PAGE
33
ועדת הכספים

3.3.2008


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו באדר א' התשס"ח (3 במרץ 2008), שעה 10:00

1.
ההשלכות הציבוריות בגין המשבר בחברת הבנייה "חפציבה"

הצעתו של חבר הכנסת יעקב ליצמן

2.
הצעה לסדר היום בנושא מדיניות כונס הנכסים לגבי דירות "חפציבה" –

הצעתו של חבר הכנסת שמואל הלפרט

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

חיים אורון

יצחק בן-ישראל

משה גפני

שמואל הלפרט

יצחק וקנין

אמנון כהן

יעקב ליצמן

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

חיים פיאלקוב, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

עו"ד ציפי בירן, היועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

שלמה שחר, האפוטרופוס הכללי

עו"ד יצחק מולכו, מנהל את תיק "חפציבה" מטעם האפוטרופוס הכללי

עו"ד יונית הררי רפול, האפוטרופוס הכללי

עו"ד גיל אפרתי, עוזרו של עו"ד מולכו

יעל מבורך, רפרנטית שיכון, משרד האוצר

ביתיה פודרביטל, משרד האוצר

עו"ד רני נויבואר, משרד המשפטים

עו"ד מיכל שוורץ, משרד המשפטים

עופר רפפורט, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
ערן לאופר, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
שרון ביתון, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
דוד אזולאי, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
ליאור זרגרי, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
מלי סירוטה, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
עפרה שוראקי, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
מרים נחמיה, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
בועז בראל, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
עמרם אמזלג, מטה המאבק לנפגעי חברת הבנייה "חפציבה"
דוד קשני, פורום הדיור הציבורי

עו"ד טל נד"ב, יועץ משפטי, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד תמר סלמניק, בנק דיסקונט, איגוד הבנקים בישראל

בועז רדי, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

עזרא בר-יוסף, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

אליהו ברקאי, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד הדר ז'בוטינסקי, בנק לאומי, איגוד הבנקים בישראל

מאור ישראל, בנק המזרחי-טפחות, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד פיני יניב, בנק המזרחי-טפחות, איגוד הבנקים בישראל

זאב דקל, בנק דיסקונט למשכנתאות, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד דן קרני, הבנק הבינלאומי, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד יואב מינץ, בנק מרכנתיל דיסקונט, איגוד הבנקים בישראל

שרית ויסטוך, בנק ירושלים, איגוד הבנקים בישראל

משה פרל, איגוד הבנקים בישראל

זאב ילניק, בנק לאומי, איגוד הבנקים בישראל

צבי רוזנברג, בנק אדנים, איגוד הבנקים בישראל

אמיר אהרוני, בנק מרכנתיל דיסקונט, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד אוסנת טננבאום, בנק לאומי, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

אשר שוחט, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

ראול סרוגו, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

עו"ד נתן לרר, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

אבי נוריאלי, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

שלמה קול, התאחדות בוני ומפתחי ישראל

עו"ד ניר לוי, התאחדות בוני ומפתחי ישראל

עו"ד יעל כהן-שאואט- יועצת משפטית, המועצה הישראלית לצרכנות

שגית אפיק

ענת מימון

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.
ההשלכות הציבוריות בגין המשבר בחברת הבנייה "חפציבה"

הצעתו של חבר הכנסת יעקב ליצמן

2.
הצעה לסדר היום בנושא מדיניות כונס הנכסים לגבי דירות "חפציבה" –

הצעתו של חבר הכנסת שמואל הלפרט

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא ההשלכות הציבוריות בגין המשבר בחברת הבנייה "חפציבה".

אני רוצה להודיע שהבוקר שמעתי משני חברי כנסת שיהדות התורה נכנסת לקואליציה והיא מנהלת משא ומתן. אני יכול להודיע לכם שלא דובים ולא יער וכי אנחנו לא מנהלים משא ומתן.

לנושא הראשון אנחנו מצרפים הצעה לסדר היום בנושא מדיניות כונס הנכסים לגבי דירות "חפציבה", הצעה לסדר היום של חבר הכנסת שמואל הלפרט. נגענו בנושא גם בשבוע שעבר אבל כמובן נחזור לכך.


ביום שלישי בשבוע שעבר סיימנו את הישיבה וביקשנו מכל הגורמים הרלוונטיים – חוץ מהדיירים או אלה שהיו צריכים להיות דיירים – לתת לנו תשובות לגבי שתי סוגיות: ראשית, אותם אנשים שיש להם כתובת של הבנק המלווה ונדרשים על ידי המתווה שהציע כונס הנכסים ונציגו בבית המשפט להשלים 30 אחוזים מאותן מקדמות שהלכו לאיבוד, ביקשנו מהבנקים המסחריים לקחת אחריות גם על אותם 30 אחוזים ולהשלים אותם. אנחנו מבקשים לקבל היום תשובות על כך. שנית, פנינו לאיגוד הבנקים, וביקשנו ממשה פרל כנציג איגוד הבנקים – אבל כמובן שאנחנו מבקשים את זה קודם כל מהבנקים המסחריים – להקפיא לכל אותם דיירים שנמצאים היום בקשיים בגלל משבר "חפציבה" את תשלום המשכנתאות כולל הריבית למשך חצי שנה.


לשאלות האלו אנחנו רוצים לקבל תשובות.

היה עוד דבר שלישי. משרד השיכון.

נכון. תודה על שאתה מזכיר לי. ביקשנו 35 מיליון שקלים לאותן 260 משפחות שלא נמצא להן הגוף המלווה בפרויקט, שהבנקים לא אחראים על ליווי הפרויקט, כך שהמדינה תפרוס מטריה ותיתן הגנה לאותן משפחות בסכום של 35 מיליון שקלים. אני מקווה שנמצא אתנו משרד השיכון.


מה תשובת הבנקים?

מתוך קשב לרוח הדברים שהופנו אליי, אכן הלכתי בעקבות אדוני ופניתי לכל בנק בנפרד והבהרתי את הדברים. אני מבקש ברשותך להסביר. היות שמדובר במדיניות העסקית ולא באיזשהו הליך רגולטורי או חקיקתי, והמדיניות העסקית של כל בנק היא עניינו שלו, זאת מדיניות שיכולה להיות שונה מבנק לבנק, ולכן אני מבקש מאדוני – אחרי שאני אומר שפניתי לכל אחד בנפרד והבהרתי את הדברים – לקבל את התשובות מהבנקים ולא מהאיגוד כי האיגוד לא יכול לפעול ולהשפיע במדיניות העסקית.

לפני שאנחנו פונים לבנקים, אדוני הכונס ועורך-דין מולכו, האם במהלך ששת הימים האחרונים התגבש משהו או התרחש משהו שאנחנו צריכים לדעת עליו לפני שאנחנו פונים לבנקים לקבל את התשובות?

אני חושב שהתרחשו הרבה דברים בימים האלה. הייתי אומר שזה בעקבות הדיון שהתקיים כאן בוועדה ואולי כמעט רק בגלל הדיון הזה כיוון שלפני הדיון הלכנו במסלול מסוים והמסלול הזה מאוד הואץ.

אתה אומר שעשינו את שלנו ואנחנו יכולים להתפזר.

לא, זה לא אמרתי. אני מקווה שהוועדה תמשיך לעקוב אחרי הדברים כיוון שהיא מאוד מועילה ואני גם אסביר באיזה אלמנטים היא צריכה להמשיך ולהועיל.


אני קודם כל שמח לבשר לכם שמאז הישיבה הקודמת שהתקיימה בשבוע שעבר, הגעתי לסיכום על הסדר עם ארבעה בנקים נוספים ובסך הכל היום יש לנו את הבנקים הבאים בתוך ההסדר. יש לנו את בנק ירושלים בפרוייקט מודיעין עילית שכולל 426 דירות, שזה הפרוייקט הגדול ביותר שקבוצת "חפציבה" הייתה מעורבת בו. יש לנו את הבנק הבינלאומי בפרוייקט בכפר יונה שכולל 58 דירות, יש לנו את בנק דיסקונט למשכנתאות בשלושה פרוייקטים – בהר חומה, במעלה אדומים – שכוללים למעלה מ-200 דירות, ואחרון, וחשוב מכל, יש לנו את בנק המזרחי-טפחות בארבעה פרוייקטים בחדרה, בנתניה ובבית שמש שכוללים יחד 622 דירות.

מה אומר ההסדר?

זה אותו הסדר שהסברתי בפעם הקודמת. ההסדר אומר שהבנק נושא על עצמו באופן עקרוני 70 אחוזים מאותם תשלומים שלא הגיעו לחשבונות הליווי והמשתכן נושא ב-30 אחוזים מהתשלומים האלה.

מה הבשורה שאתה מביא לנו היום? שהבנקים הסכימו שהרוכשים ששילמו את כספם ישלימו 30 אחוזים?

קודם כל, הבנקים לא הסכימו גם לזה עד לישיבה הקודמת, כך שאני חושב שיש כאן התפתחות גדולה. אני גם מוסיף מניסיוני, ויש לי מעט ניסיון בתחום הזה כמו שאתם יודעים, שאני לא זוכר פירוט מהסוג הזה או תהליך מהסוג הזה שהגיעו בו להסדרים דומים להסדר הזה. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לזכור שצריכים לייצר איזשהו איזון. זה לא שהאחריות כולה נופלת על הבנקים, זה לא שהאחריות כולה נופלת על המשתכנים.

