PAGE
27
ועדת החינוך, התרבות והספורט

11.03.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 392

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

מיום שלישי, ד' אדר ב' התשס"ח ( 11 במרץ 2008), שעה: 09:00

הנחיות חוזר מנכ"ל לפיהן מחלת תלמיד נחשבת היעדרות

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור- היו"ר

זבולון אורלב

יצחק זיו

נאה דקל – חברת צוות בקו הפתוח, משרד החינוך

יעל רוטנברג – מנהלת הקו הפתוח, משרד החינוך

יפה פס – מנהלת האגף לחינוך על-יסודי, משרד החינוך

מירי ונד – מנהלת גף מוסדות חינוך בחינוך העל-יסודי, משרד החינוך

עירית ליבנה – הממונה על חינוך לבריאות, משרד החינוך

ד"ר מיקי דור – ראש אגף רפואה כללי, משרד הבריאות

עו"ד עופרה בן מאיר – המועצה לשלום הילד

ד"ר יצחק קדמן – מנכ"ל המועצה לשלום הילד

אלי חכם – יו"ר סניף רמלה לוד, הסתדרות המורים

אתי בנימין – יו"ר הנהגת הורים ארצית

יהודה סקר – ארגון הורים ארצי

יעל פרבר – המקשרת בין משרד החינוך לכנסת

יהודית גידלי

אושרה עצידה


הנחיות חוזר מנכ"ל לפיהן מחלת תלמיד נחשבת היעדרות

שלום לכולם. אנחנו פותחים את הבוקר במרתון של ישיבות, יש היום ארבע ישיבות. אומנם אחת מהן תהיה בוועדה לזכויות הילד, אבל מבחינתי זה אותו הדבר. חלק מהנוכחים יהיו מרותקים לישיבות גם שם.

אני מקווה שנוכל לעשות את הישיבה בנושא שלפנינו כישיבה קצרה. יצאה הנחיה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך שגרם להרבה מהומה, שמחלת תלמידים תיחשב כהיעדרות מבית-ספר. אני קיבלתי בקשה, ד"ר יצחק קדמן וצוותו תמיד שמים לב לדברים לראשונה. הוא הזעיק אותי לעניין. בינתיים אני הבנתי שיש קצת התפתחות גם מצד משרד החינוך בעניין. השאלה היא, האם זו התפתחות מספיק טובה או לא, ואנחנו נשמע על כך. אני מציע שיהיה לנו דיון ענייני ותרבותי בנושא, ולכן אני מציע שד"ר יצחק קדמן יפתח ויציג את הנושא. לאחר מכן, נשמע את משרד החינוך, ואני מקווה שנוכל להגיע לעמק השווה.

אדוני היושב ראש, תודה רבה. אני מקווה שבאמת נוכל בצורה מהירה ותמציתית להגיע לאיזשהו הסדר, כי ההסדר שהיה עד היום הוא בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו פנינו כבר בחודש נובמבר למשרד החינוך לאחר שנחשפנו לחוזר מנכ"ל תשס"ח/3א. זה חוזר מנכ"ל שאני מוכרח לומר שדעתנו באופן עקרוני לא נוחה ממנו. אנחנו סבורים שלא ראוי לפגוע בציונים של מקצועות. החוזר הזה הוא מה שקרוי שיטת המנות. הוא בא לקבוע חידוש למעשה, שניתן להוריד ציון לתלמיד במקצוע כזה או אחר אם הוא נעדר מעל X ימים - ותיכף נגיע לעניין הזה, אלו נוסחאות מאוד מסובכות, וצריך שמונה יחידות במתמטיקה כדי להבין אותן. אני מודה - אני בא ממגמה הומאנית ולא ריאלית, אני לא הצלחתי לעשות את החישוב. בכל אופן, החוזר הזה בא לקבוע שאם נעדרת יותר מ-X ימים זה לא רק יפגע בציון ההתנהגות שלך שזה סביר, אלא זה יפגע בציון של המקצוע שאותו אתה לא לומד, והחסרת X שעות.

כלומר, התלמיד אשם כשהוא חולה.

תיכף נגיע למחלה. אבל, נניח שהוא נעדר מכל מיני סיבות. אני מזכיר את חטאי היום - כשאני הייתי בתיכון, היו לי מגוון רחב מאוד של עיסוקים שחלקם היה מחוץ למסגרת בית-הספר. אני מודה שבחלק משיעורי ההתעמלות לא הייתי. אם זה היה היום, אז בוודאי היו מורידים לי ציון בהתעמלות.


בכל אופן, החוזר החדש בא להנהיג אפשרות להוריד ציון של תלמיד. אגב, אנחנו ערים לזה שיש תלמידים, דווקא תלמידים מצוינים, שאומרים: "חבל לנו על הזמן. אנחנו נלמד לבחינה, ואנחנו יודעים שנוציא ציון טוב, ולכן לא נבוא לבית-הספר". היום יש להרבה מאוד תלמידים אמצעי למידה שונים, ומאז שיש את האינטרנט בכלל אפשר להכין עבודות בהינף מקלדת. הדברים האלה מאוד נפוצים מכיתה י"א ומעלה בעיקר כשיש מה שקרוי "הברזות".


אנחנו לא בעד זה שתלמידים "יבריזו" מלימודים. אני חושב שהזכות לחינוך היא זכות, ותלמיד צריך לממש את הזכות הזאת, ולהיות נוכח בבית-הספר. זה חלק מנוהלי בית-הספר, יש שיעור, וזה כמו שהמורה חייב להופיע. אגב, יש לא מעט ביקורת, ובעבר התפרסם סקר על זה שהמורים בישראל הם במקום גבוה מאוד מבחינת חיסורים מבית-הספר, וגם זה לא טוב. אבל, גם לא טוב שתלמידים ישוטטו ויעשו דברים אחרים במקום להיות במערכת הלימוד. אין לנו בכלל חילוקי דעות על העניין הזה. אבל, אנחנו חושבים שזה לא נכון לפגוע בציונו של תלמיד, ומכאן גם בעתיד שלו ובסיכויים שלו להתקבל לאוניברסיטה, בגלל שהוא החסיר.

אבל, נניח לרגע שאין מנוס - אני חושב אחרת - והוחלט לאפשר הורדת ציון במקרים חריגים - כך אני רוצה להאמין - שבהם יש היעדרות רבה מאוד של תלמיד מבית-ספר. גם אז אי אפשר לשפוך את התינוק עם המים המלוכלכים. אני אומר לכם בפירוש - והיום גם משרד החינוך לשמחתי מודה בזה קצת באיחור - חוזר מנכ"ל כפי שהוא פורסם הוא בלתי הגיוני לחלוטין מפני שבסיבות המוצדקות להיעדרות בחוזר מנכ"ל המקורי, לא נכללת מחלה.

תלמיד יכול להיות חולה, אפילו להביא אישור על ימי המחלה שלו, ואומרים לו: "מצטערים". די לו שהוא יחסיר כך וכך ימים בגלל מחלה זה יכול כבר לפגוע בציון שלו. רבותי, גברותי, זה לא קיים בשום מקום עבודה במשק. ימי מחלה הם דברים מוכרים, שלא לדבר על דברים אחרים. יש אומנם בחוזר המקורי נסיבות מיוחדות. למשל, כמו אבל על בן משפחה ממדרגה ראשונה. אבל, יש גם בלי סוף נסיבות אחרות. למשל, אנחנו יודעים שעל רקע של משברי גירושין במשפחה יש היעדרויות של ילדים. אנחנו יודעים לפעמים על ילדים שהיו קורבן לאלימות בבית-הספר, ומשרד החינוך בא ואומר שהוא רוצה לעשות הפרדה, ושהוא לא רוצה שהתוקף יראה את הנתקף. יותר מידיי פעמים אומרים דווקא לקורבן להישאר בבית במקום לתוקף. אבל, אפילו מקרים כאלו לא נכללו בחוזר מנכ"ל המקורי.


אני באמת לא רוצה לפגוע באף אחד, אני לא יודע מי ואיך מוציא חוזרי מנכ"ל במשרד החינוך. אני לא מבין איך מישהו הוציא חוזר מנכ"ל - קודם הוציא, ואחר כך החליט לחשוב ולטקס עצה אם הוא נכון או לא. לדעתי, צריך קודם לחשוב ואחר כך להוציא חוזר מנכ"ל.

סוף מחשבה במעשה תחילה.

קיבלנו תלונות גם מהורים, גם מתלמידים, וגם מרופאים שאמרו שהחוזר הזה מעודד תלמידים שרוצים שלא יפגעו בציון שלהם, לבוא חולים לבית-הספר, וידביקו את כל הכיתה. יש חוזרים אחרים לגני ילדים שאומרים שאסור להחזיר ילד לגן אלא אם הוא מביא אישור מהרופא שהמחלה שלו עברה, וזה בדיוק בגלל העניין הזה שהוא לא ידביק את הילדים האחרים.

מעל ארבעה ימי היעדרות.

