PAGE
37

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 686

מישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט

יום חמישי י"ד כסלו התשס"ט (11 בדצמבר 2008), שעה 08:30

תקנות סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי

תקשורת), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: מנחם בן ששון – היו"ר

צביה גרינפלד

דוד רותם

יוחנן דנינו – ראש אגף חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

ג'קלין לוי – רמ"ד מחשוב מודיעין, משטרת ישראל

יואב תלם ע' ר' אח"מ – משטרת ישראל

עודד ברוק – יועץ משפטיע, המשרד לביטחון פנים

אלעזר כהנא – יועץ משפטי, משטרת ישראל

ענת סיגל – יועצת משפטית סיגינט, משטרת ישראל

יואב דניאל – קצין תקשורת ומודיעין, משטרת ישראל

נטע גדיר – יועצת משפטית, אח"מ, משטרת ישראל

עו"ד דן חי – לשכת עורכי הדין

יונתן גנץ – מתמחה, עו"ד דן חי

עו"ד אביטל בגין – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אשר גושן – סגן היועץ המשפטי, רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד איילת כהן-מעגן – בזק

שירן דור – מנהלת צוות, סלקום

אשר צובה – מתמחה, סלקום

עו"ד יונתן חמו – סלקום

סימי מור – מנכ"לית איגוד ישראלי לרווחה חברתית

אפרת רוזן

תמי ברנע

רותי וייס

תקנות סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה – נתוני תקשורת)
(מאגר נתוני זיהוי תקשורת), התשס"ח-2008

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט. מר כהנא, בבקשה.

השתדלנו לעשות שינויים, לתקן את התקנות, לשנות את הנוסח באותן נקודות שהוועדה הפנתה אליהן. בדקנו את כל הנושאים שעלו. עשינו כמה שינויים, להערכתנו שינויים שהם ממש לא מינוריים, הם די משמעותיים לפחות מבחינת ההפעלה המבצעית שלנו יש להם השלכות מאוד משמעותיות.

ראשית תקנה 3 המקורית עברה.

צרפנו את התקנות שעוסקות בנושא של אבטחה, שמירה וכו' - - -

עמוד 2 תקנה 3.

תקנה 3 כמות שהיא אין בה שינויים למעט (ב)(3) שיש שם הפנייה. כיוון שעשינו סעיף ספציפי נפרד והדגשנו את הנושא, נתנו לו יותר מקום ממה שהיה לו לפני כן כי זה תקנה 8 (ב), במקום לכתוב את זה פעמיים עשינו הפנייה אבל זה אותו נוסח שפחות או יותר היה בנוסח הקודם.

בנוסח הקודם זה גם היה ראש מערכת הסיגינט?

העלינו דרגה.

אז למה אתה אומר שזה לא שינוי?

טעיתי.

אחת ההערות השיטתיות שהיו לנו אליכם, בפרט חבר הכנסת רותם הייתה הדרגות והאנשים. כאן עניתם על זה.

נכון, עלינו דרגה.

זאת הדרגה הגבוהה ביותר בהיררכיית הפיקוד הרלוונטית?

בתחום הזה כן. ראש המחלקה אחראי על כל התחום.

מה הדרגה של ראש המחלקה?

ניצב משנה.

הערתי על סעיף (7)(ד), אמרתי שאני רוצה לראות בתקנות את כל ההוראות של (7)(ד). אני לא רואה אותם בכלל.

מה שהיום אולי (6)(ג), נהלים?

לא. אני קורא את החוק סעיף (7)(ד): השר לביטחון פנים באישור ועדת חוקה יקבע הוראות לעניין אופן אחזקת... הבקרה על פעולות מורשי הגישה, שימוש וכל הדברים האלה. איפה זה?

הכל נמצא.

ב-4 לדוגמא: מנהל המאגר יבצע פעולות פיקוח ובקרה מזמן לזמן ולפחות אחת לשישה חודשים, בין השאר בנושאים האלה. זה ההוראות?

לא רק, זה אחת מהן. חלק מהתקנות כאן, חלק מהתקנות מגובה בהוראות. כאן קיבלת תשובה לדרגה.

יש גם את כלי הבקרה המקוונים שעושים את אותה פעולה רק בדרך אוטומטית ממוחשבת.

פסקה 3, תקנה 3 (ב)(3), מה שיניתם?

לא שינינו מהותית, עשינו את זה על דרך הפנייה במקום לכתוב את אותו סעיף פעמיים כי לקחנו את הנושא של מערכות מקושרות בתקנה 8(ב) ונתנו לו מקום בצורה הרבה יותר ברורה, שקופה ומסודרת.

תיעוד אוטומטי, זהות המבצע, תאריך, שעה, סוג הפעולה וכל זה מחכה לסעיף 8.

אלו דברים שעלו גם בדיון הקודם ולכן במקום לכתוב ב-(3)(ב)(3) – במקום לכתוב את אותם דברים שוב עשינו על דרך הפנייה.

אני חושב שזאת הערת עריכה שהייתה לנו בפעם הקודמת.

חסרה אולי התייחסות למה זה הגדרה של מערכות מקושרות.

מר כהנא?

ב-(3)(2) יש מה אנחנו מתכוונים בתקנה במערכת מקושרת, יכולנו גם להסביר את זה אבל זה מה שכתוב ב-(3)(א)(2).

נכון. כתוב: קבלת נתונים מהמאגר באמצעות מערכות מחשב, להלן מערכות מקושרות. לא תבינו מה זה? אלה מושגים שתצטרכו לדעת ותצטרכו להעביר.

אם צריך אני יכול להעביר.


השימוש במערכות האלה בחלקן הוא לא באמצעות כניסה למאגר במובן של הקשת שם, תעודת זהות, סיסמא וכו' ונכנסים ומקישים מספר טלפון ומקבלים שם וכו'. מערכת האזנת הסתר שעולים בה שמות של אנשים ומספרי טלפון – בתוך המערכת עצמה יהיה משולב המאגר ומהמספר אפשר יהיה להגיע, לא צריך כל פעם לסגור את מערכת האזנת הסתר והיכנס למערכת נתוני התקשורת. לדוגמא המפות, המאגר הזה חל גם על המפות. המפה כשלעצמה היא טבלה עם שמות קוד וכל מיני קריטריונים טכניים. המאגר כשלעצמו אין לו משמעות. המשמעות היא באפליקציה שיודעת לגשת למאגר ולעשות בו שימוש.

שואל אותך עו"ד יונתן חמו מחברת סלקום מה זה?

מערכת המודיעין לדוגמא, מערכת האזנת הסתר זאת מערכת שתאפשר את המאגר.

זה לא המאגר עצמו, זה לא המאגר שיושב, אני מקיש סיסמא, נכנס, מקיש מספר טלפון ומקבל תשובה אלא זאת מערכת שהוא מקושרת למאגר, מקבלת שירותים ונתונים מתוך המאגר.

מר חמו, למה זה בעצם מעניין אותך? מה שאתה צריך לתת, מה הוא עושה איתו זאת השאלה של החוק, זה צריך לעניין אותי. כמי שמספק לו את החומר, הוא כותב לך בצורה ברורה ובהירה מה הוא רוצה ממך. האם כתוצאה מסעיף (3)(א) קטן, (2) קטן לא תדע מה לתת לו, יש אי בהירות.

זה לא רק שאני אדע או לא אדע מה לתת לו. השאלה היא גם שאנחנו נמצאים פה כדי לעשות את מירב המאמצים שהמידע הזה יישמר כמו שצריך לעשות בו שימוש כראוי. מערכות מקושרות המאגר שמר כהנא דיבר עליו, מאגר של מפות זה נחשב תת מאגר, זה חלק מהמאגרים שיש לנו, זה לא מערכת מקושרת ככל שאני מבין את התקנות. בנוסף יש את סעיף (6)(א) שמדבר על גישה למערכות מקושרות ולמאגרים מחוץ למשטרה. גם זו שאלה שאני רוצה להבין. אם שוטר יכול לשבת דרך האינטרנט, סתם אני מעלה סוגיה, ולהיכנס למאגר, יש פה רגישות לאבטחת מידע.

מר חמו, השאלה שלך קודם כל היא מהי מערכת מקושרת. אני שואל אותך כנציג של חברה שצריכה לספק נתונים. האם כתוצאה מאי הבהירות שלכאורה יש לך לגבי מערכת מחושבת אתה לא תדע מה לתת לו.

התשובה היא חד משמעית לא. זה קשור לרמת האבטחה של המידע.

מר כהנא, איך אתה מרגיע אותנו וגם אותו כאזרח מהשאלה של פריצת מערכות. יש את סעיף 8, יש את סעיפי הבקרה. בסעיף הזה האם אתה חושב שעשויה להיות בעיה בשמירה על המערכות הללו.


סעיף 4 החדש. מר כהנא, תיקנת לי כאן אבטחה. ספר לנו איך שדרגת?

התיקונים עלו בישיבה הקודמת. זה היה הבהרה של הניסוחים של מה בדיוק צריך לבדוק מנהל המאגר, ההגדרה של לפחות אחת משישה חודשים שלא הייתה לפני כן.

זה יותר מדי זמן.

אבל זה מה שאמרתם בישיבה הקודמת.

לא נכון, לא אמרנו 6 חודשים.

אני לא זוכר.

אני רוצה כל 3 חודשים, הייתי רוצה כל חודש אבל לא אעמיס עליהם יתר על המידה. בין היתר יש לי פה גם את העניין של אבטחת גישה למאגר. אי אפשר שהוא עשוי להיות פרוץ 6 חודשים ואתם לא תגלו את זה.

יש פה עוד סעיפים שמדברים על כך שיחולו עליו הוראות, הוא חלק ממערכות - - -

עזוב אותי יחולו עליו הוראות. אני רוצה להבטיח שהמאגר הזה חסום, זו קופסא סגורה, לא נכנסים אליה אליה אלה מתי מעט בעלי הרשאה.

