PAGE
21
ועדת הכספים

4.3.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי כ"ז אדר א' התשס"ח (4 במרץ 2008), שעה 10:00

הצעת חוק הגליל (תיקון) התשס"ח-2007

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

חיים אורון

אבשלום וילן

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

יעל שאלתיאלי, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר, מנהל תחום ענפי החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד ערן אטינגר, יועץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד נטע דורפמן, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אוהד רייפן, משרד האוצר

ירון סולומון, המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

יוסטה בלייר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אבי קרמפה, מרכז המועצות האזוריות

שגית אפיק

מירב תורג'מן

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הגליל (תיקון) התשס"ח-2007

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא הצעת חוק הגליל (תיקון), התשס"ח-2007.


לפני שניכנס לדיון, הצעה לסדר היום. לא יסכימו אתי חברים בוועדה, אבל אני די בהלם ממה שקורה עכשיו במכללת עמק יזרעאל עם הסיפור של דקת דומייה לזכר הקורבנות בעזה. מרצה בכירה במכללת עמק יזרעאל העמידה את כל הכיתה לדקת דומייה לזכר הקורבנות בעזה. מכללת עמק יזרעאל על כל הנהלתה נותנת גיבוי מוחלט לאותה מרצה. המכללה הזאת מתוקצבת על ידי כספים של משרד החינוך ואני חושב שוועדת הכספים צריכה לתת את דעתה על כך.

בוודאי.

אני מציע לוועדת הכספים לא להשתמש בכספים שלה כדי לעשות צנזורה כי אם כך, נלך לכל מיני כיוונים. אני שמעתי עוד כמה אמירות מאוד קשות בנושא בכל מיני מקומות.

ידעתי שזה יהיה קונטרברסיאלי, אבל אני עדיין מעלה את זה כי אותי זה מרתיח.

אני לא יודע מה היה שם ואני לא קופץ.

צריך לשמוע ולברר מה היה.

שמעתי היום ראיון עם אותה מרצה.

גם במכללת ספיר היה פעם סיפור עם חייל ומרצה, ואני מקווה שהוא כבר לא מרצה שם.

סיימנו את הנושא הזה, אבל לדעתי הוא יעלה שוב. אגב, מי שהעלה את זה לסדר היום היה חבר סיעתך, גבאי.

לא ידעתי על זה כי אם הייתי יודע, גם אני הייתי מעלה את הנושא.

אנחנו נכנסים לסדר היום.

בוקר טוב. אני מאמין שכולכם מכירים את נושא חוק הגליל. מדובר במתן סובסידיות לגידול פטם וביצים במועצות אזוריות בגליל העליון, חלק ברמת הגון. אנחנו באים היום עם הארכה של החוק הזה עם מספר שינויים.


הבסיס לשינויים הוא החלטת ממשלה שהתקבלה ביוני 2007 שכמובן מתואמת באופן מלא בין משרד החקלאות למשרד האוצר והיא נותנת איזשהו מתווה לעשר השנים הבאות לחוק הגליל. מצד אחד נותנים מענקים למגדלים כדי שהם יוציאו את הלולים שלהם ממרכזי המושבים החוצה, יעלו את הרמה, ייעלו את עצמם, מי שיהיה מעונין בכך יוכל לקבל היוון של הסובסידיה שהוא היה אמור לקבל היום ולעבור לעיסוק אחר, אם זאת תיירות או אם זה עיסוק אחר בחקלאות, או להעביר את הלול שלו אל מחוץ למושב. במצב הנוכחי יש בעיות לא מעטות של סניטציה, של איכות הביצה, של איכות הלולים, ויש עניין של המדינה לעזור בתחום הזה. פן אחד שאנחנו עושים הוא מתן מענקים מאוד משמעותיים לשדרוג של הלולים, הפן השני הוא כאשר אנחנו נותנים לחקלאים שבוחרים בכך להעביר את המכסה שלהם ל חקלאי אחר ולצאת מהשוק כאשר הם מקבלים היום היוון של הסובסידיה שהם היו אמורים לקבל במהלך עשר השנים הבאות, והפן השלישי הוא איזושהי הורדה מדורגת של שיעור הסובסידיה כאשר ההורדה הזאת תלויה בכמה מייצור הביצים באמת יעבור לאזור הגליל, לאזור מרום גליל. אם היום שיעור הגידול של ההטלה שם עומד על אזור ה-60 אחוזים, כל עוד זה לא יגיע ל-74 אחוזים ובאמת נראה שהייתה הצלחה והצלחנו להעביר הרבה משקים והרבה מההטלה לכיוון ההוא, לא תהיה הורדה של הסובסידיה, לפחות לא בחמש השנים הקרובות. אם זה יעלה מעבר ל-74 אחוזים מההטלה בכל הארץ, באופן פרופורציונאלי ירד שיעור הסובסידיה. אחרי חמש שנים יש איזשהו מדרוג של ההורדה של הסובסידיה.


מצד אחד אנחנו מייעלים את המשקים שם, מעלים את רמת איכות הסביבה בעזרת מענקים מאוד משמעותיים של המדינה שאמורים להסתכם בכ-300 מיליון שקלים, שזה סכום מאוד משמעותי לענף הזה ולשם הפרופורציה, זה יותר מפי ארבע ממענקי עידוד השקעות הון בחקלאות שיש היום, ואל מול זה תהיה הורדה הדרגתית של הסובסידיה ככל שהם יתייעלו.


זה בגדול מהות שינוי החקיקה.

לפי זה לא כדאי להם להתייעל.

לא, להפך.

אם הם לא יתייעלו אתה לא תוריד את הסובסידיה. זאת משוואה שאתה לא מעודד את ההתייעלות.

אולי לא הסברתי את עצמי.