אולי אדוני יודיע לפרוטוקול מי נשאר.

אולי אדוני ירשה לי לסיים את דבריי. בית המשפט שהוא הגוף שאמון על כל הפרטים והעובדות כאן, אישר את המתווה הזה וכינה אותו מתווה מאוזן ונכון. על כן אני מציע לא בזריזות ולא במהירות לסטות ממנו כי יש בו הרבה יתרונות. אני רוצה להסביר שני אלמנטים שעדיין לדעתי צריך לטפל בהם.

מי נשאר בלי הסכמה?

מי שנשאר ברגע זה בלי הסדר זה בנק לאומי שנמצא על מסלול של הסדר והוא מקיים אתי דיונים מאוד מתקדמים.

כמה דירות ואיפה?

הם בונים במושב מצליח והם בונים בירושלים, בהר חומה. סך הכל בכל הפרוייקטים כ-300 דירות.

אדוני עורך-דין מולכו, מנית כאן כ-1,200 דירות לגביהן הגעתם להסדר עם הבנקים. בשעתו התפרסם שכ-4,000 דירות שחברת "חפציבה" בנתה, נשארו תקועות באמצע. מה עם עוד 2,800 יחידות דיור?

זה שהתפרסם, זה לא אומר שזה נכון.

אם המספר יותר קטן, אדרבה.

אם אדוני היה קורא את הדוח שלי לבית המשפט, היה מגלה שהמספרים הם כ-1,600 משפחות שעדיין צריך לשכן אותן.

סך כל הדירות הבלתי גמורות הן 1,600?

סך כל הדירות שצריך לטפל בהן – לעשות הסכם חכירה עם המינהל ועד השלמת הבנייה – הן 4,650 דירות.

מה עם בנק הפועלים?

בבנק הפועלים, אם אינני טועה, יש כ-162 דירות בהר חומה ובמעלה אדומים. יש לנו בבנק מרכנתיל דיסקונט, אם אינני טועה, כ-50 דירות או 50 ומשהו דירות במעלה אדומים ו-8 דירות במצליח.

איך יכול להיות דיסקונט כן ומרכנתיל לא?

זה בנק אחר.

אני יודע שזה בנק אחר אבל זה אותו בעל הבית.

את פרשת בנק אדנים, כפי שאדוני יודע, כבר פתרנו לפני כחודש וחצי ושם יש כ-200 דירות. אם כך, הייתי אומר שבגדול מרבית הבעיה, כ-80 אחוזים מהבעיה, נמצאת מאחורינו.

היא גם נמצאת מאחורי הרוכשים?

עדיין צריכים לצפות שתהיה בנייה וכולי, אבל ההסדרים קיימים.


אני רוצה להסביר מה הם שני האלמנטים שאני עדיין חושב שהוועדה יכולה מאוד להועיל בהם. האלמנט האחד הוא דחייה, קבלת גרייס של כ-6 חודשים בכל תשלומי המשכנתאות.

תכף נדון בזה.

אני רוצה להסביר עוד דבר בקשר לזה. לא יכול להיות שיהיה גרייס ובתום הגרייס, כמו הלוואת בלון, פתאום כל הסכום ייפול על המשתכן. צריך לתת את הגרייס וצריך לפרוס באופן כזה שהתשלומים לא יגדלו.

אמרנו בלי ריבית.

בלי ריבית זה הכי טוב.

כך אמרנו.

זה לא מורוטוריום אלא זאת פשוט הקפאה לחצי שנה.

הדבר השני שבעיניי הוא חשוב לא פחות זה לייצר מימון נוח לאותן קבוצות שהתשלום שהן ביצעו שלא לחשבונות הליווי, הוא מאוד גדול. זאת אומרת, שתי המשפחות שראינו כאן בישיבה הקודמת הן משפחות שהתשלומים האלה יעברו 100 או 150 אלף שקלים ועבורן זה אסון. הייתי מצפה מהמערכת הבנקאית, כל אלה שנתנו משכנתאות לטובת הגורמים הללו, שיגדילו את המשכנתאות, יפרסו אותן על הרבה יותר שנים, כך שהתשלום החודשי לא יגדל.

משרד השיכון צריך לשלם והוא ישלם לא פחות מאחרים. מפריע לי למה הכונס לא דורש את זה בבית המשפט.

אני לא מבין למה אתה נכנס לתחום הזה של המשכנתאות. זה לא המנדט שלך.

אני רוצה להסביר. תפקידי הוא לפתור את הסוגיה כולה. חלק מזה אלה המלצות שאני נותן ואני מציע שהואיל ואני כבר פתרתי שניים או שלושה פרוייקטים, ואני לא יודע אם האחרים סביב השולחן הזה עשו את זה, אני אומר שאפשר לשמוע מה שאני אומר ואולי זה יועיל במשהו. אני חושב שפריסה מסודרת של נושא המשכנתאות והגדלת המשכנתאות לטובת אלה שיש להם תשלומים גדולים, מה שאנחנו קוראים מקטע שלישי, זה הפתרון לפתור את הסוגיה האחרונה שאנחנו זקוקים לה.

אנחנו נתחיל את הסבב בבנקים לגבי שתי הסוגיות. קודם כל אני רוצה לשמוע את נציג הדיירים. אני שמח מאוד שבעקבות ישיבת ועדת הכספים – ואני לא אומר את זה בציניות – התחילו לזוז דברים לכיוון החיובי. עכשיו נשמע מכם עד כמה הכיוון הוא חיובי באמת.

דיברנו כאן הרבה על המתווה. מדברים על 30 אחוזים מהעלויות במקטע השלישי ועוד 2 אחוזים מעלות רכישת הדירה. עבור הרבה מאוד דיירים 30 אחוזים מעלויות המקטע השלישי, זה דבר ערטילאי. מדובר על עשרות ועל מאות אלפי שקלים עבור חלק לא מבוטל מהדיירים. לכן חובתם המוסרית וגם המשפטית של הבנקים היא לנסות למזער את עלויות המקטע השלישי בגין הדיירים. הווה אומר, במקום 70 אחוזים הכרה, שישאפו ללכת ל-100 אחוזים הכרה כי הדיירים, עם כל הכבוד, לא צריכים לשלם את מחיר מחדלי הבנקים.


השאלה היא אם ניתן יהיה להגיע למצב שבו הבנקים ייקחו על עצמם את מלוא עלויות המקטע השלישי.

מה קורה אם אתה נתת כסף ישר לקבלן והבנק אפילו לא יודע?

הוא בתוך 260 המשפחות.

יבוא הבנק ויאמר שאם הדיירים היו מפקידים את הכסף כבנק מלווה אצלו, לא הייתה בעיה, אבל מה שעשו זה שהעבירו אותו ישירות לקבלן.

דיברנו על אותם 260 מקרים, שזאת אחריות מלאה של משרד השיכון.

אין על זה ויכוח.

אלה 35 מיליון השקלים, שהבנק לא אחראי על זה כי הוא לא ידע בכלל שיש פרוייקט והוא לא ליווה אותו.

הוא מדבר על פתרון של שאיפה ל-100 אחוזים מימון הבנק.

באותם פרוייקטים שהבנק מלווה.

אם הבנק מסכים, בכבוד, לא נתנגד.

שמעתי שבנק הפועלים הרים את הכפפה וכי המגמה שלו היא להכיר במאה אחוזים מעלויות המקטע השלישי. אני קורא מכאן לכל הבנקים ללכת באותה מגמה, להכיר במלוא עלויות המקטע השלישי כדי להפוך את המתווה למשהו שהדיירים יוכלו לעמוד בנטל.


לעניין הקפאת המשכנתאות ללא הטלת ריבית, זה מהלך שמתנהל כיוון שהבנקים, כאשר נתנו את המשכנתאות, ידעו על מצבה הכלכלי של חברת "חפציבה".

ברשותכם, נתחיל את הסבב בבנקים. את המתווה קיבלתם. האם אתם מוכנים להשלים גם את ה-30 אחוזים הנותרים? האם אתם מוכנים להקפיא את תשלום המשכנתאות לחצי שנה בלי ריבית?

בנק ירושלים. חנו החלוצים בכפוף לבנק אדנים שהוא במצב אחר. ביחד עם עורך-דין מולכו הגענו להסדר וקיבלנו את אישור בית המשפט. אדוני שאל מה הבשורה הנוספת. הבשורה הנוספת המיוחד לבנק ירושלים היא שמתוך אותם 260 שבנו בלי ליווי, ושיאשר עורך דין מולכו, 102 משפחות יכולות לקבל אצלנו פתרון.

אל תבלבלו אותנו בעובדות. אני שאלתי שאלה פשוטה ותעני לי עליה. האם אתם מוכנים לקחת אל עצמכם גם 30 אחוזים מעבר למתווה הזה שעשיתם בבית המשפט? שנית, האם אתם מוכנים להקפיא את המשכנתאות לחצי שנה בלי ריבית?

את ה-30 אחוזים הבנק לוקח תחת כותרת אחרת. הבנק לוקח אותם תחת כותרת שהוא סופג הפסדים בעזרה ל-102 משפחות לא מלוות. הבנק משלם מעבר לאותם 30 אחוזים כדי לעזור לאנשים שאין להם גם מי שייתן להם את ה-70 אחוזים.

נאמר שאני אחד מהאנשים. כל מה שאמרת הוא נפלא, אבל השאלה היא כמה אני צריך לשלם.

אני לא הבנתי כלום. אתם עוזרים למשרד השיכון?