זה מה שכתוב פה.

אבל אני רוצה שגם תפקחו על זה, לא שתגידו לי אחר כך - - -

מר כהנא, יש לך בעיה עם 4 חודשים?

אין בעיה.

אין בעיה גם עם 3 חודשים.

הנה, הבאנו את כל הפיקוד הבכיר.

פיקוח ובקרה זה אינטרס שלנו.

מר כהנא, סיימנו את סעיף 4?

רק לציין שכתבתם במפורש את הדרגה.

שדרגת את הדרגות.

הגדרנו את דרגת מנהל המאגר, זו דרגה מינימלית. במבנה שלנו זה יכול להיות יותר עדיין, זה לא נקבע אבל זו דרגת מינימום, זה לא דרגת מקסימום.

תודה, תקנה 5.

אני רוצה שתדע, לדעתי (4)(ב) לא עונה על דרישות החוק.

למה?

משום שסעיף (7)(ד) אומר: השר לביטחון פנים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת יקבע הוראות לעניין אופן אחזקתו, שמירתו של מידע במאגר נתוני זיהוי, אופן הבקרה על פעולות אלה, מורשה גישה למידע הכלול בו והשימוש שייעשה בכל סוג של המידע המועבר אליו וממנו.

אתה זוכר מה הצעתי לך בפעם הקודמת ואעשה את זה גם היום.

בסדר.

אמרתי לך בפעם הקודמת, אנחנו מפרשים את הסעיף הזה - - -

אבל מקודם אלעזר אמר לי: אדוני, זה עונה. אז אני אומר: זה לא עונה.

חבר הכנסת רותם, לקראת סוף הדיון, ניקח את הסעיף הזה פריט פריט ומר כהנא יגיד לנו לגבי מורשה כך וכך, לגבי זה כך וכך וכו'. מה שיחסר לנו ישלים ונוכל להיות רגועים שאנחנו מממשים את החוק שבזמנו חשבנו שהוא משנה לטובה.

סעיף (7)(ד) זה סעיף שהתעקשנו עליו הרבה זמן.

אני מבין ואני לא מנסה להתחמק ממנו. אמרתי את מתודת העבודה גם בפעם הקודמת.

אני רוצה רק להפנות לעניין הזה, גם תקנה 5 עוסקת בבקרה.

אמרתי לך מה תהיה השיטה. נגמור את העבודה, נעבור פריט פריט ונראה שענינו, אם לא ענינו נצטרך לענות על זה.

צריך לראות שהמכלול עובד, לא סעיף מול סעיף כי זה לא בנוי כך. תקנה לא יכולה להיות בנויה סעיף מול סעיף אלא צריך לראות את כל התקנות ולבדוק אם יש מענה.

בהחלט, שלא נישאר עם חורים. קדימה.


תקנה 5.

תקנה 5 למיטב זכרוני נשארה כמו שהיא הייתה.

ביקשנו בקשה. אמרנו להוסיף ולדרוש שכלי הבקרה המקוונים יבטיחו תיעוד וזיהוי חזותי של מי שביצע שאילתא במאגר.

זה קיים בתקנה 8.

ותיעוד וזיהוי של גישתו של כל אדם למאגר.

זה תקנה 8.

למה זה תקנה 8?

מבחינת הסדר, אבל סך הכל יש פה תיעוד של המשתמשים.

בנוסח של תקנה מה שעכשיו 5 שהיה בעבר 6, פסקה (1) דיברה על תיעוד כל עדכון שבוצע במאגר וכל שינוי ב;. וגם: כל שאילתא שבוצעה ביחס לנתונים שקיימים במאגר;

הפכנו את זה לסעיף נפרד, תקנה 8. עשינו תקנה נפרדת כמו שאמרתי קודם, ראשית לגבי המערכות האלה שזה (8)(א) ודבר שני לגבי מערכות מקושרות שזה (8)(ב). פשוט נתנו לזה סעיף בפני עצמו.

מבחינת השיטה זה נכון, השאלה אם מייחסים את זה לגבי סוגיית הסעיף הזה. מה התחולה?

הסעיף הזה מתייחס לפעולות שמבוצעות על המאגר עצמו במובן זה שצריך לעדכן אותו, שצריך למנוע חדירה אליו. זה לא מתעד פעולות שימוש במאגר.

השאלה אם משהו נופל באמצע, בין הכלל ובין הפרט.

אני רוצה להסביר למה ההפרדה חשובה. אנחנו מחויבים לדווח לכנסת, סעיף (14) לחוק, על תיעוד פעולות שבוצעו במאגר וזה לא זה. הפעולות שבוצעו במאגר זה תקנה 8.

אני רוצה להסביר את השאלה שלי. לעיתים כשאתה יוצר כלל ופרט דברים יכולים להתחמק בין זה לבין זה כי הגדרת הכלל אומרת: צריכים תיעוד, אבל ב-8 אין בהירות שזה כולל גם את כל מה שנאמר בסעיפים שלמעלה, זאת אומרת שכל כניסה, כל יציאה, המנגנון מכסה את כל מה שהיה לעיל. אם משהו נופל באמצע אנחנו בבעיה.

אני חושבת שזו פשוט טעות סופר כי מה שהיה בעבר תקנה (4)(ב)(3) שחבר הכנסת רותם ביקש לפרט אותה כי דובר על כך שקיימת אפשרות לאחזור מידע שנוגע לשימוש שנעשה במידע, זהות מבצע הפעולה, מועד הביצוע וכן הלאה, זה מקבל היום ביטוי במסגרת תקנה (8)(ב) שאתה מדבר עליה. מה שאנחנו מדברים על כלי בקרה מקוונים על תקנה (5)(א)(1) היה שם עוד פריטים לגבי כל שאילתא שמבוצעת למאגר וזה לא מקבל ביטוי - - -

(8)(א).

לא, זה לא (8)(א).

למה לא? זה בדיוק 8)(א).

זאת השאלה.

במקום להשאיר את זה כהערה אגבית בתוך תקנה (6)(א) מה שהיה, נתנו לזה תקנה שלמה נפרדת.

אני מסכימה שזה צריך להיות בנפרד.

נתנו לזה תקנה נפרדת 8)(א), זה מה שניסינו לעשות.

אז למה ב-(5)(א)(1) כתוב: תיעוד כל עדכון שבוצע במאגר?

כי זה עדכון במאגר עצמו להבדיל מהשימוש של משתמשי הקצה, האנשים שעושים את השימוש המבצעי, יש את הפעולות שעושים האנשים הטכנולוגיים ומעדכנים את המאגר מעת לעת. גם את זה צריך לתעד. זו שמירה על המאגר עצמו להבדיל מהתיעוד של השימוש במאגר, נקרא לזה השימוש הייעודי במאגר.

צריך להשלים?

לי זה נראה מקבל ביטוי ב8)(א).

בסדר, לא נופל שום דבר באמצע, תשים לב כשנגיע ל-8.

היה תיקון ב-(5)(ב) לעניין ה-5 שנים לפחות.

נכון. הוספנו את ה-5 שנים. אני גם רוצה להעיר, כי זו התקנה. לגבי מה שנאמר פה לנושא הבקרות, זה כלי בקרה, זה חלק ממה שהמדינה מחייבת אותנו, חבר הכנסת העיר לגבי זה שתקנה 4 לא מספיקה לעניין אופן הבקרה. אז פה יש תוספת לאופן הבקרה.

ב-(5)(1) הייתי עושה הפנייה לתקנה 8.

זה הצמצום שאני מפחד ממנו. דן, אתה לא רוצה את זה, אתה רוצה את זה רחב עם מטריה. כשתגיע ל-8 תגיד. עורכת הדין איילת כהן מעגן, מנהלת רגולציה ורישוי בבזק, בבקשה.

הערה שהערנו גם בפעם הקודמת ואני חושבת שזה לא בא לידי מיצוי, איזה פילוחים ואיזה תתי מאגרים אפשר ליצור מהמאגרים שניתנים?

אצלם?

כן.

איך שהם רוצים. זה יגיע, כשנגיע למנויים ולחיתוכים תראי שנגיע גם לשאלה הזאת, תוכלי לשאול אותה יותר חזק.

מה שצריך לוודא זה שהם נשמרים באותה דרך לפחות.

הם לא יכולים להקים מאגרים נוספים, אין להם סמכות בחוק להקים מאגרים. הם יכולים לעשות שימוש במידע שנמצא במאגרים לשימושים שונים, ככל שהחוק מרשה את זה אבל הם לא יכולים להקים מאגר. נשאל אותם אם הם מתכוונים להקים מאגר.

אתם מתכוונים להקים מאגר נוסף?

היום לא. זה בסדר שהדימוי שלנו הוא של משטרה מאוד טכנולוגית ומודרנית. המאגרים האלה אחרי שיאושרו, המעט הזה שלקח לנו הרבה זמן לשכנע ולהגיע, לכשיסתיימו התקנות אני אהיה מאוד מאושר אם אחרי שנה יהיה לנו כבר את המאגרים האלה שאפשר יהיה להשתמש בהם. בוא קודם נעשה את מה שמרשים לנו, אין לנו את היכולת לעשות עכשיו כל כך הרבה מאגרים. ואם אני רוצה להיות רציני, אנחנו מאוד נצמדים לחוק. אני מזכיר לכם שאנחנו ממונים על אכיפת החוק, לפחות בתוך הבית אנחנו עושים כל מה שצריך כדי שהכל יהיה על פי החוק ועל
פי הפרשנות שהיא בדרך כלל מצמצמת. למרות שמאשימים אותנו מעת לעת, אבל לא יעלה על הדעת, אנחנו בדרך כלל מחמירים עם עצמנו הרבה מעבר לדימוי הציבורי.

אנחנו בוודאי נזמין את המשרד לביטחון פנים לתת לנו דיווח אחרי שנה איך הם הצליחו. נתנו להם כלי ורוצים לדעת איך הוא עובד. זה מטבע הדברים ואתם תשמחו לבוא ולדווח כדרככם.

