000 שקלים ועוד 4% על עוד 300,000 שקלים, עוד 2% על 1,000,000 שקלים. במצב כזה מדובר על 62,000 שקלים.

לכן אמרתי שצריך לגבי 15,000,000-20,000,00 לעשות את החישוב כדי להגיע ל-150,000 שקלים. הסכום הגבוה ביותר מתחיל ב-62,000 שקלים. בשביל להגיע ל-150,000 שקלים מדובר בפער של 90,000 שקלים שיתחלק ב-0.8% ויתקבלו עוד 20,000,000 שקלים. בשביל להגיע לסכום של 150,000 שקלים צריך תביעה או השבחה של 27,000,000 שקלים. ההגבלה העליונה היא 150,000 שקלים, והיא לא רלוונטית כי הרוב המוחלט של ההשבחות יהיה הרבה מתחת ל-150,000 שקלים.

אם נשאיר את השכר החריג, אז נוריד את המגבלה ל-100,000 שקלים. אם נבטל את השכר החריג, אז נשאיר את זה.

אני רוצה להעיר לגבי הטבלה. אני לא יודע על מה התבססה הטבלה הזו, ועל איזה נתונים הממשלה התבססה. יש לי כאן טבלה, שאני אשמח להעביר לך אותה. אנחנו מערערים על האחוזים ועל הסדר. אני אתחיל דווקא עם הסדר. זה נכון שההיגיון הכלכלי לעבודת השמאי אומרת, שכלל שהשומה גבוהה יותר אז העבודה שלו על השקל האחרון היא יותר קטנה מאשר על השקל הראשון. לכן, ככל שההשבחה או התביעה גבוהות יותר, שכר הטרחה צריך לרדת. זה ההיגיון סביב הפירמידה הזו. אתם תופתעו לשמוע זאת, אבל אני חושב שהטבלה צריכה להיות הפוכה מבחינת הצדק הסוציאלי. לא יכול להיות מצב, שאדם עשיר שיש לו קרקע שהושבחה ישלם באחוזים פחות לשמאי המכריע מאותו אדם שסוגר חדר. 7.5% מההשבחה זה 15% מההיטל. דווקא אותו אדם קטן שבונה חדר משלם 15% מההיטל שכר טרחה. אמנם הוא משלם חצי, אבל אולי הוא ישלם את הכל. עד הורדה של 7.5% הוא הפסיד.


ניקח דוגמא של אדם שבונה לעצמו בית, קנה מגרש ומשלם היטל השבחה. האם יעלה על הדעת שזה שבונה בבאר שבע ישלם באחוזים יותר מאשר זה שבונה בהרצלייה פיתוח? לא יכול להיות דבר כזה. זה כמו שתקבע מס הכנסה הפוך, כך ששיעור המס על המשכורות הנמוכות יהיה 50% ועל המשכורות הגבוהות הוא יהיה 30%.

אני אגיד לך מה קרה אצלם. הם הסתכלו מבחינת עלות השכר של השמאי, ואתה מסתכל על הדברים מבחינת ההוצאה של הנישום.

נכון. אותן קרקעות יממנו את האדם הקטן. באותם מקומות בהם ישלמו שכר טרחה גבוה לשמאי, זה יממן את שכר הטרחה של האדם הקטן. הפירמידה צריכה להיות הפוכה.

אנחנו עשינו בדיקות, ולפיהן כתבנו את הטבלה בדף שחילקתי. הטבלה הראשונה מדברת על שכר הטרחה. הטבלה השנייה מתייחסת למצב של 1,200 שומות בשנה. נציג עיריית תל אביב אמרו שרק אצלם יש קרוב ל-800 שומות לשמאי מכריע בשנה.

אמרת נכון.

שרית, איפה אנחנו מפרסמים את פסקי הדין של השמאי המכריע?

באתר של מועצת השמאים. כתוב בתקנות, שכל הכרעה של שמאי מכריע מתפרסמת מיד באתר ופתוחה לעיון הציבור.

