PAGE
28
ועדת החינוך, התרבות והספורט

11.03.2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 393

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

מיום שלישי, ד' אדר ב' התשס"ח (11 במרץ 2008), שעה: 10:30

בית-הספר "מיתרים" בישוב מיתר

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זבולון אורלב

ורדה לוי – המפקחת על בית-הספר, משרד החינוך

עינב לוק – מפקחת עי"ס, מחוז דרום, משרד החינוך

חני בנוא – מנהלת בית-הספר "מיתרים", משרד החינוך

יעל פרבר – המקשרת בין משרד החינוך לכנסת

עו"ד עפרה בן מאיר – המועצה לשלום הילד

יהודה סקר –ארגון הורים ארצי

סלומון כהן – ראש מועצת מיתר

דליה כנען – מנהלת מינהל החינוך, מיתר

לימור אומסי – חברת הנהלת בית-הספר "מיתרים"

נאוה יהלומי - חברת הנהלת בית-הספר "מיתרים"

רווית דוד – חברת הנהלה, ויועצת בית-הספר "מיתרים"

בלה יוחן – מורה בבית-הספר "מיתרים"

מירי לפידות – ועדת חינוך מועצה, וועד הורים מרכזי

דניאל מלול – ועד הורים מרכזי

משה בן זקן – ועד הורים – נציג היישובים

אתי גונן – ועד הורים מרכזי

שמעון פרץ – יו"ר ועד הורים

ירון כהן – ועד הורים

יעל פנסו – ועד הורים

נורית לביא – סגנית יו"ר וגזבר ועד הורים

יהודית גידלי

אושרה עצידה

בית-הספר "מיתרים" בישוב מיתר

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אני רוצה לקדם בברכת ברוכים הבאים את תלמידי בית-הספר לאומניות באשקלון. אני מקווה שתשמעו את הדיון, ואני מקווה שהוא גם יהיה דיון תרבותי. אם יש לכם מה להוסיף, או להעיר, או אם יש לכם רעיונות, נשמח לשמוע אתכם.


אנחנו היום דנים בנושא שאני מוכרח להגיד שאני תוך התלבטות מעלה אותו לסדר היום. אבל, חשבתי שיותר טוב להעלותו לסדר היום משלא להעלותו. היו הרבה שיקולים לכאן ולכאן, וקיבלתי המון פניות גם מחברי כנסת, וגם מאנשי מיתר ואנשי "מיתרים". למען הגילוי הנאות אני צריך להדגיש כי בית-הספר הזה לא קשור לרשת של "מיתרים".

אני חושב שיש פה בעיה - או לפחות היתה בעיה - וחשוב לשים את הדברים. אנחנו נקפיד על דיון חינוכי מתורבת פה, כי לזה אנחנו רגילים בחדר הזה. אנחנו נעלה את הדברים, נשמע את הצדדים פה, וכמובן שנשמע את משרד החינוך. אני מצטער על כך שמנהלת המחוז לא היתה יכולה להגיע בגלל מחלה. שמעתי אותה בטלפון בימים האחרונים, והמחלה שלה באמת קשה. היא בקושי יכלה להוציא הגה, והיא יודעת בדרך כלל לדבר. מפה אנחנו מאחלים לה רפואה שלמה ומהירה, ואני מבקש שתעבירו לה זאת. אבל, כל שאר הגורמים נמצאים פה, כולל ראש מועצת מיתר. אדוני, ברוך הבא לכנסת. ברוכים הבאים לכל האורחים, לוועד ההורים וכו'.


כדי לשמוע את הטיעון, ומי שביקש בהתחלה את הישיבה, אני מציע שנשמע את אחד מנציגי ועד ההורים. הם ביקשו את הדיון. הם אומנם אתמול ביקשו לא לקיים את הדיון, אבל זה היה רק אולי כדי לבלבל את האויב. אבל, אנחנו נשמע אתכם, ונשמע כמובן את משרד החינוך לגבי הטיפול, בבקשה.

בוקר טוב. קוראים לי שמעון ואני יושב-ראש ועד ההורים בבית- ספר "מיתרים". אדוני כמו שאמרת בפתח דבריך, אנחנו מקווים שיתנהל פה דיון ענייני, ללא התלהמות. אנחנו עדים לנוכחות של הורים נוספים גם מהוועד וגם לא מהוועד, ואנחנו שמחים שיש פה לכל הצדדים במה להבעת דעות.


אנחנו פה מסיבה אחת ויחידה והיא שלום הילדים, מוגנות הילדים, והמצב החמור אליו נקלע בית-הספר בעקבות אותן בעיות שאני אנסה להציג אותן בקצרה על מנת שנוכל לצייר את התמונה כפי שאנחנו רואים אותה. אנחנו פה כי אנחנו מקווים שהוועדה תוכל לתת לנו איזשהו סיוע וסעד, כי אנחנו פנינו לכל הגורמים על פי המדרג והנוהל, וגם אליך פנינו בכל מיני פניות, ופרסנו את הפניות שלנו בפני כל הגורמים, לצערי, עד עכשיו לא רק שלא זכינו לאיזשהו סיוע, אלא היינו עדים להתפתחויות מאוד בעייתיות וקשות שהגיעו לשיא ביום שלישי האחרון בבית-הספר כשתלמידי בית-הספר התפרעו בתוך שטח בית-הספר, ואחד הילדים אפילו נפצע ויש לו שבר.


אדוני היושב ראש, החומר שחילקתי מונח על שולחנך, והוא נמצא אצל חברי הוועדה. הנושא הראשון הוא ניצול ציני של התלמידים ופגיעה קשה בילדים. לכותרת זו מצורף מכתב על כך שביום חמישי ה-21.2.2008, הודפסו בתוך בית-הספר אלפי עותקים של מכתב. עותק של המכתב מצורף ואתם יכולים לראות אותו. המכתב לכאורה נכתב על-ידי שני תלמידים. מנהלת בית-הספר היתה מעורבת אישית בהדפסת המכתב, ובהפצתו. בהנחיית מנהלת בית-הספר הוסתרו אלפי העותקים במשרדה יום לפני שהמכתב הופץ, ואף ניתנה הנחיה לילדים לא להפיץ אותו לפני יום שישי אחר הצהריים על מנת שלא יוכלו להגיב עליו.


כמו שכתבתי פה, בהנחיית המנהלת המכתב הועבר למשרדה של מנהלת המחוז, הגברת עמירה חיים שאני מאחל לה בריאות והחלמה, ללשכתו של ראש המועצה מר סלומון כהן, למשרדה של מפקחת בית-הספר, ולראש מינהל חינוך במיתר, יותר מ-24 שעות טרם הפצתו. המכתב הזה הפך לנושא ולמרכז הסתה פרועה שבסופו של דבר גם הביאה לאותו אירוע שציינתי בתחילת דבריי. המכתב "הסתה פרועה בשערי בית-הספר" מונח בידיכם ותוכלו לראותו.


אנחנו נמצאים פה כדי לנסות להגיע לאיזשהו דיאלוג, ולנסות למנוע הסתה מהסוג הזה כלפי התלמידים. בעקבות ההסתה הזאת ילדים של חברים בוועד - - -

מנקודת מבטי, אתה מתחיל אי שם בחלל. למה אנחנו יושבים פה? האם אתה יכול להסביר לי על מה הדיון, ומה הבעיה? עזוב את הניירות.

יש לנו בעיה מאוד קשה עם התנהלות מנהלת בית-הספר. יש חוסר אמון מוחלט בין מנהלת בית-הספר לוועד ההורים, למרבית ההורים בבית-הספר - קרוב ל-85%- 90% מההורים בבית הספר, ולקרוב ל-100% מההורים בישוב מיתר.

האם היה לכם קשר עם מפקחת בית-הספר?

יש לנו קשר עם מפקחת בית-הספר, ולכן ציינתי - החומר, או הנתונים, השיחות שהתקיימו בנושאים האלה - - -

מה אומרת מפקחת בית-הספר, למיטב ידיעתך?

מתעלמת מהפניות שלנו בצורה חד-משמעית.

יש עליה ממונה שקוראים לה מנהלת המחוז. לידיעתך, מה היא אומרת?

פנינו גם אליה. עד כה היא לא התייחסה באופן ענייני לשום עניין או בקשה שפנינו לגביהם.

על רקע מה הסכסוך ביניכם לבין המנהלת?

חוסר אמון מוחלט בנושא טיפול באלימות, המצב החמור ששורר בבית-הספר בנושא האלימות, וחוסר מוגנות לתלמידים, התבטאויות חמורות נגד מנהלות בית-הספר ביישוב, ונגד ההורים ביישוב מיתר, ונגד התלמידים. דיברתי על הסתה פרועה שהפכה בשבועות האחרונות כחלק מהמאבק בוועד ההורים - - -

כמה זמן מכהנת המנהלת?

הרבה שנים. אני חושב ששמונה שנים, ושזו השנה התשיעית.

האם הסכסוך הוא חדש או ישן?

הסכסוך הוא ישן. משרד החינוך מכיר את הסכסוך. אני יכול להגיד - יושב-ראש ועד ההורים משנת 2003, לדוגמה. יש לנו גם את החומר שלו. הוא מספר או מדווח, ויש לנו גם דוחות.

כמה זמן אתה יושב-ראש ועד ההורים?

אני התחלתי את תפקידי כיושב ראש ועד ההורים בתחילת השנה בבחירות שהתקיימו בסוף ספטמבר. הייתי חבר בוועד בשלוש השנים האחרונות.

כשאתה מדבר על בעיות האלימות, ועל המצב החמור של בית-הספר, האם יש יותר אלימות בבית-הספר הזה לעומת בתי-ספר אחרים?

השאלה, האם יש יותר בעיות אלימות או פחות אלימות, היא נושא שהוא חשוב אולי לסטטיסטיקה, אבל היא פחות משמעותית.

האם כל השנים היתה אלימות בבית-הספר?

היה כל השנים, והוא הולך ומתגבר. אתם יכולים לעיין במכתב שיש לנו פה של תושב מיתר בשם ד"ר נועם מושקין שהוא הורה שאמור לשלוח ילדה לבית-הספר בשנה הבאה. אגב, זה חלק ממכתבים רבים שיש בידנו. אני מבקש לציין ולהבהיר כי אותו הורה הוא לא היחידי. החומר מצוי ברשותנו, ואני אשמח להציג אותו בפני כל חברי הוועדה בכל עת.

