PAGE
22

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 551

מישיבת ועדת עבודה הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ט כסליו תשס"ט (16 בדצמבר 2008), שעה 10:00

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמתקני בזק)

התשס"ח 2008.

חברי הוועדה: היו"ר – יצחק גלנטי

רן כהן

עו"ד ליאת גלזר – לשכה משפטית, משרד התקשורת

זאב רז – סגן מנהל אגף בכיר הנדסה ורישוי, משרד התקשורת

עדי קאהן-גונן, כלכלנית, משרד התקשורת

מר אפרים חוג'ה – סגן מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד ערן כהן טמיר – מתאם תקנות נגישות, נציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלות

מר שמואל חיימוביץ' – אדריכל, ממונה נגישות ארצי, נציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלות

גב' ליאת זקלינצ'בסקי – רולציה, בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

מר אחיה קמארה – מנכ"ל, בקול

מרוז – מנהלת אגף רגולציה, חברת פלאפון

לירון גולדברג – מנהלת רגולציה, מירס

ישראל אבן זהב – חבר, מטה מאבק הנכים

עו"ד מיכל רימון – יועמ"ש, עמותת נגישות ישראל

דורי צ'יקו – מנהל תחום ממשל, חברת סלקום

אחיה קמארה – בקול, ארגון כבדי שמיעה

שמרית שקד-גיטלין: שקד-גיטלין

וילמה מאור

אתי בן שמחון



תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

(נגישות לשירותי בזק ולמתקני בזק) התשס"ח 2008

שלום לכולם, אני פותח את הדיון בנושא תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשרותי בזק ולמתקני בזק) התשס"ח 2008.


אלה תקנות שמותקנות מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר הסמיך את שר התקשורת לקבוע בתקנות את ההתאמות והנגישות הנדרשות על מנת לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות סבירה לשירותי בזק ולמתקני בזק.


כולנו מודעים בעצם לחשיבותן הרבה של תקנות אלה ושל התקנות הנוספות אשר יותקנו מכוח החוק לשילובן של אנשים עם מוגבלות בחברה. כולנו תקווה כי מלאכה חשובה זאת תבוא על סיומה בהקדם.


אני חייב לציין את עבודתה הנפלאה של יושב ראש ועדת המשנה חבר הכנסת רן כהן על כל המרץ והרצון והנחישות שליוותה את כל הישיבות שלו בנושא זה. תודה רבה על העבודה הברוכה.


אודה לך מאוד אם תציג את התקנות עצמן.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על התודות והברכות. עדיין לא סיימנו, עד שהוועדה לא מצביעה בעד התקנות הללו הן לא תקפות. לכן קיבלתי על עצמי את עבודת ועדת המשנה להכנסת התקנות כבר לפני שנתיים אם אני לא טועה, בעצם בכל השנתיים האלה נמצאים במרוץ נגד הזמן כיוון שהחוק הפך להיות לחוק ישן כאשר הוא לא מופעל בלי התקנות.

הטכנולוגיות מתקדמות הרבה יותר מאשר החוק.

זה לא רק לגבי שירותי בזק כמובן, אנחנו עוסקים בכלל התקנות לחוק השיוויון. אתמול ישבנו בישיבה שקיימנו לגבי הנושא של התקנות בבניין חדש ואנחנו עברנו על תקנות בנושא אתרים פתוחים שבזה סיימנו את העבודה. אני מאוד מקווה שאולי בכל זאת עד סוף ימיה של הכנסת הזאת נצליח להגיע כמעט לכל התקנות. יש לנו עדיין תקנות נגישות השרות שהן תקנות הכי מורכבות והכי מעניינות, אבל המטרה שלנו להגיע למצב שבו התקנות האלה יוגשו מה שיותר מהר ומה שפחות להשאיר לכנסת הבאה.


לגבי התקנות הללו, עברנו בוועדת המשנה סעיף סעיף, שורה שורה, מלה מלה, ירדנו לפרטי הפרטים, אין צורך שוועדה במליאתה תעבור על כל פרטי התקנות, אציג את העקרונות שלהן. אני מציע לך לתת את רשות הדיבור למשרד התקשורת לנציבות ולאחרים, שירצו להעיר אם יש להם הערות, ובסוף הישיבה יש גם סעיף שהוא עדיין במחלוקת עם שר התקשורת, משרד התקשורת הציע שהתקנות ייכנסו לתוקף תוך שישה חודשים. אני מודה שלא הסכמתי עמדתי על דעתי שזאת תקופה ארוכה מדי, הצעתי שלושה, המשרד התאונן, התפשרתי על ארבעה. מאחר והשר מאוד מודאג שמא התקנות לא יוכלו להיות מופעלות גם בארבעה חודשים, אני מוכן להתפשר גם על חמישה חודשים ובלבד שנזרז את העניין. לא יכול להיות שחוק שעבר לפני שלוש שנים גם התקנות יוארכו בעוד שנים על שנים על שנים. אני מודה שאולי אני נראה תגרן בשוק שמתקמץ על חודשים פה ושם, אבל מה לעשות, צריך להגיע למצב שבו המערכת תזדרז.


לגבי מה שהגענו אליו בוועדה, התקנות שמונחות לפניכן, הן תקנות שמשרד התקשורת הגיש לנו כטיוטת התקנות. קיימנו דיונים רבים בתקנות הללו, והנה מונח לפניכם הנוסח שהגענו אליו. אני מודה שבמקום שבו היתה הסכמה בין משרד התקשורת לבין הנציבות לבין הארגונים, היה יותר קל בחיים. במקום שהובא לוועדת המשנה מחלוקת, אני מודה שניסיתי להוביל להסכמה בוועדה, וחלק מהפתרונות הגיעו בזה שהגענו להסכמה בוועדה. במקום שבו לא הגענו להסכמה בוועדה ניסיתי להטיל את מרותי ואת העובדה שכמעט תמיד ישבתי לבד ולא היתה לי מחלוקת - - -


מאחר וחברי הכנסת לא באו, עמדתי היתה עמדת הוועדה ונדמה לי שפה ושם תסלחו לי אם אומר שכפיתי את עמדתי על הנוכחים בתנאי שהיתה הגיונית, אני מקווה שלא פעלתי מעבר להגיון. עובדה שבסיכומו של דבר השר לא אמר שהוא לא יחתום על התקנות. אני שמח על כך כי אז איכשהו גם דעתי התקבלה בעניין הזה.


הנגשת שירותי התקשורת נעשית בשני מישורים אדוני היושב ראש, הנגשת ציוד הקצה, כלומר מכשירי הטלפון הניידים והנייחים, והנגשת שירותי הטלפונים. שירותי S.M.S. שיחות הטלפון ושאר השימושים הממומשים בטלפונים.