יש כאן ערך מוסף מעבר לענף הלול. יש כאן פינוי הלולים מתוך מרכז הישובים, השטחים המפונים יוכלו לשמש לתעסוקות נוספות, דבר שתורם לאיכות החיים, זה יכניס את ענף התיירות לישובים וכולי. כלומר, יש כאן שדרוג של הענף מצד אחד ושדרוג של הישוב כולו מצד שני, כך שיש כאן ערך מוסף. יושב כאן ראש המועצה מעלה יוסף שבהחלט תומך נלהב בנושא הזה. זה כדאי לחקלאים.

לא אמרתי בהתחלה, אבל כמובן שזה בתיאום מלא עם מועצת הלול, עם החקלאים, כמובן עם משרד החקלאות, עם המועצות האזוריות ואתנו. למועצות האזוריות יש עניין לשדרג את איכות החיים במושבים האלה ולאפשר הכנסה של תעסוקות נוספות, בעיקר של תיירות.

החלטת הממשלה מתייחסת גם למתן המענקים וגם לקביעת שיעור המס המקסימלי. שני העניינים האלה לא מופיעים בהצעה.

אם מסתכלים בהצעת החוק, למעשה ההפחתה של הסובסידיה, הספירה מתחילה במועד הקובע, שזה המועד שבו הוצא על ידי המינהלה כתב האישור הראשון בהתאם להחלטת הממשלה. כלומר, בעצם החוק הזה מתחיל לפעול אחרי שהם מתחילים להפעיל את החלטת הממשלה.

מה אתם מתכוונים לעשות עם הנושא של המיסוי?

הנושא של המיסוי נכנס בתכנון חוק מועצת הלול, בתיאום עם רשות המסים ועל סמך התיקון שם וזה אמור להגיע לממשלה בימים הקרובים. יש כמה תיקונים שנדרשים ברגולציה בעקבות אותה החלטת ממשלה. הנושא של חוק הגליל מתוקן כאן בתיקון חוק הגליל.

ההצעה הזאת היא חלק מהצעת חוק ההסדרים והיא פוצלה ממנו ומובאת כאן עכשיו. בינתיים עבר תיקון מספר 10 בעקבות הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת וקנין.

אנחנו סבורים שזה לא גורע מכיוון שלמעשה התיקון הזה מתחיל להתבצע עם הצעת כתבי האישור לפי החלטת הממשלה. לכן העובדה של שנת 2008 לא צריכה להפריע כי ברגע שהחוק הזה ייכנס לתוקף, יתחיל לפעול תהליך ההפחתה בהתאם להצעה שלנו.

אז צריך להיות התיקון הטכני שאומר שזה משנת 2009.

גם החלטת הממשלה היא שלובה. מצד אחד יש תקצוב לשם תיעוד הפעולות שאנחנו רוצים לבצע, ומצד שני יש את ההפחתה של הסובסידיה. זה שלוב אחד בשני ולכן גם ההפחתות מתחילות עם הוצאת כתבי האישור.

אם תסתכלו על סעיף 2(ד)(1), הוספה שורה שנוגעת ל-2008.

אני מבינה שיש הצעה לבטל את השורה הזאת, אם אני מבינה אותה נכון.

הספירה מתחילה אך ורק אחרי שיש כתבי אישור לפי החלטת הממשלה. כתבי האישור עוד לא הוצאו ולכן חשוב לחקלאים אותו תיקון שהוא רלוונטי.

נשים את הדברים במקום שלהם. הצעת החוק שלי לא דיברה על 2008 אלא היא דיברה עד 2017 או עד בכלל, ללא תיחום של זמן. אני הסכמתי לפשרה בגלל חוק הגליל, בגלל שיש חוק שלא יכולנו לדון בו בגלל החלטת היושבת-ראש אלא רק ב-2008, ולכן הסכמתי להוראת שעה לשנת 2008 כדי שיהיה רצף בסובסידיה והיא לא תיעצר. זו הייתה ההסכמה שלי.

ממילא ב-2008 לא יהיה כתבי אישור.

אין כאן שום פגיעה בחקלאים. במקום שזה מ-2008 עד 2017, יש החלטה לגבי 2008 ועכשיו זה יהיה מ-2009 עד 2017.

לכן צריך לעשות תיקון טכני.

אני חושב שהמהלך הוא נכון והוא במקומו. אני כמובן תומך בו. יש לי שאלה. אחד המניעים החזקים שהיו כאן כל פעם שהוארך חוק הגליל היה נימוק התעסוקה. בתהליך שבו מדובר, ברור לגמרי שיהיו לולים גדולים בקצה הכפר והתעסוקה הישירה של המשפחה בלול לא תהיה. אני יודע שיאמרו לי שיש עיסוקים חלופיים שיהיו, אבל השאלה איך הממד הזה נפתר כי בזמנו הוא היה מניע מאוד מאוד חזק להשאיר מודל שהיו לו הרבה מאוד פגמים מסיבות אחרות כאשר הנימוק העיקרי היה שתשאירו למשפחה את העוגן הזה, העיסוק של המשפחה ואל תעשו גלים. אני מבין שזה דבר בלתי נמנע ואני לא הולך לעצור אותו אבל השאלה אם יש תשובה לבעיה הזאת כי בדרך כלל מדובר באוכלוסייה יחסית יותר מבוגרת, ואולי עד כדי כך היא מבוגרת שהשאלה לא שאלה, אבל הבעיה הייתה בזמנו מאוד חריפה וכמעט הייתה שאלה מכרעת שאמרה שלא תשנו את ההסדרים.