בחוזר המקורי לא מוזכר לא ארבעה ימי היעדרות, לא שלושה ימי היעדרות. בחוזר המקורי גם אם אתה חולה ארבעה ימים, והבאת פתק מהרופא מורידים לך מהציון. זה לא סביר. אנחנו פנינו למשרד החינוך, ולצערי טחנות הצדק טוחנות מאוד מאוד לאט. התשובה למכתבנו מ-22 לנובמבר הגיעה באופן פלאי ב-5 למרץ, יומיים או שלושה לפני כינוס הוועדה הזאת. אני לא אומר שיש קשר בין העובדה שהוועדה התכנסה, לבין התשובה שקיבלנו. אבל, באופן מקרי כזה או אחר, ממש יומיים-שלושה לפני כינוס הוועדה, הגיע מכתב ובו נעשה תיקון. ראשית, אני רוצה לברך שמשרד החינוך התעשת, למרות שזה באיחור. אבל, גם מהתיקון אתם לומדים מה היה קיים קודם. אגב, אני מאוד מקווה שבינתיים לא הפעילו את חוזר מנכ"ל הקודם. בסוגריים אני אומר שלפעמים המזל שלנו הוא שבתי-הספר לא קוראים את חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך, גם בנושאים אחרים שחשוב שיקראו. מי שעובד במערכת יודע את זה. אגב, כמו שאמר היושב ראש, אני קורא אובססיבי של חוזרי מנכ"ל שאנחנו מקבלים, אני קורא כל מילה. יש שם דברים מעניינים, ודברים גם מאוד מקפיצים, ומישהו צריך לקרוא אותם.

עד לתיקון שהתקבל אצלנו ב-5 מרץ באמצעות מכתב של הגברת יפה פס, עד שהגיע המכתב הזה, בין הסיבות המוצדקות להיעדרות לא - - -

סליחה, האם המכתב יצא כחוזר מנכ"ל?

לא, וזו אחת ההערות שלנו. בכל אופן, המכתב תיקן לפחות חלק מהדברים. בעינינו הדבר הכי חשוב שהוא תיקן , הוא תיקן מחלה כהיעדרות מוצדקת. אבל, גם שם זה נעשה באיזשהו אופן לא ברור. אני מאוד מקווה שאנשי משרד החינוך יבהירו את זה. נאמר שם שאם תלמיד חולה מעל ארבעה ימים והביא אישור מחלה מרופא, זה לא יפגע בציון שלו.

ומה קורה אם שלושה ימים?

רגע, זו שאלה טובה. אחר כך נאמר שאם הוא נעדר פחות מארבעה ימים, הוא יכול לא להביא אישור מרופא, ואז זה לא היעדרות מוצדקת, אבל יגדילו את מכסת ההיעדרויות הלא מוצדקות, ואז זה יוכל להיכלל שם. תיכף נגיע לנוסחה. השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי היא מה קורה אם תלמיד חלה שלושה ימים, והביא אישור מרופא - האם זה טוב או לא טוב? זה לא ברור מהמכתב שקיבלנו. אני מאוד מקווה שאין לאף אחד רצון לתת תמריץ לתלמיד להישאר עוד יום, כי רק מעל ארבע ימים עם אישור רופא זה ייחשב. לכן, זה לא ברור בנוסח שזה נכתב. ההיגיון אומר שכל אישור מרופא, גם פחות מארבעה ימים, ייחשב סיבה מוצדקת. אבל, זה לא נאמר במכתבה של הגברת יפה פס אלינו, וזה מצריך תיקון.


הדבר השני שלא ברור הוא אותה נוסחה שרמזתי עליה קודם. נאמר לנו: "הגדלנו את מכסת ההיעדרויות הלא מוצדקות". אגב, זה גם איזה שם מאוד משונה. אני ביקשתי לדעת מה היתה המכסה קודם, ומה המכסה עכשיו, ונדמה לי שאתמול קיבלנו תשובה שהמכסה היתה מעל יחידת למידה שבועית אחת.

מה זה יחידה לימודית שבועית?

רגע, שאלה יפה שאלת. וזה הוכפל לעד שתי יחידות למידה שבועיות. ניסינו להבין אתמול מה זה יחידה לימודית שבועית, והאם מדובר על היעדרות בשבוע, בחודש, בחצי שנה, בשנה. זה לא ברור לחלוטין. אגב, אם לנו ברור - ושתי עורכות דין שלנו ישבו אתמול לנסות להבין את זה - אז איך יבין את זה התלמיד, אלא אם כן מישהו רוצה שהתלמיד לא יבין את זה. אני חושב שצריך לכתוב דברים בצורה כזאת שתלמיד ידע על מה מדובר לפני שמורידים לו ציון. אני לא הצלחתי להבין מה המשמעות של תוספת ליחידת למידה שבועית, כמה ימים ילד יכול להיעדר כי כאב לו הראש והוא לא הלך לרופא, או שהוא נעדר יום אחד. בכמה ימים כאלה מדובר? האם מדובר ביום אחד, שניים, שלושה, האם זה בחודש, בחצי שנה, בשנה? העניין הזה הוא בלתי ברור לחלוטין, ולכן אני אפילו לא יכול להגיד אם הוא הגיוני או לא הגיוני כי אני לא מבין אותו.

האם חוזרי מנכ"ל מגיעים לידיעת התלמידים?

לצערי, לא. הם גם לא מיועדים לתלמידים, אם כי אני חושב שבנושאים כמו אלה שאנחנו מדברים בהם היום כאשר מדובר בתלמיד עצמו זה כן צריך להגיע אליהם, והתלמידים צריכים לדעת מה מותר מה אסור שהרי "אין עונשין אלא אם כן מזהירים". אני אומר שוב, זה לא ברור לנו, ואני לא בטוח שזה ברור למורים. אני ודאי בטוח שזה לא ברור לתלמידים.

מר קדמן, האם להורים זה ברור?

אתה תגיד מה ברור להורים או לא ברור. אני חושב שבכלל היה ראוי לחשוב מחדש על כל העניין הזה. אם מישהו רוצה לעודד בצדק, מניעת "הברזות" מבית-הספר, אולי היה צריך לעשות פעם הפוך ולתת בונוס על השתתפות, ובצורה כזאת לעודד את הטוב במקום לפגוע כל הזמן - לגרש את החושך. אפשר היה לתת בונוס לציון על השתתפות פעילה בלימודים. מכיוון שכך, תלמידים שבאמת "מבריזים" יתר על המידה, לא יזכו לקבל את הבונוס הזה. תלמיד שאיכפת לו מהציון שלו, ישתדל לבוא. מי שלא איכפת לו מהציון, לא משנה לו גם אם יורידו לו ציון שהוא לא בא. זאת צריכה להיות הגישה.

בסוגריים אני אומר שבשטח לשמחתי הרבה, אם בגלל שלא קוראים את חוזרי מנכ"ל, אם בגלל שהמורים והמנהלים מחוברים יותר במציאות, בהרבה מאוד מקרים זה לא פועל. בהרבה מאוד מקומות לא ישמו את השיטה הזאת, ולא הלכו עם הראש בקיר. אבל, אני חושב שאי אפשר להסתמך על זה, אלא צריך לצאת חוזר מנכ"ל.

אגב, התיקון שאנחנו קיבלנו ערב הישיבה הזאת, עדיין לא מופיע בחוזר מנכ"ל. חוזר מנכ"ל כל עוד לא יופיע אחרת, ולא ייאמר אחרת - הקודם עדיין בתוקף. נאמר לנו שבאפריל יוציאו חוזר מנכ"ל חדש. אני מקווה שיבהירו שבינתיים לא יורידו לתלמידים ציון אם ממילא יש כוונה לשנות את זה, ושיוציאו איזשהו מכתב ביניים עד שיצא חוזר המנכ"ל החדש.

אני גם מבקש שבחוזר המנכ"ל החדש הדברים ייעשו בצורה שונה ממה שנעשה היום. אם משרד החינוך הכיר בזה שהיתה טעות בחוזר מנכ"ל הקודם, והכיר בזה שצריך לתקן אותו, בואו נתקן אותו כבר בצורה סבירה, ובוא נתקן אותו בצורה כזאת שכל הורה, כל מורה, כל מנהל, כל תלמיד, יבין מהי השיטה, יבין מה מותר ומה אסור. בואו גם נלך לקראת מצבים שלא מעט תלמידים מצויים בהם, והם לא רוצים להיעדר ולא רוצים "להבריז". הרי כל אחד מאיתנו יודע שיכול להיות שיהיו לו מצבים קשים שהוא גם לא בא לעבודה, ולא מייד מורידים לו מהמשכורת, אלא אם כן זה דבר מרחיק לכת. בואו נתייחס לכל מערכת החינוך וגם לתלמידים בכבוד, ולא נפעיל עליהם שוטים גם במקרים שזה לא מוצדק, ודאי במקרים של מחלה בין אם היא קצרה ובין אם היא ארוכה. תודה רבה.

תודה. אני רוצה לספר סיפור שאין לו כמובן שום קשר עם מה שאנחנו מדברים פה, אבל זה על חוזרים שיוצאים, והסיפור הוא ברוח חודש אדר.
המלך אחשווראש כתב מכתב אחרי מה שקרה לו עם ושתי, לכל עמו שיהיה כל איש שורר בביתו. כלומר, שהגברים יחליטו מה יהיה בבית, ושלא יתנו לנשים להחליט, וזאת בעקבות מה שקורה לו עם ושתי. כתוב אחר כך שהמכתב הזה הציל את היהודים, בגלל שאנשים חשבו שהמכתב הראשון היה כל כך מגוחך כי כל אחד מבין שאין סיכוי לאיש להיות שורר בביתו, אז גם אחר כך כאשר הוא כתב מכתב להרוג את כל היהודים, אז גם כן לא לקחו את זה ברצינות.

לפעמים כאשר מוציאים כזה מכתב או אחר, לא תמיד צריך לקחת את זה ברצינות. אבל, באמת אין לזה כמובן שום קשר עם חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך, אלא רק דבר תורה פורימי.

