PAGE
12

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 552

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ה בכסלו התשס"ט (22 בדצמבר 2008), שעה 09:00

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון),

התשס"ט-2008.

חברי הוועדה: היו"ר יצחק גלנטי

עו"ד רועי קרת

- המוסד לביטוח לאומי

רבקה פריאור

- מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

אוגניה ישראלי

- מנהלת תחום שר"מ וילד נכה, המוסד לביטוח לאומי

שרי בכר

- המוסד לביטוח לאומי

שרית דמרי

- המוסד לביטוח לאומי

רון אשכנזי

- המוסד לביטוח לאומי

שי סומך

- משרד המשפטים

דב בארי


- רפרנט עבודה ורווחה, משרד האוצר

יואב קריים

- מטה מאבק הנכים

בלה שכטר

- ממונה על תיק הרווחה, חברת מועצה, עיריית רעננה

אבנר עורקבי

- סגן יו"ר העמותה ודובר עמותת ענב"ל

ירון לוי


- ארגון הנכים המיוחד בישראל

יצחק בימקה

- "מזור" נכים לטובת נכים

שלום קוטשר

- אנשי"ם ארגון נכי שיתוק מוחין

אבי סלומה

- אנשי"ם ארגון נכי שיתוק מוחין

חזקיה ישראל

- התאחדות התעשיינים

עטרה חיימוביץ

- יו"ר עמותת בית חם, ילדים מונשמים

משה רוטמן

- בית חם

עו"ד ישראל הבר
- נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

עו"ד רות דיין מדר
- אקי"ם ישראל

דורון יהודה

- ארגון הגג של ארגוני הנכים

ששון עוזר

- ארגון הגג של ארגוני הנכים

חיה קינן

- ועד הפעולה של ארגוני הנכים

עו"ד יונתן דוידוביץ
- ארגון נכי ישראל

טלי קקון

עו"ד שמרית שקד גיטלין

מיטל שוורץ

וילמה מאור

אתי שבתאי

סיגל גורדון

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)

(תיקון), התשס"ט-2008

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון), התשס"ט-2008. נציג המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

בוקר טוב, קצת רקע, גמלת השירותים המיוחדים ניתנת לנכה הזכאי לקצבת נכות לפי פרק ט', אשר נקבעו לו אחוזי נכות בשיעור של 60% לפחות והוא תלוי בעזרת הזולת ונזקק לסיוע צמוד לביצוע פעולות היום יומיות. בחודש אוקטובר הגיע המוסד להבנות עם אוצר המדינה, במסגרתן, בין היתר, יינתן פתרון לעלות הגבוהה הכרוכה בהעסקת מסייע צמוד, בין היתר, בעקבות השינויים החוקיים שחלו לאחרונה ואשר גרמו לייקור בהעסקת העובד המסייע הצמוד. הוחלט, שלגמלה המיוחדת יתווספו ברמה הבינונית והגבוהה 90-475 שקלים, וזה בנוסף לעדכון המדדי של ינואר 2009.


ליתר פרטים אני מפנה אתכם לגברת רבקה פריאור, ממינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי.

בתקנות אצלנו, הסכומים של השירותים המיוחדים מתורגמים לאחוזים מקצבת היחיד המלאה. קצבת היחיד המלאה בינואר 2009 עולה מ-1,861 שקלים ל-1,945 שקלים. זה העדכון המדדי של קצבת היחיד המלאה. על זה אנחנו צריכים לתת תוספת של 90 שקלים למי שקיבל שר"מ ברמה של 100%, הרמה האמצעית. ו-475 שקלים למי שקיבל שר"מ ברמה הגבוהה. כאשר אנחנו מוסיפים 90 שקלים ו-475 שקלים, אנחנו מקבלים אחוזים שאינם עגולים וקשה לכתוב אותם בחוק. לכן אנחנו מבקשים שיהיה כתוב: 104.6% לרמה שהיתה עד עכשיו 100%. ו-174.4% לרמה שהיתה עד עכשיו 150%. זה מוריד בשקל, במקום 90 שקלים הם יקבלו 89 שקלים, ובמקום 475 שקלים הם יקבלו 474 שקלים.