אולי התשובה היא לא במאה אחוזים מושלמת, אבל אני אענה. לקשישים אנחנו נותנים חמש שנים. נותנים את האפשרות לגדל במקום עוד חמש שנים. למעשה אכיפת כל התקנות של רישוי עסקים וכולי תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013. לרובד המאוד קשיש יש חמש שנים, בדיוק כמו ברפורמה ברפת כאשר אמרנו שלא נדרוש מהם ולא נחייב אותם. לרובד המאוד מבוגר זה המענה.

והסובסידיה בשנים האלה תמשיך?

תמשיך. היא תמשיך. בחמש השנים הראשונות, אם לא תהיה נהירה ולא יגיעו ל-74 אחוזים – אנחנו עומדים היום על 63 אחוזים יצור ביישובי מרום הגליל, ארבעת המועצות שנקראות מרום הגליל – לא מתחילים להפחית. האלטרנטיבה לאחר חמש שנים היא שיורד אחוז אחד מהסובסידיה. אנחנו מדברים על 180 מיליון ביצים. לגבי הרובד המבוגר, הוא מכוסה. לגבי הצעירים, זה היה מאבק מאוד גדול שלנו עם האוצר ועד גבול מסוים גם הצלחנו, המינימום לאיחוד מכסות על מנת לקבל מענק הוא שלוש מכסות. זאת אומרת, שלוש משפחות.

180 מיליון ביצים, בהתחלה זה נשמע לי הרבה. כמה ביצים אוכלים ביום בישראל? 5 מיליון ביצים?

בשנה אוכלים מיליארד ו-700 מיליון ביצים. היום 65 אחוזים מזה, כמיליארד ו-100 מיליון ביצים מיוצרות במרום הגליל וככל שיעלו יותר, הסובסידיה תרד כי תהיה התייעלות, כי אז את מכוני התערובת יבנו שם וכולי. לכן זאת ההסכמה שלנו. במידה שלא יעלו, שאף אחד לא ירצה להעלות או לא יגיעו ל-74 אחוזים, נתנו רשת ביטחון לאוצר שהסובסידיה תרד ב-5 אחוזים ושם זה ייעצר כי לא תהיה התייעלות. זה יתחיל בעוד חמש שנים. אמרנו שלגבי העיסוק של המשפחות זה 3 מכסות, מכסה זה 500 אלף ביצים, שזה אומר מיליון וחצי ביצים, או הקשישים שנתנו להם פתרון.

כאשר את אומרת קשישים, אלה אנשים בני 68 ובעוד חמש שנים הם יהיו קשישים מאוד צעירים.

יש שם אנשים יותר מבוגרים.

לא אמרתי שלא, אבל אני רוצה לקחת את החתך שעלול בעוד חמש שנים להימצא במצב שבו אומרים לו שהוא מחוץ למעגל.

אנחנו נותנים לו את האופציה. מצד אחד אנחנו אומרים שניתן לו 50 אחוזים מענק על מנת לבנות לול חדש מודרני ולאורך זמן.

אני אתן לך כדוגמה את אמי שמגדלת היום והיא בגיל 84, עד 120. אם אתה שואל אותי, אני חושב שהפתרון הזה הוא פתרון טוב כיוון שחלק מהמבוגרים הללו יש להם בעיה לתפקד בתוך המשק. ברגע שהמשק הזה יהיה עם עוד ארבעה ביחד, יהיה יותר קל לתפעל את המערכת מכיוון שקשה מאוד לתפעל בגיל הזה לאותם אנשים את המכסה שלהם. אני חושב שהפתרון הוא פתרון טוב.

מה אם הקשיש הוא בן 70?

נתתי לך דוגמה של גיל 84.

אם אמרת שהוא יכול להוון, אין לי בעיה.

הוא יכול להוון.

אם הוא יכול להוון, זה בסדר.

הוא יכול. יש לו מספר אופציות.

אני רוצה לשאול את המנכ"לית. מאחר שאנחנו מתעסקים בענף הזה ומכירים אותו, מה קורה – חוץ ממרום הגליל – עם יתר המועצות כמו מבואות חרמון, מעלה יוסף?

ההגדרה היא מרום הגליל.

אני מבין שמרום הגליל הוא שם קוד לכל הגליל.

אלה ארבע מועצות: מרום הגליל, מעלה יוסף, מבואות חרמון ומטה אשר.

אם כן, מרום הגליל זה שם קוד לכל הגליל.

כן.

שאלה שנייה. אני מבין שזה לביצים ולפיטום. האם זה נכון?

כן.

זאת אומרת, לגבי פיטום יש את אותה הגדרה כפי שקיימת לגבי ביצים בכל המועצות.

נכון.

אבל הם לא מקבלים 300 מיליון שקלים.

זאת השאלה.

מורידים מהם את הסובסידיות באותו שיעור אבל הם לא מקבלים.

זאת השאלה. למה לא?

קודם כל, בפטם היה שדרוג אבל את מה שמורידים למגדלי הפטם מהסובסידיה, זה נכנס לקרן סגורה וזה לא נשאר באוצר. זה נכנס לקרן סגורה וישמש ללולנים שירצו לשדרג את הלולים שלהם.

אני רוצה לומר שעושים כאן איפה ואיפה. רוב מי שיושב כאן וכל האינטרסנטים מדברים כרגע על ענף הביצים ולא על ענף הפטם אבל הפטם הולך להיפגע קשות. אני אומר לך שהפטם עומד להיפגע קשות. אם הולכים ולא מפצים גם את הפטם כמו שמפצים במקרה של הביצים, תהיה פגיעה בעיקר ביישובים של מבואות חרמון שם עוסקים בפטם ופחות ביישובי מרום הגליל ומעלה יוסף שעוסקים בנושא הביצים.

אני רוצה להמשיך את השאלה. למה אתם יוצרים קרן שבסופו של דבר מיועדת לפטם ולא עושים בדיוק מה שאתם עושים לגבי הביצים? מוסיפים להם את ה-300 מיליון שקלים ומעודדים את הענף.