משרד החינוך אומר שחוזר מנכ"ל לא מיועד לתלמידים, אלא זה מיועד למנהלי בתי-הספר, וזה ודאי נכון. אבל בסופו של דבר, זה מיועד לתלמידים. אם זה לא מיועד לתלמידים אז אין סיבה לשלוח, ודאי לא חוזר מנכ"ל כזה. יש חוזרי מנכ"ל שלא מיועדים לתלמידים, אבל חוזר המנכ"ל הזה ודאי מיועד לתלמידים, ודאי מיועד גם ליצור נורמות מסוימות שאפשר להתווכח עליהן, אבל אני לא חושב שזה מה שנעשה עכשיו. אגב, אני מסכים עם דבריו של ד"ר קדמן שעד שנחליט אחרת, ודאי ראוי שכל התלמידים יהיו בבית-הספר, ולא "יבריזו" מלימודים. ודאי שילד יכול להיות חולה.


אני מבין חד-משמעית את המכתב שיצא, שהכוונה פה היא שכל מי שהוא לא חולה ארבעה ימים, זה כן ייחשב בתוך המכסה, אף על פי שבמשפט באמת כתוב ללא אישור, ולכן זה מכתב עמום. זו הוראה מאוד עמומה.

יש גם דבר שאני כן רוצה שתרשמו בפניכם. לפעמים יש בעיה של המשרד לענות למכתבים. אני לא יודע מי צריך להעביר את זה - אולי יעל, או מישהו אחר. אבל, זה הרגל מגונה שמשרד ממשלתי לא עונה למכתבים כאשר כותבים לשר, למנכ"ל, לאנשים בכירים במשרד. אנחנו יודעים שיש עומס, אבל ההרגל הזה הוא לא דבר טוב. אני מקבל כל יום הרבה מאוד מכתבים מאזרחים, מגורמים שונים במדינה, מעיריות, שכותבים למשרד החינוך, ולא זוכים אפילו לשורה שאומרת משהו כמו: קיבלנו את מכתבכם, ושהעניין בטיפול, או שנענה לכם בהמשך.

ברשותך, אני מבקשת לענות למקרה הספציפי הזה.

בסדר, אני אתן לך מייד אפשרות. אני אומר את זה מתוך ניסיון אישי כל יום מהרבה מאוד מכתבים. אנחנו מנסים לפעמים להעיר על כך בישיבות שלנו עם המנכ"לים, ושרים. זה לא ראוי ולא טוב, זה גם נגד החוק. האזרח מרגיש ניכור מאוד גדול בשעה שהוא לא יכול לקבל תשובה. לא יכול להיות שתפקידנו כחברי כנסת יהיה לדאוג שהמשרד יענה למכתבים. אם זה נכון לגבי כל אזרח, אז זה ודאי נכון לגבי אנשים כמו מדליקי משואה הגיבורים של חגיגות שנת השישים של מדינת ישראל שלא מקבלים תשובה.


יפה, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת, כי אני מבקשת לדייק. ב-22 בנובמבר קיבלנו מכתב של עו"ד אביבית ברקאי אהרונוף מהמועצה לשלום הילד. כל התכתובת היתה בדואר אלקטרוני. ב-25 בנובמבר עו"ד אביבית קיבלה ממני תשובה - אישור שקיבלנו את המכתב. אני מצטטת מהמכתב שיש לי אותו פה: "מאחר בוועדה משתתפים מנהלים, וקיימת שביתת מורים, אנחנו לא יכולנו לכנס את הוועדה. ועל כן, לאחר תום השביתה אנחנו נכנס את הוועדה, וכל הנושאים שעלו יידונו". באותו יום קיבלתי תשובה מעו"ד אביבית ברקאי שהיא מאשרת בתודה את קבלת תשובתי, והיא תודה לי אם נעדכן אותה לאחר כינוס הוועדה.

הוועדה התכנסה בחודש פברואר כי בתי-הספר היו צריכים להתארגן. עוד לפני הפנייה של הוועדה, נוצר קשר עם עו"ד עפרה בן מאיר שנמצאת כאן. הטענה של עופרה היתה שלא ענינו, ועל זה אני מייד הגבתי. אנחנו ענינו, והבטחנו שאנחנו ניתן תשובה לאחר כינוס הוועדה. שלחנו לה בצורה כללית מה היו ההחלטות מספר ימים לפני כן, כי אם אני זוכרת נכון הוועדה התכנסה ב-28 בפברואר. לא יכולנו להיכנס לפרטים עוד לא קיבלנו את אישור המנכ"לית לשינויים, כי חוזר מנכ"ל זה חוזר של המנכ"לית. כך הגענו עד ליום הזה כשהפרש הימים הוא הפרש קצר.


ברשותכם אני מבקשת להעיר כי תשובה ניתנה. התשובות ניתנו, וניתנו במיידית. אני חייבת לומר שבאגף שלנו אנחנו עונים מיידי, אין אצלנו עיכוב של תשובות.

קודם כל, אני מודה לך על ההבהרה. אפילו כאשר עונים בצורה שלא משביעת רצון אבל שזו המציאות שהיתה לכם, אני לגמרי מבין את זה. חשוב שעשיתם את זה, ואני בהחלט רוצה לציין את זה. יחד עם זה, יכולה להיות מאוד תרעומת על כך שהפנייה מגיעה כתוצאה מדבר שצריך להתבצע בפועל – הרי זה חוזר מנכ"ל. חוזר מנכ"ל לפחות מבחינת משרד החינוך לא יכול להיות מסמך שנמצא בשטח במשך הרבה זמן אם הוא לא נכון. נראה לי שעבר זמן רב מאוד מאז סיום השביתה בתחילת דצמבר, ועד שהצליחו לכנס ועדה ב-28 בפברואר כדי לטפל בנושא שהוא בכל זאת כלל משמעותי לגבי כלל הילדים. ודאי שצריכים אישור של המנכ"לית. אבל, אני לא מבין שלא בכך היה העיכוב במקרה הזה, אלא בכינוס הוועדה.

סליחה, הוועדה היתה ב-29 בינואר. היתה טעות.

אם הוועדה היתה ב-29 בינואר, אז אני לא מבין למה כל כך מאוחר. אבל, בואו נשים את זה מאחורינו - לא זה הנושא.

אני רוצה לציין שני דברים. ראשית, תחום הבריאות מקבל מענה מיידי, ואסור להאשים, וזה גם כלול פה. הכללות האלה שלא עונים, פוגעות בי אישית כבעלת תפקיד.

עירית, אני יכול להעביר אלייך עשרות מכתבים שלא הופנו אלייך, אלא למשרד החינוך, ולא קיבלו תשובה. הרב מלכיאור אמר דבר מאוד נכון. עם כל הכבוד, כשאתה כותב למנכ"לית - ואני משתדל לא להטריד אותה - ואתה מקבל תשובה בנוסח: מכתבך הועבר לפלוני אלמוני, ואחר כך חודשים אתה לא שומע, אז זו לא תשובה. אל תיקחי את כל האחריות של המשרד עלייך.

אני לא לוקחת. בעיניי, תחום הבריאות לעומת תחומים אחרים כמו היסטוריה ומתמטיקה, צריך לקבל מענה מיידי, כי זה בריאות.

הדברים שנאמרו לא נאמרו על תחום הבריאות.

אני יודעת. אני רוצה להתייחס באופן כללי לנושא מחלות והיעדרויות. התלבטנו הרבה מאוד זמן כשראינו שהאישור הרפואי הפך להיות שוט חינוכי. ישבנו עם משרד הבריאות, עם ההסתדרות הרפואית, ועם כל מי שיש לו קשר, וקבענו באופן כללי נוהל מאוד ברור. עד ארבעה ימים לא נדרש אישור מרופא על היעדרות בשל מצב בריאות, ואני אומרת בשל מצב מחלה. אני מדברת באופן כללי על אישורים רפואיים.

איפה זה בא לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל? זה לא מופיע.

זה מופיע.

לא, על החוזר על הורדת הציון תשס"ח/ג זה לא מופיע.

לפני ארבע שנים בעקבות הצפה של המרפאות, כשרופאים באו ואמרו לי שהם משקרים כשהם נותנים אישורים שקריים כי בית ספר הדורש, עשינו תהליך מאוד עמוק. ילד שאכן היה חולה צריך אישור שהוא רשאי לבקר, גם כדי לא לפגוע בעצמו, וגם כדי לא לפגוע באחרים. לאישור רפואי יש שני פנים.


ישבנו עם ד"ר דור ממשרד הבריאות, ועם ההסתדרות הרפואית, וקבענו נוהל המחייב ילדי גנים, ילדי בית-הספר – כל מוסד חינוכי. עד ארבעה ימים היעדרות בשל מצב מחלה, מספיק אישור מההורים, כי ילד שבאמת חולה הולך הרי קודם. אבל לצד השני שהציק כל כך, נתנו פתרון שהוא מקובל מקצועית על כולם, והוא נוהל שמתקיים אצלנו. מהיום החמישי ואילך נדרש אישור מרופא. זה באופן כללי, וזה מחייב ילדי גן, בית-ספר. הוא התפרסם לפני שלוש וחצי שנים בחוזר הוראות קבע שמתפרסם עכשיו פעמיים בשנה: בנובמבר ובאפריל. לכן, אחד מהעיכובים, ותיכף יפה ומירי יסבירו למה לחוזר הבא יש תוקף אחר. הוראות קבע יש לו תוקף אחר לעומת חוזרים שמתפרסמים כל חודש. זה מה שמחייב את מערכת החינוך באופן כללי.


נוצר מצב שמנהלים אחרי יום אחד בשל בעיית המנות וההיעדרויות וכו', דרשו מילדים אישורים רפואיים, כשלמעשה זה התנגש עם חוזר מנכ"ל הבסיסי שלנו. התהליך היה עם האגף לחינוך על-יסודי, עם משרד הבריאות שתיכף יסביר את הצידוקים לזה. הגענו למצב שהוא אולי לא היה רצוי, לא מספיק ברור. אני מאמינה שעכשיו בעקבות החוזר החדש עם ההנחיה החדשה, יישמר העיקרון של ארבעה ימים כי אנחנו לא נתיר משהו אחר. אבל, תהיינה הבהרות לגבי החישובים הנוספים שזה לא יהיה לא על חשבון בעיה בריאותית לילד או לסביבה שלו, את זה אנחנו לא רוצים לשנות כי זה סופר מקצועי מבחינת הבריאות. האגף העל-יסודי פשוט פתח את הדברים, ויבהיר אותם מבחינת המצב.