את המכתב הזה כותב הורה שהיו לו ילדים בבית-הספר לפני כמה שנים, יש לו שני בוגרים של בית-הספר. ברשותכם, אני מבקש לצטט מהמכתב הזה את הכותרות המרכזיות: "בית-הספר "מיתרים" הינו מוסד חינוכי ירוד ביותר, הן מבחינה אקדמית, והן מבחינה חברתית-חינוכית. ראינו על פני השנים התגברות גבוהה ברמת האלימות תוך הידרדרות מתמדת במשמעת, וברמת הביטחון...אינני תמים בחושבי כי משהו ישתנה. המועצה המקומית מיתר כמו שמרד החינוך, בחרו מסיבות שאינן ענייניות לתוך בהנהלת בית-הספר, ובניהול הכושל של המוסד דנן". בסוף המכתב הוא כותב כפי שאנחנו טוענים כבר מתחילת השנה: "...זכרו, ילדנו הם הסובלים ממצב העניינים. שאלו את עצמכם האם זה בית-הספר בו הייתם רוצים שילמדו בו ילדכם."

נושא חמור נוסף שרצינו להעלות הוא הפגיעה הקשה במורים ובצוות. פגיעה קשה מאוד במורים ובצוות זה לא בעיה של ההורים.

פגיעה קשה על-ידי מי?

על-ידי הנהלת בית-הספר, וגורמים נוספים.

אלו גורמים נוספים?

במשרד החינוך, וברשות המקומית. אני מציין פה דוגמה של מכתב תמיכה במנהלת בית-הספר שהעבירה מנהלת בית-הספר למר סלומון כהן, לגברת עמירה חיים, ולמפקחת המחוז הגברת גילה נגר, וגם לגברת דליה כנען ראש מינהל חינוך. מדובר במכתב שאנחנו לא יודעים על-ידי מי הוא נוסח. הוא חתום על-ידי צוות המורים. המכתב הועבר לכל אותם גורמים כשהוא מביע תמיכה במנהלת בית-הספר, כשעל המכתב במועד הפצתו לא היה חתום אף מורה, או שאולי היו חתומים מורה או שניים. במהלך שבועות שלמים הפעילו לחץ על המורים בבית-הספר לחתום על מכתב זה. מורים נעדרו מבית הספר מפחד שיבולע להם אם לא יחתמו על מכתב זה. המכתב הזה מצוי ברשותנו, אבל טופס החתימות של המורים לא הגיע אלינו. יכול להיות שחתמו עליו חלק מהמורים. אגב, אנחנו יודעים שחלק ממורי הצוות שחתמו משכו את חתימתם מאחר והם הבינו שהם חותמים על מסמך שאם תקראו אותו צריך להבין שכנראה שלא מעט מורים בכלל לא מסכימים איתו. אבל, ניסו להחתים אותם על המכתב הזה.

זוהי תופעה שאני מביא לכם אותה כנתון. אבל, התופעה הזאת מוכרת לנו מאוד ממעשים שנעשו בבית-הספר. זה לא המכתב הראשון שמנסים להחתים את המורים. כבר מתחילת השנה, המורים התלוננו על זה גם בפני ראש מינהל חינוך, וגם בפני משרד החינוך. הם פנו גם להסתדרות המורים בבקשה לסעד, גם משפטית.

אני מכיר את ארגוני המורים. תאמין לי - הם ארגונים חזקים. אני לא בטוח שהם צריכים הגנה של ארגוני הורים. אני מציע לך להתרכז בסוגיות.

אני חושב שקיבלנו תמונה כללית. אני רוצה להדגיש גם את מגבלות הוועדה. אנחנו לא במקום משרד החינוך בנושא הזה. אין לנו גם אפשרות במסגרת של דיון בוועדה להיכנס לכל הפרטים ולכל הסוגיות. זה גם לא תפקידנו.

אני חושב שקיבלנו ממך תמונה קשה לגבי איך אתה כיושב ראש ועד ההורים רואה את המצב. יש פה איזה חוסר אמון גדול מאוד, ניתוק מצד ועד ההורים כלפי הנהלת בית-הספר, והבאת דברים חד-משמעיים בנושא הזה.

אני מבין שזה לא רק מול הנהלת בית-הספר, אלא מול המפקחת, ומול ראש הרשות המקומית.

כן.

גם מול הורים.

כפי שאמרתי בתחילת דבריי, מטרתנו היא בסופו של דבר שלומם וביטחונם של הילדים. אנחנו חושבים שיש חוסר מוגנות כלפיהם, וזו הבעיה המרכזית. אתה נחשפת לעובדות בתקופה האחרונה, וחשוב שחברי הוועדה יראו נתון נוסף שהוא מבחינתנו קרחון ענק. הנושא הזה הועבר לטיפול המשטרה, והוא מצוי בחקירה. אבל, חשוב לי כן להעלותו פה. אני ציינתי זאת בחומר שהעברנו לידיכם, את נושא גביית דמי שכפול אסורים. אני מעלה את זה כי כמו שאמר פה כבוד חבר הכנסת זבולון אורלב, מדובר פה בחוסר אמון שהוא הרבה יותר רחב. פנינו לכל הגורמים ולא קיבלנו סעד, ולכן גם הגענו לפה. אבל, כאשר אנחנו מדברים על גביית דמי שכפול אסורים, אלו דברים שהוועדה פה סיכמה וסגרה כבר לפני שנים שזה דבר שהוא אסור. מבחינתו, בבית-הספר "מיתרים" זה גם כן דבר שקורה לאורך שנים. אנחנו מדברים פה על פגיעה חמורה בזכויות יוצרים, אנחנו מדברים על זה שאמרנו את הדברים. חשוב לציין פה כי הפגיעה בזכויות יוצרים היא עבירה פלילית שהעונש הגזור עליה בחוק הוא מאסר. מנהלת בית-הספר לאורך שנים מוכרת בבית-הספר חוברות לתלמידים תוך עשיית רווחים. את החומר העברנו לכל הגורמים כבר לפני חודשים רבים. ביקשנו גם לעצור את מכירת החוברות בבית-הספר. לצערנו, בית-הספר לא מנפיק קבלות, כסף מזומן שמתקבל בבית-הספר ללא תיעוד זאת לא השנה הראשונה. אני מחזיק פה דוחות - ואנחנו מוכנים להציג אותן בכל עת - על בעיות כאלו ואחרות. רק בהתערבות אישית שלי ובלחץ של הוועד החל השנה להתבצע איזשהו רישום טרם חולקו הקבלות, וגם את זה אפשר לבדוק.

אני רוצה להתייחס לתשובת מנהלת המחוז שלצערי לא נמצאת פה, ואני מאחל לה בריאות שלמה. מנהלת המחוז השיבה לך לאחר שאנחנו פנינו אליה, בתשובה שבעינינו היא קצת בעייתית. היא השיבה שבית- הספר לא חייב את ההורים ברכישתן של החוברות, וכי רק ההורים אשר הביעו את רצונם נתבקשו לשלם בעבורן. זוהי תשובה רשמית של מנהלת מחוז אליך אחרי שאנחנו טענו חודשים ארוכים שצריך לעצור את הפארסה הזאת, שלא מוכרים חוברות, לא משכפלים חוברות, לא מחייבים תלמידים לקנות חוברות שמשכפילים אותן בתוך בית-הספר. מאלצים אותם לקנות אותן כחומר לימוד, בלי החוברות האלה הם לא יכולים ללמוד, וגובים עליהם מחיר מופקע. מנהלת בית-הספר בעצמה אומרת שהיא עושה מזה רווח. אנחנו רואים בזה דבר חמור מאוד. זה עבר בצורה מסודרת. המסמכים מצויים בידי משרד החינוך, ביקשנו לטפל בזה. זה טופל בצורה חלקית. גם הטענה שלא נמכרות יותר חוברות בבית-הספר, או הופסקה כשאנחנו ביקשנו, היא לא נכונה, כי ימים רבים אחרי ילדים נתבקשו ונדרשו לקנות חוברות. אגב, אני מחזיק פה חוברת שמשכפלים בבית-הספר. אני לא אעבור על החומרים שיש פה, הם גובלים בכל מה שקשור לפגיעה בזכויות יוצרים. אבל, עלות ההדפסה של חוברת כזאת היא - - -

אני חושב ששמענו כבר על הנושא הזה.

ברור לכולם פה שיש איזשהו חוסר אמון. אבל, הנושא המרכזי הוא לא חוסר האמון, אלא הנושא המרכזי הוא התנהלות מנהלת בית-הספר, התנהלות בית-הספר בשנים האחרונות, שגרמה לפגיעה קשה מאוד בתלמידים רבים, והשנה הגענו עם זה לשיא, והצגתי בפניכם את הדברים.

האם המנהלת גרה במיתר?

לא.

אני מבקש לשמוע את ורדה לוי שהיא מפקחת בית-הספר, בבקשה.

כמה שנים את מפקחת על בית-הספר?

שנה שביעית. בתחילת השנה משהו כמו נובמבר, התקבלה תלונה אצלנו במשרד החינוך על אלימות, אי שביעות רצון בתחום האקלים.

האם הדבר הזה מנובמבר הוא חדש?

כן.

כלומר, כל שבע-שמונה השנים האחרונות מה ששמענו זה לא היה?

לפני כארבע שנים פעם אחת ועד ההורים ביקש ממני להגיע לישיבה של ועד ההורים. הגעתי לישיבה, ובין הנושאים השונים העלו את נושא האקלים בתוך בית-הספר. אבל, הוא עלה יותר כאיזשהו נושא לדיון, ואיך בית-הספר מטפל, ולא כאיזושהי בעיה אקוטית שיש לטפל בה. מאז הנושא הזה לא עלה יותר על הפרק.

כלומר, מאז כמפקחת על בית-הספר לא שמעת כלום עד נובמבר השנה?

לא, לא מההורים. אני יכולה רק לומר שיש דיווחים שוטפים מבית-הספר על אירועים חריגים. אנחנו מודעים, ובמידת הצורך היו התערבויות. אבל, לא היה איזשהו דיווח מההורים שיש איזושהי אי-שביעות רצון.


