PAGE
30
ועדת הכלכלה

17.3.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 527

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני י' באדר ב' התשס"ח (17 במרס 2008) בשעה 10:35

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הקפאת עסקה לתקופה קצובה), התשס"ז-2007

של חה"כ אמנון כהן. (פ/2407). לציון יום הצרכן הבינלאומי.

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

אמנון כהן

עו"ד חנה טירי – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

עו"ד יצחק קמחי – ממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ת

יצחק טגיסט – משרד התמ"ת

עו"ד רונן ריינגולד – לשכה משפטית, משרד התקשורת

מיכל בר-דור – מתמחה, לשכה משפטית, משרד התקשורת

עו"ד מיכל שוורץ – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד רני נויבאור – משרד המשפטים

עו"ד עמנואל וייזר – ועדת צרכנות, לשכת עורכי הדין

עו"ד זאב פרידמן – יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד ירון לוינסון – מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות

עו"ד איילת כהן-מעגן – בזק

עו"ד יורם מוקדי – סמנכ"ל אסטרטגיה, HOT
עו"ד עופר ויסוקר – יועץ משפטי, YES
מיכל רפאלי-כדורי – סמנכ"לית רגולציה, YES
עו"ד עינת ברכה – סמנכ"ל, יועצת משפטית, אמון הציבור

עו"ד רונית פרל – התאחדות התעשיינים – איגוד חברות הגז

יוליה מרוז – חברת פלאפון

דורי צ'יקו – חברת סלקום

גיא בלנקנשטיין – מנכ"ל "גו אקטיב"

עו"ד שוש רבינוביץ' – יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר

אסף בקר – מנכ"ל ידיעות אחרונות מנויים

לימור שמרלינג-מגזניק – מועצה לשידורי כבלים ולוויין

עו"ד לירן מאיר-פרנקל – מועצת הכבלים והלוויין

אתי בנדלר

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הקפאת עסקה לתקופה קצובה), התשס"ז-2007

של חה"כ אמנון כהן. (פ/2407). לציון יום הצרכן הבינלאומי

יום צרכן בינלאומי שמח לכולם. אני מחדש את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הכנה לקריאה הראשונה של הצעת החוק שעברה בקריאה טרומית, בהצעה החשובה והצרכנית של חבר הכנסת אמנון כהן.

יום צרכני מאוד- -

תיקון הקפאת עסקה לתקופה קצובה. בבקשה, יושב ראש ועדת הכלכלה לשעבר יציג את הצעת החוק.

תודה, אדוני היושב ראש. ראשית, אנחנו ביום החשוב – יום הצרכן הבינלאומי. תודה, אדוני היושב ראש ששמת את זה בסדר היום. זה חוק בהחלט צרכני וחשוב.

מתי היא עברה בקריאה הטרומית?

לא מזמן.

ב-13 בפברואר.

זה בזכות יום הצרכן, בזכות התושייה של אדוני.

אני בקצרה אסביר על הצעת החוק. מדובר בהצעת חוק שלמעשה רוצה להסדיר את נושא הקפאת עסקה לתקופה קצובה. אנחנו יודעים שכאשר אנחנו חותמים על עסקאות עם חברות תקשורת, כבלים ולוויין, לא תמיד אפשר להתנתק לגמרי. יש קנסות ודברים אחרים. כי כמובן, החברות האלה מאוד מתוחכמות, הן עושות את העסקאות האלה בצורה כה מפתה ומורידים את המחירים, ואדם נאלץ לחתום על עסקה לטווח ארוך. אבל לפעמים אדם מתבקש לצאת לשליחות מטעם עבודתו בסניף אחר במדינה אחרת, והוא יוצא למספר חודשים ועוזב את הארץ, ואין לו שום דרך להקפיא את העסקה שהוא חתם עליה למשך התקופה שהוא לא נמצא, והוא נאלץ לשלם בעבור השירות שהוא לא צורך. החוק הזה בא להסדיר את הנושא הזה, כך שתהיה אופציה להקפיא את השירות אם אזרח יוצא מהארץ לתקופה מסוימת ללא קנסות שהוא יצטרך לשלם, כמו שקורה במינויים לעיתון, שאפשר להקפיא אותם לתקופה מסוימת אם יוצאים למקום אחר, ואפשר רק להודיע, ואפשר לקבל את העיתון במקום שהוא נמצא. גם בבזק יש העניין הזה כשאפשר לשמור את המספר של הלקוח ולשלם דמי שמירה.

קיבלתי את הפנייה של חברת YES, ויש היגיון במה שהיא אומרת. החברה נותנת את הממיר שנמצא בבית הלקוח בעוד הוא יכול היה להיות אצל מישהו אחר. כי אם אזרח מבקש להקפיא את המינוי למשך תקופה מסוימת מכיוון שהוא לא משתמש בממיר הזה, צריך לשלם על הממיר כי הוא נשאר בבית הלקוח ולא נלקח אל מישהו אחר. כמובן, גם בנושא הזה נדון. אנחנו נדון בכל הנושאים האלה, גם של HOT ושל YES ונראה מה אפשר לעשות, אבל שלא יהיה מצב דרקוני שהלקוח כבול, והוא לא יכול לזוז מההסכם שהוא חתום עליו.

אדוני היושב ראש, אם אותו אזרח חתם למשך שנה בעסקה מסוימת וצריך לעזוב את הארץ למשך תקופה מסוימת, שתהיה לו האופציה להקפיא את העסקה, וכשהוא יחזור הוא יוכל להשלים אותה. זה פתרון כדי שלא ייגרם נזק לאותה חברה שנותנת לו את זה לשנה, והוא ידחה לכמה חודשים שבהם לא ניצל את השירות הזה.

האם רק מי שעוזב את הארץ יכול להקפיא עסקות?

אני לא רואה סיבה אחרת.

חוסר כדאיות כלכלית.

או שהוא מאושפז כמה ימים בגלל תאונת דרכים.

השאלה היא איך עושים את ההבחנה. אם אדם מתקשר בעסקה לתקופה קצובה בעלות של 100 שקל, ואחרי חודשיים יצא מבצע של חברה מתחרה ב-70 שקל, והוא רוצה לצרוך משם כמה במשך כמה חודשים.

זאת שאלה מצוינת. אנחנו, כמובן, צריכים לשמור שלא יהיה ניצול לרעה של חוקים שאנחנו מעבירים בבית המחוקקים וצריך לשים את הסייגים. אם בגלל תאונת דרכים או בגלל ניתוח שאדם עבר הוא ישהה תקופה מסוימת בבית-חולים או יעבור שיקום במקום אחר, ולא יימצא בבית ויקבל את השירות הזה, הוא יוכל להביא המסמכים הרלוונטיים, וכשהוא חוזר הביתה הוא מיידע את החברה. גם אם הוא נוסע לחו"ל לצורך עבודה או לצורך לימודים הוא יביא את האישורים הרלוונטיים ממעסיקו או ממוסד הלימודים . בבדיקה בודקים את המועדים שעל גבי כרטיס הטיסה - -

אז חברות יעסיקו רופאים תעסוקתיים שיבחנו את המסמכים הרפואיים?

לדעתי, הם עושים את זה גם היום, אחרת צריך לשלם קנסות. הם יגידו איך הם מטפלים באזרחים שמקבלים את השירות הזה גם היום. אבל זה קושי רב וקנסות, וזה מותיר את זה לא כדאי. עדיף לשלם את השירות הזה גם אם אתה לא צורך אותו.

למעשה, אתה מציע שניתן יהיה להשעות את העסקה רק אם נבצר מהצרכן לקיים את העסקה.

כן.

רק אם נבצר ממנו מסיבות אובייקטיביות.

בוודאי, רק מהסיבות האלה.

הרשה לי אדוני המציע, הייתי מציע לך לא לדבוק במסלול הזה כי לפתוח פתח לדיונים האם הסיבה היא מוצדקת או לא מוצדקת, ומי יקבע, ואיזה רופא נתן את זה, זה נראה לי מרחיק לכת ובלתי ניתן ליישום וייצור עימותים בלתי פוסקים בין הלקוחות לבין העוסקים.

הדבר הנכון היה שבחוק או שהשר יקבע באישור הוועדה תחומים מסוימים שבהם יש הזכות הזאת לצרכן. הבעיה עלתה למשל בנושא חדרי הכושר. בעניין הזה קראנו הרבה מאוד פרסומים ותלונות. לדעתי, הצעתך מתאימה לתחום הזה, והיא פחות מתאימה לתחומים אחרים. אם לדוגמה חברה מסוימת לא יודעת בכלל כמה אנשים יצרכו את השירות שלה, וזה משליך על הרבה מאוד דברים אחרים, היא לא יכולה לנהל את ענייניה, אז אולי היא תיאלץ להעלות את המחיר ההתחלתי. ואז ייצא שכרנו בהפסדנו מהצעת החוק הזאת, כי המחיר הבסיסי יעלה עבור כל הצרכנים.

לדעתי, צריך לדון על תחומים ספציפיים שבהם זה יחול וצריך לחשוב מה מאפיין אותם בשונה מאחרים. עדיין לא נתתי את דעתי לעומק על המאפיינים, אבל זה נראה לי יותר הגיוני לפי תחומים מסוימים. נשמע את החברים ונראה לאן אנחנו מתקדמים. עורך דין פרידמן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אנחנו מברכים על ההצעה הזאת, ואנחנו סבורים שיש מספיק נסיבות שחלות על עסקאות שמלכתחילה כבלו את הצרכנים לתקופות ארוכות, ולכן צריך להשאיר לצרכן חלון הזדמנויות להגיד שבפרק זמן מסוים לא נוח לו בין אם יש לו סיבה ובין אם אין לו סיבה.