והיא גם תישלח לרשויות המקומיות?

ודאי. היא תישלח לצדדים ותפורסם באתר כפתוחה לעיון הציבור במערכת שגם תאפשר מחזור מידע.

רוב השומות המוגשות הן שומות על הקלות בנייה. לכן, דין בניין אחד שונה מדין בניין אחר. דין פרויקט אחד שונה מדין פרויקט אחר. לכן, כמות השומות המכריעות תהיה אדירה. הטבלה הראשונה התבססה על 1,200 שומות בשנה. כלומר, שמאי מכריע יעשה 10 שומות בחודש, כפול 12 זה 120, כפול 10 שמאים זה 1,200 שומות. אם ניקח את ה-1,200 ונחלק אותם כך שהחלק האמצעי זה השומות בשורות האמצעיות בטבלה, נקבל שכר טרחה של כלל השמאים, כולל ההוצאות שלהם של 36,000,000 שקלים, של 300,000 שקלים לשמאי בחודש. אם נוריד 40% תקורות על משרד, שכר דירה וכו', נגיע ל-180,000 שקלים לחודש לשמאי אחד שעושה 10 שומות בחודש.

האם אני גם יכול להיות שמאי מכריע?

שאלתי את שרית אם 10 שומות זה נראה לה סביר, והיא אמרה שלא. הם בנו את זה לפי 6 שומות בחודש. 6 שומות כפול 12 חודשים כפול 10 שמאים זה 720 שומות. לפי זה הגענו ל-108,000 שקלים, שזה פי 4 ממה שמרוויח שופט בית משפט שלום.

הוא לא מרוויח 300,000 שקלים.

רבותיי, צריך להקטין את המספרים.

החישוב איננו נכון.

ההנחה היא שאדם עושה שתי שומות.

אני חוזר ואומר לכם, כי תלוש משכורת פותר את כל החישובים.

הנחת מוצא של 10 שומות בחודש היא הנחת מוצא בלתי סבירה בעליל. זה אומר יומיים וקצת עבודה על שומה. זה לא הגיוני כאשר אתה לוקח בחשבון שהוא צריך לקיים דיון במרבית התיקים, לקיים ביקור בנכס, כאשר הנכס יכול להיות גם בנצרת. זה לא מתקבל על הדעת.

לפי התקנות יש לשמאי 6 חודשים לדון בכל תיק.

האם שמאי יכול לסרב לקבל תיק?

לא.

הוא יכול לפסול את עצמו.

צריך הנמקה.

מה לגבי ההערות שנשמעו כאן? גם לי נראה שההתחלה היא גבוהה מדי.

אנחנו לקחנו בחשבון את כמות העבודה הרצינית ששמאי מכריע יכול לעשות בחודש. אנחנו אמרנו שזה יכול לנוע בין 5 ל-6 שומות. יש לך כאן שמאים, והם יכולים להגיד לך כמה עבודה הם משקיעים.

האם אין טעם לעשות מדרגה של 50,000 שקלים?

בשנה הקרובה תיקים של 50,000 שקלים לא ייכנסו לחוק.

הרציונאל של סרוגו הוא הפוך.

הרציונאל הוא הפוך. בשורות הראשונות לכתוב 0.8% ובשורה האחרונה לכתוב 7.5%. זה צריך להיות שליש ממה שכתוב פה.

אנחנו לקחנו בחשבון את ההתפלגות של התיקים. ההתפלגות של התיקים היא כזו שהתיק הממוצע שיגיע לשמאי מכריע הוא בסביבות 300,000 שקלים. הוא יכול לטפל ב-5-6 שומות בסכום של 300,000 שקלים. בנוסף, כבר היום התיקים הקטנים מסובסדים על ידי התיקים הגדולים. 2,000 שקלים לתיק קטן לא משקף את העבודה של שמאי מכריע.

7.5% מ-100,000 שקלים זה 7,500 שקלים.

למה אתה קובע ש-100,000 שקלים זה המינימום.

אולי יש גם 20,000 שקלים?