שאלה ראשונה שנשאלת, מדוע אין שום תוספת גם לנכים ברמה הראשונה, מה ההיגיון? מדוע במסגרת התקנות האלה לא ניתנה שום תוספת לנכים ברמה הראשונה, מה ההיגיון שעומד מאחורי זה?

לפי בדיקה, ברמה הראשונה יש הכי פחות צורך והכי פחות שימוש בעובדים זרים. תכלית התיקון, סיוע לאלה שצריכים יותר את העובדים הזרים. ברמה הראשונה יש פחות שימוש בעובדים זרים, יש לנו כאן את הנתונים אם אתם רוצים.

בוא נניח שהם באמת לא זקוקים לסיוע של עובדים זרים.

תכלית התוספת היא מתוך ראייה של אלה שצריכים את העובדים הזרים, בעיקר בגלל שינויים שחלו לאחרונה, גם בפסיקת בית המשפט העליון וגם בחקיקה בהטלת אגרות על העסקת עובדים זרים. ברמה הנמוכה יש פחות צורך ופחות שימוש בפועל בעובדים זרים ולכן הם לא נכנסו.

האם כל אלה שנמצאים ברמה 2 וברמה 3 מעסיקים עובדים זרים?

לא.

זאת אומרת, חלקם לא מעסיקים עובדים זרים.

הם גם לא יכולים. בסכומים של רמה 2 ורמה 3, הם לא יכולים להעסיק עובדים זרים.

משום מה נראה לי, שהתוספות האלה לא שוויוניות, הן גם לא פותרות את הבעיה. לכן, הייתי מבקש לשמוע את בעלי הדבר, קרי, הנכים, אלה שאמורים לקבל את התוספת, או לא לקבל אותה.

ראשית, לגבי אלה שמקבלים 50% שר"מ, יש להם רשימות, הם יכולים לדעת מי כן מעסיק עובד זר, יש כאלה שכן מעסיקים עובדים זרים, זה שלפי הקריטריונים שלהם הם יקבלו רק 50% שר"מ, זה לא אומר שהם לא נכים קשים. לפי הקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי הם נפלו וקיבלו רק 50% שר"מ.

אלה קריטריונים של הביטוח הלאומי?

שר"מ זה קריטריון של הביטוח הלאומי, שר"מ נקבע על ידי ביטוח לאומי. הם מקבלים 50% שר"מ, הם לא רוצים להילחם במוסד לביטוח לאומי אז הם נשארים עם 50%, אבל הם כן מעסיקים עובד זר. יש רישומים, ניתן לדעת מי מעסיק עובד זר. עם סכום של 800 ומשהו שקלים אי אפשר להעסיק עובד זר, רק אנשים עשירים מאוד יכולים להרשות זאת לעצמם. למה האיפה ואיפה?

גם אלה שנמצאים ברמה השנייה והשלישית, ההוצאות שיש על עובד זר, יש פער של 3,600 שקלים בין הקצבה של רמה 2 לבין הסכומים בפועל שצריך לשלם לעובד הזר.

אולי זה נובע מצרכים מיוחדים שמצדיקים את הפער הזה?

היום יש דחיקה מאוד גורפת למען העובד הזר, הוא מקבל את כל הזכויות שמגיעות לעובד הישראלי - - -

אני לא מדבר עכשיו על מה מקבל העובד הזר, אני שואל דבר פשוט, באותם מקרים שאתה מדבר עליהם, האם יש הצדקה לכך שמתקיים הפער הזה?

אין הצדקה, נקודה.

זאת אומרת, שהצורך בתוספת הוא זהה לכולם?

מחודש לחודש המינוס בבנק עולה, זאת אומרת, אנחנו בקושי מקבלים את מחצית העלות שעולה לנו.

אני חייב לומר לך אדוני, זה לא שיש איזה שהיא בריכה מלאה בכסף וכל מה שצריך לעשות, להושיט את היד ולחלק לכל מי שיש לו מינוס בבנק. הלוואי וזה היה המצב.

אנחנו חיים בקהילה, אתם קבעתם שמגיע לנו אמצעי מחייה בקהילה.

זה לא שקבענו, זאת עובדת חיים, אתם חיים בקהילה.

תיאורטית אנחנו חיים בקהילה, אבל במציאות קשה לנו מאוד להתקיים בקהילה.