אנחנו נתייחס לגופן של תקופות, אבל אנחנו בהחלט חושבים שיש קטגוריות שונות שבאותם מקומות שיש בהן הצדק צריך להקצות לצרכן תקופות ארוכות יותר, ובמקומות שבהם אין הצדק צריך להגביל את הצרכן. אבל גם צרכן יכול להגיד שהוא לא רוצה לצרוך גז במשך זמן מסוים. אין שום היגיון שאדם יכול להפסיק לצרוך את הגז, אבל עדיין המונה של התשלום הקבוע ימשיך לדפוק בבית. אין סיבה כזאת בעולם. לכן יש היגיון לאפשר לצרכן להקפיא את העסקאות מעת לעת.

תודה. מר גיא בלנקנשטיין, מנכ"ל רשת "Go Active".

אני הגעתי לייצג את ענף מועדוני הכושר בישראל. הענף בעד חקיקה לטובת צרכנים. אנחנו עסק שעובדים צמוד לצרכנים שלנו, בצורה אינטימית. לדעתי, אין עוד הרבה עסקים בעולם שמקבלים את הלקוחות שלהם פעמיים-שלוש בשבוע עם ביגוד אינטימי למצבים של כאב, שמחה- -

אתה רוצה להרחיב בעניין הזה?

אני אשמח כי דיברתם בעיקר על ענף התקשורת והסלולר, וענף מועדוני הכושר שנותן שירות לצרכנים הוא מאוד שונה.

אולי - - - לצנזר את הביגוד במכוני הכושר שלא יהיה יותר מדי אינטימי.

נשים ביום אחד, וגברים ביום אחר.

גם זה קיים. וביגוד – זה כבר עניין אינדיבידואלי, אבל אתה גם רוצה לקחת לנו הכנסות אחרות, אז בכלל נסגור את העסק.

דרישה להקפאה של 6 חודשים לא תיתן למועדוני הכושר את האפשרות לנהל את עסקיהם, בדיוק כמו שאמר כבוד היושב ראש, מאחר שהעסק שלנו יכול להכיל מספר מסוים של חברים במועדון כדי לתת את השירות כמו שצריך. כמו שאתם יודעים, לפי חוק הספורט, אנחנו מחויבים למדריכים בשטח לתת שירות מסוים. לנו לא משנה כמה חברים יש, אנחנו צריכים להעמיד כוח אדם מסוים במתקן עם כל העלויות שלו. כשלנו יש חברים, על-פי גודל המתקן אנחנו מגבילים את מספר החברים בכל מועדון. כאשר כל חבר יוכל בכל שלב פשוט להגיד שהוא לא משלם במשך חצי שנה, איך אנחנו יכולים לנהל את העסק הזה מבחינה כלכלית?

הוא לא נמצא פיסית.

מה שכן, בכל מועדוני הכושר היום יש מדיניות של הקפאות; אין חדר כושר בישראל שלא נותן אפשרות של הקפאה. אני יכול להגיד לכם מניסיון – כי בסך-הכול יש לנו 21 מועדונים בכל הארץ- -

אל תגיד את זה, תעשה לי טובה. מתנים את זה בזה שתעשה מנוי לעוד שנה ויוסיפו לך את מה שהקפאת לשנה הבאה.

לא, לא, ממש לא.

כן, כן, ממש כן. מניסיון אישי.

אני מוכן לתת את כל הדוגמות לרשתות הגדולות. נכון שיש בעסק הזה הרבה מועדונים פרטיים שאני בטח לא מכיר את כולם. הענף שלנו הוא בסך-הכול ענף צעיר בלשכת המסחר; אנחנו, הרשתות הגדולות, יזמנו את הקמתו כדי לנסות ולהגיע וגם להוביל רגולציה כדי למנוע את הפרטיזניות בענף, אבל להמשיך להוביל את הענף הזה לאן שהוא התקדם בשנים האחרונות. יש אפשרויות היום בכל הרשתות בכל עיר, והצרכנים מגיעים למועדונים עם צ'ק-ליסט מה קורה אצל המתחרים באותה סביבה גיאוגרפית, ומה האפשרויות העומדות בפניהם, ומקבלים את ההחלטה הכי נכונה שלהם.

נכון שאנחנו מבקשים תקופת מחויבות. במועדוני כושר גם ניתן לרכוש מנויים ללא תקופת מחויבות, ואז אין העניין של ההקפאה. מכיוון שאנחנו מדברים על שינוי אורחות חיים ושינוי נורמה התנהגותית של אדם, זה משהו שלוקח זמן, וללא מחויבות של לקוח או ללא קשירת התחייבות הדדית שלנו עם החברים שלנו לא נוכל להתקדם איתם לשינוי אורחות חיים. אני לא פסיכולוג כי שינוי התנהגותי זה הליך של חצי שנה. גם בן אדם שהחליט שהוא רוצה להתאמן, ואני בטוח שבין היושבים כאן בחדר- -

זה טיעון שלא חשבתי עליו. יפה.

- - אני בטוח שאין-ספור פעמים הרבה מהיושבים פה בחדר נרשמו, ובסוף אמרו: הייתי הלקוח הכי טוב של מועדון הכושר, שילמתי שנה, באתי אולי פעמיים, שילמתי 1,000 שקל לביקור. בעיניים של בעלי מועדוני הכושר אתם הלקוחות הגרועים ביותר.

זה מה שמאפשר לכם להעסיק מספר מסוים של מדריכים והרבה מנויים, כי עובדה שיש רבים מהם שעשו מנוי, לא יכולים להקפיא אותו ומבקרים רק פעם בחודשיים.

היום הרשתות מכריזות בצורה גלויה במדיניות שלהן – וזה קיים גם בהצעת חוק אחרת – כיצד ניתן לבטל את המנוי.

יש אפשרות לעשות מינוי קצר בכל מועדון כושר ללא התחייבות ארוכת טווח. מכיוון שאנחנו רוצים לעודד את המנויים לשנות אורחות חיים, וזה תהליך שלוקח זמן, אנחנו מעודדים אותם לקחת תקופה של מחויבות. לכן אנחנו מוזילים משמעותית את המחירים לתקופה של מחויבות. אם עבור ההוזלה הזאת הוא יכול עכשיו להקפיא את המינוי ל-6 חודשים, מחישוב גס שעשינו כמה רשתות, עשויה להיות העלאה מהיום הראשון לכל מינוי בכ-50% בדמי המינוי החודשיים. המשמעות היא שאלה שיתמידו ויגיעו וישלמו יצטרכו לשלם עבור אלה שיכולים להקפיא כי לא בא להם להזיע, לא בא להם שנתפסים להם השרירים, כי זה הכי קל להתייאש ממה שלא נוח לנו. על-פי כל המחקרים, 4% מהאוכלוסייה יבואו להתאמן בכל מקרה. זה אלה שאוהבים את זה ומבינים את החשיבות. הטבע שלנו הוא להיות עצלנים. גם אני כזה. שנים אני בעסק, ושנים לקח לי עד שהתחלתי להתאמן.

הרשה לי להשאיר מרחב מסוים בין העצלנים ואלה שמבינים גם לאלה שעסוקים ולא תמיד יש להם הזמן לחדר כושר.

הם לא רוצים לשנות את אורחות החיים שלהם.

לצערי, אתה צודק. בישראל סך האוכלוסייה שנרשמת למועדוני כושר עלתה בשנים האחרונות ל-13%. אנחנו עדיין רחוקים מהעולם המערבי שנמצא ב-25%. דרך-אגב, אין מדינה בעולם עם הצעה כזאת, אני אשמח אם מישהו יציג לי. אני נמצא בכנסים בינלאומיים פעמיים בשנה, וגם עכשיו חזרנו מכנס בסן דייגו שמייצג את התעשייה מכל העולם, ולהפך: בכל העולם יש דמי מקדמה למנוי למועדון עד עשרות אלפי דולרים בחלק מהמועדונים בעולם, אבל גם של אלפי דולרים ואלפי שקלים במטבע ישראלי. בשום מקום בעולם אין הקפאה ללא תשלום.

האם אתם מאפשרים למנוי למכור את המנוי? אם נותרו לו 7 חודשים במינוי, אתם מאפשרים לו למכור את זה בשוק החופשי, למישהו אחר?

יש מועדונים שבהחלט כן- -

ויש מועדונים שבהחלט לא.

וישנם מועדונים שבהחלט לא.

ומדוע לא? כל הטיעון שלך נסמך על דבר מסוים שאני מסוגל להבין אותו- -

וכל אלה שאומרים "כן", זה גם בעירבון מוגבל – רק בתנאי שתמכור את זה למישהו שאיננו מנוי ומאריך מינוי, וגם לא מישהו שהתעניין כדי לבקש את המינוי, ועוד ועוד סייגים למיניהם.

אני אומר את זה על בסיס היכרות.

במועדונים היום נאמרות למנויים סיבות מראש שבגינן הם יכולים לבטל. אני יכול לייצג את מה שקורה אצלי ב-21 מועדונים בישראל; כל מנוי שנרשם נאמר לו מהיום הראשון שמסיבה רפואית או מסיבה של מעבר גיאוגרפי או בגלל עזיבה לחו"ל – כמו שאמר כבוד חבר הכנסת – ובליווי ראיות מתאימות של רופא מומחה שאומר שאסור להתאמן בחדר כושר או, כמובן, חוזה עבודה או מעבר מגורים למקום שאין בו מועדון אחר שלנו, שאנחנו מבטלים לאלתר עם דמי ביטול ידועים מראש. מה עושים המתחרים, אני לא מכיר את זה אצל כולם. העסק הזה בנוי ברובו ממועדונים פרטיים בארץ ולא מרשתות גדולות, אבל נושא ההקפאות הוא גם נושא מאוד ברור, ונושא שחרור ממחויבות הוא בהצעת חוק אחרת שגם עליה נשמח לדבר בהרחבה.