אנחנו קיימנו ישיבה במשרד החינוך. הזמנו נציגי הורים, וישבה סגנית מנהלת המחוז ומר פרץ. ישבנו איתו בערך ארבע שעות לשיחה על הנושא. שמענו את כל התלונות. בעקבות אותה שיחה הגעתי לשתי ישיבות ארוכות משמונה בערב עד אחד עשרה וחצי, שתים עשרה בלילה. פעם אחת עם ועדה שנקראה "ועדת אקלים", ושמעתי גם אותם אחד לאחד.

מה זה "ועדת אקלים"?

יש ועדה של ההורים, היתה לפחות. אחר כך היא פוזרה. זה מטעם ועדי הורים. היתה התייחסות, והגענו לישיבה מאוד ארוכה. כבר לישיבה הזאת אנחנו נערכנו במשרד החינוך ומר שמעון פרץ יודע זאת היטב. הגעתי עם שתי מדריכות מקצועיות מתחום שפי שתשמענה את הבעיה, ובמידת הצורך אנחנו נוכל לתת מענה. בית-הספר בנה תוכנית שהוצגה לפני ההורים גם לפני ועדת אקלים, גם לפני ועד ההורים היותר מורחב. זו היתה ישיבה מאוד גדולה שהשתתפו בה כ-150 – 200 איש. התוכנית הוצגה בפני ההורים.


לאחר מכן, המדריכות התחילו לעבוד בתוך בית-הספר, ויש פגישות שבועיות עם הנהלת בית-הספר, ועם חדר המורים. אני באופן קבוע מבקרת בבית-הספר, וקבוע זה אומר לפחות אחת לשבוע. ישנם שבועות שאני מגיעה אפילו פעמיים בשבוע, גם ללא תיאום. אני גם מגיעה באופן אקראי על מנת לראות מה קורה. אני גם יודעת שגם מהרשות נערכות ביקורות מהסוג הזה. יושבת פה גם המדריכה עינב, שגם היא מגיעה לא אחת ללא תיאום מראש, כך שאנחנו בהחלט יכולים להתרשם גם ביום-יום לגבי האווירה.

מהי התמונה של בית-הספר?

כמו ששמעת כאן יש חוסר אמון כללי גם כלפי מה שעושה משרד החינוך. אגב, תגברנו גם את שעות החינוך בכל כיתה כדי לתת מענה, וגם את הדבר הזה גם כן לא רואים. האמירה של הוועד כלפינו היא תמיד: אמרנו את הדברים, ולא נעשה שום דבר. אני על קצה המזלג פרטתי מה הדברים שאנחנו עושים, ואיך אנחנו מלווים את בית-הספר.

האם יש לכם תוכנית ומה היא כדי להתגבר על המשבר?

קודם כל, המשבר הוא משבר של חוסר האמון בין הוועד לבין בית-הספר. אני מוכרחה לציין שמתחילת הדרך ועד ההורים התחיל לעסוק גם בעניינים שהם ממש לא בתחום שלו. כמו למשל, היתה פה הערה שיש פה ארגוני מורים, אמירות מה מורה צריך לעשות ולא צריך, והאם הוא צריך לעשות בהפסקה או לא צריך, מתי לדווח לוועד הורים - מיידית. היו למשל דרישות של הוועד שבסוף כל יום מנהלת בית-הספר מדווחת להם על אירועים וכו' וכו'.

תסמכי על האינטליגנציה של יושב-ראש הוועדה, הוא בוודאי מהגבוהים ביותר – הבנו את הבעיה. אנחנו שואלים כרגע האם את יכולה להתמקד בשאלה מה התוכנית שלך כמפקחת ושל הפיקוח של המחוז להתמודד עם הקושי והמשבר הזה, ואיך מביאים אותו לידי פתרון.

יכולים להיות חילוקי דעות, אבל הדבר הכי חשוב הוא שהילדים לא ישלמו את המחיר.

זאת היתה התערבות מאוד חד-משמעית של מנהלת המחוז. אגב, המחוז והנהלת המחוז מלווים בצורה מאוד עקבית את כל מה שקורה בבית-הספר. ברגע שהילדים החלו להיפגע היתה אמירה חד-משמעית של מנהלת המחוז שהיא חייבת לתת איזשהו סעד כדי שהילדים לא ייפגעו. זה נאמר גם לוועד בישיבה של מנהלת המחוז עם הוועד שהתקיימה במשרדה.

מה זה עשה?

כרגע ועד ההורים התבקש על-ידי מנהלת המחוז להגיש איזושהי תוכנית פעולה לעבודה מסודרת של ועד ההורים עם בית-הספר. עד היום אנחנו לא קיבלנו.

מהו הסעד?

מנהלת המחוז נתנה הוראה כרגע לוועד לא לפעול בתוך בית-הספר עד שהם יגישו תוכנית עבודה שתהיה מושתתת על שיתוף פעולה בין בית-הספר, והתוכניות שאנחנו כמשרד ובית-הספר מציעים לטיפול בבעיות השונות שהוועד מעלה, כי בהחלט ישנה הקשבה לדברים שאומר הוועד. נדמה לי שזה היה בדצמבר, היום אנחנו במרץ, ועד היום הוועד לא הגיש למשרד החינוך שום תוכנית בתחום הזה.

הם לא הגישו תוכנית. אבל, מה התוכנית שלכם להתמודדות עם המשבר שישנו שאתם תיארתם, ושהוא תאר כאן? היושב ראש צודק כשהוא אומר שהעיקר זה הילדים. הילדים הם אלה שעומדים במוקד ובמרכז העניין. מה התוכנית שלכם להתמודד עם הקושי הזה?

מבחינתנו, הטיפול בילדים הוא הדבר החשוב, וכן נושא אקלים בית-הספר. אנחנו לקחנו את הדברים שהוועד העלה, ונכנסנו בצורה מאוד מסיבית - אגב, ביישוב כולו - בנושא של אקלים חינוכי מיטבי. יש מיפוי של בעיות האקלים הבית-ספרי. כל ילד ענה על שאלון של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך דרך מחשב. זה עובד, ויש תמונת מצב. בהתאם לזה נבנית תוכנית. כל שבוע יושב צוות המורים, כלל חדר המורים לקחו נושא לטיפול. קיימת הדרכה גם להנהלה, וגם לצוות המורים.

האם כמפקחת את מרגישה שיש פה בעיה רצינית של אלימות בתוך בית-הספר?

עוד מעט אני אאפשר למדריכה שלנו שהיא מצויה גם בבתי-ספר רבים נוספים. כמו בכל בית-הספר, גם פה יש תופעות של אלימות, אני לא יכולה לומר שלא. אני גם לא יכולה לומר שהן חורגות מעבר. יש, ואני מצרה על כל תופעה של אלימות שישנה. אבל, ישנו גם טיפול בכל תופעה.

האם אמרת שזה לא חריג ביחס ליתר בתי-הספר?

נכון.

יש גם טענות להתנהלות הכספית שעל פניהן יש כאן עבירות מאוד חמורות. אני כרגע מתייחס רק לטענות, אני לא בדקתי אותן. האם מישהו מטפל בסוגיה הזאת?

כן, אנחנו ביקשנו ביקורת על כספי בית-הספר מטעם המשרד. גם הרשות מטפלת.

מי עושה את הביקורת מטעם המשרד בסוגיה הכספית?

עד כמה שאני יודעת, יש אגף לבקרה והם עושים זאת.

ביקורת פנים.

אני לא יודע אם הפרוטוקול שמע, אבל אומרת יעל פרבר ביקורת פנים. כלומר, האם ביקורת פנים כרגע התבקשה לעשות ביקורת?

אני לא יודעת בדיוק.

ביקורת הפנים היא זו שעושה את הדברים האלה.

לא מי שעושה את הדברים האלה, אלא השאלה היא האם זה נעשה במקרה הזה?

אם נשמעת טענה של הורים ביחס לטענות כספיות, מן הראוי לטפל גם מכוח החוק.

גם מנהלת בית-הספר ביקשה שתהיה בקרה, גם אנחנו ביקשנו. אני יודעת שהבקר החל לעבוד, וצריכים להשלים נתונים נוספים. כרגע זה בידי המועצה, אני יודעת שגם המועצה מעורבת בזה. המועצה תגיד את דברה.

בסדר, אנחנו נשמע.

לגבי החוברות - גם את זה מר פרץ יודע היטב - באחת מהישיבות שקיימתי איתו ועם מנהלת בית-הספר הנושא עלה, וכבר אז הובהר לו שמכירת החוברות נפסקה. גם נתתי הוראה חד-משמעית למנהלת בית-הספר לא להמשיך למכור, ולא לחזור על העניין הזה בשנה הבאה. מבחינתנו, גם הנושא הזה הוא חד-משמעי מבחינתנו.

תודה. עינב, בבקשה.

שלום, לי קוראים עינב. אני מדריכה מטעם שפי בתחום של אקלים חינוכי, ומניעת אלימות. אני אחראית על התוכנית בכל מחוז דרום. אני מוכרחה להגיד שבית-הספר "מיתרים" כמו כל היישוב מיתר, נבחר להיכנס לתוכנית הזאת כבר לפני שנה מטעם בחירה של בית-הספר להיכנס לתהליך, ואנחנו נכנסנו לתהליך. ההבדל הוא לאור הטענות והמציאות הקשה שהיתה השנה בבית-הספר, בית-הספר תוגבר במדריכה נוספת. אנחנו נמצאות שם שתי מדריכות, כשהאחת מטעם השירות הפסיכולוגי, ואחת מטעם מינהל חברה ונוער. אנחנו מגיעות לבית-הספר בצורה הרבה יותר אינטנסיבית מהתדירות שבה בדרך כלל מגיעים מדריכים לבית-ספר.

באיזו תדירות?

אנחנו מגיעים שלוש פעמים בשבוע לבית-הספר. פעם בשבוע אנחנו נפגשים עם המנהלת, פעם בשבוע עם הנהלת בית-הספר, ופעם בשבוע עם כל חדר המורים.

האם נפגשתם עם הורים?

אנחנו נפגשנו פעמיים בתחילת התהליך עם ההורים, והצגנו בפניהם את התוכנית, ואז התחלנו את התהליך בתוך בית-הספר. התהליך כלל כמו שאמרה ורדה, אבחון-בית ספרי על מנת לראות את מידת האלימות הקיימת בבית-הספר בכל מדדי האלימות, ותחושת התלמידים בכל התחומים, תחושת השייכות שלהם.

מהי התמונה שמצטיירת?

תמונת המצב הקיימת בבית-הספר היא בהחלט בתחום הנורמה. היא לא שונה מבהרבה בתי-ספר אחרים. יש כמובן מקומות שטעונים שיפור.

