PAGE
26
ועדת הכלכלה

11/03/2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 525

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי, ד' אדר ב', התשס"ח, (11/03/2008), בשעה 12:30

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 4),


התשס"ח-2005

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

אבישי ברוורמן

יצחק וקנין

רונית תירוש

עו"ד אילנה מישר – מחלקה משפטית, משרד הבריאות

חיים גבע הספיל – מנהל המחלקה לחינוך ובריאות, משרד הבריאות

עו"ד טלי שטיין – משרד המשפטים

עו"ד אתי קורן – מייצגת את חב' JTI וחב' גלוברנדס

עו"ד דן פרידמן – יועץ משפטי, חברת דובק

עו"ד עמוס האוזנר – המועצה הישראלית למניעת עישון

נועה גל – האגודה למלחמה בסרטן

שוש גן נוי – חינוך וקידום בריאות, קופת חולים מאוחדת

אורטל כהן – נציגת מועצת התלמידים

איתי עצמון

לאה ורון

אתי אפלבוים

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 4), התשס"ח-2005

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 4), התשס"ח-2005.

עורכת דין מישר תציג בפנינו את הנושאים שנותרו במחלוקת. ביקשנו את משרדי הממשלה לקבוע עמדה סופית כדי שחברי הכנסת יוכלו לקבל הכרעה.

ראשית, היועץ המשפטי של הוועדה.

בישיבת הוועדה הקודמת, שבה נדונה הצעת החוק, אושר סעיף אחד, שהוא תיקון לסעיף 7א'. יושב ראש הוועדה העיר, בצדק, לגבי פסקה 2 האומר : "מקורם בישראל והם בעלי השפעה חוצה גבולות". בחקיקה לא נהוג להשתמש במונח הזה. אכן זה מונח שלקוח מהאמנה הבינלאומית אבל להבנתי לא כדאי להעתיק מונח עמום מתוך האמנה בינלאומית, שאמורה בעצם להיות מקור לחקיקה מדינתית, היישר לתוך החוק. מה גם שאני מפנה את תשומת לב הוועדה שמדובר גם על הוראות שיש להן סנקציה עונשית. כל הפרה של הוראות החוק, לפי סעיף 11 לחוק, זאת סנקציה פלילית.


לכן אני מציע להבהיר ואולי לכתוב "מקורם בישראל ויש להם השפעה גם מחוץ לישראל". צריך לכתוב נוסח מבהיר יותר ורציתי לשמוע את עמדת משרד הבריאות בעניין.

אנחנו היינו שמחים לחזור לנוסח הקודם "מעורבות בהם כמה מדינות או שהם בעלי השפעה בינלאומית אחרת". זה הנוסח שפורסם בהצעת החוק.

מה היתה הסיבה שהחלטתם לחזור בכם מהנוסח שהיה בהצעה.

חברות הטבק ביקשו את השינוי. חשבנו שאנחנו יכולים לחיות עם התיקון אבל אם הוועדה מרגישה שזה עמום מידי, אנחנו מוכנים לשנות.

להבנתי, צריך להסביר מה זאת השפעה חוצת גבולות. אפשר לומר שיש להם השפעה גם מחוץ לישראל. אני גם לא יודע מה זאת השפעה בינלאומית אחרת. גם זה מונח קצת עמום.

אגב, גם הגבולות שלנו עוד לא נקבעו.

הנוסח שהצעת הוא בסדר "הם בעלי השפעה מחוצה לה".

בסדר.

לדעתי הסעיף עצמו הוא בעל השפעה חוצת גבולות.

אני מקריא שוב את התיקון: "מקורם בישראל ויש להם השפעה גם מחוץ לישראל".

אבל סעיף 1 כבר אושר.

נכון.

אני מבקש לפתוח לדיון מחדש את סעיף 1, שהוא מתקן את סעיף 7א. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

תודה. אנחנו פותחים מחדש את סעיף 1.


כעת אני מבקש להצביע על התיקון שהציע היועץ המשפטי של הוועדה לסעיף 2(2)(א). מי בעד הנוסח שהקריא היועץ המשפטי לוועדה?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

תודה, התיקון אושר.


עו"ד מישר, תציגי את הסעיפים שנותרו במחלוקת. האם אישרנו בדיון הקודם עוד סעיפים?

לדעתי רק זה אושר.

סעיף 1 אושר וקראנו את סעיף 9א.

אני חושבת שקראנו את כל 9א'. ב-9א רבתי, בסעיף קטן ב', היה דיון בעניין סיווג קבוצות הפרסומת לצורך הדיווח. התבקשנו להיפגש עם נציגים של המועצה למלחמה העישון. נפגשנו וסיכמנו על סיווג ל-4 קטגוריות. הראשונה, למעט פרסומת כמפורט בפסקאות 204. מחקנו את השלטים; שניים, זה מתן חסות; שלוש, מוצרי קידום מכירות; רביעי, דיוור ישיר.

בעניין מסירת הדיווח לציבור הבנו שהוועדה ביקשה שלא נפרט את ההוצאות לדיוור ישיר ולכן תיקנו את תקנת משנה ג' והוספנו בעניין סיווג של ההוצאות, תוך ייחוד ההוצאות לעניין סעיף קטן ב'1 וב'4, שזה הפרסומת באופן כללי והדיוור הישיר ביחד.

לפי מה שהבנתי, בישיבה הקודמת קראנו אכן את 9א עד ד'.

בעצם הדרישה החלופית היא של חברות הטבק.

נכון. אבל היו תיקונים קטנים בנוסח שהגשתי לוועדה. הם לא כלולים בנוסח החלופי. הם מופיעים בנוסח תקנת משנה ג'. אלה תיקוני לשון שביקשה חברת פיליפ מוריס ואין לנו בעיה איתם. ששר הבריאות יפרסם את השיעור הכולל של הוצאות. להוסיף את המילים: "כלל יצרני ויבואני מוצרי טבק". זה בסעיף ג'.

בגרסה החלופית את מאחדת את ההוצאות לעניין סעיפים קטנים ב1 עד 4. למה נשמטה ממנה המילה "של הוצאות כלל יצרני ויבואני"?

זה היה תיקון שהתבקש אחרי הדיון בוועדה ולכן לא רציתי לכלול את זה כאן בג'. ג' מבטא את מה שהוועדה כבר החליטה. השארתי את סימון התיקונים האחרים שהתבקשו ושלנו אין התנגדות אליהם.

יש לך התנגדות שזה יירשם "כלל יצרני ויבואני"?

לא, אין לנו התנגדות.

זאת אומרת שמבחינתכם הסעיף יכול להיות "שר הבריאות יפרסם את השיעור הכולל של כלל הוצאות יצרני ויבואני לעניין..."?