כפי שאמרתי, אנחנו מעודדים את הצרכנים לרכוש מחויבות לתקופה כדי לעזור להם לשנות את אורח חייהם. זה לא דבר קל; קשה לבן אדם להזיע ולכאוב כי את התוצאות הוא רואה בדרך כלל אחרי 4-3 חודשים ולא באופן מיידי.

אני רק רוצה לתמצת כדי לראות שהבנתי נכון. אתה אמרת שאם הצעת החוק הזאת תעבור ככתבה וכלשונה זה יאלץ את חלק מחדרי הכושר והרשתות להעלות את מחיר המינוי הבסיסי בכ-50%.

כן.

אני ממש עכשיו בניגוד עניינים אישי, אני לא יודע מה לעשות. יעלה לי הרבה כסף להעביר את החוק הזה.

אדוני היושב ראש, מכיוון שמרבית מכוני הכושר הם פרטיים, החשש הזה נראה לי קטן מאוד. פשוט יהיה קל מאוד לעבור למקום אחר שיציע את אותו שירות במחיר הרבה יותר זול.

או שנמשיך לראות את מה שבשנתיים האחרונות הגיע לעיתונות – מועדונים פרטיים קטנים או פרטצ'ים שלא קיימו את כל החוקים כלשונם ופשטו רגל- -

- - -

- - כמו Every Body בתל-אביב שהשאיר 4,000 צרכנים ששילמו את הכסף ולא יכלו לקבל שירות, והרבה מועדונים אחרים שאני לא רוצה לציין את שמם.

מה אתה משווה מועדון שהגיע לכינוס- -

זה מועדון שהוביל את התעשייה הרבה שנים.

היו גם תלונות נגד רשתות גדולות בעניין הזה. דרך אגב, הם פועלים כנראה לפי החוק, הם לא עושים משהו לא חוקי, אבל יכול להיות שצריך לשנות את החוק בעניין הזה. עורכת הדין טירי, בבקשה.

משרד התמ"ת חושבים שעסקאות ארוכות טווח, ואני לא יכולה להשתחרר מהעסקה, היא בעייתית. יש מקום לאשר לצרכן. כשנגיע לנוסח החוק נפרט מה אנחנו מציעים.

עכשיו.

עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעה. משרד התמ"ת חושב שהעסקאות ארוכות הטווח והקצובות מעל 6 חודשים שמהן אין באפשרות הלקוח להשתחרר, אלא אם כן הוא משלם קנס או תשלום מסוים, אלה עסקאות שמטיבן הן בעייתיות. אנחנו תמכנו בהצעה כי לדעתנו אפילו צריך יותר, וזה יבוא בתקנות ששלחנו לוועדה. אבל כרגע ההצעה מדברת על השעית העסקה. אנחנו תומכים בכך; בתקופה הזאת הצרכן לא יכול לקבל את השירות או לא מעוניין בו יותר. ושוב – מדובר בעסקה ארוכת טווח. לא עסקה קצרה ולא עסקה בעייתית.

לנו יש נוסח שהוא קצת שונה מההצעה הנוכחית. לטעמנו, היא יותר מאוזנת, וכשנגיע לנוסח החוק נפרט בדיוק מה אנחנו מציעים.

תתחילי לאזן אותנו כבר עכשיו.

ראשית, הצעת החוק מדברת על "הקפאה", ואנחנו השתמשנו במונח "השעיה", אבל זה אותו דבר במהות.

ההצעה היא להקפאת העסקה לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים. הצעת החוק לא לוקחת בחשבון את פרק זמן העסקה הקצובה. לא כתוב על מה היא חלה; האם היא חלה על עסקה ל-6 חודשים, לשנה, לשנתיים. זאת אומרת בכל מקרה כתוב בהצעה שההקפאה היא לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים.

אנחנו חשבנו שזה צריך להיות ביחס למשך התקופה שהצרכן כרת את העסקה- -

כמה?

אנחנו חשבנו על רבע מסך התקופה, זה מאוזן ונכון. אנחנו קבענו שאפשר יהיה להשעות את העסקה, כמובן, ללא תשלום לתקופה של עד רבע מסך התקופה הקצובה. זה אומר שאם העסקה היא לשנה, אז ההקפאה היא למשך שלושה חודשים, וכולי.


העיקרון השני הוא שכל פעם שהצרכן רוצה להקפיא את העסקה – פעם לתקופה של 30 יום, לתקופה של חודשיים או שלושה חודשים, כי הוא לא חייב להקפיא את כל התקופה במלואה – נשאלת השאלה לכמה זמן הוא יכול להשעות בכל פעם את העסקה. חשבנו שכאן צריכה להיות תקופת מינימום כדי להגיע לאיזון וכדי לא לטרטר כל פעם את העוסק בהקפאות קצרות טווח. ולכן אנו מציעים שתקופת ההשעיה כל פעם לא תפחת מ-30 ימים. נוסף לכך, הגדרנו גם מהי עסקה לתקופה קצובה – "עסקה שבמהלך התקופה הקצובה אין הצרכן רשאי להשתחרר ממנה ללא תשלום והעולה על 6 חודשים שהוא פרק זמן מינימום. העיקרון האחרון הוא שנתנו לשר סמכות בתקנות לקבוע הוראות שונות מהעיקרון הכללי. כפי שאמר אדוני, יכול להיות שיש
עסקאות מסוימות ומיוחדות, אבל בהצעת החוק עצמה לא ניכנס למקרים פרטניים, אלא נקבע את העיקרון הכללי, ובתקנות השר יכול לקבוע במקרה שיש עסקאות מיוחדות שהעיקרון הכללי לא מתאים להן, השר יהיה רשאי לקבוע עקרונות.

זאת אומרת, שלושה עקרונות: אחד – מקסימום ההקפאה היא רבע מסך ההתקשרות; המינימום הוא 30 יום לפחות; ושלישית, השר יכול להחריג בתקנות מתי אי-אפשר להקפיא.

זה לא "אי-אפשר", אולי גם אפשר להחמיר.

או להקל – לכאן ולכאן.

נכון.

כמובן, המינימום הוא המחייב. אנחנו רק נשמח שעסקים יאפשרו להקפיא יותר אם הצרכן יידרש לכך.

בסדר, המינימום הוא תמיד מינימלי. זה היה חשוב שתאמרו את הדברים מיד כדי שהדוברים הבאים גם יוכלו להתייחס לכך. עורך דין ויסוקר מ- YES, בבקשה.

אנחנו העברנו גם עמדה כתובה, ויש לנו בעצם שתי הערות. YES מאפשרת הקפאה מהיום שהיא עלתה לאוויר. ההקפאה היא מתקופה של 30 יום מינימום לתקופה של 4 חודשים מקסימום. חשוב לומר ש- YESכבר עושה זאת.

ללא תשלום?

זאת ההערה הבאה שלי. אנחנו נותנים ללקוח שני דברים: אנחנו נותנים את השירותים, ואנחנו נותנים את זה באמצעות ציוד קצה שיכול להתחיל מציוד פשוט ויכול להגיע לציוד מאוד יקר. אנחנו בהחלט חושבים שצריך לאפשר בחוק להקפיא ללא תשלום. כשם שאדם מקפיא עיתון ולא נדרש לשלם על קבלת העיתון, הוא יכול להקפיא שידורים מבלי לשלם על קבלת השידורים. אבל באותה תקופה הוא מחזיק את הממירים שהם נכס ששייך ל- YES. לפי הממוצע, ממירים בבית הלקוח יכולים להגיע לסכום לא מבוטל עבור החברה. זה בדיוק כמו שמשכיר דירה לא יכול לעשות שימוש אלטרנטיבי בדירה שלו כשמישהו יוצא מהדירה, ולכן אין הקפאה להשכרת דירה, גם אני לא יכול בחצי השנה הזאת לקחת את הממיר שכרגע שוכב שם ולא משלמים לי עליו- -

למה? תיקח.

זאת הקפאה.

תיקח ותחזיר. מה הקשר להקפאה? הוא ייקח את הממיר, ובתום ההקפאה הוא יחזיר אותו.

כל המשמעות של ההקפאה ושל הניתוק המוחלט שקיימים גם ברישיון שלי וגם ברישיון שלו מהתחלה, זה באמת לאפשר ללקוח להקפיא ולא לצרוך שירותים לתקופה קצובה כלשהי, ומצד שני למנוע את הצורך בשליחת טכנאי שיבוא לנתק את הלקוח, וכשהוא ירצה להתחבר הוא יצטרך לתאם שוב. אם יחייבו אותו כל פעם לעשות את הדיסאקטיבציה ואחר-כך את האקטיבציה- -

אתה לא חייב, אתה רוצה את הממיר בשביל להמשיך להשתמש בו.

יש לזה עלויות. לנו אין שום בעיה עם ההקפאה, אבל לבוא ולנתק את הציוד מבית הלקוח- -

אתה לא חייב לקחת את הציוד, אתה יכול. אתה רוצה – תשאיר לו, אתה לא רוצה – תבוא ותיקח.