לגבי ציוד הקצה מוצע לחייב את בעלי הרשיון להציע לציבור הרחב מכשירי טלפון ניידים ונייחים שמותאמים לשימושם של אנשים עם לקויות שמיעה, לקויות בראייה, מוגבלות בהפעלת הידיים וכן מוגבלות קוגניטיבית. בכל האיפיונים הללו שיהיו מכשירים ניידים ונייחים שיתנו מענה לצרכים שלהם. התקנות קובעות את המפרט הטכני שמותאם לכל סוג של מגבלה, כך לדוגמה ציוד קצה שמותאם לאדם עם לקויות בשמיעה יכלול אפשרות להגברת השמע והצלצול, שינוי תחום תדרי הצלצול, תיאמות למכשירי שמיעה, חיווי ויזואלי לצלצול הטלפון וכן רטט בזמן הצלצול. כאמור, הוראות מגבילות נגבו גם לגבי לקויות אחרות. תאר לעצמך לאיזה רזולוציות ירדו מתוך כל הפרטים הללו.


מוצע לחייב את בעלי הרשיון לאפשר לאדם עם מוגבלות להתנסות בשימוש בציוד הקצה לפני הרכישה ללא תשלום. לגבי שירותי הטלפונים, מוצע לחייב את בעלי רשיון המציעים לציבור שירות של הודעות מסר קצר להציע גם שירות של הודעות מסר קצר המותאם לאנשים עם מוגבלות בראייה באמצעות טכנולוגיה ממירה אותות כתב לאותו שמע, או באמצעי טכנולוגי אחר שיאפשר לאדם עם מוגבלות בראייה לקבל ולהבין את ההודעה שנשלחה אליו בכל מיני ציודים. אגב, השכלולים והפיתוחים הטכנולוגיים בעניין הזה הם מאוד מרשימים.

זאת אומרת יש מענה.

יש מענה, לא דיברנו באוויר. גם משרד התקשורת בדק את כל הדברים, גם הנציבות בדקו מכשירים ממשיים, הלכו אל היצרנים ואל הספקים ובדקו, יש מכשירים. כמו כן מוצע לחייב את בעל הרשיון להקים מוקד שירות תיווך טלפוני שיקשר בין אנשים עם מוגבלות בשמיעה או בדיבור לבין היעד אליו הם ביקשו להתקשר או לבן האדם שביקש להתקשר אליהם, גם זה וגם זה, באמצעות מוקדן אנושי. אגב, אם יש מכשור טכנולוגי רק יעזור לעמוד באתגרים הללו.


מוצע לאסור על בעלי רשיון לגבות תשלום מאדם עם מוגבלות בשל ביצוע ההתאמות הנגישות הנדרשות בעובדה שאדם עם מוגבלות לא צריך לעלות לו יותר מאשר זה עולה באופן רגיל.

זאת אומרת עלות המכשיר תתייחס למכשיר עצמו לא חשוב מה ההתקנים שבו.

לא תהיה תוספת עלות על ההתקנים הללו, אלא הוא יקבל אותם במחיר המכשיר. לפי התקנות האלה מעבר למחיר הרגיל הנדרש עבור המכשיר או השרות מכלל הציבור. אני מאוד אודה לך אדוני היושב ראש אם תאפשר לשמרית במידה ותרצה להוסיף על הדברים שלי. היא ליוותה את העבודה ואני מודה לה מאוד על הטיפול בעניין הזה. שמרית עשתה עבודה יוצאת מן הכלל. אני מודה לליאת, לערן, לשמואל, לנגישות ישראל, לכל הארגונים מכל הלב. אני חושב שביחד עשינו עבודה טובה ואני מאוד מקווה שזה לטובת כל ציבור הנכים בישראל. תודה רבה אדוני.

תודה רבה.

אבקש את נציגת משרד התקשורת. את יכולה לפתוח בעמדתך.

חבר הכנסת רן כהן הציג את עיקרי התקנות ועשה את המלאכה שלי קלה יותר. אני רוצה להודות לחבר הכנסת רן שדחף את התקנות לכלל סיום, למשרד היה חשוב להגיש את התקנות ושהם יותקנו, להיות אחד המשרדים הראשונים שבאמת עשה את זה. המלאכה היתה לא קלה, נדרשנו בהתקנת התקנות לאזן גם בין הצרכים של נשים עם מוגבלויות ולנהל דו-שיח עם חבר הכנסת רן וחבריו בנציבות ונציגי הארגונים וגם מן הצד השני עם נציגי חברות התקשורת, בעלי הרשיונות שלא תמיד היו להם אותם אינטרסים בלשון המעטה. אנחנו סבורים שבסופו של יום התקנות מציגות איזון נכון בין הצרכים של אנשים עם מוגבלויות והדרך להנגיש עבורן את שירותי בזק ומתקני ה"בזק" ובין היכולת של המפעילים אכן לעשות את זה. בנוסח ששלחתי אתמול היו טעויות ניסוח.

ברשותך אדוני היושב, אני אבקש שתציגי את התיקון שאתם מציעים בין הישיבה האחרונה שהיתה לועדת המשנה לבין הישיבה הזאת. ההצעה של משרד התקשורת מקובלת עליי והבטחתי שאם יציגו אותה לפניי אני עברתי עליה, ישבתי עם משרד התקשורת, אם לא תהיה פה

התנגדות היסטרית של מישהו, אני תומך בה. זאת את צריכה להציג ליאת.

ראיתי שנתת אפשרות בפתח הדברים לפחות ברמה העקרונית להתייחס לדברים למשרד התקשורת וגם ליושב ראש ועדת המשנה. הייתי שמחה גם להגיד כמה מלים. אני חייבת לתקן את הדברים של הגברת עו"ד ליאת גלזר שציינה שהיה כביכול ניגוד עניינים במסגרת הדיונים בין מפעילי התקשורת לבין הגורמים השונים כולל משרד התקשורת, כי לדעתי לא דובר בניגוד עניינים כרגע.

אני לא חושבת שהיא דיברה.

היא אמרה אינטרסים שונים.

הרצונות לפעמים היו שונות.

סליחה, כשאומרים אינטרסים שונים הכוונה היא לסוג של ניגוד עניינים. אני לא חושבת שמעולם הדיונים בינינו עמדו בצל של איזשהו ניגוד עניינים אני חושבת שאם היה דיווח - - -

זה לא אותו דבר, זה ניגוד עניינים מאשר אינטרסים שונים. סביב השולחן באו אנשים עם אינטרסים שונים זה בסדר.

