PAGE

15

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 736

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום רביעי, ד' בטבת התשס"ט (‏31 בדצמבר, 2008), שעה 13:00

1.
תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים) (תיקון), התשס"ט-2008

חברי הוועדה: רוברט אילטוב – היו"ר

ולדימיר נמירובסקי
-
סמנכ"ל תשתיות אנרגיה, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד זאב גרוס
-
מנהל האגף לניהול משאבי תשתית, מש' התשתיות הלאומיות

עו"ד שבתי אלבוחר
-
הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות

דוד רודיק
-
אגף ניהול משאבי תשתיות, משרד התשתיות הלאומיות

ד"ר יבגניה ברנשטיין
-
ממונה מקורות אנרגיה, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

עוזי מרדכי
-
מהנדס איגוד תעשיות מתכת וחשמל, התאחדות התעשיינים

אורי אדר
-
סמנכ"ל פיתוח בתדיראן, התאחדות התעשיינים

סורין לוי
-
מנהל אבטחת איכות באלקטרה מוצרי צריכה ישראל, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל
-
מנהל המחלקה לקשרי גומלין עם הכנסת, התאח' התעשיינים

אברהם בכר
-
יועץ מיזוג להתאחדות התעשיינים ולאיגוד לשכות המסחר

רז הילמן
-
מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

רפי פרידמן
-
מנכ"ל חברת ברימאג דיגיטל אייג', ויו"ר חטיבת החשמל באיגוד לשכות המסחר

מילנה דובין
-
מתמחה, איגוד לשכות המסחר

שוקי קפלן
-
סגן מנהל אגף תעשייה לשירות, מכון התקנים

עו"ד ניסים מזרחי
-
המועצה לצרכנות

שמואל אבנון
-
מהנדס מכונות, המועצה לצרכנות

נאור ירושלמי
-
סמנכ"ל ארגון חיים וסביבה

רועי כפיר
-
כלכלן סביבתי, ארגון חיים וסביבה

מאיה קרבטרי
-
ארגון חיים וסביבה

רמי כהן
-
יועץ ליו"ר ועדת הכלכלה

אתי בנדלר


נועה קברטץ (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים)
(תיקון), התשס"ט-2008

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים) (תיקון), התשס"ט-2008. אני מבקש מכם להציג את הנושא.

ברשותכם אתחיל בכמה מילים על ההיסטוריה של התקנות הללו. בשנת 2004 הותקנו תקנות, שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2005, ועל-פיהן היה דירוג מסוים של עלייה בנצילות של הציוד, של COP לטווח של מספר שנים. ב-1 בינואר 2008 היינו אמורים לעלות מדרגה. הציפיות שלנו, בתיאום עם כל בעלי המקצוע בתחום המיזוג, היו גבוהות יותר ממה שבפועל יצא. במסגרת דיונים שהתקיימו בשנת 2007 עם האנשים הרלוונטיים המשרד הגיע להבנה שבחלק מן המזגנים, במזגנים הקטנים והנפוצים יותר של עד 3.5 קילו-ואט, שמהווים כ-75% מכלל המזגנים, בהם ניתן אפילו לדרוש תוספת ליעילות, ודרשנו את זה גם בהסכמת היבואנים והיצרנים. במזגנים גדולים יותר, שהם למעשה מיעוט מבחינה כמותית, הטכנולוגיה לא בשלה עד כדי כך – כמובן הטכנולוגיה בצירוף עם עלויות סבירות – ולכן ביקשנו השעיה של 3 שנים למזגנים הגדולים יותר.

אתה מוכן לומר למה כוונתך במזגנים גדולים ומזגנים קטנים? כמה כוח סוס?

מזגנים קטנים יותר הספקם קטן מ-3.5 קילו-ואט. שם הגענו להבנה שאפשר לדרוש אפילו דרישות נוספות, ודרשנו אותן בהסכמה והיום הן כלולות כבר כדבר מחייב. במזגנים גדולים יותר שהספקם גדול מ-3.5 קילו-ואט ביקשנו הקלה.

מזגן דירתי רגיל שאמור לחמם בית, מזגן מיני מרכזי הוא מזגן קטן או גדול?

הוא מזגן גדול מעל 3.5 קילו-ואט.

אולי תאמר את הגודל בכוח סוס משום שהמזגנים נמכרים לפי כוח סוס. על מה מדובר?

זה לא נכון. הם נמכרים על-פי קילו-ואט. כוח סוס זה מושג מסחרי שמשתמשים בו בשוק.

אני מדברת על השוק. שנבין על מה מדובר.

יש תקן ותקנות שמדברים על ההספק רק בקילו-ואט.

בדרך כלל אם אנחנו מדברים על הספק חשמלי – וכאן מדברים על הספק אנרגטי – 1 כוח סוס זה 0.76 קילו-ואט, אבל זה כאשר מדברים על אנרגיה חשמלית ואילו כאן מדברים על אנרגיה תֶרמית.