על-פי הרישיון שלי כרגע, אני לא יכול. אם המועצה תשנה את הרישיון אז היא תשנה. כרגע בהקפאה כל מה שאני צריך לעשות ויכול לעשות זה להפסיק את התשלומים שלו. זה אנחנו עושים מקדמת דנא – מ-15 ביולי 2000 כשעלינו לאוויר. זה לא פרקטי שכל לקוח שיבקש להקפיא ל-30 יום אני אאסוף את הציוד ואחזיר את הציוד.

אם הבנתי נכון, עורך דין ויסוקר, כבר היום אתם מאפשרים להקפיא בין חודש לארבעה חודשים, וכבר היום אתם לא לוקחים את הציוד.

כן, אבל אנחנו גובים בגין הציוד.

כמה?

ממיר רגיל עולה אצלנו 15 שקלים לחודש; אם יש ללקוח 2.3 ממירים בממוצע בבית הוא צריך לשלם על החלק הזה. לפי המודל העסקי, ממיר אחד שכלול במחיר העסקה ועל כל ממיר נוסף הוא צריך לשלם. עכשיו הוא לא משלם לי כסף בכלל כשהציוד שלי נשאר אצלו בבית.

העניין השני הוא עניין תקופת מינימום של 30 יום. לקוח יכול להפוך את השידורים שלי ל- - - יום אחד הוא יצפה, ויום אחר הוא לא יצפה, שעה הוא יצפה, כי אין פה שום מגבלה על המינימום. אני רוצה להזכיר שגם המועצה לשידורי כבלים בלוויין וגם בית הדין לחוזים אחידים אישרו תקופה מינימלית של חודש ימים לערוצים שלקוח צורך בדיוק לאותה מטרה – למנוע את הפיכת חבילת הבסיס ל- - -

הקניבליזציה הזאת הייתה יכולה לסייע מאוד בזמן שהספינה ההולנדית הפריעה. ביום שהיא לא הייתה מפריעה היו מקפיאים יום כן-יום לא בהתאם לקליטה שיש שם.

נקווה שהטענה היא לא ל- YESבעניין הספינה ההולנדית- -

התקלה לא הייתה באחריותנו ולא באשמתנו.

- - ולא לפיצוי ש- YES העניקה ללקוחות שלה.

אמרתי "בימים שהספינה ההולנדית", ולכן הציניות הייתה במקום. אם אתם רוצים לקחת את זה דווקא אליכם, אז בבקשה. אבל הפיצוי לטעמי, לא היה ראוי; אני סברתי שצריך להחזיר כסף.

בעניין תקופת המקסימום אנחנו חושבים שחצי שנה זה תקופה ארוכה מדי; צריך להבין שכאשר אני מתקשר עם לקוח אני עושה איתו עסקה שמבוססת על כך שהוא יקבל את השירותים, אבל אני אקבל תמורה של תזרים מזומנים לתקופה מסוימת. לדעתנו, התקופה צריכה להישאר ארבעה חודשים ולא להגיע לשישה חודשים.

האם מה שהציעה עורכת הדין טירי מקובל עליכם, שזה יהיה עד רבע מהתקופה?

רבע- -

אתה הצעת שליש כרגע.

אבל הבעיה היא שצריך גם מגבלה על תקופת ההקפאה גם מבחינה אבסולוטית. אם קובעים עכשיו שעל תקופה של 3 שנים יהיה רבע – זה תשעה חודשים, לפי חישוב פשוט- -

האם זה לא אך טבעי שככל שמשך ההתחייבות שהצלחתם להחתים את הלקוח ארוכה יותר, גם משך ההקפאה אמור להיות ארוך יותר?

לדעתנו, ההארכה צריכה להיות עם גבול מסוים- -

הגבול שאתם מציעים הוא ארבעה חודשים בלי קשר לתקופת ההתחייבות.


עורך הדין מוקדי, בבקשה.

כמו שצוין פה, הנושא הזה מוסדר; יש לנו, תודה לאל, רגולטור, והוא כפה עלינו שאנחנו צריכים לתת הקפאה בין שלושה לשישה חודשים. בפועל, לקוחות שמבקשים את זה מקבלים גם הקפאה של חודש, ולכן זה מתחבר לגמרי לתקופת המינימום שעורכת הדין טירי הציעה. אנחנו יכולים לעמוד בזה גם-כן- -

זה חל רק על הכבלים והלוויין?

ההוראה ל- YES היא שונה – חודש עד ארבעה חודשים; אנחנו קופחנו לשלושה עד שישה חודשים. אבל הפרקטיקה היא כזאת- -

מה זאת אומרת שלושה עד שישה? מינימום 3 חודשים?

לפי הסכם המנוי, הלקוח לא זכאי להקפאה אם היא קצרה משלושה חודשים.

מקסימום שישה כבר היום?

כן.

גם אתם גובים על הממירים?

אנחנו סבורים שעל ממירים שנשארים בבית הלקוח צריך לגבות. מכיוון שיש לנו ממירים אנלוגיים אנחנו נאלצים לשלוף את הממיר ולקחת את הציוד. כך שכאב הראש שלנו הוא הרבה יותר גדול. לכן חשובה לנו מאוד תקופת המינימום.

אבל אין אפשרות פתוחה בפני הלקוח גם להקפיא וגם לבקש לקחת את הציוד ולא להמשיך לחייב אותו.

במקרה שלנו זה הפוך, מכיוון שאנחנו נותנים גם שידורים אנלוגיים וגם דיגיטליים. אנחנו מגיעים לבית של הלקוח, לוקחים את הציוד- -

באנלוגי.

גם הלקוח שמשתמש בדיגיטלי יכול לראות אנלוגי. הפרקטיקה היא כזאת שאנחנו נאלצים להגיע לכל לקוח- -

נניח שהייתי מבקש שלקוח שרוצה להקפיא, תהיה לו האפשרות להביא את הממיר אל שירות הלקוחות שלכם ושלא ימשיך להיות מחויב בחודשי ההקפאה – האם זה דבר אפשרי?

במה הועלתי ללקוח? אני שולח לו טכנאי.

עורך דין ויסוקר אמר שאצלם אין מצב כזה, בכל מקרה בתקופת ההקפאה הלקוח ממשיך לשלם על הממיר. גם אצלך בעצם הוא ממשיך לשלם על הממיר. אני רוצה לאפשר לו מסלול שבו גם בהקפאה אין לו עלויות.

אבל למה אתה מחיי באותו אם לקחת ממנו את הממיר?

אני לא מחייב אותו. אני הסברתי שאני לוקח אותו, ואני גם לא רוצה שהלקוח- -

זאת אומרת, אצלכם אין שום תשלום בתקופת ההקפאה.

נכון. יחד עם זאת חשוב לנו מאוד שגם בהצעת החוק הממשלתית תהיה תקופת המינימום שתמנע שימוש לרעה מצד לקוחות שיוצאים לסוף-שבוע או שלא רוצים להשתמש בטלוויזיה בסוף-שבוע. לכן חשובה לנו מאוד תקופת המינימום.

צריך לתת מענה לפחות לעניין של YES. עורכת הדין רונית פרל, התאחדות התעשיינים. בבקשה.

אני ממשרד עמית-פולק-מטלון. אנחנו מייצגים בדיון הספציפי הזה את איגוד הגז בהתאחדות התעשיינים. יש פה הסדר קצת מורכב לגבי גז כי בגז אין לנו ממירים שצריך לקחת, אבל נציג של החברה חייב להגיע מטעמי בטיחות כדי לנתק לקוח שרוצה להקפיא מנוי או רוצה להקפיא את השירות. ההצעה כאן היא שלא יהיה תשלום. אנחנו צריכים לשלוח נציג, וחברות הגז לא גובות תשלום על ניתוק, אבל בזמן החיבור מאותם טעמים של בטיחות זה לא כמו כל השירותים, ולכן גם יש הסדר ספציפי בחוק משק הגז, ויש הסדר ספציפי בחוק שהתקבל לא מזמן לגבי קידום התחרות. יש מועצה מיוחדת עם הוראות מסוימות גם לגבי סיום עסקה וגם לגבי העברת שירותים - - - בגלל אותם טעמי בטיחות. לכן ההסדר לגבי הגז הוא לא הסדר מושלם.

- - - בחיבור?

הנציג חייב להגיע לחבר, ועל זה אנחנו גובים תשלום. על ניתוק, לא גובים תשלום אף על פי שמגיע נציג. זה תשלום מחויב המציאות מטעמים מובנים מאליהם כי נציג החברה מגיע פעמיים, לפי הוראות בטיחות שחברות הגז מחויבות בהן. לכן יש כאן החרגה שחייבים לעשות לגבי הגז עם הסדר ספציפי בחוק הזה- -

התשלום על החיבור מפוקח?

כן.

מה גובהו?

נדמה לי שכ-20 שקלים. אני יכולה לבדוק את זה, אין לי מושג.

גם בחברת חשמל זה אותו תעריף.

אדוני היושב ראש, גביית התשלום אינה קשורה לבטיחות, שיהיה ברור.

למה? שבטוח יהיה כסף, לא שיש היבט בטיחותי.

ההסכם שלנו עובר גם אישור של בית דין לחוזים אחידים לעניין תקופה. כיוון שאנחנו בתחום שאנחנו מפוקחים כבר, ויש עלינו הסדרה, והיא חייבת להיות פרטנית ולהתייחס לכל חברה למכלול הבעיות שלה, שתהיה החרגה בחוק הזה שמי שכבר מוסדר, החוק הזה לא יחול עליו. אני לא רואה דרך שאפשר לטפל בחוק במכלול הבעיות השונות שעולות בכל חברה, וכיוון שאני מוסדר כבר, ויש עליי פיקוח, ואני עומד בסטנדרטים מינימליים שהם גם בכוונתו של משרד התמ"ת והצעת החוק הממשלתית, שתהיה החרגה בחוק לגבי מי שמוסדר.