במשתמע כך זה יצא, יכול להיות שלא הבנתי. מה שחשוב זה לא היה עניין של אינטרסים, אני חושבת שהוויכוחים נולדו כתוצאה מההערכה ומהבדיקה המקצועית שלנו של ישימותה דברים שנקבעו בתקנות. לצערי, נכון אמר חבר הכנסת רן כהן שבסופו של דבר בחלק מהדברים הוא הכריע למרות המחלוקת, המחלוקת היתה כולה מחלוקת מקצועית מבחינתנו. אנחנו בדקנו מה היכולת שלנו ליישם את התקנות האלה במסגרת האחריות שגם הוטלה במסגרת התקנות האלה עלינו, והבענו את דעתנו בעניין. הסברנו, ולא אחת, ואנחנו חוזרים על הדברים האלה כל פעם מחדש לוועדה, שבסופו של דבר האחריות במסגרת התקנות מוטלת לא על הגורם הרלבנטי שביום יום נושא את האחריות לייצור מכשירים או ליבוא מכשירים, לא עזר לנו הטיעון הזה. אז כשעברנו לרזולוציה יותר מדויקת של הדברים, ניסינו להסביר לוועדה שבקביעה של חלק מהתכונות שדורשים מאיתנו לשים למשל בציוד קצה בתקנות האלה, יש כבר היום החטאה של המטרה בזה שקובעים תכונות שהיום, או לפחות שילובי תכונות שכבר היום לא קיימים בציוד הקצה שאנחנו מכירים ושאנחנו משווקים.


בסוף הוועדה סוברנית להחליט מה שהיא מחליטה, אנחנו רק אומרים את זה, ושוב אומרים את זה לפרוטוקול, תבינו שלפחות בחלק מהדברים שקובעים פה כרגע בתקנות, אתם אוטומטית שולחים אותנו למנגנון הערר שהחוק מאפשר לנו, כי אנחנו מראש יודעים שיש פה דברים שאנחנו לא יודעים ליישם אותם.

מותר לי לשאול אותך שאלה פשוטה, הטכנולוגיה הזאת שאת מדברת הן קיימות?

התכונות הטכנולוגיות שהיום נדרשים לשים במכשירי ציוד קצה, ברובן קיימות במכשירים שונים, אתה לוקח דגם של מכשיר, אתה יכול לראות שם.

כרגע לא דן במכשיר איקס או במכשיר אחר.

התשובה היא לא, לא הכל קיים.

יש תכונות שנדרשות שאינן קיימות. האם הן אינן קיימות רק בחברת פלאפון?

לא, הן לא קיימות בכל ענף הסלולר. למיטב הבנתי הן גם לא קיימות גם בחלק מהציודים הנייחים.

אין מחלוקת לדעתי על הנושא שלא קיים, אין פה אף אחד מקצועי שבדק את העניין האם קיימות כל התכונות או לא. הגורמים המקצועיים היחידים שבדקו את העניין, פעם אחת חברות
התקשורת שטוענות שלפחות לגבי חלק מהדברים הם לא קיימים בעולם. אפשר לטעון שחברות תקשורת הן לא אובייקטיביות, ולכן יש גוף אחד שהוא כן גוף אובייקטיבי שאמור לבדוק את זה, וזה משרד התקשורת. הוא בדק, נכנס לאתרי אינטרנט שונים וראה שקיימים בכל מיני אתרי אינטרנט שהם לא אתרים הרשמיים של היצרנים, שכתוב שכן יש תוכנה כזאת או אחרת. גם משרד התקשורת לא בדק לגבי חלק מהתכונות. יש תכונה אחת שמשרד התקשורת גם יסכים שהוא לא ראה כזה דבר שקיים.

למשל?

למשל, הנושא של הכרת מקשים, תפריטים וצג המכשיר בעברית וערבית.

האם למשרד התקשורת יש תשובה?

הטענה היא שבעברית ישנו, בערבית עוד איננו. אין קושי מאוד גדול לפתח את זה בערבית.

בעברית קיים?

כן, גם לטענת החברות חברות אחרות אומרות שכן, ישב יבואן ואמר שיש לו.

היה יבואן של ציוד קצה נייח, הוא לא קשור לסלולר.

אני מבקש לקבל תשובה ממשרד התקשורת.

יש דרישות בתקנות שמצריכות פיתוח מסוים.

במלים אחרות לא קיים.

האם בתקנה מוגדר במפורש שהתכונה הזאת מחייבת עדיין פיתוח?

לא. יש בתקנות תכונות מסוימות שקיימות בעולם, קיימות באנגלית, קיימות במקומות אחרים וצריך לגייר אותן.

רבותי, אני לא מדבר - - -

לגייר אותם.

השינוי אולי לא קיים אבל אפשרי.

אני רוצה להגיד יותר מזה. זאת היתה המלאכה שלנו להכניס דרישות לתוך התקנות שהן סבירות בעינינו על אף שהן מצריכות השקעת משאבים או פיתוח, כאשר כמו שאמרה הגברת יוליה מפלאפון, מקום שבו הדבר בלתי אפשרי, לא ניתן ליישום, עולה הרבה מאוד כסף, אין אף אחד שמוכן לעשות אותו, אין דבר כזה בעולם, המצאנו את זה, וזה לא המצב בעינינו. יש למפעילים מסלול שקבוע בחוק השיוויון שמאפשר פטור, זה המסלול של הנטל הכבד מדי. אם התקיימו הנסיבות שמצדיקות את זה, אז המפעלים - -

מי הרגולטור שאמור לבדוק את הנושא הזה?

זה מנגנון שקבוע בחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, יש תנאים מסוימים שקבועים בתוך החוק.

יש זכויות לנציב במשרד המשפטים או למשרד התקשורת עצמו. אני רוצה שאף אחד כאן לא יכחיש, שגם חברות הסלולאר באו לידי ביטוי באופן מלא בכל הישיבות ובכל הדיונים. גם יוליה מרוז עדה, גם אתה.

זה לא נושא חדש.