כן.

ליועץ המשפטי יש מספר הערות. בבקשה.

בישיבה הקודמת אכן קראנו סעיף 9א' עד ד'. לאחר שעיינתי בסעיף יש לי כמה וכמה הערות. בסעיף קטן א', כתוב שיצרן או יבואן של מוצרי טבק יגיש לשר הבריאות ואני מציע להוסיף: "או למי שהסמיך מטעמו".

קיבלנו.

לגבי סעיף קטן ב'. להבנתי ההגדרה בחוק של פרסומת היא מאוד רחבה. השאלה, האם המשרד והוועדה רוצים לצמצם כאן את ההגדרה? אולי רק באמצעים אלקטרוניים. כרגע מדובר על פרסומת בעל-פה, בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים המיועדת או זמינה לציבור לרבות פרסומת עקיפה.

אנחנו בפירוש לא מעוניינים לצמצם את ההגדרה.

בסעיף אחר הפרסומת האלקטרונית בכלל אסורה.

לגבי דיוור ישיר. אני מציע לאמץ את ההגדרה מחוק הגנת הפרטיות. הגדרה לפיה "דיוור ישיר ופניה אישית לאדם בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין שנקבעה על פי אפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע".

אתה רוצה להפנות להגדרה?

או להעתיק אותה.

תעתיק או תפנה, המהות ברורה.

לסעיף קטן ג' יש שתי גרסאות. הוועדה צריכה להכריע בין שתי הגרסאות.

צריך לאחד ביניהן.

ברגע שמשרד הבריאות אומר שהוא גם מוכן לגרסה השניה אז זה עונה גם על הטענה של סודות מסחריים וכל הטיעונים של חברות הטבק. מבחינתי, אין מניעה לאחד.

הערה נוספת לסעיף קטן ד' שאומר: "הוראות סעיף זה יחולו גם על בעל עניין במותג מוצרי טבק". ההגדרה של "בעל עניין" בחקיקה מכוונת לרוב להגדרת בעל עניין לפי דיני חברות. בישיבת עבודה שהיתה לי עם עורכת הדין מישר הבנתי שלא לכך הכוונה. ביקשתי ממשרד הבריאות לבדוק ולחדד למה בדיוק הכוונה. כלומר, על מי מחילים את הוראות הסעיף? "אני חושב שההגדרה "בעל עניין במוצרי הטבק" היא הגדרה עמומה ולא ברורה.

חשבנו שאפשר ובמקום "בעל עניין במותג מוצרי טבק" לכתוב: "בעל זכות להשתמש בסימן מסחרי של מוצר טבק או מי מטעמו או ברשותו". בעיקר זה אדם שיש לו זכות לפרסם מפני שיש לו זכות להשתמש בסימן המסחרי של מותג הטבק, גם אם הוא לא יבואן או יצרן.

את מתכוונת למי שמפרסם? למי בדיוק את מתכוונת?

את מוכנה לחזור על הנוסח?

"הוראות סעיף זה יחולו גם על בעל זכות להשתמש בסימן מסחרי של מוצר טבק או מי מטעמו או ברשותו, שאינו יצרן או יבואן של מוצרי טבק ועושה פרסומת לשם מסחרי".

הבנו שהכוונה היא להחיל את זה על מפיצים על על משווקים בישראל.

למי גברתי מתכוונת?

חברת הפרסום אינה בעלת הזכות להשתמש בסימן מסחרי. היא עושה בגין מישהו אחר, היא מכינה את הפרסומת אבל אין לה זכויות בסימן המסחרי.

ברשותכם, כמי שמכיר את המסמכים של חברות הסיגריות ואיך הדברים נעשים, לפעמים קורה שמישהו בחוץ לארץ, בכלל בלי שום קשר לישראל, שוכר חברה מסוימת שכל המטרה שלה היא לעשות את הפרסומת הזאת לגבי ישראל. הוא לא יצרן ולא יבואן, אבל יש לו זכות להשתמש בשם המסחרי מכיוון שיש לו זכות לעשות פרסומת. ואז, כיבואן, את כוללת אותו גם כן.


אם אתה כותב יבואן, אז הוא לא יבואן. הוא גם לא יצרן. זאת חברה ש הקימו אותה במיוחד בשביל הפרסומת, אז הוא לא כלול.

שאלה לעורכת הדין מישר. בחוק מוגדר: מותג, סימן מסחרי, סמל, כיתוב מיוחד, עיצוב גרפי. את מכוונת רק לסימן מסחרי?

בהקשר הזה.

סימן מסחרי רשום לפי פקודת סימני מסחר? את רוצה שנגדיר?

אפשר. יש יבואנים שלא כל אחד טורח לרשום את סימן המסחר של המותג. זה לא חייב להיות דווקא רשום.

בתחילת החוק יש הגדרה של מותג, תפנו אליה.

אז במקום "בעל עניין" תהיה ההגדרה שקראה עורכת הדין מישר. זה השינוי היחיד בסעיף קטן ד'.

נכון.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 2, שמוסיף את סעיף 9א' רבה.

יש לי שאלה לגבי סעיף ד'. הסעיף מחיל את חובת הפרסום לגבי מכירה של מוצרי טבק. אני מבקשת להבהיר ש9ד' עדיין מתייחס למכירה של מוצרי טבק. כל הרישה של הסעיף מדברת על יצרן או יבואן של מוצרי טבק ובדבר הוצאותיו לצורך מוצרי טבק שהוא ייצר או ייבא. סעיף ד' מרחיב את העניין הזה, כפי שמוצע. האם זה לא גורע מסעיף 9א'? עדיין עושה פרסומת לשם מסחרי לצורך מכירת מוצרי טבק. הכוונה, מן הסתם, להגביל פרסומת למכירת מוצרי טבק.

היא אומרת שיכול להיות שיש לו זכות להשתמש בהם אבל הוא יכול לפרסם גם דברים אחרים.

למשל ילקוטים שיש עליהם סימן של "קאמל", מה שנקרא פרסומת עקיפה. כל מיני מוצרים כמו בגדים, מוצרי אופנה ועליהם יש פרסומת של מוצרי טבק.

אני חושב שיש בעיה בכלל לקחת את זה היום. אתה לא יכול לקחת מותג ולהלביש אותו - - -

מוצרים שבעבר, עד לפרסום החוק, הותרו - - -

עורכת דין מישר, מה עמדתך?

אם מפרסמים מותג זאת פרסומת עקיפה ועדיין - - -

סליחה, אין מדובר על פרסומת עקיפה, זה אסור. לא מדובר על פרסומת לצורך מוצרי טבק אלא פרסומת לצורך מכירה של נעליים, שלא קשורה למוצרי טבק.