ברשותך יש חשיבות להבין מהממשלה את דרך הפרשנות שלה את הסעיף כי כמו שאנחנו רואים, לפעמים פרשנויות של הכנסת לעומת הרשות המבצעת יכולות להיות שונות וכדאי שתדעו מה הפרשנות שלהם.

לגבי מה שנאמר שתדווחו מה עשיתם, זה לא הדיון אבל זה עניין של יום יום, של שבוע, שבוע, של אירועים אחד אחרי השני שבזכות החוק הזה אנחנו מצילים חיי אדם, מפענחים אירועים פשע שאילולא החוק הזה זה לא היה קורה. אם מתבצע אירוע שוד ובאמצעות הטלפון שנגנב אנחנו מצליחים להגיע לשודדים – פענחנו את השוד, אחרת לא נגיע לחוטף התיק בחיים. אני אומר את זה כי זה אירועים יום יום ואת זה החוק כבר עשה.

לגבי השאלה של המאגרים, מה שרגיש פה אלו מאגרים שקיבלנו מהחברות ומה שהחברות מוסרות לנו כי אין מאגרים נוספים, לא יהיו, אסור להקים ולא נקים.

אמירה יפה.

אני רוצה להסביר את הפרשנות של הרשות המבצעת לגבי מאגרים נפרדים. אתן דוגמא למשל טביעות אצבע. כדי להיכנס ללשכת המפכ"ל צריך טביעת אצבע. כדי להיכנס לחוות השרתים צריך טביעת יד. זה מאגר ביומטרי? הוא מוסדר לפי חוק מאגרי זיהוי? מותר להקים אותו?

אתם רוצים.

שאלנו וביררנו ומשרד המשפטים אומר שאכן בטוח שאתם יכולים להקים את מאגר טביות האצבע של כניסה ללשכת מפכ"ל. אבל לא על זה מדובר פה. אם בא אדם לעדות ושואלים אותו מה הטלפון שלך. הוא מוסר מספר טלפון וזה נרשם על הדף של החקירה, אז זה נרשם על דף החקירה. אין מאגרי מידע במובן הזה שקיבלנו מהחברה.

אני רוצה להגיד משהו לחברי הכנסת פה בדיון כי יש אי הבנות. דחוף לנו לגמור את החוק הזה משום שלפי פרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה ולפי התפקוד מסתבר שיש קריאה נדיבה של החוק והתקנות בהחלט ממקדות והופכות את הפעילות הזאת גם ליעילה ועוד נגיע להערתו של היועץ המשפטי והפרשנות של המשטרה בשולי הדיון.

מה זה כלי בקרה מקוונים בהבדל מתיעוד אוטומטי?

אני לא רוצה להפוך מומחה להגדרות הטכנולוגיות אבל את ההגדרות האלה לקחנו מהתקנות של ה-DNA שאושרו פה בוועדה. גם שם יש סעיף שעוסק בכלי בקרה מקוונים ואומר את אותם דברים כך שלא המצאנו את זה לצורך התקנות האלה.

לא הבנתי אז ולא הבנתי גם עכשיו.

כלי בקרה מקוונים במובן מסוים דומה מאוד לתיעוד אוטומטי. מה ההבדל? ההבדל שתיעוד אוטומטי מבחינת הצרכים של החוק, אנחנו מחויבים לדווח לוועדה לפי סעיף 14 לחוק בתום שנה על פעולות שבוצעו במאגר ותועדו. לכן התיעוד של פעולות במאגר, להבדיל מכלי בקרה שהם כלים אוטומטיים שמבקרים ומפקחים על מה שקורה במערכת, לעומת תיעוד פעולות שבוצעו במערכת - זה שונה. במובן מסוים יש פה דברים דומים. למשל, עדכון שבוצע במאגר והוא מתועד – זה גם תיעוד ומצד שני זה גם כלי בקרה מקוון.

בתקנות (5)(א)(2) – זה מטריד אותי, יהיה כלי בקרה מקוונים שיבטיחו התראות על אירועים חריגים. איפה זה מתועד? הרי אני רוצה לדעת את האירועים החריגים.

איפה זה מתועד? יש חוות השרתים - - -

"כלי הבקרה המקוונים יבטיחו שיהיה אתרעה על אירועים חריגים." אני רוצה לדעת איפה זה יתועד?

יכול להיות שאלעזר אפילו לא כל כך מכיר. יש אצלנו מערכות שמאוד חשוב לי לדעת מי משתמש בהם ואיפה. יש לנו מערכת מודיעינית מאוד מסווגת שאם מישהו שואל על מישהו מסוים במקום שהוא לא צריך לשאול, אני ביקשתי שזה יצוף לי. קראתי לזה משטרה פנימית של המערכת. אני מקבל דוח: תדע לך שבתחנה X מישהו עשה שאילתא על מישהו. הדבר הזה מבחינתי הוא כלי בקרה מקוון. הוא לא מוסדר במובן של חובת תיעוד ודיווח שאלעזר דיבר עליה שאנחנו מחויבים על פי החוק אלא זה משהו שהוא סוג של בקרה שאנחנו מגדירים אותה. זה קורה תוך כדי העבודה כי עד שנראה איך משתמשים, מי משתמש, ואז אתה יודע גם לאפיין איזה סוגי בקרה אתה רוצה. אבל זה בפירוש משהו שאמור להיות אוטומטי, הוא לא מחייב מישהו שילך ויעשה בדיקה בפועל ויעלה על זה במקרה אלא שזה יצוף תוך כדי.

זה התיעוד האוטומטי, זה לא כבקרה. הבקרה היא זאת שגורמת לכך שאני לא אוכל להיכנס בלי התראה.

התיעוד קיים במילא, כל משתמש מתועד, רק איך אני אדע.

לא כל משתמש, כל משתמש מורשה. אם אני מצליח לפרוץ למאגר הזה אני רוצה לדעת לא רק שזה מצפצף, אני רוצה שגם ידעו מי הפורץ.

בוודאי. כל מי שנוגע מתועד. הכלי בקרה הוא מעבר לחובת תיעוד.

תקרא הלאה.

חדירה למאגר והוצאת נתונים ממנו בלא הרשאה זה בסעיף הזה.

נכון, אבל הטכניקה של מה זה, יש שתי אפשרויות, בפעם הקודמת אמרנו להם: אל תכתבו פעמיים, אז הם לא כתבו פעמיים, שלחו את זה לסעיף 1. עשו סעיף מרוכז. אמרנו: נסתכל בסעיף הזה, נבדוק פריט פריט. לא נוח לך, תחזור, נחזיר את זה ל-5. לכאורה חשבנו שאנחנו עושים עבודה אסטטית. סעיף 6.

סעיף 6 הוא 7 של הדיון הקודם. פה צרפנו דברים שהיו בתוך תקנה 3, הוספנו אותם לתקנה הזאת כדי לרכז אותם תחת קורת גג אחת, סעיף שנקרא אבטחת מידע. לא עשינו בו שינויים. הייתה פה את סוגיית הנהלים, אמרתי שגם פה הנוסח נלקח מהנוסח של התקנות של ה-DNA, אין בו חידוש. בדקנו, אנחנו מדברים על קרוב ל-60, 70 נהלי אבטחת מידע לפי תקני איזו שחלים על המשטרה, שהמשטרה מחויבת להם, כולל הגדרות מאוד טכניות לגבי איך מנהלים מאגר מסווג ברמות שונות. אני רוצה לתת דוגמא. היום להיכנס למקום שבו נשמרים המאגרים האלה צריך זיהוי ביומטרי, לפני שנתיים לא היה. היום מותקנות שם מצלמות, לפני שנתיים לא היו. אלה דברים דינמיים. גם תקני האיזו מגדירים סוגים של נהלים שצריך לקבוע ומה המתודיקה לכתוב אותם. הם לא מגדירים מראש מה לעשות. זה דברים שמשתנים. זאת הסיבה שכך נכתב כשרצו להגן פה על מאגר ה-DNA ואנחנו חושבים שזה מאוד מתאים גם במקרה הזה, למרות שלהערכתנו המאגר הזה פחות רגיש ממאגר ה-DNA.

כמה שנים אתם מנהלים את מאגר ה- DNAברשותנו?

בערך שנתיים.

קיימנו אפילו דיון על כך. בדיון לא דיווחתם על פריצות, דליפות, דברים מעין אלה.

אני לא יודע על דברים כאלה. למיטב זכרוני זה לא עלה בדיון.

היה דיון בקרה על הנושא.

הייתי בדיון ואני לא זוכר שעלו דברים כאלה.

גם אני לא.

יכול להיות שאני מפרש את (7)(ד) לא נכון, אבל האם כל ההוראות איזו האלה שאתה מדבר עליהן צריכות לקבל אישור של הוועדה לפי סעיף (7)(ד)? (7)(ד) מדבר על כך, האיזו זה הוראות של השר, נכון?

איזו זה תקנים ישראלים.

אני יודע שזה תקנים ישראלים אבל מי שקובע: תפעילו אותם במערכות אלה, זה השר. מה זה (7)(ד)?

לדעתי מה שכתוב פה לגבי כל הנושאים האלה בהוראות השונות של התקנות כל תקנה 6, לא רק (6)(ג), זה עונה למה שנדרש ב-(7)(ד).

השאלה היא רק אם אתה מוסיף הוראות.

אני עושה הרבה יותר ממה ש-(7)(ד) אומר.

האם אנחנו צריכים לאשר את זה או לא לפי (7)(ד)?

עד רמה מסוימת. הכנסת לא כותבת את נהלי המשטרה. גם אם נניח אכניס פה כמה הוראות בתוך הנהלים, אז לא יהיו לי עוד נהלים?

האם אלו הוראות של השר או לא? אני מפרש את (7)(ד) שכל הוראה של השר שנוגעת לדברים האלה צריכה לקבל אישור של הוועדה. יכול להיות שאני טועה.

