PAGE

9

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 735

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום רביעי, ד' בטבת התשס"ט (‏31 בדצמבר, 2008), שעה 12:30

1.
תקנות הדיג (תיקון), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: רוברט אילטוב – היו"ר

אורן סונין
-
מנהל תחום הדיג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד תמי מור
-
הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מורן אליאונוב
-
מתמחה, הלשכה המשפטית, מש' החקלאות ופיתוח הכפר

יעקב פדידה
-
יו"ר ועד הדייגים בטבריה

ארמונד דדון
-
ועד דייגי הכנרת

פרופ' משה גופן
-
מומחה לדיג בכנרת

אתי בנדלר

נועה קברטץ (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות הדיג (תיקון), התשס"ח-2008

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות הדיג (תיקון), התשס"ח-2008, לבקשת השר שלום שמחון. אני מבקש מהמשרד להציג את התקנות ולהסביר את הדברים לפרוטוקול ולי.

התיקון שאנחנו מבקשים היום הוא תיקון טכני לחלוטין, אין בו שום נושא עקרוני. קבענו בתקנה שאושרה זה מכבר שני אזורים שאנו מעוניינים לסגור בתקופת הרבייה של אמנון הגליל. באחד מן האזורים שקבענו נפלה טעות באחת הקואורדינטות, שלדעתי היא טעות הקלדה. לפיכך אנחנו מבקשים, על מנת שלתקנה הזאת יהיה תוקף – וכנראה נשתמש בה בחודש מרס השנה – פשוט לשנות את הקואורדינטה לקואורדינטה הנכונה.


בנוסף, את הקואורדינטות נקבנו על-פי רשת ישראל הישנה. המרכז למיפוי ישראל שינה את רשת הקואורדינטות הארצית כבר מזמן. לפיכך באותה הזדמנות הסדרנו גם את הנושא הזה.


כלומר, התקנות שאנו מביאים היום לאישורכם הן תקנות מעודכנות על-פי רשת ישראל החדשה עם תיקון טעות של אחת הקואורדינטות שקודם נפלה בה טעות.

אתה יכול לספר לנו קצת על נושא הדיג בכנרת?

בהתייחס לתקנות הללו, אחד הכלים שבו אנו משתמשים על מנת לנהל ממשק דיג בכנרת זה הגנה על מיני דגים מסוימים בתקופת הרבייה שלהם. במקרה הזה אנחנו מכוונים את ההגנה על מין מסוים שהוא מין טבעי לאגם, אמנון הגליל. זה מין שאגף הדיג מאכלס אותו מידי שנה באגם על מנת שתהיה ממנו כמות מספקת. מידי שנה בתקופת האביב אנחנו מאתרים בדיוק את תקופת הרבייה של אמנון הגליל. התקנות הללו מאפשרות לנו גמישות גם בזמן וגם במרחב על מנת לתת הגנה אפקטיבית לאזורי הרבייה האלה.


אנחנו מזהים אזור רבייה עיקרי בכנרת לאמנון הגליל בצפון האגם, באזור שנקרא בטיחה, שהוא האזור שאנו סוגרים מידי שנה לפעילות של דיג על מנת לאפשר לאמנון הגליל להתרבות. הדג הזה יוצר קינים על המצע ושם מקנן בתקופה הזאת. הרעיון הוא לא לאפשר הפרעה לפעילות הרבייה של הדג הזה, וכמובן שדיג מהווה הפרעה עיקרית אז אנחנו פשוט סוגרים באופן פיזי, מסמנים את האזור שאסור בדיג. במשך חודשיים אנחנו עוסקים שם בפיקוח, בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים – רשות הטבע והגנים, מינהלת הכנרת. אנו מפקחים שבאזור הזה אכן לא מתבצעת פעילות דיג במשך החודשיים הללו.


מכיוון שהמפלס של האגם הזה, כידוע לכולם, משתנה ובשנה הזאת המפלס נמוך מאוד, למקרים מיוחדים כאלה יצרנו אפשרות לאזור נוסף שבו נוכל לתת אותה הגנה כדי להגיע לאותה מטרה, וזה האזור שמצוין כאן בבקשה לתיקון, בחוף שמול צומת מגדל ליד קיבוץ גינוסר. במקרים חריגים, שאנו מקווים שלא נגיע אליהם השנה, נבקש לסגור גם את השטח הזה.

אני יושב-ראש ארגון הדייגים בטבריה.