אנחנו לא אישרנו את זה חד-משמעית, שום תקנה פה לא בתחום הפנטזיה, לא בתחום התיאורתי, היא לא מעל ומעבר להישגים טכנולוגיים שהמין האנושי כבר השיג אותם. נכון שיש דברים שיחייבו פיתוח. אם יש אמצעי שניתן היום בעברית, וכל מה שצריך זה לתת לו את אותו אמצעי בערבית שמנו אותו, כי מה לעשות, שיש גם נכים ערבים דוברי ערבית, לכן לא נמנענו מזה. אגב, אני לא רוצה להשאיר רק את הסוגיה הזאת של דוברי ערבית ועברית, כי נראה כאילו דאגנו רק לערבים. דאגנו פה לכל אזרחי מדינת ישראל באשר הם נכים. אף אחד לא אמר, אני אומר את זה חד משמעית לפרוטוקול אדוני היושב ראש, מה שהצגנו כאן בתקנות זה מהתחום הבלתי אפשרי. זה עדיין איננו על המדף. אני הייתי שר התעשייה והמסחר, אני אומר לך, אדוני היושב
ראש. כושר הפיתוח הישראלי הוא פנטסטי. כושר הפיתוח בעולם הוא נפלא, ולכן אין לנו שום סיבה בעולם להסתפק בתקנות האלה רק במה שיש במדף. לכן אבקש מחברות הסלולאר להירגע, לא להגיע שפה מדובר על דבר שאתם לא תעמדו בו.

זה רק לא לידיים שלנו.

כמו שאמרה ליאת וגם יוליה, נכון שיש מצב שבו אמרנו שאם דבר לא יהיה ניתן או המחירים שלו יהיו בתחומים הבלתי אפשריים לחברות יש מנגנון הערר. גם זה נמצא בתקנות.

הכל נכון, הדבר היחיד שלדעתי חשוב, שהגוף האובייקטיבי היחיד שכן אמור לבדוק את הישימות ולא ישימות של הדברים, שזה משרד התקשורת, לא עשה דבר אחד, זה לבדוק עם היבואנים ועם היצרנים שהם הגורם היחיד בעולם שיודע מה קיים ומה לא קיים.

סליחה, אתה יכול לפנות בכל זאת במקרה זה כפי שאתה טוען לוועדת הערר.

אני יודע שפה אנחנו עשינו עבודה שאני אומר גלוי לוועדה. נכון שהתקנות האלה מטילות את האחריות על החברות, לא על היבואנים, וגם לא על היצרנים. הם נורא רצו שנגיע למצב שבו נחייב את היבואנים ואת היצרנים. אני עם כל הכבוד, לא עומד בפני מצב שבו אדם כבד שמיעה, או אדם עיוור הולך לדבר עם היצרן או עם היבואן. הוא מדבר עם מי שמספק לו את השרות. לכן בתקנות ההפנייה היא אל מי שמספק את השירות.

האם היצרן צריך לקבל רישוי ממדינת ישראל?

היבואן צריך לקבל רישוי.

אני יודע מה אני שואל. היצרן לא מחויב.

לא נותן השרות, מי שיש מקבל רישיון מהמדינה זה מוכר המכשירים. יש הרבה מאוד גורמים שמוכרים מכשירים במדינת ישראל, כולם מקבלים רישוי ממשרד התקשורת. החליטו משום מה לא לחייב במסגרת התקנות האלה--

החוק.

מה שליאת אומרת זה נכון. הבעיה הקיימת היא בעיה בחוק. החוק עצמו, החוק המסמיך בעצם מחייב את המפעילים.

לפחות תעיד שגם על זה נתנו פתרון בישיבה ואמרנו שאם משרד התקשורת יראה בזה בעיה, הוא יצטרך להביא תיקון לחוק. תרצה ליזום תיקון בחוק על פי יוזמתכם?

אני מסכים שהפתרון הוא באמת ליצור תיקון לחוק. אני לא מסכים עם זה שעד שיהיה תיקון בחוק, מחייבים רק חלק מהגורמים שמוכרים ציוד קצה במדינה, רק את חלקם ליישם את הדברים.

אני בעד לחייב את היצרנים וגם את היבואנים.

את היצרנים לא נצליח בחיים.

זה החוק הראשי, אנחנו מדברים על תקנות לא על החוק.

נכון, ולכן צריך ללכת ולתקן את החוק. זה לא דבר בלתי אפשרי. כמו שאמר כבודו,

שום דבר לא במסגרת הפנטזיה.

תפנו לשר התקשורת - - -

אני מסכים שאיתך שאין פה ניגוד אינטרסים, אבל יש פה ניגוד עניינים. מה לעשות, אתם רוצים לשמור על הקופה שלכם, אתם עוד לא מבינים את רוח חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ואתם לא מבינים ששרות שאתם צריכים לתת לציבור הרחב, כל שרות שהוא, צריך גם להיות לנו, האנשים עם מוגבלות. כשאני בא לחברת פלאפון, החברה שלכם, ומבקש טלפון מותאם לכבדי שמיעה, אין להם מושג על מה אני מדבר. אני מתחנן, אומרים לא, אין אפשרות לנסות. אז אני קונה, אחרי שבוע מבין שלא מותאם לי, אני חוזר אליכם. חודשים שלמים אני מבזבז בשביל למצוא טלפון שבו אוכל לשמוע, והוא קיים, זה הכי מדהים. ולכן באו התקנות האלה. הן באו להגיד לכם שאתם חייבים, אתם לספק לי כצרכן שיוויון זכויות בשביל שאני אוכל לשמוע בטלפון כמוכם. אותו דבר אדם עם מוגבלות קוגניטיבית ואותו דבר כל האנשים עם מוגבלות וזה העיקרון. אני לא מתווכח איתכם על השאלה אם צריך לחייב גם את היבואנים, יכול להיות שכן. אבל אתם האחראים לספק לי את השרות.

אתה צודק, אנחנו גם לא - - - מהתקנות.

זה לב ליבו של החוק.

על זה אין ויכוח.

יש פה שתי בעיות ועליהן יש ויכוח. אחת היא שאנחנו כבדי שמיעה, אנחנו אנשים עם בעיה, אני לא מומחה בטלפונים, אני לא מומחה בכתוביות טלוויזיה, אני לא מומחה ברמפות. אני לא יכול לספק את התשובות המקצועיות, אתם צריכים לספק לי את התשובות המקצועיות. לא יכול להיות שתתחמקו ותגידו לנו מה שעשיתם פה בדיונים להביא לכם את הדוגמאות של מה קורה בעולם.

לא אמרנו לכם אמרנו למשרד התקשורת.

אז בסוף אתם באים אלינו ואומרים זה לא בסדר. אף אחד לא עשה בדיקה מקצועית, לכם יש את האפשרות.

עשינו ואמרנו.

כן, אבל זה לא נכון. יש את הטלפונים האלה.

כשאנחנו עושים לא מאמינים לנו, כשאנחנו מפנים את זה שמשרד התקשורת יעשה, אז

אומרים לא, משרד התקשורת לא צריך לעשות את העבודה.

משהו לא ברור לי, כל הנושאים האלה שעכשיו אתם מעלים, הם לא נידונו במסגרת הוועדה?