הערה במקום מפני שבתחילת החוק מגדירים פרסומת באופן כללי ולא מגדירים אותה דווקא כפרסומת למוצרי טבק. לכן יש פה חור קטן וצריך לסגור את החור.

מה התוספת שאתם מציעים?

אם אפשר "פרסומת לצורך מכירת מוצרי טבק".

אני לא רואה את הצורך. ברגע שאומרים שאם מפרסמים מוצר, גם אם הוא לא מוצר טבק, אבל יש קשר בין מוצר הטבק למוצר אחר באותו מותג, נראה לי ברור שזה ידווח.

כתוב כאן: "העושה פרסומת לשם מסחרי". לאיזה שם מסחרי? של אחד ממוצרי הטבק האלה.

אני אומרת שהשם המסחרי הזה לא בהכרח מיועד למכור מוצרי טבק אלא מיועד למכור נעליים. יש לו כבר מוניטין משלו.

אבל בנעליים הוא עושה שימוש בשם המסחרי של קאמל.

אבל הוא רוצה למכור נעליים ולא מוצרי טבק.

אבל לא אמרנו מה המטרה שלו כאן.

כך הוא מקדם גם את המכירה של מוצרי טבק.

יש סיגריות "גולף" ויש חולצות "גולף". יש פה הרחבה וזאת לא היתה הכוונה. אם זה נועד לפרסום של מוצרי טבק, ממילא החוק מחיל. אז אתם, דרך סעיפים אחרים, יכולים להתווכח - - -

אבל אז נתחיל להתווכח איתכם האם הסמל של קאמל שמופיע על הארנק, יותר מקדם את הארנק או יותר את המותג של קאמל.

על זה כבר החוק עונה. בתחילת החוק יש הגדרה של פרסומת לשם מסחרי.

מה אומר החוק?

החוק אומר כך: "פרסומת לשם מסחרי – פרסומת לשם מסחרי של מוצרי טבק בלבד או לסוג או לסוגים מסוימים של סיגריות, סיגרים סיגרלות, טבק מקטרת, לרבות פרסומת עקיפה".

קודם אתה הצדקת אותה ועכשיו אתה מסביר לנו שהיא טועה.

קודם הצדקתי לגבי המונח פרסומת בכלל. כאשר מדובר על פרסומת לשם מסחרי, פרסומת לשם מסחרי מוגדרת.

נלך מן הכלל אל הפרט. במקרה הספציפי שהיא מתארת, האם אדוני חושב שצריך לזקוף את אותו קמפיין קידום מכירות שבו מופיע השם המסחרי על תיקים?

בוודאי.

אז היא לא צודקת. אתה חושב שקמפיין למכירת תיקים - - -

כל מה שאמרתי הוא שיש פה חור שצריך לסגור.

אני מטעם חברת דובק. לנו אין כל כך עניין בסעיף הזה אבל רק כדי שבפני הוועדה תהיה התמונה - - -

רגע, אולי פעם אחד המותגים שלכם יעזור למכור משהו אחר?

אולי. על כל פנים, רק כדי שתמונת המצב המשפטי לאשורה תהיה בפני הוועדה, סעיף 7א רבתי ג' לחוק, מתיר במפורש פרסומת של מותגים בתנאים מסוימים: שהם היו קיימים ושווקו בישראל לפני תיקון מספר 2 וכדומה. זה בדיוק בא לענות על אותם מותגים כמו קאמל, למשל, שכולנו מכירים את התיקים והנעליים, כך שהאיסורים בחוק לא חלים עליהם.

המשמעות של התיקון היא שאותו אדם שמוכר את הארנק שכתוב עליו קאמל, מכיוון שמדובר בשם מסחרי, יצטרך גם הוא לדווח. אני בטוח שלא זאת הכוונה.

כן, הוא יצטרך לדווח.

אם זאת הכוונה, אז בסדר. רק שיבינו שזאת הכוונה. זאת לא פרסומת עקיפה. פרסומת עקיפה אסורה על פי החוק. אם היא מתבצעת סימן שהוא מותרת.

נכון וצריך לדווח עליה.

אם זאת הכוונה אז בסדר. לדעתי לא זאת הכוונה.

בעיקר כשאתה מדובק ולכם זה לא מפריע.

עמדתך לא רלוונטית לעניין כי אתה לא הצד הנפגע ולא הצד היוזם.

נכון.

האם אתם עומדים על כך שבמקרים כאלה הם צריכים לדווח? יש לי שאלה אחרת. האם כל מי שמוכר בארץ ארנקים עם סמל שלכם זה נעשה בשיתוף איתכם?

בשום פנים ואופן, זאת חברה נפרדת. אני מעלה את זה לא בשם JTI אלא כי נשאלתי. בכלל לא היה ברור שבהגדרת "בעל עניין" זאת היתה הכוונה של משרד הבריאות. עכשיו זה נאמר במפורש. יש מותגים אחרים. נתתי לדוגמה את "גולף" שבכלל לא קשורה לסיגריות. זה הלוגו, זאת הסיגריה.

זה לא אותו לוגו.

זה לא העניין של השם. אנחנו רוצים לראות ויזואלית. אם מדובר באותו סמל ובאותו כיתוב באותן אותיות וצבעים, אז יש פה שימוש עקיף. אם זה באותיות אחרות ובלוגו אחר, אין בעיה.

מדובר כאן בשם מסחרי ולא בלוגו.

הבעיה היא שאתם חברה חדשה ולא הייתם פה לפני 2001 אז אין לכם אפשרות להכניס את המותג שלכם.

מדובר על מותגים ישנים, מה שהחוק מאפשר. המותגים האלה עומדים כבר בפני עצמם לצורך מכירה של מוצרים אחרים. זה לא מעניינו של משרד הבריאות אלא אם כן מדובר בפרסומת עקיפה. זה חוק פלילי. לפחות שתהיה אפשרות לחברה הזאת להביא את טיעונה שלא מדובר בפרסומת עקיפה למוצרי טבק אלא מדובר בפרסומת לצורך מותגים שלא קשורים לטבק.

את טוענת שהמוצרים קדמו לטבק?

אני טוענת שהמוצרים האלה עומדים בפני עצמם. הם מרכז רווח בפני עצמו, הם לא לצורך פרסומת של מוצרי טבק.

השאלה האם המוצרים האלה קדמו לטבק.

לא בהכרח שכל מי שמוכר מוצרים כאלה בכלל מסוגל לבקש ולקבל ממנו את הנתונים כמה הוא מוכר. יכול להיות שהקשר ביניהם מסתכם בזה שהוא רכז את הזכות להטביע על הסמל על מוצרים מסוימים וזהו. הוא יכול להגיד שהוא בכלל לא חייב לדווח לכם.