לא.

אתם לוקחים 102 משפחות מתוך 260 שהטלנו על משרד השיכון ואתם משלימים את כל ה-100 אחוזים. לא ביקשנו את זה מכם.

אני אסביר. כבר חודשים אנחנו מדברים עם עורך-דין מולכו ועם אותם משתכנים ועם אותם משתכנים הלא מלווים שגרים בבניינים שליד הבניינים המלווים במטרה לעזור לכמה שיותר כדי ללכת בדרכו של מולכו ולעזור ציבורית במקרה הזה של "חפציבה". לכן מה שאנחנו עשינו זה גם לעזור לאותם אנשים מלווים וגם לאותם אלה שהם לא מלווים. לא קוראים לזה להשלים את ה-30 אחוזים לאלה שהכרנו להם ב-70 אחוזים אלא העזרה הספציפית שלנו היא לאותם אנשים שהיו מלווים, מעבר לאותם ה-70 אחוזים.

לא הבנתי כלום. שאלתי שתי שאלות ברורות ואני מבקש תשובה ברורה. אם אנחנו נתחיל עכשיו דיון עם כל הבנקים, לא נצא מכאן. אני שואל לגבי דחיית המשכנתאות, הקפאת המשכנתאות לחצי שנה בפרוייקטים האלה שאתם נתתם משכנתאות. שנית, באותם פרוייקטים שם אתם הייתם הבנק המלווה, האם אתם משלימים גם 30 אחוזים. אני מבקש תשובות פשוטות בלי להתפלסף.

לגבי הקפאת המשכנתאות, אנחנו עשינו את זה ממקום אחר. סיכמנו כחלק מההסכם עם אותם רוכשים שהמימון הנוסף שהם צריכים להוסיף הוא מסובסד על ידי הבנק. זה חלק מההסכם והוא עולה הרבה מאוד כסף וזה פתרון לנושא של המשכנתאות.

הם נתנו להם את ההטבה הכספית במסלול אחר כי הם צריכים להוסיף עוד כסף.

ברגע שנגיע להסכם שונה עם כל אחד, לא עשינו כלום.

את עושה עוול לכל הבנקים. אני מבקש תשובה פשוטה. אני שואל מה את עושה עם המשכנתאות.

מה שאומר בנק ירושלים – אני לא יודע אם זה נכון אבל זה מה שהוא אומר – שהוא מסדיר את העניין. הם יקבלו את הדירות שלהם. היא אומרת שהיא מסדירה טוטאלית את העניין ולכן הם צריכים לשלם את המשכנתאות. הם גם ישמחו. אם הם מקבלים במהלך עניינים רגיל, הם ישלמו את המשכנתא.

זה לגבי 102. מה עם כל היתר?

הבנק אומר שהוא מסבסד ל-30 שנים בחצי אחוז במקום להוריד עכשיו אפס ריבית לחצי שנה. יכול להיות שכספית הוא נותן להם יותר, למרות שאני לא יודע, אבל זה מה שהיא אומרת.

אנחנו עושים עוול.

אין לי ניסיון כמו לעורך-דין מולכו, אבל יש לי ניסיון בכמה תחומים אחרים. מי שחושב שהוא יתפור כאן חליפת קונפקציה לכל הבנקים, לכל הדיירים אותו הדבר, הוא פשוט לא מבין על מה הוא מדבר. הוא צריך לתפור חליפה לכל היתומים – סליחה על הביטוי – כל אחד על פי המבנה העסקי שלו. הוא צריך לבדוק ש-א' לא ירוויח יותר מ-ב' ו-ג' לא יידפק כי הוא נתן ל-א'. אנחנו כאן, אם נרצה עכשיו לטפל ב-4,000 מקרים שמתוכם אני מבין שיש לפחות 10-15 קבוצות שלכל אחת יש סיטואציה שונה, זה בדיוק התפקיד שלו ואנחנו צריכים לבדוק אותו אם הוא פועל כדין כי אחרת לא נעשה את זה.

אני מפנה שאלות. אני לא רוצה שוב לפתוח את הדיון ולחזור על הדיון שקיימנו ביום שלישי.

אני רוצה למקד ואומר איפה צריך לשים את האצבע כי אחרת נגיע למקומות כמו שאמר כאן חבר הכנסת אורון ואחרים. בנק ירושלים ובנקים אחרים שכבר נמצאים על המתווה נתנו את התרומה שלהם על פי העיקרון של הצדק החלוקתי. אני מציע שאדוני ימקד את השאלות שלו לשלושת הבנקים האלה שלא עלו על המסילה.

אני שואל את אותם בנקים שקיבלו את המתווה האם הם מוכנים גם להשלים 30 אחוזים מעבר ל-70 אחוזים. את אומרת לי לא, וזה אומר שהתשובה היא שלילית.

אנחנו נתנו את ה-30 אחוזים אבל זה בשם אחר.

אני לא מבקש שמות. אני מבקש עובדות. האם אתם משלימים את 30 האחוזים הנותרים מעבר למתווה? לא.


לגבי משכנתאות, את אומרת שעשיתם הסדר אחר.

כן.

אנחנו כמובן לא יכולים עכשיו לחשב.

אני רוצה לחלוק על חבריי. מה שאתם אומרים, אני אומר בכיוון הפוך. אני לא יכול לשבת כאן ולחשב מה יותר טוב, חצי שנה בלי ריבית או להוריד חצי אחוז. צריך לזכור שחצי אחוז ממילא הורד. לכן ברור שאנחנו לא יכולים להיכנס לזה. היושב-ראש שאל שאלה פשוטה. אנחנו כוועדה פנינו וביקשנו חצי שנה בלי ריבית. אני אומר שאנחנו צריכים לומר לבנקים שזאת הבקשה שלנו.

אמרנו את זה.

אם יש לך הצעה אחרת יותר טובה, אנא בטובך, תביא את זה לדייר, ואם הדייר מסכים, אין לי בעיה. אני אומר שהדיירים פנו אלינו בבקשה להציל אותם כי הם נופלים ואנחנו חייבים לבוא לקראתם. זאת השאלה וזאת התשובה.

גברתי, את סיימת את הקטע שלך ואני אומר לך שקלקלת לכל הבנקים הנותרים.

הרוכשים הסכימו לזה.

את מדברת על המשכנתא, אבל לגבי 30 אחוזים את נתת תשובה שלילית. זה מה שביקשנו. אני שאלתי שאלה, חבר הכנסת ליצמן חזר על השאלה הזאת ואת אומרת לא, שאתם לא מוכנים.

אמרתי שעשינו את זה בשם אחר.

לגבי המשכנתאות – כן, לגבי החלק של 30 אחוזים – היא לא מוכנה.

יכול להיות שההצעה שהם הציעו לדיירים היא הרבה יותר טובה מההצעה שאנחנו הצענו.

במקום שבו הדיירים הגיעו להסכמה, אני מציע לא לנזוף. אם הם הגיעו להסדר, אנחנו לא יכולים לבוא ולבקש מהם לשנות את ההסדר שהוא מקובל על הדיירים. בסופו של דבר גם בהצעה ובדרישה שלנו כוועדה לבנק ירושלים, אנחנו מביאים לידי מצב שאם אני הייתי דייר, הייתי בוחר בדרך שהם סיכמו עם מולכו ולא הולך בדרך שאתה מציע.

הם הגיעו רק להסדר חלקי.

בואו ניקח לדוגמה דייר שיש לו משכנתא של 200 אלף שקלים ודחו לו את הריבית לחצי שנה בהנחה שהריבית השנתית שלו היא 6 אחוזים, והיא יותר. מדובר ב-6,000 שקלים. את ה-6,000 שקלים האלה אפשר לתת ב-10 צורות שונות יותר נוחות כולל אחר כך אי תשלום ריבית בהתחלה וריבית בסוף, קרן בהתחלה וקרן בסוף. מי שרוצה כאן לשבת ולדון בזה ולצעוק לדיירים שזה כדאי לך או לא כדאי לך – עושה דבר לא נכון. השאלה היא אם הדיירים, כאשר באים ואומרים להם שזאת החבילה, יש אפשרות א', יש אפשרות ב', תבחר מה מתאים לך יותר, ואנחנו תרמנו לכך שבתוך הסיפור הזה יש סבסוד מסוים, זאת הדרך הנכונה.


לי יותר נוח לא לשלם עכשיו 6,000 שקלים אלא לשלם אותם ב-20 השנים הבאות, אבל השכן שלי רוצה לשלם עכשיו עם הריבית ולשלם ריבית יותר נמוכה אחר כך. אלה סדרי הגודל של הסכומים.

תן לדייר לבחור בין זה לבין זה.

זה בדיוק מה שהוא אומר שהוא עשה.

לא, הוא לא נותן את האפשרות לבחור. הוא אומר שהוא עשה הסדר אחר.

נתפסתם לחצי שנה כי יש הרגשה שזה על השולחן. תאמין לי שמשכנתא ל-30 שנים בחצי אחוז ריבית, יש כאן בנקאים שיכולים לחשב, זה שלוש פעמים מחצי השנה הזאת.

הגברת נתנה תשובה רק לגבי 102 דירות. מה עם יתר הדירות?

זה התחום שלה. יש בנקים אחרים. זה בנק אחד, בנק ירושלים.

רבותיי חברי הכנסת, עשר דקות הפסקה. נתכנס אצלי בחדר רק חברי הכנסת.

