PAGE
37

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 241

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות,

יום שלישי, כ"ו בכסלו התשס"ט (23 בדצמבר 2008), שעה 10:00

כוונת הסוכנות היהודית לארץ ישראל להפסיק את שותפותה התקציבית בתכנית נעל"ה

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

קולט אביטל

יולי אדלשטיין

זאב אלקין

צבי הנדל

אביגדור ליברמן

שלמה מולה

ליאון מיטנסקי

אברהם מיכאלי

אלכס מילר

אורית נוקד

אופיר פינס-פז

ראובן ריבלין

הסוכנות היהודית

אלי כהן, מנכ"ל, המחלקה לעלייה וקליטה

ראובן שלום, יועץ בכיר ליו"ר

ליאת אלרט, מרכזת בכירה – אגף לתיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה

משרד החינוך

עמנואל גרופר, מנהל אגף החינוך בפנימיות

אבי טולדנו, מפקח בחינוך ההתיישבותי

חנוך צמיר, משנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

אריק קפלן, עוזר לשר לחברה ותפוצות, משרד הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות

קרן בן נתן, מ"מ ראש מנט"מ

פולינה קורבוב, עוזרת לראש נתיב, משרד ראש הממשלה

מינהלת נעל"ה

ישעיהו יחיאלי, ראש מנהלת נעל"ה

אליעזר תרן

יונה אוסטר, מנהלת חינוך והשמה

אפרים אדרי, מנהל נעל"ה צרפת

חנה בכור-לסר, מזכירת נעל"ה

רענן ירמר, פסיכולוג ראשי

לזר סלפוי

נטליה קלינציקי, מזכירה

ולדימיר שלסמן

מריאנה נודלמן, מלווה חינוכית

אביחי ארמון, מדריך נעל"ה מאמל"ט

רני רוס, מנהל פנימיית נעל"ה, כפר רופין

נעל"ה

אליעזר שמואלי, נעל"ה, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

דוד ממיסטבלוב, דובר, עמותת הבוגרים

רבקה שרגא, יחסי ציבור, עמותת הבוגרים

מיכאל פליוורט, ועדת החירום של בוגרי נעל"ה

יקטרינה ליטבק, בוגרת נעל"ה, פעילה חברתית

סוזן ויינריב, בוגרת נעל"ה מארה"ב, חיילת

דן אויזרט, תלמיד נעל"ה מצרפת, י"ב

מאוריסיו כ"ץ, תלמיד נעל"ה מאמל"ט, פנימיית גאון הירדן

אלברט נוימן, תלמיד נעל"ה מאמל"ט
קרול אוחיון, אם לארבעה תלמידי נעל"ה מצרפת

דיויד וולף, רחל וולף, הורים לתלמיד נעל"ה מארה"ב

משה וולף, תלמיד נעל"ה מארה"ב

ברכה וולף

מיכל יחיאלי

דורין מלכה

האגודה לקידום החינוך

איתן מורן, מנכ"ל

שלומית הרץ, מנהלת כספים

שוש סלע, מנהלת אגף תלמידים

אביטל טייר, מנהל פנימיית אורט נתניה

התנועה הקיבוצית

ד"ר אבי אהרונסון, מנהל מחלקת החינוך הקיבוצית

אורי בראל, מנהל נעל"ה, מנהל מדור קליטת נוער במחלקת החינוך הקיבוצית

נחמיה רפל, מזכ"ל, הקיבוץ הדתי

חנה דשבסקי, מרכזת הטיפול בילדים עולים, המועצה לשלום הילד

מנחם בומבך, מנהל, בי"ס "לציון ברינה"

משה מלמוד, סגן מנהל, בי"ס "לציון ברינה"

אולגה סושנסקי, התאחדות יוצאי אוקראינה

יהודה סקר, ארגון ההורים הארצי

גדעון בן דרור, יועץ לוועדת החינוך, התרבות והספורט, הכנסת

דנה גורדון

דרורה רשף

כוונת הסוכנות היהודית לארץ ישראל להפסיק את שותפותה התקציבית בתכנית נעל"ה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בפגרת בחירות, זה קשה מאוד. הנושא זה אי ביצוע התחייבויות של הסוכנות לתכנית נעל"ה, אתם יודעים איזה משמעות יש בתכנית נעל"ה, עולים ילדים ואחריהם הורים ופתאום דיברנו פה על התכנית הזאת, הייתה התחייבות שהתכנית ממשיכה. יש כסף. עכשיו קיבלנו מכתב שהסוכנות לא נותנת כסף לתכנית.

אני מבקש מיו"ר מנהלת נעל"ה לספר לנו איך זה קרה.

אה, סליחה אני מברך את כולם לחג חנוכה. חג חנוכה שמח ואנחנו רוצים להדליק נרות.

בוקר? בבוקר להדליק נרות?

אומרים לי אנשים שאפשר. אני לא בקיא בזה, בבוקר, בערב.

אנחנו צריכים – זה לא - - -

הוא קיבל אישור.

אתה יכול גם להתפלל ערבית אם אתה רוצה, אין בעיה. חברים, זה לא המקום. מה זה? לא. ממש לא.

גם אני חשבתי, אבל - - -

תשמעו, זה לא מקום של ליצנות פה.

חברים, חבר הכנסת ריבלין, הוא יושב ראש הכנסת לשעבר, הוא יודע את כל החוקים וכל התקנות שיש בכנסת. אני מסכים איתו. אני אמרתי שהוועדה היא ועדה פרלמנטרית כדי לדבר על דברים שכואבים אולי זה בבוקר לא מקום להדליק. אני לא נגד, אני לא בעד אבל הוא יותר בקיא ממני, אני מקבל את הרעיון שלו ומבקש סליחה אולי מה שקרה ככה. בבקשה.

בוקר טוב. ברשות יושב ראש הישיבה ברצוני להודות ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת נודלמן, על זימון ישיבה מיוחדת בפגרה וברצוני להודות ליושבת ראש הכנסת על אישור קיום הישיבה. אני רוצה להודות לחברי הוועדה ולחברי הכנסת שהטריחו את עצמם לכאן בתקופת בחירות מתוך אהבה לתכנית נעל"ה ומתוך דאגה לעתידה. אני רוצה להודות למרכז המחקר והמידע של הכנסת, למנהלת הוועדה ולצוותה, לכל נציגי המשרדים המוסדות והארגונים שבאו. אני רוצה להודות לאורחי הדיון שהטריחו את עצמם מקרוב ומרחוק, ובהם מנהלים המייצגים עשרות, מחנכים המייצגים מאות, תלמידים המייצגים את 1200 תלמידי נעל"ה, הורים המייצגים אלפים, בוגרים המייצגים את עשרת אלפי בוגרי נעל"ה וכולם יחד מדגם מייצג של משפחת נעל"ה המורחבת, המונה היום כמה רבבות ובהם אלפי משפחות בכל רחבי העולם, שיצטרפו אלינו בשנים הקרובות, באמונה שלמה שהכול יחזור למסלולו, כך או אחרת.

חנוכה הוא חג לאומי ומשפחתי ואנו נפגשים בנר השני, בציפייה לנס שיציל את תכנית נעל"ה היקרה לכולנו, אחרי החלטה קשה בוועדת העלייה והקליטה של חבר הנאמנים בסוכנות היהודית לצאת משותפותה בתכנית נעל"ה, כיוון שנעל"ה איננה עוד בעדיפות אסטרטגית. חנוכה הוא גם חג ששורשו בחינוך, ובכל יום אנו מוסיפים נר אחד כמנהג בית הלל, בבחינת "מעלין בקודש ולא מורידין". "מעלין בקודש"- עלייה היא דבר של קודש וקדושה, והיא מעלה לא רק את העולים, אלא גם את כל העוסקים בה באמונה ויוצרת ברית קדושה בין עולים למען, בין עולים לנקלטים. נר שני מסמל זוג וזוגיות, הרבה זוגות יש בתכנית נעל"ה: חינוך ועלייה, תלמידים ומשפחותיהם, תלמידים ומחנכיהם, תלמידים בוגרים, הורים ומשפחות מארחות, ישראל ותפוצות, ממשלת ישראל וממשלות במדינות המוצא,, אבא ואמא, ממשלה וסוכנות יהודית. האם השתבש משהו בזוגיות של הזוג האחרון, שהוא בעצם הזוג הראשון?

ציינתי שאנו מצפים לנס, אולם התחנכנו שלא לסמוך על הנס, ולכן אנחנו כאן, בעיצומו של מאבק ציבורי שבחוד החנית שלו ניצבים בוגרי נעל"ה, ואנו מצדיעים להם על כך. תכנית נעל"ה קיימה כבר כשבע עשרה שנים, כמניין טו"ב. היא עברה משברים רבים ותמיד, גם בימי שמחה וגם בימים כאלה, מצאנו בית חם בוועדה נכבדה זו כמו גם בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. ואולם משבר כזה עוד לא היה, שכן שותפה בכירה מחליטה לצאת מהשותפות, בלא שניתנה לצד השני האפשרות לבדוק את התארגנותו למצב החדש, וזהו מצב שעלול להביא חלילה לדעיכת התכנית וקריסתה.

בשנת 2003 היינו במשבר מול שרת החינוך דאז, חברת הכנסת לבנת, שהחליטה לסגור את מינהלת נעל"ה. ואז החליטה מליאת חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית את ההחלטה הבאה: "הואיל ותכנית נעל"ה פותחה כתכנית יוקרתית המיועדת לתלמידי תיכון מברית המועצות לשעבר ולאחר מכן מארצות אחרות במטרה להשלים את לימודי התיכון בישראל, והואיל והתכנית היא מוצלחת ביותר הן מבחינת הישגיה האקדמיים והן מבחינת עידוד המשתתפים והוריהם לעשות עלייה ולהפוך לאזרחים מרוצים בישראל, הוחלט שהוועדה לעלייה ולקליטה תקרא לסוכנות היהודית לנקוט בצעדים הנדרשים לעידוד ממשלת ישראל שזו לא תפעל לשנות את אופי ומהות תכנית נעל"ה". הפעם התהפכו היוצרות, אנחנו לא בעדיפות גבוהה של חבר הנאמנים למרות ששנה אחר שנה מחלקת העלייה ואנחנו מביאים ארצה יותר תלמידים חדשים מאשר בשנה החולפת, בעוד שמספרי העולים יורדים מידי שנה, לדאבון לב כולנו.

יורשה לי להביע תמיהה על החלטת ועדת העלייה בחבר הנאמנים של הסוכנות לצאת מנעל"ה, שהיא תכנית עלייה וקליטה המייצגת ערכים חשובים בעולם היהודי, ובמיוחד ביהדות ארצות הברית שרוב חברי הוועדה באים ממנה. כוונתי לערך כמו המשכיות יהודית, JEWISH CONTINUITY, שאנו מציעים לבני נוער מ-38 מדינות ומאות קהילות מרחבי העולם. כוונתי לערך כמו תיקון עולם לתלמידים שחלקם באים עם סיפורי חיים קשים, כדי להיבנות בתוכנו ולקבוע כאן את עתידם. ערכים אלה מתבצעים על ידינו הלכה למעשה יום יום ובמיוחד לגבי תלמידים המגיעים מהמדבר הרוחני הקרוי חבר המדינות, ולא רק משם.

והנה החלטת חבר הנאמנים פגעה בראש ובראשונה בתלמידים העתידים לבוא מחבר המדינות. עדיין אין מי שלוקח אחריות על הגעתם ארצה בשנת הלימודים הבאה, בעוד שאין מגבלה לכמות התלמידים שניתן להביא מהמערב. האם ייתכן כדבר הזה? שאלה זו מופנית גם לנציגי הממשלה בדיון זה.
אדוני היושב ראש וחברי הכנסת. בנוסף לערכים הגדולים שמניתי, הפעלת תכנית נעל"ה מתבססת על ערכים כמו אמון, אמינות, מקצועיות, אהבת האדם, וכל ישראל ערבים זה לזה. על ערכים אלה נבנה עולם היהודי ובארץ נבנה עליהם מותג ששמו נעל"ה. לא נפרט היום את ההישגים, הגם ששום דבר אינו מובן מאליו, במיוחד אחרי קיצוצים בלתי פוסקים בתקציב החינוך העל יסודי, הדורש מבתי הספר הקולטים מאמצים אדירים כדי לשמר את רמת השירות הנדרשת לתלמידי נעל"ה.

האם נכון מצידנו להעמיד מידי פעם את ההורים בתפוצות בשאלות על יציבות התכנית ואמינותה? פעם מערערים על המינהלת, פעם דנים במכרזים והפעם על המהות עצמה. האם הדיון ומה שקדם לו בתקשורת יעצים את תחושת הביטחון של הורים שרוצים לשלוח ארצה את ילדיהם גם בתקופה הזו, או חלילה להפך? האם זה יביא יותר מתעניינים בתכנית או חלילה פחות?