חוזרי מנכ"ל נועדו למנהלים. תפקיד בית-הספר הוא לתווך, ולהעביר את המידע להורים ולתלמידים במסגרת תקנון וכו'. יכול להיות שיש צורך בתיקונים – זה ברור לנו. אבל, מנהל בית-הספר יש לו את הכלים ואת המחויבות לקרוא ולקיים את זה.

עירית, אני יושב ומקשיב לך. גם אני אומנם חטאתי בלמידת הומניסטיקה ולא מתמטיקה, אבל, אני מוכרח לומר לך שאני לא מבין מה שאת אומרת. האם מה שאת אומרת הוא שמה שהיה הוא שיהיה?

אני מדברת לגבי היעדרויות בכלל, וזה פה בשני סעיפים.

את אומרת שהקביעה שלכם בעקבות מה שקורה - אגב, אני מאוד מסכים עם זה, כי אני ראיתי שהרופאים הוציאו האישורים האלה כי אין להם אפשרות לבדוק, והילד צריך לשבת שם עוד יום ולחכות בתור,ואני מבין את הכול - אתם קבעתם שעד ארבעה ימים, וזה כולל ארבע, אנחנו סומכים על ההורים. אם ההורים כותבים, אז ברור שהילד חולה. ולכן, אנחנו סומכים על ההורים ואין צורך באישור רפואי. זה מה שהיה, וזה מה שיהיה, נכון?

כן.

ברשותך, אם תרצה אני אוכל להתייחס לזה.

אני מבין שאתה מתייחס לצד הרפואי, אני הבנתי את הצד הרפואי. לא זאת הבעיה.

אני לא מבין מה שנאמר פה.

יצחק, אני מבטיח לך שנגיע לזה.

יש כאן כמובן שני נושאים. הנושא של איך מתייחסים לסך ההיעדרויות במשרד החינוך הוא לא בשטח שלי, אלא אני מדבר על הצד הרפואי. לפני ארבע-חמש שנים פניתי לגברת עירית לבנה בעקבות אירוע בבית-שאן. פנה אליי מנהל תיכון משם וסיפר ש-270 ילדים הביאו אישור מחלה על יום אחד שבו היה צריך לצאת לטיול. הוא רצה שאני אעמיד לדין את כל הרופאים שעובדים באזור שם. ניסיתי להסביר לו שהבעיה היא בשטח החינוכי, ולא אצל הרופא.


לרופא יש תפקיד לרפא, אני מבקש שאף אחד לא יצפה שלרופא יהיה תפקיד של שוטר על המערכת החינוכית. זה לא היה ולא יהיה בשום מקום.


לגבי היעדרות של ילד יום או יומיים מבית-הספר בגלל שהיה לו קצת חום, או קצת שלשול - לרופא אין כאן תפקיד. אנחנו מחנכים את האוכלוסייה שבהיעדרויות קצרות עקב שפעת או קלקול קיבה קל שהם חולפים מאליהם, אין בכלל צורך ללכת לרופא. המצב הוא שמגיעים לרופא בשביל לקבל פתק. לפני ארבע-חמש שנים אני ועירית ניסינו במאמץ למנוע את זה.

הוזכר כאן כי מידת היענות של השטח להנחיות משרד החינוך היא לא טובה, ואני מצר על כך. הרבה מנהלים אומרים שהם יודעים שאלו הוראות משרד החינוך, ושהם "מצפצפים", ושאצלם בבית-הספר התנאים הם יותר יותר חמורים. התוצאה היא מעמסה על רופאים שאין לה שום מטרה רפואית, ואת זה אנחנו רצינו למנוע.

כמובן שזה דבר לא טוב שהמנהלים "מצפצפים" על מה שקורה במשרד החינוך. אבל, אנחנו לא מטפלים בזה עכשיו.

עירית, אני עדיין לא הבנתי. זה שילד לא בא לבית-הספר בגלל מחלה בארבעת הימים אחרי הסיכומים שיש לכם עם משרד הבריאות, וכל הסיבות שהן בעיניי מוצדקות, האם זה אומר שהילד היה בסדר? אם אנחנו אומרים שאנחנו לא רוצים, וזה לא נכון לא רפואית ולא פדגוגית, ולא בשום אופן, לשלוח ילד לרופא כשהוא בארבעה הימים האלה, אם אנחנו אומרים כך אז זה אומר שאנחנו אומרים שילד ששכב עם חום במשך שלושה ימים, והיה לו שלשול, והוא אחר כך הולך לבית-הספר, הוא היה בסדר גמור כשהוא לא קיבל פתק מהרופא.

ויורידו לו ציון.

לא. זה ברור שזו השאלה הבאה.

אני רוצה לצטט כתשובה. בחוזר המנכ"ל שיתפרסם בעקבות התיקון שקיבלת, כתוב: היעדרות בשל אשפוז כמו שהיה - לגיטימי. סעיף נוסף – היעדרות מעל ארבעה ימים בתנאי מחלה, מעל ארבעה ימים, בתנאי שיוצג אישור רפואי, כי על הארבעה הראשונים אמרנו. היעדרות בשל קיומה של בעיה רפואית כרונית חוזרת עם הצגת אישור רפואי חד-פעמי על היות המחלה הכרונית. כלומר, פתחנו.

לא זאת השאלה - פחות מארבעה ימים.

עירית, לא כתוב שם, ולא כתוב בזה, היעדרות בארבעה ימים ופחות מארבעה ימים. אגב, גם ארבעה ימים, לא רק שלושה ימים. ארבעה ימים ופחות מארבעה ימים, לא כתוב שזה לא ייחשב כהיעדרות.

לשיטת המנות, כי היעדרות זה היעדרות. האם אתה מדבר על החישוב?

לא, תעזבי את החישוב. אחר כך נבין את החישוב. אני שמעתי ממך מפורשות שילד שהיה חולה עד ארבעה ימים, שהוא ילד בסדר גמור, הוא לא חטא בשום דבר. להיפך - אפילו משרד הבריאות לא רוצה בשום אופן שהילד הזה ילך ויטריד את הרופא בזה שהוא יבקש פתקים. אם הוא צריך ללכת לרופא בגלל המחלה זה דבר אחר. אבל, הוא לא צריך ללכת לבקש פתקים מהרופא. זה ילד בסדר, ילד טוב, ילד שעושה כל מה שהמערכת מצפה ממנו.

כן.

אם זה כך, תוסיפו עוד סעיף לשלושת הסעיפים הללו - ילד שהיה חולה עד ארבעה ימים, לא ייחשבו ימי המחלה הללו כהיעדרות. זה דבר הכי הכי פשוט בעולם.

אני רוצה להבהיר מה אומר חוזר המנכ"ל הקודם, ועל אחת כמה וכמה עם התוספת בנושא הרפואי. קודם כל, החוזר הזה יצא למען עשיית סדר במערכת, כי כמו שאמר ד"ר קדמן, שיטת המנות היתה נהוגה כעשרים שנה אם לא יותר. יעל היא אחת מבתי-הספר הראשונים שזה היה אצלה. אבל, זאת לא היתה שיטה ברורה, כל בית-ספר נהג בהתאם למה שהוא החליט. היו בתי-ספר שהורידו ציונים בצורה גורפת, היו גם בונוסים. ד"ר קדמן, אחת הטענות לגבי הבונוסים היתה בדיוק מה שאתה הערת. כדי שתלמיד יקבל בונוס הוא הגיע לבית-הספר חולה, עם חום גבוה. אנחנו קיבלנו פניות של הורים: "איך אפשר שיהיה דבר כזה שהתלמיד מגיע חולה לבית-הספר כדי לקבל תוספת לציון?".


מאחר ונושא ההיעדרויות הלך וגדל - ועל זה אני בוודאי לא צריכה להרחיב את הדיבור - מאחר ובתי ספר שונים נהגו כל אחד על-פי דרכו, אנחנו החלטנו לעשות סדר בעניין הזה, ולהוציא הנחיות ברורות, ושכך כל המערכת צריכה לנהוג.


אחד השינויים הגדולים שעשינו - הלכנו לכיוון של מכסת ימים שלתלמיד מותר יהיה להיעדר מבית-הספר ללא הורדת ציון. המכסה שהיתה בחוזר חודש נובמבר כללה גם את האישורים הרפואיים. מאחר ואנחנו הבנו שיכול להיות שנפגעים כאן הרופאים, כי אחת ההבנות היתה שלא רואים באישור רפואי אישור תקף, החלטנו למקד גם בחוזר שלנו את העניין של מה קורה עד ארבעה ימים, ומעבר לארבעה ימים.


תלמיד שנעדר עד 15% מימי ההוראה בפועל עד קבלת תעודת ההערכה בפעם הראשונה, יש לו את הזכות ל-15% היעדרות מבית-ספר ללא כל אישור. במשק יש שני ימי הצהרה שכל עובד יכול להיעדר. אנחנו הלכנו לכיוון מאוד מרחיק לכת, ואמרנו שאנחנו רוצים גם לטובת התלמידים, וגם לטובת ההורים, שאף אחד לא יגיע למצב שהוא צריך להוציא איזשהו אישור פיקטיבי. בתוך 15% האלה ישנם אותם ימי מחלה עד ארבעה ימים הבודדים.