הישיבה הופסקה בשעה 10:45 וחודשה בשעה 11:10

אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו ממשיכים את הישיבה באותו קטע בו הפסקנו. אני עכשיו פונה לבנקים לפי הגודל ואני מבקש תשובה לשתי שאלות שהצבתי לבנק ירושלים. אני לא מקיים דיונים, אני לא רוצה תשובות כמו כן, אבל, יש מתווים אחרים וכולי. אלה השאלות שאנחנו כוועדת הכספים מציבים לבנקים המסחריים, שאלות שהצגנו למשה פרל אבל הוא גלגל אותן לבנקים המסחריים ואני מבין אותו. אני מבקש מכם תשובות פשוטות. אם נבין שאתם – סליחה על הביטוי – קצת מורחים אותנו בכל מיני הסברים בנקאיים ובכל מיני הפניות ללוחות סילוקים, אנחנו נפסיק את הדיון הזה ונקבל החלטות כפי שנקבל אותן. אני מבקש שאנחנו נגיע היום להסדר יחד אתכם ואני חושב שגם בחוק "חפציבה" ראיתם שאנחנו גילינו הרבה מאוד רצון טוב להיענות להרבה מאוד דרישות וצרכים של הבנקים. אני לא מתנה אחד בשני, אבל תזכרו גם את זה.


בנק הפועלים. שתי שאלות. ראשית, האם אתם משלימים את ה-30 אחוזים לאלה שאתם מלווים את הפרוייקט שלכם? שנית, האם אתם מסכימים להקפאת תשלום המשכנתאות לאלה שרוצים כולל ריבית לתקופה של חצי שנה?

אני אענה קודם כל על השאלה הראשונה. אנחנו חושבים וחשבנו שהמתווה של ועדת הכספים בעניין ה-30 אחוזים הוא המתווה הנכון. קרי, באותה קרן של צדק חלוקתי תישא המדינה כמו שאתם הצעתם. אני רק חושב שמן הראוי שגם המדינה תיתן כאן תשובה וזה לא מספיק שאנחנו נאמר כן. אנחנו מסכימים. אנחנו חושבים שהמתנגד העיקרי לזה היה ועדיין כונס הנכסים.

אתה מוכן לתת 30 אחוזים לאותם דיירים שאתה מלווה את הפרוייקט שלהם?

התשובה היא כן.

מה לגבי המשכנתאות?

אין לנו שום בעיה לעשות את אותו מעשה כפי שעשינו בשדרות, כפי שעשינו במלחמה בצפון ולדחות לחצי שנה, כולל פריסה כפי שנוח לדיירים, לסוף התקופה, לאמצע התקופה, במהלך התקופה, אבל אני לא רוצה לברוח מהשאלה. אני חושב שבקשתכם לוויתור על הריבית לטעמנו היא קצת מוגזמת. אני חושב שוב שאנחנו נותנים הרבה יותר בוויתור על ה-30 אחוזים.

זאת עדיין הדרישה שלנו.

הדרישה לוותר על הריבית, רק על החלק של הוויתור על הריבית.

מה זה לוותר? להקפיא גם את הקרן וגם את הריבית למשך חצי שנה.

אין לי בעיה להקפיא את הכל.

הוא מקפיא אבל הוא לא מוותר. הוא פורס את זה קדימה.

אתה תוסיף את החצי שנה הזאת מעבר ל-30. זה לא מורוטוריום אלא זאת הקפאה.

לגבי ההקפאה, התשובה היא כן.

כולל ריבית.

אנחנו מקפיאים את כל התשלומים לאותה חצי שנה. התשובה היא כן. פורסים אותם לפי איך שנוח לאותו דייר. יש כאלה שנוח להם באמצע התקופה, יש כאלה שנוח להם בסוף התקופה, יש כאלה שנוח להם לאורך התקופה.

מה עם הריבית?

נפרסת לאורך התקופה או באמצע התקופה.

בנק לאומי, אותה שאלה.

לגבי המשכנתאות, אני מצטרף לבועז רדי. גם היום כבר פרסנו לאלה שביקשו. התשובה היא כן.

מה לגבי ה-30 אחוזים?

בעיקרון כן, בתנאי שכל הבנקים ילכו על זה.

התשובה היא כן.

בתנאי שכל הבנקים ילכו על זה.

התשובה היא כן. אי אפשר לשים תנאי לוועדת כספים.

אנחנו לא נלך אם בנקים אחרים לא ייתנו את זה.

בנק דיסקונט.

כפי שאמר מר מולכו, לבנק דיסקונט אין בעיה של פרוייקטים מלווים.

אני שואל אותך לגבי אותם פרוייקטים שהדיירים נדרשים להשלים 30 אחוזים.

היא אומרת שאין להם פרוייקטים בליווי.

בנק דיסקונט למשכנתאות.

בנק דיסקונט למשכנתאות מסכים להקפאה למשך שישה חודשים לכל רוכש שמלווה על ידינו.

כולל ריבית.

כן.

אין לכם שם בעיה עם 30 אחוזים כי אתם לא בנק מלווה.

אנחנו כן מלווים. הגענו להסכם עם עורך-דין מולכו ובמסגרת ההסכם נתנו הטבות מעבר ל-30 אחוזים כמו פיצוי לשכר דירה, כמו קרן סוציאלית, כמו אחריות לחלק מתקופת הבדק. אנחנו מרגישים שהגענו לסוג של הסדר מוצדק.

בנק מרכנתיל.

עניין המשכנתאות הוא לא רלוונטי לבנק מרכנתיל. אין אצלנו משכנתאות של דיירים רגילים אלא יש רק משכנתא אחת שניתנה לרוכש בפרוייקט אחד. לעניין ה-30 אחוזים, בנק מרכנתיל לא יהיה מוכן לממן 100 אחוזים מכספי המקטע השלישי.

בנק המזרחי-טפחות.

לגבי נושא המשכנתאות, בנק המזרחי-טפחות מסכים למה שנאמר כאן על ידי בנק הפועלים.

לא מה שאמר בנק הפועלים. אני מבקש לא להתפלסף.

אנחנו דוחים את הקרן ואת הריבית למי שרוצה ואיך שירצה לתום תקופת ההחזר על מנת שהתשלומים לא יהיו גדולים, כמו שאמר כאן מר מולכו.

זאת אומרת, אתם מקפיאים את התשלומים.

כן.

אתם מקפיאים לחצי שנה כולל ריבית.

כולל ריבית. אני מדגיש שיש כאן חלק מהמשכנתאות שהן מכספי תקציב והמדינה צריכה גם היא להסכים למהלך הזה. לא כל המשכנתאות הן כספי בנק. זאת אומרת, גם כאן המדינה צריכה להסכים.

מה לגבי ה-30 אחוזים?

לגבי הפרוייקטים, אתמול הגענו להסכם עם המנהל המיוחד, אחרי ישיבות ארוכות, ומדובר בארבעה פרוייקטים. בפרוייקט אחד הגענו להסכמה עם הדיירים, בפרוייקט נתניה אנחנו לקראת הסכמה עם הדיירים. אחרי שהגענו להסכמה עם המנהל המיוחד, אני מניח שבשבועות הקרובים נגיע להסכמה גם עם הדיירים. אנחנו לא יכולים לוותר על ה-30 אחוזים. אין אחידות בין הבנקים ומה שנאמר כאן על ידי בנק הפועלים נאמר כי יש לו סכום זניח אבל אצלנו הסכום הוא פי 15 מהקיים בבנק הפועלים. לכן אין כאן צדק השוואתי.

אל תשווה בינך לבין בנק הפועלים. בקיצור, אתם לא מסכימים.

אנחנו לא מסכימים.

יש להם 622 דירות.

הבנק הבינלאומי.

לגבי ה-30 אחוזים, אני שמח לומר את מה שאמר קודם המנהל המיוחד. בפרוייקט שלנו יש שני דיירים והגענו להסכמה עקרונית שהיא מקובלת על המנהל המיוחד ועל הדיירים. אני חושב שמבחינה זו, יעידו על כך הדיירים, נעשה צעד גדול קדימה. לוועדה הנכבדה בהחלט יש כאן מקום.

אנחנו שמחים שעזרנו אבל השאלה שלי האם זה אומר שכל הדיירים מרוצים עכשיו מההסדר אליו הגעתם.

הדיירים הסכימו.

מה לגבי המשכנתאות?

לגבי המשכנתאות, אנחנו מצטרפים לעמדה שהייתה כאן של הבנקים הקודמים. אנחנו נקפיא ונאפשר לדיירים לפרוס את הסכומים האלה לתקופה בה יהיה להם נוח.

אדנים הוא פרוייקט שנכנס להסדר לפני כחודש-חודש וחצי ושם יש הסכמה בין המשתכנים לבין בנק אדנים, כך שזה לא זקוק לטיפול, למעט בשני עניינים שהסברתי קודם, בהם צריך באמת לנסות ולסייע, ואלה הם המשכנתאות ועזרה למקטע השלישי.

תודה רבה על הסבב. יש לנו תמונה מלאה. אנחנו בעצה אחת עם כל חברי הכנסת, כאשר התכנסנו בחדר, מבקשים מכם עוד יומיים לכנס דירקטוריונים ולעשות כל מה שאתם יכולים לעשות. אנחנו מפחיתים את הסכום שאנחנו מבקשים מכם להשלים ללקוחות מ-30 אחוזים ל-20 אחוזים, אבל אנחנו מבקשים להיענות בחיוב. אנחנו נעשה את הבדיקה הזאת תוך יומיים, ביום רביעי, ואני שוב פעם חוזר ואומר שוועדת הכספים מבקשת מכם להתחשב בצורכי הלקוחות ולהיענות לבקשה שלנו להשלים 20 אחוזים לכל הדיירים.