כל מה שמר אורן סונין אומר טוב ויפה. נכון לרגע זה אין מושטים. הם לא אומרים שהאכלוס במושטים ירד במידה רבה, מ-1.5 מיליון דגיגים ל-400 או 300 אלף. זאת אומרת שאין מושטים בכלל. מושט זה דג האמנון.

אם יפריעו להם בתקופת הקינון וההטלה אולי הם יפחתו עוד יותר.

אין לנו שום התנגדות שיסגרו את האזורים הללו. זה מקובל. מר אורן סונין גם מקובל עלינו, כל מה שהוא אומר בסדר גמור. אבל צריך לפצות את הדייגים בזמן הזה. אתם מזיזים אותנו וסוגרים לנו שטחים. תפצו אותנו.

אין שטחי דיג נוספים בכנרת לאמנונים?

אין כמעט. המושטים מגיעים לאזורים הללו שמבקשים לסגור.

אין עוד סוגי דגים בכנרת? אולי תתן לוועדה קצת נתונים.

תן לנו סקירה קצרה. אנחנו לא דייגים. אולי אחרי 10 בפברואר חלק מאתנו יילך לדוג אבל כרגע אנחנו צריכים ללמוד קצת.

בשמחה אתן תקציר אבל מכיוון שיש כאן מומחה לדגים אולי נאפשר לו לדבר.

אני עסקתי במחקר הכנרת בצורה פעילה במשך למעלה מ-32 שנים במסגרת עבודתי במעבדה לחקר הכנרת כמדען, כאשר שטח המחקר העיקרי שלי היה הדגים בכנרת והמזון שלהם. במשך כל שנות העבודה שלי היה לי ברור שללא שיתוף פעולה ממשי בין המדענים ובין הדייגים קשה לנו להגיע למסקנות, והעיקר ליישום של מסקנות. זה חייב להיות, והתקנה שמר אורן סונין דיבר עליה כאן, על איסור דיג, היא אולי הדוגמה הטובה ביותר לכך.


אני אומר את זה כמי שהמציא בכלל את הדבר הזה. הייתי הראשון שהעלה את זה. ניהלתי מאבק אדמיניסטרטיבי במשך למעלה מ-6 שנים עד שמדינת ישראל הכירה בצורך לתקן תקנה כזאת ובסבלנות. התברר לי שבנושאי דיג דרושה הרבה סבלנות. זאת לא היתה התקנה היחידה בנושאי דיג שהסבלנות הוכיחה את עצמה. בסופו של דבר התקנה הזאת תוקנה ובשנת 1986 יושמה לראשונה.


מאז זרמו בכל זאת מים בירדן, אמנם לא כל-כך הרבה, לא מספיק בוודאי, והתנאים השתנו.

לפני שבועיים וחצי היה כאן דיון בנוגע למים.

איך התקנה הזאת משתלבת בתוך המערכת הכוללת של ממשק דיג בכנרת? בכנרת יש 19 מינים שונים של דגים, אבל מהם פחות מ-10 מינים מסחריים שניתן לתפוס אותם, להביא אותם לשוק ולקבל תמורה כספית עבורם. מבין העשרה האלה יש שניים שהם בעלי הערך הכספי הגבוה ביותר ושנותנים את עיקר הפרנסה לדייגים.


הראשון הוא דג המושט, שהוא דג טבעי לכנרת ולא כפי שהתפרסם בהרבה מאוד מהספרות הרלוונטית שקראה לו – ותסלחו לי שאשתמש במונח מדעי – בשם "אנדמי", כלומר שהוא מצוי רק בכנרת ולא בשום מקום אחר בעולם, אבל אין זה נכון. הדג הזה הוא דג טרופי שמצוי באגמים באפריקה ומצוי גם בכנרת. הכנרת היא כנראה גבול התפשטותו הצפוני ביותר. הדג הזה הוא אחד ממיני הדגים שמהווים את הפרנסה החשובה לדייגים.


מקור פרנסה חשוב אחר – שוב פעם בגלל הערך הכספי – זה דג שלא נולד בכנרת ולא מצוי בכנרת באופן טבעי, הבורי.


אלה שני מקורות הפרנסה העיקריים. יש גם כמה נוספים חשובים שאני לא מזלזל בהם. יש מושט לבן (אמנון הגליל), יש מושט שחור (לובד), אמנון הירדן. לא ניכנס לפרטים. גם הם מהווים מקור פרנסה. אבל שני העיקריים הם אלה. לכן אם יש גורמים אקולוגיים שמשפיעים על גודל האוכלוסייה של האמנון זה מתבטא מייד במקורות הפרנסה של הדייגים.