אתם אומרים שאין מתחת ל-50,000 שקלים.

20,000 שקלים היטל השבחה.

אפשר להפחית פה ולהעלות פה. בגדול, אנחנו חושבים שזה משקף נכון את המצב.

צריך להוכיח את זה. צריכה להיות מונחת לפניך טבלה, וזאת על מנת להחליט אם הסכומים האלה נכונים או לא.

הם באו וישבו עם כל התיקים. בא יועץ כלכלי, והבהרנו לו איך אנחנו משלמים.

ברור שנציגי השמאים והוועדות המקומיות יבואו ויעשו את העבודה. הם אלה שיעשו את העבודה.

תומר, האם יש לך הערות?

אכן עמדת האוצר מעוררת תמיהה רבתית. נכון שזו מגמה שמסתמנת בשנים האחרונות, ויש לנו לפחות 3 דוגמאות שאני מכיר: בתי הדין למשמורת, השמאים המכריעים, ועדות הערר בנושא תכנון ובנייה, שבהן מתבצעת הפרטה של שירותי הכרעה בסכסוכים. במקרה שלנו מדובר על סכסוך בין השלטון לאזרח ולא סכסוך בין אזרחים, ומובן לכולנו שהוא צריך להיות מוכרע בידי גופים שבשליטת הממשלה. זה באמת מעורר דאגה. לצערי, ההכרעה בעניין הזה התקבלה כבר כאשר התקבל החוק.


לגבי החשש של אדוני מפני הרחבת יצירת עושר יתר בידי השמאים,אני יכול לומר כי בשיחות מוקדמות שהיו לי עם נציגי משרד המשפטים היתה נכונות ליצור הגבלה שתופנה ליו"ר מועצת השמאים או למי שמחלק את התיקים, כך שיהיה ברור שהשמאי המכריע לא יקבל הכנסה שעולה על 300,000 שקלים ברבעון.

כלומר, 100,000 שקלים בחודש.

תקורות הן 60%, ואנחנו מדברים על עלות שכר של שופט מחוזי ולא על השכר שלו בתלוש.

זה לא כתוב פה.

אבל זה ברור. אנחנו לא חשבנו שצריך לכתוב את זה פה, אבל אין לנו התנגדות לכלול את זה. אני חושבת שלנציגי השמאים יש מחלוקת איתנו על התקורות.

למה רבעון ולא חודשי?

קשה לחשב פר חודש. הטיפול בתיקים יכול להימשך כמה חודשים. לכן, צריך לייצר תקופות יותר ארוכות.

אבל תמיד אפשר לשים תיק מסוים על חודש מסוים. בקיצור, בפועל מדובר על 100,000 שקלים בחודש.

נכון.

זה נשמע סביר.

האם 100,000 שקלים בחודש כוללים את התקורות?

כן.

זה סביר.

לגבי "השכר החריג" – אדוני צריך להכריע בנקודה הזו. הצעתנו היא, אם נותר המצב של "שכר חריג" יש לשקול להעביר את זה להכרעת יו"ר ועדת ערר במקום יו"ר מועצת השמאים. העלו השמאים את השגתם לגבי העניין הזה, ולכן יש מקום לשקול שידובר על יו"ר ועדת ערר שימנה שר המשפטים, מבלי שזה יהפוך לגוף מסורבל של כמה אנשים.

מה לגבי הטבלה?

הוא עוד לא הגיע לזה.

אם משאירים את הנושא של "השכר החריג", אנחנו מציעים להשמיט את האפשרות לקבוע את השכר הזה בדיעבד. זה לא הוגן, לא כלפי הצדדים ולא כלפי השמאים. לגבי הטבלה- זו טבלה של שכר רגרסיבי, במובן הזה שככל שאתה יותר השבחת את נכסך אתה תשלם באופן יחסי פחות.