כולם עלו תאמין לי יותר מפעם אחת. הם מתלוננים על החוק לא על התקנות, הבעיה שלהם זה החוק. הרוצה לתקן את החוק, שיביאו תיקון לחוק עם כל הכבוד. אני לא יכול בתור ועדת המשנה שמבחינת התקנות לדון בחוק עצמו. אני לא יכול לשנות את החוק, הוא התקבל בכנסת מזמן.

חובת ההוכחה עליכם להוכיח שזה בלתי אפשרי, ולא להיפך. שאנחנו נוכיח שזה אפשרי. אנחנו עשינו את המקסימום שאנחנו מסוגלים להוכיח שזה אפשרי. עכשיו הגיע תורכם לבוא
לאפשרות הזאת של הפטור וזה רק בנקודה אחת מכל הדברים, או שאתם טוענים שזה בלתי אפשרי, תבואו ותוכיחו שאתם לא יכולים. יש לכם הרבה יותר יכולת להוכיח מאשר לנו.

אני פשוט מצדד בדברים שחבר הכנסת רן כהן אמר. ההתייחסות היא בעצם לחוק, למעשה מה שהם דורשים זה בניגוד לסמכות. אני רוצה להזכיר שיש גם בג"צ בנושא הזה שהגישו ארגונים. היו חייבים להתקין את התקנות האלה לפני שנתיים וחצי. אי אפשר יותר זמן לחכות עם זה, את כל הדיונים ערכנו יותר מפעם אחת.

כאדם עם מוגבלות חושית ומוטורית, כשאני בא לחברה והיא בוחרת את המכשיר שמתאים לי, למה לשלם מחיר מפולפל?

על זה כבר סוכם שהמחיר יהיה מחיר של מכשיר רגיל.

מחיר המכשיר, מלכתחילה הוא מכשיר שעולה יותר אז יעלה יותר כסף. המכשיר שבו המכשיר נמכר לציבור הרחב.

אין פגיעה של תוספת מחיר על המחיר של המכשיר.

אם נדרשות אפליקציות מיוחדות, עליהם לא יגבו מחיר מעבר למה שדורשים מהציבור הרחב, כמו כל אדם שקונה את הטלפון הזה בחנות.

החברות הסלולריות מתוחכמת כדי להכניס בין הסעיפים השונים. אדם כמונו יאלץ לשלם בכל מחיר.

פה בכל זאת אסרנו תוספת לאפליקציות שנדרשות תוספת מחיר. ירוויחו על אלה שמשתמשים במכשירים הנורמליים, הם מרוויחים טוב.

פשוט אמרו יש לנו בעיה של ניגוד עניינים או ניגוד אינטרסים או לא משנה מה בגלל שזה עולה לנו כסף. אני יכול להגיד לגבי חברת סלקום, אני מניח שגם חברות תקשורת אחרות עושות את זה. יש הרבה מאוד דברים שחברות התקשורת עושות כבר היום, חברת סלקום לפחות עושה את זה משנת 2000, שירותים שעולים לה כסף שניתנים חינם עבור הארגונים, כמו לדוגמה, מצויין על שירות שסלקום עושה אותו כבר משנת 2000, חבילות S.M.S. מוזלות, הרבה מאוד דברים. חשוב לי להגיד שלא יבואו ויציגו את זה כאילו אך ורק קטע של אינטרס כלכלי. עושים הרבה מאוד דברים לטובת הארגונים שהם ללא תשלום.


לאור המחלוקת שיש וברור לכולם שיש איזושהי בעיה עם החוק. אם אפשר שהוועדה עצמה תקרא לזה שצריך לעשות תיקון חקיקה לחוק המסמיך.

הוועדה לא יכולה לעשות דבר כזה.

לא, רק להביע ברמה הצהרתית שזה דבר שאתם סבורים שזה מה שצריך לעשות.

תפנו למשרד התקשורת מה הבעיה? זה לא המנדט של הבעיה.

לא אמרנו שהוועדה תתקן, שהוועדה תגיד שהיא מבינה את הבעיה.

זה לא נכון דורי, יכול להיות שיהיה צורך לתקן את החוק ולתת כלים גם לגבי יבואנים של הציוד. אבל תקנות בנוסח הנוכחי מטילות עליכם חובות מסוימות שאנחנו חושבים שהן סבירות, בין היתר לאור היכולת שלכם לייבא ציודים, נכון אתם לא היבואנים, אבל יש לכם דיבור בשוק הזה, ולאור העובדה שהדברים האלה הם אפשריים, חלקם קיימים בחוץ לארץ, חלקם קיימים בארץ, הם לא קיימים בדיוק בנקודה, אז בסדר, אז נוכל להתמודד עם זה, אבל התקנות קובעות פה נורמה שאתם צריכים להתאמץ להשיג ומבחינתנו היא סבירה. אם אתם סבורים שהתקנות לא סבירות, אתם יודעים מה לעשות.

אני מציע שתקראי ראשי פרקים שיצביעו על פי מה שכתוב בנייר והוועדה יכולה לאשר זאת.

והשינויים.

השינויים שנוספו ולא דנו בישיבה הקודמת.

הגדרות 1.

(א) בתקנות אלה -

"בעל רשיון" - מי שקיבל רשיון כללי למתן שירותי טלפוניה פנים ארציים נייחים או ניידים.

"בעל רשיון כללי ייחודי", "מיתקן בזק", "ציוד קצה", "שירות בזק" ו"השר" - כהגדרתם בחוק התקשורת;

"התאמות נגישות", "נגישות" - כהגדרתם בחוק;

"חוק התקשורת" - חוק התקשורת (בזק ושידורי צ'יקו:ם), התשמ"ב-1982
;

" טלקויל ' T' (Telecoile)"- סליל שטף מגנטי;

"מצב M (מיקרופון)" - מכשיר שמיעה מכוון למצב מיקרופון;
"שירותי טלפוניה" - שירות של העברה ממותגת או מנותבת דו-מגמית, לרבות באמצעות מודם, של דיבור או של מסרי בזק דמויי דיבור, דוגמת אותות פקסימילה ושירותים נלווים.

(ב) מונחים שלא הוגדרו בתקנות אלה תהיה להם המשמעות שניתנה להם בחוק או בחוק התקשורת, לפי הענין.