גם אני מחזיקה עובדת זרה, לא מעט שנים, אבל אני רוצה להתייחס לסוגיה שדיברתם עליה קודם, לאנשים שנמצאים בקהילה, וזאת המגמה שאנחנו רוצים, הם מחזיקים שני עובדים זרים, הם אנשים מונשמים ומשותקים ובכל זאת המגמה היא, שהם יהיו בבית. לפני כשנה או יותר, ביקשתי תוספת לאותם אנשים עם הגבלות קשות ומיוחדות. עכשיו, כשאני רואה את התוספת שתגיע ל-150% שר"מ, בנוסף, נצטרך לשלם על עובד אחד 70 שקלים לחודש לחברה, שההוצאה הזאת לא היתה קודם, אני חושבת שבעצם אנחנו חוזרים אחורה, אנחנו לא מנסים לעזור. הייתי רוצה לשמוע כאן תשובה בעניין הזה וגם לגבי שני עובדים זרים לאדם שנזקק במיוחד.

בהפגנת הנכים האחרונה שארכה כ-4.5 חודשים, העלינו את הטענות, שלא ניתן להחזיק עובדים זרים, אפילו לא עובד אחד, ויש נכים שמחזיקים גם בשני עובדים, מדובר בנכים קשים, נאבקנו ארוכות, העלינו נושאים נוספים, באמצעות הפגנה ממושכת הגענו לסיכום – זה מה שהביטוח הלאומי היה מוכן לתת – את התוספות האלה. אם אתה שואל אותי, זה לא מספיק, אבל זה היה הסיכום שסיכמנו עם הביטוח הלאומי, שהתוספות האלה יינתנו בדרגה של 100% ו-150%.

סליחה אדוני, האם אתה רוצה לומר, שהתוצאה של התקנות החדשות האלה הן תוצאה של סיכום בין המפגינים לבין משרד האוצר?

סיכום בין האוצר לביטוח לאומי. המפגינים ביקשו הרבה יותר, אבל האוצר והביטוח הלאומי הגיעו לסיכום הנ"ל.

זאת שיטה מצוינת. אז מדוע שעכשיו לא תצאו להפגין שוב?

לא רק שלא חתמנו על ההסכם, לא הסכמנו לחתום על ההסכם משום שלא הסכמנו לדברים האלה. האוצר והביטוח הלאומי אישרו את זה וזה מה שהם מוכנים לתת בתקציב. שר הרווחה הודיע, שאם יש נכים שמחזיקים שני עובדים, הם יכולים לקבל עד 1,500 שקלים תוספת דרך הרווחה. על כך הודיע שר הרווחה ואני בטוח שהמוסד לביטוח לאומי מודע לזה. עד עכשיו היתה עזרה לנכים שיש להם שני עובדים, נתנו להם 1,200 שקלים, הגדילו את הסכום ל-1,500 שקלים. מי זכאי לקבל את זה? כל מקרה נבדק לגופו, למשל, אדם עשיר לא יקבל, אבל אדם שמצבו הכלכלי קשה וקשה לו להחזיק את אותם עובדים, יקבל את העזרה. כך נאמר לנו.


היה הישג נוסף שניתן לקבוצות האחרות, זה בנושא ניידות, אבל כרגע אנחנו מדברים רק על שירותים מיוחדים. אם אתה שואל אותי, האם זה מספיק? אני אומר שלא כי ההוצאה לעובד זר עולה היום 16,000 שקלים. אני אשאיר לך את החומר ותיווכח בעצמך. אם אני רוצה לעמוד לפי הוראות החוק, אני צריך לשלם סכום של 16,000 שקלים בחודש למטפל אחד.


כשאתה מגיע היום לדיון בנושא נזיקין בבתי המשפט, בתי המשפט פוסקים 12,000-14,000 שקל תשלום לעובד אחד. זאת אומרת, לא רק אנחנו אומרים את זה אלא גם הפסיקה קובעת את זה. לכן, תמוה בעיניי שמציעים לנו הצעות נמוכות שכאלה. אבל גם אתה אמרת לי, לפעמים צריך לדעת לקחת את מה שנותנים, אם אפשר יותר, היה טוב יותר.

מה האלטרנטיבה שלך, לוותר על מה שנותנים?