כדי שהשמאי המכריע לא ירוויח כסף בלי סוף. השאלה היא מאיזה צד אתה מסתכל, מהצד של הנישום או מהצד השמאי. לכן, הטבלה לא חייבת להיות קוהרנטית. זה לא אומר שזה חייב להתחיל ב-7.5% ולרדת ל-0. אפשר להתחיל מ-4% ולעלות ל-7%. לא כתוב בשום מקום שזה חייב לרדת כל הזמן. יכול להיות שההתחלה צריכה להיות יותר מתונה, ואחר כך כן להשאיר את ה-5%.

לכן, צריך לשקול לקבוע שכר נמוך יותר בתיקים הקטנים עד 100,000 שקלים, ולקזז את זה בהמשך הטבלה.

לשמאי זה לא משנה.

צריך רק לראות איפה מעלים אל מול ההתפלגות הנורמאלית של התיקים באופן שהיא תכסה את זה.

אנחנו נקבע שבתיקים שהם פחות מ-100,000 שקלים זה יהיה פחות מ-7.5%. זה צריך להיות סביב ה-5%.

צריך יהיה להעלות את זה באיזשהו מקום.

לדעתי, צריך להעלות את זה בשלב של 200,000 שקלים ל-500,000 שקלים, או ביין 500,000 שקלים ל-1,000,000 שקלים. אולי צריך ליצור מדרגה נוספת.

ניסינו לפשט את זה, ולכן אין פה הרבה מדרגות.

אבל זה צריך להיות גם צודק. ההערה של סרוגו היא מאוד נכונה. לא סביר שהתיקים הקטנים ישלמו כל כך הרבה.

אני מציע שההפחתה תחול על שתי המדרגות הראשונות, עד 200,000 שקלים השבחה. ההיטל הוא חצי מזה.

אבל זה יגרום לעלייה במדרגות הבאות.

נכון. מי שיש לו קרקע שהושבחה בצורה משמעותית, הוא ישלם יותר.

אני מזכיר לוועדה, ששכיחות השומות נמצאת שם.

תומר טוען שלא.

הנתונים שנמסרו על ידי השמאים למר בועז, שערך את העבודה עבור משרד המשפטים, מצביעים על כך שבסכומים הקטנים מדובר ב-19% מהתיקים. רוב התיקים הם סביב 300,000 שקלים.

אם אתה תוריד בשתי המדרגות הראשונות יותר, תצטרך להוסיף פחות בשומות האחרות. זה בדיוק תואם את מה שאני אומר. אם רוב התיקים נמצאים בסכומים של 300,000 שקלים ומעלה, אז מהמדרגה השלישית תצטרך להוסיף פחות.

אני מציע, שמאפס ועד 200,000 שקלים זה יהיה 5%. ייתכן כי בין 200,000 ל-300,000 שקלים או בין 300,000 שקלים ל-500,000 שקלים כדאי ליצור מדרגה נוספת ואז לקזז את זה.

אפשר לומר שלגבי כל התיקים שהם עד 500,000 שקלים ייקבעו 5%.

אני חושב שזה נכון לעשות את זה כך.

בסדר. בכל מקרה זאת הוראת שעה. אם נראה לנכון שצריך לתקן את זה, אנחנו נתקן את זה.

איך נכנסת המגבלה של ה-300,000 שקלים לרבעון, ומה קורה אם עוברים את זה?

מה זה עוברים? היו"ר לא נותן מעבר לזה.

אבל כבר נתנו לכולם.

הרי הדיווח אצלו הוא רבעוני.

ברגע שמגיע תיק, המערכת מחשבת את שכר הטרחה.

נכון. היא יודעת אפילו אם הוא לא קיבל את הכסף.

אבל המגבלה של ה-300,000 שקלים נרשמת בתקנות.

כן. בלי זה, הסיכוי שאני אאשר את זה הוא כמו הסיכוי שירד גשם באוגוסט. אני מתנצל שיו"ר הוועדה הוא סוציאל-דמוקרט והוא לא מתלהב מפערי השכר במדינת ישראל.

צריך להבהיר, כי הנושא של פיגור בתשלומים חל גם על הרבע.

אתה צודק.