הפטם עבר שדרוג מאוד גדול במענקים של הממשלה, ואפילו בחלק מהישובים ביציאה מלבנון ב-100 אחוזים מענקים של הממשלה.

איזה שדרוג הם קיבלו?

מאז הם לא קיבלו?

היה צירוף של מינהל ההשקעות וההסכמים המיוחדים. במנרה – אני לא רוצה לזרוק מספר שאני לא יודע אותו – זה היגע להשתתפות בהעברת כל הלולים החוצה, ואני לא רוצה לומר מאה אחוזים כי אני לא בטוח שזה נכון, אבל זה היה בשיעורים מאוד גדולים.

אותו הדבר עם הביצים. העברת הלולים החוצה, זה אותו הדבר. פטם וביצים, זה אותו הדבר. לא קיבלו כלום. רק לפני שנתיים גידלתי, אבל מה קיבלתי?

יכול להיות שלא רצית להיכנס לזה.

לא נכון. אני יכול לומר לך מה הוצע לי. קיבלתי מסמך ממשרד החקלאות שאפשר להמיר את הנושא של הסובסידיות במענק ולצאת מכל הנושא של הסובסידיות. זה מה שהוצע לי וסירבתי. בפטם לא קיבלו כלום ועכשיו עומדים לפגוע בהם. אני אומר שאנחנו יוצרים כאן תקלה לאותם ישובים.

אני רוצה לתת שני נתונים. ראשית, הסובסידיה היום לפטם היא מאוד גבוהה והיא יותר גבוהה מהסובסידיה לביצים.

הולכים לפגוע בהם.

לא, לא הולכים לפגוע בהם. המודל הזה הוא מודל שבא להשוות בין שתי הסובסידיות, הסובסידיה לפטם והסובסידיה לביצים. יש הרבה צדק בדבריך מכיוון שנעשתה רפורמה בענף הפטם, אולי לא על כל הישובים אבל בחלק גדול מהישובים נעשתה הרפורמה. אנחנו מתכננים ויש לנו הסכמה עם האוצר להיכנס לטיפול גם כאן.

למה לא לפצות כמו במקרה של הביצים? למה לא לפצות אותם? אי אפשר ללכת ולהוריד ולתת למגזר אחד ולא לתת למגזר אחר.

בענף הביצים לא מפצים. זה לא באותה רמה.

שניהם גרים על גבול הלבנון. אתם לא יכולים לעשות אפליה כזאת.

אכן לא ברורה ההבחנה הזאת בין שני הענפים האלה.

נכון שאצלנו יותר מייצרי ביצים מאשר פטמים, אבל יש גם הרבה מייצרי פטמים ואפילו גדולים כמו ישוב לפידות שמגדל 1,500.

לפידות זה חוות וזה לא פרטי.

ענף הפטם עבר רפורמה כבר לפני שנים כאשר הפסיקו לגדל את עופות הפטם בסוללות ועברו ללולים מבוקרים. ממשלת ישראל, משרד החקלאות וקרן קיימת לישראל השקיעו מיליוני שקלים – עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים – במהלך השנים האלה בהסבה של הלולים האישיים הקטנים של גידול הפטם ולולים מבוקרים גדולים, גם בתשתית וגם במבנים עם מענקים שהגיעו בימים מסוימים בקו העימות ל-50 ול-60 אחוזים ואני יכול להעיד על זה.

גם ל-100 אחוזים.

ענף ההטלה לא עבר מעולם רפורמה, לא היה זכאי למענקים מהמדינה בגין השקעות והוא היה זכאי רק לסובסידיות ולחוק הגליל, והיום הוא עובר רפורמה שאנחנו מסכימים לה, כמו שאמרה כאן המנכ"לית, והרפורמה אמורה לשרת.

יש לי קושי במה שאתה אומר. האם כל הסובסידיות מיועדות לענף או מיועדות לתושבים?

אתה מבלבל בין שני מושגים. תן לי לעזור לך. יש סובסידיה למוצרים שזה סיפור אחד והוא לא בחוק הזה, ויש מענקים לשדרוג הענף, כמו שהיה ברפת. יכול להיות אותו חקלאי שיקבל השנה מענק לשדרוג הפטם שלו או הביצה שלו ויקבל דרך מחיר הביצה ממועצת הלול סבסוד לביצה. אלה שתי מערכות נפרדות.

אני זוכר את הלילה הגדול של הכנסת בחוק הביצים עם 300 משקיפים כאשר אז גם חבר הכנסת וקנין היה בין המשקיפים ועדיין לא היה חבר כנסת.

היה אחד שיצא החוצה.

אתה יצאת החוצה. גם אני יצאתי החוצה.


אנחנו הגענו אז למצב בו אנחנו מסבסדים את התושבים, את המשק המשפחתי באותו אזור גיאוגרפי.

ברגע מסוים אז אמרו שנעזוב את כל הלולים הקטנים האלה, נעביר לביטוח הלאומי 5,000 חברים וישלחו לו 5,500 שקלים. זה לא כאן. כאן אומרים שבמקום לול קטן שהוא לא רווחי, אתה יכול היום לשדרג את מעמדך וזה כרגע לא שייך למחיר הביצה אלא זה שייך ליכולת שלך לצאת מתוך המושב או מתוך הקיבוץ כאשר במקרה הזה אין קיבוצים, לייעל את הייצור, להבטיח אותו לשנים הבאות ויש לך שלושה מסלולים. המסלול הראשון הוא שאם אתה רוצה לצאת מהענף, אתה מהוון את ההטבה קדימה, קח את הכסף וזהו.

את זה הבנתי וזה הגיוני לחלוטין. זה נכס שיש לבן אדם והוא יכול להוון אותו.