אגב, אני חולק על הנורמה. זה נשמע לא טוב.

כן. אבל, לפני כן שאלת אם זה חריג.

חריג - כן.

מבחינת תפיסת העולם של שפי, אנחנו בכלל לא מקבלים את הנורמה. אנחנו אומרים אפס אלימות, אפס סובלנות לאלימות. אבל, באנו באמת קודם כל לראות אם יש כאן תמונה מאוד מאוד חריגה. אני בהחלט רוצה לציין שאני רואה תמונות מצב של הרבה מאוד בתי ספר, אין כאן תמונה מאוד חריגה.

האם יש שיפור בעקבות הטיפול האינטנסיבי שאתם עושים עם שתי מדריכות?

אנחנו משקיעים הרבה מאוד בתהליך. קודם כל, גיוס הצוות, הגברת תחושת השייכות של הצוות, הגברת תחושת השייכות של התלמידים. אנחנו עובדים בתוך מצב משבר שהוא מאוד קשה לעבודה. זה לא מצב נתון כמו שאנחנו עובדים בבתי-ספר אחרים. כלומר, כל פעם כאשר אנחנו מגיעים לבית-הספר אנחנו מוצאים צוות שחי את המתח, ואת המציאות המאוד קשה בין ההורים לבין בית-הספר. אנחנו עוסקים המון בתהליך בהתמודדות הזאת, בחיזוק של הצוות, וביכולת שלו לעשות את העבודה היום-יומית שלשמה הם באו. בחלק נכבד מהתהליך אנחנו קודם כל זקוקים לחיזוק הצוות.

איך זה משפיע על הילדים?

לאחרונה היה משבר עם הילדים. למשל, לא מתקיימים אירועים בתוך בית-הספר כמו יציאה לטיולים כי יש בעיה עם כספים.

אני מבין שפתרו את הבעיה הזאת.

לא.

עדיין לא, תיכף תשמע.

היתה לנו שיחה מאוד מעניינת עם הילדים. הילדים אומרים שהם מרגישים שהם משלמים את המחיר בחלק הזה שבו יש עימות בין המבוגרים. אנחנו נמצאים כבר חודשיים וחצי בבית-הספר, וזה מאוד אינטנסיבי. אנחנו מרגישים התגייסות מאוד גדולה של המורים, מחויבות מאוד גדולה של ההנהלה ושל הצוות לתהליך.

אדוני היושב ראש, אתה שאלת שאלה מאוד משמעותית איך זה משפיע על הילדים. יש תופעה מאוד קשה בבית-הספר של ירידת משמעת כלפי מורים. אני מגיעה בבוקר לבית-הספר וילד שואל אותי: "באת לפטר את המנהלת?".

האם זה מצב נורמאלי? היא הציגה פה מצב נורמאלי. זה א-נורמאלי.

זה תוצאה של משבר. באותה ישיבה שבה היה גם מר פרץ, סיפר לנו הורה שהוא רצה להביא בבוקר כסף לבנו, והבן אמר: "אני לא נותן כסף לבית-הספר, המנהלת גונבת את הכסף". כלומר, הדברים זולגים לילדים. יושבות פה גם מורות שהן אחר כך תספרנה איך הדבר משפיע על החיים שלהן.

המורים מרגישים שהסמכות שלהם השנה נפגעה מאוד. הם תכף יוכלו לדבר, ולהציג זאת. אבל, הם בהחלט מרגישים שהסמכות שלהם נפגעה. זה חלק משמעותי בתהליך העבודה שלנו. לסיכום, התהליך מתקדם בצורה משמעותית, הצוות מאוד מגויס. אני חושבת שהמורים עובדים בצורה מאוד מחויבת, ומאוד אחראית גם בנושא של טיפול באלימות. כל אירוע אלימות מטופל עד הסוף בצורה הנכונה ביותר על-פי חוזר מנכ"ל, ועל-פי ההוראות שיש לפעול לגביהן, כשאחד הדברים שאנחנו עושים בתהליך הוא עבודה באמת על טיפול אחיד, עקבי ומשמעותי בטיפול באירועי אלימות.

אני רוצה לשאול את המפקחת, מה הסמכויות של משרד החינוך כלפי ועד הורים? אם את לא יודעת – תגידי לא יודעת.

משרד החינוך לא רשאי לפזר ועד הורים, אבל משרד החינוך יכול להגביל את פעילות ועד ההורים בתוך בית-הספר.

האם הגבלתם אותו כרגע?

כן.

לא זאת הבעיה.

זה תוצאה של הבעיה.

אני מקווה שבסיום התהליך הזה יהיה באמת אפשר לשתף פעולה באופן משמעותי עם ועד ההורים, כי התהליך לעולם לא יגיע להצלחה המיטבית שאנחנו רוצים להגיע אליה ללא שיתוף פעולה מלא עם ההורים, כי למעשה אין לנו גיבוי של ההורים. כל תהליך כזה אנחנו עושים תמיד בשיתוף פעולה מלא עם ההורים, וכרגע אנחנו מנועים מלעשות את זה.

נניח לצורך הדיון, שטענת ראש ועד ההורים היא נכונה, ו-90% מההורים חושבים שוועד ההורים מייצג אותם נכונה - אני לא יודע אם זה המקרה, אני לא בקי בעבודות. למה אתם שוחים לכאורה נגד הזרם? למה אתם לא זורמים עם ועד ההורים אם זהו רצונה והשאיפות של הקהילה החינוכית? איך אתם פועלים?

אני אנסה לענות על זה ולהגיד שקודם כל אני חושבת שצריך לתת הזדמנות אמיתית למערכת החינוך לנסות להתמודד עם הדברים בתוך בית-הספר, לנסות לקדם את הדברים בצורה הטובה ביותר. כרגע לא ניתנת הזדמנות אמיתית, כי יש לנו המון רעשים: כל המכתבים, כל ההתנהלות, כל ההפגנות. כל הדברים האלה מפריעים מאוד לתהליך. אנחנו חושבים שאילו היתה ניתנת הזדמנות אמיתית לתהליך, אפשר היה לראות בסופו של דבר אם אפשר לקדם כאן דברים, ואם אפשר להתמודד, ואכן מה המצב. אבל כרגע, אין הזדמנות אמיתית למערכת החינוך לפתור את הבעיה. ללא שיתוף פעולה, וללא אפשור התהליך, אנחנו לא נצליח לקדם דברים בצורה משמעותית. הבקשה היא לאפשר לנו לעשות את התהליך.

אני נציג ועד הורים.

אבל, שמענו את נציג ועד ההורים.

יש שני נציגים בדיון הזה. אני חבר ועד הורים מרכזי.

מה זה ועד הורים מרכזי?

אותו ועד.

יש חילוקי דעות בתוך הוועד.

הם מייצגים רק קבוצה מאוד מצומצמת.

אני אבא לשני ילדים בחטיבה: ילד בכיתה ט', וילד בכיתה ז'. זאת שנה שלישית שלי ב"מיתרים". התחלנו את הדרך ביחד, ואני אפילו בחרתי ביושב ראש הוועד עם חברים נוספים ברוב גדול. מעולם לא העלאתי על דעתי שהורים יתנהגו בכזאת כוחניות, ויביאו את בית-הספר למצב כל כך קשה, ויעמידו בפני בית-הספר מצב הישרדותי. הכניסו את בית-הספר למצב של הישרדות, ורוצים לראות עד כמה בית-הספר יכול להחזיק מעמד מול הלחץ הבלתי פוסק הזה.


עושים רצח אופי לבית-הספר הזה. עד לבחירת הוועד הזה ויושב הראש, הכול היה בסדר. בית-הספר זכה בפרס החינוך, הכול היה בסדר.

מתי הוא זכה בפרס החינוך?

שנה שעברה.

איזה פרס חינוך, ארצי או מחוזי?

ארצי.

בכל התיכונים באזור נלחמים על קבלת תלמידים מבית-הספר הזה, כי התלמידים של בית-הספר הזה מובילים בעשירון העליון של כל בתי-הספר מהם הם מגיעים.


לצורך המאבק כינו את התלמידים שלנו "התפוז המכאני" על גבי עיתונות, רדיו, באינטרנט. זה סרט שלא פונה למשרד החינוך, אלא זה סרט שפונה לשאלה איך ההורים מגדלים את הילדים שלהם, ומה יוצא.


הנהלת בית-הספר והמורים, מצאו את עצמם השנה מאוימים גם בעל-פה, וגם בכתב. אספנו לכם כל מיני אמירות מאוד קשות כמו: מורה שלא יישר קו ינקטו נגדו בכל ההליכים.


יושב-ראש הוועד מצייר את התמונה כפי שהיא נראית לו, וכך הוא משווק אותה. שמעון חיבל בעבודת ועדת האקלים שאני הייתי חבר בה, והיו בה חברים נוספים. הוא הוציא על דעתו, שם את שמי בתוכו כשאני לא הייתי בכלל חשוף למכתבים האלה, ושלח אותם למשרד החינוך כטענה איך אני חבר ועדת אקלים חתום על מסמכים שהקשר בין מה שמופיע בהם למה שקרה במציאות בתוך הוועדה, מגיע לשם בשמי. אבל, אני לא חתום על זה. אני לא הולך לתבוע אף אחד, אני לא הולך לריב עם אף אחד - זו לא דרכי. אני באתי לתמוך בבית-הספר ובפעולותיו.


מה שקורה הוא שרוב ההורים בעד ללכת עם בית-הספר בצורה סבירה ולא כוחנית, ויוצאים נגד הוועד המיליטנטי הזה. התלמידים יצאו כנגד ההורים, והוציאו מכתב ופרסמו אותו, ושבתו בצורה מאוד בוגרת ויפה, אפילו מרשימה. הם שבתו נגד הוועד, ואתם צריכים להבין מה זה אומר לגבי הרוב.

לגבי הפתרון - אני מצפה - ואנחנו פנינו למשרד החינוך - שהוועדה תתקין תקנות בחוזר מנכ"ל החדש. לא ייתכן שהילדים שלי לא יצאו לטיולים ולפעילויות חברתיות בגלל שהוועד פה עומד עם אקדח על הרקה, ולא משחרר את הכספים.

שמענו, מה הפתרון שאתה מציע. האם הפתרון שלך הוא תקנות?