נגישות לשירותי בזק ולמיתקני בזק

2. שירות בזק של בעל רשיון ומיתקני הבזק שלו יהיה נגישים לאנשים עם מוגבלות לפי הוראות החוק, תקנות אלה ולפי כל דין.
ביצוע התאמות

3. בעל רשיון יבצע התאמות נגישות בשירותי בזק ובמיתקני בזק כמפורט בתקנות 4 ו-5 להלן.
התאמות נגישות בציוד קצה 4. (א) בעל רשיון, המציע ללקוחותיו ציוד קצה, יציע ציוד קצה כמפורט להלן:

(1) שני דגמים לפחות של ציוד קצה המיועד לאנשים עם לקויות בשמיעה, שהוא בעל כל התכונות המפורטות להלן:

(א) אפשרות להגברת השמע והצלצול;

(ב) שינוי תחום תדרי הצלצול (טון), לרבות האפשרות לבחור בין מספר צלצולים בתחומי תדרי צלצול שונים;

(ג) תאימות למכשירי שמיעה במצב T ובמצב M (מיקרופון).

כאן התיקון מהחלטת וועדת המשנה, ואני מקבל את התיקון.

בסעיף הזה לאחר ישיבה קודמת עמדת המשרד היתה שיש להוסיף מנגנון שהוא בעצם מעין חזקה שציודי קצה שנבדקו לפי תקן אמריקאי שקיים בנושא ומופנה ויש אליו הפנייה בתקנות והן עמדו ברמות פרמטרים מסוימים, קוראים לזה קטגוריות שקבועות בתקן עצמו הם יראו אותן כמקיימות את הדרישה.

זה בא לקבוע סטנדרטים.

מבלי לגרוע מכלליות האמור, יראו ציוד קצה נייד שנבדק לפי תקן

ANSI C63.19-2007, של מכון התקנים האמריקני (American National Standards Institute – ANSI) ועמד לפחות  בקטגוריות T3ו- M3, כציוד קצה המקיים דרישה זו.

(ד) אפשרות לחיווי ויזואלי (הבזקי אור) לצלצול הטלפון;

(ה) בציוד קצה נייד - רטט בזמן הצלצול; בציוד קצה נייח - אפשרות חיבור לכרית רטט.

4 (2) שני דגמים לפחות של ציוד קצה נייד המיועד לאנשים עם לקויות בשמיעה, שהוא בעל כל התכונות המפורטות להלן:

(א) האפשרות לקיים שיחות חוזי, ככל ששירות שיחות חוזי ניתן על ידי בעל הרשיון;

(ב) מצלמת חוזי בקדמת ציוד הקצה;

(ג) אפשרות לחיווי ויזואלי (הבזקי אור) לצלצול הטלפון;

(ד) רטט בזמן הצלצול.

(3) שני דגמים לפחות של ציוד קצה המיועד לאנשים עם לקויות בראיה, שהוא בעל כל התכונות המפורטות להלן:

(א) אפשרות להשמעת תוכן הצג, המקשים והתפריטים בו;

(ב) מקשים המתאימים לשימוש של אנשים עם מוגבלות בראייה, לרבות הדגשת מקש הספרה 5 ואפשרות לחוש במישוש בהפרדה בין המקשים;

(ג) אפשרות לחיוג למספרי טלפון מוגדרים מראש באמצעות מספר מקוצר;
(ד) בציוד קצה נייד - אפשרות לחיוג מופעל קול.

שאלתי את ליאת תוך כדי הדיון האם בעצם אנחנו צריכים בסעיף (א) באיזה שפה צריכים להקריא את תוכן ההצעה, כי בעצם בן אדם יכול לכוון את המכשיר שלו שיעבוד בשפות שונות, אני מניחה שאין כוונה שהוא יקריא את התוכן של הצג בכל השפות האפשריות או שכן.

רק בשפה נבחרת מסוימת.

הכוונה בשפה עברית.

מה עושה דווקא אזרח שהוא לא יודע עברית?

מכיוון שמדובר פה בתכונה שהיא לא קיימת, או - - -

או עדיין לא פותחה.

אנחנו חושבים שראוי לחייב רק לגבי השפה עברית.

נוסיף בתקנות כדי שיהיה ברור.

מציע להשאיר פתוח.

זה גם נותן יותר חופש פעולה.

כמו שזה מובן מאליו שזה בעברית. אם יתנו את האפשרויות שיהיה גם בשפות האחרות שהן רלבנטיות למה לא. אם רק בעברית אז יתנו רק בעברית.

(4) שני דגמים לפחות של ציוד קצה המיועד לאנשים עם מוגבלות בהפעלת הידיים, שהוא בעל כל התכונות המפורטות להלן:

(א) מקשים המתאימים לשימוש של אנשים עם מוגבלות בהפעלת הידיים, לרבות מקשים גדולים;

(ב) אפשרות לנהל שיחות ללא צורך באחיזת השפופרת באמצעות רמקול (HANDSFREE SPEAKER PHONE)

(ג) אפשרות לחיוג למספרי טלפון מוגדרים מראש באמצעות מספר מקוצר;
(ד) בציוד קצה נייד - אפשרות לחיוג מופעל קול.

(5) שני דגמים לפחות של ציוד קצה המיועד לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית שהוא בעל התכונות המפורטות להלן:

(א) לחצנים שהסימון על גביהם הוא באמצעות תמונות;

(ב) אפשרות לחיוג למספרי טלפון מוגדרים מראש באמצעות מספר מקוצר.

לדעתי חסר ציוד קצה נייח.

4 (ב) בעל רשיון יסמן את התאמות הנגישות שכולל ציוד הקצה, על גבי אריזתו או בעלון נפרד אשר יצורף לציוד הקצה.

4(ג) בעל רשיון יעמיד לרשות הציבור דגם אחד מכל סוג של ציוד קצה שהוא מציע כאמור בתקנות משנה (א)(1) עד (5), ויאפשר לאדם עם מוגבלות לנסות את דגם ציוד הקצה על מנת לבחון את נגישות ציוד הקצה עבורו, ללא תשלום, לפני הרכישה.

5. התאמות נגישות בשירותי טלפוניה

בעל רשיון יציע ללקוחותיו שירותי טלפוניה אלה, בעברית ובערבית:

(1) שירות הודעות מסר קצר (SMS), ככל שהוא ניתן, לאנשים עם מוגבלות בראייה, באמצעות טכנולוגיה הממירה אותות כתב לאותות שמע ("text to speech"), או באמצעי טכנולוגי אחר; בלי לגרוע מהוראות כל דין, שירות כאמור יכול שבאישור השר יסופק בידי מספר בעלי רשיון במשותף.