השר קובע את התקנות, השר לא קובע את הנהלים. מה שאתם מאשרים – זה מה שהשר קובע, עד הרזולוציה הזאת. מכאן והלאה מתחילים הנהלים, ויש המון נהלים, הרבה מעבר - - -

כבר דיברנו בפעם הקודמת שאם אנחנו מתעקשים אנחנו יכולים לקרוא אותם אבל לא הוועדה כוועדה - - -

חלק מהם הבאנו לפה ואפשר יהיה להציג את זה בוועדה בנפרד.

חלק מההוראות הבאנו לכאן ואם חברי הוועדה ירצו לראות את זה בדלתיים סגורות, אין לנו שום בעיה. יש קרוב למאה נהלים שונים.

(6)(א), רשום פה כי לא תתאפשר גישה בלתי מורשית אליו מתוך המשטרה ומחוץ לה. מה הכוונה מחוץ למשטרה? מתי יש צורך מחוץ למשטרה?

שאלת קודם שאלה שלפי דעתי היא טריווילית, אתה זוכר את השאלה של מר חמו אבל תסביר את אתה מפרש "מחוץ לה".

אני לא יודע מה זה "מחוץ". מקום גיאוגרפי? פיזי?

לראש אח"מ יש הרשאה להיכנס למאגר. אני מניח שלאנשים במקום מושבם מחוץ לכותלי המשטרה, במחשב בבית, יש לו רשות להיכנס למאגרים רגישים.

אין אפשרות כזאת.

זאת השאלה שהוא שאל.

שמעתי קודם ששאלו אם שוטר יוכל מאינטרנט להיכנס, אין דבר כזה. כל המערכות שעליהם דיברת קודם שהדאיגו אותך, המערכות המקושרות כולן סגורות, כולן מערכות משטרתיות מאובטחות. אין אפשרות לי למשל מתוך הבית להיכנס למערכת האינטרנט ולהיכנס למאגרים האלה.

כל הרשת המשטרתית מנותקת לחלוטין מהאינטרנט. אנחנו לא עובדים עם אינטרנט.

אסור לנו לעבוד עם אינטרנט.

לא תתאפשר גישה בלתי מורשית, נקודה.

אבל אני רוצה שהמערכת תדע להתריע על מצב שבו איזה האקר מהבית מנסה לפרוץ את המערכות.

אלעזר, במילה "אליו" תשים נקודה ואז זה לא ייכנס לפרשנויות המסכמות. יואב דניאל, משטרת ישראל, בבקשה.

אני רוצה להרגיע את חברת סלקום ואת חברות התקשורת, למשטרת ישראל אין אפשרות לפעול מהבית, להם יש אפשרות לגלוש מהבית עם לפ טופ ולהיכנס למאגרי מידע שלהם דרך הבית. לנו אין את האפשרות הזאת. היינו חולמים עליה אבל אין.

אני לא אומר מה למשטרה יש, אל תגיד מה יש לסלקום, אבל קיבלתי את ההערה שלך במקום.

מר חמו, גמרתם כבר להתעמת. בשביל מה נתנו לכם 3 שבועות לשלום בית?

לצערנו עדיין לא כך כך אבל יהיה בסדר.

עורך הדין אשר גושן סגן היועץ המשפטי של הרשות להגבלים עסקיים, בבקשה.

אם דיברנו על השאלה מתי מישהו יכול לקבל גישה מחוץ למשטרה – זה מה שנקבע בסעיף 8 לחוק לגבי רשות חוקרת אחרת. יש גישה מורשית מחוץ למשטרה, סעיף 8 לחוק.

זה נכנס תחת "מורשית אליו..." הלאה תקנה 7.

תקנה 7 יש פה כמה שינויי נוסח אבל בסך הכל הורדנו באופן משמעותי את היקף המורשים בהגדרה ולמעשה בעיקר רשימת המינויים הבסיסית, הוועדה רמזה לנו על הנושאים האלה. אנשי התנועה ירדו לגמרי ומורשי גישה למערכות החקירות זה רק בכפוף להרשאה ספציפית לפי תפקיד ולא משהו גורף שהיה בנוסח הקודם.

בזמנו היה מורשי גישה למערכות מבצעיות ועכשיו זה צומצם רק לבעלי תפקידים שיקבע ראש חטיבת המודיעין בנהלים מבין מורשי הגישה למערכות מבצעיות של החקירות וזה חוזר עכשיו על כל סעיפי המשנה שנמצאים בסעיף הזה. הסעיף האחרון שנאמר בו במפורש במקור, בפעם הקודמת, אנשים ממערך התנועה, הפעם הוא לא קיים, תודה.

יש אינדיקציה לגבי מספר האנשים שתהיה להם גישה, פחות או יותר? לא להתחייב על מספר, אני לא מבקש שיתחייבו אבל לקבל אינדיקציה לגבי מספר שנבין על מה מדובר. כי בפעם שעברה בישיבה כשחוקקנו את החוק דיברו על איזושהי אינדיקציה - - -

מר חמו, אני שאלתי את השאלה, קיבלתי תשובת 600 ואחרי זה עשינו את האבחון מהמ המשמעות. כלומר סגרנו בצמרות, סגרנו באנשים שיש להם רשות חיפוש ופעילות מנוע ונשארנו בשאלה של ברובד מסוים, מי הורחב ומה טכניקת המינוי. לפי דעתי לא השתנה דבר אלא ההבהרות נאמרו. מר כהנא, אתה רוצה להוסיף משהו?

אני מבין שמר חמו מאוד חשוב לו לדעת את מערכי המשטרה, כמה אנשים יש בכל מערך.

מר כהנא, יכול להיות שעוד נעבוד על התקנות עוד 3, 4 פעמים. אנחנו יכולים לעבוד עליהם כבני אדם, את המתח גמרנו.

אני רק יכול להגיד שהפחתנו את היקף המורשים במסגרת ההגדרה החדשה באופן משמעותי.

ומספרית זו בעיה מודיעינית לדבר עליה?

מספרית אפשר להגיד כך, יש 28,000 שוטרים במשטרה, לרובם לא תהיה גישה. זה אומר שהחשש שכל משטרת ישראל תוכל להיכנס אפשר להסיר אותו. לגבי מספר מדויק, אי אפשר לדבר על מספרים מדויקים ולו מהטעם שאני עוד לא יודע אותם. צריך להבין שכדי להחליט מי בתוך המערך אנחנו צריכים לקחת את התקנות אחרי שהם יעברו ולנתח אותן ולעשות עליהן עבודה ולראות מי בתוך חקירות אנחנו רוצים כן להסמיך ומי חייב, הרי בסופו של דבר הרעיון פה הוא לייעל את העבודה. אין כאן עניין ליצור מאגר טוב אבל לא נגיש ולא יעיל למי שצריך לנהל את החקירות בתחנות מסוימות. זאת לא הייתה תכלית החוק. לכן אני אומר, כשנעשה את זה, אם תזמינו אותנו כשנגיע למספרים מדויקים – נגיע ונדווח.

יש 2 מישורים של חרדה שלנו כמחוקקי החוק ויכול להיות שאתה מתכוון לכך אבל אם לא, אני לפחות יכול לבטא אותה כי חזרנו על זה פעם ופעמיים. כששופט נותן את הצו אנחנו רגועים, יש בקרה, יש הגדרות. אם הוא רוצה להסתכל פעם נוספת הוא יסתכל פעם נוספת. הבעיה שחזרה ועלתה בכל פעם כשנדמה שהחוק הזה הוא פורץ גדר לחלוטין משום שיש כאן אפשרויות גם ללא צו שופט. הרי האפשרויות האלה צומצמו. הן נמצאות אך ורק בהגדרות לתכלית מסוימת. יש עליהן בקרה אחרת מתוך קציני משטרה אחרים ויש חובת דיווח. לכן מבחינת העניין החשש להתגלגלות נתונים בשטח מוגבלת על ידי אופיו של החוק. אתה לא צריך להגיע לפתח התקנות ולהגיד: זה נורא ואיום, המערכת תיפרץ לחלוטין. ההערה שהערתי לפני 3 פגישות על האסמכות, אז עניתם את התשובה המבצעית המהותית. חברת הכנסת ד"ר גרינפלד, בבקשה.

אני רוצה לומר שהתשובה שנאמרה לא מספקת מכיוון שמ-600 אנשים בערך עברנו למספר עוד פחות מוגדר, שתסמכו עלינו, במשטרה אנחנו יודעים מה צריך לעשות. אני חושבת שזה לא מספיק טוב. אני הייתי מציעה שיהיה מספר מוגדר, מצומצם של אנשים שיוכלו לתת אישור למי שצריך באופן מבצעי להיכנס לתוך מאגר הנתונים.

אבל זה בתקנות.

אבל שבאיזשהו אופן נגביל את מספר האנשים ונדע מה המספר המדויק של האנשים שיש להם רשאות לתת רשאות כניסה.

ברגע שהגדרנו בסעיף הנוכחי וצמצמנו מאוד את נותני ההרשאות והגדרנו את מרחב התפקידים – יצרנו את מנגנון הפיקוח וכתוצאה מזה לאחר מכן את מנגנון הבקרה. זה מה שיש לנו עכשיו. מספרית, נאמר 8, כתוצאה מזה אני פותח לו פתח שאולי לא רציתי משום שאם אני אומר: 8, הוא יגיד 8 ויש לי רק 3 בעלי דרגות כאלה ואני יכול למצות את זה, מצוין, אני ארד אחרי זה לדרגות יותר נמוכות. כשהגדרתי את האיכות ואת המהות ההנחה שלי שממנה אחרי זה יש לי יתד ופינה לבדוק אותו האם הוא עשה את הדברים בצורה תקינה. אנחנו נמצאים בשלב של חיים ראשונים של עובר שעוד לא יצא לאוויר העולם. בקרה שלנו תוכל להיות, ולכן אמרתי שאני רוצה שהוועדה תקבל דין וחשבון, אם חצי שנה זה מהר מדי, תבואו אחרי חצי שנה, אבל הם בני בית פה, הם יבואו, הם יגידו לנו מה וכמה. אם יהיו דברים שלא ניתנים לחשיפה לעין הציבור – הם יסבירו לנו למה וינסו לסגור דלתיים, אני מאוד לא אוהב את זה, ואז נדון בסוגיה.