אתה רוצה להישאר בענף, אתה צריך להביא אתך עוד שניים נוספים, מינימום שלושה, כאשר לפי דעתי התהליך יהיה הרבה יותר - כמו שקרה בפטם – מרוכז, וזה חלק מהבעיה. לכן שאלתי מה עם התעסוקה.


האפשרות השלישית היא למשוך את המצב הקיים לחמש השנים הקרובות.

האם היום אני כיזם – לא כתושב המקום אלא כיזם – יכול לבוא ולהקים חווה?

לא. אתה צריך מכסה.

כאשר הוא דיבר על הפטם כרגע, הוא דיבר על חוות פיטום של אנשים שבאו ואמרו ששם מאוד נוח לגדל את הדברים האלה והם יעשו זאת כעסק.

לא, אתה צריך מכסה.

לא קיבלת את כל התדריך. מה שיקרה, יקרה גם כאן. יבוא מישהו עם כסף ויאסוף עשרים מושבניקים ויאמר להם שהוא מממן.

זה בסדר גמור.

את המאבק הזה כבר הפסדנו. הוא יאמר להם שהוא יממן ועליך אין נטל חוב. הוא יממן ובתמורה יבקש את האישור וחצי ביצה מהביצה העתידית, כאשר ברווח יתחלקו חצי-חצי. בצורה הזאת מחזירים אותנו הרבה אלפי שנים אחורה אבל זה תהליך שכרגע יקרה כי הנכס שיש למושבניק הוא המכסה.

והמכסה ניתנת בכל מקרה ולא חשוב איך היא מתגלגלת. היא ניתנת רק לתושבים של המקום על בסיס גיאוגרפי.

לתושבים ולמגדלים במקום. הם גרים במקום.

השאלה מה קדם למה, הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה. מה זה מגדלים במקום? אני יכול לקום מחר בבוקר, לעזוב את ירושלים ולומר שאני מגדל שם.

לא תקבל מכסה.

זה כל מה שרציתי לדעת.

אני חוזר לבקשה שלי. הבקשה היא להשוות את הפטם לביצה כך שמה שניתן לביצה, יינתן לפטם.


הדבר השני שאני מבקש הוא מאדוני היושב-ראש, לקחת את כל נושא הצעירים שהם חברים והם לא מקבלים סובסידיה והם לא רבים במושבים, ולסגור פעם אחת את הפרשה המכוערת הזאת ולאפשר שהם יקבלו סובסידיה כמו כל חבר אחר. הם חברים והם לא מקבלים. השר שלך יודע, השר שלך ביקש שאני אדבר על זה, תאמרי על זה גם את כמה מלים.

נקודת המוצא לרפורמה בענף ההטלה לא באה בגלל שבחרנו אנשים מסוימים כאלה או אחרים. הענף היה במצב וטרינרי, במצב תברואתי, במצב איכות בטיחותית של המזון גרוע ביותר. אמרנו שנעשה מהלך. האנשים מעצמם לא ישקיעו, ולכן אמרנו שנעשה כאן מהלך והגענו להסכמה שיוותרו בשביל כל המכלול הזה שאמרתי, להוציא את הלולים, לשדרג, לייעל, להביא אותם למצב ייצור שמתאים להיום. הרי בסוף זה ייפסק מעצמו אם לא נעשה משהו. זה לא עומד בהשוואה לענף הפטם. ענף הפטם עבר שדרוג. רוב רובם של הלולים הם לולים עם אוויר מבוקר וסגורים.

מה זה קשור? אם אנחנו להיום מאשרים את התוספת של 300 מיליון השקלים ללולים, והרי אין מחלוקת כאן שזה נחוץ, אבל השאלה אם יוצרים קרן לייצור הפטם או לענף הפטם – ואני לא מתיימר להבין בזה - ורוצים בכל מקרה להיטיב עם ענף הפטם.

איפה יוצרים את הקרן?

זה מה שאמרה המנכ"לית.

מהסובסידיה שנלקחת מהם. מהורדת הסובסידיה.

מקצצים 13 אחוזים.

זה הולך לביצים?

לא. זה הולך לפטם.

מקצצים 13 אחוזים גם מהפטם. יצירת הקרן היא בהסכמה של אותם המגדלים והעוסקים בענף הפטם?

לא, זה בהסכמה בינינו לבין האוצר כאשר האוצר לא ייקח את הכסף אלא יאפשר למגדלים להשתמש בו. מי שלא שדרג את עצמו יוכל לקבל מהקרן.

תוסיפו 300 מיליון או באופן דיפרנציאלי גם לענף הפטם.

אנחנו לא נניח לאוצר ונגיע גם לזה.

למה לא עכשיו במסגרת החוק הזה?

כי זה לא שייך.

בפטם הסובסידיה מחושבת לפי עלות ייצור ועלות ייצור בפטם, החלק של המזון בה, הוא מאוד גבוה. בשנתיים האחרונות הייתה עלייה גדולה מאוד במחירי המזון ולכן הסובסידיה עלתה בשיעור מאוד מאוד גבוה. נוצר מצב שמגדל פטמים מקבל בערך 40 אלף שקלים בשנה, 44 אלף שקלים, ומגדל הטלה בסביבות ה-30 אלף שקלים. נוצר פה פער מאוד גדול שלא היה פער כזה בעבר. בעבר כיוונו את הסובסידיה שהיא תהיה בערך אותה מנה למשפחה שמגדלת פטם או ביצים. לכן עשינו כאן שני מהלכים בתיקון הזה. נעזוב לרגע את ההטלה בצד כי המנכ"לית הסבירה בדיוק מה עושים בכל הפרוייקט של ההטלה. בענף הפטם רצינו שלב אחד של השוואה, של הורדה של 3 אחוזים מהסובסידיה בפטם, על מנת להשוות אותה לאותה רמה כמו בהטלה ולא פחות. זאת אומרת, אם בהטלה מקבלים 30 אלף שקלים למשפחה, אחרי חמש שנים ולא בבת אחת, יגיע גם הפטם לאותם 30 אלף שקלים. הקטע הזה שירד בין ה-40 אלף ל-30 אלף שקלים ייצבר באותו סימון של קרן שממנה לול שלא שודרג בנושא הפטם ורוצה לשדרג את עצמו באזור מרום הגליל, יוכל לקבל מענקי השקעה מאותו מקור. זה מה שעשינו.