יש פה כמה נושאים שנצטרך לעבוד על הניסוח הסופי שלהם. הדבר היחידי שאני כרגע רוצה להכריע בו, הוא הנושא של השכר החריג. הסעיף מנוסח לא טוב.

אתה מתכוון לנוסח שיבהיר שמדובר גם על גבוה וגם על נמוך.

וגם שיעמוד בקריטריונים. אחרת, זה לגמרי באוויר. זה נראה לי לגמרי בעייתי, זה שרירותי, יהיו על זה עתירות.

משרד המשפטים הסכים להוריד את זה. אולי נלך לכיוון הזה?

אבל משרד המשפטים חושב שזה יגרום גם נזק.

אנחנו חוששים שזה ילך יותר לתוספת מאשר להפחתה, ולכן אנחנו מוכנים להוריד את הסעיף. אני מציע להוריד את הסעיף הזה.

גם אני מציע להוריד את זה.

זה לרעת האזרח.

מאיפה אתה יודע? אי אפשר לדעת. זה מנוסח בצורה שאני לא יכול לאשר.

זה הדבר הראשון שכתבתי להם.

אז למה זה לא טופל? הרי יכולתם לשער שאני לא אוכל לאשר את הסעיף הזה. זה מנוסח בנוסח שאי אפשר לקבל. מי יכול לאשר דבר כזה?

הוא מדבר על נסיבות חריגות, וזה מספיק. אפשר לומר: "חריגות ומיוחדות", או "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

אפשר להוסיף את שלושת הקריטריונים.

אין שום בעיה להוסיף את הקריטריונים.

מה זה אין בעיה? האם את רוצה שנתכנס פה שוב?

לא.

אני לא יכול לאשר על הקרח.

היא הציעה שלושה קריטריונים.

איזה קריטריונים?

מורכבות הטיפול בתיק, קיומה של הכרעה קודמת באותו נושא. בנוסף, במקום שונה נאמר, גבוה או נמוך יותר מהשכר הקבוע בתקנה 2.

צריך לקבוע את הקריטריונים מתי זה יהיה נמוך. לדעתי, גם "מורכבות" זה מושג ערטילאי. אי אפשר לדעת היום מהי עבודה מורכבת של שמאי מכריע. איך תדע מה מורכב יותר ומה מורכב פחות?

הכי פשוט זה להוריד את הסעיף. אני לא מבין למה מתעקשים על השארתו. יש הוראת שעה, ואחר כך ניתן יהיה לתקן את זה.

אין בעיה.

אמרו לי שתקנות זה דבר שמאוד קל לתקן אותו.

אם כך, אנחנו מבטלים את "השכר החריג" ומורידים את תקרת השכר החריג ל-100,000 שקלים.

לא. אמרנו להפך.

נכון. אמרנו להפך.

ל-150,000 שקלים אין משמעות. זה יהיה בתיקים בודדים שבהם מדובר בשומות של 25,000,000 שקלים. למגבלה הזו אין משמעות, אלא אם כן היא תהיה יותר נמוכה. כלומר, אין שום מקסימום פה.

מרגע שקבעת את המגבלה של 300,000 שקלים ל-3 חודשים ואמרת שעל שומה מורכבת יש חודש עבודה, אז הסכום של 150,000 שקלים אינו רלוונטי.

אני חושבת, שראוי להוריד את המקסימום ל-100,000 שקלים, ולהותיר את "השכר החריג". אני חושבת, שזו טעות לוותר על זה. זה לא יעשה טוב לאף אחד.

נוריד ל-100,000 שקלים את השכר המקסימאלי לתיק. זה נראה לי סביר, כיוון שיש לו להחזיק משרד, להעסיק מזכירה ולשלם ארנונה, טלפונים, רכב וזכויות פנסיוניות. לגבי "השכר החריג" – נבקש ניסוח אחר. זה צריך להיות במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות.

אבל לפני רגע החלטת שזה יורד.

שקלתי בדעתי שוב.