אתה משאיר את זה לשיקול דעתם לבוא ולדווח לך?

לא, אני אכתוב את זה - - -

לפי החוק אני חייב לבוא בתום השנה מהפעלה החוק ולתת דיווח.

אני לא מרגיש בנוח עם תקנה (7)(א). לפי מה שאני מבין יכול להגיע מחר ראש חטיבת מודיעין ולהחליט שכל שוטר במוקד 100 תהיה לו גישה למאגר, ובפרט למאגר הבסיסי שזה משהו שלא הוגדר אף פעם בחוק. בחוק דובר על מאגר אחד, לא לחלק אותו לשני תתי מאגרי שונים שבעצם יצרו זילות של המידע.

אומר לי ראש אח"מ, אתה רוצה להעלות את דרגת נותן הרשות? אני אומר: בשביל מה? כי אתה אומר: הוא ייתן רשות לכל העולם ואשתו. אבל הוא לא יכול.

כמו שאני מבינה מהתקנות, כיוון שנדרשת הסמכה וזה כתוב במפורש רק לבעלי תפקידים מסוימים, מבחינת עקרונות של סבירות לא יכול להיות שהוא יחליטו שכל בעלי התפקידים שקיימים באותה חטיבה או באותו מערך יקבלו הסמכה לעשות את זה. חל פה איזשהו כלל של סבירות ואם התקנות אומרות במפורש רק בעלי תפקידים מסוימים אז יהיה רק תפקידים מסוימים אבל נכון לבקש לשמוע מהמשטרה על כמה בעלי תפקידים מדובר לפי הערכתם בשלב הזה.

הוא דיבר על 600.

זה יכול להיות 400 וזה יכול להיות 604.

על איזה סוג בעלי תפקידים מדובר?

אני חושב שהדברים מוגדרים פה כל כך טוב. אנשי מודיעין זה מי שמורשה להיכנס למערכת המודיעין ולראות מידע מודיעיני אז אני בטוח שראש אח"מ יכול להסביר מה המשמעות של זה ומה הרגישות של מאגר המודיעין.

אנחנו לא מדברים עכשיו על מאגר המודיעין, אנחנו מדברים על חקירות - - -

אנחנו מדברים כיוון שאנחנו הגדרנו מי האנשים שרשאים - - -

זה לא מה שאנחנו מדברים עליו.

למה לא?

כי אתם בתקנות מדברים שבעלי התפקידים שקובע ראש חטיבת המודיעין - - -

תקראי שורה לפני כן.

שהורשתה גישתם למערכות של המודיעין - - -

זה מה שצמצמנו לעומת - - -

רבותי, במקום השאלות המתחכמות, תציעו נוסח שירגיע אתכם. תגידו איך אתם חושבים לראות את זה. מר חמו, אתה יודע את הטכנולוגיות שזה יהיה אפקטיבי. בוא נשמע מה היית רוצה פה.

אמור לקום מטה שכל ההתמחות שלו זה התמחות של הפעלת המאגר הזה. יהיו מספר אנשים שיש להם שם ותפקיד שנגדיר במפורש את התפקידים שלהם שהם יהיו מורשים.

אתה טועה, חלק מהעבודה היא מבצעית. מישהו נמצא חטוף, בין שמיים לארץ, מצליחים לנסות לאתר ניסיון לרצח במקום מסוים, סוגיות כאלה, אתה רוצה באיזושהי צורה גם ליצור אפקטיביות למערכת הזאת. הרי אחרת אני לא צריך. תזכור, כשיש שופט אני לא צריך את השאלות האלה. כשאין שופט, אני צריך שיקול דעת. אנשים שיוצאים לשטח. אז אתה אומר לי: עכשיו הם יהיו 4 והם נמצאים במטה במקום מסוים ועכשיו כולם נמצאים במרדף אחרי מקום כזה וכזה. הרי אם לא איצור אפקטיביות, מה עשיתי כאן?

כל הפרק של המאגרים לא צריך צו של שופט. אני חושב שצריכה להיות הפרדה בין מקרים דחופים שאתה מדבר עליהם לבין המקרים השוטפים.

החוק עשה את זה.

אבל הוא לא עשה את זה לגבי המאגר.

למה צריך לעשות אבחנה בין מקרה דחוף למקרה לא דחוף בעניין המאגר?

כי במקרה דחוף אני יכול להבין - - -

מבחינת הפגיעה בפרטיות אני לא רואה הבדל בין מקרה דחוף למקרה לא דחוף ככל שמדובר על שימת נתונים במאגר, זו הייתה התפיסה של החוק.

כי מקרה לא דחוף ברגע שמספר מורשי הגישה גדול יותר, הרי ממה אנחנו מפחדים ואף אחד לא אומר את זה על השולחן? אנחנו מפחדים מאותו תפוח רקוב שירצה לראות איפה אשתו של החבר שלו הייתה - - -

מספר טלפון וכתובת, זה לא מקור.

ב(7)(ד) כתוב במפורש: השר יקבע הוראות לעניין מורשי גישה למידע. לא מקובל עלי שאנחנו נותנים סמכות למישהו אחר להאציל סמכויות פעם נוספת. זה מנוגד לחוק. לא יכול להיות שיהיו בעלי תפקידים שיקבע ראש חטיבת המודיעין במשטרה בנהלים. זה השר צריך לבוא בתקנות ולומר: אלה ואלה מורשי גישה.

הוא אומר את זה בזה שהוא אומר זה מתוך מורשי הגישה למערך מסוים ומתוך זה הוא מצמצם עוד יותר את קביעת בעלי תפקידים.

אבל הוא נותן למישהו אחר את הסמכות להחליט מי מבין המורשים. אני לא רוצה. אני רוצה שיבוא השר ויגיד: אלה ואלה ואלה. זה מה שכתבנו בסעיף 7 לחוק.

כדי לפתור את הבעיה של עוד מישהו בדרך אפשר פשוט לכתוב שגם אנשי החקירות יהיו מורשים ואז אין עוד מישהו בדרך. אנחנו במקום להרחיב צמצמנו ובאים אלינו בטענות שצמצמנו. הרי יכולנו לכתוב חקירות ולצמצם בנהלים שלא כל מערך החקירות. אמרנו: בוא נכתוב שזה לא יהיה כל מערך החקירות וצמצמנו מהפעם הקודמת וגם זה צריך לצמצם עוד. אז כל צמצום הוא רק פתח לצמצום הבא.

להיפך, עכשיו הרחבת.

אם תכתוב: כל אנשי המודיעין אתה מבין שהפלת את התקנות.

כשמדברים על מערך חקירות, מה קורה היום? היום אין מגבלה. כל חוקר יכול לפנות לחברה - - -

הבנתי, זה סיפור ר' ירמי מה שאתה עושה פה.

רב ירמי - - -

העיפו אותו מבית המדרש, זה לא בית מדרש, אני יודע. אבל יש נקודה מסוימת, יש דרגת רזולוציה שאתה אומר: אני לא הולך לנהל את המשרד הממשלתי. אתה רוצה לנהל אותו דרך תקנות? קיבלת את זה. הוא אומר לך: הפיתרון האחר הוא כדי שאוכל לחיות - להרחיב את ההגדרה. זה הדבר האחרון שאני רוצה לתת לו. לכן אני אומר, עדיף לי לקבל ממנו דין וחשבון ולדעת מה קרה שם בתוך המערכת, בעוד חצי שנה העולם לא יברח, לא תהיה התמוטטות משום שהלוואי שהוא יצליח לבנות את המערך הזה, מאשר שאתן לו את המסגרת הרחבה ואז הוא יגיד לו: אתה נתת לי את זה. זו הסיטואציה היום. היום הוא יכול לפעול רחב מאין כמוהו בגלל שאין לו תקנות. זו אחת הבעיות שיש לי.

אתה אומר בעלי תפקידים שיקבע לא ראש חטיבת המודיעין, המפכ"ל, ראש אגף - - -

זה מה שהוא הציע, הוא אמר תעלה בדרגה.

בסדר.

ראש אח"מ?

אין לי בעיה.

אין לך בעיה.

כל מה שפיקוח ובקרה, כבר אמרתי, הוא אינטרס שלנו לפני כולם.

יש לי שאלה, המערכת מתעדת שאילתא והיא מתעדת חריגות. השאלה איפה מתועדת הסיבה לחיפוש?

העילה הראשונה, עילת העילות, כלומר מאיזה תיק חקירה, זה כתוב בתקנה 8.

עוד נקודה בנוגע ל-(7)(א) למילים: "המוקדים של המשטרה." האם לאור השינויים שאנחנו עושים עכשיו בתקנה יש צורך להשאיר את המילים: והמוקדים של המשטרה. גם כך התפקיד שעכשיו החלטנו הוא צריך להחליט.

חבר הכנסת רותם הביע את רצונו לדעת בדיוק מה מותר ומה אסור מבחינת ההכוונה וזה בהחלט התווייה, לכן זה יישאר.

גם (7)(ב) ו-(7)(ג) צמצמנו לעומת - - -

נכון, אבל כאן הצמצום דורש הבהרה.

הצמצום הוא שהורדנו את מערך הערכה שיש לו באופן אוטומטי גישה לשני התתי מאגרים החסויים יותר. כאן אני רוצה להשיב על מה שנאמר פה על החלוקה לרזולוציות בתוך המעגלים. סעיף (7)(ד) בחוק מחייב אותנו לקבוע קטגוריות כאלו. הוא אומר: סוגי המידע. הוא מתייחס לסוגי המידע ולכן גם פרקנו אותם כי אנחנו חושבים שראוי שנבוא בתקנות ונפרק סוגי מידע. אמרו פה שזה זילות, אני חושב שהפוך. אמרנו שיש חלקים מתוך המאגרים שאנחנו שומרים עליהם יותר כמו מאגר האנטנות ומאגרים שהם מעבר לנתוני הזיהוי הבסיסיים.