למה לפגוע במגדלי הפטם?

לא פגענו בהם.

אתה אומר שאתה מוריד לו 3 אחוזים.

אני משווה אותו אל מגדל ההטלה.

מה זה קשור? אם אתה רוצה, תעלה את השני. למה אתה פוגע באחד? אתה יודע איזה אינתיפאדה תהיה לך עכשיו בצפון?

ממש לא תהיה. האנשים בפטם יודעים את ההפרש שהם מקבלים היום. הם מודעים לזה וזה בהבנה שלהם ובהכרה.

חבר הכנסת אורון, אתה כאן האוטוריטה בנושא, מה אתה אומר בוויכוח הזה?

אני מעדיף לשתוק. בסוף אני הרי לא אשתוק. מדובר במנגנון מאוד בעייתי. הוא התחיל במקום אחד והיום הוא נמצא במקום לגמרי אחר. עם השנים זה הפך – והעוזר שלך יאשר כל מילה שאני אומר – לסוג של תמיכה מוצדקת בכלים שכבר לא התאימו. היו הרבה אנשים שכבר לא הייתה להם מכסה שלהם, הם כבר לא עבדו במכסה הזאת וכולי, והם קיבלו רנטה בסוף שנה. המהלך שמוצע כאן עכשיו - ושב השתנה, הקיבוץ השתנה וכולי – ביסודו בא לתת תשובה לטכנולוגיה של ייצור ביצים, הוא בא לתת תשובה ענקית – מה שאבי רוצה – להוציא את הלולים מתוך המושב כי אחרת לא נעשה הרחבות ואחרת הדיירים החדשים יעיפו אותנו החוצה בלי התוכנית הזאת. זה קרה ברפתות, זה קרה בעוד מהלכים ואלה מהלכים בלתי נמנעים. אני יכול להיות נוסטלגי למשק המשפחתי או הקיבוצי עם רפת של 200 חולבות אבל היום זה לא עובד.


כל הזמן יש כאן רדיפה של אחד אחרי השני. הפטם רודף אחרי הלולים, הלולים רודפים אחרי הפטם, כאשר בסוף שני מושבניקים, או באותו מושב או בשני מקומות שונים, אחד אומר לשני למה ההוא מקבל יותר והוא מקבל פחות כאשר הישבן של הביצה הוא צינור להעביר כסף כי אין לזה שום קשר לביצה עצמה. מכסת הגידול היא הייתה הנכס היחידי שהיה לחבר'ה האלה שאליו היה אפשר להיצמד ולתת להם, בצדק, את ההטבה הזאת בגין העובדה שהם ישבו במקומות הם יושבים בהם.


לכן ביסודו של דבר אני חושב שאין אפשרות לעשות אחרת.


אומר חבר הכנסת אהרונוביץ להעלות את הסובסידיה לכולם ב-25 אחוזים, שזאת המשמעות.

ב-33 אחוזים.

אתה אומר שתביא עכשיו מתקציב המדינה עוד סכום ענק, 12 מיליון שקלים והמשמעות היא שתמשיך את השיטה של חלוקת הרנטה היותר גבוהה כאשר כולם מבינים שהיא כבר לא עובדת והיא כבר לא נכונה. אבי ישב כאן אין סוף ישיבות והוא אמר שלא ניקח מאמו את הלול. זה תמיד כואב. זה גם כאב כאשר עשו את זה ברפתות.


אני לא רוצה להיות כאן מי שבודק האם המספרים של אורי הם מדויקים וצריך להוריד ולהעלות כאן משהו, אבל אם זה גם מוסכם על המועצות בהן מדובר, לא נשאר אלא לאשר זאת.

יש כאן עוד בעיה שציינת אותה וגם אמרה את זה המנכ"לית. אני כמגדל ביצים – אני חייב לומר את זה כאן בישיבה – יש לנו בעיה היום. אנחנו עומדים מול המשרד לאיכות הסביבה ונתקלים בבעיות קשות מאוד. פעם היינו מוציאים זבל ועוד היו משלמים לנו כסף, היום אנחנו משלמים כל תקופה קרוב ל-3,000-4,000 שקלים להוצאת הזבל שחייבים לפנות אותו מהגליל המערבי עד לקריית שמונה. זאת אומרת, יש כאן בעיות סניטריות של איכות הסביבה שאין לנו ברירה, כי אם אנחנו לא נעשה את השדרוג בענף ההטלה, לדעתי כל המערכת הזאת תקרוס, נרצה או לא נרצה. הפטם עבר את התהליך הזה בשנים הקודמות בגלל בעיות אחרות כאשר גם הייתה הפסקת התכנון. אני לא רוצה לחזור על כל ההיסטוריה מ-1996. לכן המצב הזה מחויב המציאות. אם לא נעשה את הדבר הזה, הוא יחזור אלינו כבומרנג. אין לנו ברירה. אם בחמש השנים הקרובות לא נלך לשדרוג הלולים, המצב יהיה חמור ביותר.

אתה וחבר הכנסת אהרונוביץ יכולים להצביע כאן?

גם אם לא נצביע, יהיה רוב.

יהיה מי שיצביע במקומם.

הם לא יכולים להצביע.

הענף אצלי נסגר כבר לפני שנתיים.