(2) מוקד שירות תיווך טלפוני להעברת מסרים באמצעות מוקדן לאספקת שירותי טלפוניה בזמן אמת לאנשים עם מוגבלות בשמיעה או בדיבור  ("relay services"); מוקד השירות יאפשר לאדם עם מוגבלות להשתמש בשירותי טלפוניה באופן דומה, ככל האפשר, לשירות טלפוניה שבו משתמש אדם ללא מגבלה כאמור; השירות יינתן בכל ימות השנה ובכל שעות היממה; בלי לגרוע מהוראות כל דין, שירות כאמור יכול שבאישור השר יסופק בידי מספר בעלי רשיון במשותף.

התאמות נוספות 6. בלי לגרוע מהוראות תקנות 2 ו 3, בעל רשיון רשאי לבצע התאמות נגישות שאינן מנויות בתקנות 4 ו-5, ובלבד שאינן פוגעות בהתאמות הנדרשות לפיהן.

איסור הטלת תשלום בשל ביצוע התאמות נגישות 7. מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לשירות בזק או מיתקן בזק לא יטיל תשלום על אדם עם מוגבלות בשל ביצוע התאמות נגישות הנחוצות להנגשה לפי תקנות אלה של השירות או המיתקן, לפי הענין.

פרסום

8. בעל רשיון יפרסם ברבים את התאמות הנגישות שהוא מבצע בלי על ידו לפי תקנות אלה, לרבות באתר האינטרנט של בעל הרשיון; פרסום התאמות הנגישות יכלול, בין היתר, את דגמי
ציוד הקצה הנגישים לפי תקנה 4 כולל פירוט התכונות הנדרשות המתקיימות בכל דגם ומחירו, נקודות המכירה של הדגמים האמורים וכן זכותו של אדם עם מוגבלות לפי תקנה 4(ג).

חובת דיווח 9. בעל רשיון יגיש לשר ולנציב, מדי שנה, דיווח בדבר יישום תקנות אלה וכן בדבר טכנולוגיות ופיתוחים חדשים הקשורים להתאמות נגישות לשירותי בזק ולמתקני בזק, ככל שידועים לו.

כדי שלא תהיה חובה לא מוגדרת אני מציעה לציין תאריך. ב-1 בינואר של כל שנה.

אני מנסה לחשוב מתי ייכנסו התקנות לתוקף.

בתאריך שבו ייכנסו התקנות לתוקף.

שיהיה ב-1 בינואר שלאחר מכן.

בסדר גמור.

ב-1 בינואר של כל שנה.

שמירת דינים 10. אין בהוראות תקנות אלו כדי לגרוע מחובותיו של בעל רשיון לפי הוראות מכוח סעיף 19יב(א) לחוק.

שיהיה ברור שהתקנות האלה לא באות לחול במקום תקנות נגישות.

הוראת שעה 11. על אף האמור בתקנה 4(א), בתקופה שעד יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), בעל רשיון, המציע ללקוחותיו ציוד קצה, יציע דגם אחד לפחות של ציוד קצה מכל אחד מסוגי ציוד הקצה המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לתקנה האמורה.


זה בניגוד לאמור באותה תקנה שהוא צריך להציע שני דגמים. עד 2011 החובה תהיה להציע דגם אחד.

הסיבה אדוני היא סיבה מאוד פשוטה. מתברר שבזמן הקרוב אין סיכוי שיהיה שני דגמים, לכן עשיתי פשרה. בשנתיים הקרובות יהיה דגם אחד לאחר מכן יהיו שני דגמים.

זה מקובל?

כן.

תחילה 12. תחילתן של תקנות אלה 120 ימים מיום פרסומן. לעניין הזה כפי שאמרתי אנחנו סבורים שלא מדובר בפרק זמן סביר ושנדרש עוד 180 יום. זה גם הופיע לגבי מוקד השירות כבר בנוסח הראשון שהגשנו של התקנות. זה פרק זמן יחסית ריאלי.

אני מציע 150 יום.

הדיונים של נראה לי, זמן כזה או נראה לי זמן אחר זה נושא מקצועי, זה נושא של כמה זמן יכולה חברה לבוא וליצור קשר עם גוף פיתוח, למצוא גוף פיתוח שמוכן לעשות את זה, לחתום על חוזה, שחברת הפיתוח תבוא ותפתח, כי לא בתוך הבית מפתחים.

מה אתה מציע?

כמו משרד התקשורת, 180 יום במינימום.

180 ימים אתם
תהיו מסוגלים לעמוד בדרישות האלה. במאמץ כביר של חברות התקשורת תצליחו לעמוד.

אני חושב שהיה לכל החברות מספיק זמן להתארגן, שנים היה להם להתארגן, זה היה

תרוץ לדחות את זה. אני חושב שגם 120 יום זה מעל ומעבר, אבל בלי ברירה אני מוכן להתכופף לזה ולא לתת להם ארכה נוספת, כי אז תבוא בקשה נוספת לדחייה.

לגבי הזמן שיש להיערך לפני שתקנות עוברות ולפני שאנחנו יודעים בדיוק מה היה כתוב בהם, זה שהחוק עבר לפני שלוש שנים לא נותן זמן היערכות. אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיה כתוב בתקנות בסוף ומה יהיו הדרישות. לכן כל חישוב זמן שהוא יכול לעשות אך ורק מהמועד שבו התקנות עוברות.

אחרי התייעצות, ומאחר והשר פנה אליי, אני מודה ומתוודה, לטענתו קיימת בעיה של היערכות והוא ביקש בכל זאת 180 יום. יש לי ויכוח קטן בין שני חברי כנסת, אני נוטה לקבל את ההצעה של 180 יום במיוחד כאשר חברות הטלפוניה מוכנות ומסכימות להיערך לכך.

בעקבות הדיון בפעם הקודמת, אני חושבת שגם חברות הסלולר יסכימו איתי שלגבי רוב התכונות ורוב המכשירים אין בעיה ואין בעיה גם לעשות את זה ולהיערך לזה אפילו הרבה פחות מ-120 ימים. אני חושבת שדובר על תכונה אחת לקבוצה, לקטגוריה אחת ספציפית של מוגבלות שאיתה יש בעיה.

זה גם לגבי השרות.

אתקן את דבריי, יכול להיות שיש אפילו גם לעניין השרות. השאלה היא, האם לא ניתן לפצל את התכולה שלפחות את הדברים שאנחנו יודעים שבאופן מיידי או באופן קרוב למיידי אפשר לספק - - -

תודה. הצגת בצורה ברורה לחלוטין, אני מבקש לקבל מכם איזה תכונות לדעתכם ניתן יהיה לספק אותם רק אחרי 6 חודשים.

לא שישה חודשים. קודם כל הסעיף של השירותים שהוא הסעיף העיקרי שדורש היערכות זה משהו שלא קיים, משהו שאנחנו צריכים להקים אותו מאפס. הסעיף של השירותים זה סעיף 5, 1, ו-2 שמדבר על פיתוח תכונה ועל מוקד שירות.