כשכתבת שוטרים ולא בעלי תפקידים זה היה במכוון?

עוד משפט אחד לגבי הצמצום שנעשה פה, מערך הערכה ככזה היום הוא לא באופן אוטומטי מורשה גישה. מערך הערכה כולל כמה מאות של אנשים. היום זה רק אנשים שעברו הסמכה, הכשרה - - -

זה צמצום גדול מאוד.

רק אנשים?

מתוך המערך הזה שעברו הכשרה.

למה אתה לא כותב את זה?

כתוב: ממערך נתוני התקשורת שהסמיך לכך ראש חטיבת מודיעין במשטרה.

אני רוצה את ראש אח"מ, עליו אני סומך.

גם אני.

נחזור על השינויים. בנוסח המקורי דובר על מורשה גישה למערכת האזנת סתר ועכשיו על שוטרים ממערך האזנות סתר שהסמיך לכך ראש אח"מ וכן הלאה. האם יש הבדל בין מורשה לבין שוטר?

אני מעדיף את מורשה הגישה.

אני שואלת מה ההבדל. אני רוצה לדעת האם יש הבדל ביניהם?

מישהו יכול לומר שאיזושהי מזכירה ביחידה להאזנת סתר היא גם שייכת למערך, אבל היא לא מורשית גישה לשום מערכת האזנת סתר.

זו הגדרה יותר מצמצת.

אם אתה עושה מורשה גישה וגם את ההסמכה, אני מסכימה שזה מצמצם יותר ועדיף. השאלה אם זה הכוונה שלך.

הכוונה מורשי גישה למערכת האזנת הסתר. מי שלא מורשה גישה למערכת לא יוכל לראות שום דבר שקשור לנתונים.

את זה שמענו בדיונים שלנו על האזנות הסתר.

לא הבנתי את ההצעה.

זה תנאים מצטברים. הוא גם צריך להיות מורשה גישה והוא גם צריך להיות מוסמך. אין פה חוכמות.

איפה יהיה כתוב שהוא מוסמך?

זאת השאלה שלי, האם זאת הכוונה שלכם?

האמת שברגע שיש את ההסמכה זה מיותר כבר להגיד מורשה גישה כי זה כפול. אין אפשרות שמישהו יוסמך אם אין לו מורשה גישה. אגב, גם לא תהיה לו שום אפשרות טכנית להיכנס, איך הוא ייכנס אם אין לו גישה? אם הגישה שלו לנתונים היא דרך מערכת האזנות סתר והוא לא מורשה גישה - - -

למה אתם רוצים הגדרה יותר רחבה מהמצמצמת הזאת? זה בסדר כך.

אנחנו רק רוצים להיות רגועים שהיא מצמצמת.

אני לא רואה מה יש לתקן פה.

וזה לא ראש חטיבה אלא ראש אח"מ. הלאה, מורשי גישה לאנטנות.

זה אותו דבר, זה דומה ל(7)(ב).

הערה ניסוחית שיכולה קצת לפגוע, בסעיף קטן ג' הוספתם פסיק אחרי "למערכת האזנות סתר" ובזה בעצם הבחנתם בין מורשי הגישה שהם שוטרים של האזנת סתר לבין שוטרים למערך נתוני התקשורת. מה שאין לכם בסעיף קטן (ב) וזה עושה אבחנה בין 2 מורשי הגישה, סליחה שאני נתפסת פה לפסיק אבל יש בו חשיבות כי הוא עושה בין 2 מורשי הגישה. אני מציעה שאם אתם רוצים לכלול את זה שמדובר רק על מורשי גישה למחוק את הפסיק בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הכוונה שלכם הייתה אחרת.

יפה.

מקובל עלי.

בסדר, ומתקנים גם את זה לראש אח"מ, אלו שני השינויים.

תקנה 8.

(1) מערכות המחשב שבהן יוחזק המאגר יכללו כלים לתיעוד אוטומטי ורצוף של הנתונים
הבאים, לעניין גישה למאגר כאמור בתקנה 3)א)(1): (1) זהות מבצע הפעולה; (2) התאריך והשעה בה בוצעה הפעולה; פה מדובר על פירוט יותר גדול ממה שהיה בתקנות, שם מדובר על מועד כללי, פה זה תאריך ושעה. (3) נושא הפעילות במסגרתו בוצעה הפעולה או מספר התיק, אם יש כזה.

זו השאלה של גברת כהן מעגן.

סעיף קטן (ב): המערכות המקושרות למאגר יכללו כלים לתיעוד אוטומטי ורצוף של הנתונים הבאים ביחס לפעולות שבוצעו במערכות המקושרות. (1) זהות מבצע הפעולה; (2) התאריך והשעה בה בוצעה הפעולה; (3) סוג הפעולה שבוצעה.

גברת כהן מעגן, בבקשה.

זה בסדר.

אור ירוק.

עכשיו אני חוזר לסעיף (5)(ב). האם אפשר להוסיף, אחרי שאני קורא את 8, "בתיעודם האוטומטי של אירועים אלה"?

אני רוצה לשאול אותך או את היועצת של הוועדה, האם כתוצאה מזה לא צמצמתי ויהיו נתונים שלא צריך יהיה להחזיק אותם 5 שנים?

לא. כשיש תיעוד אוטומטי ישמרו את זה גם כן 5 שנים לפחות.

אין לי בעיה עם זה, אני רק שואל אותך, האם כתוצאה מזה שפירטתי הא ותו לא, לא נכנס דבר שלישי שאני לא יודע אותו היום והוא קודם היה בתוך ה-5 שנים ועכשיו לא? זאת השאלה.

לגופו של עניין, להוסיף את המילה אוטומטי ב-5(א)(2) מקובל עלי.

אני חושש מדבר אחר - - -

שזה מצמצם.

כן. אתה היום אומר את זה ומחר בבוקר יבוא דן ויגיד: בספר שלי, במקום זה וזה לא שמנו לב ואז יהיו עוד 7 דברים שצריך להכניס אותם, אם לא פה אז עכשיו יגידו שמותר. אמת?

אם אתה רוצה להכניס את המילה אוטומטי ב-5(א)(2) לא אכפת לנו, ממילא התכוונו לזה.

ייכנס. תחזוקה.

אני רוצה להוסיף משפט אחד לגבי תקנה 8. ההפרדה פה היא חשובה. לגבי הדיווחים, כיוון שאנחנו בדיווחים לפי סעיף 14 בחוק צריכים לדווח לוועדה בתום שנה מהפעלת החוק על פעולות שנעשו במאגר ותועדו לפי תקנה (7)(ב). אנחנו מתכוונים לתיעוד של (8)(א). לכן יש פה את התוספת של ההגדרה של מה שנאמר פה של נושא הפעולה או מספר התיק. כלומר, במסגרת של (8)(א) שזה פעולות שנעשו על המאגר יש לנו אפשרות לתעד ולדעת יותר וזה מסוג הדברים שאני יכול גם לדווח לוועדה.

נכון אבל אני רוצה דיווח עכשיו חצי שנה ואתה תיתן.

עוד חצי שנה מהיום זה שנה מהפעלת החוק.

כשקודם ביקשתי חצי שנה לא הבנתי למה חייכת, עכשיו אני מבין.

השאלה אם לא כדאי בנושא הפעילות להגדיר בצורה יותר ברורה למה הכוונה, לפי איזה עבירה - - -

אני חוזר למה שאמרתי לחבר הכנסת רותם לפני שתי דקות. ממה אני חושש? אתה מכיר את המטריה, יש לך ספר, אתה תגיד כך וכך ומחר מישהו ימצא, על זה אני לא צריך לדווח לך. אני לא רוצה. אני רוצה שהמטריה שלי תהיה רחבה, נדיבה, שהם יבואו הנה, שאפרת תוכל להגיד להם: בתוך זה אני מבקשת ממך לדווח גם על כך וכך.

אז אפשר לכתוב לרבות.

זה לא עניין של עבירות. יש מוקדים שזה אירועים חיים. יש פרשיות מודיעיניות, יש הרבה מאוד פעולות שהם לא מספר תיקים, בטח לא סעיף עבירה. סעיף עבירה תמיד יש ברקע.

דן, בהאזנות סתר אחת הביקורות שלי היו שבשלבים הראשונים הם פירטו לפי סעיפים וזה לא אמר שום דבר. זה היה כי המטריה הייתה נדיבה, המסגרת הייתה נדיבה.

צריך לזכור שהחוק הזה בניגוד להאזנות סתר כמו שעורך הדין דן חי יודע, בכוונה לא דובר על סוגי העבירות בגלל שאמרו פה: העילות הן המשמעותיות. האם מדובר בהצלת חיים או מדובר במניעת פשע וכן הלאה. מראש לא צמצמו לעבירות – נראה לי קצת מוזר לצמצם את זה במסגרת התקנות.

לא רציתי לצמצם, רציתי להרחיב את הפירוט.

נכון, אבל כמו שאמרתי לך, הייתי איתם בעניין הזה של האזנות, הגענו איתם להסכמות מסוימות.

9(א) תחזוקה.

(1) תחזוקה, תיקונים, הוספות ועדכונים טכנולוגיים של מערכות המחשב בהן מוחזק
המאגר יבוצעו בידי בעלי מקצוע, שוטרים ושאינם שוטרים, גם אם אינם אנשי מינהל טכנולוגיה במשטרת ישראל, ובלבד שאושר מראש בידי ראש היחידה לביטחון מידע במשטרה או מי מטעמו.

האיש שנכנס לקודש הקודשים להחזיק את הכהן הגדול.

זו בדיוק הבעיה שלי "ושאינם שוטרים".

תיכף.