לא, אני אומר שלא.

אני רוצה להוסיף, אני מעסיק עובד זר ואני יודע מחבריי שגם הם מעסיקים עובד זר, כולנו עבריינים, אנחנו לא משלמים להם את מלוא הזכויות כי אין לנו את כסף ואנחנו צפויים, יום יום, לקבל את המכה מבית המשפט, מ"קו לעובד", יש להם ארגונים חזקים שמגנים עליהם, אנחנו ממש בסכנה, אבל לנו אין ברירה, אנחנו צריכים להמשיך לחיות, לנשום אוויר, לקום מהמיטה, ללכת לשירותים, אין לנו ברירה, עד שיתפסו אותנו.

בניגוד לחבריי כאן, אני נמצא ב-50% שר"מ ואני מעסיק עובד זר. אשתי, שתהיה בריאה, עוזרת לי. אבל היום, במחשבה שנייה, אני כבר לא יכול להחזיק את העובד זר. אני שואל את הביטוח הלאומי, אם יש לי 50% שר"מ – למרות שמגיע לי יותר אבל לא ערערתי – סימן שיש לי צורך בעובד זר, אז למה אתם לא מוסיפים את התוספת גם ל-50%? למה רק ל-100% ול-150%?

ל-50% לא מגיע לחיות.

אבקש מנציג האוצר להסביר, מדוע לא ניתן את כל מה שמבקשים?

התיקון הזה, כפי שהסבירו נציגי המוסד לביטוח לאומי, נועד לתת שכבה נוספת של עזרה לאותם נכים שמחזיקים עובד סיעודי. כפי שצוין כאן, הסיכום הזה והמספרים הללו נקבעו שלא על ידי משרד האוצר אלא על ידי אנשי המוסד לביטוח לאומי, לנו לא היה יד בדבר, האם אדם מסוים יקבל 50 שקלים ואדם אחר יקבל 150 שקלים. השורה התחתונה, סכומי התוספות לא נקבעו על ידי משרד האוצר.

לא נכון, הם נקבעו על ידי משרד האוצר והביטוח הלאומי. אתה מטעה.

למשרד האוצר לא היתה יד בדבר בקביעת גובה הסכומים. כפי שהיושב ראש כבר הסביר כאן, לא ניתן לקחת עוגה גדולה יותר ולחלק יותר.

תחלק את העוגה הזאת באופן שוויוני.

כפי שאמרתי, אנחנו לא קבענו את חלוקת העוגה, לא קבענו כמה יקבל כל אדם, זה נעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי. אני יכול להבין את הרעיון שעומד מאחורי התיקון הזה. שוב, יש מגבלה ואנחנו רוצים להעמיד כמה שיותר עזרה לנזקק ביותר. באופן טבעי, אנשים ברמה הגבוהה והרמה הבינונית של שר"מ, הם הנזקקים ביותר ולכן אני מבין את החלוקה הזאת ואת מתן התוספות לאותה אוכלוסייה.

שמענו שיש כאלה שמחזיקים עובדים זרים ויש כאלה שלא מחזיקים עובדים זרים. לכן, אולי יש מקום לחשוב, שהבסיס, שחלוקת הכסף צריכה להיות שונה ולא כפי שהיא מוצעת על בסיס רמות אלא על בסיס השאלה, כמה עובדים זרים ומי מעסיק עובדים זרים. אני לא רוצה להיכנס כעת לפירוט, זאת דרך אחת. דרך שנייה שנשאלת, כאן אני שואל את נציג האוצר, מה היה קורה אדוני, מבחינת התוספת הנחוצה, אם היינו מחלקים את התוספת שוויונית לכולם?

אני לא יודע במדויק, אני בטוח, שהגברת רבקה פריאור, שאמונה על הנושא הזה במוסד לביטוח לאומי יכולה לבדוק את זה.

לא בדקנו חלוקה שוויונית לכולם משום שבסופו של דבר אנחנו רואים לנגד עינינו את ההסכמה, גם אם נציגי הנכים לא חתמו על ההסכם עם האוצר, לפי מיטב ידיעתי, מה שדווח לי, שהם הסכימו על הסכומים האלה.

לא, זה לא נכון.