תתקינו תקנות שמשרד החינוך יוכל לאפשר התנהלות של בית-הספר.

האם יש מישהו שמתנגד לבחירות חדשות לוועד?

ממש לא.

זה אחד מהדברים שאולי צריך לעשות פה כי אז יתבררו האחוזים.

האם אפשר לדעת על כמה תלמידים מדובר שם?

398 תלמידים.

כיתות ז'-ט'. ארבע כיתות בשכבות גיל.

דובר פה על יישוב קטן וחשוב בישראל. החינוך שם חשוב לנו מאוד. החינוך שם היה תמיד בדרגה מאוד גדולה, ואנחנו יודעים שגם לגבי בית-הספר הזה. אני מציע שתנסו להציג לנו לא מי אמר מה ולמה, כי את זה פחות או יותר הבנו, אלא איך אנחנו יוצאים מהמשבר הזה, ואיך אתם רוצים להוביל את העניין כדי שנצא מהמשבר, ושלילדים לא ייגרם יותר נזק. זה לא טוב גם לכיוון הזה, וגם לכיוון הזה - לא הלחץ על המורים, לא על הלחץ על התלמידים. איך אנחנו פותרים את העניין.

אתה מבקש להגיע לסיפה, אבל בכל זאת יש דברים שחשוב להגיד. בסיפה, אני בהחלט רואה את העניין בלפזר את ועד הורים הזה עם סמכות של משרד החינוך לעניין, כי זה ועד שהוכרז ועד עוין על-ידי משרד החינוך. הוא לא מייצג. זה ועד עוין שמחבל בצוות, בתלמידים ובנו ההורים. הם לא מייצגים את דעתי, הם לא מייצגים את הרוב. הם קבוצה בודדת שמתלהמת, ואני חושבת שאוסף הניירות והתחקיר - - -

לצערי הגדול, אין לנו שעות לרשותנו, אנחנו בדיון בכנסת. אחד הדברים שסיכמנו כבר על דעת כולם זה שתהיינה בחירות חדשות לוועד עכשיו. נעשה את זה מהר. זה אחד מהדברים שכבר כולם הסכימו, ולכן אין צורך להגיד. הדברים האלה יתבררו.

אני הייתי מבקשת להציע פתרון נוסף. אני גרה ביישוב משנת 1987, הקמנו קריית חינוך למופת שזכתה בזכות ולא בחסד בפרס חינוך. צר לי שהורים מגיעים למקום כזה שהפילו את הדבר למקום הזה, ולכן אנחנו כהורים שמאוד מאוד איכפת להם התגייסנו מיידית, כי אנחנו נמצאים באמצע מרץ. דהיינו, עוד שלושה חודשים הלימודים מסתיימים. התגייסנו מיידית כוועד פעולה לטפל בנושא מסיבות הסיום של הבוגרים של שכבה ט' שעתידה לעזוב אותנו. אנחנו בכל זאת רוצים לעשות חוויה מתקנת. וכמובן, לנסות קצת לתקן בנושא של סיורים וטיולים שהם החלק החוויתי.

מה אתם עושים בנושא הטיולים?

אנחנו נפגשנו עם משרד החינוך, עם הנהלת בית-הספר, והרעיון הוא להפוך את זה לפעולה. הבעיה היא שהכול נסתם. הוא יושב על הערוץ הזה שנקרא כסף, ועוצר את זה. אי אפשר להוציא את הכסף מהחשבון ולשלם, או בכלל ליצור קשרים עם קבלנים שונים בנושא הזה. זה עוצר את זה בצורה מאוד קשה. כאן הייתי מאוד רוצה פתרון שישחרר את הכספים בצורה הכי מפורשת, כי זה תוקע את הפעילות שלנו.

אנחנו הורים שחושבים שהדרך המיליטנטית שלהם היא גרועה, אנחנו רוצים לעשות את זה אחרת. שיתוף פעולה תמיד מביא לדברים הרבה יותר טובים.

אני רוצה להבין מוועד ההורים - האם אתם מוכנים שיהיו טיולים לילדים בבית הספר?

אני הגזברית של הוועד. התשובה היא כן, אנחנו מתחננים חודשים ארוכים. לפני חנוכה ביקשנו מבית-הספר ליצור קשר עם חברת טיולים, חברת אוטובוסים, שעובדים איתה שני בתי-הספר היסודיים האחרים במיתר.

הייתי רוצה להתייחס לזה. יש לי מענה לזה, הם עשו משהו שהוא שגוי.

שנייה, את תקבלי. אנחנו לא סותמים פה את הפה לאף אחד.

ביקשנו לפנות – לא פנו. ביקשנו שוב. במהלך שלושת השבועות האחרונים ישבנו פעמיים עם מפקחת בית-הספר, עם המנהלת, וראש המועצה, וראש מינהל חינוך, ואנחנו אמרנו שאנחנו
מבקשים להוציא את הטיולים. אבל, בית-הספר לא הצליח לגבות מהילדים את הכסף. אין בקופה כסף.

בדיוק מה שנאמר כרגע - שלושה שבועות האחרונים מתיישבים לתוכנית, זו כמעט בדיחה. להוציא מכרז - כהורים הם קצת התבלבלו בתפקיד שלהם, כי מכרזים יוצאים בצורה מסודרת, ובהחלט טהורה דרך בתי-הספר. אנחנו מורגלים בזה כבר שנים, שנים שיש מכרזים. גם אם מאגמים כוחות לטובת כל קריית החינוך, היא נעשית בתוך בתי-הספר. הורים לא מורשים להוציא מכרז.


בכובע האחר שלי כהורה, אני רוצה להגיד כך - גם אם זה יירשם בפרוטוקול - אני אישית לא שילמתי את שכר הלימוד לבית-הספר, ולמה? מאותה סיבה שהם תוקעים את הכספים. להגיד לי שלפני שלושה שבועות יושבים על תוכנית – זה לא ריאלי. אני לא מוכנה שגם הכסף שלי יהיה בן ערובה שלהם. זו הסיבה שלא שילמתי, למרות שאני כל השנים שילמתי בצורה מאוד מדויקת, כולל כספים של כיתה חמישית.


מסע ההפחדה והאיומים של הקבוצה הזאת הוא מסע מאוד קשה. אני צולמתי לא מרצון, על-ידי יו"ר הוועד שמעון פרץ שבסוף דאג גם להעביר את התמונה שלי לעיתון "כל-בי", ולתת לזה תפוצת נאט"ו. בזה אני מטפלת בנפרד. אבל, אין ספק שהשיטות שלו הן פסולות. אני אשת חינוך מזה עשרים שנה. שיטות של מערכת החינוך צריכות להיות של אנשי חינוך שבקיאים בעבודה שלהם. זה שזה הגיע למשבר של ניתוק מהנהלת בית-הספר, ניתוק מראש המועצה, ניתוק ממשרד החינוך, אומר דיינו. אנחנו לא עובדים כאן עם עורכי דין שמאיימים עלינו כל הזמן על כל פעולה שלנו. כל צעד, אפילו של תלמידים, נתפס לא דמוקרטי. מייחסים לנו כאילו חלק בתוך המכתבים שיצאו. הוצאנו מכתב שמבקש למנוע השבתה. לא מספיק בשבר שהם הכניסו, הם ניסו פעמיים להחתים הורים ונכשלו, כי ההורים לא חתמו על זה. לשבר הזה צריך לצאת מתוך זה שמפזרים את הכוח הזה, וגם למנוע מצב כזה שחונקים את בית-הספר.

זה כבר סיכמנו.

כדאי לדעת שבית-הספר הזה יחד עם כל היישוב, זכה בפרס חינוך ארצי. אנחנו שמחים במערכת החינוך שלנו. אנחנו מאוד סומכים על המערכת. לצערי, מה שקורה פה בכל המצב הזה הוא שהילדים מתחילים להיפגע. כל זמן שהדברים היו בתוך בית-הספר, וגם כאשר הם גלשו לתקשורת, עדיין ניתן היה לסלוח. בפועל, היום הילדים מתחילים להיפגע, ולא יוצאים לטיולים ולסיורים וכו'.

אני ניסיתי לגשר בין משרד החינוך, המנהלת, וועד ההורים, וסוף כל סוף הצלחנו להוציא מסמך שאומר מי חותם על הצ'קים, מי מוציא את הצ'קים. המנהלת וההנהלה הכינו תוכנית שנתית. אנחנו אמרנו שאנחנו לא נשב ונדון על כל טיול וטיול, ועל כל סיור וסיור, אלא תהיה תוכנית שנתית מתוקצבת, עם מטרות לאן נוסעים. התוכנית הזאת נמסרה לפני כשבוע לוועד כי את כל העסק הזה התחלנו להזיז רק בתקופה האחרונה. אני מצפה שהוועד יאשר את התוכנית הזאת. אתמול היו לי כמה שיחות עם שמעון וירון. הם יאשרו את התוכנית, וניתן כבר ב-13 לחודש להוציא סיור ראשון. כלומר, בעוד יומיים. זה נכון שמצב הגבייה נכון להיום הוא 46%.

אבל, ברגע שיש לכם סיכום אז לא תהיה בעיה.

נכון, תהיה אז גבייה. זה בדיוק מה שקורה בפועל. אתה שמעת מאחד ההורים - הורים לא משלמים. צריך לאשר את התוכנית הזאת, היא צריכה להיות מתוקצבת. שמעתי את המנהלת אומרת: " אני אחראית על הוצאת סיור ועל חתימת חוזים, אבל מחר לא יחתמו לי על הוצאת צ'קים, מה אני אעשה אז?".

אני מבין, אבל זו עדיין בעיה נקודתית. אני מבין שיש לכם אמון מלא בהנהלת בית-הספר, ובמנהלת בית-הספר.

לנו יש אמון מלא במשרד החינוך. אני מאמין במשרד החינוך, ובמערכת הזאת. גם כאשר יש משבר, צריך להרגיע את השטח. אי אפשר לעבוד תחת לחץ. ראיתי את הילדים, אחד מהילדים קרא לי ראש ממשלה, אבל אמרתי לו שאני לא ראש ממשלה, אלא ראש מועצה. הוא אומר: "תעשה משהו, אנחנו נפגעים, אנחנו לא יוצאים לסיורים, אין לנו תמונת מחזור. למה אתם גומרים אותנו. שההורים ילחמו ביניהם". כפי שהבנתם פה, יש פה ועדי הורים מכל הקבוצות.