רק הבנקים שלא הסכימו.

ברור.

זה לכל הבנקים. אי אפשר להפלות.

אני לא מתכוון להפלות. אלה שהסכימו בהתחלה על 30 אחוזים ואנחנו מפחיתים עכשיו ל-20 אחוזים, אני לא מתכוון להעניש את הטובים אבל אני מבקש להיענות לבקשת ועדת הכספים ולקחת את זה בשיא הרצינות.


כולם הסכימו להקפאת המשכנתאות כולל הריבית לתקופה של חצי שנה.

האם זה שעורך-דין מולכו אומר שהוא הגיע להסדר עם הבנקים, זה אומר שהוא הגיע גם להסדר עם הדיירים?

אני אענה לשאלה. צריך להבין שאנחנו נמצאים כאן כשלוחי בית המשפט. זאת אומרת, כל הסדר כזה בא לאישור ועל דעת בית המשפט וכאשר אנחנו מגיעים להסדר עם הבנקים וכאשר אנחנו אומרים דיירים, המשמעות היא שזה כולל את כולם. יכול דייר לבוא ולומר שהוא לא רוצה להיות בהסדר.

בכל מקום בדרך כלל יש ועד שהוקם לעמוד בראש הדיירים. האם כל הסדר שאתם מגיעים אליו עם הבנקים, מתואם עם הדיירים?

כאשר דיברנו על מתווה, לא חשבנו, וזה גם לא היה אפשרי אף פעם להגיע בזמן כזה קצר להסדר ושנדבר עם כל קבוצת דיירים או עם כל נציגות או עם כל ועד בית. הרעיון המרכזי שהובא לאישור בית המשפט דיבר על זה שכל אחד יתרום משהו ושהחלוקה תהיה מאוזנת. לבנקים קבענו איזה שיעור שייכנס ולדיירים קבענו לכל אחד את האחוז שהוא צריך לתת. יכול דייר בסוף היום לומר שהוא מסכים או לא מסכים. זאת החבילה, בית המשפט בחן אותה, מצא אותה מאוזנת ואישר אותה. הדייר יכול לומר שהוא לא רוצה את ההסדר ואז כל אחד לנפשו. אני רוצה לעזור לכלל. מי שלא רוצה להצטרף לעגלה הזאת, חושב שהוא יכול להוציא יותר טוב, אדרבה, הוא יכול לנהל את מאבקו כנגד הבנק, לומר מה שהוא רוצה. העניין שלנו הוא להביא בזמן הקצר ביותר לקבוצה הגדולה ביותר את הישועה.

אנחנו עשינו מאמץ - כי יש לנו ים של טיפולים - לנהל את כל המשאים והמתנים האלה כל הזמן עם לפחות נציגי הוועדים. לא יכולנו ללכת לכל משתכן ומשתכן, וזה ברור.

גם לא ביקשתי את זה.

לכן יש קטעים מסוימים בהם לא דנו עם המשתכנים, אבל ברוב המקרים הגדולים זה נעשה מול הוועדים.

הבנקים ויתרו על שישה חודשים ריבית.

אל תרמו את הציבור. אף אחד לא ויתר על שקל. פורסים אותו ל-30 שנים. תאמרו את זה כי מי שחושב אחרת, לא הבין מה דובר בחצי שעה האחרונה. לא ויתרו על ריבית.

דחו אותה.

פרסו. לקחו את החצי שנה קרן וריבית. יכול להיות שבמקרה מסוים זאת רק ריבית כי לוח הסילוקים אמר שמהתחלה זה רק ריבית. את הסכום של 1,000 שקלים בחודש פרסו לעתיד.

אומר חבר הכנסת חיים אורון שלא הבנתי במה מדובר.

זה מותנה בבקשה וברצון כל רוכש ורוכש כי יש רוכשים שלא יזדקקו לזה ולא רוצים את זה.

בכל אופן, הם ויתרו עכשיו על הכסף. נכון שישלמו את זה בסוף, הכל טוב ויפה.

הם הקפיאו את תשלום המשכנתא לחצי שנה.

המחותן הראשי הוא משרד השיכון והוא אשם כפליים. ראשית, אנחנו בכלל צועקים שצריך להחזיר את המענקים ולא צריך אפילו להסביר למה. שנית, אני יודע שאולי הדיירים הולכים עם הזכויות, אבל בכל זאת אני חושב שאנחנו כחסרי כנסת הפעם רציניים מאוד. דיברו על בנק למסחר, אבל אומרים שזה לא בדיוק בנק למסחר אבל גם דיברו על יד לעזרה וכאן משרד השיכון נתן פעם הלוואת מקום בסכום מסוים. אני לא מדבר כרגע על הלוואת מקום, אבל ברור שמשרד השיכון, בגלל חוק המכר שהשתפר בזכות יושב-ראש ועדת הכספים וחבר הכנסת ריבלין. נכון שהחוק היום יותר טוב אבל עדיין לא הגענו למה שרצינו. מעבר לכל הדברים הללו, משרד השיכון אשם. יש דיירים שגם הם אשמים אבל רובם של הדיירים לא אשמים. אני חושב שמן היושר היה שמשרד השיכון – וזה חלק בלתי נפרד – יטפל בעניין, הוא ומשרד האוצר. לדעתי הוא צריך להגיע להשתתפות.

בישיבה הקודמת דובר על 35 או 37 מיליון שקלים.

זאת החבילה שאתם צריכים לתת. אני אומר את זה למנכ"ל משרד השיכון אבל הכוונה גם למשרד האוצר.

לעניין ההקפאה והפריסה של כספי משכנתאות. אנחנו כמובן נסכים להקפאת ופריסת אותו חלק של משכנתאות שניתן מתקציבי המדינה.

אלה הלוואות לדיור.

זאת תשובה לבנק המזרחי.

זאת תשובה לכל הבנקים.

זאת בשורה מצוינת.

המענקים בוטלו בשנת 2003 ולכן אין לנו מענקים. על פי בקשת יושב-ראש הוועדה אני רוצה להגיע לסוף. אנחנו סבורים שהמתווה שהתווה המנהל המיוחד שאופיין על ידי בית המשפט כמאוזן, שבוחן קרן מכספי הבנקים, הוא המתווה הנכון. לא נוכל להעמיד סכום של 35 מיליון שקלים לטובת המשפחות.

בגלל שאין לך או בגלל שאתה חושב שזה לא נכון?

אני מיד אנסה להשלים את דבריי.

אם היה לך, היית נותן?

לימדו אותי שלא לתת תשובה לשאלה תיאורטית. כרגע אין לנו.

עוד מעט היא לא תהיה תיאורטית אלא היא תהיה מעשית.

התקציב של המשרד בנושא משכנתאות לשנת 2008 צפוי להיות תקציב גירעוני וזה בניגוד למה שהיה בשנים קודמות אז החזרנו כספים. אני לא רוצה להיכנס להסברים, אבל לפי הערכתנו השנה אנחנו נסיים את התקציב של הלוואות למשכנתאות על פי חוק הלוואות לדיור בחסר ולכן גם אם היינו רוצים, לא נוכל להעמיד את הסכום הזה.


שמעתי מהדיון שהמספר של 260 משפחות ירד ב-102.

לא.

אולי לא הבנתי נכון.

רק בגלל שבנק ירושלים לקח את זה על עצמו.

זה אומר שהמספר ירד. אני מזכיר את זה כי אם אנחנו ממשיכים במתווה, כמו שהמספר ירד מ-260 ל-158, הוא יכול להמשיך לרדת ככל שבנקים נוספים מצטרפים. אני חושב שזה המתווה הנכון.

הם אתה יודע שכל דייר צריך להוסיף המון כסף? אני לא חושב, עם כל הכבוד, שהדייר אשם. הרוב המכריע לא פשע ולא גנב.

אמרת שמשרד השיכון אשם, אמרת שמשרד האוצר אשם. אני לא רוצה לומר מי אשם אבל לעניות דעתי משרד השיכון לא אשם. יש חוק מכר להבטחת השקעות של הרוכשים. כאשר נכחתי בדיון, הסברתי לכבוד יושב-ראש הוועדה את הצעדים שהמשרד נקט בהם אבל לא אחזור עכשיו על הדברים.


לשאלה ששאלת, לא נוכל להעמיד 35 מיליון שקלים לטובת הנושא כיוון שזה כסף שאין לנו.

מה כן תוכל להעמיד?

אדוני המנכ"ל, קח בחשבון שזאת לא הייתה הבקשה של ועדת הכספים אלא זאת הייתה דרישה של ועדת הכספים.

כאשר אין לנו כסף, לא נוכל להעמיד אותו.

קח את הכסף מהאוצר. אנחנו כאן כנראה מתבלבלים במושגים. אני מסתכל עליך כעל מנכ"ל משרד השיכון, כרגולטור על כל אותם דיירים.

רגולטור לא מממן.

אתה כמשרד השיכון אחראי על כל אותם דיירים שאיבדו את קורת הגג שלהם ואיבדו את כספם. הם איבדו את זה בגלל טעויות של הבנקים ובגלל הרמייה של בועז יונה ובגלל סיבות נוספות, אבל אתה המדינה ואתה צריך להיות אחראי על אותם אנשים שכרגע סובלים. אתה מדבר אתי על 35 מיליון שקלים שאין לך. אז תשיג אצל האוצר.