מצחיק שכאשר אנו הולכים לקנות מזגנים מדברים אתנו על סוסים.

התנסיתי בזה לפני שבועיים בדיוק וכך דיברו איתי.

אני מציע לא לקנות סוסים בחנות אלא לקנות מזגנים. אם את הולכת כבר לרכוש מזגן צריך לבדוק מה ה-BTU. אתן עצה – 500 BTU אם את גרה בירושלים, פר מטר מרובע זה יספק אותך. קל מאוד לעשות חישוב. כל הסוסים נמכרים רק בחנות, לצערנו הרב, אבל אנחנו לא מדברים בשפה הזאת.

אגב אתם יכולים להכתיב באיזו שפה לדבר ובאיזו לא.

אנחנו מכתיבים באיזו שפה הם ידברו בפרסום ומה ה-COP. אתם כמחוקק יכולים לחייב אותנו או אותם לדבר בקילו-ואטים, אם זה ניתן.


ואז ועדת הכלכלה אישרה את ההקלה לשנה וביקשה במהלך השנה לבדוק את המשמעויות, האם יש היום אפשרות מעשית מסחרית להביא מזגנים גדולים יותר ביעילות גבוהה יותר.

מה הסיבה שאתם מביאים את התקנות האלה ממש בסוף השנה?

הסיבה האמיתית היא שהתלבטנו הרבה מאוד. מצד אחד משרד התשתיות הלאומיות אמון על התייעלות אנרגטית והדבר החשוב ביותר מבחינת משרד התשתיות הלאומיות זה לחסוך אנרגיה. כאן אנחנו מבקשים בקשה בניגוד למדיניות מוצהרת של משרד התשתיות הלאומיות, מבקשים עוד חצי שנה לחסוך פחות מאשר היינו יכולים לחסוך.

מה זה לחסוך פחות? על איזה סדר גודל של חיסכון מדובר? כמה היה נחסך אילו התקנות היו נכנסות לתוקף במועד?

הציפייה על-פי התקנות משנת 2004, וכל הפורום הזה הסכים לכך, הציפייה במונחים של הספק היתה כ-36 מגה-ואט לשנה עד סוף שנת 2010.

אני מדברת על חיסכון שנתי בלבד.

היתה ציפייה לחיסכון של 36 מגה-ואט לשנה. זאת היתה הציפייה בעת שהוועדה אישרה את התקנות של שנת 2004. כאשר באנו עם התקנות בתחילת שנת 2008 וביקשנו את השינויים שביקשנו הציפייה היתה לחיסכון של 31 מגה-ואט, כלומר הפרש של 5 מגה-ואט. הדבר הזה נבע מכך שעל אף העובדה שניתנה הקלה למזגנים הגדולים קיבלנו הגדלה ביעילות של המזגנים הקטנים, ובנוסף לכך, מר נמירובסקי לא עמד על כך שאנו דרשנו גם הקטנת ה-tolerance, שזה בעצם הטעות שמאפשרים ברישום ה-COP במכשיר לעומת המדידה בפועל. כלומר יש איזה "שפיל" מסוים של טעויות מדעיות. הקטנו גם את התחום הזה. לכן ההפרש בין שתי הציפיות מבחינת החיסכון היה קטן יחסית.

מה הסיבה לבקשתכם?

הסיבה העיקרית להגשת התקנות היום היא המצב הכלכלי. השר הרגיש שרצוי לתת לברנז'ה להתארגן עוד חצי שנה.

הברנז'ה היתה אמורה להתארגן עוד לפני פרוץ המצב הכלכלי הקשה.

הברנז'ה היתה אמורה להתארגן במהלך 3 שנים וכך הבאנו את הדבר הזה.

אולי תסביר לוועדה למה הכוונה ב"ברנז'ה". היבואנים? היצרנים? מי הם היצרנים בארץ?

יש מפעל בארץ בעיר עפולה שמייצר מזגנים. זה חלק מן הסיפור. חלק שני של הסיפור זה מזגנים שמיובאים מחוץ-לארץ. הכוונה של מר זאב גרוס, שהוא מנהל האגף ולא משמש היום כעורך-דין, במושג ברנז'ה לאנשים שעוסקים גם בייבוא של מזגנים וגם בייצור מקומי של מזגנים.

רציתי להשלים את התמונה על היקפי החיסכון. החיסכון מתום חצי השנה ועד לגמר התקופה, עד שנת 2010, יהיה בהיקף של 48 מגה-ואט בשנה.

המועדים שאתה נוקב אותי על כל פנים מבלבלים. אני מבקשת לדעת דבר אחד. אתם מביאים בקשה לדחות את תחילת התקנות ב-6 חודשים. כמה היה נחסך באותם 6 חודשים לו התקנות היו נכנסות לתוקפן? מה עלות התקנות האלה למשק הישראלי?