הוא צריך לדווח למשרד על הוצאות הפרסומת.

זה לא מעניינה של חברת הסיגריות להגן על המפיץ אלא אם כן יש להם קשר איתו ואז כמובן אנחנו כן רוצים שהם ידווחו. אם אין להם קשר איתו, אז או שבכלל לא ידרשו ממנו, ואם ידרשו, אז הוא ידווח למשרד הבריאות. אני לא יודע מה משרד הבריאות יעשה עם זה.

הבעיה היא שהאחריות בחוק מוטלת על היבואן או על היצרן כאשר זאת חברה שבאמת אין - - -

ההרחבה לא מוטלת על היצרן והיבואן. כאן החובה מוטלת על מי שמפרסם. הוא ידווח על הפרסומת.

משרד הבריאות יטען שארנקי קאמל הם מקדמים שיווק של מוצר טבק. הם יפנו למוכר הארנקים והוא יגיד שהוא לא מקדם מוצרי טבק. שילכו לבית המשפט שיכריע ביניהם.

מה לגבי מי שעושה פרסומת עקיפה?

אני לא יודע להכריע כאן אם ארנקי קאמל יותר מקדמים את הארנק או יותר מקדמים את הסיגריות וזה גם לא מעניין אותי. יש גם חזקת תקינות מנהלית, שלמשרד יש היגיון בריא והוא יפעיל שיקול דעת ממי לבקש וממי לא. אני מניח שאם הוא יזהה קשר מסחרי הדוק - - -

הוא לא צריך לבקש, יש על הגורם חובה, וזה לא על פי בקשה. כתוב: "יגיש לשר הבריאות" זה באופן אובליגטורי.

יש לך הצעה איך לקבוע את זה בצורה ברורה יותר, שמהות המוצר יהיה קידום מכירת מוצרי טבק?

תקראו את סעיף 7א, זה סעיף מאוד יסודי.

בשביל מה אתם צריכים את זה?

סעיף ד' מרחיב את זה.

אני רוצה לחדד. מדובר במי שעיסוקו הוא לא מכירת מוצרי טבק. עיסוקו הוא מוצר כלשהו שמוטבע עליו סימן. יש לו זכות להשתמש בסימן מסחרי של אחת מחברות הטבק. תראה לי ב-7א איפה ההגדרה מבהירה לי האם זה מוצר נלווה לטבק. האם זה מוצר מנותק? איך אני קובע שהמוצר הזה באמת מקדם מוצר של טבק?

סעיף 7א קובע חזקות. תיקח את סעיף ד' שהיפנו אליו כרגע: "לא ישתמש יצרן או יבואן בשם מסחרי של מוצר טבק ששווק לראשונה... אם הוא זהה או דומה בעיקרו לשמו של מוצר אחר שאינו מוצר טבק". כאן קובעים לך חזקה. אפשר לסתור את החזקה אבל עקרונית אומרים לך שאם הוא זהה או דומה בעיקרו, זאת אומרת שזאת פרסומת עקיפה. הרי לא נחוקק מחדש את 7א והיום אנחנו עוסקים רק בחובת דיווח. ההנחה שלנו ב-7א' היתה, שאם באמת מישהו משתמש בשם המסחרי הזה, זאת אומרת שהכוונה היא באמת לעודד מכירה של מוצר טבק. זאת היתה הכוונה ב-7א(ד).

זאת אומרת שמאז 2001 אסור לעשות פרסומת עקיפה שיש בה מוצרי - - -

חוץ מאשר אם זה משהו שכבר היה בשימוש לפני התחילה של הסעיף. מה שאתה רואה היום אלה דברים שכבר היו בשימוש לפני תחולתו של תיקון מס' 2.

יש פה הרבה עורכי דין. אנחנו יודעים שסיגריות קאמל מפורסמות לגבי עדות ראייה. היה עורך דין מאוד מפורסם, סמואל ליבוביץ. הוא זכור גם מהמשפט של שני הילדים היהודים שרצחו. הוא רצה להוכיח לגבי עדות ראייה. בבחינת המושבעים שאלו את המושבעים מי מעשן סיגריות קאמל? היו מספר מושבעים שעישנו קאמל כבר 10 או 15 שנה. הוא שאל: האם האדם שמופיע בפרסומת של קאמל יושב על הגמל או מוביל אותו? 5 אמרו שהוא מוביל את הגמל, 3 אמרו שהוא יושב על הגמל ורק 4 אמרו שאין בכלל אדם. כך הוכיחו שעדות ראיה גם היא לא תקפה. אנשים עישנו שנים רבות קאמל, ורק חלק קטן שם לב לעובדה שאין אדם ליד הגמל.

אני מבין שאנחנו מקבלים את הנוסח שהקריאה עורכת הדין מישר, ללא התוספת "לצורך מכירת מוצרי טבק"?

נכון.

אם כך אני מעמיד להצבעה את סעיף 9א רבא, בשינויים שקיבלנו ובתוכם האיחוד בין שתי החלופות ברישה ובסיפה. לגבי ההגדרה של דיבור ישיר היה לנו שינוי וגם לגבי מי מטעמו של שר הבריאות שהוא הסמיך.

מי בעד 9א רבא?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 9ב' רבא.

"דיווח בדבר רכיבים של מוצרי טבק
9ב.
(א)
יצרן או יבואן של מוצרי טבק יגיש לשר הבריאות בכל שנה, עד יום 31 בדצמבר, רשימות כלהלן בדבר מוצרי הטבק שהוא ייצר או ייבא באותה שנה:





(1)
רשימה של כל רכיב בתערובת הטבק שבמוצרי הטבק, מטרת השימוש בו ושיעורו המרבי במוצרי הטבק;





(2)
רשימה של כל רכיב בתערובת הטבק שבכל מותג מוצרי טבק ושיעורו המירבי במותג; ואולם חומר טעם וריח, ששיעורו במותג נמוך מ- 0.1% ממשקל הטבק במותג, ושאינו נמנה ברשימות החומרים המסרטנים, החשודים כמסרטנים או מסרטנים אפשריים של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC)) - ניתן לציין ברשימה זו כחומר טעם וריח, ללא פירוט;





(3)
רשימה של כל רכיב שאינו חלק מתערובת הטבק שבמוצרי הטבק ושיעורו המרבי במוצרי הטבק;





(4)
רשימה בה מידע תמציתי לציבור בדבר רעילותו של כל הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) ו-(3), בצורתו הגולמית ובעת השימוש בו (מידע טוקסיקולוגי)", לרבות בדבר השפעתו של הרכיב על בריאותו של המשתמש במוצר הטבק ועל התמכרותו לאותו מוצר.