לגבי החוזר - היו שותפים בחשיבה הזאת מועצת תלמידים, יושב-ראש מועצת התלמידים הארצית היה שותף לזה, הלשכה המשפטית היתה שותפה לזה. זו היתה עבודה של שנתיים. אנחנו מאפריל 2005 עבדנו על החוזר הזה.

בכל זאת זה יצא כל כך עקום. אתם מודים שזה יצא עקום.

לא, אני מסבירה שוב. הנושא של האישורים הרפואיים לא הופיע בחוזר נובמבר כי אנחנו כללנו את האישורים הרפואיים בתוך המכסה המותרת להיעדרות. מאחר ומתוך מה ששמענו מהשטח, ובעיקר מהרופאים, אמרנו שאנחנו נעשה הבהרה חד-משמעית, ונחזור לרענון החוזר שמדבר על אישורים רפואיים- - -

יפה, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אם אני ילד ואני הייתי חולה ארבעה ימים, ואני ביום הרביעי, ואני מכיר את הוראות חוזר מנכ"ל, אני לא יכול לעשות שום דבר כדי שארבעת הימים האלה לא יחשבו לי בתוך ה-15%, ואחר כך יורידו לי ציון. אני לא יכול לעשות שום דבר, וגם אישור רפואי לא יעזור לי - זה מה שנאמר פה. אישור רפואי של ארבעה ימים לא יעזור לי שום דבר, זה יעזור לי רק מהיום החמישי - מעל לארבעה ימים. אני קורא את זה גם מתוך המכתב, וזה גם מה שעירית אמרה לפני כן.


אם אני לא רוצה להגיע ל-15% יש לי רק אופציה אחת, והיא להישאר עוד יום בבית ולקבל אישור רפואי. זה לא הגיוני. אני בטוח שישבתם שנתיים והכללתם את כל העולם ואשתו, וזה בסדר. אבל, התוצאה היא לא הגיונית. אני חוזר שוב לדוגמה שהבאתי, זה לא הגיוני שאדם יצטרך להיות חולה עוד יום ואז זה לא ייחשב לו. ואם הוא הולך ביום החמישי חזרה לבית הספר, אז ארבעה ימים ייחשבו לו היעדרות.

אם אתם לא רוצים שהילדים יעדרו כל כך הרבה ימים אז תורידו את המכסה. אני לא מתווכח על המכסה. יכול להיות ש-15% זה יותר מידיי, וזה צריך להיות 10% - אני לא יודע. אני סומך עליכם בעניין הזה. אבל, הדבר הזה לא הגיוני. ילד חולה, האם הוא צריך ללכת לבית-הספר? נניח שהוא מגיע לנקודת המכסה שיתחילו להוריד לו ציונים, נניח שאני עכשיו חולה ויש לי 14% היעדרות, מה אני אמור לעשות? האם ללכת לבית-הספר בכל זאת? איך אתם מסתכלים על הילד? אני יכול להבין שאתם מצפים שהילד יגיע כל יום לבית-ספר.

אגב, השיטה הזאת של הבונוסים מה שאת אמרת כתשובה להצעה של ד"ר קדמן, זה לדעתי רק בגלל הסתכלות עקומה על נושא של מחלה. אם הייתי אומרים שמחלה זה דבר נפרד. אם יש "הברזות", או אין "הברזות" - ניתן בונוס. אבל, זה שחישבתם את ימי המחלה כ"הברזה" זה מה שגרם לכך שילד חולה ילך לבית-הספר אם הוא רצה לזכות בבונוס. אבל, זה בגלל שמראש התפיסה היתה עקומה. אם הייתם מסתכלים על מחלה כהיעדרות לגיטימית, ולכן הילד בסדר, וזה לא ייחשב לו לא כך ולא כך - הילד בסדר, הוא בסדר כמו שהוא בסדר אם יש לו מחלה כרונית, הוא בסדר כמו שיש לו מחלה מעל ארבעה ימים, הוא עשה כל מה שעירית אמרה, זה ילד שהוא מאה אחוז בסדר, הוא לא חטא בכלום, אז למה לחשב לו את זה כהיעדרות, ולמה להעניש אותו? מה המסר שאנחנו מעבירים לתלמידים?

15% זה הרבה מאוד, 15% נקבעו מתוך נתונים שיש לנו בשטח. תלמיד נורמטיבי שחולה כפי שאנחנו מכירים, לא נעדר אפילו 8%.

בסדר, אז תעשו 8%. אני לא נכנס לשיקולים האלה.

תוציאו כבר את המחלה. תוציא מחלה עם אישור רופא, בלי אישור רופא - זה כל כך פשוט. מחלה זה לא היעדרות שצריך להוריד בשבילה ציון.

אנחנו לא מורידים.

אתם כן.

ילד שנמצא ב-13% היעדרות, והוא חולה ארבעה ימים, מה הוא אמור לעשות? איך הוא יכול לא להגיע עכשיו למכסה שתוריד לי ציון? הוא יכול לעשות רק דבר אחד, הוא יכול להיות חולה עוד יום, וללכת לרופא, ולקבל אישור, ואז זה לא ייחשב. זה לא הגיוני.

רוב הימים הבודדים שעליהם תלמידים הצהירו כחולים, אלה היו הימים במסגרת "ההברזות", לצערי.

אם זה כך, תשלחו אותם לרופאים. אתם אומרים פעם כך, פעם להיפך. כל הזמן בסתירה אחד לשני.

לנו אין בעיה.

אתם לא רציתם שהתלמיד יביא אישור מהרופא מתחת לארבעה ימים.

זה לא אנחנו. זה בלתי אפשרי, זה לשקר.

אם הייתי חולה באמת שלושה ימים, אתם אומרים לי לא ללכת לרופא כדי לא "לשגע" את הרופאים. מצד שני, אתם אומרים שזו היעדרות. זה לא יכול להיות.

זה מה שעירית אמרה. עירית אומרת שהילד הזה זה לא שהוא לא בסדר, והוא "מבריז", אלא הילד הזה הוא בסדר גמור. הוא עושה כל מה שמשרד החינוך מצפה ממנו, ועל זה אתם מענישים אותו.

לא, ילד כזה לא יגיע ל-15%.

מאיפה את יודעת?

כי עבדנו עם הנהלים.

למה בכלל להכניס ימי מחלה פנימה להיעדרויות לא מוצדקות שכך אתם קוראים להן?

אני מאוד אשמח אם מישהו יכול להסביר לי זאת.

אני מנהלת ה"קו הפתוח" במשרד החינוך. אני אלך קצת אחורה מבחינה ההיסטוריה. הרעיון הזה של מה שנקרא היום "שיטת המנות" הוא ישן. אבל, הוא התחיל כיוזמה של בתי-ספר נקודתיים. המטרה שלו לא היתה מניעת "הברזה", אלא המטרה שלו היתה לשפר את היחסים בין מורים לתלמידים, להעלות את אקלים בית-הספר, ולהעביר את האחריות על הנוכחות בבית-הספר מהמורים לילדים עצמם. אמרו לתלמידים: אתם מספיק בוגרים כדי להחליט, ולא לרוץ לרופא על כל דבר. אם פעם אתה רוצה להיעדר כי בא לך ללכת לים – גם זה לגיטימי.

אני שמח שהבן שלי לא שומע את הדבר הזה.

עשו סטטיסטיקה וראו ש-15% של היעדרויות, כוללות פה אנגינה קלה, פה שפעת קלה, פה יום כיף שבא לו לנסוע אליו, פה חתונה של הדודה, ופה חלילה איזה משהו שקרה. אבל, זה לא מתייחס חלילה למחלות קשות, מחלות כרוניות, משברים עמוקים במשפחה, או פגיעות כמו פגיעה מינית.

יעל, את אומרת את זה מאוד יפה, אבל אני בכל זאת מקשיב. לא דומה יום כיף בים, אפילו לא אירוע משפחתי לזה שילד שוכב בבית משלשל, ולא יכול ללכת לבית-הספר.

לכן, אנחנו תמיד אומרים לתלמידים שפונים אלינו בעניין הזה שיש להם 15% ושיתייחסו לזה כתקציב, ושלא יבזבזו אותו בתחילת המחצית על שמונה ימים בים.

אבל, הוא בזבז.

הוא בזבז. אבל, הוא ידע מראש שהוא צריך לשלוט בזה. הוא היה יכול לשמור לו למקרים שהוא חולה.

איך הוא שולט? הוא יכול לשלוט ביציאות לים ובאירועים המשפחתיים. אבל, אתה יכול להעניש ילד כשהילד בסדר.

זה לא עונש.

זה כן עונש, אתה מתחיל להוריד לו ציון.

המינוח היעדרויות מוצדקות ולא מוצדקות, הוא מינוח שלא הייתי משתמשת בו.

חוזר מנכ"ל משתמש בו.

צריך להוציא אותו מהחוזר.

אתם כל הזמן עושים משחק כפול. את אומרת: "לא הייתי משתמשת בו", אבל חוזר מנכ"ל משתמש בו. מה שקובע הוא לא מה שאת עושה, אלא מה שאומר חוזר מנכ"ל. עירית לבנה מדברת על חוזר מנכ"ל שלה מלפני שלוש-ארבע שנים שעומד בסתירה מוחלטת לחוזר מנכ"ל תשס"ח/3. שימו לב שחוזר המנכ"ל החדש לא מבטל את חוזר המנכ"ל הישן. אפילו זה לא כתוב שם. את אומרת דבר אחד, וחוזר מנכ"ל אומר דבר אחר. זה לא יכול להיות.

צריך לעשות סדר בחוזרי מנכ"ל.