כבר במסיבת עיתונאים של ראשי הסוכנות בסוף אוקטובר, הם דיברו על חשש מפגיעה בתכנית נעל"ה, והגיעו פניות מכל רחבי העולם של הורים לשאול מה קורה. האם לקחת את הילדים חזרה? האם צריך לרשום אותם בבית לשנה הבאה? ואם יש בעיה תקציבית? למה קודם רצים למסיבת עיתונאים לספר לכל העולם? האם לוקחים בחשבון מה זה עושה לאמא שקוראת את זה ברוסית או בספרדית ויודעת שנתנה את הילד שלה לתכנית ממלכתית באחריות ממשלה וסוכנות יהודית? ואולי בסתר ליבה הייתה שמחה שמשהו יקרה לתכנית והבן או הבת יחזרו הביתה, לחיקה החם.

בדיונים כאלה נוהג היה חבר הכנסת המנוח יורי שטרן לומר בוועדה הזאת שיש לעיתים נטייה במנהל הציבורי להיטפל דווקא למה שמצליח. וכך אמרה חברת הכנסת יולי תמיר בדיון על מנהלת נעל"ה: "הפרויקט עובד נפלא, לדעת כולנו. התוצרים שלו יוצאים דופן, אחד המעשים הציוניים. התלכדות בוועדה מעבר לאופוזיציה וקואליציה" – וברוך השם, גם היום – "אנשים לא באו לכאן במטרה פוליטית, אלא במטרה ערכית. אין לי ספק, מתוך היכרות טובה שלי עם המערכת הזו, שחלק גדול מההצלחה הוא האנשים המפעילים אותה ולא מנותקים מהאנשים שעובדים בשטח, החל במינהלת וכלה במורים, המדריכים והמסייעים בכל מקום".

הלוא הדברים קל וחומר. אם כך התבטאה חברת הכנסת תמיר בדיון על המינהלת, מה הייתה אומרת היום, שדנים בשאלת קיום התכנית עצמה? אני סבור שהשרה יולי תמיר, כמו חבריה לממשלה וראש הממשלה, צרכים להיות קשובים לקריאות העזרה של הסוכנות, כפי שהתבטא כאן בוועדה היושב ראש מר ביילסקי לפני כחודש, באומרו לכם, חברי הוועדה, לפני ההחלטה בחבר הנאמנים: "נאמר: זכרתי לך חסד נעורייך. כבר 60 שנה אנחנו עוזרים למדינת ישראל, תורמים ומביאים. עכשיו יש לנו תקופה קצת קשה. אנחנו מעוניינים להמשיך את הפרויקטים שאתם אנו שותפים עם הממשלה. אני מדבר על הפרויקטים כמו מנהל הסטודנטים ונעל"ה, נוכל לעשות זאת אם נצליח להגיע להבנה עם הממשלה" וכן הלאה בדבריו.

הגם שאני מצטער על כך שיושב ראש הסוכנות יצא לתקשורת לפני שהממשלה ענתה לפנייתו, אני רוצה להודות לו על שנענה לקריאות רבות ומגוונות ששמעו את זעקת הבוגרים כנגד ההחלטה להפסיק את ההרשמה לנעל"ה, במיוחד בחבר המדינות. "פוגעים במשפחה שלנו" אמרו בוגרי נעל"ה, ומר בייסלקי הורה לחדש את הגיוס לשנה הבאה, בתקווה שעד אז תיפטר הבעיה. שימו לב לתופעה ראויה לציון: התגייסות בוגרים בשנות ה-30 לחייהם, וכמה מהם כאן איתנו, למען תכנית שהתחנכו בה בגיל ההתבגרות.

ולסיום, בעת שקמה תכנית נעל"ה ביוזמת נתיב במשרד ראש הממשלה, פנתה הממשלה לסוכנות היהודית ליצור שותפות, ואולם בחבר הנאמנים של הסוכנות הוחלט אז שלא להצטרף ליוזמה, כי זו לא היתה תכנית בעדיפות גבוהה כבר אז. החלטת ראש הממשלה שמיר הייתה שהממשלה תבצע, וכך יצאנו לדרך עם משרד החינוך ונתיב. היה מי שאמר כבר באותה עת: אסור שתכנית כמו נעל"ה תהיה תלויה בפילנתרופיה. ניבא לא ידע מה ניבא. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל אמר: "אין מפעל יותר נעלה מנעל"ה ושום שר אוצר לא יעמוד בדרכו של תלמיד נעל"ה הרוצה לבוא ארצה". בעשור לנעל"ה קרא ראש הממשלה אריאל שרון להכפיל פי עשר את מספר תלמידי נעל"ה בעשור השני שלה. בעת שמנהלת נעל"ה נקלעה למצוקה הוא פתר את הבעיה תוך כמה דקות, אחרי שיושבי ראש ועדות הכנסת פנו אליו בקריאה נרגשת בעניין, ואיתנו כאן קולט אביטל שהיתה אחת מהם. בוודאי כל אחד מחברי הכנסת מזדהה עם ראש הממשלה, אחד מהשלושה שמניתי, ויפעל למימוש המשך חזונם.

כפי הנראה ממסמך מרכז המחקר והמידע שנמסר לכם נראה, שגם הפעם טוב יהיה אם ראש הממשלה יצטרף לחזון קודמיו, ויחזיר את תכנית נעל"ה למסלולה הטבעי והיציב לשנים הקרובות, כדי שהסוכנות היהודית תחזור בה מהחלטתה והממשלה תיקח אחריות היכן שנדרש. אנחנו מקווים לצאת מכאן היום עם תמיכה רחבה במאבקנו הערכי וכבר מזמינים את עצמנו לציין כאן בשנה הבאה, בכנסת ה-18, את שנת ח"י לנעל"ה .

תודה על הקשבתכם ותמיכתכם וחג שמח לכולם.

תודה. נציג סוכנות, בבקשה. תסביר לנו עוד הפעם.

אלי כהן, מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית. אדוני היושב ראש, אני מודה לך ואני מודה לחברים - - -

זו עובדה קיימת? שמעתי שמאחדים אותה או מפרקים אותה? אין יותר עלייה בסוכנות.

אין גם יותר סוכנות.

אדוני היושב ראש, חבר הכנסת, אורחים נכבדים, בעיקר בוגרי נעל"ה. אני מודה לכם מאוד על זימון הישיבה הזו. אני מבקש לומר שאין ערעור על חשיבותה של תכנית נעל"ה. תכנית נעל"ה היא תכנית טובה, תכנית מוצלחת, תכנית שהוכיחה את עצמה. בוגרי התוכנית שנמצאים כאן – נדמה לי שלא נמצאים כאן על אלפיהם – הם גאווה לחברה הישראלית ולתנועת העלייה. אני מצטרף לכל מילה שאמר ידידי ישעיהו יחיאלי, וכל מילה שלו אני חותם שמי עליה. בכל זאת, אני נדרש כאן להסביר את ההחלטה ואני אנסה לעשות את זה. אני גם אומר לבסוף מה לפחות אני מקווה.

זו החלטה להפסיק את כל פעילויות הסוכנות או רק זה? אני שואל.

אני, ברשותך, עוד שלושה משפטים ואני אענה.

לא להספיד את הסוכנות עדיין.

חס וחלילה. באנו להלל אותה לא להספיד.

המחלקה לעלייה וקליטה והסוכנות היהודית צריכות להסתכל על צורכי כלל העולים. לצערנו הרב בשנים האחרונות, גם בשל השחיקה בסל הקליטה וגם בשל השחיקה במצב, במשבר הכלכלי, אנו עדים לתופעה שהרבה עולים, בעיקר אלה שבאים מחבר העמים, אין להם יכולת להתקיים בכבוד בתקופת הקליטה שלהם בארץ. כתוצאה מכך המחלקה לעלייה ולקליטה חשבה מה הם היעדים שלה בטיפול בעולים. עלה הרצון להסיט תקציבים מתוך הפעולות הקיימות על מנת להבטיח שתהליך הקליטה ותהליך הקיום בכבוד יתבצעו במהלך הקליטה. לצורך כך הועלו מספר תוכניות. כל התוכניות במחלקה וכל התוכניות בסוכנות היהודית, בעיקר של המחלקה לעלייה, נבחנו. בהן נעל"ה סל"ע, פיטורי עובדים, פיטורי עובדים קבועים. מתוך הסל הזה נקבע סל שאמור להסיט תקציבים מתוך התכניות האלה לטובת המטרות האחרות של הבטחת תנאי קליטה נאותים יותר ומענקים טובים יותר לעולים שיגיעו מהעולם, ובעיקר מחבר העמים.

לכן ההחלטה הייתה לצאת בהדרגה מהתוכנית, כהמלצה לחבר הנאמנים. במקביל, בהחלטה נאמר שאנחנו נמשיך לעשות מאמצים כבירים על מנת למצוא תקציבים חלופיים. בעקבות כך, גם במסמך שמופיע על השולחן כאן, בפרק האחרון של משרד ראש הממשלה, כתוב שבפעילות משותפת של מנכ"ל הסוכנות היהודית, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, משרד הקליטה וגורמים אחרים, נעשים מאמצים למצוא תקציב חלופי. התהליך הזה נמצא בעיצומו והוא אמור להסתיים בסוף החודש הזה. מכל מקום, כפי שצוין כאן על ידי ישעיהו, בעקבות החלטת יושב ראש הסוכנות היהודית, מתוך כוונה שבסופו של דבר ימצאו תקציבים ועד אשר לא תתקבל החלטה סופית של יציאת הסוכנות היהודית מתכנית נעל"ה, הוחלט להמשיך בגיוס תכנית נעל"ה לשנת 2010-2009, כאשר ההחלטה הסופית על מקורות התקציב לתכנית או יציאתה של הסוכנות היהודית מהתכנית תתבצע בחודש פברואר.

כמה כסף חסר?

בערך שישה וחצי מיליון דולר. אני מקווה מאוד שהתקציבים האלה יימצאו מתוך המקורות הקיימים במערכות החינוך, במערכות הממשלתיות, במשרד הקליטה, בסוכנות היהודית או אפילו בקרנות פרטיות שאליהן אנחנו פונים. המאמצים האלה נמשכים כל יום וכל שעה. גם היום, כאשר יש משבר כלכלי אצל הקרנות, פנינו אליהם כדי לגייס את הכספים האלה.

כמה הקיצוץ של הסוכנות כולו?

45 מיליון דולר.

מתוכם 24 מנעל"ה.

לא, שישה אמרתי.

דולר.

אה, 42 מיליון דולר הקיצוץ?

45 מיליון דולר הקיצוץ.

דולר? לא שקל.

דולר. דולר.

הבנתי.

לכן אמרתי בתחילה ואני גם אסכם בכך: אני מודה על הדיון הזה, אני מקווה שהוא ישא פרי ואני מקווה שיימצאו התקציבים החלופיים על מנת להבטיח את המשך התכנית. ואנחנו אמרנו: ללא כל תנאי. מה שיקרה, אנחנו נמשיך בכל קונסטלציה וכל הסדר שלא יהיה באמצעות המערכת שלנו בחוץ לארץ ובחבר העמים, להמשיך במתן שירותים לגיוס ועידוד התכנית הזאת בחוץ לארץ. תודה רבה.

יש פה נציג משרד החינוך?

אז ההחלטה היא לא סופית?

לא סופית, רק בפברואר.

לא סופית, אבל איך אתם יכולים לפתוח?

אצלי יש דף מהתקציב, פה צריכים להיות 3000 תלמידים מנעל"ה. לפי מה שידוע לי יש רק 1200, איפה התקציב על 3000 תלמידים? נמצאים עכשיו פחות מ-1200. אתם יכולים להשקיע כסף בתכנית, את העודף שיש. את זה אני רוצה לשאול.

שמי אבי טולדנו, אני מפקח במשרד החינוך. אני לא יודע, אני לא יודע בקשר לתקציב. אני יודע שמדובר - - -

לא, יש לי את התקציב. על 3000 תלמידים. אמרו לי שעכשיו יש 1200 תלמידים, מה עם הכסף על 1800 תלמידים? אני מבין שכל אחד יכול לדבר איך זה חשוב, איך זה טוב, שזה ציוני, אבל אני שואל: איפה התקציב על 1800 תלמידים? הוא בתקציב. אתה לא יכול לענות לי?

צריך להבין שהחלוקה על דמי אחזקה היא שמשרד החינוך - - -

אתה עוסק בכסף?

לא אני עוסק בנעל"ה. אני עוסק גם וגם ובנעל"ה. החלוקה של דמי האחזקה עבור תלמידי נעל"ה היא שהסוכנות היהודית משלמת דמי אחזקה עבור כל התלמידים של נעל"ה מחבר העמים, ומשרד החינוך משלם דמי אחזקה עבור כל התלמידים שהם לא מחבר העמים, זאת אומרת שאר הארצות.

אתה יכול להגיד את החלוקה, שאר הארצות וחבר העמים?

אין לי נתון מדויק.

למה אתם לא באים עם נתונים?

ישעיהו יכול לתת נתון יותר מדויק כמה תלמידים זה חבר העמים וכמה תלמידים זה שאר העולם.

שני שליש חבר העמים, שליש שאר העולם.

חוץ מזה אתם לא יכולים להגיד שום דבר? בסדר. חבר הכנסת פינס-פז.