אנחנו מימנו לטובת העבודה של כונס הנכסים והמנהל המיוחד סכום של 4 מיליון שקלים

סליחה? ועדת הכספים השיגה 4 מיליון שקלים.

תקציב שלנו.

4 מיליון שקלים הוזרם למשרד השיכון כדרישה של ועדת הכספים ואני אחראי על כל מילה שאני אומר.

זה תקציב של משרד השיכון.

אני הגעת לסיכום עם האוצר לגבי 4 מיליון שקלים והעברנו למשרד השיכון. זה פשוט לא יאומן מה שאני שומע כאן.

הוא אומר שהוא מימן את זה מהתקציב שלו.

איזה תקציב שלו? אנחנו העברנו לתקציב משרד השיכון העברה תקציבית, לפי דרישה של ועדת הכספים מהאוצר. אני ניהלתי משא ומתן עם האוצר, הזרמנו 4 מיליון שקלים ואתה העברת להם. על מה אתה מדבר עכשיו?

נמצאים כאן נציגי אגף התקציבים. הם יעידו אם המקור של 4 מיליון שקלים ממשרד השיכון או מהאוצר. שאל אותם. אנחנו מימנו ממקורות שלנו.

זה היה כתוספת?

לא, לא תוספת.

זה מתקציב משרד השיכון.

את לא יודעת שסיכמנו עם קובי הבר? ועדת הכספים הזרימה למשרד השיכון 4 מיליון שקלים למימון הפעילות. מה שאת אומרת זה מאוד חמור.

קיזזו לו את זה.

ועדת הכספים בסיכום מממנת תקציבים, היא העבירה למשרד השיכון באוגוסט 4 מיליון שקלים לפעילות כונס הנכסים. הייתה ישיבה משותפת של ועדת הכספים עם ועדת הכלכלה. אם כן, איפה הכסף שאנחנו השגנו? זה הועבר לתקנה של משרד השיכון.

הצינור להעביר את הכסף הוא רק דרך משרד השיכון.

אדוני היושב-ראש, מנכ"ל משרד השיכון, אנחנו התייעצנו בינינו וכמובן לא העלינו על דעתנו לפנות למשרד השיכון ולמדינה לפני שפנינו לגורמים האחראים לכל המשבר הזה באופן ישיר, שהם הדיירים קודם כל, "חפציבה" שנשארה בלי שום דבר, לפי מה שהמנהל אומר, שאין שום סיכוי ושום תקווה לגבות ולו אגורה אחת לתוך המערכת השיקומית, ולכן פנינו לבנקים והם נתנו את תשובתם. מתוך הנחה שכולם ייתנו את חלקם, אנחנו פונים למדינה, שהרי המערכת היא שכשלה. העובדה היא שגם המדינה רוצה להגיש הצעת חוק כפי שוועדת הכספים הגישה, לתיקון חוק המכר. אבל לבוא ולסתום חסרים שהביאו לכך שהמערכת לא הייתה יכולה לפקח על דברים שבאים היום ומספרים לנו שהיו כתובת ענק על הקיר מתוך ידיעה שההתמוטטות הזאת יכולה לבוא ולהכות כל אזרח בישראל.


אומר לנו מנהל הפרוייקט וכונס הנכסים הרשמי שבכל מקרה, גם לאחר כל ההסדרים שדיברנו עליהם, יהיה חסר של 37 מיליון.

זה ירד מכיוון שנמצא פתרון ל-102 יחידות.

כאשר הסכום ירד, נוריד.

הם לקחו את כל ה-100 אחוזים של ה-102?

כן.

היא אומרת לא.

פירושו של דבר שכאשר בדקנו את חלקם של כל אותם אנשים אשר צריכים לשלם את תשלום המחדלים שהיינו עדים להם ושאנחנו מנסים למצוא להם פתרון, אנחנו נמצאים בחסר של 37 מיליון שקלים ואנחנו מקווים שזה יהיה פחות. אין דרך אחרת אלא לפנות למדינה, כפי שפנינו למדינה במקרים רבים כאשר כשלה המערכת. אתה לא זוכר בוודאי כי אתה איש צעיר אדוני המנכ"ל, כל המערכת הבנקאית התמוטטה והמדינה הגישה את הסיוע שלה. הייתה מערכת התיישבותית שהקיפה באמת את האנשים אשר דאגו יותר מכל להקמתה של מדינת ישראל וביסוסה, וזו המערכת הקיבוצית והחקלאית, והמדינה מצאה את הדרך איך היא מושיעה בידה, וכך הלאה וכך הלאה דוגמאות למכביר. אנחנו לא באים ומבקשים היום איזשהו מתן פתרון במערכת שלמה שהתמוטטה ושעולה מיליארדים אלא אנחנו מדברים על 37 מיליון שקלים לאחר שאנחנו מיצינו את הדין עם כל אחד ואחד מהאנשים שמעורב בעניין הזה, בין שידו הייתה במעל ובין שידו לא הייתה במעל.

אנחנו מבקשים שאדוני ילך לממשלה, באמצעות משרד השיכון – הזמנו אותך ולא את משרד הדתות, כי משרד הדתות אחראי על דברים אחרים – והממשלה צריכה לסייע. אתה בא לכל אזרח שנתן את מיטב כספו מתוך הבנה שהוא מוגן על ידי המערכת והוא צריך פתאום להוסיף מאות אלפי שקלים, דבר עבורו הוא כמעט בלתי אפשרי. הייתה כאן לפני שבוע אחת מבנותינו שעכשיו היא כבר אימא לנכדינו והיא זעקה מהיכן היא תיקח את הכסף הזה ומאיפה היא תביא את ה-30 אחוזים.


לכן אני חושב שהפנייה שלנו ושל יושב-ראש הוועדה היא פנייה בה ועדת הכספים מביעה דעתה פה אחד, לאמור שאנחנו מבינים שלא יכול להיות מצב שבו בכל פעם כאשר איזה עסק ייכשל בארץ, תבוא למדינה לומר שהיא תשלם. זאת אומרת, בארץ לעשות סיכויים זה מצב של וין-וין. אם תרוויח, הרווחת, ואם תפסיד, תבוא למדינה. אנחנו מבינים זאת גם כאשר אנחנו לא בתודעתנו אנשים שהם בעד שוק חופשי לגמרי.


אני אומר לך בצורה מפורשת שכאן המערכת קרסה. כאן המערכת כשלה ופה המערכת צריכה לתת כאילו את הכסף המינימלי שחבר הכנסת ליצמן דורש אותו. אנחנו לא באים ואומרים לך לתת לכל אחד ואחד מהאזרחים, אנחנו לא אומרים לך שתיתן לכל אחד ואחד מהבנקים, אלא אנחנו אומרים לך שתיתן את הכסף הזה למנהל הפרוייקט והוא בשום שכל ודעת, ומתוך חשבון מפורט שהוא יגיש, יבוא ויפרט מה הוא היה צריך לעשות עם הכסף הזה. אנחנו דורשים בשבילו. הוא מחויב כלפי בית המשפט לתת פתרונות. הוא יכול לפנות לשר הדתות שיתפלל בשבילו, אבל מעבר לזה הוא לא יכול והוא לא יכול גם לדרוש מהמערכת. אנחנו כנציגי הציבור מבקשים ממשרד השיכון שיפנה לממשלה או מתוך תקציבו הוא ימצא את הדרך איך לבוא, לשפות ולפצות. אני לא חושב שה-37 מיליון צריכים להיות כולם בשנה הזאת, יכול להיות אפשר לחלק את הסכום הזה על שתי שנות תקציב למרות שאני לא בטוח.

לחלק נזדקק עכשיו.

אתם יחד אתנו מבינים שאנחנו צריכים לשלם את חלקנו באותו כישלון ציבורי של כולנו.

אני רוצה להמשיך את מה שאמרו קודמיי בצורה מעט שונה. אני קורא לזה קופת הפירוק למרות שאולי המושג הוא לא בדיוק נכון. אני מבין שלקופת הפירוק חסר איזשהו סכום של כסף. אני מציע לחבריי כרגע לא להתחייב על הסכום אלא להתחייב על העיקרון, שיש מספר כי אני יודע שאם מביאים עכשיו כסף מכאן, מישהו אחר בורח ויכול להיות שמי שבורח, עוד אין שום הצדקה לכך שיברח. אני לא מאמין שהעניין ייסגר בלי שלקופת הפירוק יבוא איזה סכום מהמדינה. האם זה 37 מיליון או 32 מיליון או 27 מיליון, כרגע אני לא יודע. אני מתרשם שהמפרק וכונס הנכסים הרשמי עושים כאן עבודה ברצינות ואני רגיש למושג צדק חלוקתי שהם משתמשים בו כל הזמן וזאת בדיוק הכוונה. לכן המקום היחידי אליו צריך להביא את הכסף זה לקופת הפירוק. כאשר יסתיים הסיבוב הזה הם יבואו ויאמרו שהם ירדו מ-30 ל-20, וזה גם משהו בתוך המקורות הווירטואליים. לכן אני לא במקרה אומר את הדברים מאוד בזהירות, כי קל פה מאוד עכשיו לתת מכה כזאת שמישהו יחשוב שבכלל הולכים כאן להביא 100 מיליון שקלים וכולם יתחילו לברוח, כי יושבים כאן אנשי עסקים שאני מכיר חלק מהם והם מאוד מכובדים ומאוד רציניים והם לא יתנדבו לשלם אלא אם כן הם ידעו שאין להם ברירה אלא לשלם. אני אפילו יכול להבין אותם בעניין הזה.