מדובר על הפרש של 9 מגה-ואט.

כמה זה בכסף?

אנחנו מדברים כרגע בהספקים, לא באנרגיה. אנחנו צריכים לדעת כמה שעות המזגן יעבוד כדי לענות על השאלה הזאת.

אתם יודעים פחות או יותר מה הצריכה הממוצעת של מזגנים בחורף, בתקופה הזאת של 6 חודשים. הרי עשיתם התחשבנויות כלשהן עוד לפני שהבאתם את התקנות המקוריות לוועדה. דיברתם על חיסכון מסוים באנרגיה שייגרם למשק מידי שנה אם התקנות ייכנסו לתוקפן. יצאתם מתוך הנחה שייגרם חיסכון מסוים בצריכת האנרגיה במדינת ישראל. כעת אתם מבקשים לדחות את כניסת התקנות לתוקף. אני מבקשת לדעת מה המשמעות של זה בתחום האי-חיסכון. הוועדה צריכה לשקול. מדובר אולי בפיטורי עובדים מצד אחד, ומצד שני בזבוז נוסף בתחום האנרגיה. אחר-כך יושב-ראש הוועדה ישקול את הנתונים ויחליט, אבל אי אפשר בלא נתונים.

כל אחד במשק משלם את שלו. העלות למשק, אם ניקח כל מספר שעות שנרצה ונכפיל אותו ב-9.

למה ב-9?

אמרנו שהחיסכון מתחילת שנת 2009 אם התקנה הזאת לא מתקבלת הוא 48 מגה-ואט לשנה. אם יישאר המצב הנוכחי החיסכון הוא 31 מגה-ואט. ניקח את ההפרש ביניהם ונחלק בשניים כי אנחנו מדברים בחצי שנה.

הצריכה בקיץ ובחורף זהה?

זה חלק לחימום וחלק לקירור, חלק ביעילות גבוהה יותר וחלק ביעילות נמוכה יותר. אנחנו לא יורדים לרזולוציות האלה.

התייעצתי עם המהנדס שמטפל בזה. מדובר כאן על הפסד של בין 15-20 מיליון קילו-ואט-שעה. בכסף זה מסתכם בכ-8-9 מיליון שקל. קילו-ואט-שעה עולה 45 אגורות.

צריך לחלק את זה כמובן בין 1.8 מיליון בתי-אב.

עכשיו תענו לשאלת היושב-ראש, למה אתם מבקשים בכל זאת לדחות את המועד, ומדוע – וזאת היתה השאלה הראשונה שלו – דווקא בסוף השנה.

הבאנו את התקנות דווקא בסוף השנה מכיוון שלא היינו שלמים בעצמנו עם המהלך הזה. היו דיונים ארוכים למדי. השר מן ההתחלה החליט לא להיענות לבקשה של הברנז'ה – התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, אולם לבסוף גם הוא השתכנע. אני הייתי משוכנע גם קודם שצריך לאפשר להם עוד חצי שנה מכיוון שהדבר הזה יכול להביא, וסביר מאוד שיביא להקטנת הייצור המקומי וכתוצאה מכך לפיטורים אפשריים של עובדים בעיר עפולה, שזה מקום שאין בו הרבה אופציות לתעסוקה. לכן אמרתי שהפעם המשרד בא בניגוד למדיניות המוצהרת שלו ומבקש מה שמבקש.

מה יקרה בעוד 6 חודשים?

יש התחייבות בכתב שהם יסתדרו.

איך יסתדרו? אז לא ייגרמו פיטורי עובדים?

אפשר לשאול אותם.

ארגון "חיים וסביבה" הוא ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל ולפיכך אנחנו מייצגים כאן עמדה כוללת של הארגונים הסביבתיים שאיתם אנו מתייעצים ומשתפים פעולה בגיבוש העמדה שלנו כארגונים בנושא משבר האקלים והדרכים שישראל יכולה וצריכה להתמודד איתו. אנחנו גם מקיימים כמובן שיתוף פעולה צמוד מאוד עם משרדי ממשלה בנושא הזה. אנחנו חברים בוועדת המנכ"לים לפיתוח בר-קיימא ובצוות משבר האקלים שמרוכזים על-ידי המשרד להגנת הסביבה. ואחרי שאמרתי את זה, אני חושב שאין מקום להלאות דווקא בדיבורים על ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים כי זה הרי הרקע לעיסוק בתקנות ההתייעלות האנרגטית.


אציין שלוש נקודות בקצרה.