זה ברור. כל הסיפור הזה של גרירת הילדים לתוך הסכסוך הזה הוא מאוד פסול, וזה לא משנה אם הילדים הם בעד או נגד ההורים. כל מי שגורר את הילדים לתוך הוויכוח הזה, עושה מעשה פסול לגמרי לכאן ולכאן. זה בכלל לא קיים בתוך השיקולים. אפשר להתווכח, אבל בשום אופן לא לגרור את הילדים לזה. עוד מעט אני אבקש מהמועצה לשלום הילד להגיד את דברה בעניין הזה.

היישוב קיבל פרס חינוך, והיום צעירים מתחילים לנהור אל היישוב. אתמול דיברתי ב"רדיו-דרום" בנושא הזה, העיתונות מפוצצת - מצאו איזשהו אייטם. אתם יודעים שהשנה היא שנת בחירות, ולא צריך להתעלם מזה. האייטם הזה "חוגג" במערכת.

האם הסכסוך הזה קשור גם למערכת הבחירות המקומית?

אני לא יודע אם הוא קשור או לא, אני לא רוצה לקשור אותו.

אנחנו טוענים שכן.

אנחנו בשנת בחירות וצריך לזכור שהתהליך הזה לא טוב למערכת, ולא טוב ליישוב.

זה ברור. האם יש לך עוד הצעות לגבי פתרון הסכסוך?

הפתרון שאני הצעתי הוא קודם כל לאפשר לילדים לעשות את מה שצריך לעשות. לא להוציא יותר מכתבים, אלא למצוא איזושהי דרך. אני מוכן לקחת על עצמי למצוא דרך לשבת עם משרד החינוך וועד ההורים, וביחד לנסות למצוא דרך לעבוד עד סוף השנה.

מר סלומון, צריך להבין שהוא לא מקובל על-ידי משרד החינוך. הוא הוכרז כגוף עוין.

מה זה הוכרז גוף עוין, לפי איזו תקנה? אדוני היושב ראש, נאמרים פה דברים. יש לה שני כובעים פה. אדוני, אני מבקש את רשות הדיבור.

בסדר, אתה תקבל בהמשך.

אני מהר חברון. שליש מהתלמידים במיתר הם מדרום הר חברון, מלבנה, עומרים, שמעה ואשכולות. אני יודע דבר אחד והוא שכאשר אני בא למיתר אני צריך לקבל שירות שאני משלם עבורו. הילדים שלי הם השירות שלי, והילדים שלי הם כמו הילדים של מיתר.

האם אתה חבר ועד הורים?

אני חבר ועד הורים מרכזי, ואני היציג של הר חברון. כולם צריכים לרדת מהעץ, וזה הדבר הראשון. אם לא נרד מהעץ אנחנו יכולים להישאר פה עוד שנתיים, ולהתווכח בינינו.

קרה נס, כך שמה שקרה עם הילדים הוא לא יותר גרוע. אני קורא לזה נס. כשהבן שלי אמר לי: "אבא, עושים כך וכך", אמרתי שזה כבר לא קו אדום, אלא אני נמצא כבר בקו השחור. אם היה קורה חס וחלילה משהו לילד ממיתר או מדרום הר חברון, אני לא יודע אם הייתי יכול לישון בלילה.

זה ודאי. אני רוצה לשמוע את מנהלת בית-הספר, בבקשה.

ראשית, אני מבקשת להציג את עצמי. אני מנהלת מזה תשע שנים ברציפות, מאז 1999. הגעתי למיתר שנה אחרי פתיחת חטיבת הביניים. במהלך כל השנים שבהן אני מנהלת את החטיבה, השקענו מאמצים רבים בתשתיות חינוכיות מגוונות, ולמעשה יצקנו את אותן תשתיות חינוכיות גם בחינוך הפורמאלי, וגם בחינוך הבלתי פורמאלי. הצלחתי לגייס קבוצת מורים לא מבוטלת שהם תושבי מיתר, מתוך תפיסת עולם שאנשים שהם אנשי הקהילה הם מחויבים יותר, הם שייכים יותר למקום ולעשייה החינוכית.


כמו ששמעתם פה, במהלך השנים זכינו להכרה על העשייה החינוכית שלנו בבית-הספר - כלה בפרס החינוך היישובי. זכינו בפרס יוזמה חינוכית ייחודית במחוז דרום על תוכנית לימודים שמטרתה לפתח את כל נושא הלומד האוטונומי. זכינו בפרס ראשון במחוז בפרויקט "יזמים צעירים" בשנה שעברה. תלמידים מבית-הספר שלנו זוכים במקומות הראשונים, וזכו באולימפיאדת מתמטיקה ארצית.

חשוב לנו לדעת את כל מה שאמרת. אבל, בכל זאת מאחר ואין לנו הרבה זמן אני מבקש לקבל ממך התייחסות איך את כמנהלת רואה את פתרון הסוגיה עכשיו. האם ניתן, והאם עדיין ישנה אפשרות להידברות, לשביתת נשק?

ראשית, כבית-ספר אנחנו רואים את עצמנו חלק מהקהילה, מעורבים בה, תורמים בה. מהמקום הזה גם בנינו תוכנית ייחודית של מעורבות קהילתית שבשלה נבחר היישוב להוביל את הנושא הזה. מתוך אותה תפיסה של מעורבות, שותפות, וחשיבות לכך שההורים יהיו חלק בלתי נפרד בעשייה החינוכית של בית-הספר פעלנו כל השנים.

אני לא רואה כיום כל אפשרות לעבוד עם אותה קבוצה מיליטנטית של ועד ההורים. לא כל ועד ההורים, אלא אותה קבוצה מיליטנטית של ועד ההורים שמנהל נגדי מסע הכפשה אישי, ונגד בית-הספר - מסע הכפשה, מסע הסתה, אמירת שקרים, הוצאת דברים מהקשרם, הגשת תלונות שאין בהן ממש, והתבררו ככך, המצאת תואנה של אי סדרים במערכת כשהמערכת עשויה לעילא ולעילא, והיא נבדקת היום גם על-ידי רואה חשבון של המועצה.

בעיניי היום הפתרון הוא לאפשר לאותה קבוצת הורים מתוך ועד ההורים שמשתפת פעולה עם בית-הספר, ועניינה קידום אמיתי של בית-הספר, קידום תלמידי בית-הספר, ולא מלחמה אישית במנהלת בית-הספר כפי שעושה הוועד המיליטנטי שמוציא פליירים למורים שלי: "המלחמה היא לא בכם, היא במנהלת. אנחנו גם נעניק לכם סעד משפטי אם תאמרו דברים כנגד".

תודה לך. חבר הכנסת אורלב, בבקשה.

אני מתנצל שאני לא יכול להישאר עד סוף הישיבה, ולכן אני רוצה לומר את דבריי. אני משתתף בישיבות ועדת החינוך מאז הכנסת החמש-עשרה, ואני מוכרח לומר שזוהי באמת ישיבה מאוד מאוד חריגה. אבל, אני חושב שטוב עשה יושב-ראש הוועדה שכינס אותה, כי יכול להיות שמכזאת ישיבה דווקא בגלל שכולם יושבים תחת חסותו, ותחת חסות ועדת החינוך, יש דיון ענייני. זה דבר חשוב מאוד, ואני מברך אותך על כך, אדוני היושב ראש.

אין ספק שתמונת המצב היא בלתי אפשרית. שלא תהיינה אשליות - הילדים משלמים מחיר כבד שכולכם אחראים לו. אף אחד מכם לא נקי. אני אומר לכם בצורה גלויה - כולכם אחראים לו, ואף אחד לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. לפעמים אנחנו המבוגרים נלחמים על דברים שלנו ושוכחים את הילדים, וזה אחד המקרים הקלאסיים - זה לא יאומן. אין יוצא דופן, אני לא רוצה להזכיר שמות, ולא את בעלי התפקידים. כולכם אחראים לדבר הזה. לכן, חלה עליכם אחריות מאוד מאוד כבדה לצאת מהמצר הזה.

עלו פה הצעות, ויש דברים שאני ממליץ ליושב ראש לנסות לסכם אותם. ראשית, לצאת מכאן בהחלטה נחושה על שביתת נשק. מרגע זה שיוצאים מכאן, איש לא מוציא מסמך, איש לא כותב, איש לא עושה שום דבר - לא משרד החינוך, לא ועד ההורים, לא הרשות. שום דבר, כרגע שביתת נשק.


שנית, יהיה צוות של שלושה אנשים: של ראש הרשות המקומית עם מפקחת בית-הספר, עם ראש ועד ההורים. הם ישבו וינסו למצוא פתרונות נקודתיים לטיול, לדבר הזה, ולדבר ההוא.

שלישית, הואיל ויש פה הסכמה, יש להמליץ בפני מנהלת המחוז לערוך בחירות מיידיות. זה ציבור של 400 תלמידים, וזה יכול להיות תוך שבוע, עשרה ימים. מצידי בשבוע הבא להכריז
שבשעה זו וזאת, באים לקלפי. צריך לעשות ועדת קלפי מוסכמת, ולקיים את הבחירות האלה אחת-שתיים, ואז יתבררו הדברים. על ועד ההורים החדש תחול האחריות להידבר, ואז גם משרד החינוך יודע שזה ועד הורים שקיבל גיבוי, והרשות המקומית יודעת שזה ועד הורים שקיבל גיבוי. לוועד הורים יש את המשקל שלו, והמנהל יודעת וכולם יודעים, וצריכים להגיע להסדר. זוהי הצעתי, ההחלטה היא בידיו של היושב ראש, ואני נותן גיבוי לכל החלטה שיקבל היושב ראש. אדוני היושב ראש, אתה יכול לספור גם את הקול שלי.

הדברים ברורים, העובדות ידועות, והעובדות החמורות גם ידועות. האם המצב החמור בבית-הספר הוא זה שאמור להוות טריגר לקיום בחירות של ועד ההורים שהצביע על המצב החמור, ולכאורה החלפתו, למרות שאני לא מוטרד מהתהליך?

לא, הטריגר הוא שהילדים משלמים מחיר בגלל כולכם.

אתה הסכמת לפני רגע לעניין.

אני הצעתי את ההצעה רק מפני שאני שאלתי אותך אם אתה מסכים לבחירות, ואמרת לי עם הראש שאתה מסכים.

אין לי שום בעיה.