העיקר שיש מפקח.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מודה שאני לא חבר קבוע בוועדה הזו אבל הנושא שאתה העלית, אדוני היושב ראש, הקפיץ אותי, משום שאני חושב שאנחנו חיים באיזושהי מציאות שהיא הזויה ממש. מי שפתח היום את העיתונות יראה שיש סיכומים של שנת העלייה 2008. בסיכומים האלה יש ירידה של 20% במספר העולים והגענו למספר השפל ב-20 השנה האחרונות. מה עושה הסוכנות היהודית כדי להתמודד עם המצב החדש? מבטלת את נעל"ה. מה זה – להצדיע. זו לא סוכנות יהודית שאני מכיר. אני עבדתי בסוכנות היהודית שנים רבות, במחלקה לעלייה וקליטה. זו לא הסוכנות היהודית שאני מכיר. איפה סדרי העדיפויות? בסדר, אין כסף, חסר כסף. תמיד בסוכנות היה חסר כסף, אגב. נספר לכם, אלי מספיק ותיק כדי לדעת את זה. תמיד בסוכנות כשמגיעים לחבר הנאמנים יש קיצוץ תקציבי. נו אז מה? השאלה במה מקצצים ובמה לא מקצצים, ומה באמת תמצית כוס התה של הציונות, כמו שאמר אורי גורדון ז"ל, ומה זה כל השמנת והקשקושים והכיבודים והעסקנויות. כולנו יודעים את האמת. וכשפוגעים בקודש הקודשים – אני לא אדם דתי, אצלי קודש הקודשים זו הציונות ועלייה לארץ – זה הכול. אם פוגעים בזה לא צריך את הסוכנות היהודית.


אני אומר לכם לבטל. אני אומר לכם: אם הסוכנות היהודית לא עוסקת בעלייה לארץ, לא צריך את הסוכנות היהודית. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. כל צדקת קיומה של הסוכנות היהודית, בעיני, זו העלייה. אני שמעתי שכבר את העלייה מאמריקה מעבירים לאמריקאים, ואת העלייה מחבר העמים גם לא מטפלים בה עכשיו. אז בשביל מה אנחנו צריכים את כל הדבר הזה?


הסוכנות – אני קורא לכם, לחבריי מהסוכנות: תתעשתו, תקבעו סדרי עדיפויות אמיתיים. אם הסוכנות לא יכולה יותר לתפקד, תגידו את האמת לציבור, שהסוכנות יותר לא יכולה לתפקד. נדע, נבוא לממשלה, נקים ארגון אחר, נעשה דברים אחרים, אבל אי אפשר לתלות את כל מבטחנו בארגון כמו הסוכנות היהודית, שיש לו חלק גדול בבניית המדינה הזאת, אם בשנת 2008 הוא לא מסוגל יותר לפעול בנושאים שהם הכי הכי. זה כמו שתגידו שממשלת ישראל אין לה כסף יותר לעסוק בביטחון, שאין לה כסף יותר לעסוק בחינוך. או.קי. אז לא צריך ממשלה.

יש לה כסף, אבל היא לא יודעת לעשות את זה.

אתה הרי עוד מעט תתנצל בפני ברק. תאמין לי עוד יומיים אתה תתנצל. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני חושב שקולט אביטל תתנצל לפני.

הנושא יותר מידי חשוב כדי שנעבור לפוליטיקה, לא רוצה עכשיו לעבור לפוליטיקה. הנושא הוא נושא שאני חושב שכולנו צריכים להתלכד סביבו, כל חברי הכנסת מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים, עולים חדשים וותיקים ולומר לסוכנות: תגידי כן – כן. תגידי לא – לא. נדע להסתדר. אגב, בעיני הכי גרוע זה לייצר ציפיות שווא לשנת 2009. אתם ממשיכים את ההרשמה, אבל אתם גם אומרים שלא בטוח שתהיה תכנית. איזה מין דבר זה? אם אתם מתחילים – אלה ילדים שבאים בלי ההורים שלהם, שצריכים לתכנן את השנים הקרובות בשנים שלהם. מה זאת אומרת אתם רושמים אותם ל-2009 ו-2010? זו לא תוכנית לנסוע מפה לצפת.

או שבפברואר הם יקבלו החלטה.

זו לא תכנית לנסוע מפה לצפת, חברים. זו תכנית לעזוב את העיר שלך במדינה שלך, את המשפחה שלך, ולבוא לישראל. אז מה אתה עושה על זה סימן שאלה? אולי יהיה אולי לא יהיה - חבר'ה, אלוהים ישמור. זה לא. אני אומר לכם: לא עובדים ככה.

תודה, חברת הכנסת קולט אביטל.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מוכרחה להגיד שמדי פעם, כשאני מגיעה לוועדה הזאת שאני חברה בה כמה שנים טובות, אני נזכרת בסיפורי חכמי חלם. יש דבר אחד שהולך והוא מוצלח אז אנחנו חייבים לחסל אותו, ואנחנו פעם בכמה שנים מתכנסים פה כדי למנוע את החיסול. אני רוצה שנבין מאיפה עוד מגיעים עולים ובאלו ערוצים ובאלו דרכים. אם לא מגיעים אלינו עולים – וראינו את הסטטיסטיקות – אם ראינו שהדרך היחידה כמעט להביא עולם מחבר העמים, מרוסיה, היא דרך נעל"ה – כי הם גם מביאים לא רק את הנערים, כי אחריהם עולים גם ההורים – אז במו ידינו אנחנו הולכים לחסל את המפעל היחידי שיש לו סיכוי. זה קודם כל.

דבר שני, אני רוצה להצטרף לשאלות של חברי אופיר פינס. אני אמנם אף פעם לא עבדתי בסוכנות, אבל קשה לי להבין מדוע הסוכנות היהודית שיושבת ועושה לעצמה סדרי עדיפויות, מחליטה שהיא צריכה לעסוק בקליטת העולים ולא בהבאת העולים. זאת אומרת: מה בדיוק ההפרדה, שוב פעם, בין ההמשלה שיש לה משרד קליטה, שצריכה לדאוג לקליטת העולים, לבין הסוכנות היהודית, שהמטרה שלה היא קודם כל להביא את העולים.


אז הולכים, מחסלים את האפשרות לעלייה, כדי לייצר איזשהו מיצג שווא שעכשיו נטפל בלקלוט יותר טוב את העולים. אני בכל זאת הייתי רוצה שאלי יסביר לנו כאן איזה סדרי עדיפויות כן יש במחלקה או במה שנשאר ממנה. על מה אתם הולכים להוציא כסף אם אתם מחסלים את היכולת להביא עולים לארץ? מה בדיוק המטרה שלכם? איפה תשקיעו את הכסף שנותר אם לא בתכנית הזו? בהחזקת פקידים? בעריכת כינוסים רבי משתתפים? מה בדיוק אתם הולכים לעשות? ומדוע מסדרי העדיפויות הורדתם את התוכנית המוצלחת ביותר?

תודה. שלמה מולה.

אני רוצה לעלות לוועדת הכנסת, אז אני רק רוצה לומר שאני מצטרף לדבריהם של שני קודמיי, למעט קודש הקודשים.

תודה רבה. חבר הכנסת שלמה מולה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ציבור המוזמנים. האמת היא שאני לא מבין את ההיגיון אפילו במחשבה לקצץ בתכנית. אני גם אגיד מדוע. תראו, נאמר שאנחנו השנה בשפל עלייה וכל מי שיודע, מי שהיה חי בגולה יודע, שאם אתה רוצה להציל נערים ונערות שימשיכו להיות יהודיים התרופה הטובה ביותר היא שקודם כל יעלו לארץ. כשאתה לוקח את בני הנוער בגיל כזה, אתה מבטיח את ההמשכיות היהודית שלהם בארץ ישראל, שלא נדבר על דברים אחרים. אנחנו יודעים את אחוז ההתבוללויות בארצות הברית, אנחנו יודעים את אחוז ההתבוללויות בצרפת ובמקומות אחרים. איפה בדיוק קו ההתבוללות בדרך כלל? זה הולך בין גיל 16 עד 26-25. זה פחות או יותר אותם הגילאים. באותם הגילאים אנשים מחפשים להמשיך להיות יהודים או להמשיך להתלבט בלהיות יהודים. ואני אומר לכם שהסוכנות – בזמנו גם הייתה עליית הנוער – ראו וקידשו את עליית בני הנוער כדבר החשוב ביותר לתנועה הציונית, לעלייה לארץ.

כולם יהודים, בנעל"ה?

אני לא רב. מאחר שאני לא רב ומאחר שאני לא מחפש גם מיהו יהודי, אני לא יודע. אני מתאר לעצמי. אני מניח שכל מי שמגיע על פי חוק השבות לישראל – בעיני הוא יהודי. אני לא הולך לחפש פה.

זכאי עלייה, ללא ספק.

כל מי שזכאי עלייה עולה על פי חוקי מדינת ישראל. בעיני זה דבר חשוב שיעלה ויחיה ויהיה יהודי. אין לי ספק שיהיה יהודי בישראל.

עכשיו תראו מה אנחנו באים ואומרים. כמו שחבר הכנסת אופיר פינס אמר: את העלייה מאמריקה אנחנו בכלל עושים עלייה בבחירה. תרצה לבחור לבוא – לא מתאמצים. ואז גם את הנושא של בני נוער שרוצים לבוא, משקיעים הרבה חינוך בהם מחוץ לישראל, שיישארו בחוץ לארץ. דווקא אלה שבאים לכאן להתחנך אצלנו כאן בחינוך יהודי ערכי ציוני בישראל, בצבריות הישראלית, אנחנו אומרים שלא נאפשר להם להמשיך להיות כאן.

אני חושב שזו שגיאה גדולה. אני מציע לך, אלי ידידי הטוב, שתחזרו בכם מההחלטה הזאת. אני חושב שאנחנו צריכים להצביע דווקא בוועדה הזאת. זה דבר ערכי ביותר להצביע ולדרוש. לא יכול להיות שאנחנו נבוא ונגיד: התכנית תהיה על תנאי, כן יתקיים לא יתקיים. הנה, אם אני היום בברית המועצות או בכל מקום אחר צריך לשלוח את הבן שלי, אם אין לי ביטחון שהבן שלי יסיים את הלימודים שלו בארץ – אני לא אשלח אותו. למה אני אשלח אותו אם אין לי אשראי, אשראי בתנאי? תכנית בתנאי? אף אחד לא ישלח את הילדים שלו.

אני חושב שאנחנו צריכים לבוא ולהגיד: אין לנו התמודדות אחרת במדינה הזאת עם הבעיה הדמוגרפית חוץ מעלייה. מי שלא מפנים את זה חי באשליה. בעיני התמודדות דמוגרפית במדינת ישראל, עלייה, ציונות, זה עובר דרך נעל"ה ותכניות אחרות. אתה מבטיח, אתה מביא את האנשים האלה להיות יהודים. אני חושב שיש הרבה תכניות שאפשר לוותר עליהן. תאמינו לי, אפשר לוותר עליהן. לפני שאתם מקצצים בתכנית אתם צריכים לבוא בדברים עם הממשלה. אם הממשלה לא משתפת אתכם פעולה תפעילו גם אותנו. גם אנחנו נהיה עזר כנגדכם.

אבל רוב הכסף כן בא מהממשלה.

ולכן אני לא מבין, קודם מקצצים אחר כך מעלים רעש?

זו הייתה החלטה משותפת.

אתם גורמים נזק לתדמית של התכנית. אתם גורמים נזק לתדמיתכם, אתם כסוכנות. למה לעשות את זה? אתם יודעים שבסוף הרי התוכנית לא תיפול. אף אחד לא ייתן לה ליפול. זה לא עניין של פוליטיקה או לא, שמאל ימין, מפלגה או לא מפלגה, זה בליבת הציונות של החיים שלנו. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת ליברמן.

אני אולי אתחיל משני סיפורים, אבל לפני הסיפורים תודה ליושב ראש הוועדה שכינס בימים טרופים אלה את הוועדה לנושא אולי יותר חשוב מפוליטיקה. הוויכוח פה באמת סביב השולחן, שכל הכנסת מצד אחד משמאל ומימין וממול הסוכנות היהודית, זה ויכוח לא בריא, שכל הכנסת מול כל הסוכנות. אני אזכיר מה אמר בזמנו יצחק רבין המנוח, אחרי בחירתו ב-1993, שאין פרויקט יותר נעלה מתוכנית נעל"ה.

הסיפור השני שמאוד מדגים מה שקורה, הוא הסיפור של יגאל הורוביץ, שסיפר איך התמודדו עם ההוצאות המיוצרות בקרן הקיימת. הוא סיפר שכשהקימו את הקרן הקיימת לקחו יערן שילך שם לנטוע עצים. אמרו: היערן עובד קשה, אז צריך נהג שיסיע אותו. לקחו נהג. אמרו: יש שני אנשים, צריך מנהל חשבונות. אז אומרים: יש שלושה אנשים, אז צריך להיות מנהל. אז כשיש מנהל ויש עוד שלושה עובדים צריך גם טבח שיכין סנדוויצ'ים. אחר כך אמרו: יש פה הוצאות עודפות. צריך לקצץ. את מי מקצצים? את היערן. אז זה פחות או יותר מה שפה עושים מבחינת המהות והתפל. אבל – אין שום בעיה עם זה.