זה פיתוח.

זה פיתוח, זה תיאום ממשקים, תתכן אפשרות שנעשה את - - -

יש שירותים אשר לדעתכם אתם מסוגלים לספק אותם תוך חצי שנה?

כן. יש תכונות בתוך מכשירי ציוד קצה שקיימות כבר היום.

הרוב יכול להיות די מיידי. הרוב קיים, איזה סיבה יש לדחות את הכל?

בציוד קצה רוב התכונות קיימות כבר היום, אין משמעות לפרק זמן ליישום וזה רוב התכונות. יש דברים שאולי יידרשו פיתוח שנוכל לטפל בזה בפרק זמן של חצי שנה, יש דברים שציינו אותם קודם שלגביהם אין ודאות בכלל כי הם לא קיימים וכבר דיברנו על זה.

על זה אתם תגישו ערר.

יש עוד שני שירותים שציינתי אותם שהזמן המינימלי ואת זה אמרנו שדובר על השירותים האלה במסגרת התקנות, הזמן המינימלי להיערכות מכל הבחינות הוא 180 יום.

את יכולה לנסות לנסח את זה?

כן.

אני מדבר בקול רם ולפני כולם. האמירה של 180 ימים היא לא מדעית. זאת לא הבעיה, אף אחד לא יכול להוכיח פה ש-150 לא מספיקים ורק 180 ימים.

אנחנו יכולים להגיד אחרת, לא נוציא ימים שהם אינם ימי עבודה.

אם שר התקשורת יבדוק, הוא פנה אליך ודיבר איתך, אם הוא יבדוק ויגיע למסקנה שממש חסר לו עוד את ה-30 ימים האלה אחרי 150 יום הוא תמיד יכול לחתום על התקנות בעוד חודש. אין לו בעיה. ה-180 ימים נספרים מהיום שבו הם חתומות. הוא יעשה את זה אני מאמין רק לאחר בדיקה רצינית. אגב, לדחות את כל השירותים ל-180 ימים בה בשעה שכמעט כולם קיימים חוץ מאחד או שניים.

אבל הם קיימים, אם הם ממילא קיימים וניתנים, אין נזק, הם ניתנים כבר היום.

לכן אני כן מבקש לא להאריך יותר מ-150 ימים, שר התקשורת ירצה, יתן למישהו את הארכה של עוד חודש.

רציתי לומר שזה לא נושא של ארכה. אני מעריך שיקח יותר מ-180 יום. כפי שאמרו חבריי 180 זה מעין פשרה שכולם ינסו איכשהו ינסו להתכוונן אליה. אבל אני חושב שזה יקח יותר זמן, לי גם יש הצעות מחיר מהחברות האלה וזמני עבודה שהם החברות שאנחנו צריכים לפתח את השירותים האלה.

האם את רוב השירותים האלה אתה יכול לספק?

שירותים לא, בנושא של ציודי קצה זה משהו אחר. התקנות מתכוונות לשני נושאים, הראשון תכונות של ציודי קצה והשני שירותים. שירותים לא ניתן לתת פחות מ-180 יום.

תכונות שקיימות היום כבר ניתנות היום, אין פה את הבעייתיות הזאת. קיימות חוות דעת מקצועית של משרד התקשורת, מילא יבואו יגידו חברות התקשורת. אני לא רואה סיבה למה אנחנו מתווכחים על חודש כשאתם שמים אותנו במצב שאנחנו נפר. אני חושבת שמתוך המטרה המשותפת שהדברים האלה ייצאו לפועל וייצאו לפועל בזמנים שהם ריאליים באמת עם מאמץ--

לכל אחד יש את הריאליזם שלו.

אבל שנוכל לעמוד בהם. אני אומרת אל תתייחסו למה שחברות התקשורת אומרות, אבל אומר משרד התקשורת 180 יום, אני לא רואה סיבה ללכת בצורה כזאת שבסוף נצטרך לרוץ ולבקש עוד חודש.

אני סוגר את הדיון בנושא זה על ה-1 ביוני 2009.

העמדה המקצועית של המשרד כפי שגם הובא בפני השר והוא מסכים לה, היא שנדרשים 180 יום. אכן, חלק מהדברים קיימים והם נמצאים כבר היום, אז אין בעיה לא נגרם נזק בכך שאין חובה.

מצד שני הפרסום לא מעכבת את החברות מלהיערך לתקנון.

1 ביוני זה בסדר גמור.

אני חוזרת למה שאחיה העלה פה. אני יודעת שהכל נהדר, רק שכאשר אנשים עם מוגבלות מגיעים לנקודות מכירה שלכם, החברה שלכם לא יודעים את זה למרות שנמצא על המדף. כל מה שאני אומרת זה בדיוק אותם דברים שקיימים כבר ואין שום היערכות של חוזים ומשאים ומתנים. לא צריך אפילו לחכות ל-150 יום.

לגבי זה אין בעיה אבל גם פחות מ-150, אבל לא לגבי הדבר הראשי. לתדרך את אנשי השרות שלנו שיידעו אין בעיה.

לפחות לגבי הפרסום.

בשביל זה אנחנו צריכים שתהיה הסכמה לגבי 180 יום.

תחילתן של תקנות אלה ביום ה-1 ביוני.

שיקבעו 165 יום, ולא מועד. אני לא יודע מתי יחתמו על זה.

השר התחלף.

איך אתם מצפים שאני ייערך עוד הפעם כאשר התקנות לא חתומות.

אתה לא יכול להיערך.

היום תודיע למנהלים שלך שהוועדה החליטה 1 ביוני.

אם השר יחתום אז נקבע 165 ימים.

השר יחתום.

אם השר לא חותם, אף אחד לא ייערך עד שהשר יחתום. כמו כל חוק - - -

החוק עבר מזמן, רק התקנות.

אלה התקנות של השר, לא נראה לי כסביר שהשר יוציא תקנות ויסרב לחתום עליהם.

אם כך מה הבעיה לקבוע 165?

מן הסיבה הפשוטה, כיוון שאנחנו רוצים התחייבות לעמידה בתאריך סגור.

שיהיה ריאלי.

אני נלחם על עיקרון.

1 ביוני 2009.


רבותיי, אנחנו מעמידים את התקנות להצבעה כשהן במלואן.

הצבעה

בעד - רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

התקנות נכנסות לתוקפן ומאושרות.


רבותיי, תודה רבה התקנות מאושרות.

הישיבה נעולה.

אני מאוד מודה לך אדוני.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15)