אין לך שום בעיה. ראש הרשות אמר שאין לו שום בעיה, אני מבין שלמשרד החינוך אין שום בעיה בדבר הזה.

אני דיברתי עם מנהלת המחוז.

היא דיברה עם מנהלת המחוז – בסדר גמור. אגב, יש מנהלת מחוז ראויה מאוד, מצליחה מאוד. היא היתה מנכ"לית משרד החינוך, ועשתה את זה בהצלחה רבה מאוד. אני חושב שיש אמון של יושב-ראש הוועדה.

יש לנו אמון גדול מאוד במנהלת המחוז. אני מבקש לשמוע את דליה כנען שהיא ראש מחלקת החינוך במיתר.

לפני שאני אתייחס לפתרונות שאותם אני רואה, אני רוצה לומר שמיתר לא סתם חרטה על דגלה את האמירה של ישעיה "האריכי מיתריך, ויתדותייך חזקי". אנחנו מאמינים שכל הזמן אנחנו צריכים לחזק. אנחנו לא רואים את הדברים ברורים מאליהם, אנחנו הולכים לקראת שיפור, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. אני נמצאת בתפקיד ראש מינהל החינוך משנת 1999 בישוב מיתר. התחלפו ועדים, התחלפו הורים, ויש גם איזשהו בסיס קיים שממשיך.

כמו שהוצג כאן – המצב כאן שונה, הוא אחר. יש משבר, חוסר אמון, ויש כאן המון המון פרטים, בהמון המון מכתבים שלא ניכנס אליהם. אבל, אם אני רוצה להגיע מזה לאיזשהו פתרון - גם הנושא של בחירת ועד חדש, אני לא בטוחה שזה מה שייתן את המענה, משום שאם אנחנו נסתכל בלוח הזמנים השנתי שלנו נוכל לראות כי בקרוב יש לנו את חופשת פורים, פסח, יום השואה, יום הזיכרון, ושלום על ישראל. אין הרבה אפשרויות אם אנחנו מדברים על זה שעד עכשיו לא היו פעילויות.

אני רוצה להתייחס לשלושה היבטים. ההיבט הכספי הוא באחריות הרשות ומשרד החינוך. אין ספק שההורים זכאים על-פי חוזר מנכ"ל לעיין בהם. מה שקורה בנציגות ההורים המסוימת הזאת שאיתה אנחנו ניסינו בתקופה האחרונה לשבת על אותם אירועים שהם ביקשו, תחת טבלה שהם הכינו, וכך אני ביקשתי גם מבית הספר לשים את זה - יש איזושהי כניסה לפרטים שאני חושבת שזה לא מעניינם. אם יש חוזר מנכ"ל שמגדיר במדויק, ולפעמים גם בצורה מעורפלת, וגם לזה אפשר להתייחס, כי הצורה המעורפלת היא נכונה כשמצב היחסים הוא מלא שיתוף פעולה, ואפשר להתקדם כמו שהיה עד לשנה זו גם כשהם היו. אני נמצאת בבית-הספר לא פעם בשבוע, אני נמצאת בכל בתי-הספר פעם בשבוע, נמצאת בוועדי הורים, נמצאת בכל הוועדות, ומובילה את החינוך.

אני לא הבנתי את ההתנגדות שלך.

לא שלי יש התנגדות, אני מדברת על לו"ז.

יש הסכמה לבחירות, למה את מתנגדת?

לא, אני לא אמרתי שאני מתנגדת. כדאי להקשיב לי עד הסוף.

אם יש אי-אמון עמוק, וכל צד טוען שהרוב הגדול של ההורים עומד מאחוריו, אז את הדבר הזה ניתן לבדוק רק בקלפי. זה לא עניין שעכשיו זה פורים, פסח, ויום העצמאות. עושים את זה תוך עשרה ימים, שבועיים.

זאת אומרת שבמשך השבועיים האלה לא יהיו גם פעילויות.

לא, את זה לא אמרתי. אבל, עובדה שהמצב הזה מתמשך, ואין פעילויות. אנחנו רוצים לצאת מהמצב הנוכחי.

יש לי גם פתרון לפי חוזר מנכ"ל, איך לצאת ממנו היום ועכשיו והרגע.

מה הפתרון שלך?

על-פ חוזר מנכ"ל לגבי נושא הכספים - חתימה יכולה להיות של מנהלת בית-הספר ביחד עם נציבות מועצה, או מנהלת בית-הספר ביחד עם הורים, ובידיעתם. אנחנו כאן ניסינו כן לחתום עם ההורים, וזה לא צלח. הגשנו את התוכניות, אין הסכמה לתוכניות. כן הלכנו לחדר מצב, לא הלכנו – אני לא רוצה להיכנס ולהלעיט בפרטים.

יש לי הצעה שאותה הצעתי גם ליושב ראש המועצה. אני חושבת שאנחנו כמועצה שיש לה גב גם כלכלי, רואה חשבון, מנהלי חשבונות, יכולים להגיד לטובת הילדים כאן ועכשיו, שאנחנו ניקח את האחריות עלינו להוצאת כל הסיורים עם בחינת כל הנהלת החשבונות כפי שיש גם בחוזר מנכ"ל. נכון שזה מעמיד כרגע את ההורים בצד. אבל, זו תוכנית שגם הוצגה בתחילת השנה. יש איזשהן אי הסכמות, ואני מוכנה לקבל את כל ההערות בכתב של ההורים לגבי כל עניין, ולגשר. אני יכולה לקחת את כל הנתונים ולשבת.

האם אפשר להגיע להידברות עם ועד ההורים בקטע הזה?

בקטע הזה אני עדיין מחכה לאותן הערות שעדיין לא הגיעו אלינו. הם כל הזמן משתנים, ויש התייחסות לנקודות. אנחנו יודעים לקיים טיולים, כולם פה יודעים לעשות את זה. זאת אחריות שלנו, זה אחריות של מנהל. צריך פשוט להעביר את זה לאנשים המקצועיים – זו בקשתי.

תודה. יהודה, בבקשה.

אני מארגון ההורים הארצי. אני תושב ירושלים, ולשעבר באר-שבעי של אוניברסיטת בן גוריון, ואני מכיר את הבית הראשון שהוקם במיתר. מתוך מניסיוני עם ועדי הורים, אני מציע שיהיה מישהו מבחוץ שישגיח על הבחירות. יש לנו פה בירושלים לא מעט סכסוכים, ובאמצע שנה קיימנו בחירות.

נכון.

אנחנו צריכים מישהו שיהיה משקיף והוא יהיה אמון על שני הצדדים. אדוני ראש המועצה, זה צריך להיות מישהו מחוץ למיתר. אני מקווה שמשרד החינוך יסכימו איתי.

אין בעיה בכלל.

שנית, אנחנו קודם כל צריכים להגן על הילדים, ותיכף נציגת המועצה לשלום הילד תאמר את דעתה. יש פה עירוב של ילדים שהם קטינים. בנוסף, אני מציע למנות מגשר שיגשר בסכסוך הזה. המצב הזה לא יכול להימשך כך.

רק אתמול בלילה קיבלתי את כל החומר הזה, ואני יכול לומר לפי הנתונים פה שזה נמשך מ-2004, זה לא התחיל מהיום.

זה לא לפי הנתונים. זה בדיוק העניין - מציירים לך תמונה לא אמיתית. זה לא טובת הילדים.

גברתי, אני לא זוכר שנתתי לך זכות דיבור. אנחנו לא מנהלים דיון כך.

גם אני יודע מה זה פוליטיקה, ויש פה גם פוליטיקה פנימית ביישוב כזה. אני גדלתי במושב, והייתי בוועד של המושב. לדעתי, צריך להביא מישהו מבחוץ שיגשר בין הצדדים, מישהו שמקובל על משרד החינוך, על ועד ההורים, ועל ראש המועצה. תודה רבה.

שמי יעל פנסו, אני חברת ועד הורים מרכזי בבית-הספר "מיתרים" זו שנתי הרביעית, וחברת ועדי הורים מרכזיים בבתי הספר האחרים בתוך היישוב מזה אחד עשרה שנה.


אני רוצה לומר משהו שלא קשור לשום דבר מהסכסוך הזה, ומעבר לסכסוך הזה. אני חושבת שהכנסנו פה מלחמה קצת אישית נגד שמעון יושב-ראש הוועד. שמעון נמצא בוועדים האלו לפחות שבע שנים יחד איתי. שמעון נמצא גם בתור יושב-ראש ועד הורים מרכזי בבית-ספר "פסגות". הוא עושה דברים מדהימים ביישוב הזה, ואף אחד מהחברים בשולחן הזה לא יכולים לקחת זאת ממנו. הוא יזם את "מיזם הזית" – משהו שלא היה מעולם ביישוב. הוא הוביל את הדבר הזה מתחילתו ועד סופו לבדו. יחד עם המועצה, אבל הוא דחף את זה לבדו. הוא לקח ילד שהיה צריך ניתוח דחוף, ועשה מבצע מדהים. הוא גייס עשרות אלפי שקלים באופן אישי, וביישוב. הוא יושב-ראש גם בבית ספר "פסגות", ואני מציעה שתשאלו את מנהלת בית-הספר האם האדם הזה הוא אדם מיליטנטי גם שם? למה באים ומכפישים את שמו בצורה הזאת בוועדה הזאת? אני חושבת שהגברת אתי גונן הכפישה את שמו - זה בל יעבור. אנחנו לא באים להכפיש את שמו של שמעון פה, אלא אנחנו באנו להגן על הילדים שהם הדיון שלנו, ומכאן אנחנו צריכים להוביל. הוא מוביל אך ורק דברים טובים למען הילדים - זו דעתי.

שלום, שמי מירי לפידות. אני חברת ועדת החינוך של הרשות. אני הייתי בעבר יושב-ראש ועד ההורים של אחד מבתי-הספר במיתר. אני עוסקת כהורה הרבה מאוד שנים במערכת החינוך, וגם בצדדים האחרים.


קודם כל, אני מעולם לא העלאתי על דעתי שוועד הורים יוכל להוביל מאבק כל כך אגרסיבי. האמת היא לצערי הרב, התביישתי לשבת פה ולשמוע גיבובים של מילים שאין מאחוריהם כמעט דבר. יש לי ילד ב"מיתרים", יש לי בת שסיימה את "מיתרים", וחבל לי.