אנחנו לא מצביעים. אני לא מצביע כי זה נוגע אלי ישירות. אני מגדל ולכן אני לא אצביע.

שלא יובן שאני נגד. לגבי הביצים, אני מכיר את המושבים וזה בסדר. אני מבקש שוב לא לפגוע בענף הפטם.

מה העלות התקציבית לבקשה הזאת?

ההצעה מדברת על כך שבסופו של התהליך הסובסידיה בענף המפטם ולמגדל הביצים תהיה זיהה. המשמעות של הבקשה היא שבסופו של תהליך לענף הביצים תהיה סובסידיה איקס ולענף הפטם תהיה סובסידיה הרבה יותר גבוהה פר אותו אדם. זה התהליך שאנחנו מבקשים להשוות בסופו של דבר עם התאמת הסובסידיות. לכן זה לא עניין של עלות תקציבית כי הרי הכסף עובר לקרן לטובת מגדלי הפטמים.

השאלה אם זה צודק. את זה חבר הכנסת אורון לא רצה לומר לנו.

מה החלוקה החקלאית בין מגדלי הפטם ומגדלי הביצים?

אם זה בא אחד על חשבון השני, אין לי ספק שאני לא תומך במה שאומר חבר הכנסת אהרונוביץ, אבל אם זה לא בא אחד על חשבון השני, אולי הוא צודק.

זה לא בא אחד על חשבון השני. אל תחברו את זה.

הרוב זה הביצים.

תשאל אותו כמה זה בכסף.

תאירו את עינינו.

העלאת מחיר הפטם היא אינטרס עליון של הקיבוצניקים. אני מדבר עכשיו נגדו. אל תפתחו את הפער הזה. רוב הפטם מגודל בקיבוצים. חברים, זה לא יוכל להתקיים באזור אחד כאשר מדובר בסבסוד שהוא כולו רנטה. זה סבסוד שהוא לא שייך לגידול. זה לא שמסבסדים את העגבניות בכל הארץ אלא מסבסדים כי אתה גר במקום מסוים. המושבניקים מקבלים כסף.

אם הוא גר קרוב לנהריה, הוא לא מקבל.

כל המנגנון כאן הוא לא מנגנון סבסוד רגיל של ענף חקלאי שעוזרים לחיטה בכל הארץ ואיפה שנפלת, נפלת. כאן המפתח הוא אזורי. לכן התביעה לאחד את רמת הסבסוד היא הגיונית.

הנושא הוא לא ענפי אלא הנושא הוא גיאוגרפי.

כן. יבואו אלי עוד מעט חברים שלי וישאלו אותי מה עשיתי כי הם יכלו לקבל כאן עוד 10 אחוזים. אנחנו בתקופת מעבר. המודל הקודם לא עובד ואתם יודעים שהוא לא עובד. חלק מהבעלים הם לא בעלים, חלק מהבעלים לא עובדים, חלק מהעובדים לא בעלים וכל הסיפור לא עובד.

הלכת לנישה אחרת, אבל עזוב. אני אומר שבקשה אחת כן אפשר לקיים. עזוב את התוספת, עזוב את המיליונים תוספת, אבל אפשר לא לגעת במה שקיים היום? אותם 3 אחוזים שהולכים להפוך אותם לקרן לצורך מה?

שדרוג למי שלא שדרג.

עזבי את השדרוג. רובם משודרגים.

לא נכון.

רובם משודרגים. איפה חסר שדרוג? למה ללכת ולפגוע כרגע בענף? אל תוסיפו, אבל אל תפגעו. נעזוב את הקרנות עכשיו. זה הזמן להתעסק עם קרן? כרגע יש שדרוג?

השאלה היא אם הקרן הזאת חשובה או לא חשובה.

לא חשובה.

הם אומרים שהיא חשובה מאוד.

האוצר יתקן אותה. האוצר ייקח את הכסף. כנראה לא הסברתי את עצמי ואני מצטערת. אם הובנתי שאנחנו הולכים להוריד את הסובסידיה בפטם בשביל לייצר קרן לשדרוג הלולים – לא ולא.

האוצר רצה לקחת את הכסף?

האוצר רצה לקחת את הכסף.

האוצר לא ייקח. מי קבע שהוא צריך לקחת? אנחנו אלה שצריכים להחליט.ץ

אנחנו לא צריכים לריב על זה. הסכמנו.

מה שאתה מציע כרגע זה לתת פרס לאוצר על חשבון החקלאים. איפה התבונה שלך? ברגע שמורידים את הסובסידיה, הם אומרים בסדר, שימו את זה בקרן. יש בעיה קשה מאוד במה שקורה בחקלאות. בעיקר למושבניקים יש קושי אדיר להשקיע, אז כאן הולכים בכלי קטן למי שהוא עם פטם. את ה אתה רוצה דווקא להרוס? אנחנו כאן בעלי הבתים של הפטם. תעזוב. אנחנו אומרים לך שההצעה היא הגיונית.

יש החלטות ממשלה להשוות הם רוצים להציל את הכסף שהאוצר רצה, כתוצאה מהשוואה, לקחת.

זאת אחת ההחלטות של הממשלה שהיא נכונה.

אם זה נכון מה שאתה אומר, סימן שאף אחד מהשרים לא הבין על מה הוא מחליט.

לא, חבר הכנסת אהרונוביץ שאל אותי גם בממשלה שאלות והוא הבין כל דבר.

כי אני מתעסק בזה 50 שנים.


מה קורה עם הצעירים? אני מבקש לתת פתרון לאנשים שאין להם והם לא קיבלו את הסובסידיה והם לא רבים. משרד החקלאות מעונין לפתור את הבעיה ואני מבקש לתת להם את הפתרון.

היו שלוש החלטות ממשלה בנושא הזה.