אם אנחנו לוקחים את אותו סכום של 45 מיליון, שזה בערך העלות של התיקון כולו ומחלקים אותו שווה בשווה, אפשר לעשות חישוב פשוט, בערך 29 אלף מקבלי שר"מ, אפשר לחלק אחד לשני ולראות כמה יוצא לכל אחד. אפשר גם לעשות חלוקה אחרת ששומרת על הפרופורציות של 50%, 100% ו-150% שנהוגה היום, לעשות רמות אחרות באותו משחק. עם הסכום התקציבי הזה אפשר לשחק איך שרוצים.

אני שואל שוב את השאלה ששאלתי קודם, על מנת להגיע למצב של שוויון, מעבר ל-45 מיליון שקלים שעומדים לחלוקה לרשותכם, במצב הנוכחי, עם התוספות הללו, על מנת להגיע לתוספת זהה לכולם, מה ההפרש?

תלוי כמה תהיה התוספת, אם היא תהיה 90 שקלים לכולם, כמו שיש כרגע לסכום הבינוני, זה סכום אחד. אם היא תהיה לכולם 474 שקלים, כמו שיש לקבוצה הגבוהה, זה סכום אחר.

אני מדבר יחסי, לשמור על היחסיות, באיזה סכום אנחנו מדברים, מיליון שקלים, חמישה מיליון, עשרה מיליון?

אני לא בטוחה שיש לי את התשובה במיידית כי אני גם לא בטוחה שהבנתי את השאלה.

אני חושבת שהוא התכוון למה שאמרת מלכתחילה, זאת אומרת, תוספת לתקציב הקיים, לא חלוקה מהתקציב הקיים אלא תוספת לתקציב הקיים שתשמור על היחסיות שקיימת היום.

אפשר לבדוק את זה.

אני מבקשת לשאול, אילו כל נכה סיעודי היה מאושפז בבית חולים סיעודי, כמה זה היה עולה למדינה? הייתי מבקשת לקבל תשובה, כמה היה עולה למדינה אשפוז של אדם נכה, שבכוח אנחנו מנסים להחזיק אותו בקהילה? אבקש תשובה ממשרד האוצר.

אני לא חושב שזאת תשובה שניתן לשלוף מהמותן ואני לא מתכוון לענות על השאלה הזאת ללא בדיקה. אני כן יכול לומר, שהמטרה של השארת הנכים בקהילה, כאן מדובר לא רק בנכים אלא על כל האוכלוסיות המוגבלות, המטרה משותפת לכל גופי הממשל בישראל, כולל משרד הרווחה, כולל משרד הרווחה, לכולם יש אינטרס, מעבר לאינטרס הכלכלי שהוא קצת כואב בעניין הזה, אבל הוא בוודאי לא העיקרי אלא צריך לומר יותר על הזכויות של אותם האנשים וטיב השירות וטיב השייכות שלהם לקהילה, להשאיר אותם בקהילה.

אז תתנו לנו להתקיים בכבוד בקהילה.

אני חש שאנחנו לא בכיוון הנכון בכלל, התחושה שלי, שאנחנו לא בכיוון הנכון. אני חושב שניתן, אל"ף, עם אותם 45 מיליון שקלים, לשבת, להגיע לכלל סיכומים בין כל השותפים לנושא, ארגוני הנכים, האוצר, משרד הרווחה, ולקיים דיון ממצה שבו ניתן להגיע לכלל הסכמות. אפשרות שנייה, יכול להיות שההבדל שמדובר בו הוא בכלל פחות מ-10 מיליון שקלים, אינני יודע, אולי כדאי לבחון גם את הנקודה הזאת. אני מציע, לשבת בצורה רצינית ולדון בהצעות לעומק.


עלתה כאן שאלה, מה האלטרנטיבה, האם היא יקרה יותר או זולה יותר?