אבל, זה מה שאנחנו מצפים ממשרד החינוך לעשות. אני עדייין חוזר לשאלה שלי, נניח שאני נסעתי יותר מידיי לים, והגעתי לנקודה הזאת. הייתי עכשיו חולה ארבעה ימים, ויש לי רק דבר אחד לעשות והוא להישאר עוד יום אחד בבית.

שילך לרופא.

לא, זה לא עוזר, כי בדיוק סיפרתם שארבעה ימים עם אישור רופא זה אפס. חמישה ימים עם אישור רופא - זה בסדר.

אני רוצה לענות לשאלה שלך. מניסיוני, אחרי שנה-שנתיים, ילדים לא הגיעו למצבים האלה. תלמידים בוגרים ידעו לנהל את תקציב ההיעדרויות שלהם בחוכמה. אם קרו חלילה דברים חריגים, אף בית-ספר לא העניש תלמיד חולה כרוני שהיה מאושפז שבועיים בבית החולים, אף בית ספר לא העניש ילד כשאירע מוות במשפחה, או ילדה שנאנסה בדרך לבית-הספר.

בסדר, זה כתוב.

אם הייתם סומכים על בית-הספר, בשביל מה אתם עושים את חוזר המנכ"ל?

אני גם אומרת - הרשימה של היעדרויות מוצדקות ולא מוצדקות צריכה לצאת מפה, ולהביא לכאן תפיסה - - -

אבל, זה לא מה שאומר משרד החינוך. זה בסדר שאת אומרת את זה, אני מסכים איתך. אם סומכים על הילדים בבתי-הספר, אז בשביל מה חוזר מנכ"ל?

נכון, ולכן החוזר הזה צריך ל- - -

אז את מסכימה איתנו - בסדר. את אמרת שאנחנו צודקים - לא צריך להיות חוזר מנכ"ל כזה.

לא, צריך להיות חוזר מנכ"ל שמביא את רוח הדברים, ורוח הדברים לא מספיק מודגשת.

מאיפה התלמיד יודע? אף אחד לא אמר.

בית-הספר מחויב לומר לו. יש פה אימא ששואלת. הבת שלה נעדרת, ואף אחד לא אמר לה על העניין הזה של 15%.

ה-15% זה תיקון שנעשה עכשיו. העלו את האחוזים בחוזר הנוכחי.

ה-15% זה דבר חדש, זה לא היה. היה מנה שבועית שאני לא יודע מה זה.

יעל, אני מאוד מעריך את מה שאת אומרת. את אומרת שה-15% זה בסדר, אבל לא צריך להיות כל עניין היעדרויות המוצדקות והלא מוצדקות - צריכים לסמוך על המערכת.

כן, צריך לסמוך על המערכת. אבל, גם על הילדים. אם הילד לא עומד במכסה - אני לא רואה בזה עונש. הוא הגיע למצב של סוף המחצית, וחסר יום למחלה, ונניח שהוא רוצה לעשות מניפולאציות וללכת לרופא, - זה גם לא תפקיד המורים להיות מבקרים של הרופאים מתי הם נותנים אישור מדויק, ומתי אישור לא מדויק. רצינו להוציא את זה.

אבל, במקום להוציא את זה, הכנסתם את זה עמוק. עשיתם הפוך ממה שאת אומרת.

הפוך הפוך ממה שאת אומרת

אני לא חושבת כך.

מה זאת אומרת "את לא חושבת כך"? תקראי את חוזר מנכ"ל.

את אומרת שעניין היעדרויות מוצדקות ולא מוצדקות לא צריכים להיות בתוך החוזר, ואתם כותבים חוזר כשזה כתוב.

לא זה מה שאמרתי. אמרתי שצריכות להיות היעדרויות. כל היעדרות היא מוצדקת ברגע שהיא בתוך התקציב. היא מפסיקה להיות מוצדקת ברגע שהילד - - -

גם כשהילד חולה - זה מה שאת אומרת.

גם כשהילד - - - ילד בוגר יודע שהוא לא - - -

מה הוא יודע? שאסור לו להיות חולה? שאסור לו ללכת לרופא כי אתם אומרים לו: עד ארבעה ימים אל תלך לרופא?

לא, אל תמציא דברים. לא נאמר שאסור.

למה הפרדתם פה בין ארבעה ימים, למעל ארבעה ימים? אתם הפרדתם, לא אני.

מכיוון שהיה היגיון רפואי.

אדוני סליחה, לא דובר פה על משרד הבריאות. לפי מה שאמרה עכשיו יעל, לא צריכים להפריד בין ארבעה ימים לחמישה ימים, ואני מבין אותה.

אני לא נכנסת לרמה הזאת.

את לא נכנסת, אבל אנחנו כן נכנסים. את לא נכנסת, את אומרת כלל.

ברמת העיקרון, אם ילד חרג מ-15% ומורידים לו ציון, זה לא עונש, כי הוא ידע מראש את חוקי המשחק. אם חלילה נפלה עליו מחלה קשה איש לא יעניש אותו, ואיש לו יוריד לו. 15% זה המון זמן, ואם הוא הגיע למצב הזה שהוא היה חולה 15%, זאת אומרת שהוא היה חולה הרבה יותר מארבעה ימים.

הבנתי את הטיעון שלך, זה לא מה שכתוב בחוזר מנכ"ל.

אני חושבת שכן.

אבל, זה לא. החברים שלך ממשרד החינוך אומרים שזה לא מה שכתוב שם.


אתי בנימין, בבקשה.

אני רוצה להתייחס למסגרת הזאת של הארבעה ימים. חברים, ילד שנעדר יותר מידיי פעמים מבית-הספר - ארבעה ימים ופחות – זה ילד שהמערכת צריכה לבדוק למה הוא נעדר, ולא להעניש אותו על זה שהוא נעדר. כי לפעמים לא ההורים יודעים, ולא המערכת יודעת האם עובר על הילד משהו, האם הוא עובר התעללות מינית בבית, או שהוא סתם הלך לים, או שהוא עובר אלימות, או שהוא מאוים בבית הספר. אנחנו לא יודעים למה הוא נעדר. לכן, אסור לנו להעניש את הילדים שנעדרים ארבעה ימים יותר מידיי פעמים מבית-הספר. אסור לנו להעניש אותם, אסור להכניס את זה בתוך ה-15%.

זה לא עונש. תוציאו את המונח עונש מהטרמינולוגיה.

זה כן עונש.

להוריד ציון זה לא עונש? את מייצגת את התלמידים, את הכי קיצונית מכל אנשי משרד החינוך. את פוגעת בתלמידים.

להיפך, אני נותנת להם אחריות.

איזה אחריות? הילד חולה, מה את רוצה ממנו? תקשיבי למה שאת אומרת. האם את קראת את חוזר מנכ"ל?

אם הוא חולה לא יורידו לו ציון.

כן יורידו, תקראי את חוזר מנכ"ל. מה זה "לא יורידו לו"? כי את אמרת שלא יורידו לו? תקראי את ההנחיות ואת מה שכתוב פה.

יורידו לו. סליחה, אתי בנימין בזכות דיבור, בבקשה.

ילד שנעדר יותר מידיי פעמים מבית-הספר, זה לא אומר שהילד לא יודע את החומר. אסור לנו לפגוע בו, אסור לנו להעניש אותו על-ידי הורדת ציון. ההיפך, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עוזרים לו, איך אנחנו מסייעים לו, ולבדוק למה הוא נעדר יותר מידיי פעמים מבית-הספר ללא האישור הרפואי. אני לא מדברת על מחלה, אלא על מעבר למחלה.

גם אני מהקו-הפתוח, ואני מייצגת את זכויות התלמידים. כל הדיון הזה מעוות את מה שקורה במציאות של החוזר.

איזה מהחוזרים? הראשון, השני, הקודם?

השני, זה שעומד פה וכל הרעיון. הרי הרעיון היה דווקא לתת לתלמידים את הזכות להיעדר, ושהיא בכל מיני מצבים. כלומר, אנחנו מעוותים את כל הסיפור פה בדיון המתלהם הזה, סליחה.

נו, באמת. הם מוציאים חוזרי מנכ"ל שאתם מודים שהם כשלו. למה אתם מתקנים אותו, אם הוא כל כך טוב?

כל הדיון הזה הולך לכיוון העקום משום שהרעיון היה דווקא לתת לתלמידים את הזכות להיעדר, ולהשתמש ב-15% האלה שהם המון, בצורה נבונה. כלומר, ללמד אותם להשתמש בזכות להיעדר. זה לא קשור לתלמידים שנעדרים באופן קבוע, ובית-הספר צריך לעקוב ולראות מה קורה. וזה לא קשור לתלמידים שיכלו ארבע פעמים כפול עשר פעמים במשך אותה מחצית שנה, ובית-הספר מובן וברור לו שמשהו פה לא בסדר, או שזה עניין בריאותי. כלומר, הם חולים כרוניים.

אבל, מי שפעם אחת במחצית נעדר ארבעה ימים, לא יורד לו ציון. הוא יודע שהוא יכול פחות ללכת לים. אם אני בן אדם בריא, אני יכולה להרשות לעצמי לבלות יותר, וללכת יותר לים. ואם אני בן אדם חולה, אז אני יכולה פחות לעשות את זה גם באופן טבעי.

מהו המסר הזה?

המסר הוא שיש לי 15% שזה המון, לעשות איתם מה שאני יכולה ורוצה.

נאוה, אם אתם רוצים לתת לילד אחריות - אפשר להתווכח על זה. אני יכול להבין מה התפיסה שעומדת מאחורי זה.

התפיסה היא דווקא חיובית.

יכול להיות שזוהי תפיסה חיובית, אני לא חולק על כך. לא על זה הוויכוח כרגע. 15% זה אומר שבערך שכל שבעה ימים הוא יכול להיות לא בבית-הספר.