הדיון על תקנות ההתייעלות האנרגטית במזגנים התחיל בשנת 1994. היום אנו ממש על סיפה של 2009. בכל אחד מן הדיונים שהתקיימו בוועדה הזאת החל משנת 2000, ואת חלק מן הפרוטוקולים הבאתי לכאן, לא היה דיון אחד שבו לא עלתה הבקשה מצד הברנז'ה, כפי שהם הוגדרו כאן, לדחות את התקנות. נכון שבאמצע היה שינוי בתקנות ועדכון, אבל כל אחד מן הדיונים התמקד בדחיית מועד כניסתן לתוקף או בשינוי המרווחים בהגדרות של התקנות. חלק מיושבי-הראש הקודמים של הוועדה השתמשו בביטויים חריפים למדי על התהליך הזה. אחד מהם, אחרי שראה כבר שהיתה דחייה אחת לפניו והוא היה בדרך להסכים לאחת הדחיות, אמר: "אם נסכים לעוד דחייה – עושים מאתנו קרקס". אחר אמר: "אנחנו ניראה לא רציניים". ואלה יושבי-ראש ועדה שאישרו את דחיית תוקף התקנות מתוך התחשבות באותם נימוקים שעלו כאן, וגם בנימוק התעסוקה.

למרות שהם אמרו את הדברים, אישרו את התקנות.

הם אישרו, אבל בדרך כלל תוך קביעה שזאת הפעם האחרונה שזה יאושר. אפשר לעבור על הפרוטוקולים ולראות את זה. זה דבר ראשון, האם מדובר כאן בתהליך שיטתי, או שאולי פעם אחת ולתמיד – את התקנות לא ארגוני הסביבה קבעו, אגב גם לא היצרנים קבעו. את התקנות קבעה הממשלה לאחר מחקר והתעמקות והתייעצות עם כל הגורמים. ושוב, אלה דיונים שנמשכים משנת 1994. אולי הגיע הזמן שהממשלה תחליט מה הן התקנות הריאליות, הנכונות, שמתאימות למצב השוק ובהן נעמוד. אם יש החלטת ממשלה צריך לעמוד בה. זאת הנקודה הראשונה.

מר ירושלמי, יש גם מציאות מסוימת ואילוצים מסוימים. למרות שאני לא חסיד של הממשלה הזאת, אבל הממשלה גם יכולה לשנות דברים בהתאם לאילוצים. כאשר יש משבר כלכלי והנזק הסביבתי לא רציני ייתכן שאפשר להתחשב בזה. אנחנו עוד נשקול ונבדוק, יהיו כאן עוד הרבה דוברים, אבל אני חושב שלא צריך להיתפס בדברי יושבי-הראש הקודמים של הוועדה כי כל אחד רוצה להיות לפעמים יותר ולפעמים פחות פופוליסט, לתקוף את הנושא, אבל בסוף כולם הבינו את הבעיות והצביעו בעד. אבל זה לא משנה. אנחנו נהיה פרגמטיים בנושא הזה, נבחן את הדברים ברצינות.

נקודה שנייה, בספטמבר 2008 נתקבלה החלטת ממשלה שכותרתה "צעדים להתייעלות אנרגטית – צמצום בצריכת החשמל" שבעצם מסכמת עבודת מטה מקיפה מאוד ויסודית שנעשתה בממשלה, שמטרתה למצוא דרכים להתמודד עם משבר החשמל ומשבר האספקה הצפוי לנו, אבל גם עם הצריכה ההולכת וגוברת שמשמעותה פליטה של גזי חממה, זיהום אוויר וכולי. החלטה כזאת כפי שתתקבל היום, אם אכן תתקבל, עומדת בניגוד למדיניות המוצהרת למצוא דרכים לצמצם את צריכת החשמל.

הטענה שלך אם כך מופנית בעצם כלפי השר, לא כלפי הוועדה. אתה טוען שהשר פועל בניגוד לעמדת הממשלה.

הצהרתי כבר שהפעם אנחנו פועלים בניגוד לכיוון שלנו.

אנחנו מסכימים בינינו על הרבה דברים.

אגב, ההחלטה שציינת, משרד התשתיות הלאומיות הוביל אותה ולא שום גורם אחר.

בהחלט. משרד התשתיות הלאומיות הוביל אותה, ולכן החשיבות שמשרד התשתיות הלאומיות יעמוד ככל האפשר מאחוריה. אבל גם את התקנות משרד התשתיות הלאומיות מוביל החל משנת 2000 כאשר אושרו בוועדה הזאת וכל פעם הוא זה שבא ומבקש לדחות את תוקפן.

מר נאור ירושלמי, אנחנו לא מדברים על תקופה ארוכה אלא על תקופה של חצי שנה.

חצי שנה מביא אותנו לחודש יולי, כלומר לשיא העונה. האם בשיא העונה כאשר יגידו אז שאין יכולת הוועדה לא תאשר עוד דחייה? זה העונה הבוערת של ענף המזגנים כאשר חם, בניגוד להיום.

גם עכשיו זה שיא העונה כאשר מתחיל להיות קר וכולם רוצים מזגנים.