בוודאי שהיא יקרה יותר. כאשר התשובה לשאלה שלך מסתכמת ב-45 מיליון שקלים, אתה מוטעה, לא זאת השאלה. האוצר מממן הרבה יותר אחזקת נכים, איך הוא עושה את זה? הוא מממן את זה עבור הנכים המוחזקים במוסדות. אם המטרה של כולנו כחברה, שהנכים לא יחיו במוסדות אלא יחיו בקהילה, האוצר צריך לדעת כמה זה עולה לו כי האלטרנטיבה היא, שאנחנו לא נוכל להמשיך לחיות בקהילה ואנחנו ניאלץ לאותם מוסדות. סוף מעשה במחשבה תחילה כי אם ניאלץ כך לעשות, זה יעלה לאוצר עשרות מונים. לכן, צריך להדריך אותם וראוי היה שהכנסת תעשה את זה, חבר'ה, תחשבו קדימה, נכון שאתם אמונים על הכיס ועל הכסף, אבל תחשבו, האם אתם רוצים להכניס את הכסף הזה למוסדות קיימים וחדשים שיצטרכו להיבנות כדי לקבל אותנו או לאפשר לנו לחיות בקהילה, דבר שיהיה טוב יותר לחברה וגם כלכלית יהיה זול יותר.

יש לי בעיה, אק"ים ואני מייצגים כ-140 אלף ילדים שגם זקוקים לשר"מ והם לא מקבלים קצבת שר"מ, מי שמממן את השר"מ זה ההורים שלהם, כל העול נופל עליהם. יש הורים שמממנים אפילו שני עובדים זרים, מכיסו של ההורה יוצא לפחות 12,000 שקלים בחודש.

אני יושבת ראש העמותה לילדים מונשמים, לצערי הרב, הילדים האלה מונשמים עם מידת משכל גבוהה מאוד שיכולים לצאת ולהיות בבית ספר ובגן. אני מייצגת 167 ילדים, ההורים של חלקם יכולים להרשות לעצמם להחזיק עובד זר אבל רוב ההורים לא יכולים להרשות לעצמם להחזיק עובד זר. האם ילד כזה צריך להיות בבית? האם לילד כזה לא מגיע שר"מ? האם דינו של ילד כזה להיות בבית חולים או למות? מה מדינת ישראל רוצה בשביל הילדים האלה? הורים מתפטרים מעבודה, הורים מפוטרים מעבודה, מה קורה פה?

אני אב לילד מונשם ומשותק, אני עוד אחד מהקורבנות, אם דיברנו על עורכי דין, כנסיית סטלה מאריס בחיפה היא כנסייה של עורכי דין, עורכי דין מתייצבים שם בימי ראשון כדי להדריך את המטפלים, בדרך כלל הם פיליפינים, איך לדפוק את המעביד. מנגד, אנחנו מנסים לעזור למשפחות, אבל העזרה היא לתת לפחות 30% מעבר, שלא יהיו חשופים לתביעות כאשר יש את שעות המנוחה. אין פה שום פתרון אמיתי, ממשיכים תלאי על תלאי. אני היום מממן את האחזקה, יש לי רישיון לשלושה מטפלים, דבר שכמעט לא יכול להתבצע מאחר והם עוזבים, הם לא אוהבים עבודה עם נכה מורכב, בטח לא עם ילד ובוודאי לא בתוך משפחה, הם מחפשים את העבודה הקלה. אנחנו כל הזמן צריכים להגיע לרמות מימון של עשרות אלפי שקלים בחודש. אני חושב שהגיע הזמן לעזור לאנשים האלה לחיות בכבוד בתוך החברה. הבן שלי יכול מחר לשבת כתלמיד מצטיין ולעשות חיל בדברים אחרים, לרוץ עם הראש. אנחנו מתחילים לסגור את השיבר שהם כבר ילדים וכשהם מבוגרים אז סוגרים לגמרי כדי לגמור אותם. אי אפשר לחיות בכבוד, אי אפשר לתת להם את הזכויות הבסיסיות. אני חרד כי אני רואה לאן זה הולך. מה ייקרה לאחר שאעצום עיניים, הפיצויים של חצי מיליון כבר גמרתי, מה אעשה?

ישנם נכים רבים שמצפים לקבל את התוספת הזאת ב-1 בינואר. אי הצבעה ואי החלטה לקבל ולדאוג ליתר הנכים, אם לא נחליט על כך כרגע, ב-1 בינואר הנכים לא יקבלו גם את זה. לכן אני מבקש לאשר את התוספת הזאת ולאחר מכן נמשיך בדיונים עם כבודו בוועדת העבודה, אם נצטרך אפילו נפגין על מנת שהנכים לא יסבלו.אבל בכל מקרה, צריך לאשר זאת בשלב זה כי הנכים מצפים לזה.