בעניין החוזים האחידים נבהיר שבית-הדין לחוזים אחידים פועל לפי המסגרת הנורמטיבית הקיימת, והוא בוחן את שאלת הקיפוח והיתרון הבלתי הוגן לספק. לכן ככל שעוסק מסוים מחויב להגיש את החוזה שלו לאישור בית הדין, זה עדיין נבחן, לפי המסגרת הנורמטיבית הקיימת, ומכאן שאי-אפשר ליצור נורמות חדשות. אני מניחה שחברות הכבלים והלוויין יבחנו, גם לפי הרישיון להם.

זה שבית הדין לחוזים אחידים אישר חוזה אחיד של חברה זה עדיין לא אומר שזה בסדר, לפי הנורמות שהחוק הזה רוצה להשליט.

יכול להיות שהנורמות שירצו לקבוע הן מחמירות יותר ממבחן הקיפוח. גם יכול להיות שיש נושאים מסוימים שבהם ההסדרה לא כל-כך פשוטה, ולכן בית הדין מתלבט בשאלות, ולכן לפעמים גם נדרשת חקיקה במסגרת נורמטיבית שתגדיר לבית הדין מה נראה כדבר ראוי ומה לא ראוי.

יש מועצה שזאת תפקידה. במסגרת התיקונים שהמועצה צריכה לבחון במקרה הזה, למשל, כמו ההערה הצודקת שהעלו חבריי מ- YES, שאם יש לך בבית ממיר, יש לו עלות, וגם לשלוח טכנאי כדי לקחת אותו, יש לזה עלות. לצד הרצון לבוא לקראת הלקוח שלא צורך שירותים, זה עולה משהו. לכן מישהו צריך להסדיר את הנושא הזה ברמה כזאת, וזה הרגולטור הייעודי. אי-אפשר בהצעת חוק כללית להגיד שלא יהיה המסדיר הכללי, כי המסדיר הספציפי שעושה את ההסדרה קבע נורמות מסוימות, ואני התיישרתי על נורמות יותר טובות, ועדיין יש היגיון שמה שנשאר בבית של הלקוח, ועולה כסף, הוא ישלם על זה משהו.

- - -

צריכה להיות הסדרה לא במקרה. לא במקרה בחברה כמו YES שאמרו לה לנתק מרחוק, ניתן להמשיך לגבות על הממירים מסיבה פשוטה, שהממירים נשארים בבית הלקוח, והלקוח מקבל את זה ומבין את זה. צריך להיות פה איזון.

הוא יכול לשים עליהם עציץ או מאפרה.

חס ושלום, זה לא טוב להם, הם צריכים את הקירור למעלה.

עציץ לא גדול. לא צריך לקרר כי כשזה מנותק פתחי האוורור לא עובדים. אם הוא שם על זה עציץ, יש לו תועלת מרובה מהממיר.

לא מוציאים את זה מהחשמל.

בכל תחום שאני מדמיין מגז ועד ליסינג או הסכם שכר דירה- -

אם אתה כבר מגיע לרגולטור, הרגולטור היה יכול לאפשר לאנשים שאין הפרוטה מצויה בכיסם גם להחזיר את הממיר ללא עלות לחברת הלוויין ולפטור את עצמם מהתשלום החודשי בארבעת החודשים הללו.

אני לא בטוח שהרגולטור רצה שאנשים יפרקו ממירים, יתעסקו עם זה וילכו ל- - -. צריך להיות איזון שלפיו לקוח של חברת YES, למשל, מרים טלפון, מנתקים אותו לחודש-חודשיים כמו שהוא ביקש מכיוון שהוא נסע לחו"ל על אף כל מה שאמר בהסכם שלו, והוא כן ישלם על הממיר, ולא את ההוצאות השוטפות שלו. זה נראה כל-כך סביר והגיוני. שנית, יש מקרים שאני גם נאלץ לבוא ולקחת את הממיר, ולכן ההסדרה שם הייתה פרטנית.

זה טיעון שאפשר לטעון בכל תחום. למשל, עיתון – אני רוצה להקפיא את העיתון. הם כבר מחזיקים מחלקי עיתונים בכמות בהתאם למספר המנויים שיש להם, ועכשיו מה יעשו עם מחלק העיתונים הזה? אפשר היה לקצץ מראש בכוח האדם אם היו יודעים שיהיה מספר מסוים של הקפאות, אז שיגבו ממני תשלום קבוע – השתתפות בשכר המחלק.

זה ממש לא אותו דבר.

אתם משקיעים בציוד, הוא משקיע בכוח אדם – כל אחד משקיע במשהו, ויש עלויות קבועות שחשבת שיש לך איקס לקוחות ותזרים מזומנים באותו חודש. זה בדיוק כמו הטענה של חדרי הכושר לעניין הזה; הוא מעסיק איקס מדריכים כי הוא חשב שיהיו לו איקס לקוחות ותזרים מזומנים מסוים. אבל לצורך העניין זה לא עושה את ההבדל.

אין שוק אחד דומה לשני במוצרים שלו. מדובר אצלנו בממירים; לפעמים זה ממירי HD ולפעמים זה ממירי מקס וטלוויזיות מורכבות עם חיווט מורכב בדירות. זה לא בהכרח אינטרס של הלקוח לנתק את זה ולנסוע גם אם מאוד נוח לו לנסוע אלינו. אנשים לא יודעים להרכיב את זה חזרה אחר-כך. יש המון ציוד בבית; יש היום פלזמות ו-LCD – זה ציוד מתוחכם ויקר, וזה לא בהכרח האינטרס של הלקוח להביא את זה לחברה גם אם זה קרוב. יכול להיות שהרבה יותר מתאים לו שזה יישאר בביתו בדיוק כמו שזה מותקן עם כל החיווט- -

אני לא חייבתי את זה, אמרתי שנאפשר לו לבחור.

אבל אם הוא מחליט שזה נשאר בביתו, הוא משלם על זה; ואם הוא מחליט שהוא מבקש לפרק את זה יש לזה עלות טכנאי, צריך להתייחס לזה.

אני לא רואה איפה את סותרת את מה שאמרתי.

החוק צריך להתייחס לזה.

זה בדיוק מה שאמרתי. אמרתי שצריך לאפשר לו גם מסלול שבו הוא יכול לפטור את עצמו מכל תשלום. לא אמרתי שאם הוא רוצה שיבוא טכנאי לוקסוס לקחת לו את זה ואחר-כך להרכיב לו. אפשר לקבוע בהסכם ההתקשרות שבמצב כזה הוא יידע מראש מה עלות ההקפאה כאשר יש צורך בחיבור ובניתוק של ציוד טכני.

אז צריכה להיות ניתוק בניתוק ובהחזרה.

נכון. זה ההבדל ביניכם לבין הקפאה שאין לצדה עלויות טכניות של הניתוק והחיבור.

צריך להתייחס לזה בחוק כי זה לא מה שכתוב.

האם בעקרונות שציינתם אתם חושבים שיש לעגן גם אפשרות שכאשר ההשעיה והחיבור מחדש כרוכות בעלויות טכניות, אפשר יהיה לעגן בהסכם המקורי את העלויות שלהם, ובלבד שהצרכן יודע מראש מה העלויות. כרגע חל איסור על כך בחוק.

אני אתחיל מנקודה קודמת שהתייחסה לרגולטור הייעודי שיש לכבלים והלוויין. הכללים של החוק חל גם עליהם ועל הכללים שאותו רגולטור הוציא, והוא יצטרך להתאים את הכללים שלו לתנאים החקיקתיים החדשים. אז אם הכנסת תבוא ותחליט לשנות את חוק הגנת הצרכן, אני מתאר לעצמי שהרגולטור הייעודי ייתן החלטות ספציפיות וכללים חדשים איך לנהוג במצב החקיקתי החדש.

הרגולטור עוד לא נבחר.

- - ואז יכול להיות שכל הנושא הזה יגיע על פתרונות. הוא יקבע אם הם צריכים לקחת כסף או כמה כסף. זה לא משהו שבמסגרת חוק הגנת הצרכן אנחנו יכולים לקבוע לכל ענף וענף מראש. זה יהיה מאוד בעייתי. יכול להיות שישנן עלויות, אני לא מתעלם מהן, אבל בוודאי לא בשלב הזה אני יכול לקבוע מהם יהיו או להטיל את זה על שר- -

הרגולטור קבע גם מה המקסימום שמותר לגבות בגין זה או שזה המחיר שהוא שילם קודם?

המחירון שלנו הוא מחירון שמאושר על-ידי המועצה, ויש לו סמכות לפסול- - -

- - - לקבוע מה המחירים.

אבל הם לא אומרים בתוספת. אני לא מבין למה אם יש משהו מוסדר, וכרגע אין איתו בעיה, ואני מוכן לקבל על עצמי נורמות אפילו יותר מחמירות מאשר מה שהרגולטור קבע, כי ככה אני עושה בפועל, למה יש סעיף שזה לא יחול על מי שכבר מוסדר במקום אחר? כי הרי החוק הזה לא יצליח להיכנס להסדרה הפרטנית.

זה לא כל-כך מקובל.