עדיף להשאיר את התקרה של 150,000 שקלים ולהוריד את "השכר החריג".

גם אני חושב כך.

אני יודע, אבל אני לא מסכים.

אם כך, אנחנו מבקשים שהנוסח המתוקן יועבר אלינו להערות לפני שכבודו מחליט בעניין.

אני מסכים.

גם אלינו.

אני לא מקיים עוד ישיבה בנושא. אני קובע את העקרונות פה, ואת הנוסח נקבע אחר כך. אני רוצה לקבוע את העקרונות. אני רוצה שייאמר שמדובר בנסיבות חריגות ומיוחדות, שיהיה ברור שזה לא דבר שעושים יומיום. שיהיה ברור שזה מתייחס גם להורדה וגם להעלאה בשכר. בנוסף ייקבעו קריטריונים.

הקריטריונים הם: מורכבות הטיפול בתיק ופשטותו, איחוד תיקים, קיומה של הכרעה קודמת באותה סוגיה. ככל שמדובר על היטל השבחה יש קריטריון שאנחנו יכולנו לדבר עליו. יש לנו בעיה עם הלכת בית המשפט שאומרת, שלא מחשבים היטל השבחה לפי מדרגות.

אני מעריך שיהיה צורך בשכר חריג למעלה ב-197 בסוגיות עקרוניות.

או בתוכניות נורא מורכבות של היטל השבחה.

תיקים שידרשו השקעה עצומה ומחשבה גדולה. אנחנו רוצים שזה יהיה ברור, שהשימוש במכשיר הזה יהיה רק למקרי קיצון. הגורם המכריע הוא יו"ר המועצה, כאשר תהיה פונקצית ערעור בוועדה המייעצת.

היא לא יכולה. חצי מחבריה לא יוכלו להשתתף, כיוון שהם צרכנים. נציגי הלשכה בשביל להשתתף בדיון כזה יצטרכו לפסול עצמם מלהופיע בפני שמאים אחרים.

אבל הם מנויים בהגדרה.

אם אנחנו ממנים את השמאי המכריע, לא נוכל לקבוע את השכר החריג?

הם מנויים בהתחייבות שהחתימו אותם.

ערעור ולא לקבוע. אני לא בעד לעשות בוכלטריה משכר. אני חושב, שיו"ר המועצה הוא אדם שיוכל לעקוב אחר הדבר הזה. עם זאת, לא יכול להיות שלא תהיה מעליו ערכאות ערעור. אם השמאי המכריע או הצדדים יגיעו למסקנה שיש כאן דבר בלתי סביר בעליל, אז יהיה מותר להביא את זה בפני הוועדה.

בסדר.

מי שנמצא בניגוד עניינים, יצטרך לפסול את עצמו.

בסדר.

יש את הנושא של "מראש".

בזה הכרענו.

אפשר למנות מתוך הוועדה הרכב של שלושה לצורך השגות, שהיו"ר לא יהיה כלול בו.

זה רעיון טוב. נמנה מתוך הוועדה שלושה, שהיו"ר לא יהיה כלול בה.

שני נציגי ציבור.

הם ממילא חתומים שהם לא יכולים להופיע. היה לנו דין ודברים ארוך מאוד עם משרד המשפטים.

לא נכריע בזה. הוועדה המייעצת תצטרך לקבוע לעצמה הרכב של שלושה לטובת ערעורים על שכר חריג, כאשר היו"ר לא יכול להיות חלק מההרכב כי הוא קבע את השכר מלכתחילה.

בסדר גמור.

ההחלטות צריכות להיות מנומקות.

ומפורסמות.

האם זה נהוג לפרסם שכר?

כן. הרעיון הוא שזה יהיה שקוף.

אנחנו עוברים להצבעה. אני מאשר אותן פה אחד.

צריך לשנות את המועדים בהם אתה יכול להודיע שאתה לא רוצה להמשיך.

הוא סיכם את זה.

אני מבקש, שהנוסח יוכן בצורה מדוקדקת והוא יועבר לכל הגורמים בוועדה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50