אנחנו יוצאים מכאן בהרגשה שהנכים אינם שומרי חוק כי עם הקצבה שנקבל אנחנו עבריינים. המדינה והאוצר נותנים לנו את האישור להיות עבריינים.

הייתי מבקש לקרוא מכאן לשר הרווחה, לשקול את הנושאים שהועלו כאן בוועדה. במסגרת התקנות המבוקשות לא ניתן מענה לגבי אותם אנשים. כלומר, נשארה קבוצה של אנשים שלגביה אין פתרון.

לכולם אין פתרון, זאת הבעיה.

אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל האלטרנטיבה היא, לעכב גם את התקנות הללו ולא לזה התכוונתם.

נכון, לא ביקשנו זאת, אבל ביקשנו להבהיר, שההסכמה שלנו לתקנות האלה אינה סוף פסוק.

אדוני, אני הולך לקראת הכיוון הזה.

תודה.

אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אני רוצה לציין, שהמדינה כאן אוחזת את המקל משני קצותיו. מהצד האחד, לא משלמים מספיק כדי לכסות את זכויות העבודה. מצד שני, יש לפחות הצעת חוק אחת שאינה מקודמת, אני מדבר על הצעת חוק להסדרת שעות נוספות לעובדי סיעוד. יש עכשיו בג"צ של "קו לעובד", שתלוי ועומד. לפי ההלכה הקיימת, צריך להוסיף 30% לשעות נוספות. אבל על פי בג"צ, יש סיכוי להעלות את ה-30% ל- 5,000 שקלים. במשרד התמ"ת יש תזכיר חוק שלא מקודם ואני קורא לכם לקדם זאת כי אי אפשר לאחוז את המקל משני קצותיו, או שמשלמים או שמסדרים את העניין כדי שהנכים לא יהיו עבריינים.

אבקש את התגובה של נציג משרד המשפטים לכל מה שנאמר פה.

ראשית, נכחתי בדיון בבג"צ, לא התרשמתי שלשופטים יש כוונה להעלות את ה-30%, אני חושב שהנימה שלהם היתה אוהדת מאוד כלפי הנכים ולכן אני לא חושב שיש סכנה כזאת של ייקור עלות ההעסקה. יש להמתין לפסק הדין. על פי מה ששמעתי מפי השופטים, אין נטייה לייקר את עלות ההעסקה, בוודאי לא מעל 30%. הגישה שלהם היתה אוהדת מאוד כלפי הנכים.

כדי לסבר את האוזן בעניין אותו בג"צ, יש כאן דברים שלא מדייקים בהם. דווקא חברי שיושב מולי ומייצג את משרד המשפטים, בהודעה שהוא הגיש לבג"ץ - אולי לא הוא אישית אבל המשרד שאותו הוא מייצג – הוא תמך בעתירה של "קו לעובד", קרי, תמך בכך, שחוק שעות עבודה ומנוחה יחולו במלואם על עובדים זרים. למזלנו ובאקראי נודע לנו, תוך קריאה באינטרנט, שזאת עמדת נציג היועץ המשפטי לממשלה, נזעקנו, חברי דורון יהודה ואני ביקשנו להצטרף כמשיבים לדיון, במהלך הדיון בבית המשפט העליון הצגנו את העמדה שלנו כמעסיקים ואכן, הסיפא של הדיון היתה, שבית המשפט העליון הצדיק אותנו, נזף ביועץ המשפטי לממשלה על עמדתו והציע ל"קו לעובד" לבטל את העתירה. אבל לא די בכך מפני שכרגע זה המצב המשפטי, לך תדע מחר האם "קו לעובד", שיש לו קשרים טובים במסדרונות, אולי יצליח לשכנע את הממשלה לתקן את החוק ואז אנחנו נהיה במצוקה גדולה יותר. לכן, מה שאני מבקש מהוועדה הזאת, שתצא בקול קורא אל אותם אנשים שיושבים וחותמים על החוקים והתקנות, שיחשבו לפני שהם מחזיקים את העט וחותמים, שיחשבו גם על המעסיקים כי היום, בראש מעייניהם יש אך ורק את העובדים, כולם חושבים איך לשפר את מצבם עד לכדי כך, שאם תשווה היום את זכויות העובד,
זכויות העובד הזר היום טובות יותר בהרבה מאשר עובד ישראלי. הגענו לאבסורד ואת זה צריך לתקן.