יש תמיד ביקורת וחילוקי דעות. חברים, הבעיה היא - "נאה דורש, נאה מקיים". אנחנו דורשים חינוך לתרבות, אבל קבוצת ההורים שמייצגת את הוועד הזה יצאה מהפרופורציות בעיניי. אני אתן רק דוגמה קטנה שלא הוזכרה פה. אם מישהו השמיע בתוך הוועד מילה לא נכונה, כבר הוזכר הנושא של ועדת משמעת - "אוי לך אם תשמיע מילה לא נכונה ולא מתאימה, תזומן לוועדה, ואם ההסבר שלך לא יותאם, אתה תקבל עונש, אתה תורחק. ואם גם זה לא יעזור, אתה תורחק לשלוש פעמים, ואם זה שלוש פעמים, תורחק לצמיתות" אני מאוד מצטערת, כך לא מנהלים ועד.


אני חושבת שטחנו עד דק את כבוד האדם של ההנהלה ושל המורים. גם אם יש ביקורת וגם אם יש חילוקי דעות, יש מקום להגיד אותם. אנחנו דורשים מהילדים שלנו כבוד וחינוך. אם המסר מהישיבה הזאת תהיה שהכוחנות היא דבר שאפשר להתקדם איתו, אז מצבנו במערכת החינוך לא טוב.

אני חושבת שבחירות חדשות הן דבר חשוב ונכון לעשות. אני מבקשת להחזיר למשרד החינוך את הכבוד לטפל בדברים האלה.

קוראים לי בלה יוחן, ואני מלמדת בבית-הספר "מיתרים". כבר דיברו על התחושות ועל המצב, ואני חושבת שהדברים הובהרו מצוין, ואני לא רוצה להלאות אתכם סתם. אני רוצה לומר שאותי כמורה ממש לא מעניין מה יהיו הפתרונות, ואיך יימצא הפתרון. כן מעניין אותי שייווצר אקלים שיאפשר לי להיות מורה טובה בישראל, מורה שמחייכת לתלמיד.

למה כמי שרוצה להיות מורה טובה בישראל, לא חשוב לך פתרון הבעיה?

זו הדרך שימצאו כאן גדולים ממני כדי לאפשר לי.

אין גדולים ממך, את הכי גדולה. את מורה של התלמידים.

אולי אתה צודק, זה לא לגמרי לא נכון.

אני מאמין שאני צודק - במקרה הזה לפחות.

הגיע הזמן שיאפשרו לי ללמד באמת, ולהיות שם בשביל התלמידים שלנו, ולתת להם את התחושה שהם מגיעים לבית השני שלהם, ושהם מקבלים הזדמנות אמיתית להצלחה, ולא משאירים לנו את זה. אני ארבע שנים מורה בבית-הספר.

אנחנו שמחים על כל החלטה שתקבל הוועדה, אבל אנחנו רק רוצים להביע הסתייגות. ראשית, לגבי הבחירות.

איך אתה יכול להביע הסתייגות לפני שאמרתי את ההחלטה.

לא, ההצעה מבחינת הפתרונות. אם יתקיימו בחירות אז שיהיו נציגים חיצוניים כאלו או אחרות שהבחירות יתקיימו כהלכה.


שנית, כנציג ההורים וכמי שבקי בפרטים למרות שנאמרו פה דברים על גיבובי מילים – העובדות ידועות לכולם. אנחנו ביחד עם ארגון הורים ארצי לא מתכוונים, ואנחנו קודם כל מפנים לוועדה את העניין הזה. אנחנו רוצים לטפל בבעיות החמורות שהונחו על שולחן הוועדה. במקביל
כמובן, לעשות הכול כדי שהילדים לא ייפגעו, ולהמשיך לטפל. אבל לא ייתכן בסופו של דבר שכאשר ועד ההורים עובד בצורה סדורה ופונה לכל הגורמים, ולא זוכה להתייחסות על עובדות, על בעיות קשות של התנהלות של מנהלת בית-הספר לאורך שנים – העובדות ידועות, ואם מישהו רוצה להתווכח אז רק מול עובדות, אנחנו הרי לא נפתח פה דיון חדש.

אנחנו פונים שוב לוועדה, אנחנו גם נפנה לערכאות המשפטיות המתאימות, כדי להשלים את הטיפול בהתנהלותה הכושלת של מנהלת בית-הספר. מבחינתנו, מי שפוגע בתלמידים זה לא אנחנו. כשמנהלת בית-הספר מסיתה את התלמידים בתוך בית-הספר, ודואגת - - -

אתה עושה בדיוק אותו הדבר עכשיו.

בדיוק אתה עושה עכשיו – שקר וכזב. פשוט שקר וכזב.

ככה מנהלים דיונים אצלכם?

זה עולה בדמים גם מה שהוא עושה כרגע.

זה הפורום של האנשים המבוגרים, וזה מה שמטריד אותנו כי כאשר אנחנו נחשפנו ל- - -

אתה לא חידשת כרגע שום דבר, אבל הבנתי את עומק הבעיה.


קודם כל, דברים שנמצאים בפני ערכאות ובפני שופטים - לא אנחנו כוועדת החינוך נתערב בהם.
אלו תהליכים משפטיים שאנחנו לא מתערבים בהם גם מטעמי סוביודיצה, וגם מטעמים אחרים. הם ינהלו את זה.


אני רוצה לומר כמה דברים מאוד עקרוניים, ואני מקווה שהסיכומים שלנו יהיו מקובלים על כולם. ראשית, אסור באיסור מוחלט שהילדים ייפגעו. צריך לאפשר לבית-הספר לחנך, וזה אומר שצריך לאפשר למורים ללמד, ולילדים ללמוד, קודם כל. אם זה מקובל על כולם, אז אני רוצה להציע שכל הפעולות שכוללות את הילדים לכאן או לכאן - דיברו עם הילדים וכד' - זה מחוץ לתחום לגמרי מכל הצדדים. זה הדבר הראשון שיהיה מקובל.


שנית, שתהיה עכשיו הפסקה של כל הפעילויות של כל הצדדים, כל הדברים שיוצאים, כל המכתבים, וכל זה - כולם מבינים במה מדובר, שביתת נשק זה שביתת נשק - וזאת כדי להרגיע קודם כל את מצב בית- הספר כך שיוכלו לפעול.


שלישית, אני רוצה לבקש ממנהלת המחוז - זה חייב להיות ברמה שלה - להיכנס לעומק העניין. אני אומר פה שאנחנו סומכים עליה - אנחנו מכירים אותה מהמון מצבים קשים גם בעבר - שתיקח את המושכות לידיים יחד עם ראש המועצה או מי שהוא מסמיך, אם זה ראש מחלקת החינוך, וגם יחד עם יושב-ראש הוועד. השלושה יגיעו להכרעות איך פותרים עכשיו ומיידית את העניינים כדי שהדברים יפעלו, כדי שהילדים יוכלו לצאת לטיולים ולעשות את פעילויות בית-הספר עכשיו ומיידית. אנחנו סומכים על מנהלת המחוז שתדע לעשות את זה על הצד הטוב ביותר. היא גם תדווח לנו כוועדת החינוך חזרה איך היא פועלת בעניין הזה.

רביעית, אנחנו קובעים שתוך שבועיים יקבעו בחירות. אנחנו מטילים על משרד החינוך לארגן את הבחירות הללו כך שהן תהיינה בחירות הוגנות. אני גם מבקש שתהיה הכנה לבחירות, וגם לא להכניס את המערכת למצב שבו הילדים ייפגעו בתקופה הזאת של השבועיים. אני מציע אפילו לעשות את זה אפילו בפחות משבועיים, לא כל כך קשה לארגן את זה. כמו כן, שיהיה מפקח חיצוני על הבחירות. זה יכול להיות מטעם משרד החינוך. לא איכפת לי לנסוע גם למיתר ולספור קולות שם. אם זה מקובל על שני הצדדים, אני מוכן לעשות זאת.

אבל, גם אחרי הבחירות לוועד החדש, כל הגורמים יצטרכו לעבוד ביחד. בסופו של דבר, לא יעזור שום דבר. המנהלת היא המנהלת, וועד ההורים הוא ועד ההורים, וראש המועצה הוא ראש המועצה, ומשרד החינוך זה משרד החינוך.

צריכים להשקיע באמת הרבה. אני מבין שיש השקעה של מדריכות פה בבית-הספר. חייבים להגביר את זה, כי אני מרגיש שהדברים לא נרגעו כפי שהייתם רוצים, אלא להיפך - יש התפרקות גם של משמעת בבית-הספר כתוצאה מכל ההתלהמות, וזה דבר לא טוב. אני יודע שיש לכם אנשי מקצוע מצוינים, גם אלו שנמצאים. תגבירו שם את המאמצים כדי לעזור לשביתת הנשק, ולהרגיע את המצב. כמובן, גם אחרי הבחירות יצטרכו לעבוד ביחד ולא משנה מה תהיינה תוצאות הבחירות. אין מה לעשות - יש ועד הורים, ואי אפשר לפטר ועד הורים. יהיה עכשיו ועד הורים מוסכם ונבחר. זה כמו שאי אפשר לפטר מנהלת, שהיא אחראית לעניין, אלא אם כן משרד החינוך

מחליט אחרת, ואני לא רואה שזו המציאות. אני רואה שיש אמון במנהלת מצד המשרד. אני חושב שהגורמים שאני מדבר עליהם: מנהלת המחוז יחד עם ראש המועצה שאני מבין שעושה כל מאמץ לפתור את הבעיה ויחד עם ועד ההורים הנבחר - גם ההורים ממיתר, וגם ההורים מהר חברון - יצטרכו גם אחר כך לשבת ביחד כדי להגיע לפתרון.


אני באמת קורא לכם – לכל אחד יש אחריות למצב שנוצר. אני קורא לכם בכל לשון של בקשה ותחינה - גם כאשר אתם מאה אחוז, מאה עשרים אחוז צודקים, אל תיתנו לילדים לשלם את המחיר על הצדק הזה, כי הצדק הזה בסופו של דבר גורם לכך שהחינוך של הילדים נהרס. אני מאמין שכולם פה יושבים כי זו המטרה שלהם. אני מאוד מתחנן - קבלו את ההמלצות האלה. אנחנו נעקוב אחרי ביצוע ההמלצות, ואני מקווה שההמלצות הללו כפי שקראתי אותן עכשיו מוסכמות פה על-ידי כל הצדדים. האם זה מקובל עליכם?

בהחלט.

תודה.

תודה רבה לך.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.