זה תקדים מאוד מסוכן, עורך דין מוקדי, משום שהחוק במסגרת התיקונים שנעשים בוועדת הכלכלה, קובע הרבה מאוד נורמות שחלות על הרבה מאוד ענפים במשק שחלקם מוסדרים בחקיקה אחרת. ברגע שחברות התקשורת והגז יוחרגו כאן, לגבי כל תיקון כל ענף יגיד שהוא מוסדר בחקיקה אחרת, ואז חוק הגנת הצרכן ייהפך למשהו שיורי, ואני לא בטוחה שזה ראוי כי כל הכוונה היא לקבוע נורמות אחידות.

אם יש - - - למה הוא לא יכול להיכנס לזה?

בגלל ההסדרה הפרטנית - - - ללא תשלום על כל המרכיבים אף על פי שיש הגינות מסוימת שאני אגבה על חלק קטן מהמרכיב תשלום כי זה היה הדיל עם הלקוח. הרי אין "יש מאין", חברים. בסוף מישהו משלם על הכול; גם YES שהיא חברה ששואפת להרוויח וגם אנחנו חברה ששואפת להרוויח. בסוף מישהו משלם על הדברים האלה, ולכן אין "יש מאין". לקוח שרוצה להתנתק מקבל פה שירות חינם שפירושו שהוא לא משלם על השירות, אבל על הציוד שנשאר בביתו הוגן שהוא ישלם, כי על מה אנחנו מדברים? על שלושה חודשים שהוא נסע לחו"ל.

יש תוספת שמחריגה שירותים מסוימים מסיבות שונות, וזה מתקשר לדיון שיתקיים יותר מאוחר. אם יש רגולטור שמטפל בנושא הזה, אז תהיה תוספת שתגיד שאם זה מוסדר ברישיון הספציפי של החברה, החוק הזה לא יחול, במיוחד כשאני כבר אומר שאני מקבל על עצמי את כל הנורמות שהועלו פה.

אנחנו לא בעד להחריג באופן גורף, אבל הסיבה שקבענו שיהיה סעיף הסמכה לשר לקבוע הוראות שונות זה כשמדובר בדברים שיש בהם ממד מיוחד ולא נמצא בעיקרון הכללי, למשל מה קורה כשיש ציוד טכני ורוצים לעשות השעיה של העסקה, אבל הציוד עצמו נשאר בבית הלקוח, ויש תשלום קבוע.

הסוגיה הזאת עלתה בינינו כשאנחנו דנו על ההצעה הזאת, ואין מקום להכניס את זה לעיקרון הכללי, אלא אולי במסגרת תקנות שהשר יקבע. הוא יכול לקבוע בתקנות שבעסקאות שבהן חלק מהשירות הוא גם ציוד קבוע שנשאר בבית הלקוח גם כשהשירות עצמו מוקפא, במקרה כזה ההשעיה של השירות עצמו תהיה ללא תשלום, ויהיה תשלום עבור הציוד הקבוע.

עורכת הדין כהן מעגן, בבקשה.

עסקאות קצובות הוגדרו כאן כבעייתיות. אני יכולה להבין את התפיסה, ואני יכולה להבין גם מה היה בעבר, אבל גם היום המשק והחברות מתיישרים לכיוון מסוים, ועסקה קצובה היא לא בעייתית בהגדרתה. צריך לזכור שבגלל ההתחייבות לזמן יכולים עוסקים לתת את ההטבות ואת ההנחות. כמו שאמר מר מוקדי, אין פה "יש מאין". אם עוסק יודע שיש לו תזרים מסוים או שהוא יודע שלתקופה של שנה לא צריך לעשות הרכשת לקוח שוב ושוב, הוא בעצם יכול ומסוגל לתת את ההנחה, ומי כמונו יודע – תעריפינו מפוקחים, אנחנו יודעים בדיוק מתי אנחנו יכולים לתת ומתי אנחנו לא יכולים לתת. כאשר העסקה היא לתקופה קצובה זה הטרייד-אוף שיש כאן. במסגרת הזאת יש היגיון שהצרכן יוכל להקפיא את העסקה אף על פי שאפשר לתת לשוק החופשי להסדיר את זה, ובסך הכול אם חברות מתחרות ביניהן והצרכן דורש את זה אז השוק יתיישר לפי זה. אבל נניח שהמחוקק מחליט להתערב, זה צריך להיות בפרופורציה ראויה; הכיוון של משרד התמ"ת הוא יותר הגיוני מהפרופורציה בהצעת החוק עצמה, אבל אני חייבת להתייחס לעניין התשלום בזמן ההקפאה. זה לא רק ציוד קצה שיכול להישאר בבית הצרכן ולעמוד לרשותו. גם כשקו מנותק הוא בעצם נמצא ועומד לרשות הלקוח; המשאב הוא משאב שיוחד ללקוח ולא עובר ללקוח אחר, כי להעביר אותו ללקוח אחר זה סיפור של ניתוק וחיבור מחדש. את זה הרגולטור שלנו יודע היטב. לכל הדברים האלה יש עלויות שקבועות בתקנות.

מספר הקווים מוגבל?

זה משאב שהולך ללקוח מסוים ולא עובר ללקוח אחר. יש עניין של הקצאת משאבים.

מספר הקווים מוגבל?

תלוי מתי, לפעמים כן.

מה המלאי שלכם עכשיו במספר הקווים?

אני לא יודעת להגיד.

אתם לא יודעים כמה יש לכם במלאי?

זה לא עניין של מלאי של קווים. קו מוקצה ללקוח, וזה משאבים שנשמרים עבורו במרכזת. אם הלקוח רוצה לשמור מספר זה משאב אחר, אבל אני מדברת גם על הקו עצמו. גם בתקופה של ניתוק מסיבות כלשהן, לפי תקנות שחלות עלינו, הלקוח משלם את התשלום הקבוע מהסיבה הזאת.

התשלום הקבוע קיים בכל חברות הטלפון בעולם?

אני לא יודעת אם כל חברות התקשורת בעולם, אבל אני מניחה שכן.

אולי תשמחי לשמוע שאנחנו בוחנים את העניין הזה כי יש הרבה הצעות אולי לאסור בכלל תשלומים קבועים ולחייב רק על פי צריכה, כך שיהיה קל יותר לצרכנים להשוות מה שהם משלמים. אבל אתם תגלמו את מחירי החיבור והניתוק שלכם בתחילת העסקה ובסופה.

אנחנו לא יכולים; המחירים שלנו הם מחירים מפוקחים. תשלום קבוע הוא נושא שנכפה; הנושא של שיחות שמסבסדות תשלום קבוע זאת סאגה ארוכה וגדולה בכל סוגי הסבסוד הצולב בתעריפים שלנו. מטבע הדברים חוק חייב להיות כוללני ולדבר במילים כוללניות, אבל פה הוא סוחף איתו תחומים שמוסדרים במקום אחר או שבעייתי להתייחס אליהם כמכלול או כ"כזה ראה, וקדש". שוב – הפרופורציה צריכה להיות יותר סבירה מהצעת החוק המקורית- -

תתייחסו מעתה להצעה של עורכת הדין טירי.

היא הרבה יותר הגיונית. אני אומרת שוב, לא צריך להתייחס לעסקאות קצובות כאל אויב.

זאת אומרת, גם בהקפאה אתם גובים תשלום קבוע, וזה מעוגן ברישיון שלכם היום.

אנחנו מאפשרים בעסקאות מסוימות הקפאות כבר היום בלי שחלה עלינו חקיקה בעניין הזה. התייחסתי לנושא התשלום הקבוע בזמן ניתוק והקפאות מסוימות. אצלנו יש גם הקפאות של שנתיים, ובזמן הזה יש תשלום קבוע שהצרכן צריך לשלם. הרגולטור מכיר את הכללים.

בכל הקפאה?

לא בכל הקפאה. יש סוגים שונים של הקפאות, ויש דברים שונים שהלקוח שומר. תשלומים שונים שהוא משלם עם החיבור- -

נניח שאין לו מכשיר שלכם, אבל הקו- -

המכשיר הוא לא העניין.

אז מה העניין?

מכשיר הוא לא העניין מבחינתנו. יש מכשיר "זמיר" שמשלמים עליו תשלום כלשהו, גם זה בקושי- -

אין מכשיר.

יש אצלנו כללים שונים להקפאות שונות- -

הציבור לא אמור לדעת את הכללים האלה?

אמור לדעת, בהחלט; הוא גם יודע, נאמר לו.

אז מה הכללים?

אני לא זוכרת כרגע את מגוון הכללים והתשלומים אחד לאחד. יש הקפאה שהיא עם מספר, ואז משלמים משהו עבור המספר; יש הקפאה שמשלמים רק עם החיבור, ואם שילמו משהו בעת הניתוק אז משלמים פחות. עם החיבור יש כללים שונים, והדברים מפוקחים בעיקרון. באינטרנט החברה גם מאפשרת הקפאה לתקופה מסוימת קצרה משישה חודשים, שהיא התקופה המוצעת, ונדמה לי שהיא בערך שלושה חודשים בעסקה שהיא לשנה.

גם שם יש עלויות בזמן ההקפאה?

לדעתי, לא, אבל אני צריכה לבדוק.


לעסקה לתקופה קצובה יש היגיון כלכלי, ואת ההיגיון הכלכלי הזה צריך לשמר. אם לוקחים פרק זמן של 9 חודשים או חצי שנה מתוך העסקה הזאת, ואין לעוסק תזרים בזמן הזה הוא לא יכול, מטבע הדברים, להציע אותה הצעה.

תודה. עורך הדין ריינגולד.