אני חושב שבמקרה כזה – והייתי מציע, אדוני היושב ראש, שנקבל על זה גם החלטה כהמלצה – שכשיש גוף שפושט רגל, אז המדינה לוקחת אחריות. כשהבנקים בשנות השמונים פשטו רגל, המדינה הלאימה אותם. כשהבנק למסחר לפני כמה שנים פשט רגיל או הסתבך אז המדינה לקחה אחריות. גם פה אין שום סיבה שהממשלה לא תעביר את כל פרויקט נעל"ה או למסגרת של נתיב או למסגרת של משרד הקליטה. אם אני מסתכל על ההוצאות של משרד הקליטה יש שם הרבה תקציבים שלא מנוצלים.

או משרד החינוך.

אני חושב שמשרד החינוך פשוט לא מסוגל להתמודד, יש לו יותר מידי בעיות. אני חושב גם שאין לו עודף תקציבים.

קראנו אתמול דווקא בעיתון שיש לו קרוב ל-275 מיליון שקלים עודף, שלא בוצע. ולכן יש מקום.

צריך לשאול את השרה יולי תמיר מה היא עושה איתו.

אבל זו בדיוק השיטה של האוצר.

ללא ספק יש מספיק עודפי תקציבים, גם במשרד הקליטה וגם במשרד החינוך, ואין שום סיבה שמדינת ישראל לא תיקח אחריות ולא תעביר את הפרויקט הזה, לא תפקיע אותו באופן מיידי מידי הסוכנות.

אז אתה אומר להוציא את הסוכנות בכלל מהעניין?

אני חושב שמדינת ישראל לא יכולה להפקיר את הילדים שרוצים להגיע לכאן ש-95% מהם נשארים במדינת ישראל, ש-80% מההורים אחר כך באים בעקבות הילדים, והם כולם פה מתאזרחים ומשרתים, זה פשוט טירוף הדעת. זה נגד כל המהות הציונית. כשאנחנו מדברים על ציונות – מה המהות? זה ריכוזו של העם היהודי במדינת ישראל. מדינת ישראל, בלי קשר לסוכנות, לא יכולה להרשות לעצמה. וכדי לא להפסיד את הילדים ולא לשים סימן שאלה על כל הפרויקט הזה, צריך לדרוש מממשלת ישראל באופן מיידי להכריז על כך שהיא מפקיעה את פרויקט נעל"ה מידי הסוכנות ומעבירה אותו לאחת המסגרות הממשלתיות. אני חושב שלפחות שני הגופים – או המשרד לקליטת העלייה או נתיב, שניהם ישמחו לקבל את זה. ואין בעיה תקציבית, שאף אחד לא יספר סיפורים. תסתכלו על עודפי התקציב שיש כרגע, על תקציב שלא בוצע. אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תיקח את זה לידיה.

לא הייתי פוטרת בקלות את הסוכנות מאחריותה.

חבר הכנסת מיטנסקי.

בוקר טוב לכולם, אדוני היושב ראש. קודם כל, אני מצטרף לכל מה שנאמר פה. אני אוסיף כמה דברים שמבחינתי חשובים לא רק לכנסת ולממשלה אלא למדינת ישראל ולציונות בכלל. אני חושב שהסוכנות היא אחד מהגופים שהתבטא בדיון על הציונות או פוסט-ציונות – שעכשיו זה מאוד אופנתי. בזמן האחרון מדברים גם באוניברסיטאות על תקופה של פוסט ציונות – אני זוכר איך אנשי הסוכנות היו נאבקים על כך שהציונות זה אחד מהדברים החשובים, ואנחנו בתקופה של פוסט ציונות וצריך להיאבק ולהביא לפה נוער. אני יודע גם כמה הסוכנות משקיעה ומנסה להשקיע ושאחת מהתכניות שבעדיפות הראשונה, גם של הסוכנות וגם של המועצה הציונית, זה הנוער העולה והנוער הישראלי בכלל.


כשאנחנו מדברים על משבר – ושמעתי פה דברי משבר של סוכנות – כשמדברים על משבר במדינת ישראל אז ממשלת ישראל קודם כל משתדלת לפרוס רשת ביטחון ולהשקיע כסף. כשאנחנו שומעים על משבר בסוכנות אז מקצצים, עושים ההפך. בדיוק ההפך, במקום להשקיע, במקום לפרוש רשת ביטחון שאני קורא לה רשת ביטחון ציונית, שזה להביא לפה נוער. אני לא רוצה להרחיב יותר ממה שנאמר. אני בכלל חושב שהדיון על תוכנית נעל"ה זה לא דיון של הסוכנות היהודית, זה דיון של הציבור הישראלי, זה דיון לאומי. כי אם נפסיק את זה, אז אפשר להגיד שמה שחרטנו על דגלנו, להביא את נוער עתידנו של מדינת ישראל לפה, אנחנו מוחקים את זה.


אני, כמובן, מתנגד לקיצוץ בתקציב של תוכנית נעל"ה. אני חושב שצריך לעשות ביקורת ורביזיה אולי בכלל בלוגיסטיקה של הסוכנות היהודית. יכול להיות שצריך לחשוב על תוכנית הבראה – ואת זה אנשי הסוכנות צריכים לעשות. הם יודעים את זה טוב יותר מאנשים אחרים –תכנית הבראה שתכלול גם שינויים בכל הרמות של ניהול של הסוכנות. זה בטח צריך לבוא מבפנים וכמובן צריך לכלול דברים שהם שקופים לציבור הישראלי וגם לציבור בחו"ל. תודה רבה.

חבר הכנסת מילר.

תודה אדוני היושב ראש. חברים, אם מישהו חיפש סיבה למה יש ירידה בעלייה, אז כנראה שזו אחת הסיבות. אי ודאות. אין שום מסר ברור לתפוצות, מדברים בכמה שפות, הממשלה לא מוכנה לקחת אחריות.

ברוסית, באמהרית ובצרפתית.

כן, אבל אני מדבר מבחינת כמה שפות מבחינת המסר. אנשים לא מקבלים מסר ברור: האם להגיע לארץ? האם המדינה מחבקת? מה קורה כאן? מה קורה עם האנשים שמגיעים לכאן?

אותן תכניות שמוכיחות את עצמן שנה אחרי שנה ומצמיחות נוער איכותי וציוני, נוער שמתגייס ליחידות המובחרות ביותר בצה"ל ונמנה על האזרחים הנאמנים ביותר במדינה, לבוא לסגור אותה ולקוות שאולי תהיה איזו תוספת תקציבית שתציל את התוכנית – אני לא חושב שזו השיטה.

גם אם יש בעיות תקציביות בתוך המערכת, לדעתי הצעקה צריכה להיות פנימית והדרישה צריכה להיות מתוך המערכת הפנימית אל תוך הממשלה, והמסר צריך להיות ברור. חברים, התכנית עובדת, מפתחים אותה, קולטים את האנשים כאן בארץ, מחבקים אותם וכל מי שרוצה להגיע, צריך לדעת שיש לו פה בית ולא לשמוע שיכול להיות שזה ייסגר או שיכול להיות שימצאו פתרונות. מבחינתי, כשאני מסתכל על אותה ממשלה, ממשלת קדימה, שכבר מבחינת קווי היסוד שלה הנושא של העלייה היה איפשהו שם ברביעייה העשירית בסוף - - -

סעיף 38 בקווי היסוד.

כן. אז לצפות שתהיה פה התגייסות כללית לפתרון המשבר – אני לא מצפה. אבל יכול להיות. יכול להיות שאם חושבים קצת כמה שנים קדימה, תהיה פה החלטה - - -

בעוד כמה שנים אין קדימה.

תהיה פה החלטה ברורה שהם לא פוגעים ומעבירים את הכסף. ואם לעלייה צריך להיות אמא ואבא אז כמובן שאלה ממשלת ישראל והסוכנות היהודית. אם אחד מהם נקלע לבעיה אז אחד צריך להציל את השני.

וההחלטה שלנו פה צריכה להיות ברורה: התוכנית לא נסגרת. מי שיש לו אפשרות לפתור את הבעיה הזאת יחשוב איך הוא פותר. אנחנו, כמובן, נסייע בכל דבר.

אפשר לשאול את אנשי הסוכנות מה התקציב, כמה זה באחוזים מסך כול תקציב הסוכנות, כמה פרויקט נעל"ה? כמה זה מהווה באחוזים?

או ממחלקת העלייה לפחות.

מכל הסוכנות.

שני אחוז.

ההשתתפות שלנו היא כ-6.4 מיליון דולר - - -

זה שמענו אבל כמה אחוז?

שני אחוז.

מהתקציב הכולל?

מהתקציב הכולל של הסוכנות.

חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני קודם כל מברך אותך על ההחלטה לזמן את הישיבה הזאת בדחיפות ואני חייב להגיד שאני נדהם מהיקף ההשתתפות, גם חברי כנסת, נראה לי שוועדת הקליטה שברה את השיא ואני מציע שוועדת הקליטה תחליט שהבחירות יימשכו למשך 4 שנים.

או שכל ישיבה נדון על נעל"ה.

אז אולי הוועדה הזאת גם תזכה למשוך כזו תשומת לב של חברי כנסת. עכשיו אני אתחיל מגילוי נאות שיפטור אותי אולי מהצורך לנאום נאום כללי על חשיבותה של תכנית נעל"ה. אל"ף, אני מעורב רגשית בתכנית הזאת, כי אחי הצעיר הגיע ארצה במסגרת תכנית נעל"ה. בי"ת, הייתי שותף לצוות המיון הראשון של נעל"ה ולליווי של המחזור הראשון. לכן אני חושב שהדברים האלה פוטרים אותי מהצורך לנאום כאן נאום מלהיב על חשיבות התכנית.

אני ארצה להתייחס "תכל'ס" למהות הבעיה שנוצרה בשני מישורים. המישור הראשון, המישור של הממשלה, המישור השני, המישור של הסוכנות.

במישור של הממשלה, אני עד היום לא מצליח להבין מה הקושי התקציבי. מונח כאן בפנינו דף ממה שקרוי בלשון העם, ספר התקציב. זה, נדמה לי, צילום של החוברת הירוקה שכוללת גם את התקנות. בספר הזה כתוב שהמימון שהממשלה הקציבה לתכנית כסף ל-3000 תלמידים. נכון לעכשיו נמצאים בארץ קצת יותר מ-1000, 1150 נדמה לי שכתוב במסמך שלהם, 1200. זה כל מה שיש. עכשיו במסגרת הזאת על פניו לא רק שלא חסר כסף אלא לממשלה יש כסף עודף לממן שהייה של יותר מחצי מהתקציב שהיא הקציבה. עכשיו איפה כאן מהות הבעיה? כי מישהו החליט שהכסף הממשלתי ילך רק לתלמידים שבאים מהמערב והכסף של הסוכנות ילך לתלמידים מחבר העמים. לי לא ברור מה מהות ההחלטה הזאת, מה הבסיס החוקי שלה בכלל?

ההגיוני. מה הבסיס ההגיוני.

על ההיגיון אני מזמן לא מדבר בממשלה הזאת. אבל לפחות מה הבסיס החוקי של ההחלטה הזאת לא ברור לי, זה לא מופיע בספר התקציב. מה היסוד מצד משרד החינוך ומשרד האוצר לא לממן כשיש תלמידים ולהפלות על רקע מאיפה הם הגיעו? לא ברור לי. אם יש שותף שרוצה להביא את הכסף ולכסות סעיף בהוצאות, מצוין. הממשלה חוסכת ואין לי ספק שמשרד החינוך

יודע מה לעשות עם הכסף. אבל אם יש בעיות לשותף הזה, אני תכף גם אעבור לשותף, אבל אם יש בעיות לשותף הזה אין שום סיבה שבעולם שהממשלה תגיד לתלמיד מרוסיה אין לי כסף, לתלמיד מארגנטינה יש לי כסף. לא הגיוני, לא חוקי, לא יעמוד בשום מבחן, ולכן עצם המצב הזה, שנוצר חשש שמא ייסגר הגיוס כי אין כסף, לא ברור לי. אם היו אומרים שאין כסף לגיוס אני מניח שלתקציבי הגיוס הסוכנות הייתה מוכנה להתחייב מזמן להרבה הרבה שנים קדימה. אם זה כל מה שהיו רוצים ממנה במסגרת תכנית נעל"ה אז אני לא מאמין שהבעיה היא דווקא בגיוס. הבעיה היא במימון השהייה. והכסף קיים, וצריכים לבוא בדרישה חד משמעית למשרד החינוך ומשרד האוצר, שאין שום מקום להפליה על רקע של המוצא של התלמידים, ואין שום מקום מצד אחד להשאיר את הכסף בתקציב, שאחר כך יודעים מה לעשות איתו ומעבירים אותו לסעיפים אחרים, ומצד שני להודיע על כך שיש סכנה בסגירת התכנית. אז אין בעיה בצעד הממשלתי.

עכשיו לצעד של הסוכנות. המצב הזה שחבר הנאמנים של הסוכנות פעם בשנה מחליט לסגור אחת מאבני היסוד של פעילות לארגון עלייה הפך למצב שגרתי כמעט. כן, כל שנה סוגרים משהו. אני זוכר שנה שחבר הנאמנים החליט לסגור הוראת עברית. החליט שאין שום קשר בין סוכנות לאולפנים. אחר כך, כמובן, הייתה ביקורת והסוכנות התעשתה והחליטו לא לסגור את האולפנים, אבל היו צריכים לחכות חצי שנה עד שחבר הנאמנים יתכנס מחדש ויבטל את ההחלטה הקודמת שלו.