לבורי, שזה הדג שלא נולד בכנרת, הגורם המקביל זה כמה דגיגים ממנו תופסים וכמה דגיגים לוקחים ומאכלסים בכנרת. לא מגדלים אותם. הולכים לים התיכון שם הבורי חי, בעונה מסוימת ובמקומות מסוימים יש קבלנים שתופסים את הדגיגים. אגף הדיג משלם לקבלנים הללו כסף ואת הדגיגים האלה מאכלסים בכנרת. הם גדלים בה לא רע ואחר-כך הדייגים תופסים אותם וזה מקור פרנסה.

זה בעצם הסיוע של משרד החקלאות לנושא?

לא. יש הרבה מעבר לכך.

תתייחסו גם לזה בבקשה.

אמנון הגליל, המושט, הוא דג טבעי בכנרת. בארצנו הקטנה הוא מצוי רק בכנרת כי הדייגים בבריכות לא אוהבים לגדל אותו כי הוא גדל לאט מדי עבורם, אז לא מגדלים אותו בבריכות אבל מסתמכים על האוכלוסייה שיש בכנרת. כדי לדאוג שיהיו מספיק מושטים לדייגים לתפוס משרד החקלאות ביוזמה ברוכה מזה למעלה מ-50 שנה מגדל אותם בבריכות, מרבה בבריכות עדר רבייה מסוים והדגיגים שיוצאים משם אחרי תקופת אימון מסוימת מאכלסים אותם באגם והם תורמים הרבה מאוד לשלל של הדייגים. כלומר, משרד החקלאות מאכלס אותם.


אבל כדי לשמור על האוכלוסייה של המושט בכנרת לא מספיק לעשות אכלוס. לכן הצענו החל מראשית שנות השמונים – והדיון נמשך 6 שנים עד שהשגנו את זה – לשמור על אזורי הרבייה המועדפים של הדג הזה. בהתחלה זה היה רק בבטיחה ועכשיו, בגלל המפלסים הנמוכים, זה עבר גם לאזורים אחרים של האגם. התקנה הזאת בסופו של דבר תוקנה, פורסמה ברשומות ויושמה. עכשיו צריך לשנות אותה בהתאם לנסיבות. השמירה על הרבייה של הדג הזה במקום שהוא מתרבה היא גם תרומה לדייגים.

כל זה טוב ויפה וזכותכם לשאול אותי מה למדעני הכנרת ולארגון דייגי טבריה. זאת שאלה לגיטימית מאוד.

דובר כאן על שיתוף פעולה.

זה לא רק שיתוף פעולה. אני כמדען הכנרת, התפקיד שלי במשך 32 שנים היה לשים את האצבע על איכות המים, לא על שלל הדייגים. אבל כבר בשנים הראשונות למחקרים שעשינו בכנרת התברר לנו שלאוכלוסיות הדגים בכנרת יש השפעה על איכות המים. כך שכל המלחמה שלנו ושיתוף הפעולה עם הדייגים באים מכיוון די אגואיסטי. אנחנו גם רוצים שיהיו להם דגים אבל במקביל רוצים גם שתהיה איכות מים טובה. אם ניתן באמצעות דגים להשפיע על איכות המים של הכנרת זאת המטרה העליונה שלנו. לכן היה לנו שיתוף פעולה כל-כך פורה איתם כי מצאנו שבאמצעות המושט ניתן להשפיע על איכות המים בכנרת לטובת עם ישראל כולו ששותה את מימיה.


אבל בשנים האחרונות התרחשו כמה דברים. קודם כול קצת נסגרו ארובות השמים והיתה ירידה בכמות המשקעים, קטנה הזרימה בירדן וביובליו וירד המפלס של הכנרת. אבל דבר אחד שלא שמים אליו לב תושבי מדינת ישראל, שיחד עם זה שירדה הזרימה של המים אל הכנרת ירדה גם אספקת חומרי הדשן אל הכנרת והירידה באספקת חומרי הדשן שמגיעים עם המים שזורמים לכנרת השפיעה על איכות המים באגם וגם גרמה לכך שיהיו פחות מושטים.


לצד המושטים יש סיפור נוסף שאף הוא זכה לטיפול אדמיניסטרטיבי מאוד-מאוד אינטנסיבי כי יש עוד דג אחד חשוב בכנרת, שאמנם הערך המסחרי שלו הנמוך ביותר מבין כולם אבל הוא הדג שמצוי בכמות הגדולה ביותר באגם, ולדגים האלה קוראים סרדינים. התברר שאם יש בכנרת יותר מדי סרדינים זה לא טוב לאיכות המים, ואם בכנרת יש פחות מדי מושטים זה גם כן לא טוב לאיכות המים. כלומר, צריך למצוא היום דרך לעודד ולהגדיל את אוכלוסיית המושטים אבל כדי לעשות את זה צריך למנוע שתהיה תחרות בין המושטים ובין הסרדינים על אותם מקורות מזון שקיימים היום באגם.