(ב)
הרשימות כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לשר הבריאות במסמך מודפס ובאמצעי אלקטרוני או מגנטי; ואולם מהרשימה המוגשת לשר הבריאות באמצעי אלקטרוני או מגנטי, יושמט המידע בדבר מתכון (פורמולציה) של שם מסחרי או של מותג מסוים, המהווה סוד מסחרי.




(ג)
שר הבריאות יפרסם את הרשימות שהוגשו לו לפי סעיף זה, בלא המידע המהווה סוד מסחרי כאמור בסעיף קטן (ג), באתר האינטרנט של משרד הבריאות או בדרך מתאימה אחרת כפי שימצא לנכון.




(ד)
שר הבריאות רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לענין סעיף זה, לרבות לענין חובת סימון רכיבים המשמשים בייצור מוצרי טבק על גבי חפיסות מוצרי הטבק ואופן בדיקת שיעור הרכיבים כאמור."

אין מונח עברי למושג טוקסיקולוגי?

אולי רעיל.

אנחנו נמצא את הניסוח המתאים.

עורכת דין מישר, יש לי הערה לגבי סעיף קטן ב'. דיברתם כאן על סוד מסחרי. אני מציע להתאים את ההגדרה להגדרה שמופיעה בחוק חופש המידע. שם מדובר על מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי שהוא בעל ערך כלכלי ושפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו.

התיקון הזה מקובל. חשבתי שיש מקום להבהרה בסעיף זה, שחברת הטבק רשאית להשמיט את הסודות המסחריים. הכוונה לא לכלול את המידע לגבי החומרים המסרטנים, שזה מידע שלדעתנו חשוב שהציבור יידע.

ההבהרה היא תיקון נוסח?

כן. לכתוב, למשל, בסעיף קטן ב' בסוף "למעט מידע אודות חומרים מסרטנים כאמור בסעיף קטן בפסקה 2".

עורכת הדין מישר. תרענני את זיכרוננו לגבי מה מופיע באמנה. האם החובה לספר לציבור על הרעילות של כל רכיב נקבעה באמנה כחובה חד משמעית על חברות הטבק או שיש אפשרות לבחור?

באמנה לא כתוב בצורה ברורה מאיפה בא המידע הזה. בסעיף 10 לאמנה כתוב באמנה:

"Each Party shall further adopt and implement effective measures for public disclosure of information about the toxic constituents of the tobacco products and the emissions that they may produce."


לדעתי ברגע שאומרים "disclosure", אם זה היה מידע שהמדינה מגלה - - -

מה זה disclosure?

זה לגלות משהו. משתמע מזה משהו סודי. אם היו רוצים להגיד שהוא ימסור מידע, לא היו משתמשים במילה disclosure.


בנוסף להיבט הלשוני, לדעתנו נכון יותר מבחינת המהות שמי שמייצר את המוצר הוא הכי קרוב למוצר, כמו בחוק האחריות למוצרים פגומים. מי שצריך למסור מידע אודות המוצר והסיכונים הכרוכים בשימוש בו, זה היצרן או היבואן ולא צריך להטיל את האחריות על המדינה.

:


יש גם את החוק של קנדה של ארגון הבריאות העולמי שגם כן מטיל את זה על היצרנים שעושים את זה במעבדות מורשות.

האם יש מדינות שעושות את זה בעצמן? לי זה היה נראה מוזר מלכתחילה. למה שמדינה תסתמך על בעל העניין בתחום הזה?

אותו דבר זה במזונות.

עם כל הכבוד, במזון יכולה להיות השפעה מיידית וברורה לגבי חומר שהוצג לא נכון ובצורה שקרית, אז הרבה יותר קל לבדוק את זה. כשמדובר על השפעת לטווח ארוך ונזקים שרק לאחר שנים ניתן לאמוד אותם, המדינה תסתמך על היצרנים ולא תעשה בדיקות אובייקטיביות משלה כדי לתת מידע לציבור על הרעילות של כל אחד מהמוצרים? זה נראה לי דבר תמוה.

היא יכולה לעשות ביקורת.

אז שתעשה מלכתחילה.

הדירקטיבה של האיחוד האירופי בנושא מבקשת את המידע מהיצרן או מהיבואן. קבוצת הייחוס שלנו היא האיחוד האירופי.

דיברו פה על הנושא של קנדה. בחוקים באירופה, ארה"ב ובמערב. החובה של הבדיקה היא כולה על היצרן?

כן. הבדיקה היא תמיד על היצרן. יש מדינות שמחייבות מעבדות מאושרות. יש מדינות שמכתיבות את שיטות הבדיקה.

מי מממן את זה? האם עלות המימון היא כולה על היצרן?

ככל שידוע לי, כן.

דובק מתנגדת לסעיף הזה. חשוב לי להבהיר שההתנגדות היא לא מהותית אלא טכנית כלכלית. צריך להבין שהמשמעות של הסעיף היא שדובק, שהיא יצרן מקומי יחיד, צריכה לעבור על כל רכיב ורכיב שיש בסיגריה למרות שהוא מגולה ברשימות ואין לנו בעיה לתת אותן. הדבר הזה משית על דובק נטל כלכלי עצום שאי אפשר לאמוד אותו. יש לדברים האלה משמעויות. לכן לדובק אין התנגדות שמשרד הבריאות יאסוף את כל המידע, את כל המחקרים, יקים מחלקות מחקר משל עצמו, יעסיק עשרות או מאות אנשים במשימה הזאת, אבל אין מקום להטיל את זה על דובק, שגם ככה נלחמת על חייה מול היצרנים הזרים.

אני גם חולק נמרצות על עורכת דין מישר בכל מה שנוגע לכתוב באמנה. לסעיף 10, שקודם דיברנו עליו, יש שני חלקים. החלק הראשון מדבר על גילוי המרכיבים, שעל כך אין ויכוח, והחלק השני מדבר על אותו מידע טוקסיקולוגי.

ככל שהדבר נוגע לגילוי המרכיבים, כתוב במפורש שזה חל על יצרנים ויבואנים. אפשר לראות זאת בסוף השורה השניה למטה.

מה זה מוכיח?

זאת אומרת שכאשר נסח האמנה רצה להגיד שחובה מסוימת מוטלת על יצרנים ויבואנים, הוא אמר את זה במפורש. לעומת זאת, כאשר מדובר על המידע הטוקסיקולוגי נאמר:

" Each Party shall further adopt and implement". כאשר כתוב "party" הכוונה היא למדינה. זאת אומרת, האמנה אומרת מפורשות, ולמיטב ידיעתי גם משרד המשפטים סבור כמונו, שהאמנה אומרת מפורשות שהחובה בעניין הזה חלה על המדינה והמדינה בוודאי לא יכולה להתפרק מהחובה, אם זאת חובה, ובוודאי ובוודאי לא יכולה להטיל את הנטל הכלכלי הבלתי אפשרי הזה על דובק.