נדמה לי שמה שקורה כאן זה מצב דומה. בעוגה הקטנה שיש בסוכנות חושבים איפה להפיל את הקיצוץ. אני לא מקנא בחברי בסוכנות היהודית. זו סיטואציה מאוד לא פשוטה, המצב התקציבי של הסוכנות. אבל אני חושב שעצה – כן, אנחנו יכולים לדרוש, אנחנו יכולים לקרוא לסוכנות. אנחנו כאן לא גוף שמפעיל ביקורת על הסוכנות – עצה לחברים בסוכנות שמקצצים: עם כל החשיבות של רצון התורמים, יש משמעות לעצם המוסד של הסוכנות היהודית. יש דברים שאי אפשר לקצץ בהם. כשסוכנות מתחילה לקצץ בעלייה היא בסופו של דבר גם תגייס פחות כסף. אני חושב שאתם מבינים את זה.


יש אבני יסוד שלשמם הוקמה הסוכנות כמוסד לאומי, כגוף לאומי, שאגב נהנה מחקיקה מיוחדת במדינת ישראל. אני תכף גם אגיד על זה מילה. יש דברים שהסוכנות צריכה לדעת שאסור לה לגעת. אם היא תחליט כגוף שיש לו מוסדות משלו והם סוברניים להחליט מה שהם רוצים, אם הסוכנות תמשיך בגל הזה של פעם בשנה לקבל החלטות שהן בניגוד מוחלט למעמדה כמוסד לאומי שמעוגן על פי חוק במדינת ישראל, אני חושב שהבית הזה, מה שהוא יכול לעשות, זה לשקול מחדש את החקיקה הזאת. אם אין הבדל בין סוכנות לג'וינט ולעוד הרבה עמותות שקיימות היום בעולם היהודי, שעוזרות ליהודים איפה שהתורמים שלהם רוצים, אז אין שום סיבה שהסוכנות תיהנה מאותן זכויות יתר, כולל במיסוי וכולל בסוגיות אחרות שהיא נהנית מהן בתוך מדינת ישראל. אם הסוכנות רוצה להמשיך וליהנות מהזכויות האלה, היא צריכה לזכור כל הזמן שהיא מוסד לאומי שיש לו אמנה מיוחדת עם מדינת ישראל ויש תפקידים מיוחדים שהיא לקחה על עצמה מתוקף היותה נציגה של התנועה הציונית העולמית, ואני מדגיש את המילה ציונית, ולא רק עמותה אחת שיודעת לגייס כסף בעולם.

גם מזה הם רוצים ללכת ולהיפרד.

חבר הכנסת אלקין, אני לא הייתי מרחיק לכת עד לבטל חקיקות. זה לא רלבנטי.

הוא צודק. אני מסכים אתו.

שלמה, הכדור כאן במגרש של הסוכנות. אם הסוכנות רוצה להמשיך להיות מוסד לאומי שיש לו מעמד מיוחד במדינת ישראל, היא צריכה לדעת שיש דברים שאסור לה לצאת מהם, בלי שום קשר לשאלה איפה התורמים אוהבים להשקיע יותר איפה פחות. היא לא יכולה להפוך לג'וינט. אם היא רוצה להפוך לג'וינט, בבקשה. אבל היא צריכה לדעת שיש גם תג מחיר ולא רק תג היכולת לגייס קצת יותר תרומות כי התורם כרגע מעוניין באל"ף ולא בבי"ת. תודה רבה.

חבר הכנסת צבי הנדל, בבקשה.

תודה, אלף תודות על זימון הוועדה ולכבודה של נעל"ה נאמר שזה לא בגלל הבחירות, הכינוס. תמיד כשיש דיון בנעל"ה יש מי שדואג שכולנו נהיה, ואנחנו עושים את זה בשמחה.


טוב, לעצם העניין. תראו אני יכול למצוא הרבה סיבות לסוגיה הזאת כי אני מנסה בכל זאת ללמוד את ההיגיון. כמו ששנים לא הבנתי את ההיגיון של רשויות מקומיות, למשל, שנמצאות במצוקה. הדבר הראשון שהן עושות – לא משלמות משכורת. כאילו שזה הדבר הכי פחות חשוב. ההפך. לוקחים את הדבר הכי חשוב בשביל לזעזע. אבל אני אומר לסוכנות ולעצמנו ולכולנו: יש נושאים שהם מסר. שאם אתה נוגע בהם, הקצה בחוץ לארץ ששומע את זה, לא מבין את התרגילים הטקטיים שאתה עושה בשביל לעורר תקציב או משהו כזה. הוא פתאום שומע שאפילו הנוער הוא לא לבו של המהלך הציוני שעדיין פועל בקרבנו. ואני לא צריך לחזור על כל מה שנאמר, כל מה שנאמר זה שפתיים ישקו ומי שיושב בחדר הזה מאמין. ואסור לשחק עם הדברים האלה. זה לא רשות מקומית ולא שום דבר אחר. המסר הוא בעייתי מהמעלה הראשונה.


אני גם מסכים לסוגיה, למרות שהכי קל לי וזה גם בסמכותנו להסכים עם אביגדור ידידי שאו.קי, זו אחריות, ואם מישהו לא יכול הממשלה צריכה לקחת את זה. אם לא תהיה ברירה זה מה שצריך לעשות. אבל, אני מאד מזדהה עם דבריו של חבר הכנסת אלקין, שזה אולי אחד הבסיסים. כשאתה חושב על הסוכנות אז מה תפקידה של הסוכנות? היא עומדת על כמה רגליים, זה אחד מהאדנים שעליו היא עומדת. אני לא מבין איך היא לא קולטת שהיא שומטת את הקרקע מתחת ללגיטימיות שלה אם היא נוגעת בזה.

איך היא לא קולטת אם היא לא קולטת.

כן.

נא לא להשתמש בשמי לשווא.

טוב. עכשיו, מאחר ואני חושב שהמסרים הם חשובים, נעל"ה בעזרת השם לא תיסגר. אם הבנתי פה נכון בין השורות, ניתנה הנחיה ברגע האחרון להמשיך את ההרשמה.

על תנאי.

מה?

עם תנאי.

כן, בסדר, אבל בינתיים ממשיכים כאילו על הכפאק.

אין דבר יותר קבוע בסוכנות מהחלטה על תנאי.

כן. לכן אני אומר לעצמנו: מאחר שאמרתי שהמסר הוא גם חשוב ובסוגיה הזאת בוודאי שהמסר הוא חשוב, אני מבקש מאדוני היושב ראש, שאני מאוד מעריך שעשה את הכינוס הזה, שנקבל החלטה.

תודה רבה.

לא, עוד לא סיימתי.

הוא רוצה להגיד מה ההחלטה.

אני רוצה שאתה תשמע אותי. אני רוצה שחברי הכנסת יקבלו החלטה – לא כולם רלבנטיים, אני כבר לא כל כך רלבנטי אבל יש פה הרבה רלבנטיים – שתתקבל החלטה שתעבור לכל מי שצריך לעבור, שהסוגיה הזאת של נעל"ה מבחינת כל אגפי הבית הזה, היא דבר שאין עליו חילוקי דעות ואנחנו, בסוגיה הזאת – לפעמים יש מסמר קטן שעושה פנצ'ר לגלגל גדול של משאית – זה המסמר הקטן שאתו נעשה פנצ'ר. אם צריך – גם באישור התקציב וגם בכל דבר שלאחרים חשוב, עד שיהיה ברור שזה חייב לעבור. גם בהקשר של הסוכנות, אני לא פוטר אותם גם אם קשה להם, כי זה, אמרתי, אחד מהאדנים שעליהם היא עומדת. גם לממשלה. וגם אם יש היגיון בכך שהממשלה דווקא מממנת את מדיניות הרווחה, כי למדיניות המצוקה קל יותר אולי לגייס תורמים – הכול היגיון, אני לא חולק על כלום, אבל – את הפרויקט הזה אסור לסגור. ולא נקבל החלטה שאנחנו רק קוראים להם, אלא אנחנו לא ניתן לשום דבר להתנהל עד שהפרויקט הזה יאושר מחדש להמשך עבודתו. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת הנדל. חברת הכנסת אורית נוקד.

טוב, אז אני אהיה קצרה משום שמרבית הדברים בסופו של דבר נאמרו. אני רוצה לברך אותך בכלל על הדרך שבה אתה מנהל את הישיבות ושבחרת להביא את הנושא החשוב הזה. באמת אחת לכמה זמן ועדת הקליטה מתכנסת, הנושא הזה עולה, ובאמת אחת ולתמיד צריך לקבוע שהתוכנית הערכית הזאת תמשיך.


אמר חבר הכנסת ליברמן וציטט את המשפט של רבין: "אין דבר נעלה יותר מנעל"ה", אז אני אומרת שגם אין דבר נעלה יותר מכך שבאמת נקבל כאן החלטה שהיא החלטה שחוצה גבולות, החלטה לא פוליטית, שקוראת להמשיך. קוראת לסוכנות ואגב קוראת גם לחבר הנאמנים שמתכנס, הבנתי, בפברואר, וידע וישמע ויקבל את עיקרי הדברים שנאמרו כאן. שימשיכו, גם הם וגם הסוכנות, לחזק את המפעל הזה. היה אם הדבר לא יתאפשר, כי אז חובתה של הממשלה לדאוג לנושא.

כאן אני רוצה לומר שעברתי על הדו"ח של ה-ממ"מ והופתעתי לראות שמשרד החוץ ומי שעומדת בראשו – והייתה גם שרת הקליטה – לא מצאו לנכון להתייחס לפרויקט הזה.

דווקא בערוץ 9 היא התייחסה הרבה. בערוץ 9 היא דיברה לשבחו של הפרויקט.

היא התנתקה מהקליטה.

כן.

בסדר.

אז תודה.

תודה רבה.

אין פה אף אחד מקדימה שיגן עליה? אל תשתוק ככה.

חבר הכנסת יולי אדלשטיין.

תאמין לי, כשאני רוצה אני יודע.

אז הבנתי שאתה לא רוצה, טוב אנחנו נדאג למסור לה.

בסדר, חברים, אנחנו מדברים על זה שאין פה דברים פוליטיים. למה אתם פתאום – זה לא שייך.

כל הכבוד, אדוני היושב ראש לפחות מישהו מגן על קדימה.

אני לא מקדימה אבל אני מגן על הסדר פה.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני מצטרף לכל הברכות ולכל הדברים הטובים והנכונים שנאמרו על תכנית נעל"ה, אבל בגלל קוצר הזמן לא אחזור עליהם. אני רוצה לומר כך: קודם כל, נכון שזה נושא פיננסי אבל הוא לא בדיוק פיננסי. מדובר בבעיה חמורה מאד בתיאום בין הסוכנות לממשלה. גם בזה יש ייחודיות לסוכנות. יש ועדת תיאום עליונה. אני בכלל לא בטוח שהנושא הזה עלה לוועדת תיאום עליונה. תקנו אותי אם אני טועה. אם הוא לא עלה אז זאת החלטה חד צדדית ויש בזה הרבה מאוד בעייתיות. מכיוון שכולנו חיים במציאות מסוימת כבר כמה חודשים, ואנחנו יודעים מה קורה עם התרומות לסוכנות היהודית ולשאר הגופים.


יוצאי ברית המועצות בינינו זוכרים שתמיד באוקטובר-נובמבר הייתה מהדורת חדשות מרכזית שנפתחה בידיעה: מכיוון שהחורף נחת באופן פתאומי, יש קשיים באספקת המזון, תפוחי האדמה, לחם וכן הלאה. כל שנה באוקטובר-נובמבר החורף היה נוחת באופן פתאומי. גם כאן - - -

רק ברוסיה.

כן, רק ברוסיה. אבל מה שכאן אפשר לומר על הדבר הזה מבחינת התיאום, זה שאין חדש תחת השמש. ולכן אני כבר כמה פעמים הייתי בסרט הזה. לי זה קרה בזמנו כשהגעתי למשרד הקליטה וגיליתי שבמסגרת כל מיני התארגנויות בין הממשלה לסוכנות החליטו שמינהל הסטודנטים צריך לעבור מתקצוב ממשלתי. כולנו זוכרים את הפרשיות האלה. אף אחד לא חושד באנשי הסוכנות שהם אנשים רעים או משהו כזה, אבל באיזשהו שלב זה תמיד נגמר באותה סיטואציה, באותה ועדה, וקולט זוכרת את זה וצבי זוכר את זה וכל יושבי הראש לדורותיהם זוכרים את זה.

לכן אני מאד מצדד במה שנאמר כאן. אין בזה שום עניין של לפטור את הסוכנות, אבל בתוכנית מסוג זה הממשלה צריכה להיות המממן העיקרי והמחזיק העיקרי. אין שום אפשרות להוציא את הסוכנות לגמרי ואין שום צורך להוציא את הסוכנות לגמרי. יש דברים בדוקים מה הסוכנות יכולה לעשות בתכניות מסוג כזה, ויש הרבה מאוד מעטפת בתכניות מסוג זה. אבל ההארד-קור, הליבה, צריכה להיות בידי הממשלה. אין שום משמעות לקריאות שאנחנו שומעים, כן להמשיך את הגיוס לא להמשיך את הגיוס.