גם הנושא הזה עלה לדיון בוועדת הכלכלה. מה שאני אומר עכשיו נאמר על-ידי יושב-ראש קודם של הוועדה, חבר הכנסת פורז, שלא סביר לדחות בחצי שנה. הבקשה תמיד באה בסוף דצמבר, במשך כל השנים. סליחה שאני מנסה להציג כאילו זאת שיטה. זאת שיטה.

ראיתי לפחות 7-8 סוגי תקנות עכשיו בדצמבר וכבר הבנתי שזה שיטה. אבל בסדר.

נקודה אחרונה לגבי עלויות אי-החיסכון. בדיון קודם שהתקיים בוועדה הזאת בפברואר נאמר שההפרש בין שתי התקנות הוא של 0.5 מגה-ואט בלבד. אני לא איש מקצוע בתחום ולכן אני בטח לא האדם שיכול להיכנס לפרטים. אני מצטט מתוך הדיון הקודם שהיה כאן בפברואר.

מעולם אף אחד לא אמר את זה.

אני מבקש לא להפריע. תתקנו אותו אחר-כך.

אני קורא מהפרוטוקול, ואני אומר שוב שאני לא איש מקצוע בתחום החשמל ולכן לא נכון לדעתי להיכנס לדיון הזה. אם זה 0.5 מגה-ואט או 5 מגה-ואט או 9 מגה-ואט, זה לא הנקודה. הנקודה היא שנאמר כאן שהעלות מתחלקת על פני התושבים הצרכנים. העלות אכן מתחלקת, אבל יש לעלות הזאת שלושה מרכיבים. אחד מהם הוא מחיר החשמל שמשלם האדם עצמו. אבל יש שני מרכיבים שהם עול על משק המדינה והם לא מגולמים בחישוב של היום, ואני רוצה לציין אותם.


הדבר הראשון הוא עלות רכש האנרגיה. המדינה היא שמייבאת את האנרגיה. אנחנו משלמים כ-7 מיליארד דולר לשנה. כל התייעלות בצריכת האנרגיה יש לה פוטנציאל להפחית את יבוא האנרגיה ולחסוך למדינת ישראל כסף.


הדבר השני הוא העלויות החיצוניות. ייצור אנרגיה מזהם את האוויר, זו דרכו של עולם, ואחת המטרות של התייעלות אנרגטית היא הפחתת העלויות החיצוניות הללו של זיהום אוויר מייצור אנרגיה. המשמעות של עלויות חיצוניות היא שזיהום האוויר גורם לתחלואה, לתחלואה יש עלויות כלכליות ואלה נקראות עלויות חיצוניות. רק השבוע הופץ דוח של המשרד להגנת הסביבה שנעשה במשותף עם אגף התקציבים במשרד האוצר ועם גורמים מקצועיים נוספים שקבע מחירים מומלצים לטון פליטה של מזהמים מתחנות הכוח שלנו. המחירים למזהמים השונים נעים בין 3,000-7,000 אירו לטון של מזהם, ושוב לא ניכנס לפרטים.


כלומר יש עלויות נוספות שמגולגלות על המשק. לכן דין 9 מגה-ואט בהחלט אפשר לחשב את זה. אם נביא לכאן כלכלנים בוודאי יוכלו לחשב מה זה אומר בדולרים או באירו, כמה זה עולה למשק המדינה.


אנחנו ארגוני סביבה קוראים לממשלה לעמוד מאחורי ההחלטות החיוביות שלה והמדיניות הנכונה שמשרד התשתיות הלאומיות מוביל ולא לוותר פעם אחר פעם על המדיניות של עצמה ובעצם להסיג אותנו לאחור. תודה.

אני מודה לך מאוד. רשות הדיבור למר אורי אדר, סמנכ"ל פיתוח ב"תדיראן". בבקשה.

חשוב להבין שכדי לקבל יעילות אנרגטית גבוהה ממזגנים נדרשות טכנולוגיות שלא מיוצרות בישראל. מדובר על מדחסים ומנועים שבאים מחוץ-לארץ. התקנות האלה דורשות רמת יעילות אנרגטית בין הגבוהות בעולם. 3.2 COP, היעילות המינימלית שאמורה להיכנס לתוקף כבר עכשיו, היא היעילות הכי גבוהה שקיימת באירופה. כדי לקבל את היעילות הגבוהה הזאת היינו צריכים טכנולוגיות חדשות מהספקים שלנו. לצערנו הספקים האלה איחרו בהבאת הטכנולוגיה הזאת. למרות שהבטחנו למשרד התשתיות הלאומיות להביא את ה-COP הגבוה הזה לא יכולנו לעמוד בזה הואיל ואנחנו לא יצרני הטכנולוגיה. אנחנו בישראל לא מייצרים מדחסים או מנועים שהם צרכני האנרגיה של המזגן. רק בשלהי 2008 התחלנו לקבל את המדחסים היעילים האלה ונכנסנו לפעילות אגרסיבית מאוד של פיתוח המוצרים היעילים האלה. לכן ביקשנו דחייה של חצי שנה כדי שנשלים את כל הבדיקות. ישראל היא המדינה היחידה בה אחרי שאתה גומר פיתוח אתה צריך גם להיבדק במכון התקנים הישראלי, לבדוק מוצר-מוצר ולקבל אישור לרמות האנרגטיות, וזה תהליך ארוך מאוד.