הבהרה קטנה לעניין ההצעה הממשלתית. כשאנחנו ביקשנו לקבוע את סמכות השר לקבוע חריגים והדים פרטניים, בהחלט ראינו לנגד עינינו את תחום התקשורת שיכול להיות שונה מתחום לתחום ומתקופה לתקופה בהסדרי ניתוק כאלה ואחרים. כך שבהחלט ראינו בסמכות הזאת את האפשרות ליצוק הסדרים פרטניים לגבי כל תחום. זה בהחלט הייתה הכוונה.

הכוונה הייתה לאפשר גביית תשלומים בתקופת השעיה ככל שהשר יקבע כך בתאים או לצורך זה הם הציעו להציעו להסמיך את השר לקבוע החרגות- -

זה מה שגם את הצעת כאן.

לא, אני מציעה לקבוע את זה כרגע בתוספת לחוק כדי שלא יהיה מצב שהחוק ייכנס לתוקפו בלי שיהיו תקנות כאלה.

עורך הדין וייזר, בבקשה.

ראשית, אני מציע שתקופת המינימום תהיה בין שתי תקופות תשלום, ולאו דווקא 30 יום. זאת אומרת, שהיחידה המינימלית תהיה בין תשלום אחד לשני. לא בהכרח כולם עושים את זה 30 יום, ואני מניח שגם לספק יותר נוח לעבוד ביחידות כאלה.

לא הבנתי.

למשל, אם יש מישהו שגובה תשלום רבעוני או תשלום שבועי או דו-שבועי על כל מיני שירותים.

בתוך עמנו אנו חיים, אתה מכיר הרבה כאלה?

אני לא מכיר הרבה, אבל היחידה של הספק היא יחידה שבין תשלום לתשלום. אבל זה דבר פחות עקרוני.

זה מאוד בעייתי כי אז כולם יעברו לתשלום רבעוני כדי שלא ניתן יהיה להקפיא לפחות משלושה חודשים.

לא נראה לי שבגלל זה הם יעברו לגבות רק פעם בשלושה חודשים.

- - -

הם רוצים כל חודש, הם לא יחכו שלושה חודשים.

צריך לזכור שגם עסקה לטווח ארוך היא עדיין עסקה. הווה אומר שגם הצרכן קיבל בזמנו החלטה להתקשר בעסקה; ואמר גם מציע הצעת החוק שהמטרה שלו היא לתת את האפשרות לאותם אלה שלא יכולים להשתמש בשירות למשך תקופה מסוימת. לכן יהיה נכון שבמקום להקפיא את כל העסקה, להקפיא את תקופת השירות, לא את התשלום. הווה אומר שבאותה תקופה התשלום יימשך, ואת תקופת השירות הלקוח יהיה זכאי לקבל כאשר תקופת העסקה מסתיימת. אם התקשרתי לשנה, ואני מקפיא באמצע לשלושה חודשים, אני אשלם במשך השנה הזאת, תזרים המזומנים של הספק לא ייפגע, ובסופה של התקופה אני אהיה זכאי לקבל את שלושת החודשים האלה.

אבל אתה שם את הלקוח במצב נחות במידה ניכרת מול הספק, כי הוא כבר שילם מראש את אותם שלושה חודשים שבסוף העסקה הוא צריך לקבל, וגם אם השירות יהיה לא טוב- -

הוא קיבל פררוגטיבה לבחור האם הוא רוצה את כל התקופה הזאת או האם הוא מחליט שבתקופה הזאת הוא לא רוצה את השירות, אלא מעדיף להשתמש בהמשך.

אני מבין את הניתוח, אבל אנחנו במצב שיש כנסת וממשלה שרוצות להטות את הכף לטובת הצרכן, למה לי לבוא עכשיו ולהטות אותו לטובת העוסק?

צריך למצוא איזון בין מצב שבו לקוח קיבל החלטה רצונית. הרי לקוח לא היה חייב להתקשר בעסקה- -

אבל הספק לא היה חייב להציע לו עסקה לטווח ארוך.

נכון. היו כאן שני אנשים – אחד הציע, אחר קיבל. נוצר מצב שהלקוח לא יכול להשתמש בשירות. אין כאן רצון להפסיק תשלומים, אלא המטרה היא לתת ללקוח את אותה תקופה. את התקופה הזאת מחזירים לו בתקופה אחרת.

אני מבין מה אתה אומר, אני רק לא מצליח להבין מה גורם לך דווקא להציע שהתשלום ימשיך להיגבות, והשירות יינתן אחר-כך. ומה יקרה אם עד תום התקופה הספק ייכנס להליכי כינוס או פירוק – הלקוח יעמוד עם יתר הנושים ויקווה שמי שייכנס בנעלי הרוכש יספק את אותו שירות? למה אני צריך לשים את הצרכנים במצב נחות ולדחות את מה שהם אמורים לקבל לסוף התקופה?

השאלה היא לא למה צריך לשים את הצרכנים במצב נחות. השאלה היא מהי נקודת הפתיחה שמסתכלים עליה כשאומרים "מצב נחות". אם נקודת הפתיחה היא לאפשר לצרכן לא לשלם בכלל בתקופה הזאת, אתה צודק; אבל אני מסתכל על מצב של עסקה- -

אני מסתכל הפוך: אני רוצה לאפשר לעוסקים לבטל לגמרי כשיש נתון אובייקטיבי שמפריע להם. כדי שלא יצטרכו לבצע תהליך מחדש של "הרכשת לקוח", אני מאפשר לשני הצדדים לעשות את זה בצורה של הקפאת העסקה על כל תנאיה למספר חודשים, וכך אני דוחה גם את ביצוע המחויבות של העוסק וגם את ביצוע התשלום מצד הצרכן. כמו שהצרכן לא היה חייב להתקשר לעסקה מרובת חודשים, כך גם העוסק לא היה חייב להציע בכלל עסקה כזאת. שני הצדדים החליטו את ההחלטה הזאת מכיוון שהיא טובה לשני הצדדים כצדדים בגירים.

זה בדיוק העניין.

אבל כיוון שמדובר בצד חלש יותר כאשר מדובר בעסקה לטווח ארוך, הכנסת רוצה להטות את הכף לטובתו כאשר נוצרים תנאים אובייקטיביים, שהוא מבקש בעטיים להקפיא את הביצוע לזמן קצוב. הוא לא מתנער ממחויבותו הכספית המקורית שהוא לקח.

מציע ההצעה לא דיבר על הטיית הכף; מציע ההצעה דיבר על כך שלקוח לא יכול להשתמש בשירות באותה תקופה, ואין סיבה לא לאפשר לו ליהנות מזה.

אני יוצק תוכן נוסף לדברים שלך.

זה תמיד מותר.

לגבי הצעתה של עורכת הדין טירי, נכון שצריך לאפשר לשר להתקין תקנות לגבי חריגים, אבל חסר בהצעת החוק איזון בסיסי. יצאנו מנקודת הנחה שאפשר להקפיא עסקה בהוראה מרחוק או בהזזת כפתור שלא מצריכה הגעה של נציג שירות. יש שירותים שמצריכים הגעה של נציג שירות, ואצלנו בגז זה פעמיים. לכן בהצעה עצמה לפני החריגים של שר התמ"ת צריכה להיות הבחנה מינימלית להוסיף "למעט שירותים שמצריכים הגעה של נציג החברה לצורך ההקפאה". במקרה כזה זה לא יכול להיות ללא תשלום, חייב להיות איזון פה.

עורכת הדין בנדלר מקבלת את גישתך, וגם אני חושב שיש טעם בהבחנה הזאת, מראש, עד שיקבע השר.

אני חייבת לכם תשובה. נאמר לי שמחירי החיבור מחדש מפוקחים, וזה עד 50 שקלים.

והניתוק לא כרוך בתשלום.

לא.

- - -ובתקופת הניתוק?

לא. אין שום תשלום, רק בחיבור מחדש.

זה לא מה שידוע לי.

דורי צ'יקו, סלקום. בבקשה.

אני מסלקום. לכל מפעילי הסלולר יש ברישיון הוראה שהמשרד כבר קבע לפני שנים רבות לגבי ניתוק זמני, שזאת הקפאה שאנחנו מדברים עליה פה לתקופות שבין 30 ל-90 יום. זה דבר שכבר קיים זה שנים.

כמו שהציגה נציגת בזק וכמו שהציגו נציגי HOT ו-YES יש תשלום כלשהו שהלקוחות משלמים באותה תקופה, אבל כל שוק וסיבותיו-הוא. אם בכבלים ובלוויין זה מכיוון שנשאר ציוד בבית הלקוח, ולכן יש להם עלויות, בחברות הסלולר – כמו גם בחברת בזק – יש עלויות לנושא המספור. מעבר לכך שהמספור הוא משאב מוגבל חסר או לא חסר, המפעילים משלמים כסף ליצרני הציוד עבור כמות המספרים שיש להם במערכת. זה אומר שמספר שמוקצה ללקוח, ולקוח לא עושה בו שימוש, אני עדיין משלם - במקרה שלי ליצרן השבדי, ובמקרה של מפעיל אחר – ליצרן אחר עבור עצם המספר הזה. בנוסף לכך יש עלויות לתא הקולי כי התא הקולי נשמר ללקוח. מה ההבדל בין מכשיר – כפי שהוא נקרא פעם – "מזכירה אלקטרונית", נמצא בבית הלקוח או שהוא נמצא בבניין שלי בבית סלקום. אין שום הבדל. זה נשמר לו, ויש לזה עלויות, ואנחנו משלמים על זה ברישיונות ליצרני הציוד. לכן כשבאים ובוחנים במשרד התמ"ת את ההחרגות לגביית כספים מהלקוח צריך להסתכל בתמונה הרבה יותר רחבה ולבדוק שוק-שוק באופן פרטני. ספק אם במשרד התמ"ת יכולים לעשות את זה בגלל השוני הרב שיש בין הענפים השונים. יכול להיות שבגלל זה צריך לחשוב גם על ההצעה של עורך דין מוקדי שבנושאים שבהם הרגולטור כבר מתערב וכבר קובע כללים מאוד מפורשים איך תהיה ההקפאה הזמנית, לא יהיה צורך בהצעת החוק.