ישעיהו יעיד – למרות שזה לא מחמיא לי – שלפני יותר מ-15 שנה הוא ואריה קרול המנוח החליטו להתייעץ איתי בשאלה מה הסיכויים של תכנית כזאת. אמרתי: לתכנית כזאת אין שום סיכוי. שום אמא יהודיה, שום הורים בתפוצות, לא יתנו לילדים שלהם סתם לנסוע לארץ בלתי נודעת לכמה שנים. וטעיתי, ואני מודע לכך שטעיתי. אבל עכשיו הסיטואציה הזאת עלולה חס ושלום לחזור על עצמה, שאין פיתרון ולא יודעים לכמה זמן, ולא יודעים מה יהיו התנאים. אנשי נעל"ה ואנשים אחרים לא יסתירו את האמת והדברים היום מופיעים באינטרנט בשפה הרוסית ובכל שפה אחרת. חוסר הוודאות הזה יכול לגמור את התוכנית דה-פאקטו. דה-יורה היא תתקיים כי יש כל מיני הבטחות, דה -פאקטו לא יהיה גיוס או שיתחיל גיוס בכל מיני צורות שאנחנו לא רוצים לראות.

לכן אני אומר כאן, אדוני היושב ראש: בתכל'ס, יש פה מקרה נדיר של קונצנזוס מקיר לקיר. צריך לפנות כאן לא לסוכנות אלא לממשלה. לאלתר, לעבור למימון. ואותה ידיעה שפתח בה אופיר כאן על ירידה במספרי עולים, אני יודע שזה ראש מעוות שלי, אבל אפשר לראות בה גם בשורה, במובן הזה שיש תקציב. פחות חמשת אלפים עולים לעומת השנה הקודמת זאת אומרת שחמשת אלפים סלי קליטה פנויים כרגע נמצאים במשרד הקליטה. אם יש פה נציג האוצר יגיד: זה תקציב קשיח זה לא של משרד הקליטה בכלל, זה לא שלכם בכלל. כמו שאנחנו מאמינים יבואו יותר עולים, כך שאתם לא יכולים לדרוש את הכסף הזה לצרכים אחרים. אני מכיר את הנאום הזה וכל אחד מכיר את הנאום הזה, אבל דה-פאקטו – יש כרגע תקציב פנוי שנובע מסיבות מאוד עצובות כמו ירידה במספרי עולים, אבל יש. את התקציב הזה צריך לנצל לתכניות שמביאות דווקא את העלייה הצעירה לארץ.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול שאלה, אפשר?

בבקשה.

אני רוצה לשאול את אלי: אני מבין שההחלטה התקבלה בוועדת העלייה והקליטה של חבר הנאמנים ולא במליאת חבר הנאמנים. זאת אומרת עדיין ההחלטה היא לא סוף פסוק, האם זה נכון?

אני אמרתי את זה בתחילת דבריי ואני אומר את זה גם עכשיו: ההחלטה הזאת היא המלצה. מבחינת המחלקה לעלייה – זה מחייב אותה. מבחינת הסוכנות היהודית, כפי שאמר היושב ראש, יש ערעור על ההחלטה הזאת. זה אמור לבוא לדיון בהנהלה ובחבר הנאמנים בפברואר ואז תתקבל ההחלטה הסופית. כפי שאמרתי, אני מאוד מקווה שבעזרת השם יימצאו התקציבים החלופיים על מנת להמשיך את התכנית.

אז כנראה שהבנתי אותך לא נכון. כי שמעתי בדבריך שכשאתם נאלצתם להתחיל לקצץ, זה אחד הנושאים שכבר קיצצתם מהתקציב שלכם. כולל הוספת גם, נדמה לי, פיטורי עובדים. אז אני מבקשת עכשיו לדעת אם אתם כבר קיצצתם את זה מהתקציב שלכם לשנה הבאה או לא.

אני אחזור על מה שאמרתי - - -

זה מחייב את מחלקת העלייה. זה ברור.

על מנת שזה יהיה ברור. אמרתי: השיקול של המחלקה לעלייה הוא בכלל ראיית נושא של עלייה וקליטה. כתוצאה מכך, ולאור המצב של ירידה בסל הקליטה וצורך בהבטחת תנאי קליטה יותר טובים בעיקר של העולים מחבר העמים, הוחלט על הסטת תקציבים מתוך המחלקה לטובת מתן מענקים נוספים בקליטה לעולים מחבר העמים ועולים אחרים. הכסף הזה אמור לבוא מתוכנית נעל"ה, תוכנית סלע, פיטורי עובדים קבועים או פיטורי עובדים זמניים. במקביל, אמרתי, וזה היה גם בהחלטה, נעשים מאמצים כבירים גם בשעות אלה על מנת למצוא תקציבים חלופיים. כפי שכתוב במסמך שנמצא על שולחנכם גם היום במשרד ראש הממשלה, מתרכזת עבודת מטה שאמורה להסתיים בסוף החודש על מנת למצוא תקציבים חלופיים לתכנית הזאת.

אני רוצה לשאול את נציג האוצר. חבר הכנסת יולי אדלשטיין דיבר על עודפים שיש, אנחנו אומרים, במשרד החינוך עבור נעל"ה.

גם במשרד הקליטה.

אני אומר: במשרד הקליטה ובמשרד החינוך. איך אפשר להשתמש בכסף הזה?

כמו שנאמר פה, תקציבים שנמצאים בתקציב המדינה לעלייה הם תקציבים קשיחים שתלויים במספר העולים. לפעמים במהלך השנה באמת יש הסטות של תקציבים, אם באמצע השנה אנחנו רואים שמספר העולים יהיה נמוך מהתחזית אז אנחנו לוקחים את זה למטרות אחרות. המטרות האלה, דרך אגב, יכולות להיות - - -

נעל"ה זה לא עלייה?

נעל"ה זה עלייה. מה שאמרתי היה כללי לגבי עודפים בתקציב המדינה. לגבי נעל"ה אני חייב להגיד שהקיצוץ של נעל"ה לא הגיע לפתחנו עדיין. זאת אומרת אף אחד לא פנה אלינו. אני מבין שיכול להיות שיהיה לזה טיפול.

הוועדה תפנה עכשיו.

הוועדה תפנה אבל נראה אם בכלל צריך שהיא תפנה. כי אני מבין שיש עדיין סיכוי.

אבל אם הוא אומר שמשרד ראש הממשלה מגבש תוכנית אז איך בלי משרד האוצר?

זה בדיוק מה שהתכוונתי להגיד. אני מעדיף אולי שקודם מטעם הממשלה יענו. ממשרד ראש הממשלה, ושננסה לפתור את הבעיה הזאת במסגרת המקורות הקיימים, כי בקשה לתוספת תקציב לא הגיעה אלינו.

אני רוצה לתקן את נציג האוצר. זה ממש לא מדויק מה שאמרת, הממשלה סוברנית להעביר מסעיף לסעיף.

אבל יש חוסר בסעיף.

החלטת ממשלה מחייבת את האוצר ולא האוצר מחייב את הממשלה. כי בדרך כלל, לצערי, האוצר מחייב את הממשלה אבל הנוהל התקין הוא שהחלטת ממשלה היא סוברנית לגמרי להעביר מסעיף לסעיף. מכל סעיף לכל סעיף. אין שום סיבה שפה לא תהיה החלטה להעביר מסעיף אחד לסעיף אחר.

אני לא אמרתי מי זה שמחליט להעביר את התקציב, רק אמרתי שזה מה שקורה בפועל לפעמים באמצע השנה. אבל זה לא העניין. אני אומר שנעל"ה לא הגיעה לפתחנו, ואני מבין שגם יש סיכוי שיימצאו מקורות.

אתה יכול להתחייב שאם זה יבוא לפתחכם תפתרו את הבעיה?

אני חושב שנראה את כל התקציבים שיש לנושא של קליטה ונבחן גם את כל הפרויקטים המשותפים שיש לנו עם הסוכנות היהודית ונעשה שם תעדוף. אני מאמין שאפשר יהיה למצוא פתרון.

אתם צריכים לקחת בחשבון שפה יש משמאל עד ימין. כל חברי הכנסת שצריכים להצביע על התקציב. אם אתם לא לוקחים בחשבון את זה, יהיו בעיות אחר כך.

לכמה תלמידים יש כסף בתקנה? אתה יכול לאשר את זה? האם זה נכון שמה שכתוב בספר התקנות זה של-3000 תלמידים יש תקציב קיים?

אני לא רוצה להגיד משהו שאני לא יודע.

זה דף מהספר הירוק.

אני אומר: בתפקיד שלי באוצר אני רפרנט של משרד הקליטה. אני לא מכיר לפרטים את התקנה התקציבית במשרד החינוך.

הדיון כאן הוא על תכנית נעל"ה, התקצוב הוא דרך משרד החינוך. אז איך האוצר שולח מישהו שלא מכיר את הסעיף התקציבי היחידי שקיים בתקציב המדינה הרלבנטי לעניין?

דבר ראשון, הוא לא היחידי. דבר שני, בכל מקרה אם מופיע לך על הדף הזה שיש תקציב - - -

מופיע, הנה.

אז יכול להיות שהיה שם - - -

חבר הכנסת אלקין, הוא מבין הכל. הוא מבין מי יושב פה, שיש תקציב, הוא מבין. תקציב של שנת 2009. ואתם צריכים להצביע על התקציב הזה.

אם לא יהיה נעל"ה, אני מודיע לך שאני לא אצביע בעד התקציב.

אני חושב שאף אחד לא יצביע. אבל הבעיה, אדוני היושב ראש, שכרגע יש כסף בסעיף התקציבי, רק שהממשלה לא מנצלת אותו.

יש, יש כסף. אם יש 20 מיליארד לתכנית תשתיות יש כסף על זה גם. סליחה, פה יש נציגי ראש ממשלה.

אדוני היושב ראש, יש לי שאלה.

בסדר, אני יושב ראש כי יש לי סדרי עדיפויות. אם יש לך שאלה, יש לי שאלה. מי פה הנציג?

ליאת.

ליאת, את שמעת מה דיברו פה, איזה מצב רוח יש לחברי הכנסת. את צריכה להעביר לראש הממשלה מה דיברו כי תהיה החלטה פה, אבל אני רוצה שמי שהיה פה יסביר לראש הממשלה איזה חשיבות יש בעיני חברי הכנסת יש לתכנית נעל"ה. אני לא חושב שאנחנו צריכים עוד הפעם ועוד הפעם לדבר על זה.

משרד ראש הממשלה וראש הממשלה רואים חשיבות מאוד גדולה בתכנית. אנחנו מלווים אותה כבר הרבה מאוד שנים. כרגע אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה ביחד עם הסוכנות היהודית ויחד עם לשכת המנכ"ל ליצירת תכנית בשביל למצוא פיתרון לבעיה הזאת. אנחנו עושים כל מה שאפשר בשביל להבטיח שבשנה הבאה ובשנים הבאות התוכנית הזאת תמשיך, באותו היקף ובאותה איכות. אף אחד לא רוצה לבטל את התכנית, זו התכנית הראשונה במעלה מבחינתנו להמשיך ולקיים. יש פה איזושהי בעיה בשל השינויים שהסוכנות היהודית עומדת בפניהם, ואנחנו בשיתוף אתם מנסים ליצור איזשהו פתרון לבעיה.

זה מקובל, אבל יש תוספת. שמעתם פה שכשיש שמועות שתוכנית נעל"ה בסכנה, בארצות הברית וברוסיה, בכל מיני מקומות, אנשים חושבים אם כדאי או לא כדאי. זאת לא תכנית שצריכה להיות בה הפסקה קטנה אפילו. אתם צריכים לפתור את הבעיה מהר. כי דיבורים הם יותר גרועים מאשר שאין תקציב.

אני מסכימה איתך, אבל אי אפשר למצוא פתרון מעכשיו לעכשיו. אנחנו יושבים ביחד.

צריכים לעשות את זה מהר.

אנחנו יושבים ביחד בשביל ליצור את הפיתרון הזה.

צריך למצוא פיתרון מעכשיו לאתמול.

בסדר, אבל אי אפשר עכשיו לבוא – זה לא שאני מביאה את הכסף.

באו למשלה לפני הרבה זמן, לא באו אליה היום.

זה לא מעכשיו. אני קיבלתי מכתב לפני שבוע, ואתם יודעים אולי כמה שבועות על המצב הזה. אתם צריכים היום להיפגש עם הסוכנות.

הסוכנות היהודית הודיעה לנו בדיוק כמו שהיא הודיעה לכם, שהיא מפסיקה את המימון שלה לתכנית הזאת.

זה היה בנובמבר.

בסדר גמור.

בסדר, אנחנו מבינים.

אני רק רוצה להדגיש, זה לא שאנחנו יושבים ומחכים שיימצא פיתרון מאליו. אנחנו כן מנסים למצוא פיתרון בשביל להבטיח שהתכנית הזאת תמשיך להתקיים. אם זה לוקח זמן זה לוקח זמן, זה לא משהו שאפשר מהיום למחר. אנחנו נמצאים בקשר גם עם מנהלת נעל"ה על הנושא הזה והפיתרון יימצא.