אני אתייחס לנקודה נוספת. אנחנו לא מתנגדים לגילוי מידע טוקסיקולוגי. צריך להבין, על כל חפיסה יש אזהרות מאירות עיניים, שמכסה 45 חומרים מסרטנים, שהעישון הורג וגורם לאימפוטנציה ועוד מרעין בישין אחרים, וזאת על פי הנחיית משרד הבריאות. יש מקום לתהות האם כאשר יהיה כתוב, לגבי כל חומר וחומר, מה האינפורמציה הטוקסיקולוגית לגביו, האם אכן זה יתרום לאותה הרתעה או לאותה מטרה שמשרד הבריאות מנסה להשיג?


האם זה שכתוב על כל חפיסה את כל הדברים הנוראיים שכתובים שם, האם אכן יש צורך באותה משימה אדירת מימדים?

על החפיסה זה כתוב באופן כוללני שזה גורם לאימפוטנציה. האדם רוצה לדעת כמה הסיכון.

ברגע שכתוב שזה הורג, האם משנה שלחומר הספציפי הזה יש השפעות כאלה ואחרות? זה הורג אותך. כמו שמישהו אמר לי: "זה חשוב אם דורסת אותך פיאט או ב.מ.וו.?


לכן, בעניין הזה, אני חושב שהערך המוסף אפשר להתווכח עליו. אני לא מתווכח עליו. אם משרד הבריאות חושב שהערך המוסף הוא כזה שמצדיק השקעות, שיקים מחלקת מחקר, במחילה מכבודו, כפי שהדבר נדרש באמנה, יעסיק עשרות מדענים בחלוקים לבנים שיבדקו את ההשפעות של כל חומר וחומר ואל כל המחקרים שקיימים מקצה תבל ועד קציה. המשימה הזאת לא מיועדת לדובק.

שכחתה את הסיפה, דהיינו, שלא יפגע ביכולת של התעשייה כחול לבן להרעיל באותה מידה את תושבי ישראל כמו התעשייה הזרה.

אני מודה ליושב ראש על ההערה. המטרה של דובק היא אחת. אנחנו לא מנסים לגרום לאנשים לעשן, אנחנו מנסים להעביר אנשים ממותגים זרים למותג של דובק, כדי שדובק תוכל להמשיך ולהעסיק עובדים. אני לא צריך לספר לכם על המלחמה שדובק מנהלת לאורך שנים כנגד המותגים הזרים שהולכים ותופסים יותר ויותר נתחי שוק וזאת מסיבות שונות ומשונות. היכולת של דובק' להתמודד מול המותגים הזרים היא מאוד מוגבלת. אם ישיתו עליה פה הוצאות, היכולת הזאת תיפגע בצורה אנושה.

אני לא מעשן וגם אצלי בבית לא מעשנים. מספיק לי שראיתי פעם אחת את התמונות של ריאות לפני ואחרי. השאלה שלי היא לגבי האינפורמציה, מעבר לנושא הכלכלי. יש שתי הגדרות לאינפורמציה. יש הגדרה בהנדסת חשמל ובתורת האינפורמציה ויש הגדרה בכלכלה. בהנדסת חשמל זה מספר הביטים שעובדים. כל דבר זאת אינפורמציה. בכלכלה, אחד הדברים החשובים ביותר של האינפורמציה זה רק איך הוא משפיע על קבלת ההחלטות.


לצערי, בצבא היתה תקופה, שבה הראו שקפים מפה ועד הודעה חדשה ומראים לאנשים הרבה פרטים. האינפורמציה הזאת היא אינפורמציה אבל יכלו לתת שקף אחד שיכלול את כל האינפורמציה הדרושה לקבלת החלטות.


אני מקבל את הסיפה של עורך דין פרידמן. ברגע שאומרים שהמוצר הזה מסרטן אז זה לא מספיק?

בוא נשאל את נציגת הקהל הצעיר.

אם זה יגרום להם לפשיטת רגל, אז זה חבל.

צריך לבוא לפה בהסכמה ולגמור את העניינים. כל פעם אתם טוחנים וזה נמשך ונמשך. אלה דברים קטנים. אתם מושכים את זה על דברים קטנים וזה חבל.

כשאנחנו מתעסקים עם בני נוער ואומרים להם שהעישון גורם לסרטן ריאות זה מעניין אותם במידה מסוימת. אבל, כשמדברים איתם על שמות של חומרים כימיים - - -

כמה מכירים את החומרים האלה בכימיה.

אני גם רוצה לדעת כמה אנשים יכנסו לאתר האינטרנט ויסתכלו על המידע הטוקסיקולוגי של כל חומר וחומר.

אנחנו טוענים יותר מידי זמן.

אם רוצים להוריד את דובק, בסדר. במקרה הזה אני חושב שזה מיותר. אם אתם רוצים, תטילו את זה על המדינה.

בגלל זה ביקשנו מידע תמציתי לציבור.

זה עוד יותר גרוע.

האם בדקתם על העלות הכלכלית? הם אומרים שעבורם זה להיות או לחדול. אם זה דבר שולי, אז לא משנה מי בודק את זה. אם הבדיקה הזאת היא בדיקה משמעותית – אני חושב שערך האינפורמציה שבה הוא קטן מאוד ובשבילי כבר מספיק הגולגלות וכל הדברים.

אבל כאן לא מדובר על יצור מידע מקורי שחברת דובק חייבת להעסיק מדענים ולשבת במעבדות. זה מידע שאפשר לקבל וגם חברות הטבק הגדולות לא מתנגדות שחברת דובק תעתיק מהם.

אז תעתיקו אתם. תעתיקו ותפרסמו. אם יתבעו על חוסר דיוק בטוקסיקולוגיה, יתבעו אתכם ולא אותם.

אני רוצה לסיים את השאלה שלי. אני מבין שההוצאה השולית של הבדיקה הזאת היא כמעט אפס. אם ההוצאה היא אפס הנימוק של עורך דין פרידמן בטל. אני חושב שאם ההוצאה אפס לא איכפת לך לעשות את זה, נכון?

אבל ההוצאה כבדה ביותר.

לכן יש פה מחלוקת לגבי ההוצאה. אם ההוצאה אפס, אז תיקחו את זה על עצמכם.

אני לא יודע כמה תועלת יש בדבר הזה.