בכלל לעצם הרעיון של עורכת הדין טירי לגבי תקופת המינימום והמקסימום שנקבע, אף על פי שזה לא מתיישב לנו עם מה שקבוע לנו כיום ברישיון, אין לנו בעיה.

זה לחלופין, אם לא נקבל את ההצעה של עורך דין מוקדי.

גם אם לא מקבלים את הצעת מוקדי, צריך לבחון מהן העלויות האמיתיות של כל מפעיל שנובעות מעצם השמירה של המספר ללקוח ומעצם היכולת שלו לראות טלוויזיה.

תבחנו את זה עם עצמכם ותחליטו אם אתם רוצים להשית את זה על כלל הצרכנים שלכם. או שתספגו את זה או שתחליטו אתם. אנחנו ננהל את ענייניכם? אנחנו רוצים לקבוע עיקרון צרכני מסוים, ואין לזה סוף, אם ככה נעשה בכל הצעת חוק.

אבל אם נעשה את הדבר הזה, השאלה תהיה אם הצרכן יוצא נשכר.

אז אם אתה חושב שהוא ייצא נפסד, כפי שאמר נציג חדרי הכושר שהם ייאלצו להעלות את המחיר ב-50% - דרך אגב, יש לך הערכה בכמה ההצעה הממשלתית תאלץ אתכם להעלות את המחיר, כי היא מתונה יותר.

היא באמת מתונה יותר וסבירה יותר, אבל בהחלט צריך להיות רף. ההקפאה לא צריכה להיות ללא תשלום וצריך להפריד את השחרור ממחויבות להקפאה, אלה שתי הצעות חוק שונות- -

מה זאת אומרת?

הצעת החוק שמדברת על הקפאה היא לא הפסקת ההסכם- -

אף אחד לא מדבר על הפסקת ההסכם.

- - היא הקפאה או השעיה לתקופה מסוימת. כמו שאמר נציג לשכת עורכי הדין, הלקוח אמור לקבל את התקופה שעליה הוא חתם בהסכם.

זאת הצעת החוק.

לנו, חדרי הכושר, זה כרוך בתשלום שלנו להפסיק את התשלום ולגבות מחדש. חברות האשראי לא מחזירות לנו כסף על העמלה שהם לקחו בגין העסקה שעשינו.

מה שכן, העלויות שלנו זה לא רק מדריכים. להבדיל מכולם אנחנו לא חברות תקשורת גדולות, אנחנו לא חברות סלולר ולא תאגידים גדולים. מועדוני הכושר בנויים מאנשים עצמאיים, אנשים כמו כל היושבים פה שפשוט בחרו ללכת למסלול מסוים; משכנו את הבית, לקחו הלוואות, שכרו נכס, השקיעו מיליוני שקלים ברכישת ציוד, בשיפוץ המקום, והם בונים על תזרים המזומנים הזה. הפסקת תזרים מזומנים יכולה להיות גם קיצונית, כי באוגוסט כל הלקוחות נוסעים לחו"ל, ולכן אין תזרים מזומנים כי באוגוסט כולם הפסיקו את הפעילות שלהם. אותו בעל מועדון כושר צריך לשלם שכר דירה, צריך להחזיק, על-פי חוק, צוות מסוים של אנשים. לנו אין רגולטור כי אין לנו הכוחות שיש לכולם לעשות את כל הלובינג והעבודה במסדרונות הכנסת כדי לעזור לתחום שלנו.

- - -

אפשר לקבוע תקרה מסוימת מתוך המחיר החודשי שמשלם אותו מנוי כל חודש כדי שחדר הכושר יגבה גם עבור תקופת ההקפאה, אבל שלא ייווצר מצב שהיא תהיה ללא תשלום; שייקבע אם 25% מהזמן אפשר להקפיא את המינוי, אז 25% מסך התשלום החודשי, יהיה עלות
ההקפאה. היום עושים את זה בכל מועדוני הכושר אפילו בלי רגולציה. אבל עדיין צריך להגן על אותם אנשים פרטיים שממשכנים את החיים שלהם לטובת עסק קטן. זה לא בזק, זה לא חברות גז, זה לא HOT ולא YES, זה לא תאגידים של מיליארדים. בשביל אנשים כאלה להחליט שהם לא מקבלים כסף זה יכול להיות הרסני ואובדן כל החסכונות של החיים שלהם. זה עסק אחר לגמרי.

עורך דין קמחי.

בעניין מועדוני הכושר, אני לא רוצה להתערב במבנה העלויות, אבל אתם יודעים מה שיעור האנשים שרוצים להקפיא, כמה זה עולה לכם – אתם יודעים, את תזרים המזומנים אתם יודעים; אולי אתם צריכים לעשות ניתוח רגישות כלשהו כדי לבחון כמה זה יעלה אם מזיזים לכם את התקופה משנה לשנה ושלושה חודשים – וגם את זה אתם מסוגלים לתמחר אם תצטרכו, בהסתמך על שיעור האנשים שרוצה לעשות את זה. זאת אומרת, במימון או בתזרים מזומנים אין בעיה גדןלה לקבוע או להגיע לסכום.

רציתי לשתף בתובנה שאני קיבלתי היום. למדתי שאנחנו לא רק כבולים לא רק לטלפון הסלולרי, אנחנו גם כבולים לתא הקולי. גם אותו אנחנו לא יכולים לעזוב כי הוא עולה לנו כסף. זאת אומרת, לולא היינו מתקשרים בכלל עם אותו תא קולי גם היינו צריכים לשלם בצורה אחרת, כי קנו את המכשירים האלה קודם. אז אני כבר לא יודע לאן חברות התקשורת רוצים להגיע או למה הם שואפים, אבל לא יכול להיות שהצרכן יישאר אותה פרה חולבת, שממנו תמיד רק יוציאו את הכסף, גם במקרים שמצאנו אותם מוצדקים לאפשר לצרכנים להקפיא את אותן עסקאות.

לסיכום. יש פה מספר גישות: הגישה של עורך דין מוקדי שמציע שמראש תהיה החרגה של תחומים שמוסדרים ברגולציה אחרת, והגישה שעורכת הדין בנדלר רצתה להציע שבתחילה נאשר את העיקרון ונאפשר לשר להחריג בתקנות- -

זאת ההצעה של משרד התמ"ת.

אז מה גברתי רצתה להציע?

אני הצעתי שההחרגות והתנאים להם ייקבעו מלכתחילה בתוספת לחוק,
והשר יהיה מוסמך לאשר את התוספת באישור הוועדה. זאת אומרת, לא להגיע לסיטואציה שבה יהיה ניתן להקפיא בכל מקרה גם ללא תשלום גם במקרים שמלכתחילה ברור שיש מקום לגבות תשלומים, רק בשל כך שלא ייקבעו עד לאותו מועד תקנות.

מה הצעתו של התמ"ת?

בכל מקרה, הצעתו של התמ"ת הייתה שכיוון שלדעתו פרק זמן של שישה חודשים הוא פרק זמן ארוך מדי שלעיתים יכול להיות רוב העסקה, הוא הציע שתהיה הקפאה מקסימלית שהיא לא יותר מרבע מזמן ההתקשרות בעסקה, וגם מינימלית כדי שלא יחלקו את ההקפאות להרבה מאוד תקופות, וזה יטיל עומס גדול מדי על העוסקים, ולכן שההקפאה תהיה גם מינימום ל-30 ימים, ולאפשר לשר בתקנות כפי שהסברנו קודם.

עלו פה שאלות נוספות, אני אזכיר שתיים מהן: האחת היא מה קורה במקרה של הקפאה בעסקאות שבהן יש עלות לעוסק כדי לנתק ולחבר מחדש. זה מעורר שאלה נוספת חוץ מהעלויות של הניתוק והחיבור מחדש גם מה קורה כאשר בתקופת ההקפאה נשאר ציוד טכני שיש לו עלויות בבית הצרכן שהקפיא את העסקה.

דבר נוסף שעוררו חדרי הכושר שגם הוא ראוי למחשבה ולתגובה הוא שכאשר מדובר בגופים גדולים, ניחא. אבל כאשר מדובר בגופים קטנים יותר, אז אם בחדרי הכושר ניתן להעריך שבחודשי הקיץ כאשר אנשים יוצאים לחופשות משפחתיות יכולה להיות מסה גדולה של הקפאות, שתפגע במידה ניכרת בתזרים המזומנים – איך הם מתמודדים עם זה בתשלום משכורות, בתשלום שכר דירה וכולי.

לאור כל השאלות האלה אני מבקש שמשרד המשפטים, תקשורת ותמ"ת יישבו שוב ביניהם וינסו לחזור עם הצעה, וגם כמובן ינסו לתאם את זה עם המציע. כבר בשבועות הקרובים אני אקבע דיון להצבעה לקריאה ראשונה על החוק הזה, ואני מבקש שתיתנו התייחסות לשאלות שהתעוררו כאן ולעמדותיכם בנושא. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-12:00