זה מונח בוועדת הכספים, הנושא של הצעירים שהם ללא מכסות.

בוועדת הכלכלה. הגידול בצריכה של הביצים, על פי החלטות הממשלה, מחולק לצעירים, לאלה שזכאים למכסה ולא קיבלו. זאת החלטה. היו כבר שלוש החלטות כאלה ואנחנו הולכים להחלטה נוספת בוועדת הכלכלה. יש לנו ויכוח אחר עם חבר הכנסת וקנין, אבל זה מיועד להם ואנחנו לא לוקחים את זה לאף אחד אחר אלא רק לצעירים במרום הגליל ולקליטת משפחות. אבי, אני טועה?

לא.

הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 11), התשס"ח-2008

1.
תיקון סעיף 1

בחוק הגליל, התשמ"ח-1988, בסעיף 1(1), בהגדרה "משק לול", בסופה יבוא: "לעניין זה, בעל מכסה, מי שנקבעה לו מכסה אישית לתקופה שמיום י"ד בניסן התשמ"ח ב' התשמ"ט".

"בעל מכסה, מי שמתגורר מגורי קבע במרום הגליל ומייצר שם פטמים או ביצי מאכל לפי מכסה אישית שנקבעה לו או למי שהוא חליפו ומתקיים בו אחד מאלה:


(1)
ניתנה לו או למישהו, חליפו, סובסידיה לפי הוראות חוק זה לפני שנת 2007.

(2)
הסובסידיה האמורה נקבעה לו או למי שהוא חליפו בהתאם להחלטות ממשלה מספר 838 מיום כ"ג באייר התשנ"ב (12 במאי 1996), סמפר 4829 מיום י"ד בשבט התשנ"ט (31 בינואר 1999) ומספר 1626 מיום י"ב באייר התש"ס (17 במאי 2000) והוא מתגורר מגורי קבע בישוב שבו נמצא משקו.

(3)
בהגדרה מכסה וועדת מכסות, במקום מכסה יבוא: מכסה אישית, מכסה ארצית.

2.
תיקון סעיף 2

בסעיף 2(ד) לחוק העיקרי –
(1)
בפסקה (1), אחרי "תינתן סובסידיה" יבוא "בשנים 1993 עד 2008" ובמקום הסיפא החל במלחים "סובסידיה כאמור" יבוא "לעניין זה בעל מכסה, מי שנקבעה לו מכסה אישית לתקופה שמיום י"ד בניסן התשמ"ח (1 באפריל 1988) עד יום כ"ד באדר ב' התשמ"ט (31 במרץ 1989)".


(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1)(א)
לבעלי מכסה במרום הגליל תינתן סובסידיה בשנים 2009 עד 2017 בשיעורים מהעלות התחשיבית לייצור כפי שנקבעו בשנת 2008 שיופחתו מהם הניכויים כמפורט להלן לפי העניין".




(א)
לעניין בעלי מכסה לייצור ביצי מאכל -

(1)
אם עלה היחס שבין כמות הביצים בכלל המכסות האישיות לייצור ביצים במרום הגליל לבין כמות הביצים במכסה ארצית לייצור ביצים על 74 אחוזים, ניכוי של 1.7 נקודות האחוז בשל כל נקודת אחוז שבה עלה היחס כאמור. ניכויים לפי פסקת משנה זו יבוצעו בתום כל רבעון החל במועד הקובע. לעניין זה המועד הקובע, המועד שבו הוצע על ידי המינהלה כמשמעותה בסעיף 6 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות התשמ"א-1980, כתב האישור הראשון לבעל מכסת ייצור ביצי מאכל, לפי החלטת ממשלה מספר 1855 מיום ח' בתמוז התשס"ז (24 ביוני 2007). רבעון, תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה.

(2)
החל בתום הרבעון כהגדרתו בפסקת משנה (1) שבו חלפו חמש שנים מהמועד הקובע כהגדרתו באותה פסקה, ניכוי של נקודת אחוז אחת מדי שנה אם לא הופחת שיעור הסובסידיה באותה שנה לפי הוראות פסקת משנה (1).

הוראת פסקת משנה זו לא תחול אם סך הניכויים המצטבר לפי הוראות פסקת משנה (1) ופסקת משנה זו הגיעו לחמש נקודות האחוז.




(ב)
לעניין בעלי מכסה לייצור פטמים -

(1)
ניכוי באותו שיעור שבו הופחתה הסובסידיה לבעלי מכסה לייצור ביצי מאכל לפי הוראות פסקאות משנה (א)(1) ו-(2) ומועדי הניכוי כאמור באותן פסקאות.

(2)
בכל אחת מהשנים 2009 עד 2014, ניכוי נוסף של חצי נקודת האחוז.

(1)(ב)
סובסידיה כאמור בפסקאות (1) ו-(1)(א) תינתן בשל ביצי מאכל ופטמים שיוצרו במסגרת המכסות האמורות בסעיף קטן (ג) ועד הכמויות הנקובות שם.

3.
תיקון סעיף 2(א)


בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, ההגדרה מכסה אישית – תימחק.

מי שרוצה לעבור ממכסת פטמים לביצים, יכול לעשות זאת?

לא. מכסות הביצים סגורות רק במרום הגליל. אין חלוקת מכסות ביצים כי עדיין - אלה הצעירים שחבר הכנסת אהרונוביץ דיבר עליהם – הממשלה לא מילאה את התחייבויותיה לצעירים שם. היום כל הגידול הולך רק לצעירים במרום הגליל ואין הרחבה.

אתם מדברים על צעירים. מי אלה הצעירים האלה?

בנים ממשיכים במושבים.

אנחנו מצביעים. מי בעד אישור חוק הגליל?

ה צ ב ע ה

אושר

תרשמו לי הסתייגות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00