חצי שנה תספיק לכם?

בהחלט כן. זה יאפשר לנו לגמור את כל הפיתוח ולשחרר את המוצרים בצורה מסודרת, להביא את המוצרים למכון התקנים הישראלים ואחרי כן להעביר את כל המסמכים למשרד התשתיות הלאומיות לאישורם. לכן אנחנו חייבים את חצי השנה הזאת.

כמה אנשים עובדים בתעשייה הזאת?

אצלנו רק במפעל עצמו יש 300 עובדים, אבל יש לנו המון קבלני משנה שתומכים בנו בכל אזור עפולה. זה מסתכם בסך הכול ב-1,000 עובדים.

תודה רבה. הדובר הבא הוא מר אברהם בכר, יועץ מיזוג להתאחדות התעשיינים ולאיגוד לשכות המסחר.

בשנת 2004 כאשר פורסמו התקנות, כבר אז ישראל דרשה את הרף הגבוה של הדרישות. היום בעולם יש דרישות דומות בסך הכול ב-13-20 מדינות, שמתוכן רק לחצי יש רף מינימום Minimum energy efficiency standard)). ישראל שייכת למועדון האקסקלוסיבי הזה. בתוך המועדון הזה הרף שישראל דורשת היום בתחום המזגנים מ-4 קילו-ואט ומעלה, אנחנו בין הגבוהים. בעוד חצי שנה נהיה הגבוהים ביותר, כלומר לא תהיה מדינה שיהיה לה רף גבוה יותר מאשר הדרישות של ישראל.


בנוסף, כפי שאמר מר אורי אדר, ישראל בשום מובן איננה טרנד-סנטר בתחום הזה. ישראל היא יצרנית שולית והרוב מיובא. אנחנו תלויים אך ורק ברצון הטוב של היבואנים שיכולים להעלות את הדרישות או לא להעלות אותן. אם 90% מן הייבוא מגיע מסין אנחנו בעצם תלויים בתקנות האנרגיה הסיניות. כלומר אם בסין יש תקנת אנרגיה שתואמת לתקנה שלנו, יהיה מצאי של מזגנים. אם זה לא תואם, אז אין מצאי של מזגנים. זה היום המצב העובדתי.


מר אורי אדר אמר גם שזמן הפיתוח הוא 3 שנים לפחות וזה לא עניין של חצי שנה. אני מניח שהיצרנים היו מוכנים והם צריכים את החצי שנה הזאת להשלמה. אבל גם אז שני דברים יקרו. מספר גדול של מזגנים שקיימים היום בשוק יעלמו ויוחלפו עם מזגנים שיהיו יקרים יותר. הלהט של ארגון הגג של שוחרי איכות הסביבה ברור מאוד, אבל השאלה האם אתם מתחשבים גם בצרכן שיצטרך לשלם יותר ובחיסכון לעולם לא יחזיר את ההשקעה שלו. נכון שאתם מדברים יפה על הגלובליות וכולי וכולי, אבל הצרכן בסופו של דבר ישלם את המחיר.

מדובר כאן על מדיניות ממשלתית שאנחנו מגינים עליה.

המדיניות הממשלתית קבעה רף גבוה, הם מודים בכך. היום הרף הוא הכי גבוה. בעוד חצי שנה ישראל תהיה טרנד-סנטר בתחום המזגנים. למה? איך? מדוע? לא ברור. ישראל היא לא טרנד-סנטר.

רשות הדיבור למר עוזי מרדכי, מהנדס איגוד תעשיות מתכת וחשמל.

אני מוותר על זכות הדיבור. נציגי המפעלים אמרו את מה שרציתי לומר בצורה ברורה ורהוטה. אני חייב רק לציין ש"תדיראן" איננה היצרן היחיד בארץ. יש כמובן גם את "אלקטרה", ונמצא כאן נציג שלה.

אנחנו לא עושים פרסום לחברות. תודה. מר רפי פרידמן, בבקשה.

אני יושב-ראש חטיבת החשמל, מוצרי חשמל לבית, באיגוד לשכות המסחר וכמו כן אני משמש כמנכ"ל חברת "ברימאג" שהיא גם יבואן בתחום המזגנים. אני שלושים שנים בענף. זה לא תואר אלא מציאות.


הטעות היסודית היתה שמשרד התשתיות הלאומיות לקח על עצמו תחזית טכנולוגית. אנחנו הסכמנו כי אנחנו באמת מנסים לשתף פעולה ורואים את החשיבות של החיסכון באנרגיה. אנו תורמים מצידנו את כל שניתן, ומדובר גם במוצרים אחרים, לא רק במזגנים. אנו מתנדבים להירתם למאמץ הזה. ולראיה, במשך השנים האחרונות חל שיפור עצום ב-COP.