(ב) אחראי המערכת והעובדים שהוא הרשה יהיו מורשים לגישה לנתוני המאגר רק ככל שהדבר נדרש לצורך תחזוקת המאגר והמערכות המקושרות והטיפול הטכני הקשור בהן.

אז לפני שהוא שואל, אנחנו שואלים, מה דינן של מערכות תקשורת ומערכות מקושרות למאגר שבנוסח המקורי נתתם לנו והיום לקחתם?

מערכות המחשב בהן מוחזק המאגר כוללות את כל המקומות בהם המאגר נמצא.

גם את המערכות המקושרות במאגר כי בנוסח המקורי אמרתם במפורש - - -

הורדנו את זה כי חשבנו שזו הגדרה מיותרת. מערכות המחשב שבן מוחזק המאגר כולל את הכל. אבל לא אכפת לי להוסיף גם מערכות מקושרות - - -

אין בעיה - - -

תוסיף.

"שאינם שוטרים". אני רוצה שאנשים יהיו מאושרים על ידי ראש אח"מ, אני רוצה הכל ועכשיו תביאו לי מישהו שישתיל לי שם מרגל ובזה נגמר הסיפור.

לכן אמרתי קודם, קודש הקודשים.

לקודש הקודשים הוא לא היה נכנס, הוא היה קשור עם חבל והיה מושך אותו החוצה - - -

הוא היה מושך אותו כשהוא מת. אבל אני מדבר על זה שעסק בתחזוקה, בתחזוקה נכנס גם מי שלא כהן גדול.

הוא נכנס מלמעלה.

גם התקנה הזאת העתקנו אותה כמות שהיא ממאגרי הזיהוי החמורים של ה-DNA. הוועדה פה אישרה את זה בכנסת הזאת וזה לא סתם. למה זה לא סתם? משום שבמינהל הטכנולוגיות של המשטרה אנחנו מעסיקים הרבה מאוד אנשים שאינם שוטרים, הם עוברים את הסיווגים הביטחוניים ההכרחיים. למה? משום שמדובר באנשי מקצוע מאוד מיוחדים. נושאים של DBA, נושאים של אבטחת רשת מידע, אלו מקצועות יקרים מאוד, מיוחדים מאוד, הם לא מוכנים להיות שוטרים, סוג של מיקור חוץ. מערכת המודיעין של המשטרה נבנתה במיקור חוץ. אז אין דרך שלא לעשות את זה.

השאלה היא הסמכה. קודם כל להוריד את "או מי מטעמו" ולהישאר רק עם ראש היחידה לביטחון מידע במשטרה. זה חריג, לא ניתן את זה למישהו יותר ממנו. אם אתה רוצה להעלות בדרגה גם כאן נוכל להעלות בדרגה.

הוא איש המקצוע, אני לא צריך פה.

לא עשיתי בדיקה ביחידה לביטחון מידע איך נעשה סיווג של אנשים, מי מסווג ואיך זה נעשה ומי חותם בסוף על האישור. ואם נניח שבתוך היחידה לביטחון מידע יש 3 אנשים שמוסמכים לחתום על העסקה של שוטרים, אז הוא מוסמך לחתום על העסקה של שוטר ולא מוסמך - - -

זה לא. מה הבעיה? כמה אנשים יהיו פה בשנה? זה לא ה-600. זה לא צריך לצורך הצלת נפשות. זה צריך לצורך אחזקה, איש אחד יאשר.

אני עדיין מוטרד.

החבר'ה האלה עוברים סיווגים כמו שוטרים, לפעמים יותר, בחלק שמתייחס לעבודה שלהם. אגב, הם מתחזקים את המערכות המודיעיניות הכי סודיות שלנו.

הוא כפוף רק לדיני עונשין, הוא לא כפוף לתקשיר ולא לפקודות המשטרה וכו'.

זה מה שמפריע לי.

זה מאוד בעייתי אבל ככה עובדות כל מערכות המידע.

תראו את האבסורד שאנחנו חיים בו. אנחנו כל הזמן במתח הזה. כשעשינו את תקנות המכרזים אמרת את זה גם. מצד אחד אנחנו אומרים שאנחנו רגועים ומי שכפוף לתקשיר אנחנו יודעים שאימת הדין עליו. מצד שני אנחנו אומרים, טוב, אבל יש כל כך הרבה הדלפות ובעיות בלתי תקינות של החברים שנמצאים במערכת הממשלתית אז אנחנו רוצים גם את הדין הפלילי. יותר מחגורה ושלייקס אין לנו כאן במקרה הזה.

אפשר להוסיף פה שהם עברו סיווג ביטחוני.

אין אישור של ביטחון מידע.

ביטחון מידע זה אלו שנותנים את הסיווג.

לא כל עובדות הוועדה רשאיות למשל לראות את הפרוטוקולים החסויים.

אף אחד לא רשאי.

גם חברי הכנסת לא רשאים לראות את הפרוטוקולים החסויים.

אני רוצה להצביע. מי בעד התקנות ירים את ידו, מי נגד? מי נמנע? התקנות עברו, פגרה נעימה.

עדיין לא סיימנו.

חברים, היועץ המשפטי ענה על שאלתי מהפעם הקודמת והוא ענה את אשר יגורנו, שקיבלתם מערכת רחבה מאוד. אז אני מתלה את ההצבעה לרגע. קיבלתם את התקנות. הכנסת נתנה לכם. איך תתנהלו עכשיו?

אם אפשר לחדד את זה. בדיון הקודם עלתה השאלה האם המשטרה יכולה להמשיך לקבל נתונים מחברות התקשורת ללא צו שיפוטי כל עוד התקנות לא מאושרות ולא על יסוד המאגר והעלו פה 2 תיזות אפשריות מבחינה משפטית לאפשרות הזאת. האחת, פרשנות מרחיבה של סעיף 6 שהוא הסעיף הנוגע למאגר. כלומר מכוח הסמכות לקבל נתונים למאגר יכולים לקבל נתונים ללא צו שיפוטי. השני היה להתבסס על הדין הקודם מבחינת היועץ המשפטי לממשלה וביקשנו מהיועץ המשפטי לממשלה לחוות את דעתו לעניין הזה.


מה שנאמר לנו שהחוק לא התכוון לגרוע מסמכויות שהיו למשטרה בעבר ושהם יכולים להמשיך לקבל נתונים ללא צו שיפוטי על בסיס הדין הקודם, כלומר מה שמתבטא בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. וגם נאמר שם בצורה עקיפה שהתקנות עדיין לא אושרו ולכן כמובן שיכולים להמשיך ולעשות שימוש בסמכות הזאת. מבלי להתעמת עם הפרשנות הזאת עולות כמה שאלות.

אגב, לי הייתה ביקורת על הפרשנות, אני חשבתי שזו פרשנות נדיבה שלא התכוונו אליה.

בהתבסס על הפרשנות הזו עולות מספר שאלות שחשבתי שראוי שיובהרו.

אינני סבור כי יש מקום לטענה כי החוק החדש ביטל את הסמכויות האחרות שבדין עליהן מבוסס ההליך הנוכחי. עמדתו של היועץ המשפטי היא שהחוק הזה היה מיותר כי יש להם את הסמכויות ממילא והתקנות עוד יותר מיותרות כי יש להם סמכויות ולמה אנחנו צריכים לבזבז את הזמן... והרי היועץ המשפטי בסוף ימצא להם עוד דרך כשהוא ירצה.

כשדן קוול עליו השלום התלונן, אמרתי לו: המצב הנוכחי הוא מצב לא פשוט.

אני חושבת שנדרשת הבהרה במספר מובנים. ראשית כיוון שמדובר על קבלת נתונים לפי הנחיית היועץ ולא לפי פרשנות של סעיף 6 ויש דלתא בין סעיף 6 לבין הנחיית היועץ שהמשטרה לא יכולה לקבל מספר מזהה של מכשיר לפי פרשנות של הנחיית היועץ, באמת לקבל אמירה שזה לא נעשה ולא יעשה וכן הלאה. הדבר הזה חשוב במיוחד על רקע השאלה הבאה והיא, האם אתם רואים את הנחיית היועץ כממשיכה לחול גם אחרי שהתקנות מאושרות בוועדה. כלומר האם יש פה מסלול מקביל למסלול שהחוק יצר לקבל נתונים ללא צו שיפוטי.

אני אשמע את התשובה של היועץ המשפטי. משרד המשפטים, בבקשה.

התשובה של היועץ מתייחסת למצב הנוכחי שאין תקנות והמאגר עוד לא הוקם. זו פרשנות שאפשרות מהתשובה של היועץ מה יהיה הלאה כשאין מניעה אבל אין התייחסות מפורשת שלו ואם אתם רוצים אני יכולה לחזור ושתהיה התייחסות שלו לגבי המצב.

אנחנו מבקשים הנחייה שלו. גברתי, אגיד לך מה אני מבקש. אני מבקש הנחיית יועץ. עכשיו כשגמרנו להעביר את התקנות שיהיה ברור בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים שאי אפשר לעבוד מכאן ולהבא אלא על פי החוק ועל פי התקנות שאישרנו.

מהרגע שהן תהיינה מעשיות.

אני מסכים.

ברגע שיוקם המאגר.

אני מוכן לקבל את זה, ברגע שיוקם המאגר, וזה חלק מתום הלב, אני חשבתי אותו גם עד היום, אבל אין לי שום ספק אחרת ההערה העניינית של חבר הכנסת רותם תהיה עניינית ולא רק הערה צינית.

סעיף 4 למכתבו של היועץ אומר בצורה ברורה שהחוק החדש לא ביטל את הסמכויות. ב-5 הוא אומר: טרם יוצר...

לכן אני כך קראתי אותו, ככתלוי - - -

כשמחר יהיה לו מצב שהוא יגיד: על פי החוק החדש אני לא יכול לקבל אבל עדיין יש לי את ההוראות הכלליות שבדין - - -

גברתי ממשרד המשפטים, אני מבקש לקבל את הדברים בצורה ברורה מהיועץ המשפטי למשטרה. אשמח לקבל מכם מכתב, עוד לפני שיגיע מכתבו של היועץ שאין בכוונתכם לחרוג ממה שיהיה בתקנות ובחוק.