לכן אני מציע אדוני היושב-ראש שאנחנו נפנה למשרד השיכון. תקציב המשכנתאות יחסר השנה כי מישהו עשה תרגיל על השרים וקיצץ אותו ביודעין ואמר שיש לו מקור, תקציב המשכנתאות. כאשר שאלו למה הורידו במשכנתאות, אמרו שיהיה בסדר כי תקציב המשכנתאות הוא זכות של הציבור ובמשך השנה יביאו בחזרה כסף. אתם לא תוכלו למנוע מאזרח שהוא זכאי מלקבל משכנתא. לכן אני לא נבהל מזה שתקציב המשכנתאות כרגע יהיה בגירעון כי אתם על פי חוק חייבים למלא את הגירעון הזה.


מה שמוצע כאן עכשיו הוא לא על פי חוק. מה שמוצע כאן הוא בהחלט לפנים משורת החוק אבל הוא בתחום האחריות שלנו.


לכן, לסיכום, אני מציע שאנחנו נאמר שאנחנו פונים לאוצר ולמשרד השיכון. אנחנו יודעים שיש כאן סכום באפר שצריך להוסיף לקופת הפירוק. גובה הסכום המדויק, אני מציע שהיושב-ראש וחבר הכנסת ליצמן ידברו עם עורך-דין מולכו כאשר התמונה תתבהר ולא כרגע נקפוץ פנימה כמו פיל בחנות חרסינה ונקלקל לו במקומות אחרים.

אנחנו יודעים שמצאו חלל, מורידים את הסנהדרין הגדולה, את ההנהגה המרכזית מירושלים שהם צריכים לבוא ולהביא את העגלה הערופה והם צריכים לומר שידם לא שפכה את הדם הזה. וכי תעלה על דעתך שהמנהיגים שפכו את הדם? אומרים, ודאי שלא, אבל יש לכם אחריות שילוחית. אולי לא דאגתם שיהיה ליווי. אז היה ליווי פיזי ואילו היום זה ליווי בנקאי. יש אחריות שילוחית על ההנהגה ולכן כן מורידים ולכן הם כן צריכים להביא עגלה ערופה. זו הדרך שאנחנו פונים אליכם. יש לכם אחריות שילוחית, אתם ההנהגה, ואתם כן צריכים להיכנס לתמונה.

הם המדינה ולא רק ההנהגה.

אני רוצה שיובהר חד משמעית. אנחנו מדברים כאן יפה ורגוע, מבקשים יפה, אבל שלא תהיה טעות. זאת דרישה אולטימטיבית ואני לא מציע להיכנס לעימות עם חברי הכנסת. אני לא יושב-ראש הוועדה, אבל לעשות מהומות גם אני יודע. רבותיי, אנחנו לא נעביר לסדר היום.

אני כבר אמרתי בשבוע שעבר שיש להם מזל כי אני הרבה יותר זול ממך. לכן כדאי לך לסגור אתי כל עוד אני כאן.

שמעתי את חיים אורון שכנראה לא הבין את דבריי. בקשתנו/דרישתנו מהמדינה באמצעות משרד השיכון באה לאחר שברור לנו מעבר לכל ספק שהבנקים ייתנו את חלקם, שהדיירים ייתנו את חלקם וזה מותנה בכך.

זה ברור. ברור שמשרד השיכון ומשרד האוצר צריכים לשלם.

אני רוצה להבהיר ולומר שאנחנו מתייחסים לכל בקשה של ועדת הכספים כדרישה. לא צריכים איומים ואנחנו מבינים שצריך להתייחס לבקשה ברצינות רבה, וכך פעלנו כך נמשיך לפעול.


לגבי הנמשל, לא ברור לי מי העגלה הערופה כאן, אבל בכל-זאת העגלה הערופה מופעלת במקרה שיש ספק ואני לא בטוח שזה המקרה כאן.


בכל מקרה, אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת ריבלין וחבר הכנסת אורון. הבנתי את הדברים שהם אמרו וזה לא סותר את מה שאמרתי ואני רוצה להתבטא בזהירות. המתווה של כונס הנכסים ושל המנהל המיוחד בעצם הביא – ושמענו את זה – לירידה של כמעט 40 אחוזים מה-260, ברגע שיוצאים 102 משפחות. אני מניח שהסכום גם יתוקן ויתואם בהמשך. ככל שהם מצליחים להכניס את יתר הבנקים, אני מבין שעשוי להישאר סכום שאני חושב ומצפה שיהיה סכום קטן מאוד ואני רק רוצה לומר שמשרד השיכון יופיע בפני הוועדה בהמשך וכי אנחנו מבינים שבסופו של דבר הדברים צריכים להיסגר.

אתה לא היית ביום שלישי.

לא הזמינו אותי. כאשר מזמינים אותי, אני בא.

הוא אמר שהוא ישלים את מה שחסר.

לא, לא אמרתי.

אנחנו עשינו אז הפרדה בין אותם 260 משפחות שאין להן בנק מלווה ואז המדינה צריכה לתת להן מטריה.

המספר ירד.

אבל זה ירד באופן מלאכותי על ידי כך שנציגת בנק ירושלים אמרה משהו. מה שדרשנו היום מהבנקים זה להשלים את החלק שלהם באותם פרוייקט עם ליווי שהם משתתפים בהם ולא לגבי אותם 260 משפחות שנשארו בכלל ללא שום כיסוי וללא שום ליווי. זה החלק שלך. אתה המדינה.

קרן שנוצרת מתוך ההצטרפות של הבנקים מממנת חלק ניכר.

לא. יש שם מספיק אנשים שצריכים לקבל את הכסף מהקרן הזאת.

הוא אומר שאת מה שחסר, הוא ישלים

לא, לא אמרתי. שלא תהיה אי הבנה. אני מבין שהמספר של 35 מיליון או 37 מיליון הוא לא מספר קדוש אלא הוא מספר תוצאתי.

עורך-דין מולכו, לפני שאתה מתייחס, אני רוצה לשאול אותך שאלה שתתייחס גם אליה. לגבי אותם דברים שקודם סיכמנו עם הבנקים, כולל זה שהפחתנו את הדרישה לשלם 20 אחוזים במקום 30 אחוזים. אני מאוד מקווה שאתה מסכים עם המתווה הזה.

אני מקבל אותו בברכה כמו שאני מקבל כל השתתפות של הבנקים בפתרון בעיה. אני רק רוצה להזהיר את כולנו שאם אנחנו מפחיתים, מטילים על הבנקים יותר – וזה מה שאנחנו עומדים לעשות – ומרכיבים אחרים של ההסדר, של המתווה, אנחנו נאבד. אני נמצא במצב שיש לי כשישה או שבעה הסדרים קיימים ובהסדרים האלה אני מקבל כספים על חשבון הקרן.

יעשה חשבון כל אחד מהרוכשים האם הוא רוצה ללכת למתווה הראשון או לא.

הוא צודק. הוא אומר שיעשה חישוב כל אחד מהרוכשים, אם הוא מקבל מתווה של בית משפט של מולכו לגבי 70 אחוזים או שהוא מקבל מתווה שלנו לגבי 90 אחוזים.

אין מתווה שלנו. הכל בית משפט.

הדייר ודאי שירצה לקבל החזר של כל ה-30 אחוזים.

הוא צריך להגן על המתווה שלנו בבית המשפט.

לרדת מ-30 ל-20, זה מאוד נחמד, אבל זה עלול למוטט באופן קשה מאוד את המתווה עליו אנחנו נמצאים ושאליו התחברו כבר כשישה בנקים ויש בדרך נוספים למעט אחד.

מה זה קשור לבנקים שהתחברו למתווה?

מאוד קשור.

תן להם מתווה גם חמישים-חמישים והם יתחברו עוד יותר.

לא. יש מרכיבים אחרים במתווה. למשל, הקרן שאני זקוק לה כדי להציל את 360 המשפחות. לכן אני מציע, אם מותר לי להציע, לא ללכת בכיוון של הקרן, לא ללכת בכיוון של הכספים שאני זקוק לקבל להצלת המשפחות שלא עומדות לקבל דירות אלא ללכת דווקא בכיוון שאם משרד השיכון רוצה לתת משהו, וזאת החלטה שאתם צריכים לקבל, משרד השיכון ייתן לטובת האחוזים. למשל, הוא ייתן 10 אחוזים מתוך ה-30, או ייתן 5 אחוזים מתוך ה-30 לטובת המשתכנים באופן ישיר - זה יקטין את התשלומים שהבנק צריך לשאת. אז תהיה לי גם הקרן שלי כפי שאני צריך אותה, גם משרד השיכון ייתן מה שהוא צריך לתת וכל יתר מרכיבי החבילה לא יתפוררו ואני יכול להמשיך ולעשות עוד הסדרים היום ומחר ומחרתיים. זה מה שאני מבקש.