התחזית הטכנולוגית, כפי שאמר מר אברהם בכר, שהיא תחזית עולמית שלא קשורה בנו אלא תלויה ביצרני המרכיבים העיקריים, לא התממשה. מה לעשות. היתה בסך הכול תחזית. אפילו 'קיבלנו על הראש' בוועדה מיושב-ראש קודם שתהה מה פתאום מבססים חוקים על תחזיות.


יתרה מכך, הבהיר היושב-ראש הקודם כאשר לא קיבל את דרישתנו במלואה, שבמהלך השנה לפי הצורך תשוב ותתכנס הוועדה כדי לבחון אם יש צורך בהארכה נוספת. כך נאמר בוועדת הכלכלה. הוא בוודאי לא אמר שבשום פנים ואופן לא תהיה הארכה.


גם יצרני המזגנים וגם יבואני המזגנים המכונים הברנז'ה, נאלצו לשלם מיליוני שקלים לכל יצרן מרכזי כדי לכסות עשרות פגמים שהיה צורך להתאים אותם שלא על-פי הצורך הטכנולוגי והשיווקי הטבעי. אם באופן נורמלי אתה מתכנן מזגן חדש ומשקיע בו מיליוני שקלים אתה מתכנן לחיות איתו 5 שנים, 7 שנים. נאלצנו להסתפק בשנתיים-שלוש. מי משלם עבור כל זה? אף אחד לא מחזיר את ההוצאות. כלומר הברנז'ה הזאת לא כל-כך רשעית כפי שנרמז מהשם האידישאי הזה.

זה היה פרגון.

אנחנו גם ביוזמתנו התנדבנו להקטין את ה-tolerance ב-8%, מה שהתקבל כמובן בברכה, וגם בדגמים מסוימים כאשר ראינו שניתן להגדיל מעבר לדרישה המקורית הסכמנו להגדיל מתוך ראיית הצורך.


לא אחזור על דברים נוספים. רק לתקן טעות שאמר ידידי המלומד מר נאור ירושלמי. הוא כתב כאן ש-100,000 מזגנים מיני-מרכזיים נמכרים בישראל מידי שנה. נמכרים בסך הכול 30,000 אז נא לא להטעות.

בהחלט, אני מתנצל על הטעות שלנו.

אני ממונה מקורות אנרגיה באגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה.


לאחרונה משרד התשתיות הלאומיות יזם כמה החלטות חשובות מאוד, וביניהן התייעלות אנרגטית. אמנם מבחינתנו זה קצת מאוחר, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא. יש בעיה בביצוע ההחלטות הללו. אני מבינה את המצוקה ואת הסיבות שהביאו את משרד התשתיות לכאן. אני רוצה רק להביא לידיעת הוועדה עניין אחד בנוסף למה שנאמר על-ידי ארגון "חיים וסביבה". אי ביצוע אמצעים לחיסכון באנרגיה, להתייעלות אנרגטית, זה דבר שמביא לבניית תחנות כוח נוספות. כולנו יודעים שעכשיו יש תוכנית חירום לחברת החשמל ובונים תחנות נוספות. זה משפיע לא רק על זיהום האוויר והיבטים סביבתיים נוספים, אלא יש לכך גם עלות נוספת למשק, ואולי מיותרת, עלות גבוהה מאוד. מצד אחד אני מבינה מה קורה, אם לא ניתן לספק מזגנים ביעילות אנרגטית כפי שנקבע זה מביא את משרד התשתיות לכאן, אבל מצד שני צריך לשקול את כל המכלול.

במידה ויתקבלו התקנות כמה עובדים תצטרכו לפטר?

בעצם לא יהיה לנו אף מוצר מוכן. אם לא נקבל דחייה של חצי שנה לא נוכל לייצר מזגנים כבר מ-1 בינואר 2009, כלומר מחר.

זה חלק מן התשובה למה משרד התשתיות הלאומיות הגיע ברגע האחרון. מה ששמענו כאן זה חלק מן ההתלבטויות שהיו לפנינו כדי להגיע בסופו של דבר לוועדת הכלכלה ולבקש מה שאנו מבקשים. מבחינתנו זה לא דבר פשוט. כפי שאתה שומע אנחנו לא מחכים שהתייעלות אנרגטית תבוא לבד אלא אנחנו לוחצים ומלחיצים.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, בהמשך לשאלתך ולהערה שנאמרה כאן, התקנה שמפנה ליעילות האנרגטית אותה אתם מבקשים לתקן כרגע היא תקנה 2, הקובעת: "לא ייבא אדם, לא ימכור, לא ישווק מזגן ולא יציגו ... אלא אם כן המזגן עומד בדרישות ליעילות אנרגטית, כמפורט בתוספת הראשונה, ובתקופות כאמור בה", וכרגע מוצע לתקן את התוספת. אם התקנה הזאת לא תתקבל החל מ-1 בינואר אי אפשר יהיה למכור אפילו מזגנים שנמצאים על המדף בחנויות ואינם עונים על התקנות של יעילות אנרגטית.