הייתי שמח מאוד להראות לכם דף שהכנתי בשבועיים האחרונים שבו אני מתאר את הרקע להמלצות ואת ההמלצות המקצועיות-מדעיות שלי. אני יועץ מדעי של הדייגים. אני לא רוצה בשום אופן, בוודאי לא מנהלית, להיכנס לוויכוח עם אנשי משרד החקלאות, אבל אני רק רוצה לומר לכם שבמשך כל שנות הפעילות שלי שיתוף הפעולה עם משרד החקלאות היה פשוט מעל ומעבר לטובה, וגם עכשיו הוא יכול להמשיך לטובה אם כי יש לנו כמה נקודות מחלוקת.

תודה רבה. בשל חוסר הזמן נתחיל לקרוא את התקנות ונצביע עליהן. אני מודה לך על ההרצאה הקצרה והמעניינת והברורה מאוד. קיבלתי אפילו הערה שהלוואי וכולם היו מסבירים את הדברים כך בפשטות.

הלוואי והמרצים שלנו באוניברסיטה היו מדברים כמוהו, אז היינו מבינים.

תבואי למכללת תל-חי ותלמדי אצלי ותוכלי לשמוע את ההרצאות האלה באופן שוטף.

אני חושבת שבדבריו של פרופ' גופן, שהוא היועץ המדעי של הדייגים, ניתנה כבר תשובה לבקשה שלכם לפיצויים. אני חושבת שאתם מפוצים מעל ומעבר בעצם התקנה הזאת שפועלת כבר משנת 1986.

ברגע שסוגרים שטחים בכנרת לא נותנים לנו אזורי עבודה.

אבל לולא הסגירה ל-60 ימים לכל היותר ככל הנראה הייתם צריכים לסגור את העסק לתקופה הרבה יותר ארוכה כי פשוט לא היו לכם דגים.

שיסגרו אבל יפצו אותנו אם סוגרים.

אם הדגה היתה נעלמת מעצמה, וזה התהליך שעלול היה לקרות לולא הפעילות של משרד החקלאות, הרי מקור פרנסתכם היה נפגע מבלי שיכולתם לבוא בתביעה לאף אחד.

אנחנו משלמים עבור האכלוס. גובים מאתנו בתשלום עבור רשיון הדיג גם תשלום עבור אכלוס הכנרת, וכך במשך שנים. כעת אין אכלוס כפי שהיה בעבר.

מה משרד החקלאות עושה מעבר למה שנאמר כאן כדי לתמוך בדייגים?

אנחנו מאכלסים שלושה מינים של דגים באגם. הוסבר כאן על הבורי, שמהווה היום את עיקר הדיג. בשנת 2008 כמעט 80% מהדיג המסחרי באגם היה של דגי בורי, בגלל הירידה של מספר האמנונים כמובן. אנחנו מאכלסים גם את דג הכסיף. שניהם דגים שזרים לאגם והיה מאבק ארוך לאכלס אותם. האכלוס נעשה כמובן גם מסיבות של שמירה על איכות המים וגם למטרות דיג. בנוסף לכך אנחנו מאכלסים את אמנון הגליל.


יש לנו דרכים נוספות לתמוך בדייגים שלא קשורות לדיג. אנחנו מנהלים נוהל תמיכות ועוזרים לדייגים לשפץ כלי שיט.

כמו לכל החקלאים, לא באופן שונה.

זה פחות או יותר.

עוד מישהו רוצה להעיר דבר מה? אם לא, נתחיל לקרוא את התקנות.

תקנה 1 – תיקון תקנה 8א

"בתקנה 8א לתקנות הדיג, 1937, במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב)
לא ידוג אדם דגים בתקופת הקינון וההטלה בכל ציוד דיג שהוא, לרבות בחכה בודדת או ברובה לדיג תת מימי, בשטחים בים הכנרת שגבולותיהם כמפורט להלן:

(1)
שטח הבטיחה – שטח הבטיחה המתוחם בצפון על-ידי הקו הישר הנמתח בין נקודות הציון 255700/754850 בצפון מערב לבין נקודת הציון 260000/753000 בדרום מזרח;"

סוגרים לנו שלושה-רבעים מן הכנרת.