אני רוצה להעיר, העובדים הזרים מטפלים גם בקשישים. זאת אומרת, זאת גם אוכלוסיה נזקקת שגם נתמכת על קצבאות המדינה. כלומר, ברגע שמעלים את שכר העובדים הזרים, לא רק הנכים ניזוקים אלא גם הקשישים. כאשר עובדים זרים מגיעים לארץ, מעמדם צריך להיות ברור, מה השירות שהם אמורים לתת, אי אפשר לקחת גוף כמו "קו לעובד" שכל פעם בא לטובת זכויות העובדים ומי שניזוק בסוף הם הנכים והקשישים, שבזכותם הם מגיעים לעבוד בארץ. צריך להיות איזון. אני לא אומרת לקפח את העובד הזר, אבל אי אפשר לדאוג כל הזמן לזכויות שלו כאשר בעצם אוכלוסיית הנכים והקשישים היא שניזוקה.

האם אני מבין מדברייך, שהיית מוכנה לעכב את התקנות האלה עד להשלמה - - -

לא הבנת אותי, מה שאני אומרת, שבעצם כל הזמן דואגים רק לזכויות העובדים הזרים, דואגים איך לצ'פר אותם וזה בא על חשבוננו. מה שרציתי להדגיש, שלא מדובר רק בנכים אלא גם בקשישים.

אני רוצה לומר כך, צריך לאשר את זה כרגע כי אין ברירה ברמה המיידית. אבל מייד להיכנס לעבודה אמיתית על תיקון המצב באמת מכיוון שהיום אנחנו נמצאים במצב שעלולים להעלות את השכר שעובד אמור לקבל. אנחנו מקבלים 50% מעלות העובד. המצב הזה אדוני, נוגד את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבר כאן בכנסת, חוק חשוב. המצב היום ישלח אותנו חזרה למוסדות, ישלח אותנו אל מחוץ לקהילה. לכן, צריך לפתור את הבעיה בדחיפות והתקנות האלה הן פסיק בכיוון.

אני מתמודדת כאן עם תחושה קשה, משרד המשפטים עונה לנו תשובה, את משרד התמ"ת אנחנו לא רואים כאן, הביטוח הלאומי, כל אחד נותן תשובות אבל לא נראה שכל הצדדים יישבו יחד כדי להבין מהם הצרכים של עובדים זרים, מהם הצריכים של אנשים עם מוגבלויות, לשבת ביחד מתוך אחריות ולומר מה צריך לעשות על מנת שאלה יוכלו לחיות ואלה יוכלו לחיות בכבוד.


התוספת של 89 שקלים זה פשוט צינור העברה לחברות הסיעודיות, דמי חבר בסך של 70 שקלים. אני לא רואה בזה עניין אחר.

חברות כוח האם גוזרות קופון על חשבון הנכים.

זה פשוט צינור, מעבירים לנו 89 שקלים, אנחנו מעבירים 70 שקלים, נשארים 19 שקלים.


אני מבקשת לסיים ולהידרש לדיון אחר ומיוחד לעניין ילדים ועובדים זרים. גם ילדים זקוקים לעובד זר, אבקש לדרוש זאת בדיון אחר.

גזרו פה קופון אדיר על גבם של הנכים עם רישיון של הממשלה.

רבותיי, אני רואה שלא נוכל היום להגיע לכלל סיכום. לכן, אני פונה לכל השותפים, קרי, משרד העבודה, ארגון הנכים, האוצר, אני מבקש להגיע לכלל דיון ממצה ומעמיק. אודה לכולכם אם תצליחו להגיע לכלל סיכום עוד היום. אם יתברר שזה אכן אפשרי, אקבע למחר ישיבה נוספת. כל זאת על מנת לזרז את ההליך. אבל אנא, תנסו לגבש ביניכם עמדה משותפת על מנת שתהיה מקובלת על כולם, אבקש להתייחס לחלוקה שוויונית יותר מאשר נכון לרגע זה.


תודה רבה רבותיי, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.