אדוני ביקש מהבנקים את ה-20 אחוזים השתתפות של הדיירים. אני חושב שכדי להתקדם, מה שצריך לעשות זה בכל בנק שאתו הגענו להסדר, אנחנו צריכים לומר שההסדר נותר בעינו. כמו שאמר עורך-דין מולכו, אם אנחנו נוריד עכשיו ממי שכבר הסכים, אנחנו בבעיה. מה שצריך כן לעשות זה שלושה בנקים שנותרו לנו – פועלים, מרכנתיל ולאומי – שייכנסו להסדר, למתווה כמו שאנחנו רצינו. יש בעיה של 30 אחוזים שאדוני העלה.

זה כבר 20 אחוזים.

צריך להתחבר למה שאמר עורך-דין מולכו. אנחנו לא יכולים להסכים ל-20 אחוזים ואני אומר את זה במפורש. אדוני ביקש 20 אחוזים, אבל אנחנו נוכל להסכים ככל שתהיה תרומה משמעותית אבל אנחנו לא שם כרגע. היום סגרנו עם 80 אחוזים באופן שאנחנו מקבלים את הכל. אם אדוני מוריד אותנו ל-20 אחוזים, אנחנו בבעיה.

אדוני הכונס, אנחנו מדברים לדעתי בשפות שונות וזה אחרי שעתיים שאנחנו מנהלים כאן דיון. אני עוד פעם אומר מה היה הסיכום. אתם הגעתם ביום שלישי עם המתווה של בית משפט שאמר שבאותם פרוייקטים שיש ליווי בנקאי לגביהם, הבנק משתתף ב-70 אחוזים מהחוסר.

ונותן תרומה נוספת.

וה-30 אחוזים הם על חשבון הדיירים. אנחנו מפחיתים את הסכום הזה של 30 אחוזים שעל חשבון הדיירים ל-10 אחוזים.

מי ישלם אותם?

הדיירים. 10 אחוזים במקום 30 אחוזים. 20 אחוזים אנחנו מבקשים מהבנקים שמחלק מהם כבר קיבלנו הסכמה ומחלק לא קיבלנו. לכן אנחנו מתכנסים כאן ביום רביעי.

אדוני, חסר נתון.

אני שוב אומר, שלא יהיו טעויות. אנחנו מבקשים מהבנקים ביום רביעי לבוא עם תשובה חיובית.

אדוני, אני לא יכול להסכים לזה.

הוא אומר שיש בנקים שהסכימו כבר ל-30 אחוזים.

כאשר אדוני מבקש מבנק הפועלים 20 אחוזים, הוא נתן לו בזה פטור ממה שהוא היה צריך לתת לי לקרן. לבנק הפועלים זה נוח והוא אמר לאדוני אמן, אבל לעומת זאת בנקים אחרים שהבור שלהם הוא יותר גדול, הם לא יכולים להגיע לשם. לכן אני אומר שוב, אדוני, הוועדה הזאת מקדמת אותנו מאוד, היא העבירה אותנו דרך ארוכה אבל בשביל לעשות את הדרך הזאת קצרה מה שנותר לי זה לומר לאדון בנק הפועלים, מרכנתיל ולאומי לבוא בצורה כזאת או אחרת למתווה. אם הוא אומר שהוא נותן 20 או 30, אני עומד עם זה. אדוני רוצה לעזור לדיירים במקטע של ה-30 אחוזים, אז בבקשה, משרד השיכון.

זה לא משרד השיכון.

אני רוצה להבהיר. יש פה הרבה בעיות. אנחנו לא מסכימים עם המתווה.

אתם היחידים שלא מסכימים עם המתווה.

אנחנו לא מסכימים למתווה. הסכמנו להצעת הוועדה במלואה. אנחנו גם לא מבקשים את ה-20 אחוזים שאתם מציעים ואנחנו מוותרים עליהם. אנחנו לא מקבלים את הרעיון שעומד מאחורי האידיאולוגיה שמציג כאן כונס הנכסים הרשמי. אני חושב שאם יש רעיון של צדק חלוקתי, הראשון שצריך לשאת בעניין היא המדינה ולא לפנות לגופים מסחריים. אמרתי את זה אז ואני אומר את זה עכשיו. זה לא עניין של כסף אלא שאנחנו לא מסכימים עם העיקרון.

אנחנו יושבים עוד רבע שעה והעניין נפרם. אני חושב שאנחנו לא עושים דבר נכון. לבועז יש את האינטרס שלו שהוא נוגד את האינטרס של ההוא, ולהוא יש את האינטרס שלו שנוגד את האינטרס של ההוא וכל אחד מושך את השמיכה שלו למקום שנוח לו. לכן עורך-דין מולכו וכונס הנכסים צריכים לפתור את העניין. מה שאמר עורך-דין מולכו שייתנו לו ללכת למסלול.

שילך.

הוא אומר שכל מה שאתם תביאו ממשרד השיכון, יהיה ON THE TOP OF ואז אתם תקבלו החלטה.

אני אומר שזה יוריד את ה-30 אחוזים.

הוא אומר שהוא ישיג מהבנקים כמה שהוא יכול להשיג ואחר כך, אם הוא יבוא ויאמר שהוא מציע לתת פלט לכולם 5 אחוזים או לתת לאלה בהר חומה 7 אחוזים ולאלה במקום ההוא 9 אחוזים, הוא יחלק את הסכום שייתנו לו. אל תפרמו את ההסכם שלו אלא תוסיפו את זה לקופה, את הסכום שאתם תביאו.

זה נכון.

אני מציע לכולנו לעצור רגע ולתת לו. להפעיל את הלחצים על שני הבנקים שמסרבים או על שלושת הבנקים ולתת לו אפשרות להגיע להסכם הכי טוב שהוא יכול להגיע אתם. כשהוא יסיים את כל החבילה, הוא יביא לנו את השארית, את ה-באפר ואנחנו נפעיל את כוחנו כי רב ונראה כמה הוא יהיה כי רב ונאמר לאוצר ולכולם שיביאו עכשיו את הסכום ובאמצעותו נוריד את רמת האמבטיה לסכום נוסף. אחרת אנחנו פורמים כאן את כל הסיפור.

בסדר גמור. אנחנו עוצרים כאן את הדיון.


עורך-דין מולכו ואדוני כונס הנכסים הרשמי, שלמה שחר. אתם ממשיכים במתווה שלכם ואתם לוחצים על אלה שעדיין לא נכנסו למתווה. אנחנו לא מתחרים כאן במתווים. אני מסכם את הישיבה.


אנחנו מתכנסים כאן ביום רביעי ומכניסים לסדר היום את הנושא הזה כי זה נושא חשוב. אנחנו קוראים לבנקים שנתנו להם 10 אחוזים ליהנות מהספק או ממה שהם ביקשו, 20 אחוזים תביאו לנו ביום רביעי, 10 אחוזים זה על הדיירים. 20 אחוזים במקום 30 אחוזים. שלא יהיו טעויות, אנחנו לא יורדים מזה למרות כל המתווים שדיבר עליהם כל כך יפה עורך-דין מולכו. ביום רביעי אנחנו מצפים לתשובה חיובית מכל הבנקים שעדיין לא נתנו תשובה. כרגע נתן תשובה רק בנק הפועלים ובנק לאומי.


בנושא המשכנתאות, סגרנו וסיכמנו עם כל הבנקים שתהיה הקפאה במשך חצי שנה פלוס הריבית.

אני רוצה לנסות להבין אותך כדי שכולנו נבין אחד את השני. יש שני בנקים שמסרבים כי הם הגיעו להסדר עם עורך-דין מולכו.

יש בנק אחד שמסרב.

כי הוא הגיע להסדר עם לעורך-דין מולכו.

לא. הבנק היחידי שלא הגיע אתי להסדר הוא בנק הפועלים.

אני רוצה להבין כדי שלא תצא מכשלה מצדנו. אם יש בנק שהגיע להסדר ואנחנו נחייב אותו ב-20 אחוזים, הוא יאמר כן, אבל הוא יאמר שההסכמים הקודמים בטלים.

נכון.

אנחנו רוצים ללמוד את העניין כדי שלא תבוא מאתנו תקלה בהחלטה שנקבל שהיא לא תהיה טובה. אומר עורך-דין מולכו, כפי שאני מבין אותו, שתפחיתו מה-20 אחוזים של הבנקים על ידי קבלת החלק של משרד השיכון. על ידי כך אנחנו נוכל להשאיר את המתווים שכבר הגענו אליהם ושהם לא פחותים מאשר ה-20 אחוזים שאתם מבקשים והם עוד יכולים להוסיף לנו.

נכון.

אני חושב שאנחנו לא יכולים להתעלם מהעניין הזה. אם נאמר לבנק ירושלים שאנחנו דורשים ממנו 20 אחוזים, הוא יאמר בהחלט, הוא ייתן לנו 20 אחוזים אבל הוא רוצה את כל ההסדרים והוא הולך להסדר עליו הסכימו בחדווה כל כך גדולה בנק דיסקונט ובנק לאומי.

אנחנו מתחילים להסתבך. הסיכום שאני הקראתי קודם הוא זה שמחייב את הבנקים ואנחנו סיכמנו על זה בחדר. אני מבקש מהרוכשים, כל אלה שרוצים הקפאה של משכנתאות לחצי שנה פלוס ריבית, תפנו כבר עכשיו לאותם בנקים מלווים.

לא לבנקים המלווים אלא לבנק למשכנתאות.

נכון, לבנק משכנתאות.

משרד האוצר צריך להביא תשובות ברורות ליום רביעי. שמשרד האוצר לא יבין שהוא יוכל להתחמק. משרד האוצר חייב ביחד עם משרד השיכון.

בסדר גמור.


תודה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05