"(2)

בצפון – נקודת ציון 250900/752000 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות;

בדרום – נקודת ציון 249000/747450 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות;

במזרח – קו ישר המחבר בין שתי נקודות הציון שבצפון ובדרום"."

נוכח ההערה של מר פדידה, איזה חלק זה מן הכנרת?

כל אזור הדיג.

לא בדקתי את זה ביחס לכנרת, אבל אם אני מנסה להעריך, שני האזורים הללו יחדיו מהווים כ-15% מנפח האגם, אולי אפילו פחות.

אני מבין שהתקנה נוגעת רק למים הרדודים. מה אורך קו החוף של כל אזור התקנה?

האורך של קו החוף משתנה בהתאם למפלס. קשה לי להגיד. אבל גם אם אני מודד את אורך קו החוף, זה פחות או יותר 15% מנפח האגם.

אורך קו החוף של הכנרת כשהיא במפלס המקסימלי שלה הוא 55 קילומטרים. 15% מזה מסתכמים ב-17.5 קילומטרים.

מה זה מים רדודים? עד איזה עומק?

אנחנו מטפלים במים שהם לא עמוקים יותר משני מטרים.

שני מטרים בבטיחה זה אמצע הים. עוברים את המצוף בשני מטרים.

שני מטרים זה יותר משני קילומטרים.

הדג לא מקנן בעומק של 2 מטרים אלא בעומק של 20-30 סנטימטרים.

התקנה הזאת תוקנה כבר ב-2005 מתקנה ישנה. התקנה שתוקנה ב-2005 בעצם אפשרה לנו גמישות. מכיוון שהמפלס של הכנרת משתנה מידי שנה ותקופת הרבייה של האמנון גם משתנה מידי שנה בהתאם לתנאי המים, יצרנו גמישות ואפשרנו לעצמנו גמישות גם בזמן, בהתאם לעונת הרבייה, וגם במרחב, בהתאם למפלס. אנחנו לא מנצלים את כל המרחב שמותר לנו או את כל הזמן שמותר לנו.

מתי מתקבלת ההחלטה?

ההחלטה מתקבלת ב-1 במרס. אנחנו עורכים סיור, מקבלים החלטה ומפרסמים את הנתונים. לפי זה אנחנו מחליטים כמה לנצל מהתחום ומהזמן.

בתקנה 8א רבא יש תקנת משנה (ז) הקובעת: "בתקנה זו, 'תקופת הקינון וההטלה' – תקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל, שבין ה-15 במרס ובין ה-15 ביולי של כל שנה, ובלבד שתקופה זו אינה עולה על 60 ימים רצופים." ולפני כן בתקנת משנה (ד) יש הוראה הקובעת כי "פקיד הדיג הראשי יפרסם הודעה לציבור על תקופת הקינון וההטלה", כלומר על אותם 60 ימים בתוך התקופה שקראתי, "ועל גודל שטח הבטיחה או שטח חוף מגדל גינוסר, לפי הענין, בשני עיתונים יומיים, האחד בשפה העברית והשני בשפה הערבית". בעצם זה נותן את המסגרת, ובתוך המסגרת הזאת פקיד הדיג הראשי קובע ומפרסם את ההחלטה שלו.

אם יורשה לי הערה קטנה כי כאן בהחלט מוצדקת השאלה איך קובעים את תאריך ההתחלה ואת תאריך הסיום. לא הצבנו על השולחן עוד נתון אחד חשוב מאוד שנוגע לאקולוגיה של הדג הזה. פעילות הרבייה לא מתחילה לפני שטמפרטורת המים מגיעה לסף מסוים. אם יש לנו חורף קר שנמשך עמוק לתוך האביב צריך לדחות את תחילת התקנה. בזמנו הוגדר שאם טמפרטורת המינימום במשך היום לא יורדת מתחת ל-21 מעלות צריך להתחיל את הפעלת
התקנה. כך היה בזמנו, אינני יודע איך קובעים את זה היום. אבל יש כאן גורם חשוב ביותר – הטמפרטורה.

אני מעלה להצבעה את תקנות הדיג (תיקון), התשס"ח-2008. אני מקווה שבאמת יהיו גמישים עם הדייגים כי זה מקור הפרנסה היחיד שלהם.

הצבעה

בעד תקנות הדיג (תיקון), התשס"ח-2008 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות נתקבלו.

אני בעד. אין נמנעים, אין מתנגדים. התקנות התקבלו.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00