אם אחד אומר שההוצאה היא אפס, והשני אומר שההוצאה היא להיות או לחדול, אחד מהשניים לא יודע מה אומר. הייתי מאוד שמח לדעת מי לא יודע מה הוא אומר.

יש הבדל. כאשר משרד הבריאות מפרסם מידע טוקסיקולוגי צריך לעשות את זה על בסיס מחקרים וצריך לקחת אחריות מלאה על זה. כשחברת הטבק מפרסמת את המידע היא לוקחת אחריות על זה. זה מידע מתעשיית הטבק וזה שונה אם משרד הבריאות צריך לפרסם את המידע בעצמו.

אם ההוצאה היא אפס, הוא יעשה את זה. אני רוצה לדעת מי אומר אמת.

הבעיה היותר קשה היא שבסוף אתם תכתבו למטה "באישור משרד הבריאות" על כל הנתונים.

הטיעון של ההעתקה אינו טיעון רציני. ברגע שאני נותן נתונים שלי, אני לא יכול להעתיק אותם. אם משרד הבריאות רוצה, כפי שאמר היושב ראש, יעתיק מכל מאגר אינטרנט שימצא כל נתון. הרי החומרים יפורסמו. אם זה נורא פשוט ואפשר להעתיק, אז שמשרד הבריאות יעתיק והוא לא צריך את דובק שתעשה לו עבודת העתקה. דובק היא לא קלדנית.

לכן, בעניין הזה, ברגע שדובק מפרסמת מידע, יש לזה משמעות שזה בא מדובק. דובק לא יכולה להעתיק. מה עוד שאני לא יודע אם מדובר באותם חומרים ואין לי מושג. הדבר הזה בוודאי לא עולה על דעתי. מדובר בחקיקה רצינית והטיעון של העתקה הוא טיעון לא רציני. לא ניתן להגיד שדובק תעתיק משהו ותיקח על זה אחריות.

יש לי הצעה. אני מבין שההתנגדות של עורך דין פרידמן היא רק לגבי פריט משנה 4 ולא לגבי כל הסעיף. מאחר ויש מחלוקת בסעיף הזה, אפשר להפריד את העניין הזה מהחוק הכללי. יבדוק את העניין וזה לא יעכב את כל החוק.

אתה מדבר על לפצל את פסקה 4 מתוך החוק.

אני חושבת שאם משרד הבריאות אוסף את המידע ומפרסם את המידע ולא מודיע לציבור מה הרכיבים ומה השפעתם על הבריאות, עדיף למחוק בכלל את הסעיף הזה מאשר להתקדם איתו באופן חלקי. אני מתכוונת לסעיף 9ב'.

את מבקשת למחוק את כל סעיף 9ב?

כן.

היא אומרת שאם הוועדה לא תאשר את סעיף 4 - - -

היום עובדים במסגרת האמנה על הנחיות ליישום אותו סעיף 10 לאמנה. בעוד חצי שנה או שנה, כשיהיו לנו את ההנחיות אנחנו נחזור.

אז נפריד את כל 9ב'.

לי יש הערה לגבי סעיף 9.

עורכת הדין מישר, אני רוצה להבין. את אומרת שאם הוועדה תחליט לא לאשר את סעיף קטן 4, את מעדיפה שכל סעיף קטן 9ב לא יכנס כעת לחוק, כיוון שעוד מספר חודשים - - -

יש קבוצת עבודה שמכינה הנחיות ליישום סעיף 10 לאמנה בעניין הדיווח. נחכה עד אחרי שההנחיות האלה יפורסמו ואז אנחנו יכולים לתקן את הסעיף ולעשות אותו בצורה טובה יותר.

לפיצול אין יתרון כי אז השארנו את הסעיף בלוח העבודה אבל אין לו משמעות עד שהממשלה לא תיצוק בו את התוכן הסופי.


בכל מקרה, ההנחיות החדשות של אותה קבוצת עבודה צריכות להיות מעוגנות בחקיקה.

משום שהם יהיו הנחיות הם לא יחייבו חקיקה אבל לפחות הם יתנו כיוון יותר ברור למהות החקיקה.

כבר שנתיים אנחנו עובדים על התיקון הזה. אנחנו חברות הטבק ולא איכפת לנו לא לדווח. העמדה של דובק ברורה מתחילת התהליך. כל החברות, כולל דובק, מוכנות לתת את סעיפים א' עד ג'. גם אם יהיו הנחיות חדשות ואמנות חדשות, אפשר יהיה בעתיד לעשות שינויים בחקיקה. לא כל כך ברור לי, מבחינה ציבורית, למה מורידים פה עבודה שנעשתה?

גם לי לא ברור מה פתאום אתם רוצים לתת את החומר.

שנתיים אנחנו נמצאים במגעים עם הגברת מישר. אנחנו אומרים לה שאין לנו בעיה לפרסם את הרכיבים.

זה הכל ערך העבודה שהושקעה.

אנחנו יושבים שנתיים מול משרד הבריאות. כפיליפ מוריס אנחנו עושים גילוי מרכיבים בכל העולם. הגענו לכל ההסכמות על הנוסח ועכשיו להגיד להתחיל מהתחלה, זה מאוד מוזר. אנחנו בעד כל הנושא של גילוי המרכיבים.

מה ההבדל בין מה שקבוצת העבודה דנה לבין הדיונים שהיו ביניכם בשנתיים האחרונות?

בינתיים ההמלצות של קבוצת העבודה לא ידועות לי. בגלל זה אני אומרת שעדיף לחכות.

האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. מדוע שלא נאשר בינתיים את 9ב רבא, חוץ מסעיף קטן 4? אם ההנחיות של קבוצות העבודה יחייבו תיקוני חקיקה נוספים, אנחנו לא מגבילים את הממשלה והיא יכולה להמשיך ולהביא יוזמות חקיקה ממשלתיות. אם אפשר בינתיים להוסיף מידע לציבור על הרכיבים, מדוע לעכב את זה?

זה בכיוון שאמר חבר הכנסת ברוורמן. כאן הרשימות הן מאוד ארוכות. יש הרבה פרטים וזה לא אומר כלום לציבור. אין מניעה שחברות הטבק יפרסמו את זה באופן התנדבותי, זה לא צריך להיות קבוע בחוק כדי לפרסם. אבל, לתת את כל החומר הגולמי, את השמות הכימיים הארוכים, שמן הסתם יהיו באנגלית, עם אחוזים כאלה ואחרים, זה לא אומר כלום.


לדעתי הלב של הסעיף זה המידע לגבי הרעילות. זה החלק שחשוב לציבור. החלק האחר הוא לא כל כך חשוב. אני מעדיפה לא לעשות משהו חלקי.