עליכם כמובן לתת את הדעת גם לנושא הזה.

אינני יודעת עד מתי אתם מתכוונים לייצר מזגנים שעונים על דרישות היעילות האנרגטית המופיעות היום בתקנות, אם היושב-ראש יחליט בכלל לאשר את התקנות המוצעות. מכל מקום זה אומר שהפסקת הייצור צריכה להיות הרבה קודם לכן, לפני המועד הזה.

אני רוצה להבהיר שאנחנו עומדים לאפשר להמשיך ייצור של מזגנים שלא עומדים בערכים שקבענו בתוספת, למטרת ייצוא. זאת אומרת שאם יש להם שיווק בחוץ-לארץ הם עדיין יכולים לייצר את המזגנים בארץ ולשווק אותם בחוץ-לארץ.

הכוונה למזגנים שמייצרים היום, עוד לפני כניסת התקנות לתוקף, ויישארו על המדף בחנויות.

השאלה האם היצרנים מודעים לכך.

התקנות שעליהן אנו מדברים, ההקלה שכביכול קיבלנו עד סוף 2008, כל מי שמחזיקים ומוכרים מזגנים ידעו על כך. הדבר הזה היה ידוע ולא הוסתר. גם היום הם מבינים על מה מדובר ואני מקווה שהם קראו את התקנות ויודעים שבמידה והוועדה תסכים לקבל את ההצעה של משרד התשתיות הלאומיות הרי מ-1 ביולי 2009 על שום מדף במדינת ישראל לא יהיה מוצר שלא עומד בדרישות. אם הוועדה לא תאשר את זה היום הרי ממחר לא יהיה על שום מדף מוצר שלא עומד בדרישות.

למכתב של שר התשתיות צורף מכתב של נשיא התאחדות התעשיינים, מר שרגא ברוש, שמודיע לוועדה שהתעשיינים, יצרני המזגנים בהתאחדות התעשיינים "אין בכוונתם לבקש הארכה נוספת לשינוי רמת היעילות המינימלית שאמורה להתבצע בסוף שנה זו מעבר לתאריך 30 ביוני 2009. היצרנים ייערכו בהתאם."

זאת אומרת, אתם מודעים לכך ונערכים ולא יהיו דרישות נוספות.

נכון, בהחלט.

ומה עם המשווקים בחנויות?

יש מכתב מקביל, שמשום מה לא צורף, של נשיא ההתאחדות מר אוריאל לין.

יש מסמך בנוסח דומה של מר יחזקאל דסקל, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר.

אם יש הסכמות מכל הצדדים, אני מבקש לקרוא את התקנות. עוד לפני כן אני רוצה לבקש ממשרד התשתיות הלאומיות לעמוד להבא ביעדים ובמדיניות שהוא קובע. אם כבר החלטתם לשמור על איכות הסביבה ולקדם את הנושאים הללו, תמשיכו במלוא האומץ.

איכות הסביבה זה מוצר לוואי שלנו. המוצר האמיתי שלנו זה אנרגיה שאנחנו צריכים לספק לתושבי מדינת ישראל וככל שניתן לחסוך גם בפליטות.

אבל ההחלטה היתה לשפר את המצב וללכת לכיוון 'ירוק'.

יש לנו אחריות.

ביקשתי מכל מי שמבקש לדבר להירשם, ולא פעם אחת, ושאלתי אם מישהו רוצה לדבר. אף אחד לא דיבר. התחלנו לקרוא כבר את התקנות. לא אתן עכשיו זכות דיבור. תודה.

תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים) (תיקון), התשס"ט-2008


"בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תקנה 1 – תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות

בתקנה 1 לתקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס"ה-2004 (להלן – התקנות העיקריות), בהגדרת "התקן" במקום "דרישות בטיחות ופעולה" יבוא "דרישות בטיחות ודרישות פעולה"."

זה בעיקר ברמה של הבהרת נוסח.

אני מעלה את זה להצבעה.

הצבעה

בעד תקנה 1 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

אני בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 1 מאושרת.

תקנה 2 – תיקון התוספת הראשונה והשלישית לתקנות העיקריות

"בתוספת הראשונה ובתוספת השלישית לתקנות העיקריות –

(1)
במקום "עד ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008)", יבוא: "עד ח' בתמוז התשס"ט (30 ביוני 2009)";

(2)
במקום "ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009)" יבוא: "ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009)"."

אני מעלה את תקנה 2 להצבעה.

הצבעה

בעד תקנה 2 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

אני בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 2 נתקבלה פה אחד.


התקנות אושרו. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50