זה לא היה, בחוזר מנכ"ל זה לא מופיע. לא תיקנו את זה עדיין. מצהירים שיתקנו את זה. אם זה היה כל כך טוב, למה צריך לתקן את זה? דובר על מנה שבועית.

אני אומר לכם - אם זו התפיסה שעבדתם עליה במשך שנתיים ימים, אז מאוד מוזר שאתם מוציאים חוזר מנכ"ל, והעיקר חסר מהספר. זה כל הקונספציה שלכם, אתם רוצים להיכנס עכשיו למשהו חדש לגמרי, משהו שהוא לא היה עד עכשיו, ושאף ילד במדינת ישראל לא יודע עליו.

לא, זה היה.

ה-15% לא הופיע באותו מנכ"ל, זה הרבה פחות.

אני קראתי את חוזר מנכ"ל – זה לא כתוב. יש לנו תפיסה חדשה ורוצים להודיע את זה לכל עם ישראל. אז למה כשאתם מוציאים חוזר מנכ"ל זה לא כתוב?

ה-15% יופיע פה.

אנחנו עדיין עובדים פה בכנסת לפי מה שהיה, לא מה שיהיה - אנחנו לא יודעים, אנחנו רוצים לשמוע. אנחנו שמחים שזה יופיע.


נאוה, אני חוזר לעניין הזה של המחלה, ואני מבקש מכם לעשות מחשבה. אולי צריך להוריד את ה-15%. אבל, גם להוריד את העניין הזה של המחלה. מחלה זה לא משהו שהוא בתכנון, או משהו שהוא באחריות של ילד. את אומרת שילד שהוא יותר חולה, צריך לדעת שהוא לא יכול ללכת לים. קודם כל, אני לא בטוח שהמשפט הזה מקובל עליי.

לא, הוא יכול פחות ללכת לים.

אולי אני בזה נגד זכויות התלמידים, אולי אני פחות בעד זכויות התלמידים. אני לא מבין - מערכת חינוך גם כך לומדת רק חצי מהימים בשנה, או פחות. יש לי בן ואני יכול להעיד, אני ספרתי את הימים שהוא היה בבית-הספר השנה, ואני מניח שהוא הלך לכל הימים שהוא היה מחויב להם. הם גם עושים סידור לגבי יום שישי. הרי למה אומרים שפה מלמדים לא פחות ימים מאירופה? כי כוללים גם את יום שישי. מתברר שחלק גדול מהתלמידים כבר לא לומדים ביום שישי, כולל הוא. הוא ארגן את סדר-היום שלו כך שהוא לא בבית הספר בימי שישי, כך שיש לו סך הכול בפוטנציה 160 יום בשנה שבהם הוא הולך לבית-הספר. מתוך 160 הימים האלה, יש לנו תמיד שביתות, ועיצומים, והמורה חולה, והמורה במילואים, שלושה ימי שלג, ואין ספור דברים אחרים בתוך הימים האלו. זה לא כולל כל מיני דברים מוזרים שאני לא מדבר עליהם. אז למה אני צריך להוסיף ימי ים או דברים אחרים? זה מעבר לבינתי. אבל, אני שמח שאתם רוצים להוסיף חופש לתלמידים, ואני בטוח שהבן שלי יחלוק על כל מה - - -

לא חובה להשתמש בכל ה-15% מימים האלו.

אני מבין. אבל, יש זכות. את אומרת לילד: יש לך את ה-160 ימים שלך, ומעבר לזה אתה מקבל 25 יום שיש לך זכות לנצל.

שתרגיש לא טוב, שהראש יכאב לך, מבלי שתחשוב שאתה צריך לעשות מניפולציות.

בסדר, אני מבין. אני הייתי מציע לכם גם בעקבות הדיון הזה, לעשות חשיבה מחדש על העניין. כי אני לא מקבל את זה שהמקרה בו ילד מחליט ללכת לים, דומה למקרה בו ילד שוכב בבית עם שלשול. אתם גם צריכים להבין שיש ילדים שבאמת ייקחו אתכם ברצינות, והם ינצלו את הימים האלה. מה לעשות שהם קיבלו שלשול, ואז מורידים להם את הציון, מה לעשות שיש ילדים שהדברים האלה הם דברים חוזרים אצלם, מבלי שזה הופך להיות מחלה כרונית. אני חושב שלכרוך ימי מחלה בימי ים הוא מסר לא נכון למערכת. במשק שלנו זה לא נחשב כך בשום דבר. כשאתם עושים ענישה, זה אמור להיות הרתעה.

לא. זה אמור לתת לילד את האחריות ביד.

בסדר, אבל ברגע שהוא בכל זאת מגיע ל-15% הוא מגיע לקו האדום, ואז זו הרתעה. אני אומר לו: אם אתה עוד יום אחד חולה, או אם אתה נמצא עוד אחד בים, אז אתה יורד בציון. זה הרתעה, אם זה לא הרתעה, אז מה כל הסיפור?

לכן, אני אמרתי שזה בא ממקום הפוך – דווקא לאפשר לו.

אם את אומרת את זה, אז תגידי להם: אתם יכולים לקחת את ה-15%, אבל בלי הצד של העונש.

אז הם ייקחו 30%.

אז זה כן הרתעה.

איזה אמון את נותנת?

זה על בסיס אמון.

עדיין אתם בפועל מכריחים ילד. ילד שיש לו את הארבעה הימים, אין לו אופציה אחרת אם הוא לא רוצה שיורידו לו ציון. הוא לא יכול ללכת לרופא ולהוציא אישור, זה לא יעזור לו. רק אחרי חמישה ימים, הוא יכול ללכת לרופא. זה יכריח אותם פשוט להישאר עוד יומיים או יומיים בבית – זה מה שאתם גרמתם. זה דבר שהוא מעוות, זה לא הגיוני. זה לא מתקבל על הדעת שצריך להכריח אותו באותו מצב - קרה מצב שהוא ניצל את החופש שאתם נתתם לו. אתם נתתם לו חופש - בסדר, זו תפיסת עולם שאפשר להתווכח עליה. אני חושב שיש יותר מידיי ימי חופש. אבל, אתם נותנים להם עוד, ולא נתווכח על זה עכשיו, מקבלים את זה. אבל, אתם גרמתם לדבר שהוא מעוות, ואת הדבר הזה חייבים לתקן. לילד חולה חייבת להיות איזושהי אפשרות להגיד שזה לא נחשב.

קודם כל, אני מתנצלת. יש הצעה לחוזר מתוקן, אנחנו מתקנים. כתוב בו: מבוטל החוזר שאתה מדבר עליו. אני אומרת שוב, זה הנוהל, כך מבנה החוזר, יבוטל תשס"ח/3א.

מפני שהוא לא היה כל כך מוצלח.

בסדר, הוא לא מוצלח. אנחנו מבטלים.

לא כדאי בכלל להיכנס לזה כרגע, אנחנו מדברים כבר על החדש. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח האם הוא היה כן טוב, או לא היה טוב. חבל לעשות זאת עכשיו.

אם אתם מבטלים כנראה שהוא לא היה טוב.

גברתי, מה הסיבה שאתם מוציאים חדש?

בא להם לחדש סתם באמצע השנה.

אני מדברת כדי למצוא את הפשרה. אני מעריכה את הילדים, אני חושבת שמתן האפשרות שלהם להיעדר ללא רופא, וללא משהו שהוא לא אמיתי - כי אנחנו מדברים על משהו ערכי, והילדים הרי מאוד ידעו שהם הרי לא דוברי אמת, והרופא נותן אישור שהוא לא אמת. אני כן רוצה לקחת לגיטימי ולתת לילד שנעדר, ועדיין להישאר בזה שארבעה ימים על-פי הנחיות הבריאותיות והרפואיות המקובלות, לא לשבור את העיקרון הזה. ילד שהרבה פעמים מעבר ל-15% כמו שאתה אמרת, הוא הגיע לגבול של התקציב שלו, ויש לו בעיות שחוזרות, הארבעה הימים האלו יכולים לחזור על עצמם יותר בסעיף הזה, אם יש לו בעיה שהיא לא כרונית. כי בעיה כרונית מוגדרת מאוד, יבוא לרופא יקבל אישור שיש לו בעיה בריאותיות מתמשכת, ואז זה יהיה לגיטימי שלא ייפגע לו הציון בגלל זה.


אני מאמינה שאישור רפואי צריך להיות אמיתי, נכון, וממצה, ומשקף מצב. אנחנו נסתמך על האישור הזה, ואני אומרת שוב, מעל ה-15% האלו עם אישור בית-הספר יצטרך לתת את זה לילד.

למה אתם לא מבקשים אישור מההורה?

עד ארבעה ימים אמרנו.

בסדר, אבל לא כתוב פה אישור של הורה.

זה כתוב בחוזר.

לא, לפי התפיסה החדשה לא צריך אישור של הורה. אתם אומרים דברים שהם ממש סותרים אחד את השני. איך עוזר אישור ההורה אם זה ממילא נחשב לו כאילו הוא היה בים?

האישור הזה הוא סמרטוט רצפה.

האם אפשר להציע הצעה?

לא. הם דנים עכשיו ביניהם. אני חושב שחשוב שתדברו ביניכם על הדבר.

אני הצעתי פה איזושהי פשרה שאם הוא הגיע למכסה - - -

לא, אבל אני חושב קודם שחשוב שתסכימו. כי את אמרת עכשיו משהו אחר לגמרי ממה שאמרו עמיתייך. עירית אמרה בדיוק שאישור של ההורה כן נחשב.

עד ארבעה ימים.

נכון, עד ארבעה ימים. זה אומר שאישור של ההורה זה כלום, ושזה לא נחשב.