מאחר שההצעה הקודמת שלי לא כל כך הועילה יש לי עוד הצעה. את הבעיה של סעיף 4 אנחנו יכולים לפתור אם נוסיף בסופו: "ככל שמידע זה מצוי בידיה". ואז, מי שיש לו ייתן ומי שאין לו, לא ייתן. לפיליפ מוריס כבר יש אז היא תיתן ואם לדובק אין, היא לא תיתן ואז כולם יבואו על סיפוקם.

ככל שאני מבין, המתכון של פיליפ מוריס לא אמור להיות שונה במדינות שונות בעולם ובישראל.

יכול להיות שחומר מסוים, בהרכב מסוים, יותר או פחות יעיל.

אחת הבעיות הבסיסיות כאן, לגבי העניין של הרכיבים, זה לא חומר שמכניסים אותו. זה חומר שהוא בכלל תוצר של הבערה והוא נוצר רק אחרי ששרפו את הסיגריה. ברור לגמרי שלחלק יש ולחלק אין. מי שיש לו, שייתן.

אנחנו מנגדים לכך מכיוון שאו שעושים או שלא עושים. אם על איזה מדף, באיזה משרד שנמצא בדובק, יש מחקר שלא נאסף בצורה מסודרת, אז עכשיו אני צריך לגלות את זה. מה זה מצוי בידיה? רבותי, או שעושים את זה או שלא עושים את זה.

החלפת טיעון עכשיו. עד עכשיו אמרת שהבעיה היא ההוצאה הכספית. עורך דין האוזר הציע שלא תוציאו כסף. מה שיש בידכם תעבירו למשרד הבריאות.

למידע הזה יש משמעות וגלומה בצידו גם איזו אחריות. אם מעבירים מחקר - - -

זאת טענה מסוג אחר. את הטענה הזאת יכולות לטעון גם החברות היבואניות. הן יכולות להגיד שזה מפחיד אותן לתת את המחקרים כי יש להן אחריות על התוצאות של המחקרים.

לחברות הזרות יש מחלקות מחקר והן אוספות את המחקרים לכאן ולכאן, אלה שאומרים כך ואלה שאומרים כך. אם אני, כדובק, אתן מחקר שהוא חד צדדי לכאן או לכאן יגידו לי שהטעיתי.

אתה אומר שהן רציניות יותר. באמת זה מדאיג. אולי יותר מסוכן לעשן סיגריות של דובק.

אם כרגע יש לדובק איזשהו מחקר משנות ה-70' האומר שהוא בטוח לחלוטין, זה מה שיופיע שם. זה מה שמשרד הבריאות רוצה? הרי זה לא הגיוני. אני גם לא רוצה לעמוד מאחורי דבר כזה.

ואם יש לו משהו שהוא לא בטוח?

לא משנה, אבל זה בהחלט יכול להיות. או שאוספים מידע כמו שצריך או שלא אוספים מידע כמו שצריך.

אם אין לך מידע, אל תיתן אותו.

אדוני היושב ראש. אני יודע שעישון זה דבר מסוכן אבל אמרו לי שרעב זה גם מסוכן. האם אתה מוכן לפסוק? יש 3 אלטרנטיבות: להוציא את 9ב' כולו, להוציא רק את סעיף 4 או ללכת להצעת הגישור של עורך דין האוזנר. אני מציע שתפסוק אתה ונצביע.

אני שוב מזכיר שהאמנה קובע שהחובה בעניין הזה חלה על המדינה.

זאת פרשנות שלך. יש מילה נוספת שמדבר על "לחשוף".

Disclosure זה גיבוי, לא חשיפה. צריך להבין, בסופו של דבר תהיה רשימת חומרים - - -

עורכת הדין שטיין תאמר לנו מה עמדת משרד המשפטים.

אני יכולה רק להתייחס לעניין המשפטי. קראנו את סעיף 10. דעתנו היא שיש הפרדה בין הרישה לסיפה או בין שני החלקים. בעוד שלגבי החלק הראשון ברור שיצרנים ויבואנים "have to disclose " אז ה-disclosure בחלק השני הוא לא מעיד דווקא שחייבים לעשות סעיף כדוגמת הסעיף המוצע. אפשר, אבל זה לא מחויב המציאות משפטית.

אין לי דעה בעניין המקצועי ואם זה כן עולה או לא עולה.

עורכת הדין מישר, סעיף 4 לא יעבור. השאלה היא האם אתם רוצים לוותר על כל סעיף 9ב או לאשר את כל סעיף 9ב' בלי סעיף 4?

לוותר על סעיף 9ב'.

אני ממליץ להצביע נגד. אני מעמיד להצבעה את סעיף 9ב' רבא.

הצבעה

בעד - מיעוט

נגד – רוב

נמנעים - אין

סעיף 9ב לא אושר.

אני מבקש להגיד לפרוטוקול שלדובק אין התנגדות ליתר חלקי סעיף 9ב.

הצל"שים בדרך. עורך הדין האוזנר זאת חקיקה פרטית - - -

כיוון שאדוני רוצה שהכנסת הזאת לא תמשיך כל כך הרבה זמן צריך את דין הרציפות.

דין הרציפות, לעניין סעיף זה, לא יקצר כל כך. זה יקצר רק את ה-10 הדקות שזה יוצג במליאה ויגיע שוב לוועדה.

אי אפשר להחיל פעמים דין רציפות.

סעיף 3.

מקריאה את הסעיף: "תחילה

והוראות מעבר
3.
(א)
תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו.



(ב)
דיווח הראשון -



(1)
לפי הוראות סעיף 9א לחוק כנוסחו לפי חוק זה, יימסר לשר הבריאות עד ראשון ליוני 2008;



(2)
לפי הוראות סעיף 9ב לחוק כנוסחו לפי חוק זה, יימסר לשר הבריאות עד 31 בדצמבר 2008."

אנחנו מבקשים לדחות את התאריך 1 ביוני 2008. זה תאריך שנקבע בנובמבר 2006.

מה, זה בהפתעה? האם משרד הבריאות עומד על 1 ביוני?

אנחנו משאירים את זה להחלטת הוועדה.

אני משאיר את זה להחלטתכם. הוועדה תקבל את המלצתכם בעניין הזה.

אז להשאיר את זה כמו שזה. זאת הצעת חוק שעומדת על הפרק הרבה זמן והתכוננו אליה.

יש בעיה אובייקטיבית להיערך. מדובר בגופים שיושבים בחוץ לארץ. החוק הזה עדיין לא התקבל.

לאיזה תאריך אתם רוצים?

אני מבקשת לדחות את זה בשנה.

אם זה שנה, זה יישאר אותו דבר.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 3, תחילה והוראות מעבר, כפי שהקריאה עורכת הדין מישר. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.


הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50