עכשיו כשהתקנות אושרו אני באמת שמח על כך. אמרתי את דעתי בוועדה הזו בכלל לגבי המשמעות של החוק ושל המאגרים האלה. בסוף מתוך התעסקות בפרטים איבדנו את התכלית המרכזית שבגללה בכלל התחלנו את ההליך הזה.

אתמול היה דיון אצל ראש הממשלה בנושא המלחמה בארגוני הפשיעה. ראיתם היום עיתונים, לא שיש קשר בין התכנים לבין המציאות אבל זה לא חדש. אני רוצה לדבר דווקא על המשמעות של מה שעשינו פה או מרגע שנצליח לגבש את התקנות לצד המעשי ולהקים את המאגרים בפועל – הדבר הזה יסייע לנו מאוד במלחמה בפשיעה. אני לא חושב שיש אינטרס שונה
או אינטרס מאוד רחב ומשותף לכולנו, אולי למעט מספר קטן מאוד של אנשים בציבור הישראלי שאין להם עניין שנצליח במלחמה בפשיעה כי הם אלה שבהם אנחנו נלחמים, כל היתר אני חושב שהתחברו למטרות האלה. החוק הזה הולך לעזור לנו מאוד. אני אומר לכם, כמו שאנחנו עושים בכל חוק וכמו שאנחנו עושים בכלל, גזרנו על עצמנו עוד לפני הצעות חוק כאלה ואחרות הרבה מאוד גזרות ונהלים ומחויבויות פנימיות בכל מה שקשור להאזנות הסתר, עוד לפני שהתחלנו בכלל לדון בהם בוועדות כאלה ואחרות. אם לוקחים את התקנות ואת הנהלים ולוקחים את העבודות שאנחנו עושים ביחד עם משרד המשפטים, הפרקליטות, היועץ המשפטי, ואת הפרשנויות המצמצמות ואת המחויבויות שאנחנו לוקחים על עצמנו - די ברור שאין לנו שום כוונה לחרוג מההנחיות ומהוראות החוק ומכוונת החוק המקורית גם במקרה הזה. הפרשנות שנתן היועץ היא כדי לתת פיתרון מעשי לתקופה הזאת. החוק עוד לא מעשי וכשהוא עוד לא מעשי הרי לא ציפיתם שעכשיו נעצור ונגיד: מרגע זה אנחנו מפסיקים.

שאלתי מתי יוקם המאגר?

נשאלתי מתי יוקם המאגר? כאן אנחנו תלויים גם בחלק מהנציגים שיושבים פה וזה חברות התקשורת שאני מתכוון להיפגש עם המנהלים של כולם כדי לסייע בידינו לעשות כמה שיותר מהר כדי להקים את המאגר ולהתחיל לעבוד עליו. אני מעריך ומשער שעכשיו משהוועדה אישרה את התקנות וכל הספקות ירדו הם יסייעו בידינו כי היו כמה שאלות לא פתורות ואני חושב שהתקנות נתנו עליהן את התשובות. מרגע זה נעשה ככל שלאיל ידינו לעשות טווחים קצרים כי יש לנו עניין שהדבר הזה יעבוד.

כמה בערך אדוני מעריך?

אני מקווה שזה עניין של מספר חודשים קטן.

חצי שנה זה מספר קטן?

אני מאוד מקווה כי אני אומר שוב, במה שתלוי בנו בוודאי נעמוד, הבעיה היא שלא הכל תלוי בנו.

ברור שהחוק כוונתו טובה והוא נועד לסייע לעבודה הטובה שמוטלת עליכם, אבל החובה שלנו היא למנוע שימוש לרעה. זו הדאגה המרכזית שלנו. כמובן שאנחנו לא עומדים כנגד עבודתה של המשטרה. אני מוכרחה לומר את האמת, התקנות האלה כפי שהן לא מספקות אותי. הן עדיין לא מספקות אותי. אני חושבת שאי אפשר להכביד על המשטרה ולמנוע ממנה את המשך העבודה שלה ולכן אני מסכימה ומאשרת אותן אבל לומר שזה מספק את כל מה שאני חוששת לו – זה רחוק מזה. זאת האמת. לדעתי עדיין יש כאן פתח רציני מאוד לאפשרויות לשימוש לרעה בתחומים האלה. זו הדאגה שלנו.

תודה. חבר הכנסת רותם.

באנו עם החוק הזה על מנת לאפשר למשטרה לעשות את עבודתה. אבל לא מקובל עלי, אילו היה היועץ המשפטי כותב רק את סעיף 5 למכתב שלו והיה בא ואומר: כל עוד לא אושרו התקנות ואי אפשר להפעיל- ההנחיה שלי קיימת. אבל לא זה מה שהוא כותב. הוא גם כותב את סעיף 4. ובסעיף 4 הוא כותב בצורה מאוד פשוטה ואומר: רבותי, החוק לא בא לצמצם והחוק לא מונע והחוק לא פגע ומה שיקרה זה דבר מאוד פשוט. האמת היא שלו הייתי שם לב לזה יותר עמוק - - -

בחקיקה היינו צריכים לציין סף ביטול - - -

נכון. כי מה שקורה שהיועץ המשפטי אומר שכאשר המשטרה בגלל התקנות ובגלל החוק תהיה מוגבלת – ארשה לה לפעול לפי הקוד הקודם - - -

אבל אני מצהיר פה שלא נעשה את זה.

זה מה שקורה, היועץ המשפטי מחוקק ולא אנחנו.

אני רוצה לסכם. נראה לי שלפני עוד חצי שנה לא נשוב להוותכם, כל החבורה המופלאה הזאת שיושבת כבר 3 שנים ביחד, חלק מהחברים לפחות, ועוסקת בסוגיה הזאת של חוק נתוני תקשורת.

אני רוצה לסכם במילים ספורות מה עשינו. ישבנו כמחוקקים על חוק שהגיע כסעיף משנה של חוק אחר, הגדרנו אותו כחוק בפני עצמו. הסתכלנו עליו מכל היבט שרק אפשר. שאלנו את אנשי המקצוע, התייעצנו הרבה בלשכת עורכי הדין, קיבלנו חוות דעה ממומחים. התלבטנו התלבטויות מימין ומשמאל, שינינו את החוק שהבאתם לנו שינוי רב, שעיקרו, ואלה היו שיחות ארוכות שלי עם ראש אח"מ בזמנו, רמות הדיווח, אני לא זוכר חוק שהגענו לרמות דיווח כל כך מפורטות, כל כך דקדקניות בדיוק מהסיבה שחברי הכנסת אמרו, מימין ומשמאל, שיושבים היום בדיון. חוק בלי תקנות הסתבר שהוא מסגרת פרוצה ולכן הזדרזנו היום להשלים את המלאכה כדי שיהיה ברור שאין פרצות. הייתי עוד יותר מוטרד, כמו שאמרתי לכם בטלפון, המכתב של היועץ הטריד אותי מאוד. זה מכתב שהוא כצל ולכן אני מאוד מבקש לא רק לשמוע את הצהרתו של ראש אח"מ אלא גם לקבל מכתב מהמשטרה ואני מבקש לקבל מכתב מהיועץ, ואלה דברים שאני רוצה שיהיו כתובים בצורה ברורה שברגע שיוקם המאגר עובדים אך ורק על פי החוק והמאגר ובשום פנים ואופן לא חוזרים לחוק הישן בסעיפים הללו.

לגבי חברות התקשורת. הייתם לנו לעזר לכל אורך הדרך. אני יודע שהיו אינטרסים שונים. אינטרס זה לא מילת גנאי. פעם הם היו כלכליים ופעם הם היו טובת האזרח ופעם טכנולוגיות ועוד כהנה וכהנה. יהיה ציני להגיד שזה אך ורק אינטרס מסוג אחד ולא מסוג אחר.

התרומה שלכם לדיון הייתה תרומת איכות ומהות. חוץ מאיתנו שאנחנו רוצים לדעת איך לקרוא אנחנו לא יודעים הרבה פעמים, אתם יודעים איך עושים את זה כי אתם חיים את החיים של מאגרי הנתונים אצלכם ואתם יודעים את הבעיות שעתידות לצמוח. ולכן, אומנם למשטרה יש חובת דיווח אלינו והיא תדווח אבל אני מאוד מבקש מכם, גם כאזרחים וגם כמי שמוטרדים, לא כדי להיות איתם בעימות ולא כדי להגיד: מנחם אמר ולכן נתקע אתכם. לא. אבל אני מבקש מכם שאם אתם רואים חריגות או דברים מטרידים, אל תחכו לישיבות. אמרתי לכם את זה גם בין ישיבה לישיבה. המייל שלנו ידוע לכם. של חברי הכנסת שהיו פה ושל כל חברי הוועדה. תשלחו אלי, אני אשלח את זה לחברי הוועדה האחרים באופן מיידי.

אני מאוד מבקש מכם שכשאתם רואים בעיות מסוימות שבאות ליישום החוק - תכתבו לנו. אבל אני מבקש מכם לזכור, וזה מה שאמרה ד"ר גרינפלד, מעל לכל הדברים האחרים, נתנו פה כלי שיכול להיות מצד אחד מחזיק טובה ויכול להיות גם כלי שיכול לגרום לרעה. תעזרו שהוא יהיה כלי מחזיק ברכה.

יש בידכם היכולת, אנחנו עכשיו בעידן הרצון הטוב. אל תיתנו מה שאסור לכם לתת אבל מה שיש לכם לתת תצאו לדרך משום שזה חיוני כי ראיתם באיזה רמה עומד היום הפשע המאורגן והלא מאורגן. אפילו ברמות הבסיסיות ביותר. הישיבה נעולה חופש נעים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10