הם מסתכלים על המחלה ועל הים בדיוק באותה הצורה.

עירית, את צריכה להיות מתואמת - זה חשוב.

היא מתואמת.

היא לא מתואמת.

ההצעה היא לא מתואמת. נאוה, יש סיבה שבגללה מגיעים לפעמים להתלהמות. אני אומר לך בכנות, לפעמים יוצאים דברים שממש אין בנו. למה כל הזמן להצדיק דברים ולשנות?

היא הציעה - - -

נאוה, שמעתי מה שהיא הציעה. אבל, למה לך להגיד שהיא לא אמרה מה שבדיוק לפני שנייה כולנו שמענו שהיא אמרה.

אני מתייחסת להצעה.

את יכולה להתייחס למה שאת רוצה, אבל לא על זה דיברנו. אמרתי - מה שעירית אמרה עכשיו הוא לא מתואם עם מה שאת אמרת לפני חמש דקות.

- - - אישור הורים - - -

על זה דיברנו. אל תנסו להגן גם על דברים, גם על חוזר מנכ"ל. לא צריך להגן על מישהו, אנחנו מדברים פה כבני אדם, וצריכים להגיע לפתרון טוב.


לד"ר קדמן יש הצעה, ובואו נשמע אותה.

אני רוצה להציע לאנשי משרד החינוך את ההצעה הבאה שתפתור חלק גדול מהבעיה, לא את כל הבעיות. אני מציע לכם שהחוזר יאמר כך - כמו שאתם עומדים לתקן, מעל ארבעה ימים אישור רופא לא נכלל בשום מכסה - זה מקובל גם עליכם. מחלות כרוניות חוזרות - אישור חד-פעמי יספיק, מקובל גם עליכם.


אני מציע שאתם תוסיפו לעניין הזה גם ימי מחלה שהן מתחת לחמישה ימים באישור ההורים, לא שהתלמיד על דעת עצמו יגיד. ההורים יאשרו שהילד היה חולה, ומתחת לארבעה ימים זה לא ייחשב במניין.


"בתמורה" במירכאות כפולות, תורידו את מה שאתם מבקשים לתת קרדיט לתלמידים של "היעדרויות לא מוצדקות", שוב מירכאות. הוא סתם קם במצב רוח רע, וזה קורה לכל אחד מאיתנו. תתנו שם 10% מכסה, לא 15%, 10% של היעדרויות שהן מה שאת קוראת מתן קרדיט לתלמיד. זה יהיה רק 10%. אבל, זה לא יכלול ימי מחלה באישור הורים מתחת לארבעה ימים.

זה מה שהצעתי בתחילת הישיבה.

תפרידו, זה נכון הגיונית, זה נכון מעשית. זה לא יפגע יותר, לא יהיו יותר ימי היעדרות, כי אני מציע להוריד את ההיעדרות הלא מוצדקת להוריד ל-10%. זה יהיה האמון בתלמיד שמותר לו לפעמים גם אם לא מתחשק לו.

ד"ר קדמן, תודה. ברור שכיוונתי לדעת גדולים. זה מה שהצעתי בתחילת הישיבה - פשוט וחלק. אם אתם חושבים לא 10%, אלא 8% - זה לשיקול דעתכם. אבל, לפתור את הפלונטר הזה שבו אנחנו נמצאים בצורה כזאת. כולם מבינים אז שגם אתם נותנים פה איזשהו חופש לתלמידים, ושהם יכולים פעם ללכת לים, או פעם להרגיש שזה פשוט לא היום שלהם. נכון, אלו לא יהיו כל כך הרבה ימים. אבל, זה לא צריך להיות גם כל כך הרבה ימים. מצד שני, מחלה זה מחלה.

מאחר וזה בדיוק הרעיון שאני בעטיו הצבעתי, אני רק רוצה להיות בטוחה שאני מבינה נכון. את המכסה של ההיעדרות של ה-15%, ההצעה היא לחלק אותה לשניים. פרק אחד - וצריך יהיה לחשוב מהו אותו אחוז מתוך ה-15% - שיוגדר כאישורי הורים על ימי מחלה בודדים.

לא, זה לא פרק. זה יצא.

לא מתוך ה-15%?

לא.

בלי גבול?

מה שאת אומרת בשאלה שלך הוא שההורים יעשו יד אחת עם התלמידים.

זה קורה היום.

אז יש מקרים כאלה. יש גם מקרים כאלו שבא אדם ו"מסדר" את מקום העבודה שלו. לא כולם גנבים, לא כולם רמאים, לא כולם רוצים "לסדר" - קצת אמון.

ילד שבאמת נעדר הרבה יותר ממה שאנחנו מדברים בגלל המחלות עם אישורי הורים, פחות מארבעה ימים - -

צריך לבדוק ולקבל אישור - - -

- - ילד כזה שנעדר, בית-הספר יצטרך לבדוק מה קרה פה ממילא. לכן, תוציאו את העניין הזה. זה לא שאנחנו מחלקים את זה לשניים. אנחנו אומרים: תורידו את מספר ימי ההיעדרות, זה לא יהיה יותר 15%, אלא זה יהיה מה שתקבעו. מה שאתם אומרים מקובל.


אבל, ילד חולה, או עד ארבעה ימים באישור הורה, או מעל ארבעה ימים באישור רופא - זו היעדרות לגיטימית.

בקופת החולים שאני חבר בה, כתוב אצל הרופא עד ארבעה ימים לא נותנים אישור.

אני רוצה לסיים את הדיון כי אנחנו עכשיו מתחילים ללכת במעגלים. אני חושב שמיצינו את הנושא. זאת ההצעה של הוועדה, זאת ההצעה שלנו. זכותכם לאמץ, או לא לאמץ. אנחנו ניאבק.

האם זכותם לא לאמץ?

זכותם. אתם לא חייבים לתת עכשיו תשובה סופית לעניין, אני מציע שתיקחו את ההצעה הזאת ותחשבו עליה. אני מבין שעבדתם על זה במשך שנתיים, ועשיתם עבודה רבה. אני גם מבין שיש תפיסת עולם כמו שנאמר פה על-ידי נאוה, ואני יכול להבין את תפיסת העולם. אבל, תפיסת העולם לא קשורה למחלות. ולכן, אני מבקש שתסמכו מספיק גם על ההורים, וגם על המערכת.


אתם שומעים פה דעה אחידה גם של ההורים, גם של המועצה לשלום הילד, גם של הוועדה. מצטרף לדעה הזאת גם חבר הכנסת זבולון אורלב שעכשיו נכנס. אנחנו מבקשים מכם - אל תכריחו אותנו לעשות מלחמה על דבר שהוא לא ראוי למלחמה. לא רוצים להגיע למצבים האלו כשהגישה הנוכחית מביאה את זה שהוא צריך להיות עוד חולה, ולעשות מניפולציות כדי להגיע לרופא. את כל הדברים האלה מונעים על-ידי קביעה כזאת. אתם מורידים את ה-15% ל-10%, ואתם מוציאים את ימי המחלה הבודדים מהעניין, באישור של ההורים.

אני מבקשת בכל זאת לשקול את נושא הגבול העליון שממנו צריך אישור רפואי גם למקרים כאלה.

יפה, אם באמת ילד על המכסה הזאת יהיה כל הזמן חולה, אז או באמת שיש לו מחלה כרונית ואז ממילא אין לכם גבול, הרי יש לו מחלה כרונית. או שבית-הספר יצטרך להיכנס פה לנושא בצורה פדגוגית ועמוקה, ולעבוד עם המשפחה ועם הילד. כי אז יש בעיה אחרת שלא קשורה לניצול של איזה סעיף, יש בעיה אחרת לגמרי, ויצטרך בית-הספר אז להיערך בצורה פדגוגית, ולא על-ידי ענישה של הורדת ציון.

גם אנחנו צריכים לשקול את ההצעה שכאן הועלתה. אני אשמח להיות בקשר ישיר איתך.

אנחנו כמובן שמחים שיש קשר טוב עם ד"ר קדמן. אבל, אנחנו בכל זאת ועדה של הכנסת, ואנחנו מבקשים לקבל תשובה להצעה שלנו. כמה זמן את נותנת לנו?

תוך ימים ספורים, אין לנו זמן.

זה צריך להיות לפני חוזר המנכ"ל.

לכן, זה תוך ימים ספורים.

אנחנו מקבלים הצעה תוך כמה ימים, ואת חוזרת גם אלינו לוועדה. היה פרסום אחד והיתה טעות. עכשיו יבוא פרסום חדש.

אל תשלחו תשובה לוועדה ותפרסמו חוזר חדש. תנו גם לנו כמה ימים אחרי התשובה שלכם.

זה ברור. התשובה אלינו צריכה להיות לפני פרסום חוזר מנכ"ל החדש, אחרת אין טעם.

שתהיה גם לנו אפשרות.

אדוני היושב ראש, רק בקשה אחת - שבינתיים יהיה ברור שמה שכרגע תופס בפועל הם מעכבים אותו, משעים אותו. יש כרגע חוזר מנכ"ל שאומר הפוך מכל מה ש - - -

יצחק, אבל אם עומדים בתחילת אפריל להוציא עוד חוזר מנכ"ל, אני לא אחייב את משרד החינוך לשלוח כדי שיהיה ברור לכולם – זה לא הגיוני. זה סתם יבלבל עכשיו את כל המערכת.


אני מקווה שאנחנו נוציא, ואני מקווה שאתם תאמצו את ההמלצה פה. אני חושב שזה הגיוני גם לפי מה שעירית אמרה. זה בדיוק תואם את גישתה, גם תואם את החופש שרוצים לתת לתלמידים, וגם את הרצון של האגף להסדרת כל הנושא.


תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30