כשאנחנו ממתינים להחלטה זה גורם נזק לתכנית, אתם צריכים להבין את זה. כל יום, כל שבוע זה נזק גדול.

אפשר לקבל מסר ברור ממשרד ראש הממשלה לתכנית? מסר ברור: חברים, משרד ראש הממשלה מתחייב לכך שהתכנית לא תיסגר, אנחנו כבר נמצא את הפיתרון. לכו לשם, לתפוצות ותגידו שהתכנית עובדת. אנחנו מתחייבים בתור משרד ראש הממשלה שנמצא את הפיתרון. זה מבחינתי מה שאני מצפה עכשיו בתור נציגת ראש הממשלה שאת תגידי פה בוועדה. ייקח שבוע או שבועיים או חודש או חודשיים – אין בעיה, תעשו את הדיונים. אבל אתם חייבים להתחייב. תשמעו, עם כל הכבוד, חברים. אי אפשר ככה. אי אפשר להשאיר את כל התכנית הזאת באי ודאות. קצת אחריות. קצת אחריות. תגידו: אנחנו מתחייבים. התוכנית עובדת, הסוכנות עובדת. צריכים לעשות תכנית הבראה בסוכנות, שיעשו. אתם צריכים לפקח, תפקחו. אבל אל תבואו אלינו ותגידו: אנחנו מנסים, אי אפשר. תשמעו, עם כל הכבוד, זה שישה מיליון דולר. למשרד ראש הממשלה למצוא פיתרון לשישה מיליון דולר זאת לא בעיה.

אלה שישה מיליון דולר שלא אנחנו קיצצנו ואנחנו מנסים למצוא להם תקציב. אני לא יכולה להתחייב לך כל עוד אין לי את התקציב ביד. כי, שוב, אני אומרת שאנחנו פועלים בשביל לנסות ולהבטיח שהתכנית הזאת תישאר. אני לא יכולה להבטיח לך כל עוד אין לי את הכסף ביד.

מה, מבחינתכם, המסר?

גברתי, אפשר להתערב בבקשה?

מי רוצה להתערב?

ועדת החירום של כלל הבוגרים בארץ.

זה לא גברתי. יש יושב ראש פה.

אני מצטער, אני פשוט הייתי חייב לענות.

מה השם?

שמי דוד ממיסטבלוב מטעם ועדת החירום ודובר עמותת בוגרי נעל"ה.

בבקשה.

הפנינו אליכם מכתב רשמי ועדיין לא קיבלנו שום תשובה. זה היה מזמן. עדיין לא קיבלנו שום תשובה מכם. קיבלנו תשובות מכל העולם, תשובות רשמיות מהסוכנות היהודית. ממנכ"ל המחלקה לעלייה ומכם לא קיבלנו שום דבר. אנחנו מחכים לתגובה שלכם.

אתם במצב מצוין, מערכת ההשכלה הגבוהה חיכתה שנה וחצי לכסף של ועדת שוחט, וזה בסדר, ולא קיבלה תשובה עדיין.

פשוט תבררו. יש תקציב ממשלתי ל-3000 תלמידים שמגיעים לארץ ללמוד, נכון להיום יש 1200. איפה שאר התקציב? אי אפשר פשוט לקחת אותו? וגם לעזור לסוכנות.

אם זה היה כל כך פשוט זה כבר היה נמסר. לגבי המכתב אני לא מכירה מסמך כזה.

יש הרבה פניות שלהם גם לעובד יחזקאל וגם הוא לא ענה.

אני לא יכולה לענות בשם מישהו אחר מהמשרד. אני לא ראיתי את המכתב הזה, מצטערת שלא קיבלת עליו תשובה. תעבירו את זה אלינו ואנחנו נטפל, לפחות תשובת ביניים. בלי להכיר את תוכן המכתב אני יכולה לומר לך שכרגע אין לי תשובה סופית לתת לך מכיוון ששוב אנחנו נמצאים ביחד עם הליכים ש – כרגע הסוכנות עצמה נמצאת בהליכים, לכן אנחנו מנסים להגיע ביחד לאיזשהו פיתרון. החלק של הסוכנות הוא החלק שפוצץ ואנחנו מנסים למצוא לו השלמה.

הוא קיים בתקציב המדינה.

הכסף של המדינה עומד בעינו והוא לא קוצץ.

אבל הוא מספיק, על פניו. השאלה היא אם הממשלה מוכנה לבטל את ההחלטה שאת התלמיד מארגנטינה היא מוכנה לממן ואת התלמיד מרוסיה לא. למה ככה?

זה לא הנושא שעומד כרגע לדיון.

אבל זה המצב העובדתי. אם תבדקי את המצב התקציבי, זה בדיוק מה שקורה.

אנחנו כרגע מנסים להשלים את מלוא הכסף של הסוכנות כדי שהתכנית תמשיך לפעול באותו - - -

אבל יש לך כסף, תסתכלי בדף.

אם יש כסף הוא ינוצל בשביל להשלים את החלק של הסוכנות.

מצוין, אז אם זה ככה לא צריכים לשבת בדיונים ארוכים, הכסף קיים.

את יכולה לתת תאריך משוער?

היא לא יכולה, חברים. היא לא יכולה.

לא, עד מתי הם קבעו ל עצמם שהם הולכים לפתור את זה.

טוב, המצב רוח של כולם - - -

תשמע, אדוני היושב ראש, אם היא טוענת שבתחילת חודש ינואר הם הולכים לסגור את כל הסיפור הזה אני מציע לקיים ישיבה נוספת בתאריך ככה וככה, מתי שתקבע, כך שנקבל את התשובה המלאה מה קרה ואיך זה נסגר. כי בסופו של דבר זה יימרח עוד הפעם.

אדוני היושב ראש – אם תרשה לי כמה משפטים.

מי זה?

מיכאל פליוורט שמי. אני גם נציג של ועדת החירום. גם אני עצמי בוגר תכנית נעל"ה. אני ממש רוצה לחדד כמה נקודות שנאמרו כאן. קודם כל, אני ממש מודה לכל חברי הכנסת שהגיעו לכאן וממש לרגע היה נדמה שאפילו חברי הכנסת היו כאן כבוגרי נעל"ה.

גבירותיי ורבותיי, הזמן פועל כנגדנו. נכון לעכשיו עדיין לא יצא הצוות שהיה צריך לצאת לשטח למיין ולגייס. זה דבר ראשון, שמאוד חשוב. נכון להיום, אפילו בפרספקטיבה של כמה שנים תכנית נעל"ה לא עומדת בסימן שאלה. ואם כאן, במיוחד אחרי הבחירות, אנחנו כן נמצא תקציבים – נכון לעכשיו הצוות לא יצא. היה אפילו תכנון להחתים הורים של הילדים שמתכוונים לעלות על מכתב שההורים מודעים לכך שלא בטוח שהתכנית הזאת תתקיים. עד כמה שאני יודע, נכון לעכשיו ביטלו את החתימות האלה, אבל אנחנו כיום נמצאים בזמן בחירות, בזמן מעבר, ומודעים היטב לעובדה שעד ה-10 בפברואר הממשלה לא תוכל לקבל שום החלטה. לא רק בעניין נעל"ה אלא גם בשאר העניינים האחרים, לצערי הרב.

ולכן, מה שאני הייתי מבקש מיושב ראש הוועדה ומחברי הוועדה זה לקבל החלטה אופרטיבית שקודם כל לא תסכן את הגיוס של השנה הקרובה. תודה.

אתה צודק. אבל בוועדת עלייה קליטה ותפוצות, כמו בכל וועדה וכמו בכל הכנסת, אין תקציבים לזה. אנחנו צריכים למצוא תקציבים בממשלה. אנחנו נפנה לממשלה בחריפות, גם לסוכנות בחריפות, שדברים כאלה לא מקובלים על חברי הכנסת.

אדוני היושב ראש, אפשר עוד כמה מילים לפני שנסיים?

חבר הכנסת מיטנסקי.

אני רוצה לשאול את אנשי הסוכנות: עד עכשיו לא נאמר האם יש דד-ליין מבחינת לוחות זמנים שאם נעבור אותו בלי כסף, התכנית לא תיפתח או שהיא תיכשל בסופו של דבר.

ישעיהו יכול לענות לך כמה זמן נדרש.

ישעיהו, אולי באותה הזדמנות גם לגבי הגיוס. מה מונע כרגע מלהוציא את כל צוות הגיוס לשטח?

מה שמנע עד עכשיו את יציאת משלחות הגיוס זו החלטה של חבר הנאמנים שתורגמה לכך שהגיוס נעצר. מרגע שהופשר, מחכים שיעברו החגים, גם שלנו וגם שלהם, ומיד אחרי זה נצא במלוא הקיטור עם פי שתיים משלחות משתוכננו. דהיינו: להשלים את הפער של נובמבר ודצמבר שלא היינו בשטח.

זאת אומרת שהגיוס לא יפגע?

זאת אומרת, אין סכנה שזה לא יצא.

צוותי הגיוס: החל מ-11 בחודש יש תכנית לשלושה חודשים ואמורות לצאת, לא יודע אם שתיים או שלוש משלחות – הכול לפי העניין, אבל תצאנה המשלחות שצריכות כדי להמשיך את הגיוס, בהנחה שהתוצאות – גם של מה שאתם אומרים כאן וגם מה שאנחנו מקווים לו – אכן יוסדר.

מה זה בהנחה? ייצאו או לא ייצאו?

אני רוצה להבהיר לחברי הכנסת: המשלחות יוצאות מתקציב מנהלת נעל"ה ומתקציב בתי הספר שקולטים את הילדים. לכן הדבר הזה מובטח.


אני מאד מקווה שהרעיון שעלה להחתים את ההורים על התניות – אני לא יודע אם הוא קיים או לא קיים. לפי הבנתי, הוא עדיין קיים.

לפי הבנתך הוא לא קיים.

לא מחתימים את ההורים?

הוא לא קיים. אבל במסמך שייצא יהיה כתוב שכל עוד התכנית מבחינתנו, אנחנו צריכים - דיברו כאן על אמינות ועל אמון. הורים של אנשים שמגיעים לתהליך של מיון, הדבר הזה צריך לבוא לידיעתם. אני מקווה שעד שהמשלחות ייצאו התוצאות תהיינה אחרות ואז זה לא יהיה. מכתב לא יהיה. מכתב שההורים צריכים לחתום עליו לא יהיה.

אבל יודיעו להם, נכון?

יהיה במכתב, בפרסום של הזימון של הכול, יהיה כתוב שעדיין אין החלטה לגבי המשך התכנית.

זה כמו להתנות את העלייה בתקציבים עתידיים. אז נכון להיום יש עלייה אבל לא מתחייבים שתגיעו לארץ ותקבלו סל. סליחה, זו המשמעות הפשוטה.

בבקשה, אדוני.

אני הלל נאמן, מנהל כדורי. אני רוצה קודם כל להגיד משהו רגשי. יש פה אנשים שהגיעו ונסעו ארבע ושלוש שעות בבוקר וחוזרים הביתה מאושרים, לפחות אני. לא מהמשפט האחרון שהיה כאן ומהסוגיה שבוודאי תהיה אליה התייחסות, אלא מזה שהכנסת חיממה את הלב בזה שהתגייסה כולה למען מפעל חשוב.

אני רוצה להדגיש עוד דבר, גם אנחנו שמים את היד בתוך הכיס שלנו. ישעיהו אמר ולכן קראתי את קריאת הביניים ובצדק, ישעיהו צודק. אנחנו, כפרי הנוער, משלמים עבור המשלחת. אני הולך להוציא את רכז נעל"ה מכספי כפרי הנוער. כי הנושא כל כך חשוב, בנוסף לגיוס של הסוכנות וכולי. ואולי גם לזה תהיה פעם התייחסות ואפשר יהיה בתוך הטיפול הכולל לדאוג שגם נציגי כפרים שהם האותנטיים והם הדמויות שמשפיעות על ההורים, כי הם גם אלה שקולטים את הילדים, ימומנו לא מחשבון הכפרים אלא מחשבון אחר.


אני רוצה להגיד משפט אחד נוסף. אתמול הייתה מסיבת חנוכה בכדורי. אחרי המסיבה אספתי את בוגרי נעל"ה לבית שלי, כי תמיד הם מקבלים יחס מיוחד. אתם יודעים על מה היתה השיחה? אם זו לא ציונות מה זה ציונות? מגלן, דובדבן, עתודה אקדמאית, אבא שלך חוזר לארץ. זאת הציונות. לכן אני אומר: אל תוותרו, הסוכנות, אל תוותרו. אני יודע שקשה לכם, אל תוותרו. הממשלה לשנה אחת אולי תפתור את הבעיה, תישארו בתוך התמונה. עשיתם עבודה טובה בפרויקט הזה ותמשיכו לעשות.

סליחה, אדוני היושב ראש, אפשר להוסיף רק שני משפטים? – שמי מרק ברש, יושב ראש עמותת בוגרי נעל"ה.

בבקשה.

אל"ף, אני באמת מופתע ונדהם מהנוכחות בוועדה ומהקונצנזוס בין חברי הכנסת, זה ממש מחמם את הלב.

הבנתם שחברי הכנסת הם גם אנשים, וגם ציונים. למרות כל הסיפורים שיש בעם שהם לא מבינים שום דבר, אין להם התחייבות ושום דבר, רק משכורת מקבלים. בסדר. בבקשה.

אני רק רוצה להגיד בנוסף למה שכבר נאמר, שאני בהחלט, כמו שאמרתי, מצטרף לכל הדברים שנאמרו על ידי חברי הכנסת. אנחנו, עמותת בוגרי נעל"ה שמטרתה שילוב וקידום עולים בחברה הישראלית, מייצגת יותר מעשרת אלפים מבוגרי נעל"ה. צריך לזכור ולהבין שבוגרי נעל"ה הם ילדים, אני באמת לא מתבייש להגיד את זה, הכי טובים שהגיעו ארצה. ובאמת שעברו מבחנים ומיוצגים בחברה הישראלית מהצבא ועד עמדות בכירות בכל עבודה אפשרית.


אני רוצה להגיד שהבוגרים האלה הם העתיד של מדינת ישראל. ומדינה שתקבל – אני מקווה שלא תקבל – החלטה כזאת, פשוט מחבלת בעתיד שלה. חשוב לזכור את זה שתמיכה בפרויקט נעל"ה זו תמיכה בעתיד של מדינת ישראל. זה הכי חשוב. תודה.

תודה.

אדוני היושב ראש, משפט אחרון מטעם כלל הבוגרים שנמצאים כאן. יש לנו נציגים מכל תחום ותחום. הבאנו אותם לפה כדי שתראו אותם.

בסדר.

אנחנו כאן, אנחנו מודים על הצלחתנו גם לממשלה וגם לסוכנות. אנחנו ההצלחה שלכם, תעזרו לנו לעזור לכם לשמר את ההצלחה. סיימנו.

אני רוצה להגיע לסוף הדיון. אתה רוצה? בבקשה.

קודם כל אני מודה לחברי הכנסת, ודאי ליושב ראש, על הדיון, וגם לבוגרי נעל"ה שהם הגאווה שלנו.

אולי תציג את עצמך.

אני ראובן שלום, ראש מטה יושב ראש הנהלת הסוכנות. אין ספק שהתוכנית הזאת היא תפארת במדינת ישראל, תפארת לעלייה, תפארת לסוכנות. אני שמח על הדיון הזה. אנחנו מקווים כולנו שכשיתחיל תהליך הגיוס בראשית החודש הבא יוסרו הספקות. אנחנו שומעים על הדיונים האינטנסיביים שנערכים כרגע עם משרד ראש הממשלה, על מנת שהעננה תוסר ונוכל להמשיך להיות שקופים וגם להמשיך באמינות שלנו כלפי התלמידים וכלפי ההורים שלהם, ולבוא בהודעה נחרצת. מכל מקום, הסוכנות, אדוני, היא שותפות של ישראל-תפוצות, ואני חושב ששמענו פה היום את מה שישראל חושבת. והדברים יועברו כבר עכשיו גם לשותפים שלנו בתפוצות וגם כמובן בפברואר כשהם יגיעו. הדברים נאמרו, נשמעים, אנחנו קשובים לרחשי הכנסת שמייצגת את העם בישראל. הדברים הם חשובים ואנחנו מקווים שיימצא הפתרון והתוכנית לא רק שלא תיסגר ותיפסק אלא תלך ותתחזק.

תודה רבה. שמעתי מה שרציתי לשמוע, אבל הכנסת צריכה לקבל החלטה. אנחנו באמת חושבים שאחת מהתוכניות הכי מוצלחות זו תוכנית נעל"ה. 11,000 צעירים שהגיעו דרך התכנית זה משהו. אנחנו לא מבינים איך תכנית שמוצלחת כל כך – אין עוד תוכנית כזאת בסוכנות שהיא כל כך מוצלחת לגבי צעירים – אנחנו לא מבינים איך הלכתם על צד של לסגור אותה. אפילו לא לסגור, אפילו לדבר על זה שאתם סוגרים את זה. זה פוגע בתכנית, שמעתם מאנשי נעל"ה, שמעתם ממני, שמעתם מכל חברי הכנסת, שאפילו הפסקה קטנה פוגעת בתוכנית הזאת, ואחר כך קשה להתחיל מההתחלה. זה יהיה כתוב בפרוטוקול שאנחנו, חברי הכנסת והכנסת, מאד מכבדים את תוכנית נעל"ה ואני חושב שזו אחת מהתוכניות הכי מוצלחות, ואנחנו לא מבינים למה את התוכנית הזאת החלטתם לקצץ.

אנחנו פונים אליכם שתפנו לחבר הנאמנים, שישנו מה שהם החליטו, והכנסת דורשת שינוי בהחלטה שלהם.

אנחנו פונים לממשלה, שהיא צריכה להיות מגן לתכנית הזאת. אמר פה חבר הכנסת מילר: אם אנחנו נותנים מיגון לקרנות פנסיה, לבנקים, למפעלים, לכל אחד, אנחנו חושבים שבראש ובראשונה הממשלה צריכה לתת מיגון לתוכנית נעל"ה.

אנחנו פונים לממשלה להגיע עם הסוכנות להבנה – בתאריכים קרובים קרובים – איך תוכנית נעל"ה מתוקצבת. זה כל מה שאני רוצה להגיד. עכשיו אם חברי הכנסת רוצים להוסיף משהו, בבקשה.

שתי בקשות, אדוני היושב ראש, לתוספת להחלטה. אחת, להכניס להחלטה דרישה מהממשלה ומשרד החינוך לבטל את ההחלטה המפלה שהתקצוב הממשלתי ילך רק לתלמידים מהמערב ולאפשר שימוש בתקציב הממשלתי הקיים לטובת תכנית נעל"ה, גם לתלמידי נעל"ה מכל העולם, כולל חבר המדינות, במסגרת המכסה הקיימת בתקציב. זה דבר אחד.


דבר שני, אני פונה אליך בהצעה להכניס כבר להחלטת הוועדה: שמענו שהגיוס יוצא ב-11 בינואר ועדיין יש עננה מה בדיוק יגידו לאנשים לפני הגיוס. אני פונה אליך בהצעה שנכניס להחלטה עוד כינוס של הוועדה בשבוע שקודם ל-11 בינואר, כדי שנשמע מהממשלה ומהסוכנות שהבעיה באמת נפתרה וצוותי גיוס יוצאים לא על תנאי אלא על גיוס מלא.

רציתי קודם להתייחס נקודה הזאת. על נעל"ה כרגע כולנו הסכמנו שכל חברי הכנסת בעצם מסכימים שאין מה לסגור. אבל לי יש תחושה שהסוכנות עשתה תרגיל יפה מאד פה, העלו את נעל"ה על השולחן. בזכותו של מר יחיאלי הנושא הזה נדון פה היום. ואני אומר לכם שיש עוד כמה תכניות שהם חייבים כנראה לקצץ. קיצצו להם 45 מיליון דולר, מה לעשות. אני אומר לך שאנחנו כרגע, מההתעסקות בנעל"ה – שהיא באמת חשובה – יש עוד כמה תוכניות שהם חייבים לצמצם. אני רוצה, מכיוון שמר בילסקי הופיע פה אצלנו לפני חודש ואמר לנו שהוא יאלץ, הסוכנות תאלץ לקצץ תכניות חשובות, אני רוצה לדעת אם אפשר כבר בתחילת החודש הבא לדעת – הרי כבר יש לכם הערכת תקציב –מה הולכים לקצץ. כי אם אנחנו הולכים פה לבקש מהמשלה להציל את נעל"ה – זה הכי חשוב, אבל יכול להיות - - -

בכל מקרה אנחנו מבקשים מהממשלה להציל את נעל"ה. אחר כך דברים אחרים.

בוודאי. לא, אבל התחושה היא, שלא נוכל כבר להיכנס להערכה תקציבית של השנה הבאה.

אני מקבל שבתחילת ינואר תהיה פה ישיבה ואנחנו מבקשים מהסוכנות רשימת תכניות שאתם רוצים לבטל.

אני משבח את יחיאלי על זה שהוא העלה את זה לתשומת ליבנו. אבל יש כנראה כמה שעוד ישנים ולא עלו על זה שהסוכנות הולכת לקצץ בעוד כמה פרויקטים חשובים.

מקובל. מי עוד רוצה? לא מילה, להוסיף.

אדוני היושב ראש, בעקבות דבריך – דיברת על כך שבזמן קצר יטפלו בנושא הזה, אני מבקש אם אפשר - - -

מה שאפשר.

מה שאפשר, נכון. אני חושב שאולי יהיה יותר נכון – ואני מבקש להוסיף ממש תאריך. אולי עד כינוס הוועדה הבאה שאתה הולך לעשות בנושא הזה, שהדבר יטופל ולפחות לשולחן הוועדה הבא יבואו כבר לדיון אחרי הפגישה של הסוכנות, גם עם אנשי האוצר וגם עם אנשי ראש הממשלה, שנוכל לדבר דברים קונקרטיים ולא לשלוח עוד הפעם את הכדור למגרש של משרד האוצר ולמגרש של ראש הממשלה.

הישיבה תתקיים בחמישה או בשישה בינואר, ואני מבקש מכל הגורמים שצריכים לתת לנו תשובות להיות מוכנים בחמישה בינואר לתת לנו תשובות. בלי תשובות אין מה לעשות.

סליחה, אפשר?

בבקשה.

שלום, שמי אולגה סושנסקי. אני סגנית יושב ראש התאחדות עולי אוקראינה. אני רוצה להגיד שאני מתעסקת ומרכזת סיוע לחיילים הבודדים העולים. יש לנו עשר שנים את הפרויקט שלנו, משותף עם הסוכנות היהודית. אני נוסעת לבסיסי החיילים, אני מעבירה שיחות פסיכולוגיות. אני רואה שכמעט לא נשארו החיילים הבודדים. בבסיסי החיילים אין כמעט חיילים בודדים.

זה בגלל שההורים עולים אז הם לא בודדים יותר.

כן. אז מאד חבל, הם מאד גאים, הם רוצים להתגייס לצבא. עוד מעט ייסגר הפרויקט הזה, ייסגר הפרויקט השני, אנחנו נאבד בכלל את הבנים של חבר העמים. זה חבל. אנחנו רוצים את תכנית נעל"ה, אנחנו רוצים להמשיך סיוע של החיילים הבודדים.

נו, אם יש הורים וילדים באים מנעל"ה אז הם לא בודדים.

כן, אבל לנעל"ה אין הורים. זה נעל"ה. אין.

לחלק יש.

חלק כן וחלק לא.

ומה? הם לא מתגייסים? אם הם מתגייסים הם בודדים.

מתגייסים, כן. בודדים, כן.

מה הבעיה? שאין כסף?

כן, בגלל שאין כסף. עוד מעט ייסגר הפרויקט.

יש חיילים בודדים אבל אין תקציב.

אין תקציב, כן. חבל, אנחנו רוצים את זה ואנחנו מבקשים את זה. תודה רבה.

אפשר? איתן מורן, מנכ"ל האגודה לקידום החינוך.

בסדר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על כינוס הישיבה. אני אעשה את זה בקצרה. האיום על סגירת פרויקט נעל"ה נודע לנו לראשונה דרך הודעה ב-ynet. והתזמון המוזר הזה שלא פונים לגורמים שמפעילים את הפרויקט, ולעומת זאת מפריחים איזושהי ידיעה דרך עיתונות אלקטרונית, מעלה שאלות קשות. אני חושב שגם סיכום דבריו של מנהל מחלקת הקליטה לא הותיר תחושה נוחה. לצאת עם מסמך כתוב שבו ההורים הם בני ערובה האם יימצא כסף או לא יימצא כסף להפעלת התכנית, נראה לי תמוה. הכסף קיים במשרד החינוך, התכנית, מרגע שהילדים נוחתים בארץ, היא תכנית נורמטיבית לכל דבר ועניין. אין שום הבדל בינם לבין שום ילד ישראלי. הם נקלטים בפנימיות ולומדים בבתי ספר, מתוקצבים כמו כל ילד ישראלי. אני לא מוצא איך אפשר לרתום את הילדים האלה לאיזה משחק תקציבי בין הסוכנות ובין ממשלת ישראל.

בשביל זה יש ממשלה. אם הסוכנות במשבר גדול, הממשלה צריכה להגן.

בהחלט. אני רק מבקש להוציא את המסמך הזה.

פנינו לממשלה בנושא הזה.

אני מבקש להוציא את המסמך הזה שהופך את הילדים לבני ערובה במשחק התקציבי הזה. הפנימיות, בכל הפנימיות, שאני מכיר לפחות, משוועות לילדי נעל"ה הם הילדים הטובים ביותר בפנימיות. אני לא מבין את המשחק הזה. אני מבקש כאן ממנהל מחלקת הקליטה והעלייה להוציא את המשפט המסייג הזה מהמסמכים. הוא לא מוסיף כבוד לאף אחד. תודה רבה.

תודה רבה. חברי הכנסת, עם כל התוספות למה שאמרתי, אנחנו מקבלים החלטה? מי בעד? פה אחד. תודה רבה לכולם.

11:20.